מדוע אפוא שלא נקיים משאל עם אובייקטיבי לכל מי שחי פה? בין אם בשטחי ישראל בין אם בשטחי הרשות, יהודים ולא-יהודים יענו על שאלה אחת זהה:
מה עמדתך באשר לסכסוך היהודי-ערבי?
התשובות האפשריות יהיו:
א. תומך בתוכנית המאה (פתרון שתי המדינות)
ב. תומך בשלטון ציוני (פתרון המדינה האחת)
ג. לא תומך בפתרון בדרכי שלום
תוצאות משאל העם, ככל המשאלים, כמובן לא יהיו מחייבות מבחינה מדינית אבל כן נוכל להפיק מהן מידע יקר ערך:
א. האם יש או אין פרטנר בצד הערבי? משאל עם לערבים יכריע, לפחות באופן זמני, בשאלה זו.
ב. כיצד מתפלג רצון האנשים?
ג. התוצאות, יהיו אשר יהיו, יוכלו לסייע לישראל בהסברה.
ד. התוצאות, יהיו אשר יהיו, יוכלו לסייע לישראל בתכנון אסטרטגי.
ה. גם אם הערבים לא ירצו להשתתף במשאל, יהא הדבר טוב לנו הן מבחינת ההסברה והן מבחינה אסטרטגית.
נניח לרגע לתוצאות משאל העם בצד היהודי, ונשקול את האפשרויות בצד הערבי:
במידה והתוצאות יתפלגו באופן שווה (33.3% לכל אחת מהתשובות האפשריות) אזי רוב מוחץ בקרב הלא-יהודים מעוניין בפתרון כלשהו בדרכי שלום.
אך יחד עם זאת, במידה ואכן התוצאות בצד הערבי יתפלגו בצורה כזו, הדבר ילמד כי 1 מכל 3 ערבים מעוניין במלחמה עם היהודים ויהיה עלינו להכיר בכך ולהערך בהתאם.
במידה והתוצאות יתפלגו באופן לא-שווה אזי
או
שהערבים מוכנים לקבל את החלת הריבונות המתוכננת כעת
(במידה והרוב יבחרו בתשובה א - הרי שהחלת הריבונות המתוכננת היא חלק מתוכנית המאה) ולכן ניתן להתקדם עם החלת הריבונות ותוכנית המאה ולסיים את הסכסוך באופן הזה (כמובן בהתחשב בתוצאות משאל העם בצד היהודי).
או
שהערבים מעוניינים במלחמה עם ישראל והם אינם פרטנר לשלום (במידה והרוב יבחרו בתשובה ג) ולכן ניתן להתקדם למלחמה איתם, כרצונם, ולסיים את הסכסוך באופן הזה.
כל אחת מהתוצאות האלו טובה להסברה הישראלית ולתכנון האסטרטגי הישראלי.
אפשרות נוספת, הנדמית כקלושה מבין השלוש, היא שמרבית הלא-יהודים יתמכו בפתרון של מדינה דמוקרטית אחת עם שלטון ציוני. יודוקרטיה.
- באפשרות זו אעסוק בהמשך.
לגבי תוצאות משאל העם בצד היהודי:
ובכן, מימין ומשמאל יסכימו כי משאל עם הוא-הוא הכלי הדמוקרטי ביותר הקיים לנו בעת הזו.
יהיו התוצאות אשר יהיו, חוכמתו הקולקטיבית של עמנו העתיק ידועה כבר אלפי שנים:
"כל שרוח הבריות נוחה הימנו – רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו – אין רוח המקום נוחה הימנו" (רבי חנינא בן דוסא, משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ט', המאה הראשונה לספירה).
אך עוד לפני קיומם של משאלי העם צריכים להתייצב בפנינו מובילי דעת הקהל, ובראשם כבוד ראש הממשלה, ולהסביר לציבור את משמעותה והשלכותיה של כל אפשרות, יתרונותיה וחסרונותיה וכ"ו - ורק כך נוכל באמת לשקול, בכובד ראש, כיצד עלינו להתקדם.
כוונתי, בכל אופן, לדון באפשרות המדינה האחת כפי שאני מבין אותה, וכן גם לדון בסיבות שישראל, לדעתי, צריכה דווקא כעת לחתור לסיום הסכסוך באופן כזה או אחר, בהסכמה או בכפיה, בשלום או במלחמה - על כל אלו כאמור ארחיב בחלק הבא.
אשכול 20369