החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
רונן מרדכי גרין הינו יזם ישראלי והוא הסביר לי בראיון אחד על אחד על עולם היזמות וכיצד באה לידי ביטוי תרומת תעשיית הון - סיכון להתבססותה וצמיחתה של תעשיית ההייטק בישראל ובעולם.
במהלך שנות ה-90 סקטור ההייטק הישראלי צמח בקצב מסחרר של 16% לשנה (עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והפך לאחד המוקדים המרכזיים של מו"פ וחדשנות של טכנולוגיות מידע ותקשורת בעולם כולו. ע"פ דבריו של רונן מרדכי גרין מבחינת השקעות של קרנות הון סיכון, מספר מיזמים חדשים (start-ups), מספר פטנטים רשומים בארה"ב, ומספר ההנפקות בבורסה האמריקאית (NASDAQ), ישראל הייתה ממוקמת שלישית בעולם רק אחרי קליפורניה ומסצ'וסטס (אם מחשיבים אותן כארצות). כמו כן, פותחו בארץ כמה חידושים חשובים בקנה מידה עולמי, כגון disk-on-key, סטנטים ללב, Firewall מסחרי ראשון, Pill Camera, ICQ ועוד. מדיניות הממשלה שיחקה תפקיד מפתח בפיתוח היכולות האלה, דרך תכניות הסיוע המגוונות של המדען הראשי של התמ"ת, הכוללות מעבר למענקי המו"פ הרגילים, תכנית "מגנ"ט", תכנית החממות הטכנולוגיות, "תנופה", ועוד. יתרה מזאת, תכניות אלו היוו חידוש עולמי בתחום מדיניות התמיכה במו"פ ומודל המדען הראשי על מגוון תכניותיו הפך למקור להתעניינות ולחיקוי בעולם. לפעילות הנמרצת של קרנות הון הסיכון בתקופה זו תרומה משמעותית מאוד להתבססותה וצמיחתה של תעשיית ההייטק בישראל ודוגמא לכך ניתן לראות בהשקעות הכוללות של המשק במו"פ שהגיעו ל- 4.5% תוצר, שיא עולמי (אחרינו שוודיה עם 3.7%). התפוצצות הבועה בתחילת שנות ה-2000 הכתה בחוזקה בהייטק הישראלי, ואף הביאה לירידה אבסולוטית בכל מימדי הפעילות שלו. אולם, במהלך השנים 2003-2004 הסקטור התאושש וחזר למסלול של צמיחה מהירה אשר מסתמנת כיציבה יותר. אך הסביבה הגלובלית השתנתה ללא הכר: ראשית, סין והודו מצמיחות מגזרים עתירי טכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, מושכות אליהן את החברות הרב לאומיות המובילות בתחומים אלה, ומציפות את שוקי העבודה עם מאות אלפי מהנדסים ובוגרי מדעי המחשב לשנה. שנית, מדינות מזרח אירופה המתחדשות נכנסות אף הן לתחומים אלה, כאשר הן מציעות כוח אדם אקדמאי זול ומיומן, וקירבה לשוק האירופי ולמוסדותיו (כגון גישה לתכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי). הדבר נכון גם לגבי משקים מתעוררים אחרים באסיה ואפילו באמריקה הלטינית. אמנם לישראל יש עדיין יתרונות ייחודיים ומידת מה של זכות ראשונים במו"פ מתקדם. אולם, כאשר מו"פ וחדשנות טכנולוגית (בעיקר ב-(ICT הופכים לחזות הכול ולנושא מרכזי של מדיניות ממשלתית ותעשיית הון סיכון בעשרות מדינות, ביניהן מעצמות שבדרך כמו סין והודו, יש להניח שישראל תתקשה מאוד להחזיק בבכורה בזירה זו לאורך זמן אם תתמיד בעשייה של "more of the same". על מנת להמשיך ולהחזיק ביתרון יחסי בתחום זה צריך לטפס בסולם הטכנולוגי והמדעי מהר יותר מהאחרים, להיכנס לתחומים חלוציים, לגוון את שווקי היעד ולפתח שותפויות חדשות עם גורמים בינלאומיים. הדבר מצריך אף מדיניות ממשלתית חדשנית בתחום זה, שתכלול בין היתר הבטחת הון אנושי משובח לאורך זמן, אשר כיום נפגע בשל כשלי החינוך על כל רבדיו.
בהקשר זה ניתן לציין גם את המחקר של ד"ר אבי מסיקה ופרופ' תמיר אגמון. בשורה התחתונה המחקר מציב מצב עגום של ההייטק אשר מציג ירידה משמעותית בכוח האדם האיכותי, בדגש על מהנדסים, ובכמות המיזמים. עם זאת, בקרנות ההון סיכון היתרה חיובית, קרי, הקרנות מחפשות מיזמים להשקיע בהם, אולם אין מספיק כאלו בנמצא. לכן, ניתן לסכם ולהגיד שלקרנות הון סיכון השפעה קריטית על התפתחות ההייטק והתבססותו בישראל ובעולם, אולם גיוס ההשקעות וההון אינו המפתח היחיד להצלחה. לצד ההון הנדרש לקידום מיזמים בתחומים השונים, בדגש על תחום ההייטק, יש לפתח דור חדש של יזמים ומהנדסים אשר יוכלו לעשות שימוש בהון הנצבר. ניתן להגיד ששני הדברים הולכים יד ביד, והתקדמות בערוץ אחד לא תביא בהכרח לקידום תעשיית ההייטק בישראל. עם זאת, לפחות בעבר, כאשר הבעיה נסובה סביב נושא המימון הראשוני הנדרש למיזם, תעשיית ההייטק פרחה בארץ והובילה בשוק העולמי (דבר שכמובן הביא לבריחת המוחות והרעיונות מהארץ ולירידה שאנו רואים היום בתחום).
רונן מרדכי גרין מביא גם אזכור מהמאר של ת. אלמור שם נאמר כי חברות ישראליות שנולדו גלובליות נמכרות לחברות זרות או שנתקעות בשלב הנישה בעולם-2% מהחברות הן גלובליות מיום הקמתן, בישראל-50% מהחברות הן גלובליות מיומן הראשון. במחקר נבדקו דו"חות של 56 חברות ישראליות העוסקות במכירת מוצרי ידע, כל אחת בעלות מחזור מכירות של 46 מיליון$. 71% מהחברות מכרו את המוצר הראשון עם השלמת הפיתוח ותחילת ההפצה מחוץ לשוק הישראלי. התפיסה העסקית: 86% מאנשי ההנהלה פעלו בישראל, מח' מו"פ נמצאים בישראל, ייצור ע"י מיקור חוץ, מכירות, שיווק, תמיכה ושירות לקוחות – בשוק היעד. 87% מהחברות פונים לשוק תעשייתי גדול וללקוחות ארגוניים גדולים, אך המוצרים שפיתחו היו מיועדים לנישות קטנות במסגרת הארגונים הגדולים: השוק האמיתי שלהן קטן. יתרונות המודל:
1. מאפשר לחברות קטנות לפעול במגזרים בינלאומיים אך אינן צריכות לשרת הרבה לקוחות 2. ניתן להגיע במהירות גדולה יחסית להיקף מכירות משמעותי ולפנות ישירות ללקוחות באזורים גיאוגרפיים שונים. חסרונות המודל: 1. צמיחת החברות מוגבלת בגלל שהשוק בהן פועלות מוגבל בהיקפו (גומחה)
2. כדי לצאת מהגומחה החברה צריכה להתחרות עם חברות גדולות. לצורך זה צריכים לבצע ארגון מחדש של החברה, ז"א מהפכה ארגונית והנדסית של החברה ופיתוח מוצרים חדשים לגמרי. לחברות שנולדו גלובליות אין מספיק כלים. לדוגמא: חברת אינדיגו מול HP בנישה של הדפוס הדיגיטלי: בהתחלה יצרה קשר אסטרטגי עם HP ואחר כך נמכרה ל-HP והתמזגה איתה. קשיים במערכת העיכול של סיסקו (גלובס): הרכישות של סיסקו בשנת 2000 היו כחוסר הצלחה מרבית הפעילויות שנקנו בישראל נאספו אל אבותיהן והטכנולוגיה של החברות הללו לא הוטמעה בתוך המוצרים של סיסקו, רכישה לא מוצלחת של פאנטקום שילמו 118 מיליון דולר עבור מערכת תקשורת. היינקס רכשו תמורת 127 מיליון וכשל. בסיסקו יש מכונת מכירות משומנת ובחברה עושים מאמצים שהלקוחות של החברה הנרכשת לא ירגישו שחל שום שינוי.
רונן מרדכי גרין בכלכליסט
אשכול 19697