*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
נאמר (מיכה ז, טו) "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", שהגאולה העתידית תידמה לגאולת מצרים. ומזה מובן, שגם הדרך לגאולה העתידית תהיה בדוגמתה:
כשם שגאולת מצרים באה לאחר שעבדו "בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה וגו' אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ" (פרשתנו א, יד), כך גאולתנו תבוא לאחר עבודות אלו. אך הן יוחלפו ויומתקו ב'מלאכת' לימוד התורה. "בחומר" הוא הלימוד בדרך 'קל וחומר', "בלבנים" הוא 'ליבון' ובירור ההלכה, וכך הוא בשאר העבודות, שיש כדוגמתן בלימוד התורה (זח"ג קנג, א (ברע"מ)).
ומהי 'עבודת פרך'? כשם שבמצרים זו הייתה עבודה שלא הורגלו בה, שלכן ביצועה היה כרוך בקושי מיוחד, שינוי הטבע, כך הוא בלימוד התורה: עלינו ללמוד מעבר לרגילותנו ולשנות את טבענו. ולדוגמה: לחזור על החומר הלימודי מעבר למספר החזרות השגרתי.
ועל-ידי 'מלאכות' אלו, תבוא הגאולה השלמה.
מקור: ע"פ מאמר ד"ה לכן אמור – ספר המאמרים תשל"ט