העיתונאי חיים הר-זהב יוצא בקמפיין מימון המונים לפרסם את סיפורה של המלחמה האבודה בלבנון
ככה מפרסם חיים:
"זה ספר על מלחמת לבנון, אבל זה לא ספר על מלחמת לבנון הראשונה. כשהיא פרצה הייתי בן 4. הוא גם לא על מלחמת לבנון השנייה, שבה השתתפתי כחייל מילואים. התגייסתי בנובמבר 1995, ואת השירות שלי עשיתי במלחמת לבנון האבודה, זו של "אזור הביטחון" במחצית השנייה של שנות ה-90, זו שאינה מופיעה כמלחמה בספרי ההיסטוריה הרשמיים של מדינת ישראל, כי מבחינת ההיסטוריה של ישראל, היא כאילו לא אירעה מעולם.אבל היא קרתה, ובארבע השנים שבין מבצע ענבי זעם בחודש אפריל 1996 לבין הנסיגה מלבנון בחודש מאי 2000 נהרגו בה כ-200 חיילים ונפצעו קרוב ל-1,000 והיו בה המון מטענים, ופצמ"רים, וטילים, והתקפות על שיירות ומוצבים, ואסון המסוקים והשייטת והשרפה בסלוקי - אבל כל זה, כאמור, לא התרחש מבחינת ההיסטוריה של מלחמות ישראל. אם לא היו תמונות שלי בלבנון, אולי גם אני הייתי מאמין שרק דמיינתי, ושכל זה לא קרה מעולם.לפני כשנה החלטתי לכתוב על התקופה ההיא, בשביל להחזיר אותה לתודעה הישראלית.
זה לא ספר בדיוני ולא ספר פרוזה, אלא ספר המתעד את ההיסטוריה: כדי לכתוב אותו אספתי מאות מסמכים מארכיונים רשמיים, עברתי על אינספור כתבות וקטעי עיתונות מאותה התקופה, וריאיינתי עשרות חיילים, מפקדים וקצינים שעשו את רוב שירותם בלבנון של שיא הלחימה מול חיזבאללה, בין 1996 ל-2000. רוב המרואיינים דיברו בפעם הראשונה אחרי 20 שנה של שתיקה על מה שעברו בלבנון, כי סוף סוף מישהו מתעניין בסיפור שלהם, בסיפור שלנו."
7. תקופה מרתקת. הייתי מחלק אותה לשתי שאלות או נושאים עיקריים:בתגובה להודעה מספר 0
השאלה או הויכוח העיקרי הוא שאלת הנסיגה,כן או לא היינו צריכים לסגת,ואם כן באיזה צורה לסגת. השאלה השניה היא השאלה המבצעית,באותם שנים ובאופן הפעולה שלנו אז מנענו מחיזבאללה להתעצם, יצרנו כשירות מבצעית לחיילים שלנו,פיתחנו אמצעים טכנולוגיים וכלי נשק מעולים מתוך הצרכים שהיו אז )לדוגמא במוצב שהיה חוטף טילי נ"ט על בסיס קבוע פותחה רשת מיוחדת שמפוצצת את הטיל לפני הגיעו למוצב כמו הרשתות מאחורי השערים באיצטדיונים הגדולים באירופה..וזה משמש אותנו עד היום,פותחו אמצעי ראיית לילה מיוחדים לצורך המארבים, וכו וכו'..) והכי חשוב ומעל הכל באותם שנים נשארנו נאמנים לתפישת הבטחון המסורתית והוותיקה של צה"ל, אותה תפישה שביבי חירב בעשור האחרון, שאומרת שאת האוייב כל הזמן צריך לתקוף,לארוב לו,לפשוט עליו ועל בסיסיו ועל בתיו,לחסל את בכיריו וכו וכו' ובטח שלא לתת לו להתעצם כמו שנתנו לחיזסץבאללה בעשור האחרון. במילים אחרות החיילים לא מתו לשווא,יהי זכרם ברוך.
אפשרויות ניהול
הדיסלקט
24.06.1913:49
9. צודק ..האדם היחיד שהרס את הרתעה של ישראל זה רק אדם אחד,והוא נתניהו..נתניהו הוא אסון גדול ליהודים.בתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
גיל גמש
24.06.1914:04
11. האם היינו צריכים לסגת או לא ?...בתגובה להודעה מספר 7
לחיזבאללה יש 150,000 רקטות וטילים and counting . אני שואל שוב - האם היינו צריכים לסגת ?
אפשרויות ניהול
הדיסלקט
24.06.1914:07
12. תכלס לא ..היה לזה מחיר כבד של שכול,אבל היום ישראל משקשקת מחיזבאללה..וצהל לא מסוגל לפלוש ללבנון.בתגובה להודעה מספר 11
אולי הוא מסוגל אבל חיזבאללה יכתוש אותו והמחיר יהיה עצום.
אפשרויות ניהול
רנה דקארט
24.06.1913:50
10. נושא מעניין, רק חבל שהכותב הוא חיים הר זהב שהוא איש שמאל מגוחך למדי ולא רציניבתגובה להודעה מספר 0
מספיק שתקראו את הפוסטים שלו בפייסבוק ובטוויטר בכדי להיווכח אילו שטויות הוא כותב.
מעבר לכך, אני לא ממש מסכים עם כך שזו מלחמנה העבודה. הרי הסיבה לכך שיצאנו מלבנון הייתה ההרוגים במלחמה.
בניגוד למה שהוא אומר זו גם לא הייתה מלחמת שווא. אם היה לנו צבא (ברמת הקצונה הבכירה ) והנהגה רציניים היינו יכולים באותה תקופה להשמיד את חיזבאללה והיום לא היה איום על מגבול הלבנון במקרה של מלחמה עם איראן, חיפה לא הייתה מופצצת ברקטות, חיילים לא היו נחטפים משם.