הועבר בתאריך 23.05.19 בשעה 09:30 מפורום חדשות על-ידי אלעדי, (מפקח)
שתורתם אומנותם, להצלת חיים בחירום
מיום 23.5.19
כללי
מדינת ישראל מאוימת יותר ויותר על ידי אויביה וישנם ביניהם המצהירים שמטרתם להשמידה. יש להתכונן לאירועים חריגים הן בגלל תופעות טבע חריגות (רעידות אדמה, שיטפונות, וכד) והן בגלל מתקפות יזומות של אויבים שמטרתם לחסל את קיומנו בארץ ישראל בכל האמצעים שעומדים לרשותם כולל אלה שהם מפתחים מדי יום, איומים הכוללים מרוץ חימוש רווי טילים המכוונים לכל פינה בארץ במספרים עולים.
בניינים רבים בארץ נבנו ללא ממ"דים וללא חיזוקים כולל נגד רעידות אדמה. אם חלילה יתרחשו אסונות המוניים עם נזקים רבים במספר מקומות בארץ במקביל, עשרות אלפי אנשים יזדקקו לטיפול ולסיוע מציל חיים.
סוגיית הליבה
צה"ל עם כוחותיו היום אינו מסוגל לתת מענה להגנת התושבים והרכוש בעורף במספר אירועים במקביל במקומות שונים בארץ העלולים לנחות עלינו לאור כל האיומים הקיימים המקיפים אותנו. דרושים כוחות רבים ומיומנים בכל חלקי הארץ להצלת חיים בכל היבט הכולל טיפול ופינוי נפגעים, חלוקת מזון, מים וחלב לתינוקות כשהדרכים עלולות להיות חסומות, או בעת ירי שוטף של טילים שימנע אפשרות להצטייד במצרכים חיוניים ולהבדיל אלפי הבדלות לזיהוי, טיפול בחללים וקבורה ארעית למקרי קריסה או הריסת מבנים על יושביהם. כוח פוטנציאלי רב, שכיום אינו מנוצל, נמצא מרוכז וזמין לקריאה מהירה בישיבות ובכוללים הפזורים בכל רחבי הארץ.
כבר היום כ-30% מתלמידי כיתות א' בישראל הינם חרדים שבבוא היום, על פי החוק הקיים והמוצע רובם יעסקו בתורתם אומנותם ולא יתנו כתף להצלת חיים. מצב זה גורם גם לשסעים עמוקים בחברה ולשנאה בין חילוניים לחרדים, שבראייתם מגנים על המדינה בלימודי התורה בישיבות, כשבעיני המתגייסים האברכים חיים על חשבונם ואינם תורמים לחברה ורק נהנים מהזכויות ללא חובות!
הצעת חוק הגיוס החדש ( אפריל 2018) לשירות הביטחון היא ההסדר החוקי שמעניק פטור מגיוס לצה"ל לרוב החרדים בישראל שלומדים תורה.
חוק הגיוס החדש שהובא להצבעה ראשונה במליאת הכנסת על ידי שר הביטחון, אותו אימץ השר מצה"ל, אמור לקלוט מספרים עולים של חרדים שיתגייסו לשורותיו והכשרתם לפי צורכי הצבא. החוק עוסק בעיקר בחרדים שנשרו מהלימודים ואינו כולל את כל האברכים בכל הישיבות והכוללים בארץ אלא מכסות מסוימות שעל הישיבות לאפשר גיוס לצה"ל. כמו כן, במסגרת השירות האזרחי ניתן לשרת בשירות אזרחי-בטחוני, במשטרה, בשב"ס, במד"א ובזק"א ובמקומות נוספים, שירות שהמדינה רואה אותו כמקביל לשירות צבאי. מסלול זה גם ממושך יותר (שנתיים) ומתגמל יותר, אולם שיעור הפונים אליו כיום עומד על פחות מחמישית (19%) מן הפונים החרדים לשירות אזרחי.
החוק אושר בקריאה ראשונה; 63 ח"כים תמכו, 39 התנגדו ואמור לעלות לאחר הקמת הממשלה החדשה לקריאה שנייה ושלישית.
החרדים מתנגדים לסנקציות כלכליות, והטוענים להגנתם מציינים שאין להטיל על ישיבה שלמה סנקציות כשאינה עומדת במכסות כדי לא לפגוע גם באברכים הלומדים בישיבה ומילאו חובתם למדינה. הצעתם היא שהסנקציות צריכות להיות מוטלות אישית על האברכים עצמם, אלה שלא התייצבו כחוק למלא חובתם.
החרדים טוענים ש"כבר מערש הולדתו של העם היהודי היה לימוד התורה אבן היסוד לקיומה של האומה. אפילו בעתות משבר וחורבן היה לימוד התורה מפלט ומקלט לאומה". "מאז ומעולם היו ברורים ערכם וחשיבותם של לימוד התורה ולומדי התורה...".
כמו כן, חברי הסיעות החרדיות דרשו לשנות את נוסח הצעת החוק בוועדה הדנה בהכנתו לקריאה שנייה ושלישית כך שבמקום הביטוי "חשיבות לימוד התורה" יעגן החוק את ההכרה בו כערך כלומר: "למוד תורה כערך". לעומתם, ח"כים ממפלגות שונות בקואליציה הביעו התנגדות למהלך וציינו שיעמדו על כך שהחוק יובא לאישור בנוסח המקורי שעבר בקריאה ראשונה.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס אף הוא בחוות דעתו לאחד הסעיפים השנויים במחלוקת והוא לגבי הסנקציות הכלכליות. לדבריו, "יש קושי בכך שמנגנון זה (סנקציות כלכליות) ייכנס לתוקפו רק לאחר תקופת הסתגלות נוספת, בשנת 2020". הוא גם העלה חשש מכך שהכסף שיקוצץ מתקציב הישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים "עשוי להיות מועבר באפיקי מימון אחרים".
המטרה
ארגון, הכשרה וניהול לניצול מכסימלי גם של ההון האנושי שתורתו אומנותו להגנת תושבי המדינה מאסונות טבע ומלחמות יזומות, עם שאיפה לשוויון בחובות ובזכויות של כל הקבוצות השונות בחברה בישראל.
מאחר ולא נראה בעתיד שירות שוויוני כפי שדורש בג"ץ ומאחר ועלינו לעשות הכל שמה שיותר אברכים/חרדים ישתלבו בחברה הישראלית הן בתרומה לביטחונה והן למעגלי ההשכלה והעבודה בהמשך, מציעה לבחון רעיון מחוץ לקופסא המתייחס דווקא לכלל האברכים הלומדים בישיבות ובכוללים. המשמעות הינה שיתוף כלל האברכים במשימות לאומיות חשובות על ידי שילוב לומדי התורה בישיבות ובכוללים לביטחון המדינה מבלי לפגוע בלימודיהם, תוך כדי הלימודים ובתיאום עם הרבנים, יאפשר ניצול כח אדם גדול זמין ומיומן לאירועים חריגים. כל זה גם יקרב את החרדים לכלל הציבור כולל פיתוח ידע שלהם, אחריות, השכלה ועבודה כחלק בלתי נפרד מהעם כולו.
איני כוללת במסמך הצעה זה את המתגייסים לצה"ל למסגרות השונות ובעיקר לגדודי "נצח יהודה", מפעל מבורך המוכיח שניתן, לאט ותוך הבנות עם הרבנים לגייס לצה"ל חרדים, כולל לתפקידי לחימה, שנשרו מהמסגרות אליהן אני מכוונת.
הפתרון הנדרש
הישיבות והכוללים מפוזרים היום בכל רחבי הארץ והתלמידים החרדים הנמצאים מרוכזים בתוכם הם כוח אדיר וזמין להתארגנות והגעה למקומות שנפגעו. לאחר שיעברו הכשרות, יהיו ראשונים לצאת כולל תחת אש וכולל בשבתות ובחגים.
מאחר והחרדים מאמינים בפיקוח נפש הדוחה שבת וחג ומאחר ומדינת ישראל נמצאת יותר ויותר תחת איומים על העורף ויש לנו פיקוד עורף המשווע לכוח אדם להצלת חיים, אין פתרון הולם יותר לחרדים, שתורתם אומנותם ומבלי לנתק אותם מלימודי הקודש ולשלבם בכפייה כולל סנקציות ביחידות צה"ל ולהכביד כך על המערכת כולה, יש להכשיר אותם להצלת חיים וכל זה כשהם יישארו בישיבות המפוזרות בכל חלקי הארץ, יעברו תוך כדי הלימודים, ובתיאום עם הרבנים האחראים עם כל ישיבה וכולל, הכשרות במסגרות בהן הם לומדים, ובמקרה של אירוע המוני או מלחמה, תוך שניות, יקבלו הודעת "הקפצה" לאזור שנפגע והסמוך לישיבות שלהם, יתארגנו כל אחד עם ציודו האישי שימתין לידו בישיבה ויגיעו במהירות לאירוע למשימות הצלה.
השיטה
השירות יתבצע ללא מדים, רק עם תעודות וכובעי זיהוי מיוחדים וזוהרים למקרה חירום שינופקו לכל חרדי בישיבה. (כפי שיש לבלשי המשטרה). אין לכפות עליהם טירונות רגילה אלא לחייב אותם להמשיך את השירות הזה, עם הפסקות לאימונים ולהכשרות (מילואים) עד גיל 55 מבלי להפריע להם ללמוד ולהתפלל לשלום עם ישראל כולו.
השירות יתקיים במסגרת שירות אזרחי-בטחוני במסגרת נפרדת ובהפעלה של משרד הביטחון תחת הסדר של ימ"לים (יחידות מחוץ לסד"כ) שתהייה קשורה מקצועית, מנהלתית וארגונית למפקדת על שתהיה מורכבת מכל גורמי הביטחון וההצלה:
משרד הביטחון - פיקוד העורף (חילוץ מהריסות)
משרד הבריאות - מד"א (טיפול בפצועים)
משרד לביטחון פנים - כב"א, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (כיבוי, שמירה על הסדר הציבורי והכוונות תנועה, אבטחה כולל נגד ביזה).
משרד הפנים - הרשויות המקומיות - כל רשות תכיר את הישיבות ואת המענה שניתן לתת לה בתחום השיפוט שלה ותהייה שותפה בתיאום עם יתר הגורמים להפעלת הכוחות בתחומה ולפיקוח עליהם.
משרד הדתות - הרבנות הראשית -פינוי וזיהוי חללים וקבורה ארעית.
משרד התקשורת - ציוד תקשורת כמו מכשירי קשר ביפרים וקווי חירום מיוחדים. (הערכות למצבים שרשת התקשורת תיפגע).
כל ישיבה/כולל יחלקו את אנשיהם בהתאם לרצונם, יכולותיהם וכישוריהם לכל אחת מהקבוצות הר"מ ויוכשרו נקודתית על ידי אותו ארגון להצלת חיים. בכל ישיבה יהיו כוחות מיומנים של הארגונים השונים למלא את התפקידים שיידרשו להצלת חיים הן באסון המוני, הן במלחמה עם טילים רבים על העורף והן חלילה ברעידת אדמה חזקה הצפויה בארץ לדעת כל המומחים.
בעיות צפויות
מעבר לבעיות תקציביות שתידרשנה כדי לממן הן את הציוד והן את ימי ההכשרות במקביל לתשלומי מילואים למתגייסים רגילים, כשיש לבחון משמעויות כספיות (יוכן דו"ח כשיתבקש), סביר להניח שגם יקומו מתנגדים חילוניים לשיטה המוצעת אולם הסברה נכונה להתחייבותם של החרדים לומדי התורה לכוננות והכשרות עד גיל 55, עשויה לפחית את ההתנגדות הקולקטיבית כולל לגשר לקירוב לבבות.
להכנת דו"ח מפורט כשהרעיון יקרום עור וגידים יהיה צורך לבדוק ולהציג מסמך מפורט על: כלל הישיבות בארץ וסדר היום של האברכים בישיבות, על התייחסות הרבנים כיצד מתי ואיך ניתן לשלב בתוך הלימודים אימונים והכשרות מבלי לפגוע בלימודים עצמם ולאילו גילאים.
הכנת נתונים להשוואה של מספרי חרדים המתגייסים היום: לנצח יהודה, לכלל צה"ל, למשטרה, לפיקוד העורף ולשירות לאומי אחר כמו זק"א. מול מספרי החרדים בישיבות ובכוללים. בדיקה כמה חרדים עובדים היום, כמה עובדים ולומדים במקביל, כמה חיים רק על קצבה מהמדינה מה נותנות להם המפלגות החרדיות?
סיכום
רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע"
(אלברט אינשטיין)
בברכה, רונית יער
http://yaaronit.com/html/yesivot.ht...
אשכול 19833
בתגובה להודעה מספר 0
