*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
אם ננסה לתאר את דמותו של המשיח, בוודאי תצטייר בעינינו דמות של 'מושיע' ו'מתקן עולם' שיעמיד את העולם על שלמותו.
ברמה *העובדתית*, הדברים נכונים. העולם העתידי יהיה מקום של קדושה, מעין ובדוגמת המשכן, מקום נח ומותאם לקיום התורה ומצוות. כל-זה יקרה בזכותו של המשיח.
אבל, יש כאן טעות: המשיח הוא לא (רק) איזה 'אמצעי' לתיקון העולם. מעלתו האישית עומדת במקום נעלה בפני-עצמו... והוא למעלה מלהתעסק בתיקון העולם...
ורק שבשעה שהמשיח יבוא ויתגלה בעולם, העולם יושפע אוטומטית משלמותו הרוחנית של המשיח ויהיה מתוקן ומושלם.
הדרך להבאת המשיח היא ללמוד תורה 'לשמה'. כלומר, ללמוד את התורה לא (רק) כ'אמצעי' לרכישת ידע תורני והלכתי וכיוצא-בזה, אלא לשם התורה עצמה.
על-ידי הלימוד לשם התורה 'עצמה' זוכים לביאת המשיח, שהינו, כאמור, עניין 'בפני-עצמו' ולא אמצעי ל'תיקון העולם'.
מקור: ע"פ לקוטי שיחות חכ"ז ע' 256 ואילך
אשכול 31545