*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
אדמו"ר הזקן מגדיר במשפט קצר את נס 'שבת הגדול (שוע"ר או"ח סת"ל ס"ב): "בְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל הָיְתָה הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה וְהַנִּסִּים".
בשבת ההיא הייתה רק *ההתחלה* של ניסי יציאת מצרים והגאולה. אבל מצד שני, הייתה בנס זה מעלה מיוחדת שלא הייתה בניסי יציאת-מצרים וככל *ההתחלות* שיש בהן מעלה וחידוש על המשך הדברים:
ניסי יציאת-מצרים באו לאחר עוגמת-נפש גדולה מהשעבוד הקשה. לעומת-זאת, הנס של 'שבת הגדול' התרחש בלי חוויות מצערות:
בכורי מצרים באו לבתי בני-ישראל ותהו לפשר השה שקשור לכרעי המיטה. לאחר שהוסבר להם שזהו קרבן שקשור ל'מכת בכורות'... ניסו לשכנע את אבותיהם ופרעה שישחררו את בני-ישראל ממצרים וכשלא נענו, ניהלו אתם קרבות והרגו מצריים רבים (שם ס"א).
הנס התרחש במושבות המצרים ובני-ישראל לא ידעו ממנו *בשעת מעשה* ולא חוו זעזועים.
נס היציאה מהגלות לגאולה העתידית יהיה אף הוא בשלווה ובשקט, ללא טלטלות...
מקור: ע"פ תורת מנחם חנ"ב ע' 231 ואילך
אשכול 31821