בא' ממכתביו של החסיד ר' ברוך שיחי' נחשון אל הרבי מליובאוויטש פתח בשאלה על אכזבתו מבני-אדם שתוכם אינו כברם. הרבי התייחס לשאלה זו במכתב מכ' בטבת תשח"י:
_אין כאן מקום לאכזבה כלל, כיוון שבטבע – חלק מסויים של מין האדם הם בבחינת עולה ויורד, וכמו שביאר בתניא שזהו הענין דלאום מלאום יאמץ..._
כמה שנים לאחר-מכן, בכ"ו תמוז תשכ"ד, שמע ר' ברוך ב'יחידות' – לאחר שאמר לרבי כי הוא מרגיש בדידות גם בבית מדרשו של הרבי '770', ומבקש להבין את מהות השליחות של 'ופרצת' – משל לכך:
_אם אדם בא לבית-המקדש ורואה שיש שם בית כבוד. מוסד זה מוכרח להתקיים שם, ואין לפסול את בית המקדש בגללו. כמו-כן אין לראות אדם בצורה פסולה בגלל הכרחיותו להיכנס במשך היום לבית הכבוד. המבט הנכון הוא לחפש את בית המקדש שבכל אחד. וכשמחפשים זאת – מוצאים._
אשכול 29165