*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
מכתב מהרבי מליובאוויטש על היכולת לתת צדקה בכל מקום וזמן:
במה שכותב על דבר מר... שיחיה בנידון [שקיבל על עצמו] נתינת הפרוטות לצדקה [כנראה מדי יום, *המו"ל*], שלפעמים שוכח או שאינו נמצא בביתו.
כמדומה שכבר כתבתי לו זה בפירוש, שצריך להיות נתינת הצדקה באופן של "בלי נדר". ובאם לא עשה כן, הרי יתיר [את הנדר לנתינת צדקה] בפני שלשה.
ומכאן ולהבא יעשה זאת "בלי נדר".
כמו כן מובן שבעניין הצדקה, אין הדיוק דוקא לתת את הפרוטות תיכף בקופה של צדקה או לתת אותם תיכף ומיד לעני, כי באם אין שני הענינים מהמוכן, יש להניח הכסף במעטפה מיוחדת וכדומה והרי כל זה אפשרי גם "בלכתך בדרך" וכו'.
מקור: אגרות קודש חי"ח, אגרת ו'תקסה