*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
לאחר הריגת אנשי שכם בידי שמעון ולוי, נוצר חשש גדול שגויי הארץ ינקמו את דמם. אך השם הטיל מורא ופחד עליהם ולא העזו להילחם בהם. ובלשון הפסוק (פרשתנו לה, ה): "וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹקִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב".
מספר אדמו"ר הריי"ץ, שלאחד מאדמור"י חב"ד הראו בחזיון: "'וַיְהִי חִתַּת אֱלֹקִים עַל הֶעָרִים' – ' חִתַּת 'הוא ראשי-תיבות 'חומש תהילים ותניא'".
כאשר נקפיד על לימוד 'השיעורים היומיים' בחומש, תהילים ותניא, ייפול פחד אלוקים ("חִתַּת אֱלֹקִים") על שונאינו ויתקיים האמור בתחילת הפסוק, "וַיִּסָּעוּ", שניסע במנוחה ושלווה לארצנו הקדושה, בגאולה העתידית וכדברי עֵשו ליעקב בפרשתנו (לג, יב) "*נִסְעָה* וְנֵלֵכָה", שהנסיעה הזאת תתקיים לעתיד לבוא, שאז יגיע יעקב למקומו של עשו (רש"י שם, יד).
וגם 'בדרך לגאולה', נזכה ל'סיוע' של הקדוש-ברוך-הוא, כי "וַיִּסָּעוּ" הן אותיות "סיוע!
מקור: ע"פ לקוטי שיחות ח"ב ע' 570; תורת מנחם – התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 177
אשכול 33646