בזמן שמיטב המוחות הפיננסיים בישראל מנתחים את אחד האתגרים הכלכליים הגדולים ביותר שידעה המדינה, משרד האוצר ממשיך לבחון הצעות ותכניות שונות ליציאה מהמשבר.
המון קולות נשמעים מכל כיווני המערכת הפוליטית, משרד האוצר ובנק ישראל, כשכל אחד מהם מנסה להתוות דרך נכונה ויעילה לכלכלה הישראלית. דפוסים מועתקים ממדינות אחרות בעולם, יחד עם חשיבה מקומית יצירתית פרי עטם של המוחות היהודים.
אחד הנושאים החשובים העולים כמעט בכל ישיבה של אנשי האוצר הוא השוק הצרכני הישראלי וההשפעה של 'תקופה הקורונה' עליו. כשמנתחים את השוק הזה בצורה מאוד כללית הוא מחולק לשתי מחלקות:
שוק האוף-ליין ושוק האונליין.
המספרים לשוק הפיזי לא רלוונטיים למאמר, אך מהמספרים העולים בשוק הצריכה האינטרנטי עולה שניתן לעשות צעדים חשובים שיכולים להועיל לכלכלה הישראלית בצורה משמעותית.
שוק האונליין הישראלי הסתכם ב-20 מיליארד שקל בשנת 2019. כשמוסיפים לזה גידול של כ-20% מדי שנה בהיקף המסחר אונליין, והנה ב-2020 אנחנו כבר בכ-25 מיליארד שקל.
70% מהרכישות באינטרנט נעשו באתרי קניות בחו"ל, והשאר באתרים תוצרת כחול לבן.
כשהשוק האינטרנטי בוער כל כך בישראל, ניתן לעשות צעדי חירום בשעה הזאת לתקופה של שנתיים-שלוש, בכדי להשפיע לטובה על הכלכלה המקומית.
קחו לדוגמא אפשרות למיסוי כללי על כל פריט שישראלי רוכש מאתר קניות בחו"ל של כ-20-40% (תלוי במוצר הנרכש), ובמקביל לבצע הורדת מע"מ ל-10% לרוכשים באתרי מסחר מקומיים.
במקרה כזה, בכל צורה של תנודת רכישות של ישראלים מהשוק העולמי לשוק המקומי שלנו כאן, והמשק הישראלי יהנה מתוספת של כמה מיליארדים טובים בכל שנה.
ההשפעה הישירה על היצרנים והיבואנים הישראליים לא תאחר לבוא, והשוק הצרכני המקומי יהנה מצמיחה מהירה.
כמובן שבמהלך כזה צריך לקחת בחשבון גם ביקורת שתשמע מצד הקהל הישראלי שנהנה מרכישות זולות באינטרנט בשנים האחרונות, אך יחד עם זאת, בהסברה נכונה יהיה ניתן לשכנע את הציבור בתנאי שזה יהיה צו מוגבל לתקופה קצרה, על מנת לאפשר לכלכלה הישראלית לחזור למצבה לפני המשבר.
השאלה הפתוחה עדיין היא, כמה גזירות יוכלו להטיל על הציבור, ועד כמה הציבור יהיה סבלני אליהן.
כנראה שאת התשובות נקבל בחודשים הקרובים.
אשכול 20283