להורדת אפליקציה:
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום גילוי מסמכים אשכול 20454

ליה 24.10.1016:02

ירושלים המאוחדת בירת ישראל ועיר הקודש של העם היהודי

ערכתי לאחרונה בתאריך 24.10.10 בשעה 16:11 בברכה, ליה

ירושלים של זהב

מילים ולחן: נעמי שמר

אוויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח ערביים
עם קול פעמונים

ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובלבה חומה

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור.

חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.

ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
ושוב נרד לים המלח
בדרך יריחו.

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור.

אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בניך
ומאחרון המשוררים.

כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב...

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור.

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור.

*****

אשכול זה יעסוק בירושלים המאוחדת,עיר הבירה של ישראל, שהיא עיר הקודש של העם היהודי מזה 3000 שנה.
ליה 24.10.1022:52
1. ירושלים שלי. מאת ראש הממשלה יצחק רבין ז''ל בתגובה להודעה מספר 0

ירושלים שנחרבה שמונה פעמים, שמשך שנים לא היתה לנו גישה אל שריד מקדשנו, היתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד".

"ירושלים היא לבו ובבת עינו של העם היהודי ושל המעמד החגיגי הזה. אלפי מילין מן הבית, נעלה שוב את ירושלים על ראש שמחתנו - כפי שנהגו אבותינו ואבות אבותינו. אלף פנים לירושלים - ולכל אחד מאיתנו ירושלים שלו.

ירושלים שלי היא דוקטור משה ואלאך מגרמניה, רופא חולי עם ישראל וירושלים, שבנה בית חולים, "שערי צדק", וקבע את דירתו בחצר בית החולים כדי להיות קרוב לחולים יומם ולילה, בבית החולים שבו נולדתי.

אני ירושלמי.

ירושלים שלי היא מוקד געגועיו, מחוז חלומותיו, של העם היהודי. היא החלום להגיע. היא השם שמיליונים מלמלו על שפתותיהם, גם על ערש מותם. היא המקום שאליו נושאים עיניים ואליו נושאים תפילה.

ירושלים שלי היא ג'ריקן המים שחולק במשורה לנצורים במלחמת העצמאות והיא גם פני התושבים הדואגים בתורים לחלוקת מנת הלחם, והשמים האפלים בירושלים שפגזי התאורה קרעו את צבעם השחור.

ירושלים שלי היא הדרך אל העיר. היא פניהם האפורים של החברים המתים שלי, הקור הצורב המשוריינים החלודים בצל האורנים בצד הדרך.

ירושלים שלי היא ההר הגדול. בית הקברות הצבאי בהר הרצל, קריית הדממה שאוצרת באדמתה את האלפים אשר הלכו אל המלחמות הכבדות - ולא חזרו מהן.

ירושלים שלי היא הדמעות של הצנחנים בכותל ב- 67', והדגל שחזר להתנוסס על שריד המקדש.

ירושלים שלי היא הצבעים המשתנים של החומות והריחות של שווקים, ומראה פניהם של בני כל העדות, וכל הדתות, שלכולם חופש דעה ולכולם חופש פולחן בעיר שהקדושה עוטפת כל אבן שלה, כל מלה, כל מבט.

ירושלים שלי היא עיר השלום, שממנה תצא הבשורה הגדולה לכל הדתות, לכל העמים: "כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים", וגם: "יהי שלום בחילך, שלווה בארמונותיך" .

אנחנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל, יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. אין שתי ירושלים. יש רק ירושלים אחת. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה - ואין שלום בלי ירושלים.

ירושלים שנחרבה שמונה פעמים, שמשך שנים לא היתה לנו גישה אל שריד מקדשנו, היתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד".

"הדמעות כאן אינן מרככות את העיניים", כתב משורר ירושלים, יהודה עמיחי, "הן רק מלטשות ומבריקות את קשי הפנים כמו סלע".
ירושלים היא הסלע.

חג שמח לך. שלום לך ירושלים".

(פתיחת חגיגות 3,000 שנה לירושלים, וושינגטון, 25 באוקטובר 1995)

http://www.imti.org.il/show_art.php...


ליה 26.10.1008:26
2. הר הבית הוא סמל הריבונות של ישראל בתגובה להודעה מספר 1

דנון: הר הבית הוא סמל הריבונות של ישראל

בראיון עם ח"כ דני דנון, הוא מסביר את חשיבותו של הר הבית לעם היהודי כסמל של ריבונות ומפציר באנשים להגיע היום לכנס בירושלים ולעשות כל מאמץ לעלות להר הבית באופן סדיר. אם יעלו יותר ויותר יהודים כל יום, יהיו פחות ופחות בעיות.


http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 26.11.1011:18
3. אם אשכחך ירושלים - יום ירושלים בתגובה להודעה מספר 2

אם אשכחך ירושלים - יום ירושלים

http://www.youtube.com/watch?v=orFS...
ליה 12.12.1009:19
4. התוכנית השטנית של אהוד ברק למסור את הר הבית לאוייב בתגובה להודעה מספר 3

שפטל על העמדת הפנים של השמאל בנוגע לאחדות ירושלים:

עלינו לזכור ולא לשכוח את החטאים, שלא לומר הפשעים החמורים, שהשמאל הישראלי כולו, ביצע כלפי ירושלים ,והפשעים הללו הם ביסוד ה"עליהום" הכללי על מדינת ישראל היום-בסוגיית ירושלים.

כזכור במשך 33 שנים ,משנת 1967 עד שנת 2000 ,העמיד השמאל הישראלי כולו פנים, באופן שיקרי, כאילו הוא תומך בירושלים המאוחדת בגבולותיה החדשים שנקבעו לאחר מלחמת ששת הימים,תחת ריבונותה של מדינת ישראל.

אפילו מר"צ ,באופן רשמי ,כמובן שיקרי לחלוטין,בכל הועידות שלה, בכל המוסדות שלה עד שנת 2000 , העמידה פנים כאילו היא תומכת בהמשך ריבונות ישראלית לעד על ירושלים כולה.אבל כל זה היה שקר, כזב ורמייה ,כדרכו של השמאל בכל דבר ועניין.ובמבחן הראשון,קרי ועידת קמפ דיויד,שמה ברק,הכושל בראשי הממשלה שהיו אי פעם במדינה הזאת, שמה ברק ,בפעם הראשונה ששליט יהודי כלשהו, ב- 4000 שנות קיומו של העם היהודי,מרצונו הטוב והחופשי,בניגוד לרצונה של ארה"ב אפילו,הודיע לחלאת המין האנושי יאסר אדולף עראפאת, שהוא מוכן למסור לו 90% מהעיר העתיקה, בשלב ראשון בלי הר הבית, ואחרי כמה חודשים גם את הר הבית ,לא פחות ולא יותר.

וכאן צריך להבהיר:כשהתכנסה אותה ועידה בקמפ דיויד,כשהגיע אליה עראפאת, לקח אותו קלינטון הצידה לפני הדיונים הרשמיים, ואמר לו שאם באמת הוא רוצה שתקום אי פעם מדינה פלשתינית ,הוא חייב,חייב, להוציא מגדר האפשרות את הנושא של ירושלים.

ירושלים אמר קלינטון ,היא בירתו של העם היהודי. יש קונצנזוס במדינת ישראל מהשמאל הקיצוני עד הימין ,באשר לריבונות הישראלית עליה ,על כולה, ולכן, בכלל שלא תעיז להעלות את עניין ירושלים ,כי העסק יתפוצץ ,ולא תהיה מדינה פלשתינית.אתה רוצה מדינה פלשתינית, אתה חייב להכיר בכך שירושלים כולה תחת ריבונות ישראלית.

זה קלינטון אומר ,קלינטון אומר לעראפאת ,בשיחות המקדימות במחנה דוד, לפני תחילת הועידה.

ואז, וזה כבר הזרם המרכזי של השמאל, זה לא איזה שהוא שרץ ממר"צ.זה הזרם המרכזי של השמאל,לאחר 3 ימים,מודיע ,בלי ישיבת ממשלה קודמת ,בלי שום דבר ,באופן מופקר ,עברייני, בוגדני, מעשה ששום שליט יהודי לא עשה בכל תולדות עם ישראל, מודיע אהוד ברק, שלא זו בלבד שהוא מסכים לחלוקת ירושלים,אלא שהוא אפילו מסכים למסור 90% מהעיר העתיקה, ושליטה פיזית מלאה בהר הבית, קודש הקודשים של עם ישראל.

לא הכותל הוא הקדוש באתרים לעם היהודי,הר הבית.

קדושתו של הכותל נובעת מכך שהוא היה חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית, אפילו לא את בית המקדש.הקדושה שלו,משום היותו חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית,מכאן קדושתו של הכותל.היא כולה נובעת מקדושתו של הר הבית,והמקום הקדוש לעם ישראל הוא איננו הכותל,הוא הר הבית.

ובפעם הראשונה מאז יש מנהיגים יהודיים בעולם ,מנהיג יהודי, שליט יהודי, ויתר על ירושלים ,ומסר אותה לאוייב רצחני.

ומכאן הכל היסטוריה.

אם יש בין היהודים כאלה,לא סתם, אלא ממש ראש ממשלה, שמוכן למסור לאוייב הערבי את ירושלים, לרבות ,ובמיוחד, את הר הבית, מה לנו להלין שגויים אנטישמיים לא מרפים מאיתנו מאז ולו לרגע אחד, בניסיון לממש הלכה למעשה, את התוכנית השטנית של ברק.

זוהי האמת ,זוהי המציאות, מכאן הצרות שלנו לגבי ירושלים.

אף גוי לא יהיה יותר ציוני מאשר ראש ממשלה ישראלי.

אם ראש ממשלה ישראלי מוכן למסור את ירושלים לאוייב הערבי, בל נתפלא שגויים, בוודאי ובוודאי שליטים גויים, רוצים להוציא את זה אל הפועל, הלכה למעשה.

http://www.youtube.com/watch?v=hJbV...

תגובית:

אהוד ברק הצהיר אחרי שנבחר ב-1999 שהוא רוצה לעשות הסטוריה (מהפיכה חילונית ושלום עם הערבים).

לא כולם יודעים (כמו ששפטל הזכיר) שברק אכן עשה הסטוריה: הוא המנהיג היהודי הראשון אי פעם (מאז נוצר עם ישראל ועד תש"ס) שהסכים למסור לידי נוכרים את עיר הבירה ירושלים ואת הר הבית ,שהם המרכז הרוחני של עם ישראל.

עוד דבר שלא כולם יודעים הוא ,שהשיחות בזמנו התפוצצו, משום שקלינטון וברק דרשו מעראפאת שבמסגרת ריבונות "פלסטינית" בהר הבית, יוכלו יהודים להתפלל במקום, ועראפאת יש"ו סירב (משום שהוא לא מכיר בשום זיקה יהודית למקום) ולכן לא הושג הסכם.







ליה 21.12.1023:13
5. זעם בירושלים: עצי אשוח יוצבו במרכז העיר בתגובה להודעה מספר 4

זעם בירושלים: עצי אשוח יוצבו במרכז העיר

חברת מועצת העיר ירושלים לשעבר, מינה פנטון, לא מבינה איך מעיז ראש העיר להציב סמלי עבודה זרה בעיר הקודש.

חברת מועצת העיר ירושלים לשעבר, מינה פנטון, זועמת על ההחלטה להציב בעיר ירושלים, עצי אשוח לקראת חג המולד, "זה מה שנקרא לעודד ולחזק עבודה זרה, הציבו לכל אורך השדרה במתחם ממילא, עצי אשוח, אנחנו לא רוצים ללכת בין עצי האשוח, ירושלים היא עיר הקודש היהודית וכל מיני דתות מנסים לתפוס טרמפ עלינו, קדושתה של העיר היא מכוח קדושתה".

לטענתה, אין זו הפעם הראשונה, שסמלים וסממנים של דתות אחרות ושל עבודה זרה, נכנסים לירושלים, "לראש העיר יש אמירה בכל מיני נושאים ויש פה חוסר רגישות וחילול של ירושלים היהודית".

פנטון מספרת, כי רק לאחרונה הוחלט להציב פסל בודהיסטי בשכונת ארמון הנציב, "ברחוב רזיאל, פינת דב גרונר בשכונת תלפיות מזרח, יש כיכר הומה אדם, ורוצים להציב שם בכיכר, מיזם של כת בודהיסטית, של אגון שון, כת שסוגדת לעצמות הבודהה. יהיו באנדרטה סמלים של טקסים דתיים, והם עשו כבר טקס בטיילת ששם שרפו קטורת, הלכו ודיברו אל האובות וקידשו את המקום".

פנטון אף מאשימה את עיריית ירושלים בהחדרת עבודה זרה לעיר, "חטא נולד בחטא. זו עבודה זרה וחשיפת עבודה זרה במקומות רבים. העירייה מקבלת מאה אלף דולר עבור הכיכר, הם רוצים לקדם תיירות צליינית ובודהיסטית כדי שאלה יממשו את טקסי הדת שלהם ברחבי העיר".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגובית:

התחושה הכוללת היא שחושך גדול הולך ואופף את העם היהודי.ליקוי מאורות מוחלט.

ליה 24.12.1015:55
6. עיריית ירושלים סילקה את עצי האשוח בתגובה להודעה מספר 5

בעקבות ערוץ 7: הוסרו עצי אשוח

בעקבות הראיון בערוץ 7 עם חברת מועצת העיר לשעבר, מינה פנטון, הסירה עיריית ירושלים את עצי אשוח. עכשיו על הפרק פסל של "אגון שו".

הלחץ עזר

עיריית ירושלים הסירה בימים האחרונים את עצי אשוח שהוצבו לכל אורך השדרה במתחם ממילא הסמוך לעיר העתיקה בירושלים לקראת חג המולד.

ההחלטה של העירייה באה בעקבות הראיון עם חברת מועצת העיר ירושלים לשעבר, מינה פנטון, שזעמה על ההחלטה ופעלה בנידון.

"זה מה שנקרא לעודד ולחזק עבודה זרה, הציבו , עצי אשוח, אנחנו לא רוצים ללכת בין עצי האשוח, ירושלים היא עיר הקודש היהודית וכל מיני דתות מנסים לתפוס טרמפ עלינו, קדושתה של העיר היא מכוח קדושתה", אמרה בראיון.

מלחמתה הבאה של פנטון הוא פסל בודהיסטי שמבקשת העירייה להציב בשכונת ארמון הנציב. פנטון אף מאשימה את עיריית ירושלים בהחדרת עבודה זרה לעיר, "חטא נולד בחטא. זו עבודה זרה וחשיפת עבודה זרה במקומות רבים. העירייה מקבלת מאה אלף דולר עבור הכיכר, הם רוצים לקדם תיירות צליינית ובודהיסטית כדי שאלה יממשו את טקסי הדת שלהם ברחבי העיר".

הבוקר אמר לערוץ 7 "הגענו למצב שהנצרות מעמיקה שורשים במדינת ישראל, מחלחלת לארגונים ומוסדות חרדיים ודתיים. לדבריה, שני רבנים אף ישבו לאחרונה בכניסיית "כומר סטון" בסן אנטוניו שבטקסס בראשות הכומר המטיף ג'והן אגי, כדי לקבל תרומה למען מוסדות דתיים".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...




ליה 04.01.1109:49
7. תירוש :פשיטת רגל ערכית ומעשה בגידה נגד ירושלים בתגובה להודעה מספר 6

ח"כ תירוש: "זו בגידה"

"מעשיהם של 20 החברות הישראליות שהסכימו לראות בבירת ישראל כ"ירושלים הכבושה" הינה פשיטת רגל ערכית", אמרה תירוש לערוץ 7.

ח"כ רונית תירוש (קדימה), החתומה על מכתב החכי"ם הקורא להחרים את החברות שבונות את רוואבי, אומרת בראיון לערוץ 7 כי מעשיהן של החברות הוא בגדר הבגידה.

"מעשיהם של 20 החברות הישראליות שהסכימו לראות בבירת ישראל כ"ירושלים הכבושה" הינה פשיטת רגל ערכית.

במעשה זה הפכו בין לילה למשתפי"ם של הרשות הפלסטינאית שהכריזה על מדיניות חרם על רכישה של מוצרים מעבר לקו הירוק.

הכסף שירוויחו החברות מבניית רוואבי מוכתם בחטא ערכי בל יכופר, ולציבור הישראלי אסור להתעלם מכך".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.גבלס יימח שמו וזיכרו אמר שכשליהודים תהיה מדינה הם יימכרו אותה עבור כסף. זוועה.

2.לפרסם שמות החברות האלה ולא לעשות איתם עסקים."אכן חציר העם".

3.עם הפוסט ציונות והנשירה המנטאלית מהזהות היהודית והכבוד הלאומי , אנו לא גמרנו לקבל הפתעות מפליגות מסוג זה .

4.בניית עיר ערבית בארץ ישראל זו כבר בגידה.

5."קדימה" היא מפלגת בוגדים!!! החברות האלה אינן הבעיה!
כש"מדינת ישראל" מאפשרת בניית עיר ג'יהאדית בלב יתרת ארץ ישראל, שחלאות אדם כמו קדימה מסרו את רובה לאימפריאליזם הג'יהאדי, אין שום סיבה שחברות "ישראליות" לא תעשינה מזה כסף. גם ההנהגה ה"ישראלית" מקבלת הרבה מאד כסף תמורת בנית ה"מדינה הפלשתינאית". ובנוסף, אישרה "כנסת ישראל" העלאת משכורתם של בוגדים נאלחים, שלא די שאינם פועלים דבר למען העם היהודי, אלא, קוברים אותו!!תירוש אינה טובה מכל אשפת האדם הזו.

6.אדם שהיה במפלגה מסויימת,ולאחר מכן עבר למפלגה שהאידיאולוגיה שלה שונה ב180 מעלות ,למשל מי שהיה בליכוד בעד א"י השלמה,נגד מסירת שטחי א"י לגרועים שבאוייבינו,ועבר למפלגה שהטיקט שלה הוא מסירת שטחים, הקמת מדינה לאוייבינו בלב ליבה של ארצנו הקטנטונת.אדם כזה הוא בוגד ומעשהו בגידה,ואם אינני טועה רונית תירוש היא כזו.ועל זה אמרו חז"ל...טול קורה מבין עיניך.

7.מה הפלא? אם אריאל שרון תמורת בצע כסף ואיתרוג, מכר חבל ארץ ונישל יהודים מאדמתם ובכך גרם להרס משפחות בכל המובנים, , אז מה הפלא שאותן חברות בניה חתמו תמורת בצע כסף על הצהרה האומרת שירושלים היא בירת פלסטין? הם בודאי יחתמו על עוד הצהרות דומות.אני מתפלאת על רונית תירוש בתגובתה.לכל מי שעזר לשרון יש חלק נכבד בבגידה זו, ושלא יתממו. הם הכשירו את הצעד הזה. גם לה יש חלק בבגידה הזו!!!







ליה 11.01.1100:07
8. חילול הר הבית - במקום הקדוש משחקים כדורגל בתגובה להודעה מספר 7

חילול הר הבית - במקום הקדוש משחקים כדורגל

http://www.youtube.com/watch?v=9Ilk...

ליה 16.01.1120:24
9. נתניהו על ירושלים המאוחדת: בתגובה להודעה מספר 8

נתניהו על ירושלים המאוחדת:

http://www.youtube.com/watch?v=OdvV...
ליה 17.01.1108:03
10. בית המקדש -והשושן הצחור המנורה ומגן הדוד בתגובה להודעה מספר 9

ערכתי לאחרונה בתאריך 17.01.11 בשעה 08:17 בברכה, ליה


סיור בבית המקדש

http://www.youtube.com/watch?v=Ol6f...

בית המקדש - השושן הצחור ששימש השראה למנורת בית המקדש הוא המקור לסמל היהודי-המגן דוד בשל צורת כותרתו.

http://www.youtube.com/watch?v=wXhk...

בית מקדשנו - הראשון, השני והכותל !

http://www.youtube.com/watch?v=x0do...

בית המקדש - הורדוס - Jerusalem Temple - Herod

http://www.youtube.com/watch?v=K3lh...

הדגם הכי גדול של בית המקדש - מדהים!!!

http://www.youtube.com/watch?v=1idW...

כלי המקדש -מנגינות ומילים עם כלים דמויי כלי המקדש

http://www.youtube.com/watch?v=7I9C...

בית המקדש הפנימי-מקום בית המקדש הוא מקום ריכוז של כוחות רוחניים

http://www.youtube.com/watch?v=QBCz...



ליה 17.01.1108:19
11. הר הבית בידינו בתגובה להודעה מספר 10

הר הבית בידינו

http://www.youtube.com/watch?v=__f3...
ליה 22.01.1123:16
12. ד.בן גוריון:העברת הכנסת והממשלה לירושלים בתגובה להודעה מספר 11
הישיבה התשעים ושש של הכנסת הראשונה

יום שלישי, כ"ב כסלו תש"י, 13 דצמבר 1949 תל אביב, בנין הכנסת, שעה 17.02 .

העברת הכנסת והממשלה לירושלים.

ראש הממשלה ד. בן גוריון:

אדוני היושב ראש,כנסת נכבדה. לפני שבוע ימים מסרתי לכנסת בשם הממשלה הודעה בדבר ירושלים.

הודעתנו עומדת בתקפה ולא חל ולא ייתכן כל שינוי בעמדתנו.

כידוע לכם החליטה בינתיים עצרת האו"מ ברוב גדול על שימת ירושלים תחת משטר בינלאומי כגוף נפרד. החלטה זו לא ניתנת לביצוע בשום אופן, ולו רק בגלל התנגדותם הנמרצת והנחרצת של תושבי ירושלים. יש לקוות שעצרת האו"מ תתקן במשך הזמן השגגה שיצאה הפעם מפי הרוב, ולא תנסה כלל להטיל משטר של כפיה על עיר הקודש.

אנו מכבדים ונכבד רצון כל המדינות המעוניינות בחופש פולחן וגישה חפשית למקומות הקדושים והרוצות להבטיח הזכויות הקיימות ביחס למקומות הקדושים
והבנינים הדתיים בירושלים.

התחייבותנו לשמור על זכויות אלה עומדת בתקפה ונמלא אותה בנפש חפצה, אם כי לא נוכל לתת יד להפרדת אונס של ירושלים, המקפחת ללא הכרח והצדקה זכות היסטורית וטבעית כאחת של העם השוכן בציון.

מאז כינון הממשלה הזמנית העמדנו הדאגה לשלומה,בטחונה וחיזוקה הכלכלי של ירושלים במרכז דאגותינו.

בסערת המלחמה, כשירושלים היתה נתונה במצור, היינו נאלצים לקבוע זמנית מושב הממשלה בקריה, על יד תל אביב, אולם למדינת ישראל היתה ותהיה רק בירה אחת — ירושלים הנצחית.

כך היה הדבר מלפני שלושת אלפים שנה, וכך זה יהיה, כפי שאנו מאמינים — עד סוף כל הדורות.

מיד עם גמר הקרבות התחלנו בהעברת משרדי הממשלה לירושלים ובהתקנת התנאים הדרושים לעיר הבירה — דרכי תחבורה תקינים, סידורים כלכליים וטכניים.

אנו ממשיכים בביצוע העברת הממשלה לירושלים, ואנו מקוויט שתסתיים בהקדם האפשרי.

כשנפתחה הכנסת הראשונה בירושלים ב- 14 בפברואר 1949 (ט"ו בשבט תש"ט), לא היו עדיין הסידורים המספיקים לפעולתה הנורמאלית בעיר הבירה,והיה הכרח להעביר זמנית ישיבות הכנסת לתל אביב.

הסידורים הדרושים בירושלים הולכים ומסתיימים, ואין עוד כל מניעה לחזרת הכנסת לירושלים, ואנו מציעים לכם להחליט על כך.

http://www.knesset.gov.il/holidays/...
ליה 22.01.1123:20
13. דוד בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל בתגובה להודעה מספר 12

ראש הממשלה דוד בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל

ב-29 בנובמבר 1947 המליצה עצרת האומות המאוחדות בפני בריטניה על סיום המנדט על ארץ-ישראל, כדי לאפשר את הקמתן של מדינה יהודית ומדינה ערבית ואת כינון ירושלים כגוף נפרד במשטר בין-לאומי בניהול האו"ם.

עם קום המדינה קיוותה ממשלת ישראל שעצרת האו"ם תקבל את תוצאות מלחמת העצמאות ואת חלוקת העיר בין ישראל לירדן, אולם בעצרת האו"ם התגבש רוב ברור להענקת מעמד בין-לאומי לירושלים.

ב-5 בדצמבר 1949, ערב הדיון בעצרת האו"ם בנושא ירושלים, התפרסמו בו פרטים רבים על הכריז ראש הממשלה דוד בן-גוריון בישיבת הכנסת כי ירושלים היא "בירת הנצח של ישראל" ו"לב לבה של מדינת ישראל", והוסיף כי ישראל אינה מעלה על דעתה שהאו"ם ינסה לעקור את ירושלים מתחומה לאחר שלוחמיה חירפו את נפשם על כיבושה במלחמת העצמאות.

חמישה ימים לאחר הכרזת בן-גוריון שירושלים היא בירת ישראל, החליטה עצרת האו"ם להעניק לירושלים מעמד בין-לאומי. ממשלת ישראל, בניסיון לצמצם את נזקיה של החלטה זו, הציעה פיקוח של האו"ם על המקומות הקדושים לבני כל הדתות בירושלים, חופש פולחן וגישה חופשית אליהם.

עמדתה הנחרצת של ישראל שבה והובעה ב-13 בדצמבר 1949, בהודעתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכנסת כי ישראל לא תוכל "לתת יד להפרדת אונס של ירושלים". הוא ביקש מהכנסת לקיים את ישיבותיה בירושלים. ואכן, הכנסת החליטה שישיבותיה לאחר חג החנוכה תש"י יתקיימו בירושלים. בחודשים שלאחר מכן עברו לירושלים רוב משרדי הממשלה.

תוכנית האו"ם להפוך את ירושלים לעיר בחסות בין-לאומית לא התממשה. חלקה המערבי של העיר היה לבירת ישראל. במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את מזרח ירושלים. בשנת 1980 חוקקה הכנסת את חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, שנקבע בו כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.

http://www.knesset.gov.il/docs/heb/...




ליה 22.01.1123:23
14. גם עבור שלום אמת אין לוותר על חלקים מירושלים בתגובה להודעה מספר 13

במישור המדיני, תמך בן גוריון בנסיגה "תמורת שלום אמת". יחד עם זאת, הוא גרס כי גם עבור שלום אמת אין לוותר על חלקים מירושלים ומרמת הגולן.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93...
ליה 24.01.1115:39
15. לאיש אין ולא יהיה מנדט לחלק את ירושלים לעולם בתגובה להודעה מספר 14
ברקת: אולמרט פעל ללא מנדט

"אין לאולמרט מנדט לחלק את ירושלים. אזרחי ישראל וגם ערביי מזרח ירושלים חושבים אחרת ממנו", אמר ראש העיר ברקת לערוץ 7.

ברקת: אולמרט פעל ללא מנדט

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת מתייחס בראיון לערוץ 7 לפרסום לפיו ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט הציע לרשות הפלסטינית את מרבית השכונות במזרח ירושלים, וכי הרשות ויתרה על ההצעה.

"אנחנו יודעים שאין מודל אחד מצליח בעולם שעיר פוצלה ותפקדה כנדרש. המודל של ירושלים מאוחדת גם אידאולוגית וגם פרקטית הוא המודל היחידי שיצליח להביא את הפוטנציאל של ירושלים לידי ביטוי, לפתוח אותה לתירות ולחופש דת".

ברקת הדגיש "אולמרט עשה את זה ללא מנדט, גם אזרחי ישראל וגם ערבי מזרח ירושלים חושבים אחרת ממנו, אין לאולמרט מנדט וגם לא יהיה למי שירצה - לחלק את ירושלים. אני מציע להתמקד איך לפתח ירושלים לכל אזרחיה ולהפסיק עם כל התאוריות שלא יביאו אותנו לשום מקום".

ברקת מתייחס בראיון למשבר הפוקד את הבירה אשר פועלת כבר חודש ללא תקציב לאור קיצוץ תמיכת הממשלה בבירה, "אני מוטרד מאוד מכך שמדינת ישראל עדיין לא לקחה אחריות מלאה לתקציב עיריית ירושלים.אם לא נקבל את חלקה של המדינה, הדבר עלול להחליש את העיר. אסור לעצור את הצמיחה של העיר ירושלים.אני פונה לממשלת ישראל:" אל תפנו כתף קרה לעיר ירושלים!". אני מקווה שהקריאה בשמי ובשם תושבי ירושלים תחלחל, ומדינת ישראל תיקח אחריות מלאה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.אז מה עם סעיף 97 ב' לחוק העונשין?


ליה 14.02.1110:18
16. ''צריך לחלק את ירושלים כדי להיפטר מהערבים'' בתגובה להודעה מספר 15
"צריך לחלק את ירושלים כדי להיפטר מהערבים"

"ערביי ירושלים הם נטל. הם מתעסקים עם בנותינו ומסתובבים במקומות הבילוי שלנו" – אמר ניצב לוי בדיון באילת על ירושלים

כנס באילת על ירושלים

בכנס יובל של מכון אריאל באילת התקיים היום דיון סוער בנושא "ירושלים, כעיר שחוברה לה יחדיו - כיצד ואיך?"

בכנס השתתפו רבה של רמת גן הרב יעקב אריאל, ח"כ הרב ישראל אייכלר, העיתונאי שלום ירושלמי ממעריב, העיתונאי נדב שרגאי מ'ישראל היום', ומפקד מחוז ירושלים של המשטרה בעבר ניצב בדימוס מיקי לוי.

ניצב בדימוס מיקי לוי פרש את משנתו לגבי ירושלים, והצליח להפוך את הדיון לסוער. בפתח דבריו אמר לוי: "ירושלים כעיר בירה היא עיר מסובכת מאוד, מיקס של אנשים שיוצר בעיות. עלינו להפסיק לשלוט בעם זר, אין לנו שום צורך בשועפט או בג'בל מוכבר, אני לא מבין מדוע יהודים גרים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה?" שאל לוי.

הפתרון שאני מציע, אמר לוי, "חייבים לשמור על ירושלים על ידי חלוקתה. ערביי מזרח ירושלים הם לא אזרחי מדינת ישראל. בואו ניפרד מהם לשלום. אין לנו צורך בהם. הם נטל. הם מסכנים את הישות היהודית. הם מסתובבים בירושלים, מתעסקים עם בנותינו ומסתובבים במקומות הבילוי שלנו".

מאידך הוסיף לוי כי "לא יהיה שלום בלי פתרון לחופש דת בהר הבית. אפשר לנסות להגיע לפתרון כמו במערת המכפלה. עוד 15 שנים אם לא נעשה שינוי, ראש העיר של ירושלים יהיה ערבי כי הם יהיו הרוב, אם יקרה משהו ניכנס לאותם שכונות ונעשה סדר כמו שעשינו בעזה או בבית לחם".

לוי התייחס לחקירתם של הרבנים, ואמר כי "אף אחד לא נלחם ברבנים כבודם במקומם מונח, לעיתים אומרים דברים שאינם בסמכותם התורנית. אנחנו נלחמים במי שמפר חוק, זו מדינה חוק ולא משנה הזרם שהוא משתייך". חתם לוי.

שלום ירושלמי ממעריב התייחס לחקירתם של הרבנים והציע הצעה לרבני הכנס: "אני מציע לרבנים שנמצאים כאן שיצאו בעצמם נגד הרב דב ליאור, נגד מכתב הרבנים והרבניות ואז יהיה הרבה יותר טוב. אי אפשר להפיל הכול על התקשורת". אמר ירושלמי.

בדיון לא פחות סוער שהתקיים קודם בפאנל אחר בנושא "עתידה ירושלים שתתפשט", נוצר מחלוקת בין הרבנים ובין ראש מכון המקדש, הרב ישראל אריאל לגבי תחילת בניתו של בית המקדש. הרב אריאל אמר כי ,"יש לנו את האומץ לכתוב מכתב רבנים אבל את הבית של ה' זו מצווה לתת?" רבנים שנכחו באירוע קראו לרב אריאל: "בנין בית המקדש זה להתגרות בגויים. דם יכול להישפך". הרב אריאל ענה להם: "יש תורה ואנחנו מחוייבים ללכת לפי דרכה. אנחנו חייבים להתחיל לבנות את בית ה' ".

אחד הרבנים העיר לרב שהמנורה צריכה להיות באלכסון כמו הרמב"ם ולא כמו שהיא מוצגת היום בסמוך לרחבת הכותל כשהיא עגולה. הרב אריאל "ענה לו תביא 12 מליון דולר ונעשה את זה איך שאתה רוצה". אמר בבדיחות הרב.

יו"ר הקרן לאדמות ישראל, אריה קינג, הסביר לרבנים כי כבר ירושלים מחולקת וחייבים לעשות הכול על מנת לשנות המצב. "עם ישראל בארץ ובתפוצות מתעורר. אין לנו על מי לסמוך אלא על ה' ועל עצמנו שנשמור על ירושלים. ירושלים היום חנוקה. יש 7 שכונות בירושלים שבהן אין כניסה לישראלים, מישהו כבר חילק את ירושלים."

"ראש העיר לשעבר אמר שזה טוב לדמוגרפיה", אומר קינג, "הערבים הבינו שאין טעם לגור מחוץ לירושלים. יש מחסומים, אין תשתיות ולכן התחילו לגור בפסגת זאב וגבעה הצרפתית ,יש כאן טרנספר-אפרטהייד ואף אחד לא יצא נגד".

"מאז שהגדר בירושלים נבנתה, הפיגועים התחילו להגיע מתוך שכונות בירושלים כמו ג'בל מוכבר וסילוואן. יש עליה בכל שנה ושנה שבתוך שכונות יהודיות מובהקות מתגוררים עוד ועוד משפחות ועסקים של ערבים".

"הפיתרון הוא להרחיב את ירושלים" אומר קינג, "ל-3 גושים: הראשון גוש עציון, השני מעלה אדומים והשלישי גבעת זאב. על ידי יצירת הגושים נמסמס את החומה ונוסיף לירושלים עשרות ישובים".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.זה הזמן להגביר מאמץ ולרכוש נדל"ן במזרח ירושלים!!! במקום לוותר על חצי עיר נדאג שהערבים יוותרו ויהגרו.אפשר קצת פרטים באתר על נדל"ן לקנייה בשייח' ג'ראח וסילוואן?

2.בתמונה יש לך כיפה.לפי דבריך אין לך אלהים.

3.מתברר שכהנא צדק והפיתרון הוא להעיף אותם ולא לתת להם את א"י.

4.כמו כן את תל אביב יש לשמר ע"י מסירת דרום ת"א לסודנים.

5.אפשר גם כותרת כמו "ירושלים: לחלק את מיקי לוי!".- מיקי לוי לחוד ולשונו לחוד. כך נוכל למנוע נזקים לירושלים השלמה והמאוחדת...!

6.צריך גם לקטוע רגליים - כדי להיפטר מיבלות...! לא עוד ציפרניים חודרניות, לא עוד עור קשה ויבש, לא עוד הוצאות על נעליים יקרות של "מותגים".יש לו הגיון בריא, לאיש...!!!

7.והנה 2 בעיות שורשיות עם ניצב לוי, וכל ישראלי שחושב כך...
ניצב לוי אכן מכיר את כל ירושלים ונושא ירושלים היטב,אבל את הרקע ההיסטורי והדתי כנראה פחות,מה שהוא אומר חושב גם כמעט כל ישראלי אחר שלא ממש יודע,


א) הוא אומר: "עלינו להפסיק לשלוט בעם זר".

הערבים בירושלים הם "עם" ? הם לא "עם", הם ערבים שבאו מארצות ערב, ושייכים לירדן,הם היו ועדיין "ירדנים", הם נתינים זרים במדינה שלנו,
ולא להיפך.

ב) והוא אומר: "אין לנו שום צורך בשועפט או בג'בל מוכבר, אני לא מבין מדוע יהודים גרים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה?"

עוד טעות מהותית שלו.לפני קום המוסלמים בשנות ה-600, לא היה בירושלים של אז, לא ערבי, לא מוסלמי, ולא רובע מוסלמי,ולכן זה ברור שירושלים על כל חלקיה, שייכת רק ליהודים,ולכן טבעי שיהודים יגורו בכל פינה בה,אפילו אם היום הרוב באיזור הזה הוא ערבי.אסור לפחד.

הרי לב "ירושלים", רק ירושלים בתוך החומות,בעבר לא גרו מחוץ לחומות.ירושלים היתה רק העיר העתיקה של היום.

כיצד שכחתם את 2 בתי המקדש שהיו לנו שם?ואת העובדה שדוד המלך קנה בכסף מלא את אורוות אורנן היבוסי, על הר המוריה, הר הבית?

8.הערבים פשוט מתמוגגים למראהו ולמשמע דבריו.אין לערבים מה לחפש בירושלים.יש לדאוג להשבת הר - הבית לבעליו החוקיים. ההשלמה עם הגזלה הזו היא בלתי נסבלת.

9.כל הארץ שלנו בידי הערבים!!! אנו יושבים על בלימה, וגם אותה הם
רוצים, לא כי הארץ חשובה להם, אלא, הם אינם רוצים בנוכחותנו בשום מקום בעולם, הם טבחו בנו בארצות כיבושיהם והם טובחים בנו בשארית ארצנו, והכל בגלל כמוך! גם מתל-אביב צריך ללכת, כי זה לא מוסרי לגרש דארפורים ורוצחים ערבים וזבל כמוך!

10.ועל אותו משקל צריך להעיף את מדינת תל אביב כדי להיפטר מהשמאלנים.

11.על הערבים להוציא פתוואה ולגדור גדר צניעות מצידם ,לומר לצאן מרעיתם שפעילות ההתבוללות שהם מייצרים ביתר שאת כלפי היהודים תגרום לגירושם מהארץ על ידי ממשלה עתידית.

12.ניצב לוי הוא דוגמה לטיפש, עבד כי ימלוך. הוא לא מבין שבסוף פעולת הצימצום מקבלים 0.אני מבין איך יש עדיין אנשים שיושבים להקשיב לבור ועם הארץ הזה.

13.האם גם את רמלה, לוד יפו חיפה ונצרת נעביר לערבים? הבעיה אשר מעלה מיקי לוי "הם מתעסקים עם בנותינו" קיימת בכל הערים המעורבות, ומתפשטת בשכונות רבות בירושלים. הפיתרון המוצע לחלוקת ירושלים הוא הזוי. אם איבר חולה, יש לרפא את האיבר ולא לכרות אותו, במיוחד כשאיבר זה הוא הלב.

14.השמאלנים הם שהביאו עלינו את הצרה הזאת ,ועדיין ממשיכים להביא אותה ביתר שאת בכל מיני דרכים, כגון אי אכיפה, סודנים, גזענות מתקנת, יבסקציה ,ועוד ועוד, והיהודים בסוף יצטרכו לשלם את המחיר.

15. איזה מזל ש"ניצב" לוי הוא בדימוס!

16.מיקי (מאוס)-אתה צודק צריך להיפרד מהם לאלתר.אנחנו כאן בא"י השלמה לנצח, והם באחת המדינות שלהם.

17.מעודדים את הערבים לפלוש ולהשתלט, ואז מתבכיינים שהם מסכנים אותנו. ביום בו טוהר עבר הירדן המזרחי מיהודים, צריך היה לטהר את עברו המערבי מערבים, לא להשאיר אפילו עז ערבית. בשלב שני, למשל, במלחמת ששת הימים צריך היה לסיים את המצווה, ולנקות את עבר הירדן המזרחי מנוכחות ערבית. לנקות ולא להשאיר שריד, אפילו לא טאבון אחד, של החלאה הזו. ולעולם לא מאוחר מדי לשוב הביתה. אנו שבנו לאחר כמעט אלפיים, הם יושבים פה בין עשר, לעשרים, לחמישים, למאה, ומקסימום - מאה וחמישים שנה, הם צריכים ללכת הביתה, ואם הם מסרבים זו בעיה שלהם.

18. א"ב יהושע :"היתה לי תחושה, שניתן לנטרל לחלוטין אלמנטים דתיים מהגדרת הזהות. כיום אני פחות אופטימי לגבי האפשרות שהלאומיות תכבוש בצורה עמוקה וברורה את החלקות הדתיות. היתה לי הערכה אחרת ביחס לכוחה של הדת, וחייתי בתחושה שהדת הולכת ונסוגה. כיום אני בעל הכרה מציאותית, שהדת אינה חלשה כפי שקיוויתי שתהיה".

19.ערביי ירושלים או כל ערבי אחר הם בכלל לא נטל.מי שנטל הם היהודים השמאלנים - קומוניסטים, מרקסיסטים, סוציאליסטים ומהפכנים אחרים שחולמים רק על הברט של צ'ה גווארה.הם לא רק נטל ,הם האוייב המסוכן ביותר של העם היהודי לדורותיו.

בגללם קיימת אנטישמיות בעולם.

הם המסיתים המלשינים והמסכסכים.


ללא "יהודים" אלה, העולם כולו יהיה טוב יותר - גם ליהודים וגם לגויים.

חשוב ללמוד היסטוריה על תקופת בית שני,על תקופת סטאלין והיטלר -אלה הם שהיו שם.

זה לא אחמאד ומוסטאפה - אלה קיסינג'ר וחומסקי!

20.על הטיעון הטפשי של לוי:

בהודו היו המון מוסלמים, למרות שהדת הראשית היתה (ועדיין)הינדואיזם בעיקר, וגם סיקים ובודהיסטים, וכד',כדי לפתור זאת לקחו את כל המוסלמים והקימו להם מדינה בנפרד, שמה פקסיטן.

חשבתם שהבעייה נפתרה ?

לא ולא !

כיום עדיין יש מוסלמים בהודו, והם אלה שיוצרים בעיות וקונפליקטים, וגם טרור (כרגיל).

שיטת ההתאבדות עם פצצות החלה בהודו בעת שלטון הבריטים שם.אז בהודו כיום עדיין יש את אחת הכמויות הגדולות של מוסלמים בעולם.כיצד עזרה הקמת פקיסטן לפתרון הבעיה?

מספרם המוערך של המוסלמים בעולם הוא 1.4 מיליארד.

עשר הקהילות המוסלמיות הגדולות בעולם (לפי מדינות):

1. אינדונזיה כ-203 מיליון מוסלמים.

2. פקיסטן כ-174 מיליון מוסלמים.

3. הודו כ-161 מיליון מוסלמים.

4. בנגלדש כ-145 מיליון מוסלמים.

5. מצרים כ-78 מיליון מוסלמים.

6. ניגריה כ-78 מיליון מוסלמים.

7. טורקיה כ-74 מיליון מוסלמים.

8. איראן כ-74 מיליון מוסלמים.

9. אלג'יריה כ-34 מיליון מוסלמים.

10. מרוקו כ-32 מיליון מוסלמים.














ליה 16.02.1114:20
17. תמונות: הרס שרידים יהודיים בהר הבית בתגובה להודעה מספר 16
תמונות: הרס שרידים יהודיים בהר הבית

לצערנו הרב נמשכות בהר הבית עבודות ללא אישורים וללא פיקוח ארכיאולוגי. לאחרונה נצפו על ההר משאית עמוסה בחומרי בנייה וטרקטור הלוקח אדמה מתוך ערימות העפר שהוצאו מהחללים התת-קרקעיים שבהר הבית.

מכתב מהועד נגד הרס עתיקות

שלום לכם,

הטרקטור לקח אדמה רווית עתיקות מערמות העפר שחלקן הוצאו מהחללים התת-קרקעיים, והוביל אותה לאזור שמצפון לשער הרחמים כדי ליישר שטח.

במהלך עבודת הטרקטור נראו בערמות אריחים של "אופוס סקטילה", סוג הריצוף שהיה בהר הבית בימי הבית השני.

פיזור האדמה עלול להזיק לעתיקות המצויות בערמות ומקטין את הסיכוי להציל אותן.

יש לציין שהערמות נמצאות בהר הבית מאחר שבג"ץ קבע, במסגרת עתירה של הוועד למניעת הרס העתיקות בעניין ערמות עפר אלה, כי אין להוציא אותן אל מחוץ להר הבית.

העתירה נועדה למנוע עבודה עם כלים כבדים בהר הבית, ולפיכך עבודת הטרקטור בערימות עומדת בניגוד לרציונל שהנחה את בג"ץ.

מי מאשר הכנסת חומרי בניין להר הבית?!

משאית כבדה הסתובבה על הר הבית עמוסה בחומרי בנייה. זאת נוסף לכמויות עצומות של חומרי בנייה שנמצאות ללא פיקוח על ההר.

הן מפקדי המשטרה הן רשות העתיקות לא ידעו שהוכנסה משאית להר הבית עד שאנשי הוועד למניעת הרס העתיקות דיווחו להם על כך!

http://www.templemountdestruction.c...

ממיטב הכרתי את האיזור

ישנו רק שער אחד ממנו אפשר להכניס ולהוציא טרקטורים ומשאיות,שער השבטים, בו יש 2 שוטרים הנמצאים כל הזמן בסמוך ובמרחק מטרים ספורים משער האריות, והם מחליטים מי ומה נכנס ויוצא.

יש מהומות במזרח ירושלים ולפעמים גם בשער האריות.נראה שהמהומות נועדו ליצור כיסוי לפעולות ההרס שלהם בהר הבית על מנת להעסיק את השוטרים בכך.

סגירת שער השבטים יכולה למנוע את הדבר הזה.בלי לחץ ציבורי שום דבר לא יזוז.

בפעמים הקודמות שהיה הרס כזה ,המשטרה תיאמה את הדברים עם הוקף,כלומר אישרה להם להיכנס ולבצע את העבודות להנחת כבל חשמל שבמהלכן נחפר בור ארוך שעומקו מטר וחצי פנימה, למרות שהמשטרה הכחישה שהיא יודעת על כך,וטענה שהיא מנסה למנוע פעילות כזאת.

השר לבטחון פנים בעצמו טען שסגר את שער השבטים למרות שזה לא היה נכון.

כל זה מתועד בדיוני ועדות הכנסת השונות -היו מס' חכים שניסו למנוע את ההרס אך לא עלה בידם .

כל אחד ישלח פקס לאהרונוביץ - פקס המשרד :5428039.
וידרוש תשובה בטלפון: 5428502.(קידומת י-ם 02).

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 16.02.1114:21
18. הרס העתיקות במבנה ארוות שלמה בתגובה להודעה מספר 17
הרס העתיקות במבנה ארוות שלמה

http://www.youtube.com/watch?v=ITdQ...

חפירת הבור הגדול בכניסה לאורוות שלמה

http://www.youtube.com/watch?v=iVRT...

http://www.templemountdestruction.c...
ליה 16.02.1114:30
19. המדינה נותנת לווקף יד חופשית להרוס שרידי בנייה קדומים בתגובה להודעה מספר 18
הרס עתיקות

לאחר איחוד ירושלים בשנת 1967 תועדו פעולות הרס העתיקות שעשה הווקף במתחם הר הבית. במקרים רבים הסיר הווקף שרידי קירות קדומים או דאג להסתיר שרידים שנחשפו במהלך עבודות בינוי. בשנת 1995 אישרה רשות העתיקות לווקף לפתוח את החלל התת-קרקעי העצום של אורוות שלמה במטרה להכשירו לתפילה, על אף שלא שימש מקום תפילה קודם לכן. בכך קיבל הווקף עידוד משמעותי להמשיך להפוך את מתחם הר הבית כולו למסגד אחד שיכלול גם את החללים התת-קרקעיים ומבנים היסטוריים שמעולם לא היו מסגדים.

בהתייחס למעשים אלה אמר ד"ר מרדכי קידר:

"פעולות אלה נעשות במסגרת פרקטיקה הנקראת בערבית 'טַמְס אל-מַעַאלִם' ביטוי
שפירושו 'מחיקת הסימנים' במשמעות חיסול שרידי תרבויות שקדמו לאסלאם"
[ד"ר מרדכי קידר, המחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן]

דוגמאות להרס עתיקות בשנים 1995-1967:

בשנת 1978 הסתיר הווקף בלוחות אבן חציבה קדומה בצפון-מערב הרמה שבמרכז הר הבית.

מדרגת סלע קדומה בכניסה ל'קובת אל-ח'אדר'.

המדרגה מוסתרת בלוחות אבן.

הווקף הרס קיר קדום ברוחב 1.78 מ' צפונית לרמה שבמרכז הר הבית.

מקום הקיר הקדום אחרי שהווקף סלל שביל והרס את הקיר.

תוואי הקיר הקדום ניכר על פני השטח ואפשר לראות בבירור את שני צדי הקיר.

בשנת 1970 חפר הווקף באמצעות טרקטור בור עד הסלע והרס קיר מימי הבית השני מזרחית לרמה שבמרכז הר הבית.

אבני הקיר הקדום אחרי שהוא נהרס זרוקות ליד הבור.

הבור לאחר חפירתו באורך 10 מ' ובעומק 3 מ'.

הרס העתיקות במתחם הר הבית מתרחש ברציפות ומתועד מאז איחוד ירושלים בשנת 1967.

חוק העתיקות לא נאכף במתחם הר הבית אף שהינו אתר עתיקות מוכרז.

בכך ניתנת לווקף יד חופשית להרוס שרידי בנייה קדומים ולפגוע בעתיקות.

http://www.templemountdestruction.c...

היכנסו לקישורית לצפייה בתמונות.

הרס העתיקות בהר הבית ומעמדו המשפטי של ההר מתוארים במאמר של השופט סטפן אדלר שהתפרסם בכתב העת BAR בגליון ספטמבר/אוקטובר 1991 :

The Temple Mount in Court

http://www.templemountdestruction.c...




ליה 16.02.1114:46
20. The Temple Mount in Court בתגובה להודעה מספר 19
Will Israel’s supreme court prevent the destruction of ancient remains?
By Stephen J. Adler
Who’s in charge? The
golden Dome of the
Rock glistens in the early
morning sun in the
middle of the Temple
Mount in Jerusalem, the
holiest site for Jews and
the third holiest (after
Mecca and Medina) for
Muslims.
The Temple Mount is
now the subject of a
bitter legal battle over
protection of remains at
the site. A group of
Jewish activists charges
that the Waqf, or Muslim religious council, that controls the Mount has destroyed,
damaged or covered ancient remains. The group seeks to prevent the Waqf from
further altering the Mount.
Judaism venerates the Mount because it was the location of the Temples—the first
built by Solomon and the second rebuilt after the Babylonian Exile and later enlarged
and rebuilt by Herod. Jews today pray at the Western Wall (not shown), a segment of
the retaining wall built by Herod to enclose the enlarged platform on which the
Temple stood. Muslims believe the prophet Muhammad made a miraculous night
journey to the Temple Mount and from there ascended to heaven. Both faiths share
the belief that the patriarch Abraham prepared to sacrifice his son on the Mount.
Despite its obvious importance, no archaeological survey has been conducted on the
Temple Mount since it came under Israeli control in 1967. A hundred years earlier
the site was examined by Charles Warren for the London-based Palestine
Exploration Fund.
The question of Israel’s responsibility to prevent the destruction of ancient remains on the Temple Mount
in Jerusalem is now before Israel’s Supreme Court. The case demands a difficult and complex balancing
of Muslim rights to administer and control the Temple Mount, on the one hand, and the Israel
government’s obligation to enforce laws regarding the protection of archaeological sites, on the other.
Needless to say, in the political and religious cauldron that is the Middle East, other ramifications not
strictly legal roil about the fringes of the case.
In 1983, BAR published an influential and widely cited article offering a new theory on the location of the
First and Second Temple on the Temple Mount.a Critical evidence for his theory, the author charged, had
recently been covered up by dirt and plantings placed on the Temple Mount by Muslim authorities. Other
evidence for the author’s contentions regarding the location of the Temple had been covered by paving.
This was not all. Unauthorized excavations by Muslim authorities for nonarchaeological purposes had
uncovered ancient remains, including what was probably a Herodian wall 16 feet long and 6 feet wide;
some of the remains were dismantled and the rest covered up—all without archaeological supervision and
without even giving archaeologists an opportunity to study and record the remains.
A BAR editorial with “before” and “after” pictures detailed much of the archaeological damage.b The
editorial called on Muslim and Israeli authorities to cooperate in assuring the preservation of ancient
remains and listed five governing principles:
1. No excavations for any purpose should be permitted on the Temple Mount except by qualified
professional archaeologists.
2. No ancient remains should be removed.
3. The results of any excavations should be promptly and properly recorded and published.
4. No changes should be permitted to aboveground structures without competent archaeological approval.
5. Qualified scholars should be given access to all areas of the Temple Mount to record the existence of
exposed ancient remains.
The editorial concluded:
“Israel has not only the right but the obligation to assure that … the archaeological remains on the Temple
Mount [are protected. They] belong neither to Israel nor to the Moslem authorities (both are only the
custodians); the ancient remains belong to all mankind, and not just to this generation, but to generations
past and yet unborn.”
The BAR article and editorial have been cited to the court in the recent Temple Mount litigation. With
what effect remains to be seen.
In a forthcoming issue of BAR, Leen Ritmeyer locates King Solomon’s Temple Mount and describes the
expansion of the Temple Mount in subsequent times. Ritmeyer’s analysis relies heavily on Charles
Warren’s 19th-century description of nearly 40 underground structures on the Temple Mount. Ritmeyer
served as the architect to the archaeological expedition directed by Hebrew University Professor Benjamin
Mazar that excavated south and southwest of the Temple Mount. However, even he has not been
permitted to examine the vast majority of these underground structures, which are critical to his research.
Ritmeyer too notes that evidence for his theory as to the location of the Temple has been covered by
paving.
In short, although Israel has controlled the Temple Mount area since 1967, no archaeological survey has
yet been conducted there, even though this would involve no excavation and no disturbance to any
existing feature.
The Temple Mount case now before the Israel Supreme Court (which has original jurisdiction in such
cases) alleges that the Muslim Religious Council, the Waqf, has destroyed or damaged remnants of
Solomon’s Temple, the Second Temple, Crusader structures and other important archaeological remains.
The petition to compel Israeli authorities to protect archaeological remains on the Temple Mount has been
filed by a tiny radical fringe organization called “The Temple Mount Faithful.” The defendants are Israeli
authorities and the Muslim Waqf.1

The Supreme Court originally dismissed the case, based on representations by the Attorney General and
the Jerusalem Municipality that they were considering bringing legal action against the Waqf for what it
was doing on the Temple Mount. However, a few months later the Attorney General and the municipality
decided not to initiate such action, so another petition was filed in the Supreme Court and the final hearing
was held on June 24, 1991. In a procedure rare in the Supreme Court, the three justices hearing the
petition visited the Temple Mount site. In another unusual development, the Waqf boycotted the final
hearing, expressing its refusal to recognize Israeli sovereignty over Jerusalem. The Court’s opinion has
not yet been handed down.
A visit to the scene. Two of
the three Israeli Supreme
Court justices hearing the
Temple Mount case,
Menachem Elon (center) and
Gavriel Bach (right), tour the
Mount in June 1991. A
decision regarding who
controls archaeological
remains at the site has yet to be
handed down.
An affidavit filed in the case by the then-official district archaeologist for Jerusalem, Dan Bahat, on behalf
of the Israel Antiquities Authority, stated that the Waqf had built structures on the Temple Mount without
permission and had systematically destroyed, damaged or covered up archaeological remains. Among the
structures mentioned by Bahat were a 14th-century building that incorporated a Crusader building and
another medieval edifice called Makam el-Khadr (Saint George). Bahat noted that it is difficult to assess
accurately the damage done throughout the Temple Mount because a scientific archaeological survey of
the area has never been done.
The Waqf maintains that it enjoys exclusive control of the Temple Mount and is not bound by Israeli laws
regarding the protection of archaeological sites.

Almost obliterated. These large ashlars, now
the bottom step of a stairway on the Temple
Mount, may offer a crucial clue regarding
the position of the First Temple. (This
stairway, at the northwestern corner of the
Temple Mount platform and with an arched
gateway at its top, can be seen just beyond
and to the left of the dome in the aerial
photograph of the Temple Mount.)
Leen Ritmeyer, co-author of the exhaustive
article on Herod’s Temple Mount in the
November/December 1989 BAR
(“Reconstructing Herod’s Temple Mount in
Jerusalem,” BAR 15:06), argues in a
forthcoming article that the step at the
bottom of the stairway was, in fact, part of
the western wall of the original, pre-
Herodian, Temple Mount platform.
Ritmeyer came to that conclusion in part by
examining a black and white photo that
shows that the large stones in this step had
margins and bosses on the side by which the
wall could be identified and dated. The earlier paving abuts the boss, leaving the
margin exposed above it. The later paving (upper right in this photo) has been laid
over the boss.
That crucial clue can no longer be seen; were it not for the old photograph, this
important piece of evidence would have escaped notice. Proponents of a systematic
archaeological survey of the Temple Mount point to examples such as this to prove
their point.
Muslim control of the Temple Mount is defined by an arrangement known as the Status Quo that goes
back several centuries and has its origins in rivalries among religious communities for the control of
Christian Holy Places. Today the Status Quo controls rights to all Holy Places, regardless of the religion.
This photograph of a
Temple Mount
stairway shows that
the large stones had
margins and bosses on
the side by which the
wall could be
identified and dated.
The earlier paving
abuts the boss, leaving
the margin exposed
above it. However,
later paving has been
laid over the boss,
obscuring the crucial
clue. Proponents of a
systematic
archaeological survey
of the Temple Mount
point to examples such
as this to prove their

point.
In the 18th century, inter-Christian strife over the Holy Places resulted in international political pressures
on the Ottoman rulers, who in 1757 decided to describe the existing situation in a firman (legal decree)
defining the rights of the Catholic and Eastern Orthodox churches in various Holy Places. The most
complete description of the Status Quo is contained in an 1852 firman issued by the Ottoman Sultan
Abduk Mejid.2 In 1855, the major European nations upheld the Status Quo in the Treaty of Paris. The
1878 Treaty of Vienna, signed at the termination of the Russo-Turkish war, stated that no change shall be
made in the Status Quo without the signatories’ permission.
When General Edmund H. H. Allenby captured Jerusalem on December 11, 1917, he immediately
announced that British policy would continue the Status Quo at the Holy Places. The British governed
Palestine between July 1, 1920 and May 14, 1948 by virtue of a League of Nations Mandate.3 Section 13
of the Mandate obligated Britain to preserve existing rights and ensure the requirements of public order
and decorum in the Holy Places, without interfering with the “purely Muslim sacred shrines.” Section 14
of the Mandate ordered a study of the various religious communities’ rights in the Holy Places. One result
was the Cust report,4 which replaced the 1852 firman as the most comprehensive description of the Status
Quo.
The Christian denominations considered part of the Status Quo are the Greek Orthodox, Roman Catholic
and Armenian Orthodox. The Syrian church and the Coptic church have limited privileges to perform their
religious rites. Protestant Christians are not granted any rights under the Status Quo.
The Status Quo specifies what rite may be practiced, at what time and in what place. It also governs the
decoration of altars and shrines, use of lamps, candelabra, tapestry and pictures and who officiates in the
worship. According to the Status Quo, the right to repair a roof or floor, or even to hang a lamp, implies
exclusive possession of the area involved.5 The Status Quo relates especially to the Church of the Holy
Sepulchre, although it also includes the adjoining Convent of Deir al Sultan, the Tomb of the Virgin, the
Sanctuary of the Ascension, the Church of the Nativity in Bethlehem, the Grotto of the Milk and
Shepherd’s Field, also in Bethlehem.
These Christian Holy Places have been divided into areas of common usage, areas of exclusive usage,
disputed areas and areas of qualified or limited usage. Little flexibility or innovation is allowed. Urgently
needed repairs are generally done by the government, since the various denominations cannot agree on
who will do them.
Between 1948 and 1967, when Jordan ruled the Holy Places, its announced policy was to enforce the
Status Quo regarding Christian Holy Places.6 However, in 1953 Jordan passed laws restricting the right of
Christian religious communities to own or purchase property near a Holy Place.7 This law was used to
prevent the Roman Catholic Patriarch of Jerusalemfrom purchasing property on the Mount of Olives.
Jordan’s Council of Ministers justified this action by claiming that the patriarch’s purpose was “to exploit
the property.”8
In 1964 Jordan further limited Christian rights by prohibiting the churches from purchasing real estate
anywhere in Jerusalem. A Christian Arab member of the Jordanian Parliament complained that these
measures were “discriminatory … , an abridgment of the rights of a certain group of citizens.”9
Jordan was also responsible for some slight damage to the mosques on the Temple Mount.
Jordanian snipers were positioned there during the 1967 war and fired on Israeli soldiers from
that position. Israeli soldiers suffered casualties because Israel’s policy of not endangering the
Holy Places precluded the use of heavy weapons to dislodge the snipers. This policy was
criticized by several Jewish groups, but various church groups praised it.10
Since 1967 the Holy Places have been under Israeli rule. Israeli law guarantees all residents freedom of
religion, including freedom to perform their religious rites, subject to the limitation that they do not
disturb the public order.11
Israel’s policy has been to continue the Status Quo at the Holy Places and to entrust
administration of a Holy Place to the religion to which it is holy. This policy is applied without
regard to whether the church recognizes the government of Israel; for example, the Vatican does
not recognize the state of Israel, but Israel honors the interests of the Catholic church in the
Christian Holy Places. Israel also gives financial support for the upkeep and restoration of the
Holy Places and grants the recognized religious communities tax and custom concessions.

ere today, gone
tomorrow?
Archaeological architect
Leen Ritmeyer squats
next to Herodian paving
stones located about 200
feet north of the stairway
where later paving has
obscured important
archaeological features.
Ritmeyer identifies this
area as part of the
northern court of
Herod’s expanded
Temple Mount platform.
The slabs are identical in
size and workmanship to the stones used to pave the streets of Herodian Jerusalem.
These exposed remains suggest that a wealth of information could be gleaned from
an unintrusive surface survey of the Temple Mount. They also raise a disturbing
thought: Were a survey to be conducted one day in the future, what guarantee is
there, given the fate of the bottom step of the stairway, that features visible today
will not have been covered or altered by then?
Israel has adopted The Protection of Holy Places Law,12 which makes it a crime to desecrate a
Holy Place or restrict access to a Holy Place. The Basic Law: Jerusalem, Capital of Israel,13
reiterates the right of free access to the Holy Places and prohibits their desecration. Other laws,
especially the Criminal Code, protect the Holy Places against criminal acts (such as theft,
assault, improper conduct).
Here today, gone tomorrow?
Archaeological architect Leen Ritmeyer
squats next to a sill, the remains of a
doorway in a substantial Herodian or
Roman building. These exposed remains
suggest that a wealth of information could
be gleaned from an unintrusive surface
survey of the Temple Mount.
Leen Ritmeyer

The Holy Places in the West Bank (those in Bethlehem and Hebron), which is not part of Israel but is
administered by Israel, are protected by an Order of the Military Administration.14
Israel has permitted archaeological digs at Holy Places, but only in cooperation with the churches
involved.c
The Israel Supreme Court considers disputes involving rights of religious denominations at a Holy Place
to be a political dispute for the government to solve, and not a judiciable dispute. Thus, the court refused
to intervene in a dispute between the Copts (Egyptian church) and Abyssinians (Ethiopian church)
concerning control of the Convent of Deir al Sultan, adjoining the Church of the Holy Sepulchre.
The 1852 firman describing the Status Quo does not mention the Jewish Holy Places. These include the
Western Wall of the Temple Mount (the Wailing Wall); the Temple Mount itself; Rachel’s Tomb, outside
of Bethlehem; the Patriarch’s Tomb, in Hebron; and the ancient Jewish Cemetery on the Mount of
Olives.15
Although the 1852 firman does not refer to Jewish Holy Places, Jewish rights to access and prayer at the
Western Wall were recognized as part of the Status Quo. Cust, in his description of the Status Quo at the
Holy Places, states: “The Jewish custom of praying here [at the Western Wall] is of considerable
antiquity, being mentioned by Rabbi Benjamin of Tudela [second half of 12th century] and has now
become an established right.”16
Under Ottoman and British rule Jews were allowed to administer, and pray at, sites that were claimed only
by them or were of minor importance to Muslims (Rachel’s Tomb, the Western Wall and the cemetery on
the Mount of Olives). Between 1948 and 1967, however, Jordan denied Jews access to these sites.
For Muslim pilgrims, the Holy Places in the Holy Land are the Temple Mount and the Patriarch’s Tomb in
Hebron.17 These sites are also Jewish Holy Places. Under Ottoman, British and Jordanian rule, Jews were
denied the right of access to or prayer at sites that were holy both to Jews and Muslims.18 They were
placed under Muslim administration and only Muslims could pray there.
Since 1967 Israel has allowed Jews to visit these sites. Jews may pray at the Patriarch’s Tomb, but
organized Jewish prayer is not allowed on the Temple Mount.
The Temple Mount is revered by both Jews and Muslims as the site where Abraham offered to sacrifice
his son. This is the Jews’ most holy site, where Solomon’s Temple and the Second Temple stood. It is
reported that there was a synagogue on the Temple Mount from the seventh century until the end of the
eleventh century. After its destruction, another synagogue was built near the Western Wall.19
Muslims consider this their third most holy site, after Mecca and Medina. Although neither Jerusalem nor
the Temple Mount is specifically mentioned in the Koran, Surah 17 speaks of Muhammad’s journey
“from the Sacred Temple to the Furthest Temple.” Muslims interpret this as a night journey (flight) from
Mecca to Medina to the Temple Mount in Jerusalem. Located on the Temple Mount is the Dome of the
Rock (Qubbat es-Sakhra), erected in 691 A.D., and El-Aqsa mosque, erected between 705 and 715 by
Caliph Walid the First of the Omayyad dynasty.
Israel has allowed the Waqf to continue administration of the Temple Mount. The Waqf keeps its
offices here, guards the site, controls the entrances and conducts prayers.

Until the intifada began in 1987, Muslims were allowed unlimited access to the Temple Mount. However,
during the uprising Arabs held political demonstrations on the site, burned tires and threw rocks at Israeli
police. As a result, when public safety and order requires, police limit the number of Arabs who may enter
the site at one time, and sometimes prevent potential demonstrators from entering.
Jews have no role in the administration of the Temple Mount. The government has made no provisions for
Jews to pray on the Temple Mount and prohibits organized Jewish prayer there. This policy is based on:
1. The preservation of the Status Quo.
2. The Orthodox Rabbinate prohibition against Jews entering the site because of the possibility that they
might step on a Holy Place, as the precise location of the Holy Temple is unknown.
3. The preservation of public order, since there was fear of Arab riots if Jews were allowed to pray there.
4. Since Orthodox Jews cannot enter the site, the requests by the Temple Mount Faithful are considered
political demonstrations and not prayer services—the Temple Mount, as a Holy Place, is not an
appropriate place for political demonstrations.
5. The desire not to alienate the Muslim world.
Israel has been extremely careful about the protection of Muslim religious shrines on the Temple
Mount. There is a small Israeli police station on the site, usually manned by two Muslim
policemen. However, since Israel has entrusted the protection of the Temple Mount area to the
Waqf, which employs its own guards, the responsibility for protection of the site is shared by the
police and the Waqf. In this way, the Status Quo has been applied to Muslim Holy Places as
well.
The adjudication of disputes regarding Holy Places is governed by a 1924 Mandate law;20 the Israel
Supreme Court has ruled that this law still applies. According to the 1924 law, matters relating to religious
rights in the Holy Places (including not only disputes between denominations of the same religion, but
also disputes between religions) are to be decided by the government, and cannot be adjudicated in the
courts. However, matters concerning Holy Places not relating to religious rights and interests—such as
charges of criminal acts, assault and improper conduct—are justiciable.
Thus, two early Supreme Court cases refused to interfere with police policy not to allow Jews to pray on
the Temple Mount. One case involved organized prayer services and the other individual prayer.21
Although the courts have spoken of Jews’ historical right to pray on the Temple Mount22 subject to
appropriate government regulations, this is apparently a matter left to the government, not the courts.
The 1924 Mandate law permits the courts to intervene to ensure public order and proper conduct at the
Holy Places.23 Thus, the court has upheld police prevention of political demonstration by Jews in the guise
of prayer outside an entrance to the Temple Mount when there was an immediate probability of danger to
public order. However, the court has also said that freedom of speech, including the right to demonstrate,
is a fundamental right under Israeli law. Therefore, the police must protect Jewish demonstrators outside
the gates of the Temple Mount from Arab violence.24
In general, in a conflict between government policy at the Holy Places and the law’s guarantee of freedom
of religion, the Supreme Court has upheld government policy (such as not allowing Jews to pray on the

Temple Mount). However, when freedom of speech and expression are concerned, the courts have upheld
these freedoms, subject to the preservation of public order.
Undoubtedly, the most important precedent in the pending Temple Mount case (in which the court’s
jurisdiction is being invoked to prevent damage to ancient remains) is a recent case involving a menorah,
or candelabra, erected on the roof of a religious building on the Western Wall plaza.25 Rabbi Shlomo
Goren, formerly the Chief Rabbi of Israel, is now the head of a center for advanced religious study called
Kolel Haidra. The center is located in a building on the Western Wall plaza, one of the Jews’ most
important Holy Places. Rabbi Goren decided to erect a monument to Jews killed in the Holocaust on the
roof of the building. The monument consisted of six large lanterns (for the six million killed by the Nazis),
designed by the famous Israeli artist-sculptor Yaacov Agam. After the monument was dedicated, the
Jerusalem municipality initiated criminal proceedings to remove it on the grounds that it had been erected
without the necessary building permit. In his defense, Rabbi Goren relied on the 1924 law that prevented
adjudication of disputes concerning a Holy Place.
The court rejected this defense, holding that a violation of a criminal law can be adjudicated, even when
the criminal act is committed at a Holy Place for religious purposes.
The petitioner in the Temple Mount case will undoubtedly rely heavily on this case. Rabbi Goren violated
the legal requirement that he obtain a building permit to erect the menorah on the roof. In the Temple
Mount case, the law requires the Waqf to obtain a building permit before altering structures and forbids
damaging or destroying ancient remains.
But there is a difference. In Rabbi Goren’s case, the government took action and Rabbi Goren said the
government could not interfere. In the Temple Mount case, the government has failed to take action and a
private party is seeking to compel it to do so.
In short, Rabbi Goren’s case concerns the Court’s refusal to enjoin criminal action already instituted,
while the Temple Mount case is an attempt to compel the government authorities to institute such
proceedings.
However, in some cases the Supreme Court has accepted citizens’ petitions to compel the government to
institute criminal proceedings.26 The petitioner in the Temple Mount case will claim that since the
municipality had prosecuted Rabbi Goren for building without a permit in the Western Wall plaza, which
adjoins the Temple Mount, then failure to prosecute the Waqf for building without a permit at the same
Holy Place is discriminatory and unfair.
Furthermore, if the government took action to prevent a relatively minor and unimportant change—the
placement of the Holocaust memorial on the roof—surely it should prevent damage to important historical
buildings and ancient remains on the Temple Mount.

Covering the evidence. An example of the
damage caused by uncontrolled building on the
Temple Mount is shown here. This photo shows
how the remains of a wall in the northern portion
of the Mount looked before the construction of a
path across it; for comparison, see photograph of
wall after construction. Before the landscaping
the two sides of the wall appeared as parallel
rows of stones flush with the ground. The wall,
according to BAR author Asher Kaufman,
formed the foundation for the eastern wall of the
Temple compound; its approximately 6-foot
width is also important for determining the length
of the cubit, the unit used in the Bible and
Talmud in describing the dimensions of the
Temple.
The decision in the Rabbi Goren case was handed down about a year and a half after the petition was filed.
The original petition in the Temple Mount case was filed on March 23, 1986. Will the Court, despite the
Rabbi Goren case, decide that the Temple Mount case is nonjusticiable and decline to exercise jurisdiction
over the dispute? Will the Court hold that government officials were acting with reasonable discretion
when they decided not to prosecute violations of the law and not to correct damage done by the Waqf to
archaeological sites on the Temple Mount? If the petition is accepted, the government will have to act. If it
is denied, the ball will be thrown to the Israeli government: It has exclusive decision-making authority.
Will it intervene?

Covering the evidence. To the left of the
bottom of the door in this photo is a
hewn rock ledge that, according to
Kaufman, may have been part of a
gateway leading to the Second Temple’s
inner Court and part of the western wall
of the First Temple. But the ledge can no
longer be studied: In May 1978 a
flagstone step was built over it,
completely obscuring it (see
photograph).
The Israeli government has a clear obligation to protect the religious and archaeological structures on the
Temple Mount. On the other hand, Israel has maintained the Status Quo on the Temple Mount, with one
exception: Jews may enter the site during certain hours, but Muslim rights of prayer and access have been
preserved and the Waqf continues to administer the site, just as it did prior to 1967.
There is, however, a serious question as to whether Israel has fulfilled its obligation to protect the ancient
remains on the Temple Mount from destruction or damage by the Waqf. According to evidence presented
in the Temple Mount case, the Antiquities Authority does not enforce, on the Temple Mount, the laws
protecting archaeological remains. It has not even conducted a comprehensive archaeological survey of
this important site. Furthermore, the municipality does not enforce, on the Temple Mount, the building
laws, which prohibit building or changing existing structures without permits.
Israel is responsible to Christians, Jews and Muslims throughout the world, and to future
generations, to ensure the preservation of archaeological remains on the Temple Mount.
Israel’s caution is doubtless part of an effort to convince the Arab world to accept her existence.
Is the Israeli government being oversensitive in interpreting the protection of ancient remains as
interference with Muslim religious rights? Or should the protection of the archaeological record
on the Temple Mount override any international outcry that may result?
Footnotes:


a. Asher S. Kaufman, “Where the Ancient Temple of Jerusalem Stood,” BAR
09:02.
b. “Ancient Remains on the Temple Mount Must Not Be Destroyed,” BAR
09:02.
c. See, for example Dan Bahat, “Does the Holy Sepulchre Church Mark the
Burial of Jesus?” BAR 12:03.
Endnotes:
1. H.J.C. (High Court of Justice; The Supreme Court) 193/86, The Temple
Mount Faithful v. The Commissioner of Police, The Mayor of Jerusalem, The
Minister of Education, The Director of the Antiquities Authority and the Moslem
Wakf.
2. Another firman in 1852 related to the rights of the Greek Orthodox church. In
1868 and 1869 the Sultan Abduk Mejid issued firmans reiterating the 1852
decree.
3. The Mandate for Palestine was given to Great Britain at San Remo, Italy, on
April 25, 1920. On July 1, 1920, the civil administration began and ended British
military rule.
4. L. G. A. Cust, The Status Quo in the Holy Places (His Majesty’s Stationery
Office, 1929).
5. The accepted description of the rights of each denomination is Cust, The
Status Quo.
6. General Administration Law of Palestine, no. 17 (1949): section 5, published
in the Jordanian Official Gazette 975 (March 16, 1949); sections 5 and 6,
Jordanian Official Gazette 1002 (Dec. 1, 1949). See also Section 14 of the
Jordanian Constitution, 1952, Jordanian Official Gazette 1098 (Jan. 8, 1952) (in
Arabic).
7. Law for the Disposition of Immovable Property by Legal Persons, no. 61
(passed March 25, 1953), published by the Jordanian Bar Association in
Majumai al-Qawanin wa al-Anthima (collection of Jordanian laws and
regulations), vol. II, pp. 228–231 (1958) (in Arabic).
8. Majumai al-Qawanin, vol. II, pp. 223–233. See also Proceedings of the
Jordanian House of Representatives, Nov. 28 1964, and Dec. 2, 1964, vol. 9,
no. 8, 8th Session, pp. 263–264, 266.
9. Proceedings of the Jordanian House of Representatives, vol. 9, no. 8, Dec.
28, 1964, p. 267. See Nasser H. Aruri, Jordan: A Study in Political
Development (The Hague, Neth.: Martinus Nijholf, 1972); P. Le Nail, “Les
Problems de l’Internationalization de Jerusalem,” These Dactylographie (Paris,
1956), pp. 67–70. See also The Times (London), January 18, 1955; Palastin,
January 11, 1955 (in Arabic); Al-Difa, January 19, 1955 (in Arabic).
10. Statement of the Greek Orthodox Patriarch, Jerusalem Post, June 9 1967
statement of the National Council of Churches, Jerusalem Post, June 19, 1967.
11. Section 83 of the Palestine Orders in Council, 1922–1947.
12. Protection of Holy Places Law, 5727–1967, L.S.I. (Laws of the State of
Israel), vol. 21, p. 76. This law states: “1. The Holy Places shall be protected
from desecration and any other violation and from anything likely to violate the
freedom of access of the members of the different religions to the places
sacred to them or their feelings with regard to those places. 2. Whosoever
desecrates or otherwise violates a Holy Place shall be liable to imprisonment
for a term of seven years. Whoever does anything likely to violate the freedom
of access of the members of the different religions to the places sacred to them
or their feelings with regard to those places, shall be liable to imprisonment for
a term of five years.”
13. The Basic Law: Jerusalem, L.S.I., vol. 34, p. 209.
14. Order Concerning the Holy Places (Judea and Samaria), (No. 327) 5727–
1967. Section 2 states that the Holy Places shall be protected against any act
that may interfere with freedom of access to them by a member of any religion.
15. Other sites of religious importance to Jews are protected as Jewish Holy
Places by regulations issued by the Minister of Religion (Kovetz Hatakanot
4252, June 16, 1981, p. 1212 [in Hebrew]) but they are not Holy Places under
the Status Quo.
16. Cust, The Status Quo, p. 44.
17. Other sites of religious importance to Muslims are protected by law, but are
not Holy Places under the Status Quo.
18. Zeev Vilnay, Jerusalem, the Capital of Israel (Jerusalem: Acheaver, 1970),
part 1, p. 282 (in Hebrew).
19. Shiller, The Mosque of Omar (Ariel Publishers, 1976), p. 29 (in Hebrew).
20. The main law passed to guarantee application of the Status Quo was The
Palestine (Holy Places) Order-in-Council, July 25, 1924, in The Laws of
Palestine, vol. 3, p. 2805.
21. H.C.J. 222/68 Nationalistic Society v. The Minister of Police, 24(2) Sup. Ct.
Dec. 141, regarding organized groups; H.C.J. 99/76 Cohen v. The Minister of
Police, 30(2) Sup. Ct. Dec. 505, regarding individual prayer.
22. H.C.J. 222/68, see p. 179, n. 43 (Justice Kister); Bagatz 537/81, Stenger v.
The Government of Israel, 45(4) Sup. Ct. Dec. 673.
23. H.C.J. 222/68, Nationalistic Society v. Minister of Police.
24. H.C.J. 292/83, The Temple Mount Faithful v The Jerusalem Police
Commander, 38(2) Sup. Ct. Dec. 449.
25. H.C.J. 267/88, Kolel Haidra and Rabbi Goren v. The State of Israel and the
Court for Local Matters, 43(3) Sup. Ct. Dec. 728.
26. H.C.J. 935/89, Ganor and others v. The Attorney General, 44(2) Sup. Ct.
Dec. 485; the court ordered the Attorney General to reconsider instituting
criminal proceedings against senior bank officials who were allegedly
responsible for the 1983 government bond crash. H.C.J. 425/89, Gamal and
others v. Chief Army Prosecutor, 43(4) Sup. Ct. Dec. 718; the court ordered the
army to prosecute an officer who allegedly beat Arabs during the suppression
of civil unrest. H.C.J. 223/88, Sheftal v The Attorney General, 43(4) Sup. Ct.
Dec. 356; the court ordered prosecution of Holocaust survivors who attacked
the lawyer of a Nazi war criminal (Ivan “the Terrible” Demjanjuk

http://www.templemountdestruction.c...
ליה 16.02.1114:50
21. עתירות לבג''ץ בעניין אורוות שלמה והרס הר הבית בתגובה להודעה מספר 20

ערכתי לאחרונה בתאריך 16.02.11 בשעה 15:23 בברכה, ליה

בעקבות הרס העתיקות שנעשה באורוות שלמה עתרה עמותת נאמני הר הבית לבג"ץ (בג"ץ 6403/96) בדרישה להורות לעיריית ירושלים וליועץ המשפטי להפסיק את העבודות במקום ולמנוע את הפיכתו למסגד.

בג"ץ דחה את העתירה ולא הורה להפסיק את העבודות או להעמיד לדין את האחראים לעבודות הבלתי חוקיות.

בג"ץ התעלם מן העובדה שהעבודות שנעשו באורוות שלמה מהוות הפרה של חוק העתיקות כי מלכתחילה בוצעו ללא קבלת האישורים מרשות העתיקות ומוועדת שרים מיוחדת,

אף על פי שאישורים אלה נדרשים על פי החוק.

מיד לאחר מכן הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ ובה נטען שהפיכת אורוות שלמה למסגד היא עבירה על חוק השמירה על המקומות הקדושים תשכ"ז-1967, ועל חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל תש"ם-1980 :

"המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות הקדושים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות."
[נוסח החוק]

שלושה שופטים דנו בעתירה. שניים מהם (י' זמיר וא' ברק) טענו שאין במעשה עבירה על חוק השמירה על המקומות הקדושים ועל חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל:

"הפולחן הדתי על הר הבית הוא, על פי דין, עניין לממשלה, ולא עניין לבית המשפט. הממשלה השלימה עם השימוש באורוות שלמה כמסגד. השאלה היחידה בפני בית המשפט היא, אם שימוש זה נוגד את חוק השמירה על המקומות הקדושים. לפי חוק זה, יש לשמור על מקום קדוש מפני חילול, פגיעה בחופש הגישה או פגיעה ברגשות כלפי מקום זה. השימוש באורוות שלמה כמסגד אין בו, לפי הדין, משום חילול, ובנסיבות העניין אף אין בו משום פגיעה בחופש הגישה למקום. [...] המשיבים, שהחוק מטיל עליהם את האחריות גם לאפשר פולחן דתי וגם למנוע פגיעה ברגשות, הגיעו למסקנה כי פגיעה כזאת אינה קיימת בנסיבות המקרה, ולפיכך הגיעו להחלטה שלא למנוע את השימוש באורוות שלמה כמסגד. לבית המשפט אין יסוד להתערב בהחלטה זאת". "
[פסק דין בג"ץ 7128/96]

השופט השלישי (א' גולדנברג) טען שאכן מדובר בעבירה על החוק אך היה בדעת מיעוט:

"אין בלבי, על כן, כל ספק כי התפשטות המוסלמים על שטח תפילה נוסף, פוגע גם פוגע ברגשותיהם של יהודים כלפי המקום, וכך נכנס ענין זה לגדר סעיף 1 לחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז 1967ועל סעיף 3 לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל".
[כנ"ל]

עם זאת תמך השופט גולדברג בדחיית העתירה בטענה כי בית המשפט אינו רשאי לפסוק בנושא הר הבית וההחלטות בעניין הנעשה בהר צריכות להתקבל בזירה הפוליטית ולא בזירה המשפטית.

בבג"ץ נוסף בנושא, שנידון כשנה לאחר מכן, הודה בג"ץ בפה מלא כי העבודות נעשו ללא היתר ואף על פי כן אין לפתוח בהליכים פליליים נגד העבריינים, ואין לאכוף את החוק, ולא ראוי שבית המשפט יתערב בהפרות חוק על הר הבית.

"אין ספק ואין חולק כי העבודות שביצע הווקף המוסלמי בהר הבית חייבו קבלת היתר בנייה, וכי העבודות בוצעו בלי שנתבקש להן היתר כדין ובלי שניתן היתר כזה. ואף-על-פי-כן החליט היועץ המשפטי לממשלה כי אין לפתוח בהליכים פליליים, או לנקוט בפעולות אכיפה אחרות, בגין פעולות הבנייה האמורות. זאת נוכח המדיניות הנקוטה בכגון דא וההלכות שיצאו מלפני בית משפט זה שאישרו אותה מדיניות כי "כאשר מדובר בעניינים שלהם זיקה להר הבית, עם כל המטען הרגשי, הדתי והפוליטי הכרוך בכך, מתחייבת מידת זהירות רבה במיוחד.."
"... השאלה כיצד להתמודד עם הפרות חוק כגון אלה שלפנינו, בהתחשב בטיבן ובהיקפן, במקום מיוחד ורגיש זה, לא ראוי לה כי תמצא את פתרונה בבית המשפט."
[פסק דין בג"ץ 9474/96]

שינוי בעמדת בג"ץ

העמדה העקרונית של בית המשפט בנושא השתנתה לאחר שלוש שנים, בעתירה בעניין חפירת בור הכניסה למסגד החדש באורוות שלמה (ראה להלן). בפסק הדין של עתירה זו נקבע שבית המשפט יכול להתערב בעניין הפרות חוק על הר הבית, אם כי צריך טעם חזק להתערבות כזאת:

" אכן, אין מניעה מוחלטת, לא להלכה ולא למעשה, להתערבות של בית המשפט במקרה של פעילות בלתי-חוקית על הר-הבית. אך התערבות כזאת תהיה בבחינת חריג המלמד על הכלל. צריך טעם חזק כדי שבית המשפט יחרוג מן הכלל, ויסיג את גבולה של הרשות המבצעת בתחום זה"
[פסק דין בג"ץ 8666/99]

באותה עתירה לא מצא בית המשפט טעם מספיק חזק שמצדיק התערבות ודחה את העתירה.

בספרו 'מה נורא המקום הזה' כותב ד"ר עו"ד שמואל ברקוביץ' את דעתו בעניין ההימנעות של ממשלות ישראל מאכיפת חוקי ישראל בהר הבית. וכך הוא כותב:

"לעניות דעתי, מדיניות המבוססת על הימנעות תמידית מאכיפת חוקי ישראל בפועל בהר-הבית היא מדיניות בלתי-חוקית ובלתי-נבונה המעודדת הפרות נוספות של חוקי ישראל במקום החשוב ביותר לעם היהודי ולמדינת ישראל בלב בירת ישראל.
[שמואל ברקוביץ, מה נורא המקום הזה, עמ' 404]

בהמשך הדברים תוקף ברקוביץ' את בית המשפט העליון כי הוא לא מתערב באי-אכיפת החוק:

...בהתאם לכך לא ניתן לקבל גם מדיניות שיפוטית, ודווקא של בג"צ המופקד על הפיקוח על אכיפת החוק בידי שלטונות ישראל, שלפיה, ככלל, לא יתערב בית המשפט במדיניות ממשלות ישראל שלא לאכוף את חוקי העתיקות, התכנון והבנייה בהר-הבית ולהעלים עין לחלוטין ולאורך שנים רבות מההפרות החוזרות ונשנות של חוקים אלה על-ידי המוסלמים בהר-הבית ומסילוק פקחי רשות העתיקות משם. מדיניותם המתוארת של שלטונות ישראל ובג"צ הפכה את הכרזה על תחולת כל חוקי ישראל בהר הבית ואת הדרישה החוזרת ונשנית של בג"צ לקיים פיקוח שוטף שם, כדי לוודא שהחוק יקוים שם וכדי למנוע פגיעה בעתיקות הר הבית, לאותיות מתות."

[שמואל ברקוביץ, מה נורא המקום הזה, עמ' 405]

http://www.templemountdestruction.c...

*************

העתירה הראשונה - בג"ץ הכניסה לאורוות שלמה

בג"ץ 1933/01

במרס 2001, זמן מה לאחר הקמת הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית, הגיש הוועד עתירה לבג"ץ ובה הוא תבע מרשויות החוק השונות לשמור על החוק בהר הבית, למנוע נזק לעתיקות, להתנות את כל העבודות בהר הבית בקבלת האישורים הדרושים, ולהפסיק מיד עבודות, הכנסת כלי רכב והוצאת עתיקות מהר הבית.

בעתירה הציג הוועד את כל היקף העבודות שנעשו בהר הבית על סמך המידע שהוא אסף ממקורות שונים. למעשה חשף הוועד עבודות רבות שנעשו בהר הבית ולא נודעו בציבור, וזאת בזכות מערכת לאיסוף מידע ששימשה את הוועד כל זמן שהכניסה להר הבית נאסרה על ישראלים.

לעתירה צורפו תצהירים של מומחי ביטחון שהבהירו כי משטרת ישראל מסוגלת למנוע את העבודות, לסגור את שערי הר הבית לכלי רכב ולהפסיק את הכנסת חומרי הבנייה והוצאת העתיקות מהר הבית.

לקריאת חוות הדעת של מאיר דגן לחץ כאן

לקריאת חוות הדעת של אביגדור קהלני לחץ כאן

לקריאת חוות הדעת של יעקב יניב לחץ כאן

כמו כן צורפו חוות דעת של ארכאולוגים בעלי שם (פרופ' אהוד נצר, פרופ' עמוס קלונר, ד"ר גבריאל ברקאי וד"ר אילת מזר) שהדגישו את החשיבות של הר הבית לארכאולוגיה והבהירו מה גדול הנזק שנעשה במתחם העתיק.

לקריאת חוות דעתם לחץ כאן

בסופו של דבר, בהמלצת שופטי בית המשפט, החליט הוועד לחזור בו מהעתירה בגלל חילופי השלטון שהיו באותה תקופה ומתוך הבנה שיש לתת לממשלה החדשה זמן מה כדי לתקן את דרכי הממשלה הקודמת.

**************

העתירה השנייה - בג"ץ ערמות העפר

בג"ץ 8172/04

בספטמבר 2004 הגיש הוועד עתירה נוספת לבג"ץ כיוון שנודע לו שרשות העתיקות אישרה לווקף להוציא את ערמות העפר רוויות העתיקות מהר הבית. למותר לציין כי הטיפול הראוי לאדמה זו הוא סינון קפדני כדי למנוע אבדן עתיקות נוסף. האישור שנתנה רשות העתיקות עמד בסתירה להחלטת ראש הממשלה ביוני 2001 לאסור הוצאת עפר וממצאים ארכאולוגיים מהר הבית.

לקריאת העתירה לחץ כאן

לעתירה צורפו חוות דעת של פרופסורים לארכאולוגיה להדגיש את הערך הארכאולוגי הרב שיש לאדמת הר הבית.

לקריאת חוות דעתם לחץ כאן

בעקבות עתירת הוועד הודיעה המדינה שהחלטת הדרג המדיני היא לאסור את הוצאת העפר. הוסכם בין הצדדים שאם תהיה כוונה לפנות את העפר רשות העתיקות תודיע על כך לוועד למניעת הרס העתיקות 30 ימים מראש.

לפסק דין של בית המשפט העליון בתביעת הוועד נגד הוצאת העפר רווי העתיקות מהר הבית לחץ כאן:

http://www.templemountdestruction.c...

***************

העתירה השלישית - בג"ץ קרן העופל

בג"ץ 7800/05

באוגוסט 2005 הגיש הוועד עתירה לבג"ץ בטענה שישנה קבורה מוסלמית בלתי חוקית בתחום גן לאומי סובב חומות ירושלים. השטח הנידון משתרע על 2000 מ"ר והוא נמצא מחוץ לתחום בית הקברות המוסלמי שנמצא לאורך הכותל המזרחי של הר הבית. עתירת הוועד הצטרפה לעתירת נוספת באותו נושא שהגיש אריה קינג כשנה קודם לכן.

הוועד הראה שאף על פי שהשטח שייך לעיריית ירושלים ומוכרז כגן לאומי, אנשים פרטיים עושים עסקים ומוכרים באופן בלתי חוקי חלקות קבורה לכל דורש. בשטח יש 15 קברים מאוכלסים, ובכל יתר החלקות יש תאי קבורה ריקים או שלטים המציינים בעלות כביכול על החלקה.
בעתירה ביקש הוועד לאסור מיד המשך קבורה בשטח הגן הלאומי ולהרוס את מבני הקבורה הריקים, לסלק את השלטים המודיעים על בעלות פרטית כביכול ולהעמיד לדין את העבריינים שמכרו באופן בלתי חוקי את השטח לקבורה, את מי שחפר בו קברים ומי שקבר בו נפטרים.

לקריאת העתירה לחץ כאן

בתחילה עמדת המדינה הייתה שקיומו של בית הקברות בשטח הגן הלאומי הוא עובדה מוגמרת ואין למנוע את המשך קיומו, אין להרוס מבני קבורה קיימים אף אם אינם מאוכלסים, ואין למנוע את המשך הקבורה.

בעקבות המשך הדיונים בבג"ץ הנדון שינתה המדינה את עמדתה וקבעה שהמשטרה תסייע בגידור, גינון והסדרה של המקום. כמו כן היא קבעה שהמשטרה תסייע במניעת המשך הקבורה אך סייגה קביעה זו ב'שיקולים קונקרטיים של ביטחון וסדר ציבורי'. הוועד לא הסתפק בכך ובעקבות פגישתו עם השר לביטחון פנים אבי דיכטר הורה השר למנוע כל קבורה במקום, ללא הסתייגות.

ב 15.6.09 התקיים דיון בבית המשפט, ובו התברר שרשות הטבע והגנים אטמה 13 קברים מתוך כ-40 קברים ריקים שנמצאים בתחום הגן הלאומי, וכן כיסתה באדמה 200 מ"ר מתוך 2000 מ"ר, שנמצאים בתחום הגן הלאומי עליו החל להשתלט בית הקברות המוסלמי. בדיון זה המדינה אמרה שיש לה תכנית להסדרת הגן הלאומי בשטח הקבורה, ובכך קיבלה באופן עקרוני את עמדת העותרים.

לשמיעת כתבות שהתפרסמו בעקבות הדיון בבית המשפט העליון לחץ כאן

בפסק הדין של בג"ץ בעקבות הדיון האחרון צוין כי עמדתה הראשונית של המדינה הייתה בלתי מספקת וכי בעקבות הדיונים הנוספים שינתה המדינה את עמדתה וקיבלה את עמדת העותרים. בג"ץ שיבח את העותרים ואמר שהם תרמו להצפת הבעיה ולקידום ממשי של הטיפול בה. שופטי בג"ץ חיזקו את ידי המדינה להמשיך וליישם את תכנית הסדרת הגן הלאומי.

לקריאת פסק הדין לחץ כאן

להודעה שפרסם הוועד לעיתונות בעקבות פסק הדין לחץ כאן

לקריאת המאמר של יועז הנדל - הר הבית -תיקים באפלה -היכנסו לקישורית:

http://www.templemountdestruction.c...






ליה 16.02.1116:57
22. הר הבית - תיקים באפילה / יועז הנדל בתגובה להודעה מספר 21
הר הבית / יועז הנדל

15.2.2011

תיקים באפלה

ביולי 2007 הכניסו אנשי הוואקף לאיזור הרמה בהר הבית- האיזור שבו ניצב לפני 2000 שנה בית המקדש-טרקטור כבד.תוך שבועות ספורים נחפרה תעלה באורך 80 מטרים ובעומק מטר אחד.

העתיקות שהיו שם נעלמו.חודש לאחר מכן,ב-26 באוגוסט,החלו עבודות חדשות-הפעם חפירת תעלה באורך 400 מטרים,ובעומק מטר וחצי.

שני האירועים היוו שיא שלילי בפעילות הלא חוקית של הוואקף על הר הבית.מאז שיחרור ההר בידי ישראל ב -1967 והעברתו לחסות הווקף,התבצעו באתר הארכיאולוגי החשוב ביותר בעולם,עבודות השחתה בקנה מידה עצום תוך עצימת עיניים של השלטון הישראלי.

מבחינת אנשי הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית היה זה מספיק בשביל לפנות לראש הממשלה.פנייתם התקבלה בנימוס,אבל אחרי שהבינו שהיעד לתלונות הוא הווקף,הפסיקו לענות להם.

הם פנו לבג"ץ כדי לקבל צו ביניים לעצירת העבודות - אבל שופט עליון מסויים נמנע לפתע מלהתעסק בעניינים רגישים ודחה את הדיון עד לאחר שהעבודות הסתיימו.

באין ברירה פנו למבקר המדינה,ואכן ב-2007 החלה בדיקה מקיפה של המשרד מי אחראי על ההר ולמה אין שם חוק.מסמכים ועדויות לא חסרו,ולפני מספר חודשים הסתיימה עבודת המבקר.

מי שראה את הטיוטות הראשונות סיפר שהמבקר מצא שורה של כשלים שמקורם בראש הממשלה,רשות העתיקות,משטרת ישראל,עיריית ירושלים,ואפילו היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מזוז.

כל אלה ויתרו על שלטון החוק בהר,ויתרו על שימור העבר "בשל הרגישות".

חובבי הארכיאולוגיה ושלטון החוק ציפו בקוצר רוח לדיון הציבורי שיפרוץ עם פרסום הדו"ח-אלא שבממשלה החליטו אחרת.הדו"ח הפך חסוי,אחרי פניות של חברי כנסת הוחלט להתיר חלקים מצומצמים ממנו,אבל גם במקרה זה אף אחד לא ממהר.במשרד המבקר הבטיחו שעד מאי יתפרסמו החלקים,ובינתיים ההסבר הרשמי הוא רגישות ובטחון.

רצה הגורל ובאותם חודשים ממש שבהם אסור היה לעיין בדו"ח "הרגיש",עסק מבקר המדינה בעיניינים רגישים ובטחוניים לא פחות.פרשיות עם רמטכ"לים,יחידות סודיות ואפילו פעולות מבצעיות מול מחבלים.

באווירת המשפטיזציה הישראלית הפך המבקר תחליף לדרג מקבלי ההחלטות.

המבקר ואור השמש,כדברי המליצה,הפכו לחומר חיטוי לאומי - רק הר הבית נשאר באפילה.

נכון לפעם האחרונה שבה בדקתי,מדינת ישראל ריבונית בהר הבית.בפועל,מערכות השלטון הורחקו משם ואין פוצה פה.

קשה להבין איך במדינה שבה בג"ץ והמבקר מתערבים ופוסקים בנחרצות מול כל מה שנתפס בעיניהם כמעבר על שלטון החוק (ולא משנה רגישותו וחשיבותו לבטחון ישראל),יש דברים שהם טאבו.

כיצד זה קורה שדווקא כשחקירה מגיעה לעוולות שקשורות להר הבית - מול הווקף,נעלם לפתע כוחם של השופטים והם נאלמים דום ?

האם רגישות דתית בישראל היא תירוץ למעבר על החוק? האם הרצון לשקט הוא סיבה להתקרנף?

מי שרוצה שיחקרו פה רבנים קיצוניים,מסיתים ומטורפים דתיים מכל גוני הקשת,לא יכול לוותר על מיצוי הדין עם עבריינים בחסות הווקף.המאבק הזה אינו שייך למחנה פוליטי מסויים,למרות שמשום מה יש כאלה שוויתרו על המושג ריבונות.

הנסיון להציל את עתיקות הר הבית הוא מאבק על שלטון החוק ועל הזכות לשמר תרבות והיסטוריה.

http://www.templemountdestruction.c...
ליה 16.02.1118:43
23. הרחוב שהוביל לבית המקדש • סרטון מרגש בתגובה להודעה מספר 22

ערכתי לאחרונה בתאריך 16.02.11 בשעה 18:46 בברכה, ליה

הרחוב שהוביל לבית המקדש • סרטון מרגש

2000 שנה היה מכוסה השביל שהוביל מבריכת השילוח לבית המקדש בטונות של עפר •

לאחר חפירות קדחתניות של רשות העתיקות, נחשף השביל בו נהרגו אלפים שברחו מאימת הרומאים •

צפו בסרטון המרגש המביא את הכיסופים והגעגועים:

http://www.youtube.com/watch?v=iLgj...

http://vimeo.com/19202842

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?...


ליה 23.02.1110:11
24. די לחכימא ברמיזה : ירושלים מלשון ירושה !!! בתגובה להודעה מספר 23
ירושלים מלשון ירושה!!!

ירושלים היא ירושה מוסווית של עם ישראל.

השם ירושלים רומז לאומות בצורה מוסווית שאי אפשר יהיה לנשל את עם ישראל מירושתו החוקית שהוענקה לו בצורה בלעדית.

שום מאמץ לגנוב את הירושה הזו לא יצלח.

ועל כך נאמר:

די לחכימא ברמיזא,שהחכם מבין ברמיזה,

ולשטיה בכורמיזה,שהשוטה מבין רק מהלומת קורנס בראשו!
ליה 17.05.1110:01
25. גלן בק: עימדו עימי ועם ישראל ותימכו בירושלים לישראל בתגובה להודעה מספר 0
גלן בק אור ליהודים: מארגן עצרת תמיכה בישראל

שדרן רשת פוקס ניוז גלן בק הודיע אתמול כי בכוונתו לקיים ב-20 באוגוסט 2011 עצרת תמיכה בישראל שתתקיים בירושלים תחת השם "להשיב את האומץ."

בק שביקר לאחרונה בישראל בישר על האירוע בתוכנית הרדיו שלו והסביר כי ישראל עומדת בפני מתקפה מצד כוחות המעוניינים לערער את "מרכז האמונה המשותפת שלנו."

לדבריו האיום על ישראל לא יהיה בצורת פצצות וכדורים - אלא בצורת "פתרון שתי מדינות לשני עמים שמנתק את העיר העתיקה בירושלים משאר העולם."

"כאח במשפחת בני האדם אני פונה אליכם ומבקש מכם לעמוד עימי בירושלים" פנה בק למאזיניו "זו העת לשוב לתוך חומות העיר ולעמוד עם אנשים מכל האמונות בכל העולם."

בראיון ל"ישראל היום" בסוף השבוע שעבר ציין השדרן האמריקני המפורסם, כי ישראל היא "המדינה היחידה במזרח התיכון ששותפה לערכים שלנו. אני מתייצב לצידה. אם ישראל תיפול אמריקה תיפול. אם אמריקה תיפול גם ישראל תיפול."

בראיון הביע בק דאגה מהצפוי לקרות בספטמבר אז מתכננים הפלשתינים לבקש מהעצרת הכללית של האו"ם להכיר בהם כמדינה.

"אני חושב שכל העולם רוצה לטמון פח לישראל. אני חש שאין בעולם די אנשים שמבינים מה באמת הולך לקרות" אמר.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 17.05.1110:57
26. והיה ביום ההוא אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים בתגובה להודעה מספר 0
זכריה פרק יב

א מַשָּׂא דְבַר-יְהוָה, עַל-יִשְׂרָאֵל: נְאֻם-יְהוָה, נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וְיֹצֵר רוּחַ-אָדָם, בְּקִרְבּוֹ. ב הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת-יְרוּשָׁלִַם סַף-רַעַל, לְכָל-הָעַמִּים--סָבִיב; וְגַם עַל-יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר, עַל-יְרוּשָׁלִָם. ג וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא אָשִׂים אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה, לְכָל-הָעַמִּים--כָּל-עֹמְסֶיהָ, שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ; וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. ד בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, אַכֶּה כָל-סוּס בַּתִּמָּהוֹן, וְרֹכְבוֹ, בַּשִּׁגָּעוֹן; וְעַל-בֵּית יְהוּדָה, אֶפְקַח אֶת-עֵינַי, וְכֹל סוּס הָעַמִּים, אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן. ה וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה, בְּלִבָּם: אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, בַּיהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם. ו בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת-אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים, וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר, וְאָכְלוּ עַל-יָמִין וְעַל-שְׂמֹאול אֶת-כָּל-הָעַמִּים, סָבִיב; וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ, בִּירוּשָׁלִָם. ז וְהוֹשִׁעַ יְהוָה אֶת-אָהֳלֵי יְהוּדָה, בָּרִאשֹׁנָה: לְמַעַן לֹא-תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית-דָּוִיד, וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם--עַל-יְהוּדָה. ח בַּיּוֹם הַהוּא, יָגֵן יְהוָה בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא, כְּדָוִיד; וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים, כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם. ט וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; אֲבַקֵּשׁ, לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם. י וְשָׁפַכְתִּי עַל-בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים, וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו, כְּהָמֵר עַל-הַבְּכוֹר. יא בַּיּוֹם הַהוּא, יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם, כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן, בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן. יב וְסָפְדָה הָאָרֶץ, מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד: מִשְׁפַּחַת בֵּית-דָּוִיד לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד--מִשְׁפַּחַת בֵּית-נָתָן לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. יג מִשְׁפַּחַת בֵּית-לֵוִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד; מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. יד כֹּל, הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת--מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת, לְבָד; וּנְשֵׁיהֶם, לְבָד.
ליה 23.05.1117:49
27. דעה: מי אתה באמת ניר ברקת? בתגובה להודעה מספר 0
ראש העיר ניר ברקת מיישם בפועל את חלומם של אנשי השמאל הקיצוניים ביותר, הוא מייצר כותרות ימניות ובפועל מיישם את תוכניות השמאל.

מאת אריה קינג-ראש הלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים.

לרגל חודש אב, בעיצומם של תשעת הימים הגיע העת שהציבור הימני בישראל ובירושלים בפרט יעשה בדק בית, בדק לא רק על הקורה בהר הבית, שזו סוגיה בפני עצמה ושאין ספק (למי שבקיא בענייני ירושלים) שהר הבית הוא המיקרוקוסמוס של המצב בכלל אזורי העיר ירושלים (ואולי בכל הארץ?).

בדק הבית שצריך כל איש ימין לעשות היום, עכשיו בטרם יהיה מאוחר מדי, מתחיל בראש ובראשונה בראש העיר של ירושלים, ניר ברקת.

בחלוף כ-20 חודשים מאז נבחר להוביל את העיר ירושלים לאחת מתקופותיה הקשות, ראוי שמחנה הימין הירושלמי (ואולי בכלל מחנה הימין בארץ חילוני ודתי כאחד), אותו המחנה שהעניק לניר על מגש של כסף את לשכתו המרופדת היטב של ראש העיר, ראוי שמחנה הימין יבדוק האם אינו מולך שולל על ידי "ימני מחמד" שעוטף עצמו ב"דתיים מחמדים" כדי להעניק לעצמו חזות "כשרה" ובו בשעה בסיוע אנשי הספינים והתקשורת המוכרים לנו היטב מתקופת הטרום-גירוש מעניקים לו חיפוי תקשורתי וצובעים אותו כאיש ימין מובהק…ראוי שהמחנה הימני יעשה היום, עכשיו, בתשעת הימים חשבון נפש.

על מנת לסייע בחשבון הנפש שהמציאות מחייבת אותנו בימים טרופים שכאלו, כשמדי יום, העיר ירושלים מצויה תחת באזזים תקשרותיים כאלו ואחרים, להלן מספר נקודות המצריכות עיון:

בניה בלתי חוקית של ערביי ירושלים:

נתונים: ממוצע הריסות הבתים השנתי בתקופת אהוד אולמרט: 116 יחידות דיור.

ממוצע הריסות הבתים השנתי בתקופת אורי לופוליאנסקי: 88 יח"ד.

תקופת ניר ברקת: בשנת 2009: 55 יח"ד מאז תחילת 2010: 4 יח"ד!

פרשנות: ניר ברקת מצהיר הצהרות "ימניות" כביכול, בפועל הוא מתיימר לצמצם את אכיפת חוקי התכנון והבנייה לבלתי אפקטיבית, הוא "נלחם" על אי-הריסת בית יהונתן ביודעו שבכך יקבל זמן תקשורת איכותי כאיש "ימין", בפועל בית יהונתן ייהרס בחלקו, ואי הריסת בית יהונתן מאפשרת לו שלא להרוס מאות יחידות דיור בשכונת סילואן ועשרות אלפי יחידות דיור ברחביי מזרח ירושלים.במהלך שנת 2010 ניר ברקת התבטא לפחות 3 פעמים על כך שהוא מתכוון לבצע צווי הריסה ולבצע אכיפת חוק במזרח ירושלים, בפועל יש ירידה דרסטית באכיפת כל חוקי העזר העירוניים ובכללם חוקי התכנון והבניה.

תוכניות בניה מאושרות לערבים לעומת ליהודים בירושלים:

נתונים: בשנת 2009 אושרו בכל ירושלים כ- 1100 יח"ד מתוכם לערבים כ- 450 יח"ד.

פרשנות: בד בבד עם עלייה משמעותית בעבירות הבניה (לאור אי אכיפת החוק על ידי העירייה, ואי ביצוע צווי הריסה כנ"ל) ישנה עליה במספר תוכניות הבניה שמאושרות לערבים במזרח ירושלים באופן שלא עולה בקנה אחד עם מספרם באוכלוסייה.

בשכונות ירושלמיות(פסגת זאב, גילה, הר חומה, נווה יעקב ועוד..) שבהן מתגוררים למעלה מ170,000 איש (שווה ערך לרחובות ורמלה יחד!) מתקיימת בפועל הקפאת בנייה, פומבית נראה ונשמע כאילו ראש העיר שולל את קיומה, אבל בפועל מכיכר ספרא (מקום בניין עיריית ירושלים) לא יצאה ולו תוכנית אחת משמעותית שסותרת מדיניות ייבוש והקפאה זו.

שינויים מהותיים בתוכנית מתאר של ירושלים:

נתונים: ב2007 הוגשה על ידי ראש העיר הקודם אורי לופוליאנסקי תוכנית מתאר ששקדו על כתיבתה והכנתה למעלה מ7 שנים, במאי 2009 ראש העיר ניר ברקת חתם על שינויים מרחיקי לכת בתוכנית המתאר של ירושלים, בגין שינויים אלו יתפטר מתכנן התוכנית, משה כהן ולראשונה ישנה תמיכה תכנונית וחוקית למגמת השינוי הדמורגפי בירושלים.

מספר דוגמאות לתוצאות שנגרמו מהשינויים עליהם חתם מר ברקת:

* הלבנת כ-14,500 יחידות דיור בלתי חוקיות של ערבים בלבד! (לעומת 0 הלבנות בניה
כולי תקווה שמחנה הימין יעשה יקיים חשבון נפש בהקדם ויברר מה הוביל אותו פעם נוספת ללכת שבי אחרי מנהיג שאינו ממחנה הימין? מנהיג שלא הוכיח בטרם בחרו בו ולו בדבר אחד את נאמנותו לאחדות ירושלים.
ליהודים).

* ביטול תכנון לשכונה יהודית שיועדה לאוכלוסיה הדתית בצפון ירושלים, של כ- 10,000 יח"ד.

* שינוי ייעוד בשער המזרח,מאזור שיועד לבנייה (על כ- 180 דונם של יהודים ומדינה) באזור התפר שבין גבעה צרפתית לE1 , לאזור להטמנת פסולת בנייה (מזבלה!). כן, זה מה שרוצה ראש העיר שנראה בבואנו לעיר הקודש ממזרח:מים המלח, מהבקעה ומהערבה, תקבל את פנינו מזבלה…אולי הוא לא רואה בעתיד שיהודים יגיעו מכיוון זה?

* תוכנית שאושרה על ידי כל רשויות התכנון (למעט במשרד הפנים) להכרזה והקמת גן לאומי במורדות הר הצופים לכיוון ים המלח, צומצמה באופן כזה שבמקום גן לאומי, יתווספו כ1,200 יחידות דיור לשכונות עיסוויה וא-טור. (תוכניות אלו קודמו על ידי עמותת השמאל הקיצונית "במקום", יפורט בהמשך).

* נאסרה בניית מרפסת סוכה בחלקים נרחבים במרכז העיר.

פרשנות:

ראש העיר ניר ברקת מיישם בפועל את חלומם של אנשי השמאל הקיצוניים ביותר, הוא מייצר כותרות ימניות ובפועל מיישם את תוכניות השמאל.

לשינויים מרחיקי לכת אלו ישנה השפעה מיידית על מדיניות התכנון בעיר, עוד בטרם אושרה התוכנית על ידי הוועדה המחוזית של משרד הפנים, בטרם ניתן לציבור להגיש התנגדויות לתוכנית זו, בעיריית ירושלים מתייחסים לתוכנית זו כתוכנית "צל", על פיה יישק דבר, מיישרים קו על פי שינויים אלו ואחרים שראש העיר חתם עליהם במאי 2009.

בשיחות אישיות רבות שניהלתי בשנה האחרונה עם חבר מועצת העיר ירושלים מטעם מרץ, מאיר מרגלית, אני מקבל חיזוק לפרשנות לעיל, יש בינינו תמימות דעים: תקופת ניר ברקת כראש העיר ירושלים, הינה תור הזהב של מדיניות השמאל, המחלוקת בינינו היא האם ניר עושה זאת בהיותו איש שמאל בכוונה (זוהי דעתי) או שמהלכיו מונעים מחוסר בגרות וניסיון (דעת מאיר מרגלית).

פה אני פונה אליכם אנשי המחנה הימני, האם לאיש הזה פיללנו?

אותו איש שהבטיח בפני התקשורת לבנות 2,000 יח"ד לסטודנטים על אדמות שער המזרח ובחלוף 8 חודשים חתם על שינוי ייעוד הקרקע למזבלה עירונית?

אותו איש שעוטף עצמו ב"דתיים מחמדים" …אבל בסופו של יום עושה רק מה שהוא חושב שנכון לעשות ונותן למחמדיו לכבות שריפות לאחר שהוא עוזב את הזירה הדתית?

אותו איש שחתם על תוכנית מתאר לירושלים ללא אפשרות כמעט לבנות מרפסות סוכה ("זיזיות") במרכז העיר…

אותו איש שכבר למעלה משנה לא מצליח להביא לאישור רשימת קריטריונים לתוספות בנייה יהודית ברובע היהודי, בו בשעה שהוא מלבין מאות יחידות דיור בכל רחביי מזרח ירושלים לערבים כמובן.

אותו איש שמיישם הלכה למעשה את חזון השמאל הקיצוני?

אותו איש שמלבין 88 יחידות דיור של ערבים בגן המלך…ומצליח לצאת בתקשורת כאיש ימין? הוא ממש קוסם! על האמת מאחוריי המספרים של הגן המלך עוד יסופר בקרוב, בקצרה רק אציין: בגן המלך שמיועד לגן עירוני – ציבורי, נבנו 88 יחידות דיור לא חוקיות, ניר ברקת הוביל מהלך שאושר לצערנו בעירייה, להלבין 66 מתוכן ו22 נוספים יקבלו זכויות בנייה לבניית 22 יחידות במיקום אחר!!! כלומר העירייה מלבינה 100% מעבירות הבניה…

במרחק 300 מטר מעיר דוד, מקום הימצאו של גן המלך ישנה התיישבות יהודית מרוכזת ואיכותית מאד, הרובע היהודי.

ברובע היהודי קיימים לא יותר מ 30 עבירות בנייה, פה לא מדובר בבניינים מן היסוד שנבנו אל שטח שמיועד לגן עירוני, מדובר בסגירת מרפסת, תופסת שירותים ועוד…

בימים אלו ממש מבקשת עיריית ירושלים להרוס את כל תוספות הבנייה ברובע היהודי, מדוע?

ראשית איך הגענו עד הלום שישנם עברייני בניה ברובע היהודי?

מדובר במשפחות שרכשו את דירותיהם לפני עשרות שנים ומשפחתם התרחבה ויש צורך להלין את ילדיהם,נכדיהם וניניהם עם לא מדי יום לפחות בשבתות, שכן אין ברובע מלונות או צימרים לאירוח.

העבריינים בהם מדובר ברובע היהודי- חילונים, מסורתיים, דתיים-לאומיים וחרדים…כל מגוון האוכלוסייה הירושלמית.

העבריינים בנו על פי הנחיות רשות העתיקות, החברה לפיתוח הרובע היהודי והוועדה המקומית…אז מדוע מבקשת העירייה להרוס את בתיהם?

בהגיע תוכניות הבנייה להכשרת העבירה לאישור הוועדה המחוזית, נדרשה העירייה במאי 2009 להכין רשימת קריטריונים למתן היתרי בניה ברובע היהודי.

הוועדה המקומית (אותה הוועדה שהלבינה לערבים 100% מעבירות הבניה בשטח שמיועד לגן ציבורי בתחומי הגן הלאומי עיר דוד!)הורתה למהנדס העיר להכין רשימת קריטריונים …רשימה זו לא הוכנה ולכן העירייה שאיש "ימין" עומד בראשה, מבקשת להרוס את עשרות תוספות הבנייה של היהודים ברובע היהודי.

ידידיי אנשי המחנה הימני בוודאי לא מבינים הכיצד 10% מהמידע לעיל לא הגיע לאוזניהם, עיניהם עד כה? הכיצד מנהיגי הציבור הימני לא יוצאים כנגד ראש העיר, תשובה לכך אין לי!

כאיש פרטי קשה למסמס קמפיין תקשורת של מיטב היחצ"נים, התקשורת לא מתגייסת כאשר מדובר באיש עסקים, חילוני שמיישם את חזונם של מרבית עורכי החדשות והמוציאים לאור של העיתונים.

אסיים בהפניית הקוראים ראשית לכל לרשימת הפרוייקטים של עמותת "במקום" כפי שהוצגו על ידה באתר האינטרנט של העמותה, .(עוד על "במקום" ב: http://www.bimkom.org /).

אח"כ אתכבד להפנותכם למשרדי רשם העמותות, שם תוכלו לעיין ברשימת התורמים של עמותת "במקום" לשנים 2003-2004-2005.

מעיון במקורות מידע גלויים אלו תלמדו כי:

השינויים שעליהם חתם ראש העיר ברקת בחודש מאי 2009 הינם למעשה, בין השאר אימוץ של תוכניות "במקום" בשכונות הערביות.

בשנות ה-90 המאוחרות עמד ניר ברקת בראש דירקטוריון של חברת צ'ק פוינט, ניר ואחיו איתו, היו בעלי מניות ובעלי עניין מרכזיים בחברה עד לשנת 2003 לפחות.

בשנים 2003-2004-2005 חברת צ'ק פוינט תרמה לעמותת "במקום" למעלה מ250,000 ₪.

ברשימת התורמים מופיע "דוד פוקס", אשר מממן את תוכניות הבניה בעיסוויה שנכללה בין שאר השינויים שעליהם חתם ראש העיר ב2009!

דוד פוקס הינו חבר איש קרוב מאד של אהוד אולמרט, יו"ר קדימה לשעבר.

ראש הממשלה לשעבר אולמרט נפגש באופן אישי עם מתכנני עמותת "במקום" עם אנשי עיסוויה (תמונה והסברים על הפגישה מופיעים באתר האינטרנט של "במקום"), בכלל זה הוא כתב מכתב תמיכה בתוכנית עיסוויה של "במקום" אתה מממן עו"ד דוד פוקס ידיד המשפחה.

ראש עירנו החביב וה"ימני" התמודד על ראשות העיר בהיותו חבר "קדימה".

האם הייתה לניר הכרות מוקדמת עם תוכניות "במקום"? לא ידוע לי.

האם יש לניר הכרות מוקדמת על עו"ד דוד פוקס שאף הוא תרם ל"במקום"? איני יודע.

האם ניר ברקת (חבר קדימה לשעבר) שוחח עם אהוד אולמרט (יו"ר קדימה לשעבר) על תכוניות שמקדמת עמותת "במקום" במטרה לשנות את תוכנית המתאר של ירושלים? לא ידוע לי...

בכל מקרה נושא מעורבותה של עמותת "במקום" בסוגיות התכנון בירושלים וקשריה ההדוקים עם מקבלי ההחלטות בעיר, טעונה בדיקה מעמיקה, אולם בלי קשר לתוצאות בדיקה כזו או אחרת, התנהלות ראש העיר ניר ברקת עד כה, בחלוף כ- 20 חודשים במשרתו, מחייבת בחינה מחדש במחנה הימין שהצביע לניר, האם היה זה מקח טעות?

כולי תקווה שמחנה הימין יעשה יקיים חשבון נפש בהקדם ויברר:

מה הוביל אותו פעם נוספת ללכת שבי אחרי מנהיג שאינו ממחנה הימין? מנהיג שלא הוכיח בטרם בחרו בו ולו בדבר אחד את נאמנותו לאחדות ירושלים,

מנהיג (או שמא איש עסקים) שמשתמש בעירנו הקדושה כמקפצה להנהגה הארצית, ואם יש צורך בכך, הוא מוכן לשלם את המחיר ש"יצבעו אותו בימין"…

מנהיג שמדבר הרבה ועושה מעט (אם בכלל) למען חיזוק מעמד העם היהודי בכל רחביי מזרח ירושלים.

מנהיג שתקופתו הפכה ל"תור הזהב" של השמאל וערביי ירושלים. הגיע העת להסיר את המסכה מעל פניו ושיטותיו של ניר ברקת ומוטב מוקדם מאשר מאוחר…

ואסיים בתפילה שתחזינה עינינו בצמיחת צמח דוד ושבמהרה בימינו כסא דוד במהרה יכונן בתוך ירושלים.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

תגוביות:

1.בעיני הוא תמיד נתפש כבובת הייטק שמאלנית, הוא איש אולטרה-שמאלני (מידיעה אישית של חבר המכיר אותו באופן אישי, אומר עליו שהוא אדם חביב מאוד אך אולטרה שמאלני).

2.אנחנו כבר כ"כ עייפים שאיננו מבחינים כמה מכרסמים בנו הערבים בסיוע יהודים, עד שיום אחד נתעורר שאין לנו יותר כלום.

3.כאשר מעדיפים את ברקת החילוני איש קדימה על מאיר פרוש שהוכיח את עצמו בתקופת ההתנתקות ולפניה בתפקידו כסגן שר השיכון, וכל זה לא הועיל לו ביום הבחירות, מצד הציבור הדת"ל הרי שלמרבה הצער את הדייסה המבושלת יאכלו, לא רק הציבור הדת"ל, אלא כלל ישראל.

4.ידעתי והתרעתי בכל מקום שניתן שמדובר בפעיל וחבר "קדימה" בכיר מאד שמוקף באנשי המטבחון של שרון, וגם בגלל זה הוא מסוכן לירושלים, ועדיין לא מאוחר, יש פשוט להביא לידיעת הציבור מי הוא ובהקדם!

5.עקפנו את בגין מימין, קיבלנו את הסכמי מדריד. הפלנו את שמיר, קיבלנו את רבין (אוסלו), הפלנו את ביבי, קיבלנו את ברק (מסירת רמה"ג) ועכשיו רוצים להפיל את ביבי.

6.ראש העיר לא עושה דבר. אפילו נושא הניקיון שהוא נפנף בו בכל הזדמנות, לא השתפר...למעשה התדרדר!

7.ברקת=אולמרט. ברקת הוא אדם פיקח. הוא יודע שהירושלמים ברובם ימניים,ולכן משחק אותה כאילו י-ם מענינת אותו ושהוא כאילו ימני. כמו אולמרט בזמנו. אולמרט שיחק אותה ימני והגיע לאן שהגיע, ובסוף התגלה כשמאלני. ברקת משחק את משחקו כדי להגיע בשנים הבאות לכנסת, וכך הוא מתחיל כראש עיר בדיוק כמו אולמרט. דרך אגב כראש עיר הוא הכי גרוע.


ליה 02.06.1111:21
28. שמירה על ירושלים בריבונות ישראל - ההיסטוריה מדברת בתגובה להודעה מספר 0
שמירה על ירושלים בריבונות ישראל - ההיסטוריה מדברת

http://www.youtube.com/watch?v=-A2m...

Jerusalem: 4000 Years in 5 Minutes

http://www.youtube.com/watch?annota...
ליה 04.06.1113:01
29. Jerusalem: The Media Myth of Two Cities בתגובה להודעה מספר 0
Jerusalem: The Media Myth of Two Cities

http://www.youtube.com/watch?v=JXSv...

תגובית:

Jambo, the whole notion of Israeli "apartheid" is just as much a myth as the idea of two separate Jerusalems. Arabs with Israeli citizenship enjoy all the same rights as any other Israeli citizens. They can vote, sit on the Supreme Court, become members of Parliament and much more, none of which was possible in true apartheid South Africa (I know, I was born there). As for the Palestinians, they are governed by their own rulers - Hamas and Fatah. Nothing to do with Israel.
ליה 04.06.1114:30
30. Jerusalem, The Holy City of the Jews בתגובה להודעה מספר 0
ליה 15.06.1111:44
31. העיר שהוקפאה לה יחדיו / ישראל הראל בתגובה להודעה מספר 0
שלשום, בישיבת מרכז הרב, איחל ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה יותר". האם זו הבטחה לבטל את ההקפאה דה-פקטו? האם זה מענה לשר השיכון, על כך שכבר שנתיים כמעט אין בונים בנייה ציבורית בירושלים?

כשנתניהו נכנע לתכתיב ההקפאה של ברק אובמה הוא הבליט חזה והתריס: ירושלים אינה התנחלות. לא תהיה בה הקפאה. בפועל, בירושלים המורחבת - בוודאי ביחס לגודלה ולצרכיה - העוצר על הבנייה כמעט מוחלט: לא יותר מכ-350 יחידות דיור ממשלתיות שווקו בשנה האחרונה בעיר שבה הבנייה הוקפאה לה יחדיו.

במקומות רבים ביהודה ושומרון אמנם קיימות הפסקות או השהיית בנייה, אך עיקרן נובע משפע העתירות המוגשות על ידי שלום עכשיו לבג"ץ. בירושלים, לעומת זאת - וגם ללא בג"ץ או בצלם - נתניהו הוא הבולם הראשי.

בשכונת פסגת זאב, שבה מתגוררים כ-60 אלף תושבים, משרד ראש הממשלה (על פי איזו זכות סטטוטורית?) מעכב בנייה של כ-650 יחידות דיור. בחומת שמואל (לשעבר הר חומה) עוכבו כ-950 יחידות דיור. וחמור מכל: כשנתיים, היינו מאז עלה נתניהו לשלטון, עומדות להן מוכנות לשיווק בשכונות מזרח העיר כ-400 יחידות דיור, ו"מישהו" מעכב את האישור לשיווקן. וברמת שלמה, מאז תקרית ג'ו ביידן, שורר ערפל.

נתניהו, אם יהיה הפעם איש אמת - וגם ירצה להמשיך להוכיח לאובמה, שהוא מנהיג נחוש ולא רק איש מלל - מוכרח להתיר מיד את הבנייה. בוודאי במקומות שבהם קיימים אישורים: רמות, הר חומה, גילה ועוד. ההקפאה מייקרת את הדיור בבירה באופן שאינו פרופורציוני לשום עיר אחרת במדינה. זאת הסיבה העיקרית לנטישת הבירה בידי צעיריה, ולא, כפי שמלעיזים גורמים אינטרסנטיים, בשל התחרדותה.

ההתחרדות אמנם קיימת ומכבידה, אך דווקא אלה הרוצים למנוע את השתלטות החרדים מוכרחים לעמוד בראש המונעים את עזיבת החילונים. בפועל הם פועלים פעולה הפוכה: מנהלים מסע הפחדה, לרוב מוגזם, להמאסת החיים בבירה. הם גם מובילים את ההתנגדות, בשל טענות אקולוגיות ושמירת נוף, לבנייה ממערב לעיר - שם קיימות עתודות קרקע ניכרות. וכמובן במזרחה - אך שם בשל התנגדות פוליטית.

"ירושלים" יודעת היטב מה יש לעשות כדי לממש את ההבטחות שניתנו במשך השנים, בידי ממשלות שמאל וימין כאחד, לכך שהעיר המאוחדת תישאר בירת ישראל לנצח נצחים. שני שלישים מהתושבים בעיר היום הם אמנם יהודים, אך הריבוי הטבעי היהודי הוא 1.6, לעומת 3.3 במגזר הערבי. זאת ועוד, רבים - מן הסתם בשל הסבל הרב שסובלים ערביי מזרח העיר - המסתננים אליה.

לשם הגדלת מספר היהודים יש לבנות, והרבה. באזור E1 (בין ירושלים למעלה אדומים), למשל. אלה אדמות מדינה, כאדמות מזרח ירושלים ומעלה אדומים. והתוכניות קיימות. חסרים רק דבקות במטרה (אלא אם כן, הדברים הם בבחינת אחד בפה ואחד בלב) ואומץ לממש את ההכרזות שניתנו שלשום במרכז הרב ואמש בגבעת התחמושת. בנייה מסיבית וללא חת באזורים הללו גם תרוקן מתוכן כל הכרה של האו"ם במדינה פלסטינית שבירתה ירושלים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spa...

תגובית:

הימין טוען כי סיפח את מזרח י-ם. בפועל אלפי פלסטינים רכשו דירות במערב העיר.
ליה 19.09.1107:13
32. היום: כינוס חגיגי של שוחרי המקדש בתגובה להודעה מספר 0
היום (א) יתקיים הכינוס המשותף לכל תנועות המקדש ולכל שוחרי המקדש והר הבית בבית הכנסת הגדול בירושלים.

היום החגיגי יחל בעליות קבוצתיות בטהרה לייהוד הר הבית בליווי רבנים מדריכים, יימשך בהרצאות עיון ורבי שיח (פאנלים) בבית הכנסת הגדול, ושיאו בועידה המרכזית בשעות הערב, וסעודה חגיגית באולמי היכל שלמה.

לדברי המארגנים, "אירועי המקדש החגיגיים מתקיימים אחת לכמה שנים, כמסורת הרמב"ם שקבע ליום טוב בסעודה את יום עלייתו להר הבית, לו ולזרעו אחריו לדורות עולם. מתוך הודייה להשי"ת על שהשיב אותנו להר הבית, וכמפגן לחיזוק ייהוד המקום, מיסוד תפילת יהודים שם, חידוש העבודה האפשרית כבר היום, ותביעה לאפשר את בנין בית המקדש".

באירוע ישתתפו הרב דב ליאור, רבה הראשי של חברון קרית ארבע וראש ישיבת ניר, הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל, הרב ישראל אריאל, ראש ישיבת ימית לשעבר, וראש מכון המקדש.

כמו כן ישתתפו בין היתר פרופ' משה שרון, פרופ' יואל כהן, הכתב הותיק של הערוץ הראשון בני ליס, הרב ד"ר אברהם וולפיש, ורובם אף ישאו הרצאות במסגרת יום העיון שיהיה פתוח חופשי וחינם לקהל הרחב.

אחת ההרצאות המעוררות התעניינות מרובה היא הרצאתה המפתיעה של הפרופסור המצרית נוהא חאשד, מומחית ליהדות בתיאולוגיה המוסלמית, שנמלטה ממצרים בגל המהפכה האיסלמית ששטף אותה לאחרונה, והיא תנאם על "בית המקדש בירושלים ממקורות האיסלם", במסגרת הפאנל הרחב שיוחד לתופעה החדשה של עליית נשים בטהרה להר הבית. תופעה שתופסת תאוצה הולכת וגוברת.

מהתנועה לכינון המקדש העומדת בראש אירגוני המקדש המארגנים את האירוע נמסר כי בימים האחרונים ישנה עירנות גוברת בכמות הנרשמים גם להרצאות החינמיות וגם לסעודת ההודיה שהוקדשה הפעם לזכרם של הרב דוד טעביל אלבום, ראש וראשון למעוררי נושא המקדש, ולבני הזוג יצחק וטליה אימס ינקם דמם, מגדולי מעוררי ענין המקדש בציבור דוברי הרוסית, שנפלו על ידי בני עוולה לפני שנה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.

http://mikdash.org/

2.בימי עזרא ונחמיה בנו את המקדש תחילה, ואח"כ תיקנו את חטאי העם.

3.לא בונים בית מקדש חדש על הריסות הבית הישן. צריך לפנות לאלתר
את כל ההריסות, ורק אחר כך להתחיל לבנות מהמסד ועד הטפחות.
ליה 17.11.1113:32
33. במאה ה- 19 היה רוב יהודי מוחלט, בירושלים בתגובה להודעה מספר 0
חשיפה, הוידאו הראשון שצולם בישראל: רוב יהודי מוחלט בירושלים

הסרט הראשון שצולם אי פעם בארץ הקודש ע"י מכשיר ה"ראינוע" בשנת 1896 חושף: רוב יהודי מוחלט של יותר מ- 60% בירושלים, או 28,000 מתוך סך כולל של 45,000 נפש בעיר. 8,700 הנוצרים היו קצת יותר מ- 20% והמוסלמים היו פחות מ- 20% עם 8,500 נפש.

וידאו נדיר מוכיח: נוכחות יהודית בלתי פוסקת בכותל המערבי.

הללו לא שמעו על הרצל או אחד העם, הציונות שלהם נבעה מהתנ"ך ומסידור התפילה.

בין התמונות הראשונות שצולמו בישראל במכשיר החדש שהומצא ע"י האחים לומייר נקרא "ראינוע".

הסרט הראשון שצולם בארץ הקודש - מתאר את תחנת הרכבת בירושלים, מתוך הרכבת הנוסעת...

http://www.youtube.com/watch?v=rP1X...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...



ליה 01.12.1109:04
34. ירושלים בירת ישראל והעם היהודי / פרופ' אריה אלדד בתגובה להודעה מספר 0
אנו חיים במציאות של כניעה לתכתיבים זרים, הפגועים בריבונות ישראל בירושלים מציאות משפילה היוצרת תודעה מעוותת.

השבוע הבאתי לדיון בכנסת הצעת חוק המכריזה כי ירושלים אינה רק בירת מדינת ישראל, היא גם בירתו של העם היהודי.

בימים הללו, כאשר ממשלת ישראל מפוררת גם את המובן לכאורה מאליו של ריבונות המדינה בירושלים – למה דרושה לנו התוספת - "בירת העם היהודי" לתאריה החוקיים של ירושלים?

האם תוספת התארים, הכתרים והחוקים תבצר את מעמדה של ירושלים או חלילה – תחליש אותה? ומה תועלת בחוק שכל כולו הצהרתי בלבד?

ירושלים הייתה בירת העם היהודי לפני שהייתה מדינת ישראל. גם כשפסקה המלכות, גם כשחרב המקדש היא נותרה הבירה של העם היהודי, בכל ארצות פזוריו. גם כששלטו בה זרים - העלינו אותה על ראש שמחתנו.

וכל הזרים ששלטו בה - בין אם החריבו ובין אם בנו, בין אם טרחו לבנות בה את בתי תפילתם או התאמצו בעיקר למחות את שרידי עברה היהודי, לא הפכו אותה לעיר הבירה של ממלכתם. מאז ימי דוד המלך – היא בירתו של העם היהודי בלבד. כשזכינו – היא הייתה בירת הממלכה היהודית. או מדינת היהודים. כשלא זכינו – היא הייתה העיר שנשאנו בליבנו ובחלומותינו ובתפילותינו.

בכ"ט בנובמבר השנה ציינו את הניסיון הבינלאומי האחרון ליטול אותה מידינו. היו אפילו כאלו שניסו לשחזר את החגיגה, כי אולי שכחו שאם היו הערבים מקבלים את החלטת החלוקה – ירושלים לא הייתה בירת מדינת ישראל. היא הייתה CORPUS SEPARATUM. עיר בשליטה בינלאומית.

גם אז כמובן לא הייתה חדלה להיות בירת העם היהודי. כי שום עם אחר לא עשה אותה לבירתו. ושום כוח בעולם לא יכול לגרום לעם היהודי לבגוד בירושלים. כשניסה הרוזן השוודי ברנדוט, "המתווך" מטעם האו"ם בתש"ח, למסור אותה לידי מלך ירדן עבדאללה, הזהירו אותו לוחמי חירות ישראל בירושלים שיסלק ידיו מהעיר שלנו. כשלא חדל ממאמציו לתת אותה לערבים - הרגו אותו, לא הרחק מכאן בירושלים העברית. ממשלת ישראל של שלהי מלחמת העצמאות סיפחה את מערב ירושלים למדינת ישראל והכריזה עליה שהיא בירת המדינה. ממשלת ישראל של מלחמת ששת הימים הרחיבה את גבולות המדינה וכללה את כל ירושלים בתוכה.

הכנסת הגדירה את מעמדה בחוקי יסוד שקבעו כי העיר המאוחדת היא בירת ישראל, ואסרה כל העברת סמכות המתייחסת לירושלים לישות זרה.

ולאחר מכן באה הכנסת לפני שנתיים וביצרה את מעמדה בחוק משאל עם, שקבע כי אי אפשר לוותר על שטח ריבוני בלי רוב של לפחות 80 חברי כנסת או משאל עם.

ולמרות כל ההצהרות והתקנות, והחוקים והשבועות עדיין מתייחסים חלק מקברניטינו אל ירושלים כאילו עודנה CORPUS SEPARATUM , גוף נפרד. נפרד מהריבונות הפשוטה, שהיא בתודעה ובלב יותר מאשר בספר החוקים.

לו הייתה ממשלה זרה מפעילה לחץ על ישראל שלא לבנות באשדוד הייתה זוכה לדחייה מניה וביה, מנומסת פחות או יותר, על פי מידת הקרבה והתלות. אבל כשארה"ב או מדינות אירופה מתערבות בבניה בבירת ישראל: מצייתים להם בהכנעה מקפיאים בניה, ורק אחרי שנים מחדשים אותה, מעט מעט, בחשש. כי מי שהסכים פעם אחת לקבל תכתיב זר על שטחו הריבוני יתקשה להדוף תכתיב כזה בפעם הבאה.

וכשטורקיה - אוהבתנו הגדולה, ששיגרה אלינו מחבלים שכמעט הצליחו להרוג חיילי צה"ל, הביעה מחאה על חפירות ברחבת הכותל, הזמינו ועדה מטעמם לבדוק את מעשינו, ולא הפיקו לקח מערימת השקרים שהפיקה משלחת הסקר התורכית. וכשהתמוטט לפני חמש שנים הגשר לשער המוגרבים ולפני שהעיזו להציב במקומו גשר ברזל ראוי – ביקשו אישור לכך מהמלך ירדן. ולמרות האיסור המפורש להאציל איזושהי סמכות זרה בירושלים מכירים אצלנו בתואר שהעניק בית המלוכה ההאשמי לעצמו "מגן המקומות הקדושים" ונותנים לעבדאללה מלך ירדן , זכות וטו על הקמת הגשר לשער המוגרבים, השער היחיד שדרכו נכנסים יהודים לשער הבית.

ולמרות מה שכתוב בחוק יסוד ירושלים, כי "מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם", אפשרה ממשלת ישראל לערבים לחלל את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, לחפור בהר הבית ולנתץ לאבק את שרידי בתי מקדשינו, ולבנות עוד מסגד על הר הבית, ומונעת – בניגוד לחוקי היסוד של מדינת ישראל – חופש פולחן יהודי בהר הבית.

יש צורך בביצור נוסף של מעמד ירושלים. גם בדרך של הכרזה. ירושלים אינה רק בירת מדינת ישראל היא גם בירת העם היהודי, לא בירת שום מדינת אחרת. לא בירת שום עם אחר בעולם - רק של העם היהודי. רק של מדינת ישראל.

אנו חיים במציאות של כניעה לתכתיבים זרים, הפגועים בריבונות ישראל בירושלים, מציאות של פגיעה בזכויות חופש הפולחן של היהודים בהר הבית בירושלים, מציאות משפילה היוצרת תודעה מעוותת. תודעת כניעה, תודעת CORPUS SEPARATUM. יש צורך ביצירת תודעה חדשה, תודעה שתתקן את המציאות המעוותת. גם חוקים שכל כולם הכרזה יכולים לעצב תודעה. לעצב מציאות.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

תגוביות:

1.העם רוצה צדק יהודי.

2.אריה אלדד! במדינה טובה יותר היית מועמד מוביל לראשות הממשלה עם קול בטוח שלי.
ליה 01.01.1216:43
35. שמירה על ירושלים בריבונות ישראל - ההיסטוריה מדברת בתגובה להודעה מספר 0
ליה 24.02.1200:09
36. תכנית הוואקף: כל הר הבית יהפוך למסגד ענק בתגובה להודעה מספר 0
ד"ר אילת מזר טוענת שהוואקף מתכוון להפוך את כל המסגדים על הר הבית למסגד אחד ענק. המשמעות: יהודים לא יוכלו לעלות יותר להר.

מחר יפרסם העיתון ידיעות אחרונות תחקיר תחת הכותרת "הוואקף המוסלמי, הורס בהר הבית שרידים מתקופת בית המקדש, רשויות המדינה יודעות ושותקות".

בראיון לערוץ 7 אומר הארכיאולוגית, ד"ר אילת מזר, חברת הועד למניעת הרס עתיקות הר הבית, שבשתים עשרה השנים האחרונות הוואקף המשיך לבנות בהר הבית מתוך ניסיון לממש את תכניתו הסופית, להקמת מסגד ענקי על ההר. "אין שם סדר ואין שם שמירה על החוק. אף אחד לא יכול לאכוף שם את החוק. לא רשות העתיקות, לא רשות הטבע והגנים ולא עיריית ירושלים. המשטרה אמנם נמצאת שם, אבל גם היא מנועה מלאכוף".

לטענתה, דו"ח מבקר המדינה, שחשף את הממצאים הקשים אודות אוזלת היד של הרשויות לאכוף את החוק בהר הבית נותר עד היום חסוי. "המבקר ערך דו"ח מקיף ומעמיק וחקר את כל הגורמים המתאימים. הוא הגיע למסקנות חשובות שעד היום לא פורסמו. אנחנו דרשנו ועדיין דורשים לפרסם את הדו"ח".

לטענתה, החפירות של העתיקות בהר הבית שמבוצעות על ידי הווקף, עלולות לגרום לאסון על ההר. "12 שנה שזה נמשך, הם חופרים שם כמו באתר בנייה. יש סכנה שהקרקע תקרוס מתחת לאלפי מוסלמים. זה מסכן באופן ממשי את שלומם של האנשים. חייבים שתהיה בקרה הנדסית על המונומנט העצום הזה. כל אבן בהר הבית מכילה עתיקות אולי מהחשובות ביותר בעולם. אני לא מקבלת את הטענה שעלולה לפרוץ מלחמת עולם, הר הבית הוא במרכז ירושלים. אנחנו לא פוגעים בפולחן המוסלמי אנחנו רוצים רק לאכוף שם את החוק והסדר, כדי שלא יהיה אסון. על הוואקף אי אפשר לסמוך. אם משהו יקרוס שם, גם הכותל המערבי עלול להיפגע, כי הר הבית בנוי על גבעה עגולה והקצוות יהיו בסכנה".

ד"ר מזר טוענת שהתכנית הסופית של הוואקף, הוא לאחד את כל המסגדים על הר הבית למסגד אחד גדול. לטענתה הם כבר עמלים במשך שנים להוציא את התכנית אל הפועל, ולצורך כך אף בנו תעלה שמקיפה את כל ההר. ד"ר מזר קובעת שאם התכנית תצא אל הפועל וכל המסגדים יאוחדו, המשמעות היא שיהודים לא יוכלו לעלות על הר הבית. "אנחנו יודעים שהמטרה של שלטונות הוואקף היא לאחד את כל המסגדים למסגד אחד גדול, לצערי זה היום רחוק מלהיות חזיון שווא, זו תהיה תכנית שנבכה עליה לדורות".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.יותר גרוע משועלים הילכו בה...לא יאומן!

2.אם לא תשופנו ראש - הוא ישופך עקב...!

הנחש הזה מסוכן! אני קורא בפעם האלף ואחת: "לאטום את הר הבית בפני כל אדם, ללא הבדל מין, גיל, גזע, דת, צבע ומס' נעליים...!" באופן שיוויוני זה לא "קיפוח", לא "אפרטהייד" ולא "אפליה". פשוט, לסגור את כל הפתחים בבטון עד בוא גואל-צדק! אם לא הנהגנו: "אין כניסה לנכרים" - הם קמים עלינו ויוצרים מצב של אי-כניסה ליהודים...! זה ייפסק - רק כאשר ההר ייסגר, ייאטם ויישמר ע"י משמרות, שימנעו כל נסיון כניסה אליו...!!!
ליה 27.02.1209:37
37. ערבים בנו עשרות דירות על אדמת בית העלמין בהר הזיתים בתגובה להודעה מספר 0
חברי קונגרס אמריקנים הותקפו בסיור הכנה לכנס הר הזיתים

ערבים בנו עשרות דירות על אדמת בית העלמין בהר הזיתים. חברי קונגרס שהגיעו לכנס לדון במצב החמור בהר - הותקפו בידי פורעים.

בכנסת יתקיים היום (ב') דיון מיוחד סביב ההתנהלות בהר הזיתים. לפני הכנס התקיים במוצאי שבת בהיכל שלמה כנס מיוחד בהשתתפות בכירים ישראליים ואמריקאים, בהם גם חברי קונגרס, ובמהלכו נחשפו פרטים מטרידים ביותר סביב המתרחש בהר.

האורחים המכובדים מארה"ב, בהם ראשי ארגונים יהודיים, קיימו ביום שישי סיור בהר הזיתים, אך גם האוטובוס שלהם זכה למתקפה אלימה של פורעים ערבים רעולי פנים. על האירוע בהיכל שלמה ועל הסיור מספר ביומן ערוץ 7 אריה קינג, ממארגני הכנס.

בכנס המדובר השתתפו גם בכירים ישראליים כסגן שר החוץ, חבר הכנסת דני איילון, חברי הכנסת הרצוג, דנון, חוטובלי ואישים נוספים. מנגד, כאמור לקחו חלק באירוע בכירים בקהילה היהודית בארצות הברית ובהם גם חברי קונגרס.

קינג מציין בדבריו כי האירוע מתרחש לאחר כשנתיים של פעילות שנוהלה על ידי "אנשים שהר הזיתים חשוב להם כאתר בעל חשיבות היסטורית לעם היהודי". המהלך נוהל בידי האחים אייב ומנחם לובינסקי שקיבצו אישים מישראל ומארה"ב ל'קואליציה למען הר הזיתים', מיזם שמטרתו הגברת המודעות למצב החמור בהר הזיתים, כהגדרתו של קינג המתאר את המציאות העגומה מאז שוחרר האזור בשנת 67', ולכאורה נפתחה הגישה ליהודים אל המקום, אך בפועל לא נעשה די כדי להבטיח זאת.

"כהכנה לאירוע יצא אוטובוס ובו כחמישים איש מהאורחים לסיור בהר הזיתים, ובאופן צפוי הוא הותקף", מספר קינג. פורעים ערבים יידו אבנים על אוטובוס האח"מים. אחת האבנים נחתה סמוך לחבר קונגרס שהחליט לקחת אותה איתו ולהציג אותה בקונגרס כ"דרישת שלום" שאותה קיבל בעת ביקורו בהר הזיתים.

קינג רואה באירוע אירוע לא מפתיע לנוכח ההתקפות החוזרות ונשנות על מבקרים במקום, הבנייה הנמשכת של המסגד הלא חוקי בצמידות לגדר בית העלמין ואירועים נוספים. הוא אף מדווח כי לפחות על חמש חלקות ענק ששייכות למשפחות יהודיות וכוללות כמה דונמים, חלקות שנועדו לקבורה יהודית, נבנו עשרות יחידות דיור ערביות לא חוקיות. עוד הוא מספר על כך ש"ערבים פינו קברים ישנים, השליכו את העצמות אל שטח בית הקברות והם משתמשים בשטח".

לדבריו האירועים הללו ידועים היטב לרשויות ולממשלה, אך אלו אינן עושות דבר לבלימת התופעות, עד שכעת הגיעו אנשי הקונגרס האמריקאי וחזו במתרחש בעצמם.

עוד מוסיף קינג ומספר על חלקת המשהאדים שבהר הזיתים, חלקה שהפכה למזבלה ותמונות מהמתרחש במקום יוצגו לעיניהם של חברי הכנסת מחר.

קינג מברך על עליית המדרגה בהתייחסות חברי הכנסת לתופעה, עליית מדרגה בדמות השתתפותו של סגן שר החוץ בכנס, ואולם הוא מדגיש כי מבחן המעורבות הישראלית יהיה ביישום בשטח של הדברים שהובטחו על ידי ממשלות ישראל. הוא עצמו אינו מבין כיצד זה המשרד לענייני דתות אינו לוקח את הנושא לטיפולו במלא תשומת הלב, וכך גם משרד ראש הממשלה והמשרד לביטחון פנים. "בחודש האחרון היו עשר תקיפות, ואם אני יודע את זה גם המשטרה יודעת על זה. השאלה היא איך מתרגמים את הדברים לצעדים פוליטיים", הוא אומר.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.ערבים פינו קברים ישנים, השליכו את העצמות אל שטח בית הקברות
והם משתמשים בשטח.
ליה 11.03.1210:59
38. התוכנית השטנית של אהוד ברק למסור את הר הבית לאוייב בתגובה להודעה מספר 0
אם יש בין היהודים כאלה, לא סתם, אלא ממש ראש ממשלה, שמוכן למסור לאוייב הערבי את ירושלים, לרבות, ובמיוחד, את הר הבית, מה לנו להלין שגויים אנטישמיים לא מרפים מאיתנו מאז ולו לרגע אחד, בניסיון לממש הלכה למעשה, את התוכנית השטנית של ברק.

שפטל על העמדת הפנים של השמאל בנוגע לאחדות ירושלים:
עלינו לזכור ולא לשכוח את החטאים, שלא לומר הפשעים החמורים, שהשמאל הישראלי כולו, ביצע כלפי ירושלים, והפשעים הללו הם ביסוד ה"עליהום" הכללי על מדינת ישראל היום - בסוגיית ירושלים.

כזכור במשך 33 שנים, משנת 1967 עד שנת 2000, העמיד השמאל הישראלי כולו פנים, באופן שיקרי, כאילו הוא תומך בירושלים המאוחדת בגבולותיה החדשים שנקבעו לאחר מלחמת ששת הימים, תחת ריבונותה של מדינת ישראל.

אפילו מר"צ , באופן רשמי, כמובן שיקרי לחלוטין, בכל הועידות שלה, בכל המוסדות שלה עד שנת 2000, העמידה פנים כאילו היא תומכת בהמשך ריבונות ישראלית לעד על ירושלים כולה. אבל כל זה היה שקר, כזב ורמייה, כדרכו של השמאל בכל דבר ועניין.ובמבחן הראשון, קרי ועידת קמפ דיויד, שמה ברק, הכושל בראשי הממשלה שהיו אי פעם במדינה הזאת, שמה ברק, בפעם הראשונה ששליט יהודי כלשהו, ב- 4000 שנות קיומו של העם היהודי, מרצונו הטוב והחופשי, בניגוד לרצונה של ארה"ב אפילו, הודיע לחלאת המין האנושי יאסר אדולף עראפאת, שהוא מוכן למסור לו 90% מהעיר העתיקה, בשלב ראשון בלי הר הבית, ואחרי כמה חודשים גם את הר הבית, לא פחות ולא יותר.

וכאן צריך להבהיר: כשהתכנסה אותה ועידה בקמפ דיויד, כשהגיע אליה עראפאת, לקח אותו קלינטון הצידה לפני הדיונים הרשמיים, ואמר לו שאם באמת הוא רוצה שתקום אי פעם מדינה פלשתינית, הוא חייב, חייב, להוציא מגדר האפשרות את הנושא של ירושלים.

ירושלים אמר קלינטון, היא בירתו של העם היהודי. יש קונצנזוס במדינת ישראל מהשמאל הקיצוני עד הימין, באשר לריבונות הישראלית עליה, על כולה, ולכן, בכלל שלא תעיז להעלות את עניין ירושלים, כי העסק יתפוצץ, ולא תהיה מדינה פלשתינית. אתה רוצה מדינה פלשתינית, אתה חייב להכיר בכך שירושלים כולה תחת ריבונות ישראלית.

זה קלינטון אומר, קלינטון אומר לעראפאת, בשיחות המקדימות במחנה דוד, לפני תחילת הועידה.

ואז, וזה כבר הזרם המרכזי של השמאל, זה לא איזה שהוא שרץ ממר"צ. זה הזרם המרכזי של השמאל, לאחר 3 ימים, מודיע, בלי ישיבת ממשלה קודמת, בלי שום דבר, באופן מופקר, עברייני, בוגדני, מעשה ששום שליט יהודי לא עשה בכל תולדות עם ישראל, מודיע אהוד ברק, שלא זו בלבד שהוא מסכים לחלוקת ירושלים, אלא שהוא אפילו מסכים למסור 90% מהעיר העתיקה, ושליטה פיזית מלאה בהר הבית, קודש הקודשים של עם ישראל.

לא הכותל הוא הקדוש באתרים לעם היהודי, הר הבית.

קדושתו של הכותל נובעת מכך שהוא היה חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית, אפילו לא את בית המקדש. הקדושה שלו, משום היותו חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית, מכאן קדושתו של הכותל. היא כולה נובעת מקדושתו של הר הבית, והמקום הקדוש לעם ישראל הוא איננו הכותל, הוא הר הבית.

ובפעם הראשונה מאז יש מנהיגים יהודיים בעולם, מנהיג יהודי, שליט יהודי, ויתר על ירושלים, ומסר אותה לאוייב רצחני.

ומכאן הכל היסטוריה.

אם יש בין היהודים כאלה, לא סתם, אלא ממש ראש ממשלה, שמוכן למסור לאוייב הערבי את ירושלים, לרבות, ובמיוחד, את הר הבית, מה לנו להלין שגויים אנטישמיים לא מרפים מאיתנו מאז ולו לרגע אחד, בניסיון לממש הלכה למעשה, את התוכנית השטנית של ברק.

זוהי האמת, והיא המציאות. מכאן הצרות שלנו לגבי ירושלים.

אף גוי לא יהיה יותר ציוני מאשר ראש ממשלה ישראלי.

אם ראש ממשלה ישראלי מוכן למסור את ירושלים לאוייב הערבי, בל נתפלא שגויים, בוודאי ובוודאי שליטים גויים, רוצים להוציא את זה אל הפועל, הלכה למעשה.

http://www.youtube.com/watch?v=hJbV...

תגובית:

אהוד ברק הצהיר אחרי שנבחר ב-1999 שהוא רוצה לעשות הסטוריה (מהפיכה חילונית ושלום עם הערבים).

לא כולם יודעים (כמו ששפטל הזכיר) שברק אכן עשה הסטוריה: הוא המנהיג היהודי הראשון אי פעם (מאז נוצר עם ישראל ועד תש"ס) שהסכים למסור לידי נוכרים את עיר הבירה ירושלים ואת הר הבית ,שהם המרכז הרוחני של עם ישראל.

עוד דבר שלא כולם יודעים הוא, שהשיחות בזמנו התפוצצו, משום שקלינטון וברק דרשו מעראפאת שבמסגרת ריבונות "פלסטינית" בהר הבית, יוכלו יהודים להתפלל במקום, ועראפאת יש"ו סירב (משום שהוא לא מכיר בשום זיקה יהודית למקום) ולכן לא הושג הסכם.

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...


ליה 22.03.1208:20
39. ''לחזור לקבר יוסף, לממש את ריבונותנו במקום'' בתגובה להודעה מספר 0

מזוזה חדשה בקבר יוסף

לאחר 11 שנים, שר התחבורה ישראל כץ קבע מחדש את המזוזה בקבר יוסף: "לחזור לקבר יוסף, לממש את ריבונותנו במקום".

היסטוריה בקבר יוסף: אחת עשרה שנה לאחר שמחבלי המשטרה הפלשתינית שרפו את קבר יוסף והרסו את המצבה בחודש ספטמבר 2000, וכשנה לאחר בניית המצבה מחדש ע"י המועצה האזורית שומרון וחיילי צה"ל, קבעו אמש (ד) מחדש שר התחבורה ישראל כץ וראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה את המזוזה בפתח מבנה הקבר.

למעלה מאלפיים אזרחים מכל רחבי הארץ, ביניהם רבנים, מקובלים וכן הרב הצבאי הראשי תא"ל הרב רפי פרץ, נכנסו אמש לתפילה בקבר יוסף, כניסה שאורגנה ע"י המועצה האזורית שומרון ואגודת "שכם אחד" ובאבטחת צה"ל.

לאחר שבשנה האחרונה ביקרו בקבר יוסף תשעה חברי ממשלה, וכן כעשרה חברי כנסת בביקור מיוחד באור היום, ביקר במקום הקדוש לראשונה שר התחבורה ישראל כץ, אחד מבכירי השרים בממשלה הנחשב למקורב ביותר לראש הממשלה.

כזכור, לאחר שנותץ, הרס, נשרף וחולל בידי הרשות הפלשתינית לפני 11 שנים, שופץ הקבר ונבנתה המצבה מחדש במבצע הנדסי מורכב לפני כשנה.

אמש, כאמור, נקבעה המזוזה בעל מפתן הכניסה למבנה הציון הקדוש מחדש.

השר כץ ברך על קביעת המזוזה וראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה ברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

כץ, איש ציבור מנוסה שכבר ראה דבר או שנים, לא הצליח להסתיר את התרגשותו הרבה לאחר קביעת המזוזה, "היתה לי הזכות לקבוע מחדש את המזוזה בקבר יוסף. הגיע הזמן שנחזור לקבר יוסף על מנת ימשיכו את דרכו גם בלימוד וגם במימוש ריבונותנו במקום הזה. השומרון הוא העורף האמיתי והעומק האסטרגי של מדינת ישראל. אנו רואים ויודעים מה שקורה מסביב (הפגזת אזור הדרום), שדווקא האזורים האלה הם הבטוחים ביותר מפני איומים. המתיישבים ממשים צוואתו של יוסף הצדיק, להתיישב ולהאחז בארץ ישראל. אנו מפתחים את תשתיות התחבורה. נמשיך יחד עם גרשון מסיקה וראשי הרשויות לפתח את ההתיישבות".

ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה, הודה לכוחות הבטחון ולחטיבת שומרון בראשות המח"ט אל"מ נמרוד אלוני וקצין ההגמ"ר רס"ן אליצור טרבלסי על אבטחת קהל האלפים, הודה לשר ישראל כץ על סיועו להתיישבות וקרא לממשלת ישראל לחזור בצורה מלאה לקבר יוסף, "קבר יוסף, הר הבית ומערכת המכפלה הם המקומות הבסיסיים של ארץ ישראל, ועם ישראל שואב את כוחותיו מהם. לצערנו, אנו זוכרים איך הרשות הפלשתינית, המחבלים במדים המכונים משום מה 'שוטרים פלשתינים' חיללו את קבר יוסף, שרפו אותו וניתצו אותו בצורה ברברית כל כך. בזכות כך שצה"ל חזר לשלוט בפועל בשכם בשנים האחרונות, לצד השקט היחסי השורר בכל הארץ, זכה צה"ל וזכינו אנו לשפץ את מצבת קבר יוסף ולתקן במעט את החרפה. אני קורא לממשלת ישראל לממש את מה שאפילו בהסכמי אוסלו הארורים מופיע בבירור – שליטת ישראל בקבר יוסף, ולהחזיר את הנוכחות הקבועה והמלאה במקום הכל כך קדוש חשוב לעם היהודי".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.מי ישמור על המזוזה? ש"ך יו"ד רפ"ו ז': "ועוד מטעם אחר אין עושין שם מזוזות, משום דבודאי יטלוה ויבזוה, ואם כן יהיו גורמין בזיון לכתבי הקדש".
ליה 27.04.1209:58
40. הרב יוסף: ''יש להודות להקב''ה על ניסי יום ירושלים'' בתגובה להודעה מספר 0
על יום ירושלים וניסיו של הקב''ה

"יש להודות להקב"ה על ניסי יום ירושלים" ● הגר"ע מקדיש את ההלכה היומית לזכרונותיו ממלחמת ששת הימים, נאצר, חיל האוויר וניסי שחרור ירושלים ● "חייבים אנחנו להודות לקב"ה, לשבח אותו, על כל ניסיו, על כל נפלאותיו שעשה עמנו" ● חיל האויר שלנו הפציץ את כל המיגים של מצרים: "שובר אויבים ומכניע מיגים" ● וידאו מרתק.

נדיר: מרן הרב עובדיה על יום ירושלים וניסיו של הקב''ה \ 1

http://www.youtube.com/watch?v=PK7Q...

נדיר: מרן הרב עובדיה על יום ירושלים וניסיו של הקב''ה \ 2

http://www.youtube.com/watch?v=R2cF...

*******

תיעוד נדיר: הרב עובדיה יוסף על יום העצמאות, להודות לה'

http://www.youtube.com/watch?v=XxH9...

**********

דעת הרב עובדיה על יום העצמאות ועל המדינה

דעתו של הגאון הרב עובדיה יוסף שליט''א אודות יום העצמאות (מתוך ספריו) "ומסיבות אלה הרבה משלומי אמוני ישראל אשר רואים שעדיין שכינתא בגלותא, נוהגים שלא לומר הלל בכלל ביום העצמאות...רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה... ולא אכחד, כי באמת עם כל הצללים הנ``ל, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם".

מרן הרב עובדיה יוסף אשכבה לחללי מערכות ישראל ומי שברך לחיילי צהל העומדים על משמר ארצינו רביעי ג אייר תשעב יום

http://www.youtube.com/watch?v=v4Ct...

********

מקור: מדור דעת תורה בעניני ארץ ישראל ממרן הרב עובדיה יוסף:
http://www.daattorah.022.co.il/BRPo...



ליה 01.06.1209:19
41. תדמור מ''אם תרצו'':בלי הר הבית ליהודים, אין שלום אמיתי! בתגובה להודעה מספר 0
ירושלים - המבחן הציוני, ארז תדמור ברשת ב'

יום ירושלים 2012

http://www.youtube.com/watch?v=Oguw...

לא נשבענו אלפי שנה לבג"צ, אלא למקורות שלנו, לירושלים ולהר הבית!

ירושלים צריכה להישאר מאוחדת והר הבית בידינו, אבל יוזמת ג'נבה רוצה להעביר את הר הבית לריבונות פלסטינית.

זה אומר שאנחנו מקבלים את הטענה שהזכות של הפלסטינים חזקה יותר על הר הבית וירושלים.

מי שלא מבין שזהותנו מושתתת על הר הבית ועל ערכינו, בסופו של דבר לא יוכל להתקיים גם בכפר סבא.

יש אנשים שהרגש היהודי יבש אצלם. זה מיעוט.

אין ערך בשלום המוותר על הזהות שלנו. וויתור על הזהות בשביל להשיג שלום, אין לו שום ערך.

אנשים הקריבו את חייהם על ערכי היהדות.

נשארנו יהודים בתנאים הרבה יותר קשים.

אז דווקא בתנאים היותר נוחים נוותר, כי התעייפנו? כי יש פיתויים ומבטיחים לנו מקסמי שווא של שלום? שאם ניתן את הר הבית יהיה טוב?

השלום הזה לא יקרה כי תהיה התמוטטות ערכית!

הפתרון בירושלים יכול להיות רק מה שטוב לעם היהודי ולזהות היהודית. עלינו להיות נאמנים רק לזהות שלנו.

הציונות היא שיבה ליהודיות שלנו אפילו לפני שיבה לארצנו.

אדם לא יכול להסביר למה הוא אוהב את אמא שלו, ולכן עם שימכור את ירושלים יתמוטט!

ליה 16.06.1218:36
42. איבן תיימיה: בירושלים אין אף מקום אחד קדוש למוסלמים בתגובה להודעה מספר 0
ירושלים בין מוסלמים ליהודים

סרטון ההסברה שהערבים לוחצים להסיר מיוטיוב

http://www.youtube.com/watch?NR=1&v...


ליה 22.06.1208:10
43. זכותה החוקית של ישראל על ירושלים / דורי גולד בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.06.12 בשעה 08:14 בברכה, ליה

זכותה החוקית של ישראל על ירושלים

זכויותיהם של העם היהודי ומדינת ישראל על ירושלים הן אחת הסוגיות הרגישות ביותר בסדר היום של הקהילה הבינלאומית.

השגריר דורי גולד, שגריר ישראל לשעבר באו”ם וכיום נשיא “המרכז
הירושלמי לענייני ציבור ומדינה”, מפרט את זכויותיה ההיסטוריות
של ישראל מ- 1863, המועד בו העם היהודי שב והיווה רוב ברור
באוכלוסיית ירושלים, הרבה לפני שהאימפריה הבריטית הגיעה לאזור במלחמת העולם הראשונה, ועוד לפני הצהרת בלפור.

הפרק בוחן תפיסות מוטעות בקרב חוגים דיפלומטיים בכירים במערב ובתקשורת הבינלאומית.

אמנם חתימתה של ישראל על הסכמי אוסלו היוותה הסכמה לכך שירושלים תידון במשא ומתן על הסכם הקבע, אך לא היתה בכך מחוייבות כלשהי לחלוקת העיר.

לאורך תהליך המו”מ הערבי-ישראלי הועלו הצעות לחלק את ירושלים מחדש, ואלו אף נדונו — אך לא הושג ולא הובא לאישור הכנסת כל הסכם מחייב.

דעת הקהל בישראל נותרה איתנה בנוגע לזכותו של העם היהודי להמשיך ולקיים את בירתו המאוחדת בריבונות ישראלית. הכרה עתידית בזכויות אלו על ידי הקהילה הבינלאומית תהיה תלויה בהוכחה מצד ישראל שהיא בלבד מסוגלת להגן על עיר הקודש למען כל הדתות.

חד-צדדיות פלסטינית וזכויותיה של ישראל בדיפלומטיה הערבית-
ישראלית

דן דייקר, מזכ”ל הקונגרס היהודי העולמי ועמית במכון הדסון בוושינגטון, דן בניסיונות הפלסטיניים לנצל את הקהילייה
הבינלאומית כדי לעקוף את זכויותיה של ישראל להשתתף בתהליך
המו”מ הדו-צדדי.

תמיכת האו”ם בפעולות פלסטיניות חד-צדדיות שוללת במפורש את העקרונות של יישוב סכסוכים באמצעות משא-ומתן, כפי שנקבעו במגילת האומות המאוחדות ובהחלטות העיקריות של מועצת הביטחון בקשר לתהליך השלום במזרח התיכון.

הכרזה חד-צדדית של הפלסטינים על הקמת מדינה שוללת מישראל את כל זכויותיה ונוגדת את תוקפו של תהליך השלום מכול וכול. המהלך הפלסטיני להקים מדינה באורח חד-צדדי מכרסם בבסיסם של כל ההסכמים הקודמים, כולל אלה שייסדו את הרשות הפלסטינית עצמה, ומתעלם מכל הוויתורים שישראל הסכימה להם בהסכמי אוסלו ולאחריהם — ואף מבטל אותם.

למסמך המלא:

נושא ירושלים החל מעמוד 87 מאמרו של דורי גולד

http://www.jcpa.org.il/ftp/KiyumTak...

http://www.jcpa.org.il/Templates/sh...




ליה 22.06.1211:58
44. אלדד: לסיים את הכיבוש המוסלמי בהר הבית בתגובה להודעה מספר 0
אלדד: לסיים את הכיבוש המוסלמי בהר הבית

ח"כ אריה אלדד תוקף את מדיניות המשטרה, אשר לדבריו ממשיכה למעשה את מה שהוא מגדיר "הכיבוש המוסלמי" על הר הבית.

ח"כ אריה אלדד פנה היום לשר לבטחון הפנים ומחה בחריפות על מעצרו הבוקר של יהודי שביקר בהר וההחלטה להרחיק מן ההר את ראש מכון המקדש הרב ישראל אריאל.

"זוהי הסלמה בלתי נסבלת בפגיעה בחופש הפולחן בישראל ועוד צעד בהפקרת המקום הקדוש ביותר לעם היהודי לידי האויב הערבי וארגון הואקף", אומר אלדד.

"הגיעה העת לסיים את הכיבוש", כתב אלדד לשר אהרונוביץ', "את הכיבוש המוסלמי שהתרחש לפני 1300 שנה ועדיין מתבטא בהר הבית כמובן".

הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, התבשר בידי המשטרה עם נסיונו לעלות אתמול להר הבית כמדי ראש חודש, כי הוא מנוע מעתה והלאה מלעלות אליו. לאיסור לא התווסף כל נימוק או הסבר. כך מסר הרב יהודה גליק, דובר המטה המשותף.

בנוסף נעצר הבוקר על ההר תושב עופרה, שלדברי גליק, "כל חטאו היה ציטוט של משנה ממסכת מידות באוזני שותפיו לקבוצה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.אין כיבוש מוסלמי אלא כניעה אחרי שחרור הר הבית. משה דיין
הוא שמסר לכיבוש האיסלמי את מפתחות הר הבית אחרי מלחמת ששת הימים.

2.חיביים לממש את הריבונות של ישראל על הר הבית. זה המקום הקדוש ביותר לעם ישראל!!! זה שהמוסלמים בנו מסגד על חורבות בית המקדש זאת חוצפה!!!

3.המקום לא קדוש למוסלמים והראייה - הם משחקים שם כדורגל.

4.המשטרע פועלת לפי הקוד הבא: הר הבית הוא מקום קדוש למוסלמים, ומקום תיירות לגויים.

5.את מעשה הנבלה המטופש של רודף הנשים ושודד העתיקות, משה דיין, אשר "נתן את מפתחות ההר" לערבים ניתן וצריך לבטל ומיד.

6.לסלק את האוייב גם מהכנסת ומכל הגופים הציבוריים! מי שמחזיק בדעה שארצנו לא שלנו, צריך ללכת לארצו! בכל שלטון דמוקרטי יש מושג של - אוייב ובוגד, והם אינם בעלי זכויות!

7.דעו שכיפת הסלע זה לא מסגד. הם סגרו שם בכוח בבטון ובברזל את אבן השתיה שזה מרכז העולם, הבסיס שעליו עמד ארון הקודש, והם חוסמים את המים שיוצאים משם, כי זה מסמל את גאולת ישראל גם לפי הקוראן!

מים פרצו מ"אבן השתיה" שבהר הבית בירושלים!

28/04/2011 - כד' ניסן התשע"א

וזאת אחר 1500 שנה שלא יצאה ממנה אף טיפה. על פי המסורת זהו סימן לגאולה הקרובה גם על פי אמונת האיסלם המבוססת על פרקי הקוראן שם אומר הנביא מוחמד, כי אם יצאו מים מאבן השתיה, זהו סימן טוב ליהודים! בעיתונות הערבית דווח על התופעה והם חשים חרדה! (אתר)

8.בראש ובראשונה לפני כל דבר אחר חייבים לכבוש את ההר מחדש.


ליה 27.06.1207:26
45. הנשיא פוטין: באתי להתפלל שיבנה שוב בית המקדש בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 27.06.12 בשעה 07:35 בברכה, ליה

הנשיא פוטין: "בדיוק בשביל זה באתי לכאן, להתפלל שיבנה שוב בית המקדש. אני מאחל לכם שיתקבלו תפילותיכם".

http://www.youtube.com/watch?v=RmZf...


ליה 30.06.1205:09
46. הרס באבן השתייה על הר הבית בתגובה להודעה מספר 0
ללא אישורים וללא פיקוח, מבצע הוואקף המוסלמי שיפוצים נרחבים במקום המקדש • על אבן השתייה הוצבו פיגומים וכלי עבודה • ארגוני המקדש: "מחדל של המשטרה"

הוואקף המוסלמי מבצע שיפוצים נרחבים במקום המקדש ואף הניח פיגומי עץ על אבן השתייה, כך חושף היום (שישי) עיתון 'מקור ראשון'.

עיתון מקור ראשון, המביא צילומים עדכניים ממקום המקדש והר הבית, מדווח על מבצע שיפוצים נרחב שערך הוואקף המוסלמי בהר-הבית ובמקום המקדש, שתחת כיפת הסלע.

לפי הדיווח, הונחו פיגומים על אבן השתייה עצמו, וקיים חשש כבד להרס המקום.

בעבר, כאשר קיים הוואקף המוסלמי שיפוצים על ההר, נגרם הרס רב לשרידי בית המקדש מימי בית שני.

עד היום נותרו על ההר, לפי חוות דעת רבנים ומומחים, שרידי מבנים מתקופת בית שני, אך אלה הולכים ונהרסים באופן שיטתי.

כתובות יהודיות ששרדו במקום ובמערה אשר תחת אבן השתיה, נעלמו בידים זדוניות, וקיים חשש כבד לשלומם של מימצאים חשובים והיסטוריים נוספים.

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס התייחס לנושא בעבר, וביקר את אוזלת היד של המדינה והרשויות מול מאמצי ההרס של הוואקף בהר-הבית, אך דומה ודבר לא השתנה בעניין.

בתגובה מזכירים אירגוני המקדש כי "לפני חודשים ספורים הכריז יו"ר וועדת המשנה לביקורת המדינה רוני בראון, שהופקו כל הלקחים מהוונדליזם שביצעו הערבים בהר הבית, כאשר הקימו באורוות שלמה את המסגד הגדול ביותר במזרח התיכון, ולכן אין צורך בפירסום הדו"ח שגורמים במשטרה לחצו להסתיר אותו מעיני הציבור.

"עתה מתברר כי גם קודש הקדשים הולך ונרמס, מחולל ונהרס. אירגוני המקדש קוראים לח"כ אורי אריאל, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שלא להסתיר יותר את דו"ח המבקר, ולפרסמו בציבור, כי רק כך ישנו סיכוי לתיקון הליקויים החמורים בהתנהלות גורמי אכיפת החוק בהר הבית, התנהלות שכבר גרמה נזקים עצומים גם לשרידי בית ראשון, ולהבנת ההיסטוריה של הר הבית.

כך גם קוראים הארגונים, "להעמיד לדין את כל האחראים לחילול המקומות הקדושים בהר הבית, ולפטר מתפקידו את ניסו שחם מפקד מחוז ירושלים במשטרה.

אירגוני המקדש מעריכים שלקראת חודש הרמדאן מנסה שחם כהרגלו לקנות שקט מוסלמי בהר הבית, גם בתמורה לנכסים הכי מקודשים לעם היהודי".

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?...


ליה 18.07.1209:01
47. הובטח סוף לקבורה ערבית צמוד להר הבית. אז מה? בתגובה להודעה מספר 0
שוב ושוב דוחה המדינה את ביצוע התחייבותה למנוע קבורה ערבית בפינה הדרום מזרחית של חומת הר הבית. לאריה קינג נמאס והוא עותר.

חבר סיעת 'האיחוד הלאומי' במועצת עיריית ירושלים, אריה קינג, תובע מבג"ץ לקצר את הארכה שניתנה למדינה כדי להסביר מדוע אינה אוכפת את החוק האוסר קבורה במתחם 'קרן העופל'', הפינה הדרום מזרחית של חומת הר הבית.

ביומן ערוץ 7 סיפר קינג על מה שהכריע אותו והביא אותו למסקנה שהמדינה "עובדת עליו" כלשונו, וזאת לאחר מסכת ארוכה של מאבקים משפטיים סביב הקבורה הערבית הנמשכת באזור זה, קבורה המתבצעת בניגוד לחוק.

בראשית דבריו מזכיר קינג כי בשנות השבעים הכריזה המדינה על נקודה זו כגן לאומי סובב עיר העתיקה, ובהתאם לחוק אסורה שם הקבורה, החפירה וכו' ובמקביל יש לשמור את המקום פתוח לגישה חופשית עבור כל אדם.

בשנת 2004 פנה לקינג אחד מתושבי העיר העתיקה וסיפר לו על הגדרת המקום כגן לאומי ועל הקבורה הערבית המתבצעת בו בניגוד לחוק. קינג הופתע מהנתונים ובירר שאכן מדובר בנתונים נכונים האוסרים על קבורה במקום. כשפנה לבית המשפט בדרישה להורות על הפסקת הקבורה הגיעה תשובתו של מי שהיה אז מפקד העיר העתיקה, ניצב ניסו שחם, כיום מפקד המחוז, ולפיה קינג הוזה הזיות ומדובר ב"סיפורי פוגי", כהגדרתו.

קינג פנה לבג"ץ שהתקבל על ידי נשיא העליון דאז, השופט אהרון ברק, ובשנת 2007 הכירו הרשויות בעובדה שמדובר בגן לאומי שיש להחיל עליו את החוקים המתבקשים, ובשנת 2008 התחייבה המדינה בכתובים לשמור על המקום ולפתח אותו כראוי לו, ומאידך תמנע קבורה ותאפשר גישה חופשית לכל אדם, "וכך היה כל תקופת אהוד אולמרט כראש ממשלה. המצב הזה נמשך עד לפני שנה", מספר קינג ומציין את מינויו של ניצב שחם למפקד המחוז כנקודת מפנה שהחזירה למקום את תופעת הקבורה הערבית וההלוויות שבמקום.

בדיקה מול רשות העתיקות ומשרד הפנים, מספר קינג, העלתה כי המשטרה מונעת מהרשויות לשמר את המקום ולפתח אותו מחשש לתגובה קיצונית וחמורה של הערבים.

בראשית שנת 2012 עתר שוב קינג לבג"ץ ודרש הקצבה מוגדרת של זמן בו תיישם הממשלה את התחייבותה לשמור על המקום. עד חודש מרץ לא הגיעה תשובה. קינג זומן ללשכתו של השר להגנת הסביבה, ושם התחייב בפניו עוזרו של השר כי בתום התייעצות עם מזכיר הממשלה והגורמים הרלוונטיים המקום יטופל בהתאם לחוק, והמהלך יבוצע עד לחודש הרמדאן.

בהתאם להבטחה זו נאות קינג לדחות את דרישתו עד ליום ה-27 לאוגוסט, ואולם מאחר והוא רואה כי עד כה לא נעשה דבר לקידום התהליך וחודש הרמאדאן צפוי להתחיל בעוד שלושה ימים הוא "מבין שעבדו עלי ועל בג"ץ שבפניו התחייבה המדינה, ולכן פניתי אתמול לבג"ץ בדרישה לקצר את התקופה שנתתי כארכה", קינג מציין כי בפנייתו ציטט ארוכות את נשיא העליון, השופט גרוניס, בהכרעתו על שכונת האולפנה ולפיה חלה על המדינה חובה לעמוד בהתחייבויותיה ללא דחיות.

קינג מציין בדבריו כי למקום אין כל חשיבות היסטורית עבור הערבים, וכי מלכתחילה דרש שינהגו עם הקברים הערבים הבלתי חוקיים לפחות כפי שנהגו, להבדיל, עם קברי העקורים מגוש קטיף ויעתיקו אותם למקום אחר, ואולם מכיוון שהוא מסופק אם יש סיכוי לביצוע מהלך שכזה הוא מסתפק בהקפאת המצב הקיים, מניעת קבורה נוספת, הסרת הגדרות והשער שהוצבו במקום כעדות לכך שהמקום הוא בית עלמין ערבי ולהפוך את המקום לאתר שוקק חיים. אך גם זאת כידוע לא בוצע.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.המדינה מתנערת מכל התחייבויותיה להר הבית.

2.כל עוד מדינת ישראל מחזיקה את ניסו שחם בתפקידו, היא מאותתת שכל דברי היועץ המשפטי וינשטיין כאילו יש ריבונות יהודית בהר הבית הם דברי שקר ומעשה לסתור. בפועל סוכני אויב.


ליה 18.07.1213:48
48. וינשטיין: הר הבית חלק ממדינת ישראל בתגובה להודעה מספר 0
וינשטיין: הר הבית חלק ממדינת ישראל

היועץ המשפטי לממשלה: הר הבית הוא חלק משטחה של ישראל ולכן חל עליו הדין הישראלי ובכלל זה חוק העתיקות וחוק התכנון והבניה.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, אומר כי הר הבית הוא חלק משטחה של ישראל ולכן חל עליו הדין הישראלי ובכלל זה חוק העתיקות וחוק התכנון והבניה.

עם זה, בשל אופיו היחודי של האתר יש ליישם את החוק ברגישות יתרה, ולתת את הדעת גם לשיקולים פרגמטיים. כך דווח בקול ישראל.

בהנחיה ששלח בחודש שעבר ליועצים המשפטיים של רשות העתיקות, עיריית ירושלים והמשטרה, נכתב עוד כי על אף הרגישות, חייבות רשויות החוק לקיים פיקוח תדיר במתחם הר הבית, כדי לקבל תמונה כוללת של העבודות הנעשות במתחם ושל מידת השמירה על העתיקות.

את הדיווחים תעביר רשות העתיקות למועצה לבטחון לאומי ולמזכיר הממשלה. וינשטיין מנחה עוד כי כאשר יש חשש להפרה מהותית של דיני התכנון והבניה ודיני העתיקות יש להתייעץ עימו.

בעת האחרונה ביקרו בכיפת הסלע מפקד יחידת המקומות הקדושים וארכיאולוג מרחב ירושלים, בעקבות עתירה של תנועת נאמני הר הבית. הם מצאו כי בעבודות במקום לא נפגעה אבן השתיה, אך משטח הסלע מלוכלך וקבעו שיש לנקותו.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.מעכשיו, שייצפה פגיעה מהפרקליטות.

2.הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. הוא לב ליבה של היהדות, ואת קדושתו צריך לשמר! בשלב ראשון ע"י סילוק המסגדים שנבנו עליו בעת שהעם היהודי היה בגלות הארוכה, ובשלב שני להכין את העם לקראת בניית בית המקדש!

3.בשל הרגישות של עם ישראל יש לבנות את בית המקדש. כשחזרו מגלות בבל, מה שעמד בראש רשימת העניינים הציבורים היה לבנות מחדש את בית המקדש ולתקן את נזקי הגלות. אבל אז עמד המקדש בחורבנו רק 70 שנה. כעת, אחרי זמן כה ארוך של גלות, עם ישראל כבר שכח מה הוא הדבר הראשון שראוי שיעשה בעת חזרתו הנה. אין ספק שהזמן הארוך הזה הוא שגרם לעם ישראל להיות לא כל כך בטוח. יהי רצון שעם ישראל יתעשת ויידע להפוך את הצום הרביעי ואת הצום החמישי לימי שמחה וחג.


ליה 22.07.1214:10
49. משרד רה''מ בקמפיין: ירושלים היא בירת ישראל בתגובה להודעה מספר 0
ביבי נגד ה-BBC: אחרי שבאתר ה-BBC השמיטו את שמה של ירושלים כבירת ישראל בעמוד של המשחקים האולימפיים, מגיעה התשובה הישראלית: לשכת ראש הממשלה פתחה בקמפיין שבו משתתפים גם ספורטאינו האולימפיים כדי לשכנע את הבריטים לתקן את העיוות. בתוך כך, מה חשבו על הספורטאים הישראלים לפני 60 שנה?

בשבוע שעבר הופתעו כולם לגלות שירושלים אינה מופיעה בדף האולימפי של ה-BBC כבירת מדינת ישראל, אך שמזרח ירושלים דווקא מופיעה כבירתם של הפלסטינים. היום (א'), לשכת ראש הממשלה, שזעמה על המהלך, עוברת מדיבורים למעשים.

מסע הסברה חדש בהשתתפות ספורטאי נבחרת ישראל יוצא לדרך, וראשון המשתתפים הוא המתעמל אלכס שטילוב. אל שטילוב, שהמריא הבוקר ללונדון, יצטרפו גם ספורטאים נוספים, שידגישו במסע ההסברה הזה שהם מייצגים את ישראל שבירתה ירושלים - וכל זאת בתקווה לנסוע ללונדון ושם להשאיר בצד את המאבק הפוליטי ואת האיומים הביטחוניים, ולשוב לישראל עם מספר המדליות הרבה ביותר.

בתוך כך, לקראת פתיחתה של אולימפיאדת לונדון 2012, העלה היום ארכיון המדינה פרסום על 60 שנה להופעה ראשונה של ספורטאים ישראלים במשחקים האולימפיים - באולימפיאדת הלסינקי בשנת 1952.

http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?N...



ליה 22.07.1216:15
50. יצחק רבין ואהוד ברק טירפדו העברת שגרירות ארה''ב לירושלים / אטינגר בתגובה להודעה מספר 0
בניגוד לרוב הציבור והמחוקקים בוושינגטון ובחמישים המדינות, הרואים בירושלים את בירתה המאוחדת והבלעדית של המדינה היהודית, כל נשיאי ארה"ב אימצו את מדיניות מחלקת המדינה שאינה רואה בירושלים את בירת ישראל, ואף לא שטח ריבוני ישראלי.

למרות שמחלקת המדינה זנחה את גבולות החלוקה של החלטת עצרת האו"ם (הבלתי-מחייבת) מ-1947, היא לא זנחה את הסעיף הרואה בירושלים עיר בינלאומית.

ישראל היא המדינה היחידה שמחלקת המדינה ונשיאי ארה"ב לא מכירים בבירתה.

טרומן לחץ על בן גוריון לקבל את בינאום העיר; אייזנהאואר התנגד להעברת משרד החוץ מתל אביב לירושלים ואסר על קיום מפגשים רשמיים בירושלים; ג'ונסון ניסה למנוע את איחוד ירושלים; וניקסון לחץ לחלוקת העיר ולמניעת הקמת שכונות חדשות מעבר ל"קו הירוק". ניסיונותיהם כשלו עקב כוח העמידה של ראשי הממשלה שמינפו את תמיכת הציבור והמחוקקים בארה"ב.

הנשיא אובמה מרחיק לכת מקודמיו באימוץ מדיניות מחלקת המדינה.

הוא לוחץ על ישראל להקפיא את הבנייה מעבר ל"קו הירוק" בירושלים, ומנסה למחוק את המילים: "ירושלים, ישראל" ממסמכים רשמיים בהווה ובעבר.

אבל, ירושלים מסמלת את התשתית הערכית של הקשר המיוחד בין ישראל לבין העם האמריקאי.

71% (לעומת 9%) מהציבור האמריקאי מכירים בירושלים כבירתה הבלתי ניתנת לחלוקה של ישראל.

הם דבקים בהלך הרוח הקיים בארה"ב מאז הגעת המתיישבים האירופאים הראשונים במאה ה-17, שראו בארה"ב את "הארץ המובטחת, ארץ כנען, המודרנית" והקימו אתרים בעלי שמות תנ"כיים, כולל ירושלים.

ב-2012 יש על מפת ארה"ב לפחות 18 "ירושלים" ו-32 "שלם" (השם הקדום ירושלים) לצד "חברון", "מצפה", "רחובות", ,גלעד", "כרמל", דותן", ועוד.

ב-1995 החליט הקונגרס ליישם את רצון הבוחר, וחוקק את "חוק השגרירות בירושלים" ברוב סוחף של 5:93 בסנאט ו-37:374 בבית הנבחרים.

החוק מכיר בירושלים המאוחדת כבירת ישראל ומחייב את העברת שגרירות ארה"ב לירושלים.

אבל, בסיוע רה"מ אז, יצחק רבין, הוחדר לחוק סעיף המאפשר לנשיא לדחות את העברת השגרירות עקב נסיבות ביטחוניות.

ב-1999 החליטו 84 (מתוך 100) סנטורים לבטל סעיף זה, אך יוזמתם טורפדה ע"י הנשיא קלינטון בסיוע רה"מ אז, ברק.

ב-2012 נכונים רוב המחוקקים הרפובליקנים והדמוקרטים לפעול נחרצות להכרה במעמד ירושלים ולהעברת השגרירות. אבל, הדבר מחייב את ממשלת ישראל להיות ראויה למורשת מונחית העקרונות והנחישות של ראשי הממשלה מבן גוריון ועד שמיר, שמנעו את בנאום – ואיחדו את – ירושלים.

האם הממשלה ראויה למורשת כה איכותית?

יורם אטינגר, "במחשבה שנייה"

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...




סניגור 17.11.1306:32
76. רבין וברק... בתגובה להודעה מספר 50

תודה!
ליה 23.07.1209:35
51. הילדים כבר מוכנים בתגובה להודעה מספר 0
ליה 28.08.1222:25
52. ההסכם להפעלת ''עיר דוד'' ע''י אלע''ד יתבטל בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 28.08.12 בשעה 22:39 בברכה, ליה

ההסכם בין רשות הטבע והגנים לעמותת אלע"ד על הפעלת הגן הלאומי עיר דוד לא אושר כחוק ועל כן דינו להתבטל, כך קבע בית המשפט.

שופטת ביהמ"ש המחוזי בי-ם, נאווה בן אור, קבעה בפסק דין בעתירת ארגון השמאל "עיר עמים", כי ההסכם בין רשות הטבע והגנים לעמותת אלע"ד על הפעלת הגן הלאומי עיר דוד לא אושר כחוק ועל כן דינו להתבטל.

השופטת קבעה, כי "אין המדובר בהחלטה בדבר מימוש זכות ברירה, כי אם בהסכם חדש המחייב עריכת מכרז או קבלת החלטה מוסמכת על פטור ממכרז".

ההחלטה מבוססת על כך שעל פי פסיקת בית המשפט העליון בעתירה קודמת של "עיר עמים" בוצעו שורה ארוכה של שינויים בהסכם, זאת בכדי לעמוד בתנאים שהכתיב בית המשפט.

עם זאת ציינה השופטת, כי לא כל סעיפי ההסכם בטלים וכי ישנם בהסכם סעיפים שאינם מקנים זכות כזו אשר יש לסווגה כמחייבת מכרז, ועל כן יש לבחון כל סעיף לגופו.

השופטת בן אור הוסיפה וקבעה, כי על מנת שהאתר יוכל להמשיך ולהתנהל באופן תקין, תיכנס החלטה החדשה לתוקף רק בראשית חודש נובמבר הקרוב ולא באופן מיידי.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.השופטת הזו מעולם לא פסקה משהו בעד היהודים. עוד מימי שירותה בפרקליטות היא היתה עויינת לכל דבר יהודי ציוני לאומי.

2.זוהי תורת השלבים של ביבי. אני פוחד מאוד. טיבי וזועבי מרוצים.

3.השמאלנים רוצים את הזכות הבלעדית להדריך בעיר דוד - אוי להדרכה.

4.יש לייצר מהפיכה יסודית בכל מערכת המשפט הנוכחית, ולבנות חדשה, בה השופטים ילמדו את המשפט העברי במקום את הטורקי המוסלמי והאנגלי הנוצרי, וייבחרו אך ורק על ידי ממשלות ישראל, ורק לאחר שימוע עומק בכנסת בו תתבררנה עמדותיהם באשר למדינה יהודית עליה החליטו אומות העולם באו"ם!

האקדמיה המלמדת את תורת המהפכן אהרון ברק מייצרת לנו את שיבוטיו האינסופיים.

מספיק לנו מהמערכת המעוותת הזו, המשמשת מרכז מפלגתי לשמאל שאיבד את כוחו בכנסת, והעתיק אותו אל כותלי בית המשפט, כהגדרת פרופ' מאוטנר.

אי אפשר לסבול יותר את המערכת כולה במתכונתה הנוכחית! הכנסת חייבת לפעול ולחוקק חוקים לניטרול כוחה של המערכת הלעומתית הזו!

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

5.לו היו נכתבים היום מדרשים. אם ילקוט שמעוני, או מדרש רבה, היו נכתבים בימינו, היה מן הסתם רשום בהם: "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות" אלו שלושת הפנים של ה"סיטרא אחרא". הם פרקליטי "שלום עכשיו" הם "הפרקליטות" והם שופטי "הבג"ץ".

6.מוכרחים לעצור את השיבוט במינויים לעליון.

7.עד מתי ישתולל אשמדאי ויכה ביהודים בחסות ה"חוק" במדינה הקרויה "ישראל"?






ליה 28.08.1223:45
53. נתניהו חנך את טחנת הרוח המחודשת בתגובה להודעה מספר 0
תחנת הרוח ההיסטורית בשכונת משכנות שאננים חודשה לאחרונה ונחנכה בטקס חגיגי בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו חנך הערב את טחנת הרוח המחודשת בשכונת משכנות שאננים, שנבנתה בשנת 1858 על ידי משה מונטיפיורי והפכה לאחד מסמליה של העיר.

טחנה שוחזרה בסיוע הקרן לירושלים, כספי תרומות מהולנד, ותוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה. פנים התחנה שופץ ובקומה השנייה הותקנו אבני-ריחיים המתוכננות לשוב לפעולה בעזרת הרוח.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בטקס כי "המאפיין את הברון רוטשילד ומשה מונטיפיורי הוא ששניהם פרצו את החומות שם לפני שפרצו את החומות כאן".

"מונטיפיורי תרם תרומה עצומה ליציאת היהודים אל מחוץ לחומות, ומעבר לתמיכה הכלכלית, הוא גם סייע ליהודים בידע איך לנהל מפעלים ולפתח את ישראל העתידית", הוסיף נתניהו.

ראש הממשלה הזכיר גם את ילדותו הירושלמית, "אני זוכר את הטחנה מנוף ילדותי. היינו משחקים כאן כדורגל בשדה מעבר לכביש. גדלנו עם הטחנה שתמיד שימשה סמל של העיר עבורנו, סמל של רוחה של ירושלים. הטחנה בירושלים מעידה על כך שהכל בירושלים ממשיך להסתובב, להתפתח ולשגשג".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 02.10.1210:10
54. ''הכותל המערבי אינו קדוש, הוא רמאות. קונספירציה אחת גדולה'' בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 02.10.12 בשעה 11:32 בברכה, ליה

הדובר: יו"ר הקרן למורשת הר הבית ובית המקדש, יהודה גליק. וכן, הוא מגדיר את עצמו כיהודי מאמין.

אז מה כן אמיתי?

רק בית המקדש, ואותו גליק וחבריו מנסים לבנות מחדש.

"הכותל המערבי אינו קדוש, הוא רמאות, קונספירציה אחת גדולה", כך אומר יו"ר 'הקרן למורשת הר הבית ובית המקדש' יהודה גליק. כן קראתם נכון ואם תהיתם, גליק מגדיר עצמו כיהודי מאמין לכל דבר. חברי הקרן שבראשה הוא עומד, מבקשים לעורר את העם היהודי ולהזכיר לו את האמת – "בית המקדש הוא הקודש האמיתי, ולא הקיר הזה ששמו הכותל", לטענתם.

אז יש כאלה שיקראו להם הזויים ויש כאלה שיקראו להם אמיצים, אבל מה שבטוח, הם לא ינוחו עד שיגיעו למטרה. אפשר לראות אותם כמעט בכל חג יהודי, מסתובבים בעיר העתיקה, בסביבת הכותל, וגם על גבי כותרות העיתונות ומהדורות החדשות. הם יעשו כל שהם יכולים לשכנע אתכם, שהחלום שלהם דווקא קרוב מתמיד ויכול להתממש – הקמת בית המקדש השלישי, על הר הבית, בירושלים.

"בראש ובראשונה אנו עוסקים בעידוד עליית יהודים להר הבית", מסביר גליק. "אנחנו עושים זאת באמצעות הרצאות ופעילויות מגוונות בכל רחבי הארץ,

אנחנו בעצם פועלים להחדיר לתודעה הישראלית שהמקום הקדוש הוא לא הכותל. לכותל אין שום קדושה ושום ערך לעם ישראל. מרמים את עם ישראל ונוהרים לשם יהודים רבים מתוך זה שהונו אותם".

אבל למה, על פי ההיסטוריה מדובר בשריד היחיד של בית המקדש?

"הכותל בשבילי הוא משהו עצוב, חילול השם, מסמל את השקר הגדול. מרמים את עם ישראל מספרים לו שזה שריד של בית המקדש. לכותל אין כל קשר לקדושה. זה קיר של אבנים שאולי מה שיפה בו שזה בית הכנסת הגדול בעולם. אבל זה מסתכם בכך.

הקדושה האמיתית של העם היהודי היא בית המקדש, מקור חלומם של עם ישראל היה הר הבית.

הדורות האחרונים עיוותו את המחשבה וגרמו לכולנו לחשוב שהכותל הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, וזה לא נכון".

הכותל. "השקר הגדול"

אז אתם בעצם אומרים שמרוב הכמיהה לכותל המערבי, כבר שכחנו מהדבר האמיתי?

"בדיוק. ואנחנו מנסים להחזיר את בית המקדש לתודעה של העם היהודי, לקרב את האנשים לאמת, להזכיר להם שבית המקדש צריך להיות פה, ולשם אנחנו צריכים לשאוף".

הקרן שבראשה עומד גליק משתייכת לגוף שנקרא "המטה המשותף לארגוני המקדש" שמאגד תחתיו ארגונים דומים שמטרתם היא להקים את בית המקדש השלישי. "היעד של כולנו הוא להגיע לבניין בית המקדש", מסביר גליק.

ואיך זה יקרה?

"בית המקדש השלישי ייבנה בידי בני אדם. אנחנו אלה שצריכים לבנות אותו, ברור לנו שזה לא ירד משמיים".

איך מקדמים בנייה של בית מקדש, פניתם לעירייה? לממשלה?

"כל הזמן, אנחנו מוציאים מכתבים לעיתים קרובות לכל מי שצריך. מדובר בתהליך ואנחנו מבינים את זה, משהו שייקח זמן עד שנקבל רשות. יש לנו את הסבלנות. בינתיים, במכון המקדש שברובע היהודי כבר בנו למעלה מ-70 מכלי המקדש שמוכנים לשימוש".

אתם מאמינים שתצליחו להביא לבנייתו?

"אין שום ספק שזה היעד, בשביל זה חלמנו כל הדורות. זה היעד של כל יהודי ויהודי מאמין".

http://www.mynet.co.il/articles/0,7...

תגוביות:

1.לאט לאט האמת יוצאת לאור!



*****

לעיון:

שפטל: ''שלא כמו תתי-הרבנים כיום, הרמב''ם הרשה לעלות להר הבית וגם עלה לשם בעצמו''

מאיגרת הרמב"ם: "וליל אחד בשבת שלושה ימים לירח סיוון יצאתי מן הים בשלום, והגענו לארץ ישראל, וביום שלישי בשבת בד' בחשוון יצאנו מעכו לעלות לירושלים, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש, והתפללתי בו".

שימו לב.

בעוד שבדורנו רבנים שהם כתת חגבים ליד הרמב"ם, תת חגבים, אוסרים את הכניסה להר הבית, אומר הרמב"ם שהוא נכנס להר הבית והתפלל לה' בדיוק במקום שבו עמד הר הבית.

ולכן, נא לרשום לפניכם בני ישראל: הרמב"ם אישית מתיר לעלות להר הבית, והוא עלה לשם בעצמו.

שפטל: "שלא כמו תתי הרבנים כיום, הרמב"ם הרשה לעלות להר הבית וגם עלה לשם בעצמו"

בהמשך לדבריו בפתיחת השעה, ממשיך עו"ד שפטל להקריא קטעים מתוך איגרות הרמב"ם - האזינו
20/09/2012 / 411

http://www.103.fm/programs/Media.as...



https://rotter.net/forum/gil/25209....


ליה 08.10.1223:15
55. הקמת בית המקדש השלישי - זה היעוד. משה פייגלין בערוץ 2 עם אברי גלעד: בתגובה להודעה מספר 0
הקמת בית המקדש השלישי - זה היעוד

http://www.youtube.com/watch?v=TcuZ...


Rubens 13.12.1321:15
81. חלומות בתגובה להודעה מספר 55
ליה 15.12.1311:16
82. אמר בן גוריון החילוני: מי שלא מאמין בניסים בארץ ישראל איננו ריאליסט! בתגובה להודעה מספר 81
באירופה מתקרבים למלחמות הדת בין הנצרות והאיסלם ובין 2 הציביליזציות. עומדים להתרגש על העולם מהפכים שלא יאומנו!

אנו בארץ ישראל בה מתרחשים עבורנו ניסים גלויים ללא הפסקה ומי שלא רואה אותם הוא עיוור.

להתראות בבית המקדש!
ליה 30.10.1216:31
56. הבניה הבלתי חוקית 'גונבת' את ירושלים בתגובה להודעה מספר 0
ח"כ אריאל ערך סיור בגן המלך בירושלים במעקב אחר בניה בלתי חוקית. "מול עינינו מתרחשת גניבת חצי ירושלים על ידי בניה בלתי חוקית".

למרות התנגדות ראש הממשלה והקואליציה שהובילה לביטול סיור הוועדה לביקורת המדינה במתחם "גן המלך" במזרח ירושלים, קיימו היום (שלישי) באופן עצמאי יו"ר הוועדה ח"כ אורי אריאל יחד עם ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי), נציגי רשות הטבע והגנים ועמותת ירוק עכשיו סיור במתחם, במטרה לעקוב מקרוב אחר הבניה הבלתי חוקית הפוגעת בשטחים ירוקים ובמימצאים ארכיאולוגיים רבים.

הסיור שלווה על ידי כוחות גדולים של משטרה, יס"מ ומג"ב, החל בטיילת שרובר שם צפו על הבניה הבלתי חוקית בקדרון ובנחל אצל, המשיך דרך נוף ציון ומעבר בג'בל רום, תוך עצירה סמוך לבתי התושבים והבניה הבלתי חוקית במקום, והסתיים בתצפית מקדמת ציון על הבניה הבלתי חוקית בנחל אצל, בג'בל מוכבר ובערב א סווחרה.

אסף ברוכי, פעיל שטח בירושלים אשר הוביל את הסיור בפני חברי הכנסת, אמר כי עוד מימי הבריטים השטחים הללו נאסרו בבניה בתב"ע, במטרה לשמור על השטחים הפתוחים.

לדבריו בתוך נחל קדרון העובר בשטח, ישנן מערות קבורה מרובות מימי בית שני ומתקופת הורדוס, אשר נהרסות עקב בניה בלתי חוקית מאסיבית. "על גן המלך עצמו יש 91 צווי הריסה כבר שנים ולא הרסו עד היום בלוק אחד. 40 צווים חלוטים נמצאים בוועדה המחוזית במשך שנתיים ולא מבוצעים בהוראת לשכת ראש הממשלה". לדבריו למרות שעיריית ירושלים הכשירה שטח עם תב"ע, היא אינה מנוצלת. "בשטחים שהעירייה נתנה לא בונים, אלא בחוץ, בתוך הנחל, תוך פגיעה בטבע ובמערות הקבורה".

במהלך הסיור נחשפו המשתתפים לאבסורד האכיפה, כאשר מול עשרות הבתים הבלתי חוקיים שצווי ההריסה עליהם אינם נאכפים, עומד שומם אולם אירועים בטיילת שרובר אשר נחכר על ידי משפחת תורמים מחו"ל לפיתוח המקום, ונסגר בצו סגירה עקב גילוי טעות בתב"ע מלפני 30 שנה.

עמותת ירוק עכשיו עדכנה כי כבר לפני שנתיים הגישו עתירה מנהלית בדרישה לביצוע צווי הריסה, ובית המשפט מעכב הכרעה כבר שנתיים.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל אמר: "יש כאן לצערי בניה פרועה הפוגעת במקום רגיש ביותר להיסטוריה של עם ישראל. קבענו סיור על ידי הוועדה אך לצערנו ולתדהמתנו עקב תקנון הכנסת בפגרת הבחירות, קיבלנו סירוב מהקואליציה לקיום הסיור, שמא תתגלה חרפתה וקלונה".

"ראינו את ההתפרעות וההשתוללות, לית דין ולית דיין והכל בהנחיית ראש הממשלה. מול עינינו וגם מול עיניו מתרחשת כאן גניבת חצי ירושלים על ידי בניה בלתי חוקית, חייב להיות שלטון חוק ואסור שתהיה איפה ואיפה.

במקומות מסוימים הורסים ובמקומות אחרים עוברים כלאחד יד. הכתובת הברורה היא ראש הממשלה, במשרדו יש נוהל כתוב בגיבוי הפרקליטות המאפשר לעצור כל צו הריסה תחת הכותרת "רגישות".

אנחנו נפעל גם מול עיריית ירושלים וגם מול הממשלה, ואני מקווה שראש הממשלה יתעשת ויעשה את הנדרש והמתבקש בצורה המהירה והטובה כדי שקודם כל ייעצר המצב כמות שהוא, ולאחר מכן תטופל הבניה הבלתי חוקית. כולי תקווה שנתבשר שהחוק הגיע גם לירושלים ולא נעצר בשער הגיא", הוסיף.

לדברי ח"כ אריה אלדד "3000 שנה אף אחד לא העז לבנות בגן המלך. רק תחת שלטון ישראל החרפה של בניה בלתי חוקית פרועה מתרחשת לנגד עינינו.

ברגישות היתר של גן המלך צריך לטפל באותה מטבע של אכיפת יתר. מה שראינו הוא רע מאוד. ראש הממשלה מחזיק היום בשני כובעים. גם מי שבנה הכי פחות בירושלים, וגם מי שאוכף הכי פחות את החוק על בניה ערבית בלתי חוקית בעיר.

אם נתניהו לא יבין שהוא מאבד שליטה בעיר הבירה של עם ישראל, כנראה שנצטרך צעדים פרלמנטריים חוקיים שיאלצו אותו לאכוף את החוק".

עופר ענבר מנכ"ל עמותת ירוק ציין, כי "העמותה הפועלת לשיפור איכות הסביבה בכלל, ומתעסקת בנושא השפכים בנחל קדרון בפרט, עוקבת בדאגה אחר ההזנחה המתמשכת באגן הנחל, ותוהה מדוע לאורך שנים ממשלות רבות לא מצאו את הטיפול הנכון לשפכים אלו, כיוון שמדובר בפגיעה אקולוגית קשה. בימים אלה העמותה מקדמת יוזמה מטעמה לטיפול בשפכים אלה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...




ליה 23.11.1215:35
57. חייבים לסלק את ניר ברקת מראשות העיר ירושלים ולהכין מועמד מתאים לתפקיד! בתגובה להודעה מספר 0
מזה שלוש שנים שהסימנים בשטח מעידים על כך שלא היה ראש עיר ירושלמי שמאלני וכה מסוכן כניר ברקת! חודשים מספר לאחר שנבחר שינה ברקת את תכנית המתאר שעליה שקדו שמונה שנים מתכננים ויועצים מטעם העירייה. השינוי הביא להגדלת יחידות הדיור לערבים במאות אחוזים לעומת הגדלה בעשרות אחוזים בלבד ליהודים.

מועמד ימני לראשות העיר ירושלים

ניר ברקת שיקר לעם ישראל כשהציג עצמו כמי ששומר על ירושלים מאוחדת. לפני שבועות מספר קרא ברקת לחלק את ירושלים. אריה קינג, מגדולי העושים לשמירת אחדות ירושלים, קורא להעמיד אלטרנטיבה לראש עיריית ירושלים.

אריה קינג יו"ר הקרן לאדמות ישראל

לפני שלוש שנים צעדה העיר ירושלים לקראת בחירות. בעת ההיא הסתמן ששני מועמדים מתמודדים, האחד- מועמד החרדים מאיר פרוש, השני- מועמד החילונים ניר ברקת.

בכנס הבחירות היחיד שהתקיים בנוכחות שני המועמדים הראשונים, כיבדו אותי לשאול את השאלה היחידה שמופנית למועמדים על ידי הקהל הימני. ניצלתי את ההזדמנות לשאול דווקא את הקהל מדוע אין מועמד של מחנה הימין על בימת המועמדים?

חלפו שלוש שנים, וכעת ברור לכולנו איזו טעות מרה עשה מחנה הימין שלא העמיד מועמד משלו ואיזו טעות מרה ונוראה ביצעו כמה רבנים מהמחנה הדתי־לאומי ומהמחנה החרדי שקראו לתמוך במועמד החילוני ברקת שהציג עצמו כ"ימני".

מזה שלוש שנים שהסימנים בשטח מעידים על כך שלא היה ראש עיר ירושלמי שמאלני וכה מסוכן כניר ברקת!

אפילו ראשי ההנהגה השמאלנית בעיר מודים שהוא ראש העיר השמאלן ביותר שהיה לירושלים מאז שהעיר אוחדה.

לציבור הרחב ניר ברקת פונה באמצעות יועצי תקשורת מהמובילים ומהמקצועיים בארץ ובעולם, בהם כאלה ששירתו גם את אריאל שרון בתקופת טרום הגירוש מגוש קטיף, כלומר יש להם ניסיון מוכח ב"לעבוד על המחנה הלאומי בעיניים", כדברי אחד מהמקורבים ליועצים אלו.

להלן העובדות בשטח:

ישנה ירידה של מאות אחוזים בהריסות הבתים הלא חוקיים. לצורך השוואה: אולמרט הרס בממוצע 116 בתים בשנה, ניר ברקת 16 בתים בשנה.

חודשים מספר לאחר שנבחר שינה ברקת את תכנית המתאר שעליה שקדו שמונה שנים מתכננים ויועצים מטעם העירייה. השינוי הביא להגדלת יחידות הדיור לערבים במאות אחוזים לעומת הגדלה בעשרות אחוזים בלבד ליהודים.

ברקת הורה לגנוז תכנית לבניית שכונה לחרדים בצפון ירושלים, שכונה שתוכננה ל־10,000 יחידות דיור! תכנית שקודמה על ידי העירייה ומשרד השיכון.

שטחי יהודים פרטיים ושטחי מדינה שידועים כ"שער המזרח" (החוליה המקשרת את ירושלים ל־E1) והיו מיועדים לבנייה, עברו שינוי ייעוד בהוראת ברקת ובדחיפתו, לאזור להטמנת פסולת בניין.

ניר ברקת מסרב לבקש מבית המשפט צו הריסה למבנה הלא חוקי שנבנה צמוד לבית הקברות היהודי בהר הזיתים, מרחק 15 מטר מקברו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין.

לראשונה מאז שוחררה העיר ואוחדה מחדש, עיריית ירושלים לא אוכפת את החוק בשמונה שכונות בירושלים! חוקי הבנייה, חוקי החניה, חוקי העסקים ועוד....

הסכנה הנשקפת מכיוונו של ניר ברקת לעתיד ירושלים הובאה לאחרונה לידיעת הציבור כולו, שעה שהודלפה תכניתו לחלוקת ירושלים.

היעלה על הדעת שראש עיר יפעל למסירת שטחים מעירו לידי רשות טרוריסטית שפועלת ימים ולילות למען פגיעה ביהודים תושבי העיר?

שלא כמו במערכות הבחירות הקודמות בירושלים, הפעם נציע מועמד לראשות העיר מטעם האיחוד הלאומי או בתמיכתם. הוקם כבר צוות לבחינת המועמדים השונים להתארגנות להרצת מועמד שישמור על ירושלים ועל אופיה היהודי.

http://www. פנה למחלקת הפירסום /index.asp?catID=60829&siteLang=3


ליה 23.11.1215:58
58. שלי יחימוביץ' בועידת הנשיא: אני בעד חלוקת ירושלים וגבולות 67 בתגובה להודעה מספר 0
הגיעה העת לשאול את יחימוביץ מה עמדתה בקשר לריבונות שלנו על הר הבית, הכותל, והעיר העתיקה - כולל מתחם עיר דוד?

https://www.youtube.com/watch?v=M9v...


ליה 09.01.1309:14
59. חשש פלסטיני: הקמת בית המקדש קרבה בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 09.01.13 בשעה 09:23 בברכה, ליה

בכיר פלסטיני מזהיר מפני "תכניותיה" של ישראל לייהד את ירושלים ולבנות בקרוב את בית המקדש.

ראש אגף כתבי היד במסגד אל-אקצה, נאג'ח בכיראת, מתריע מפני מציאות חדשה על הר הבית.

בראיון שהעניק לביטאון תנועת חמאס "פלסטין" (4 בינואר) אמר בכיראת, כי "בנייתו של בית המקדש השקרי קרוב יותר מאי פעם בעבר".

בכיראת ציין, כי ניתוח תכניות הפיתוח של ירושלים מלמדות על כוונה לייהד את מסגד אל-אקצה, ובמסגרת זו להקים על חורבותיו את בית המקדש ולצמצם את מספר התושבים הערבים בעיר.

על מנת להתמודד עם "הסכנה" קרא בכיראת להגביר את הנוכחות המוסלמית בתוך תחומי מסגד אל-אקצה, ולקיים בו במהלך יום תכניות לימודיות וחינוכיות, וזאת בנוסף לפעילות הסברתית בציבור על חשיבותו של המסגד והמקומות הקדושים לאסלאם המצויים בירושלים.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.לפחות הם יודעים את זה...וזה לא מקום קדוש לאסלאם.

2.חבל שהממשלה היהודית לא באמת חושבת על תוכנית נפלאה כזו.

3.יש להם סיבה אמיתית לדאוג. סוף סוף הם הפנימו!

4.אין מה לעשות. זה מה שיקרה והם הערבים המוסלמים גם מחמאס ביקשו בעסקת שליט את ספר הזוהר ויודעים שזמן גאולת ישראל קרב ובא ורק מי שיתמוך בעם ישראל ישרוד בעולם.

5.בית המקדש ירד מוכן משמים כפי שכתוב בזוהר בקרוב מאד:
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בִּנְיָן שֶׁל אָדָם, שֶׁעָתִיד לְהֵחָרֵב, וְיִבָּנֶה פַּעַם אַחֶרֶת עַל יַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהוה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, נֶאֱמַר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַם ה'.

בַּיִת רִאשׁוֹן מהשם וּבַיִת שֵׁנִי יוֹרִיד אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאֶחָד מִלְמַעְלָה. בַּיִת רִאשׁוֹן בְּכִסּוּי, וּבַיִת שֵׁנִי בְּגִלּוּי.

6.שְׁתֵּי גָּדוֹת לַיַּרְדֵּן – זוֹ שֶׁלָּנוּ, זוֹ גַּם כֵּן!!!

7.הפסיכוזה שלהם היא שתקרב את בניית בית המקדש!



ליה 22.03.1310:49
60. שבעים שמות לירושלים בתגובה להודעה מספר 0
שבעים שמות לירושלים

המדרש מציין במספר מקומות כי "שבעים שמות לירושלים", אך אינו מפרטם ואף במספר מקומות בהם המדרש אכן מפרט את השמות, הרשימה אינה מלאה, או שחלו בה שיבושי גרסאות כל-כך גדולים, עד שעשוה לכמעט חסרת תועלת.

להלן:

אבן מעמסה, אפרתה, אריאל, ארמון, אשת נעורים, בית תפלה, במות, בעולה, בשן, בתולה, גבעת הלבונה, גולה, גיא חזון, גילה, גלעד, גן אלהים, דלתות העמים, דרום, דרושה, הר גבוה, הר המור, הר מועד, הר הקודש, הר מרום ישראל, חדרך, חפצי בה, טבור הארץ, יבוס, ידידות, ה' יראה, ה' שמה, ים, יער הנגב, יפה נוף, ירושלם, ירכתי צפון, כלה, כלילת יופי, כיסא ה', כרמל, לבנון, מגדל עדר, מוראה, מוריה, מנוחה, מצודה, מקדשים, מרום, משוש כל הארץ, נחלה, סורה, עדן, עיר דוד, עיר היונה, עיר הצדק, עיר ה', עיר לא נעזבה, עיר שחוברה לה יחדו, עקרה, ציון, קריית מלך רב, רבתי בגויים, רבתי עם, רחל, רמה, שגל, שדה יער, שלם, שרתי במדינות, שם חדש אשר פי ה' יקבנו.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...


ליה 01.05.1309:09
61. יותר ערבים חיים במערב ירושלים מאשר יהודים במזרחה בתגובה להודעה מספר 0
כנס מקצועי שהוביל חבר מועצת ירושלים הציג נתונים המפריכים את טענות השמאל על אפליה נגד ערבים בבירה ועל החובה לחלקה מחדש.

בירושלים התקיים בראשית השבוע כנס מיוחד ובו נחשפו פרטי אמת סביב רמת ההשקעות הישראליות בשכונותיה הערביות של ירושלים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יוזם הכנס, חבר מועצת ירושלים עו"ד יאיר גבאי.

גבאי מספר כי היוזמה לקיומו של הכנס החלה בעקבות האינפלציה, כלשונו, של דו"חות וניירות עמדה שמנפיקים ארגוני שמאל המתוקצבים על ידי האיחוד האירופי ומבקשים לזרוע שקרים לכל רוח ולהשמיץ את ישראל כמדינה גזענית ואת ירושלים כעיר שלא ניתן להותיר אותה מאוחדת אלא יש לחלקה. לדבריו הנתונים המופצים על ידי ארגוני השמאל הופכים כלי ניגוח והשמצה נגד ישראל בקמפוסים ברחבי העולם, ואת המגמה הזו הוא מבקש לבלום בכנס והוא מתכוון להפוך אותו למסורת שנתית.

בדבריו מציג עו"ד גבאי דוגמאות לשקרים המופצים בעולם, שקרים איתם התמודדו הנואמים בכנס. הדוגמא הראשונה היא הקביעה שישראל אינה משקיעה בתשתיות שכונות מזרח ירושלים. בנאומו הוכיח הממונה על ההשקעות בחברת 'הגיחון' כי החברה השקיעה, ע"פ חישוב מספר המשפחות, יותר במזרח ירושלים מאשר במערבה, וכי הקביעה אינה אלא השמצה פרועה. זאת לבד מהשקעות במערבה של העיר המשמשות גם את תושבי מזרחה, כדוגמת הרכבת הקלה.

ד"ר דורי גולד עסק בנאומו בטענות השמאל לפיהן הגדרת שכונותיה המזרחיות של ירושלים כשטח כבוש אינה מאפשרת אכיפת חוק באזור זה. גולד בהיותו משפטן ושגריר ישראל בעבר באו"ם, הוכיח מתוך המשפט הבינלאומי את זכותה וחובתה של ישראל להחיל חוק ולאכוף אותו באזורים אלו.

לדברי גבאי חשיבותם של הדברים היא בהיותם מדברים אל אותם שאינם מאמינים בזכותו ההיסטורית של עם ישראל על ארצו, ומנגד עדיין מעוניינים בחיי שוויון וזכויות הוגנות. אלה יכולים להבין מהנתונים שהדרך להגיע לחיי זכויות שכאלה עוברת דרך השארתה של ירושלים מאוחדת ובלתי מחולקת כפי שדורש השמאל הישראלי.

גבאי עצמו הציג נתונים בעקבות מחקר שערך אודות יכולתם של ערבים להתגורר בשכונותיה המערביות של ירושלים, והתברר כי בניגוד לטענות שהשמיע באזניו בעימות מזכ"ל 'שלום עכשיו', כי יותר ערבים חיים במערב ירושלים מאשר יהודים במזרחה. זאת בניגוד לטענה לפיה חוקי מנהל מקרקעי ישראל אינם מאפשרים לערבים לרכוש אדמות. לדבריו החוק קובע כי רק זר שאינו תושב או אזרח אינו יכול לרכוש אדמות שכאלה, אך ערביי ירושלים מוגדרים כתושבים וממילא מותרת להם רכישה שכזו.

לדברי גבאי הוא עצמו אינו מתכוון בנתונים אלה להביע עמדה שיפוטים כלפי התופעה אלא רק להציג את הנתונים כפי שהם.

החוקר והסופר נדב שרגאי פרס את הסכנות הגלומות בחלוקת העיר. בין השאר הציג נתונים ולפיהם כאשר אהוד ברק דיבר על חלוקת העיר עזבו יהודים את שכונות התפר. המשמעות היא שהמאזן הדמוגרפי בבירה יתערער במידה ותחולק העיר – פלשתינים יגיעו לשכונות הערביות ויהודים ינטשו לערים אחרות.

סכנה נוספת היא הסכנה הביטחונית כפי שהופיעה בגילה, שם כאשר נמסרה שכונת בית ג'אלה לידי הרש"פ החל ירי מאסיבי לעבר השכונה היהודית, תרחיש שיכול להתממש בשכונות מרכז העיר.

לדברי גבאי התעניינות רבה בנתונים ובכנס עצמו גילו נציגי התקשורת הזרה שהוזמנו לאירוע, וחלק מהנתונים אף הועברו ללשכתו של שליח האו"ם למזרח התיכון. הוא עצמו אמנם אינו סבור שהשליח יהפוך לציוני נלהב, אך עם זאת הוא מוצא חובה לעם היהודי להציג את עמדתו ואת הנתונים באופן ברור ונחרץ.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...





ליה 15.05.1310:36
62. מגלי''ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים - עיר דוד בתגובה להודעה מספר 0
מגלי''ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים

מגלי''ם הוא מכון מחקר והוראה שהציב לעצמו מטרה להעמיק את הידע על אודות ירושלים בתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והתנ''ך.

במכון מלמדים אנשי אקדמיה בעלי שם בארץ ובעולם ומגמת פניו של המכון אל הקהל הרחב .

במגלי''ם שואפים ליצור מגע בלתי אמצעי בין אנשי המדע - החופרים והחוקרים, לבין כל המבקש ללמוד על ירושלים ברמה מקצועית ומעודכנת.

הייחוד של מגלי''ם הוא הקשר ההדוק לשטח.

המכון, על מוריו וחוקריו, נוטל חלק פעיל בחפירות הארכיאולוגיות המרתקות המתקיימות כיום בעיר דוד ובירושלים הקדומה ובשל כך הלמידה במכון דינמית ותוססת.

מלבד הקורסים מקיים המכון מגוון רחב של השתלמויות וימי עיון.

גולת הכותרת של הפעילות העיונית של המכון היא כנס 'מחקרי עיר דוד' שהוא הכנס הארכיאולוגי הגדול בארץ ובו מציגים החופרים והחוקרים את החידושים העדכניים ביותר בחקר ירושלים.

המכון עוסק בהוצאה לאור של ספרים ופרסומים פרי מחקרם של מומחים בתחומים הרלבנטיים.

רמה מקצועית גבוהה, קשר עדכני עם השטח וסקרנות לגלות את הרבדים השונים והמגוונים של ירושלים הם היסודות עליהם בנוי מכון מגלי''ם.

בואו לגלות את ירושלים.

בואו למכון מגלי''ם.

http://www.megalim.org.il/

מגלים המכון הגבוה ללימודי ירושלים - עיר דוד

http://www.youtube.com/watch?v=6Y0n...



מכון מגלים מקיים קורסים הפתוחים לקהל הרחב ועוסקים בירושלים ובסביבתה מבחינה היסטורית. הקורסים משלבים הרצאות וסיורים באתרי ירושלים הקדומה ומתקיימים במתכונת שבועית, כאשר לעיתים מתקיימת הרצאה במכון.

http://megalim.org.il/article.aspx?...





ועוד.
ליה 01.06.1314:08
63. על ישראל לזהות את אמיר קטר כאויב בשלב מוקדם זה של המלחמה / מרדכי קידר בתגובה להודעה מספר 0
על חוף המפרץ הפרסי נמצאת אמירות קטר, החיה על באר גז גדולה. הכסף הגדול הזורם למדינה זו העשיר באופן מדהים את 200 אלף אזרחיה: הם אינם משלמים מיסים, נהנים מחינוך ובריאות חינם וצוחקים כל הדרך לבנק. הכסף מאפשר להם לרכוש כל דבר בעולם, אך גם להשפיע דרסטית על מפת המזרח התיכון. כתוצאה מכך, הפך שליט קטר לאדם המשפיע ביותר בעולם הערבי והוא שותף פעיל בתהליכים בינלאומיים משמעותיים.

הכלי העיקרי שבאמצעותו משפיע אמיר קטר על המתרחש במזרח התיכון הוא ערוץ "אלג'זירה", המפיל את שליטי העולם הערבי בזה אחר זה באמצעות ההסתה שהוא מנהל נגדם מאז שעלה לשידור בשלהי 1996.

דרך ערוץ זה מפיץ שליט קטר את תורת "האחים המוסלמים" האמורה להחליף את כל האידיאולוגיות החילוניות (לאומיות, סוציאליזם, ליברליזם) שחדרו לעולם האיסלאמי.

מרכיב מרכזי במסר של אמיר קטר ו"אלג'זירה" הוא שמדינת ישראל היא ישות בלתי לגיטימית שיש להילחם נגדה בכל האמצעים המצויים בידי העולם האיסלאמי ובעיקר באמצעות הפצת המסר השולל את הלגיטימיות של מדינת ישראל כיוון שהוקמה בעבירה וכל מעשיה הם פשע.

"אלג'זירה" מיישמת את כל כללי ה"תקייה" – ההונאה, או מצג השווא – כדי להופיע כערוץ "הדעה והדעה האחרת", כערוץ הקורא לדמוקרטיה, לזכויות הפרט ולזכויותיהם של המיעוטים והנשים. אך כל ההצגה הזו – המופקת בגרפיקה ממוחשבת מושכת ומפתה – נועדה לקדם את האג'נדה של אמיר קטר: לצבור עוצמה, לקדם את תנועות האיסלאם הפוליטי, להרוס את ישראל ולהקטין ככל האפשר את השפעתה של ארה"ב בעולם. במסגרת ה"תקייה", מארגן אמיר קטר מפגשים וכנסים בינלאומיים האמורים להציג תמונה הפוכה מהאג'נדה האמיתית שלו.

במאמרי "'החורף האיסלאמי' מגיע לירושלים", תיארתי את הצעדים שנוקט אמיר קטר על מנת לעקור את ירושלים מישראל.

ציינתי שם את הסכום הפנטסטי של כחצי מיליארד דולר במסגרת קרן של מיליארד דולר שהקצתה קטר לעניין, ואת שלל האפשרויות לניצול כסף זה לקידום המטרה הלא קדושה של אמיר קטר.

ואומנם הכסף אכן מתחיל לעבוד:

השבוע פרסם ערוץ "אלג'זירה" ידיעה תחת הכותרת (הסוגריים הם תוספות שלי, מ"ק): "מסע בקטר לתמוך בעמידה האיתנה של אנשי ירושלים (המוסלמים, נגד ניסיונות ישראל להשתלט על העיר)" "תשעים פרסים חולקו לציבור העונים על השאלות על (מסגד) 'אלאקצא'". בידיעה תחת הכותרת: "מי שתרם לו הוא כמי שהתפלל בו" (ציטוט מחדית') נאמר כי הסהר האדום הקטרי ארגן אתמול בדוחא (בירת קטר) אירוע לתמיכה במסגד "אלאקצא" כדי לאסוף תרומות למען פרויקטים של בריאות וחינוך בעיר המבורכת וכדי לסייע לתושביה לעמוד איתנים בפני הגירוש והייהוד.

במסגרת המבצע אורגנו הרצאות ותחרויות על המצב באלקודס, ההיסטוריה שלה וחשיבותה עבור הח'ליפים של האיסלאם מאז ימי עמר בן אלח'טאב (הח'ליף השני שכבש את ירושלים בשנת 638 לספירה מידי הביזנטים) ועד התקופה העותומנית.

במסיבה שנערכה בשיתוף עם אגודת "נוער למען אלקודס" חולקו תשעים פרסים לקהל שהשיב על שאלות בעניין מסגד "אלאקצא" ושבחי התפילה בו, מגדליו ושעריו. התועמלן האיסלאמי ד"ר וגדי ע'נים נשא במהלך האירוע הרצאה שבה הבהיר כי התמיכה ב"אלאקצא" בכסף ובזמן היא "סוג עצום של ג'יהאד". ע'נים הסב את תשומת לב הנוכחים לכך ש"אלאקצא" תופס מקום עצום בחשיבותו באיסלאם והוא חייב להישאר חרוט בזיכרון החברה, שכן הוא המקום שאליו הוסע הנביא הנכבד בלילה, הוא המסגד השלישי בחשיבותו והוא הארץ שאליה יתקבצו המתים לפני יום הדין וממנה הם יקומו למשפט. ע'נים האיץ בציבור להשקיע את כל היקר להם למען אלקודס ולא להתייאש מלשחרר אותה, "שכן הניצחון הוא עם הלוחמים ב"בית אלמקדס" (השם הקלאסי של ירושלים) וסביבותיה, "והאל מקיים את אורו גם אם הכופרים שונאים זאת" (קוראן, סורה 61 פסוק 8).

ראש מועצת המנהלים של הסהר האדום הקטרי, ד"ר מחמד בן ע'אנם אלעלי אלמעאדיד, המריץ את הציבור לתרום ל"אלאקצא" ולתושבי בית אלמקדס ה"סובלים מהדיכוי הנורא ביותר ומופעלים עליהם כל אמצעי הצרת-הצעדים כדי להכריחם להסתלק". אלמעאדיד הקפיד לומר שהמבצע מגיש סיוע חשוב שיש ביכולתו לעזור ל"אלאקצא" ואנשיו להתמודד עם התוכניות להעלים (את הזהות האיסלאמית) וליהד (את ירושלים) כפי שזוממת הישות הגזלנית (כינוי לישראל בפי מי אינו מוכן אפילו לומר את שמה).

"מלחמת תרבות"

סגן ראש "אגודת הנוער למען אלקודס" אמר ל"אלג'זירה.נט" כי האירוע מתקיים במסגרת "מלחמת תרבות המתנהלת בירושלים בין ישראל והמוסלמים". מוחמד דרוויש הוסיף כי האגודה השתתפה בקמפיין באמצעות הפצת התרבות הירושלמית בקרב בני הנוער, במטרה לעורר את התחושה ש"אלאקצא" השבוי הוא חלק מהזהות והישות המוסלמיות ולא ניתן להתפשר עליו לעולמי עד.

האגודה פועלת לארגן כנסים והרצאות בעניין "אלאקצא" במסגדים, בבתי ספר ובמרכזים מסחריים, כדי להיות בקשר עם מגזרי החברה השונים. על פי דברי דרוויש, האגודה ארגנה במהלך השנה הנוכחית תחרות על המצב בירושלים וההיסטוריה שלה והשתתפו בה 14 אלף תלמידים בקטר, והוא ציין כי שיתוף הפעולה של הנוער היה מעל ומעבר לציפיות.

מנהל פיתוח המשאבים הפיננסיים של הסהר האדום אמר בשיחה עם "אלג'זירה.נט" כי האירוע מתקיים במסגרת התרומות ל"קרן ירושלים" שהקים הסהר (האדום הקטרי) לפני שלוש שנים, שבמהלכן גייס יותר מ-20 מיליון ריאל. עאדל אלבאכר מבהיר כי הקרן פועלת כדי לתמוך בבתי החולים והמרכזים (הרפואיים) בעיר הקדושה, והיא נותנת לתושביה סיוע כספי כדי לעזור להם להיאחז בעיר ולעמוד איתן. הוא הוסיף שכל עוד ישראל מהמרת על האפשרות שהמשפחות הירושלמיות לא תוכלנה לעמוד בפני צעדי הייהוד והניסיון להפוך אותן לעניות, על המוסלמים להיות בקשר עם המשפחות הללו, להקל את חייהן ולאפשר להן לשרוד.

"המצפון הערבי"

על פי דברי אלבאכר, יש להתמיד בארגון סוג כזה של פעולות, כדי שירושלים לא תהפוך מבעיה מרכזית של המצפון הערבי (ביטוי שהופיע ככותרת משנה) לאירוע תקופתי שבו נזכרים פעם או פעמיים בשנה. לדבריו, באמצעות המגע עם המשפחות הירושלמיות, הוא חש כי יש אצלן שביעות רצון מהפרויקטים והסיוע שמגישה קטר לירושלים ולתושביה. הוא קורא לעמים הערביים למלא את חובתם כלפי העיר הקדושה ותושביה העומדים איתן המוכנים לסבול ונלחמים בעקשנות.

על פי פרסום שחילק לציבור הסהר האדום הקטרי, במהלך שלוש השנים האחרונות הוא ביצע מיזמים רבים בירושלים, ובכללם בניית יחידה לטיפול יום בבית חולים "אלמקאצד" וציודה במכשור רפואי, בניית מרפאת-נשים, רכש אמבולנסים והקמת רשת אספקת מים בכפר עטארה.

עד כאן לשון הידיעה, שממנה עולה במפורש שקטר משקיעה כספים בתוך ירושלים, בירת ישראל הריבונית, כפעולה המכוונת ישירות נגד ישראל ונוכחותה בירושלים.

המסקנה העולה מהידיעה היא אחת: אמיר קטר החליט לפתוח במלחמה לעקירתה של ירושלים מישראל, בניגוד לחוק יסוד: ירושלים שחוקקה הכנסת. האמצעים – כסף ותקשורת – שבהם משתמש אמיר קטר הם אלה שבשלב זה עומדים לרשותו ואותם הוא מפעיל ללא כל מעצורים.

אלא שהמלחמה לא תעצור בירושלים: אמיר קטר, באמצעות הפטרודולרים, "אלג'זירה" וההשפעה שצבר במזרח התיכון והעולם כולו, מנסה לקדם את האיסלאם הפוליטי נוסח "האחים המוסלמים" ולקעקע את יציבותו של העולם המערבי ואת נוכחותו והשפעתו על העולם הערבי והאיסלאמי. כיוון שעל פי תפיסתו ישראל היא פרויקט מערבי קולוניאליסטי, על קטר לפעול למען חיסולה, בדיוק כפי שקטר הביאה לחיסולו של קד'אפי בלוב, בן עלי בתוניסיה, מובארכּ במצרים, צאלח בתימן ואולי גם אסד בסוריה. בעיני אמיר קטר, ישראל אינה טובה יותר מהם, ואם כדי להיפטר מהשליטים ההם היה ראוי בעיניו להקריב מאות אלפי ערבים ומוסלמים, אפשר להקריב כסף ומוסלמים רבים גם כדי להיפטר מישראל.

על ישראל לזהות את אמיר קטר כאויב בשלב מוקדם זה של המלחמה, לפני שהיא מאחרת את המועד. איחור בזיהוי האויב עלול לאפשר לו להתפתח ולהתעצם ולהגיע לממדים שקשה יהיה להתמודד איתם.

בשלב הראשון והמיידי, על ישראל להכריז על קטר כמדינת אויב, ולסלק מישראל כל נוכחות קטרית ובעיקר את ערוץ "אלג'זירה".

כמו שישראל אינה מאפשרת לערוץ "אלמנאר" של חיזבאללה ולערוץ "אלעאלם" של איראן לפעול מתחומה, כך על ישראל לאסור על "אלג'זירה" לפעול מתחומה.

אין שום סיבה שישראל – כמדינה העם היהודי השוכן בבירתו ההיסטורית – תתיר לקטר לנהל ג'יהאד תקשורתי נגד ישראל מתוך ישראל. על ממשלת ישראל לומר לאמיר קטר לקחת את משרדיו ואולפניו למקום אחר ולנהל משם את הג'יהאד נגדנו.

בשלב שני על ישראל לעצור את הג'יהאד הכלכלי המתנהל באמצעות הזרמת הכספים מקטר לתוך מדינת ישראל הריבונית. יש להגדיר את כספי קטר ככספי טרור, שכן אמיר קטר הוא התומך העיקרי של חמאס: הוא המנהיג הערבי הראשון שביקר בעזה תחת שלטון חמאס ונתן לחמאס כחצי מיליארד פטרודולרים לפיתוח תשתיות-הטרור במדינת חמאס ברצועת עזה, ואין שום סיבה שישראל תאפשר לו להפוך את ירושלים לחמאסטן נוספת.

בשלב שלישי על ישראל להנהיג מסע עולמי לחשיפת המעורבות של קטר בקידום האיסלאם הפוליטי במדינות המערב, הן באמצעות "אלג'זירה" באנגלית והן באמצעות הכסף הקטרי הזורם לארגונים איסלאמיים במערב המזוהים עם "האחים המוסלמים". על ישראל לחשוף את המטרה העליונה של אמיר קטר – קידום האג'נדה של הארגונים הללו שתכליתם להשליט את האיסלאם על כל העולם. המטרה הזו התבררה לעין כל כאשר אוסאמה בן-לאדן בחר דווקא בערוץ "אלג'זירה" הקטרי כיעד למשלוח הקלטות שלו במהלך השנים שחי במסתור.

המאבק בתמנון הקטרי ובזרועות השונות שהוא שולח אל ישראל ואל העולם המערבי יחייב כנראה שינויים בתחיקה, שכן החוקים הנהוגים כיום והבנויים על עקרונות החירות האישית מתאימים למי שמקבל עליו את כללי המשחק של המערכת החברתית והפוליטית המערבית. אמיר קטר, המקדם העיקרי של "האחים המוסלמים" בעולם, מנצל את הכללים הליברליים והדמוקרטיים הללו כדי להחדיר באמצעותם את מסרי האיסלאם הפוליטי הלא-ליברליים ולא-דמוקרטיים שבהם הוא מאמין ושאותם הוא שואף לקדם.

בגוף חי, הכרחי שמערכת החיסון תזהה כל אויב כדי להילחם בו. גוף שאינו מזהה את הפולשים המסוכנים, אינו מבין את הסכנה הנשקפת לו מהם, אינו מפעיל נוגדנים נגדם וגורלו נגזר, שכן הם גדלים ומתפתחים, וכשהם מתגלים – המצב כבר בלתי הפיך. בדומה, על ישראל לזהות את האויב ולעצור את התפתחותו לפני שמאוחר מדי. קטר היא אויב של ישראל, ויש אפוא לסלק כל נוכחות שלה אצלנו כל עוד זה אפשרי.

* גילוי נאות: כותב שורות אלו, מתראיין מדי פעם ב"אלג'זירה" בערבית ומציג לצופיה עמדה ישראלית, יהודית וציונית. אין בכך לגרוע מעמדתו בדבר החובה לסלק את "אלג'זירה" מישראל.

http://www.maraah-magazine.co.il/sh...


ליה 04.06.1307:47
64. תיעוד נדיר: סרטון בצבע של שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים בתגובה להודעה מספר 0
השבוע ימלאו 46 שנים למלחמת ששת הימים ולראשונה נראה שחזור שחרור ירושלים, שנעשה ימים ספורים אחרי השחרור, בצבע. שלמה בר און, חייל מילואים בשריון הסתובב כל אותה עת עם מצלמת שמונה מ"מ פשוטה ותיעד את הרגעים ההיסטוריים. אחרי עשרות שנים שהסרט שכב בארון של בר און הוא החליט לשבת עם חבריו ולחזור לרגעים המרגשים: "הלב עובד עכשיו הרבה יותר חזק"

שלמה בר און היה באותה עת חייל מילואים בפלוגת שריון שהשתתפה במבצע ההיסטורי. בר און שכבר עסק באותה תקופה בצילום, הביא עמו למילואים את מצלמת הסופר שמונה שלו וצילם לאורך כל האירועים מבלי לדעת איזה מסמך היסטורי נדיר הוא יוצר.

במשך עשרות שנים שכב הסרט בארון בביתו של בר און שלא סבר שיש בידו משהו מיוחד. אבל כשכל החברים מהפלוגה מתאספים, ההתרגשות משתלטת על כל הנוכחים. הסרטו של בר און מתועד שחזור המבצע, שנערך ימים ספורים אחרי המבצע עצמו ושחזר במדויק את השתלשלות האירועים.

הלוחמים הוותיקים חוזרים לכל הרגעים הקטנים שעשו את המבצע גדול כשהם יושבים מול ההיסטוריה הצבעונית הזו. "אצלי הלב עובד הרבה יותר חזק, הרבה יותר ממה שהיה בקרב עצמו. עכשיו אני רואה מה עשיתי", סיפר גדי אמיתי, אחד הלוחמים.



http://news.nana10.co.il/Article/?A...
ליה 06.06.1307:51
65. ממשלת ישראל: ישראל אינה מתייחסת להסכם בין הרש''פ לירדן על הריבונות בהר הבית בתגובה להודעה מספר 0
שמיר: הסכם רש"פ-ירדן לא מחייב אותנו

שר החקלאות, יאיר שמיר, כנציג הממשלה קבע כי ישראל אינה מתייחסת להסכם בין הרש"פ לירדן על הריבונות בהר הבית. "לא מחייב אותנו".

במליאת הכנסת העלה חבר הכנסת משה פייגלין שאילתא אודות ההסכם שנחתם בין הרש"פ לירדן אודות השליטה והריבונות על הר הבית.

בשאלתא ביקש פייגלין לדעת מה עמדת ישראל ביחס להסכם, ואם השתיקה בנושא זה אינה הסכמה שבשתיקה לאמור בהסכם.

בתגובה השיב כנציג הממשלה שר החקלאות, השר יאיר שמיר, שקבע כי ישראל היא הריבון היחיד בירושלים ובהר הבית, וככזו היא מנהלת את הריבונות בהתחשבו בכך שהמקום מקודש גם למוסלמים. זאת ללא קשר להסכם שנחתם בין ירדן לרשות הפלשתינאית, "הסכם שאינו מחייב אותנו. נקודה", חתם שמיר את דבריו.

פייגלין מצידו שב ושאל את השר שמיר כיצד מבטאת ישראל את התנגדותה להסכם שבו מסרה ירדן את ריבונותה לפלשתינים. הוא אף המשיל זאת לאדישות בלתי מתקבלת של אדם לנוכח גורם זר המעביר את הבעלות על ביתו שלו לגורם שלישי.

השר שמיר שב וקבע כי ישראל היא הריבונית במקום ומתעלמת מההסכם, אם בכלל נחתם. "מבחינתנו ההסכם בין ישראל לירדן שריר וקיים".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 16.06.1308:47
66. צפו: כך יוקם בית המקדש השלישי בהר הבית בתגובה להודעה מספר 0
האם בקרוב יוכלו יהודים לעלות להר הבית ולהתפלל בבית המקדש המחודש?

מספר קבוצות של יהודים כבר מכינות תכניות מתאר להקמת המבנה, בו ייערכו הטקסים דתיים ממש כמו בימי קדם שלפני החורבן.

הר הבית נחשב בעיני רבים לאחד המקומות הנפיצים ביותר במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל. מאז מלחמת ששת הימים, בעקבותיה הועבר המתחם תחת שליטה ישראלית, גברה המתיחות בין יהודים למוסלמים בשל קדושתו הרבה של המקום בעיני שתי הדתות.

הר הבית ועליו מסגד אל אקצא נמצאים בשליטתו של הוואקף המוסלמי. במשך שנים ניטשת מלחמה בין מדינת ישראל לבין קבוצות של יהודים, המבקשים לעלות אל הר הבית על מנת להתפלל במקום בו על פי האמונה היהודית שכן בית המקדש עד שחרב.

אותם יהודים דורשים מהמדינה לקבל אישור להתפלל על הר הבית, אלא שבפועל המשטרה מונעת זאת מהם בשל הרגישות הרבה שבשינוי הסטטוס קוו.

"אנחנו רוצים לשבור את האיסור הבלתי חוקי הזה, שמונע מיהודים להתפלל בהר הבית", אומר עיתונאי "מקור ראשון", ארנון סגל, "האיסור הזה היה נחשב בכל העולם לגזעני ואנטישמי". אז מה בכל זאת השתנה לאחרונה? מספר היהודים שעולים להר הבית נותר אמנם זניח - 2074 בארבעת החודשים הראשונים של שנה - אולם דומה כי סוגיית תפילת היהודים מצליחה לאחרונה לחדור לסדר היום הציבורי.

מי שאחראי על היציאה מהשוליים, שנתפשים לעתים כמשיחיים, הם קבוצה של לוביסטים שמעודדת עליית אישי ציבור וחברי כנסת להר הבית.

אלא שהשינוי שנרקם אינו רק ציבורי.

בשנים האחרונות יותר ויותר רבנים מהציונות הדתית, שבעבר נרתעו מהרעיון, מעניקים היתר הלכתי לעלות אל ההר - גם אם בהסתייגות.

"כמו שהאמנו שמדינת ישראל תקום - כך בית המקדש יקום"

אך יש מי שעבורו לא מדובר רק ברעיון מופשט אלא בדרך חיים, שבה לומדים ומתרגלים את הפרקטיקות של בית המקדש, לקראת בניית הבית השלישי.

בשבוע שעבר נפגשו ביצהר נשים למען בית המקדש ועברו סדנה שנועדה ללמד אותן כיצד להקריב קרבן סולת למי שידו אינה משגת בקניית עולה. את הקרבנות מקריבים על מזבח, שנבנה על ידי אבנים מים המלח. בשלב זה, המזבח ממתין להעברתו לבית המקדש בהר הבית - לכשיוקם.

"אנחנו בהחלט מאמינים שזה יקרה", מספר דוד שוורץ, מנכ"ל "מכון המקדש", "כמו שהאמנו שמדינת ישראל תקום, גם בית המקדש יקום. זה עניין של זמן ושמספיק אנשים ירצו את זה. אני חושב שיש תנועה מספיק גדולה לבניית בית המקדש".

במדינת ישראל ישנם כ-12 ארגונים שונים שעוסקים בתנועות המקדש, בגישה של כינון בית המקדש השלישי", מסביר פרופ' יצחק רייטר, ממכון ירושלים לחקר ישראל והמכללה האקדמית אשקלון, "חלק מהשיח שלהן, כולל את הריסת המסגדים בהר הבית והן ממומנות על ידי משרדי הממשלה במסגרת תקציבי החינוך, התרבות והדת - סדר גודל של מאות אלפי שקלים בשנה".

וכך נראה החזון: רכבת קלה, רכבל ומנהרות, יעבירו את העולים אל הר הבית - מודל שנות האלפיים. כל מה שנותר הוא רק לקבל את אישורי הבנייה וההקמה, לתכניות שממתינות בינתיים במגירה.

http://www.mako.co.il/news-israel/l...


ליה 13.07.1308:48
67. 59%: המדינה צריכה לאכוף בהר הבית הסדר חלוקה בין יהודים ומוסלמים כמו במערת המכפלה בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.07.13 בשעה 08:58 בברכה, ליה

סקר הארץ: עליה תלולה במספר דורשי המקדש

סקר: שליש מהציבור היהודי בעד הקמת בית המקדש

יותר ממחצית הנשאלים תומכים שינוי הסטטוס קוו בשליטה על המתחם. אם בעבר עלייה להר היתה טאבו אצל דתיים-לאומים, כיום 68% רוצים לבקר בו

כשליש מהציבור היהודי בישראל תומך בהקמת בית מקדש שלישי על הר הבית בירושלים, לעומת 45% שמתנגדים לצעד זה ו-25% שלא הביעו עמדה בעניין. פילוח העמדות בשאלה לפי מגזרים העלה כי 43% מהנשאלים הדתיים בעד הקמת בית מקדש, לעומת 20% מהחרדים והחרדים הלאומיים ו-31% מהחילונים. כך עולה מסקר שערך מכון מאגר מוחות לקראת ט' באב, שיחול בשבוע הבא, בהזמנת המטה המשותף של ארגוני הר הבית ובמימון קרן ''נחלת עצמאות ישראל'', שבו השתתפו 523 יהודים בני 18 ומעלה.

בארגוני המקדש, שיזמו את הסקר, בירכו על התוצאות שמצביעות לדעתם על התחזקות בתפישת הר הבית כמקום הקדוש והחשוב ביותר בציבור הישראלי. לפני כשנה ערך העיתון "מקור ראשון" סקר דומה, שבו השיבו רק 22% מהנשאלים בחיוב על השאלה בדבר הקמת בית המקדש מחדש. עם זאת, השאלה בסקר זה נוסחה בצורה שונה והתייחסה לאפשרות להתחיל עכשיו בהקמת בית המקדש.

מהסקר עולה עוד שבציבור הישראלי יש רוב מוצק התומך בדרישה לשינוי הסטטוס קוו על הר הבית. 59% השיבו בחיוב לשאלה ''האם המדינה צריכה לאכוף בהר הבית הסדר כמו במערת המכפלה, של חלוקה בין יהודים ומוסלמים?", ואילו 23% השיבו לה בשלילה ו-18% נוספים ענו שאינם יודעים, או נתנו תשובות אחרות.

בשנים האחרונות ניכר שינוי עמוק ביחס הציבור הדתי-לאומי וגם חלקים בציבור החרדי והחרד"לי כלפי הר הבית. כיום פועלות עשרות תנועות למען הר הבית באופנים שונים לשינוי הסטטוס קוו בהר. חלקן עוסקות בשחזור כלי המקדש ובהכנות מעשיות להקמת בית המקדש ולחידוש הקרבת הקורבנות, אחרות עוסקות בפעילות פוליטית ובעידוד הביקורים על ההר.

הדרישה שהולכת וגוברת, ומוצאת אחיזה גם במערכת הפוליטית, היא לשנות את הסטטוס קוו בהר, כך שתתאפשר תפילת יהודים בו. כיום אוסרת המשטרה על תפילות יהודים בהר הבית, מחשש להתפרצויות אלימות. רוב תנועות הר הבית פועלות תחת מטה משותף שיזם את הסקר.

ניתוח תוצאות הסקר מצביע על השינוי העמוק בתפיסת הציבור הדתי-לאומי את הר הבית. אם בעבר העלייה להר הבית היתה בבחינת טאבו, הרי שבסקר הנוכחי השיבו 68% מהנשאלים הדתיים שהם היו רוצים לבקר בהר הבית "כחלק מסיור בירושלים". 60% מהחילונים סיפקו תשובה דומה ורק 20% מהמשיבים החרדים ענו בחיוב לשאלה.

בתשובה לשאלה אם המדינה צריכה לאכוף את זכותם של יהודים להתפלל בהר הבית השיבו 70% מהדתיים בחיוב ורק 22% בשלילה. בקרב כלל הציבור השיבו 48% בחיוב על השאלה.

למרות השינוי ביחס להר הבית, הציבור היהודי עדיין רואה בכותל המערבי את המקום הקדוש ביותר לעם ישראל. 66% מאלה שהביעו דעה בסקר בחרו בכותל כמקום הקדוש ביותר, לעומת 29% שבחרו בהר הבית.

"הניסיון להרחיק את עם ישראל ממקום קודשו כשל", אמר בתגובה לתוצאות יהודה גליק, דובר מטה ארגוני הר הבית, "מן הראוי שרשויות המדינה יהיו קשובות לאמירה של העם התובע ליישם את ריבונות המדינה בהר הבית"

http://www.bhol.co.il/forum/topic.a...

*****

שר הבינוי והשיכון אורי אריאל בשילה הקדומה:

​​"אנחנו צריכים לבנות את בית המקדש האמיתי בהר הבית"

שר הבינוי והשיכון אורי אריאל השתתף השבוע בכנס מחקרי שילה ה-2 העוסק בממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו באתר העתיקות. השר אריאל אמר כי "אנחנו צריכים לבנות את בית המקדש האמיתי בהר הבית".

השר אריאל התייחס גם לטענות על הקפאת הבניה המתקיימת דה פקטו בירושלים וביהודה ושומרון ואמר: "לא צריך להסביר לי שצריך לבנות, אבל אנחנו צריכים לעבוד חזק גם על התודעה."

השר התייחס בדבריו גם לניסיונות להניע תהליך מדיני ואמר: "יש כאלה שאומרים לנו שתי מדינות - אלו סיפורי סבתא. בין הירדן והים יכולה להיות רק מדינה אחת - מדינת ישראל."

בכנס, השתתפו הארכיאולוגים החופרים בשילה וכן קמ"ט ארכיאולוגיה חנניה היזמי, והוצגו ממצאים חדשים העשויים לשפוך אור על מיקומו של המשכן בשילה אשר שימשה במשך 369 שנים כבירת ישראל.

http://www.bhol.co.il/forum/topic.a...




ליה 18.07.1309:04
68. סגן השר אלי בן דהן: משרד הדתות מכין תקנות שיאפשרו תפילת יהודים בהר הבית בתגובה להודעה מספר 0
בעצרת הסיום של צעדת תשעה באב קראו סגני שרים לשיבה יהודית להר הבית. סגן שר הדתות חשף: אנחנו מכינים תקנות שיאפשרו תפילת יהודים בהר.

סגני השרים אלקין, דנון ובן דהן בעד תפילה יהודית בהר הבית

הצלחה מרשימה לצעדת תשעה באב הלילה בירושלים. אלפי צועדים מרחבי הארץ השתתפו באירוע שהפך מסורת ב-19 השנים האחרונות ביוזמת ובארגון יהודית קצובר ונדיה מטר, ראשי תנועת 'נשים בירוק'.

באירוע המרשים לקחו חלק סגן שר הביטחון חבר הכנסת דני דנון, סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן, סגן שר החוץ זאב אלקין, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי פרופ' אריה אלדד, יו"ר תנועת 'ירושלים מאוחדת אריה קינג, הרב יוסף מנדלביץ' אישי ציבור ורבנים.

האירוע נפתח בקריאת מגילת איכה בגן העצמאות שבמרכז ירושלים. משם החלה הצעדה כשההמונים נושאי דגלי ישראל סביב חומות העיר העתיקה באבטחה ובליווי שוטרים ואנשי מג"ב.

הצעדה התנהלה בסדר מופתי על אף ניסיונות של קבוצות ערבים לייצר פרובוקציה תוך שהם קוראים קריאות גנאי ו'אללא אכבר'. כוחות הביטחון הרבים שהיו במקום הגיבו במהירות וביעילות.

סמוך לשעה אחת אחר חצות הגיעו המוני המשתתפים סמוך לשער האריות, שם התקיימה עצרת הסיכום ובה נאומי האישים שהובילו את הצעדה כולה.

קצובר: לא יתכן שבליל תשעה באב לא נורשה לעלות להר הבית ואילו למוסלמים כל ההר לרשותם

את הנאומים פתחה יהודית קצובר, מראשי 'נשים בירוק': "נמצאים אנו כאן בשער האריות דרכו נכנסו משחררי ירושלים והרימו את כבוד עם ישראל. "הר הבית בידינו!" צעק מוטה גור בקשר ופנה אל חייליו: "כאשר נכבש הר הבית ע"י היוונים-שחררוהו המכבים. במחריבי הבית השני נלחמו הקנאים ובר כוכבא. כאלפיים שנה היה הר הבית אסור ליהודים עד אשר באתם אתם, הצנחנים והחזרתם אותו לחיק האומה".

עוד הוסיפה קצובר ואמרה: "ירושלים אינה דומה לשום עיר אחרת בעולם, ירושלים היא הלב הפועם של ארץ ישראל, היא לבו הפועם של העם היהודי, כל הזיכרונות, כל המכאובים, כל התפילות של אלפי שנות היסטוריה יהודית, כולם מעוגנים בירושלים, אין עוד עיר שאלפי שנים אנשים מייחלים אליה, מתפללים אליה, מתגעגעים אליה, דומעים אליה, מקריבים את נפשם עליה. רק כשרואים את ירושלים בפרספקטיבה הזאת מבינים את עומק המחויבות שלנו כלפיה, כך הרגישו הלוחמים,לשם כך הקריבו את חייהם".

"השמחה הייתה קצרה. הנסיגה הראשונה הייתה בהר הבית. לא בסיני, לא באופירה, לא בימית ולא בגוש קטיף, אלא בהר הבית כשמשה דיין הוריד ממנה את דגל ישראל והעביר את מפתחות הר הבית לוואקף כארבע שעות לאחר הניצחון. עברנו כברת דרך העיר המחוברת שוקקת חיים, אי אפשר שלא להתפעל מעוצמתה ויופייה של העיר עוצרת הנשימה, משכונותיה, ממוסדותיה, מקרית הלאום, אך חסרה לנו קריית מלך - הר הבית לא בידינו. לא יתכן שאפילו בליל ט' באב, לילה שבו אנו מבכים את חורבנם של שני בתי המקדש, של בית ה' בירושלים הריבונית, היהודים יכולים להגיע רק לכותל ואילו המוסלמים כל ההר לרשותם. למה העדיפות הזאת? למה בליל ט' באב לא יוכל עם ישראל לעלות להר הבית ולבכות על חורבנו?" שאלה קצובר לקול תשואות הקהל.

"לא נסתפק בניחומים מפי נפוליאון – 'עם שבוכה על חורבן מקדשו אחרי 2000 שנה הוא נצחי'. אנו צריכים לצעוד קדימה, אל ההר, שם התכלית", אמרה וקבעה כי "בעצם הימים האלו נדרשת ממשלת ישראל והעומד בראשה מידה לא פחותה של אומץ לב, של נחישות, של כושר עמידה, של מסירות עמוקה, של מחויבות לאותה היסטוריה ולאותם מאווים וכיסופים לירושלים כדי לאפשר חיים יהודיים על הר הבית. שם צריך להתקיים הלילה טקס ממלכתי עם ראש הממשלה, הנשיא, הסגל הדיפלומאטי. בשנה הבאה בע"ה נפעל לעלות בליל ט' באב להר. אנו מגישים בזאת למשטרת ישראל מכתב עם הבקשה כבר כעת".

מגישים כבר כעת למשטרה בקשה לצעדת השנה הבאה שתסתיים בעצרת על הר הבית

בשלב זה סיפרה נדיה מטר על בקשה שהועברה כבר כעת למשטרת ישראל לקיומה של הצעדה בשנה הבאה, צעדה שסיומה יהיה על הר הבית ותעבור בנתיב שחרור העיר בידי הצנחנים. לדבריה הבקשה מועברת כבר כעת על מנת למנוע "תירוצים", כלשונה למניעת האירוע בשנה הבאה בתואנה של חוסר זמן להיערכות.

מטר הקריאה את תוכן מסמך הבקשה: "לכבוד משטרת ישראל. נכבדי, הלילה ליל ט' באב תשע"ג אנו מגישים לכם בקשה לאישור צעדת ליל ט' באב תשע"ד. המסלול שבו אנו רוצים לעבור: מרחוב אגרון דרך השער החדש, שער שכם, שער הפרחים ושער האריות ומשם לעלות להר הבית בדרך הצנחנים משחררי העיר. ברחבת הר הבית נקיים טקס ונאומים ברוב עם, בהשתתפות שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. בברכה, תנועת נשים בירוק".

דנון: שום מנהיג לא יגיד לנו מתי לבנות ואיפה. צריך לאפשר גם ליהודים תפילה בהר הבית

לאחר דברים אלה נשא דברים סגן שר הביטחון, חבר הכנסת דני דנון, שבירך את מטר וקצובר על עקשנותן והתמדתן בארגון האירוע שהפך למסורת. בהמשך דבריו הזכיר את היות תשעה באב יום של חשבון נפש שגולת הכותרת שלו היא ההתרחקות משנאת חינם. הוא הזכיר את המתקפות הנשמעות כלפי מגזרים שונים בציבור – חרדים, מתנחלים ואחרים וקבע כי "לא זו הדרך. צריך לגייס, אבל מאהבה ולא משנאה".

עוד אמר סגן שר הביטחון כי בימים אלה הוא שומע קולות הקוראים להפסקת הבנייה בירושלים, אך המענה הוא "לא לפחד מאף אחד. שום מנהיג לא יאמר לנו איפה לבנות ומתי. אנחנו חלק מרצף ארוך של היסטוריה. יש לנו צבא חזק. לא לפחד. צריך להחיל את הריבונות ביהודה ושומרון ולאפשר חופש דת בירושלים. לאפשר לבני כל הדתות להתפלל מתוך כבוד. אם מוסלמים מתפללים בהר הבית יש לאפשר זאת גם ליהודים".

הרב בן דהן: להחזיר השלטון בהר הבית לידינו. אנחנו מכינים תקנות שיאפשרו תפילת יהודים בהר

סגן שר הדתות פתח את דבריו בשאלה שמעלה הרב קוק בסידורו 'עולת ראי"ה": מדוע נפתחת התפילה בקורבנות ובעבודת הקטורת ולא בשמע ישראל או בתפילת שמונה עשרה. "הרב קוק מסביר שהתפילה מתחילה בקורבנות כדי להבהיר לך שזה מה שחסר לך. כשאתה מתפלל דע למה לשאוף. היינו צריכים להקריב קורבנות ולהקטיר קטורת ולכן בית הכנסת נקרא מקדש מעט, אבל כפי שהאדם הוא 'ותחסרהו מעט מאלוה' ועדיין יש מרחק עצום בינו לבין האלוה כך בית הכנסת הוא מעט מהמקדש ועדיין יש מרחק גדול מהמקדש".

הרב בן דהן הוסיף דברי ביקורת על ההחלטה למסור את הר הבית לידי הוואקף ואמר: "היינו רחוקים מארץ ישראל אלפי שנים. חזרנו והקמנו את מדינת ישראל מתוך קיבוץ גלויות גדול, מתוך חיזוק עולם התורה והישיבות, המדע והצבא. לפני 46 שנים חזרנו להר הבית ומקומות הקודש, אבל ברגע של שטות חמורה החזרנו את השלטון למוסלמים. הגיע הזמן להחזיר את השלטון בהר הבית לידינו".

הרב בן דהן חשף כי כבר כעת מכין משרדו תקנות שיאפשרו תפילה בהר הבית, תפילה שלדבריו תביא להקרבה קרובה של הקורבנות בבית המקדש עצמו.

אלקין: צעדה תשעה באב היא מסורת של אבותינו וכעת תורנו לקיים אותה

סגן שר החוץ, חבר הכנסת זאב אלקין ציין בדבריו כי מסלול הצעדה אינו חדש אלא מסורת ותיקה כפי שניתן ללמוד ממסמכים ותיעוד מלפני אלף שנים, 400 שנה ו-150 שנה. "כבר אז עברו כאן יהודים בסיבוב שערים וקוננו על המקדש שחרב. אני שומע קולות שאומרים שהאירוע הזה הוא אירוע של הימין ההזוי, אבל זהו אירוע של אבות אבותינו וכעת תורנו לקיים אותו".

חבר הכנסת אלקין הוסיף וסיפר כי מחדש מסורת סיבוב השערים היה דווקא ההיסטוריון פרופ' זאב וילנאי שאינו נמנה על מחנה הימין. "באותם ימים גם אנשי השמאל ראו בהר הבית ובעיר העתיקה דברים שבקודש הקודשים, והבינו כבר בימי המנדט שאין סיבה שלא תהיה צעדה. וילנאי מספר שכבר אז היו ערבים שהפגינו אבל המשטרה הבריטית ידעה לעצור אותם".

אלקין ציין כי המסורת הופסקה כשאבדה השליטה על העיר העתיקה עם קום המדינה, אך וילנאי עצמו חזר למסורת זו בשנת 67' עם החזרה למקומות הקדושים. את דבריו חתם אלקין בתקווה שבשנה הבאה לא תסתיים הצעדה בשער האריות אלא בכותל המערבי ובהר הבית עצמו.

אלדד: על הכנסת לחוקק את חוק יסוד הר הבית לעיגון מעמדו כקדוש לעם היהודי ורק לו

יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, פרופ' אריה אלדד, נשא דברים אותם פתח במשנתו המדינית של הרצל שנכתבה כאשר הרצל מזהה את החורבן המתקרב בניגוד לאחרים שלא זיהו זאת. "האדמה רעדה מתחת רגלי העם היהודי והרצל היה מהבודדים שהרגישו בכך", אמר אלדד והזכיר את מטבע הלשון שטבע הרצל כשאמר שלא האנטישמיות היא המחלה אלא הגלות, וחיסולה של הגלות יהיה המרפה.

"הגלות כבר אינה העונש אלא היא החטא. השהייה של העם היהודי בגלות היא חטא. העם יכול לקום ולעלות לארץ ללא מניעה. כך נכון לומר גם על מצבו של הר הבית, על מצבה של ירושלים ועל הבנייה ביהודה ושומרון. העובדה שאנחנו חוזים בהפקרת הר הבית ובהרס שרידי בית המקדש, באסור תפילת יהודים בהר הבית זה לא העונש אלא החטא שלנו ושל ממשלתנו. על החטא הזה אנחנו משלמים ואנחנו עלולים עוד לשלם אם לא נתקן אותו", אמר פרופ' אלדד שהזכיר את קביעתו של אורי צבי גרינברג, משורר ונביא כלשונו של אלדד, ולפיה מי שישלוט בהר ישלוט בארץ כולה. "אם לא נקריב את קורבנות חובותינו עלולים הערבים לשלוט בכל הארץ".

את דבריו חתם פרופ' אלדד בקריאה לכנסת לחוקק את חוק יסוד הר הבית, חוק שיקבע את מעמדו של המקום כקדוש ביותר לעם היהודי ורק לעם היהודי, חוק שיחייב ריבונות בהר הבית ויאסור את פעולת הוואקף או כל ריבון זר, חוק שימנע בינוי בהר הבית ויחייב תיקון של מה שהחריבו בימינו אלה, חוק שיאפשר תפילה יהודית בהר הבית, חוק שיהיה משוריין מגחמות של רוב מקרי בכנסת, חוק שתוקפו יפוג רק בחנוכת בית המקדש על ההר".

קינג: נתניהו מחלק את ירושלים ואנחנו מדחיקים. זה מזכיר לי את טרום העקירה מגוש קטיף

נאום תקיף נשא יו"ר תנועת 'ירושלים מאוחדת' אריה קינג שביקר בחריפות את ממשלת ישראל תוך שהוא פונה לסגני השרים שלצידו וקובע כי ממשלת ישראל מחלקת בפועל את ירושלים והציבור מדחיק את העובדות.

את דבריו פתח בקביעה הידועה לפיה כל דור שלא נבנה בו בית המקדש כאילו חרב בו. "לכן אנחנו אבלים לא על בית המקדש הראשון והשני אלא על כך שאנחנו לא ראויים שייבנה המקדש בימינו", אמר ופנה לקהל כמו גם לחברי הכנסת שלצידו בשאלה: "מה עשיתם, מעבר לדיבורים, כדי לבנות את בית המקדש?".

"יש לי תחושת דז'ה-וו לתקופת הדחקה, התקופה שלפני שמונה שנים, אסון הגירוש מגוש קטיף. שמענו אז ראש ממשלה שמצהיר על כוונות גירוש האחים שלנו לרחובות, והיום ראש הממשלה מצהיר שהוא מתכוון לחלק את ירושלים ואתם מדחיקים זאת. נתניהו חילק את ירושלים ואנחנו שותקים. לשמונה שכונות בירושלים אסור לנו להיכנס כי אנחנו יהודים. את הצעדה הזו היינו צריכים לצעוד לשם, לקלנדיה, לענתה, לשועפת והשכונות האחרות. אם לא נפתח את הפה היום הסוף יהיה כמו בגוש קטיף".

בהמשך דבריו הפנה קינג את תשומת ליבם של הצועדים לקיר הסמוך אליהם, קיר אבן המהווה כעין חומה סמוך לשער האריות ועליו הטבעת דגלה של תורכיה. הוא סיפר שהקיר המדובר הוא קיר שנבנה באופן בלתי חוקי, ללא אישורי מדינת ישראל ועיריית ירושלים, ביום בו אירעה תקרית המרמרה, ואף על פי כן איש אינו מעז להפגין ריבונות. עוד הזכיר את המציאות הקשה בשכונת הגבעה הצרפתית בה חוששים התושבים לצאת מהבתים מאימת התנכלויות הערבים. קינג הזכיר גם את המסגד הלא חוקי הנבנה בצמוד לקבריהם של מנחם בגין ואליעזר בן יהודה בהר הזיתים. "כל זה קורה בתקופת ממשלת ימין ואנחנו בהדחקה. יש אכיפה בירושלים אבל היא נגד יהודים", אמר קינג.

עוד הזכיר את האיסור להתפלל ואף למלמל תפילה בהר הבית בעוד לערבים מותר לשחק שם כדורגל. בהמשך תקף קינג את הממשלה וטען כי זו מקיימת מו"מ על מסירת מחלק ממקום קבורת דוד המלך "לידיהם של הגדולים שבשונאינו", כהגדרתו.

את העצרת חתמו דבריו של אסיר ציון בעבר, הרב יוסף מנדלביץ', שהתמקד בחובה לפעול למען יונתן פולארד. לדבריו אין עוד זכות לדבר על פולארד ויש לפעול באופן מעשי למענו. "צריך לעשות חשבון נפש. נכשלנו במאבק למען פולארד. מאבק אינו רק מילים ועד עכשיו עסקנו במילים", אמר והזכיר את העצרת המבישה, כהגדרתו, בעת ביקורו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בישראל, עצרת בה ביקשו המוחים מנשיא המדינה פרס שיפעל לשחרורו.

את הדברים חתם בקריאת התפילה המיוחדת שחיבר הרב מרדכי אליהו זצ"ל למען שחרורו של יונתן.

לאחר העצרת המשיך חלק ניכר מהצועדים לעבר רחבת הכותל המערבי לאמירת קינות של תשעה באב.

http://the--temple.blogspot.co.il/2...


ליה 09.09.1309:42
69. מפכ''ל המשטרה: ''מותר ליהודים להתפלל בהר הבית'' בתגובה להודעה מספר 0
מפכ"ל המשטרה רב ניצב יוחנן דנינו בראיון חג לעיתון 'ישראל היום', אומר במפורש שמותר ליהודים להתפלל על הר הבית.


ליה 09.09.1322:16
70. 'המפכ''ל התיר תפילה בהר ויש ליישם זאת' בתגובה להודעה מספר 0
ארגוני המקדש דורשים ממשטרת ירושלים להתאים את הנחיותיה לקביעתו של המפכ"ל ולפיה כל יהודי החפץ להתפלל בהר הבית יכול לעשות זאת.

בעקבות הצהרתו המפתיעה בסוף השבוע של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, בדבר היתר התפילה של יהודים בהר הבית, פנה יו"ר מטה ארגוני המקדש, עורך הדין אביעד ויסולי, אל מפקד מחוז ירושלים, ניצב יוסי פריינטי, במכתב בקשה להעביר בהקדם את ההנחיה החדשה של המפכ"ל לשוטרים בשטח.

"אם אינכם מסוגלים, העבירו את האבטחה בהר הבית לידיים אחרות", כותב ויסולי ומבקש גם להאריך את שעות התפילה המצומצמות שניתנות ליהודים.

נזכיר כי בראיון ל'ישראל היום' קבע המפכ"ל כי אין בסיס לתלונות על מניעה בחוק לתפילת יהודים בהר הבית וכל יהודי החפץ בכך יכול להתפלל במתחם ההר ובלבד שישמור על הכללים וההנחיות הקבועות בחוק.

דנינו צוטט כאומר "כל יהודי שרוצה להתפלל על הר הבית יכול להתפלל על הר הבית. אבל - בשעות ובזמנים שנקבעו".

במכתבו למפקד מחוז ירושלים כותב עורך הדין אביעד ויסולי, "מדברי המפכ"ל, שהוא מפקדך, עולה כי כל שוטרי משטרת ישראל הנוגעים בדבר מחויבים לאפשר ל"כל יהודי שרוצה להתפלל על הר הבית יכול להתפלל על הר הבית".

כמו כן, שוטריך אינם רשאים להפלות בין הדתות, הזרמים והגופים השונים בהר הבית כפי ששוטריך נוהגים להפלות לרעה יהודים בהר הבית עד היום".

"הינך מתבקש להוריד את ההוראות המתאימות לכל פקודיך במרחב דוד, במג"ב ובימ"ק לבצע את הוראות המפכ"ל כמפורט לעיל ולאפשר ל"כל יהודי שרוצה להתפלל על הר הבית יכול להתפלל על הר הבית". כותב ויסולי.

במכתבו מוסיף ויסולי וכותב כי "במידה ומשטרת ירושלים איננה מסוגלת לבצע את הוראות המפכ"ל בהר הבית בכל הנוגע לתפילות יהודים, אנו מציעים שתפנה למפקדך בבקשה להעביר את האחריות על הסדר הציבורי בהר הבית לגוף בטחוני אחר (צה"ל, חברת אבטחה, יחידה ארצית, יחידה מיוחדת וכיו"ב)".

ויסולי מבהיר כי "הוראות המפכ"ל בנוגע לתפילת יהודים מחייבות ומחויבות על פי החוק.

אנו ננחה את אנשינו כי הם רשאים להתפלל, בהתאם לדברי המפכ"ל, בשעות ובזמנים שנקבעו לביקורים בהר הבית. אנו מבקשים לזמן פגישה עמך על מנת לדון בהרחבת שעות התפילה ליהודים בהר הבית על מנת ליישם את עיקרון השוויון לבני כל הדתות".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.הפתרון, הקמת מדינה מוסלמית נאצית כימית בכל יו"ש ובקעת הירדן על ידי ביבי, לבני, יאיר. יש עתיד לילדינו.

2.בעיית הבעיות היא שאנחנו משום מה מאמינים שאם הליכוד בשלטון, אז הימין שולט. זהו, שלא.

3.הגיע הזמן שנתחיל לדרוש את המגיע לנו על אפם וחמתם של הגויים ושל משטרת ישמעאל.


ליה 10.09.1309:38
71. תוכנית אדריכלית של ירושלים הבנויה עם בית המקדש - ביוזמתו של יהודה עציון בתגובה להודעה מספר 0
לפי התוכנית המפורטת שהגה צוות "ירושלים הבנויה", בעוד כמה עשרות שנים תגיעו לבירת ישראל, תרדו מהרכבת מול בית המקדש - מימינכם שגרירויות מדינות העולם ומשמאלכם האקדמיה למוזיקה קדושה - ועם עשרה מיליון יהודים תצפו בהקרבת הקורבנות.

חשיפה ראשונה של פרויקט חייו של יהודה עציון, שתכנן בעבר לפוצץ את כיפת הסלע וכעת יחד עם אדריכלים וכלכלנים משרטט את ירושלים העתידית. בשלב זה לא נראה שהעירייה תאמץ את התוכנית, אבל עציון עדיין מאמין: "גם על הרצל אמרו שהוא חולם".

יורם גינזבורג (55) הוא לא הראשון במשפחתו שעוסק בירושלים. סבו, יצחק קריב המנוח, היה ראש העיר בשנים 1950­־1953. אך לנכד, אדריכל ירושלמי גלוי ראש, יש תוכניות שאפתניות מאוד לגבי בירת ישראל שיהיו מי שיגדירו אותן לאומניות. ירושלים שמתכנן גינזבורג תהיה עיר עצומה בשטח של אלף קמ"ר, משהו בין פריז ללונדון של היום, בעלת שלושה מיליון תושבים ועשרה מיליון מבקרים בימי שיא. יותר מכל, זו תהיה עיר שבמרכזה מקדש יהודי עצום במקום כיפת הזהב.

בעידן המעורפל ההוא – ולגינזבורג הוא נהיר כשבילי ירושלים – מזרח ירושלים לא תהיה עוד החצר האחורית של עיר הבירה, וירושלים לא תהיה נספח של הארץ כולה. בנחלים היורדים מעיר הנצח אל ים המלח לא יזרמו עוד מי ביוב אלא מים חיים, במעין מימוש סופר־טכנולוגי של נבואות זכריה ויחזקאל. גינזבורג וצוותו שואפים לארגן את כל הארץ מחדש. למַזְרֵחַ אותה, אם תרצו. בעידן העתידי שהוא וחבריו מדברים עליו, מדינת ישראל תתמרכז מחדש סביב עיר הבירה שלה.

ירושלים תהיה אזור המרכז העתידי ולא גוש דן. גינזבורג החלטי מאוד בעניין הזה: “הגענו למסקנה שכל עוד הציונות תיבנה במישור החוף, כמו עכו של ימי הצלבנים, לא נוכל באמת להיות יושבי הארץ. איננו רוצים להיות ישות צלבנית. לא הגענו לפה למאתיים שנה אלא חזרנו לתמיד, וכדי לעשות זאת חייבים להעביר את מרכז הכובד של כל ארץ ישראל למעלה, אל ההר. ואגב, גיאוגרפית זהו מרכז הארץ האמיתי".

במעלה נחל קדרון, העולה אל הר הבית, יזרמו המוני עולי רגל בטקס לאומי שיתקיים מדי חג. אל דאגה, המסלול הזה ייועד רק למיטיבי לכת. הרוב המוחלט ינהר לעיר הבירה בערב הפסח ובשאר השנה ברכבות קליע יפניות שידהרו בנתיבים תת־קרקעיים במהירות 300 קמ"ש ויותר אל “שדרת הפרפר": השדרה שתקיף את הר הבית ותגדיר מחדש את ההיררכיה בעיר הקודש.

נתחיל מהתחלה. את הרעיון לתכנן מחדש את ירושלים יזם כבר לפני 42 שנה, ארבע שנים לאחר איחוד העיר, יוצא לח"י אלמוני למדי, שבתי בן דב. כשהעם היושב בציון עוד היה שיכור ניצחון מתוצאות מלחמת ששת הימים, בן דב כבר הבחין במגרעות. הוא לא היה שומר מצוות מהמניין, ובכל זאת התווה את דמותה של ירושלים העתידית כאשר בית המקדש יעמוד בתוכה. במאמר המקיף “על תכנון ירושלים" הצביע על העובדה שהר הבית וסביבתו הפכו לחצר האחורית של בירת ישראל: “הר הבית כיום רק דחוק באחוריים. כי משחרבה ירושלים העברית של בית שני והר הבית נשאר שומם, ומשבאו הרומיים להשתמש בעיר לצורכם, לא נחשב להם הר הבית לכלום והם התוו את אליה קפיטולינה שלהם בלי שום יחס חיובי אליו".

בן דב לא האשים רק את הרומאים, אלא גם את בוני השכונות היהודיות בעיר החדשה: “יסוד מוסד בהתפתחות זו היה עיקרון הבריחה מן העיר העתיקה. כל השכונות החדשות לא זו בלבד שלא נזקקו לשום זיקה מיוחדת להר הבית, אלא אדרבה, כל מגמת פניהן היתה בפניית עורף אליו, ממנו והלאה". והמסקנה: “בתכנון החדש חייבת מגמה זו ליהפך שוב על פיה; העיר חייבת להפוך את פניה ממערב למזרח, וכל דרכי התנועה העיקריות שסביב הר הבית חייבות הן להיערך במכוון כדרכי גישה אליו ואל בית הבחירה המשוקם". בן דב מציע גם לפרק את חומות העיר העתיקה העותמאניות, מתוך רצון ליצור ירושלים אחת רצופה, ולבטל סופית את ההבחנה בין העיר עתיקה והחדשה.

מי שנצר את הדברים בלבו בארבעים השנים האחרונות היה יהודה עציון (61), מעריצו של בן דב ומי שהוציא לפני שש שנים לאור את כל כתביו בקובץ “סולם למלכות ישראל היעודה". עציון הוא גם ממנהיגי המחתרת היהודית: בשנות ה־80 תכנן במסגרתה (בתמיכת בן דב ויחד עם דן בארי) לפוצץ את כיפת הסלע במטרה להביא לבניין המקדש. הוא הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, בגרימת חבלה חמורה, בהחזקת נשק ובחברות בארגון טרור, והוטל עליו מאסר של שבע שנים (שליש מהן נוכה על התנהגות טובה). לאחר שנלכד אמר על תוכניתו לפוצץ את כיפת הסלע: "זו... הדרך היחידה להיותה של מדינת ישראל בסופו של דבר מלכות ישראל התקנית, הראויה והמובטחת". מאז הוא ממשיך את פעילותו למען חופש פולחן ליהודים בהר הבית.

לאחר שהוציא לאור את כתבי מורו הרוחני החליט עציון להקים צוות שינסה להגשים את תוכנם. ואכן, בארבע השנים האחרונות משקיע הצוות שהקים עציון זמן רב בתכנון העיר העתידית. אגב, לא מדובר רק באידאולוגים מהימין, אלא גם במומחים מהשורה הראשונה בתחום. רק לאחרונה הגיש לצוות “ירושלים הבנויה" אחד המשרדים הגדולים בארץ לתכנון וייעוץ בתחומי תחבורה הצעה לשינוע מהיר של מיליוני בני אדם בעזרת רכבות בזמן קצר אל הר הבית וממנו.

גם בית שמש וגם רמאללה בפנים.

צירי הטבעת שמקיפים את ירושלים העתידית

צילום: "ספר ירושלים הבנויה" (בהכנה)

בצוות חברים גם הרב דן בארי, איש חינוך ידוע שנמנה אף הוא על בוגרי המחתרת היהודית, הרב יצחק לוי מאלון שבות, בכיר הסוכנות לשעבר ופעיל העלייה שלמה נאמן, דוד ברוקנר, דוד הלל, נריה דולב, אליאל פרסבורגר, אחיה סנדובסקי והמהנדס משה (מוזי) פינקל.

מבחינת עציון זו נבחרת חלומות, ומבחינתו גם חלומות שכוללים את פינוי ירושלים מערבים אינם מילה גסה. לדברי דן בארי, הוא הצטרף למיזם כדי ליצור חזון. “אוטופיות עזרו מאוד לקידום של רעיונות", הוא אומר. “כמה מהן הפכו ממש לנכסי צאן ברזל של התרבות האנושית. נכון, יש באוטופיה גם סכנה. היא חושפת את הכותב לביקורת והרבה פעמים מצטיירת כנאיבית. היא דורשת אומץ רב, אבל היתרון הגדול הוא שכך נוצרת תמונת עתיד, ותמונה שווה תמיד יותר מאלף מילים. היא תמיד מציתה את הדמיון".

עיר בורחת מבשורה

עציון חיפש בנרות אדריכל מוביל לתכנון ההיבט המקצועי, וכל האדריכלים שפנה אליהם – יותר מעשרים איש - סירבו להצטרף למיזם השאפתני והשנוי במחלוקת, בשל החשש מתדמיתו ההזויה. אך לפני שלוש שנים וחצי, כשהגיע עציון ליורם גינזבורג – מרצה לאדריכלות באריאל ואדריכל העוסק בין השאר בתכנון מרכז המבקרים של תל שילה ובייסוד תוכנית אב לאלון שבות - הוא נעתר מיד: “הרגשתי שכל חיי חיכיתי לרגע הזה ולטלפון הזה".

העיסוק במקדש, בהר הבית ובאחרית הימים נתפס כמטורף. מה לך ולזה?

“מבחינתי זה הדבר הכי מובן מאליו. אני מתויג כחילוני אך אני אדם מאמין. אינני חוזר בתשובה, אלא פשוט נמצא בתשובה. מעבר לכך, יש פה אתגר תרבותי־תכנוני שאין שני לו בעולם. ומעל הכל, אני ירושלמי. תמיד היו לי תחושות בלתי מספקות בעניין העיר שלי. הרגשתי שמשהו במרחב הירושלמי איננו שלם. בדרך מפותלת התגלגלתי לפירנצה ודווקא שם התאהבתי במושג העירוניות. למדתי אדריכלות, והתבהר לי שאם אהיה שותף לתכנון מחודש של ירושלים, אוכל ליישם במולדתי את עקרונות העיצוב האורבני שאני מאמין בהם".

מה לא תקין במבנה העיר ירושלים?

“העובדה שאין היררכיה במרחב. הבריחה הישראלית מייעודה של ירושלים ניכרת גם בהיבט הפיזי־תכנוני. הכל שטוח. הכל נמצא באותה היררכיה. אין לירושלים מוקד, אין נקודת עגינה. אי אפשר לייצר תחושת נשגבות בלי בנייה מונומנטלית".

זו לא הוראה שניתנה כבר בתקופת המנדט, לא לבנות בירושלים רבי קומות כדי לשמר את תוואי השטח?

“מה פתאום? הם הרי בנו את ימק"א. הם לא הציבו סייגים עקרוניים על בנייה לגובה. המרחב האורבני צריך להקנות לאדם תחושה שהוא נמצא בתוך דבר שגדול ממנו, שמכיל אותו. עיר צריכה שוליים. אם שופכים קורנפלקס לתוך צלחת שטוחה, אין לו מקום, והחלב נוזל מהצדדים. לשם כך דרושה קערה עמוקה. פירנצה גרמה לי להבין מה זה להיות בתוך דבר שגדול ממני. מכך הבנתי שירושלים בלי בית מקדש איננה יכולה כלל להיחשב עיר. בלי מקדש לא נוצר מדרג עירוני־מרחבי. כשאני מסתכל על ירושלים של היום אני אבוד. ברגע שיהיה מקדש פתאום תהיה נקודת מוקד, היררכיה, מדרג עירוני. זה כמובן לא מספיק, ולכן אנחנו עוסקים בכך שמרחב העיר כולו ייצור את שולי הקדירה הנדרשים.

“מה הדבר הגדול באמת בירושלים? מדוע טופוגרפית היא נבחרה להיות מי שהיא? להבנתי, הצורך לחוש ‘בתוך' המרחב מתאפשר בירושלים בדרך מיוחדת וכמעט חסרת תקדים. במערב רחוב המלך ג'ורג' מגיע ל־800 מ' מעל פני הים, וכך גם הר הזיתים ממזרח, אבל הר הבית שביניהם נמוך יותר, כ־740 מ' בלבד מעל פני הים. מצד שני, הר הבית עדיין גבוה הרבה יותר מהנחלים שסביבו, שגובהם כ־600 מ' מעל פני הים.

“קיימות הגדרות מורכבות למיקומם הראוי של מבנים מונומנטליים, והעיקרון הוא שיש להציב אותם על רקע מסוים: שיהיו לנוף שוליים. הרבה יותר קשה ליצור מונומנטליות במקום שטוח. בטורינו ובמילאנו, למשל, על רקע הערים השטוחות, אפשר תמיד לראות את האלפים, המעניקים תחושה שהאדם נמצא בתוך מקום גדול ממנו. הבעיה היא שהאלפים נמצאים רק בצד אחד של הערים, ואם מסתכלים לכיוון האחר שוב נוצרת תחושה של שומקום. בירושלים, לעומת זאת, הנחלים שסביב הר הבית יוצרים במה מוגבהת יחסית ביניהם, ומכל צדי הר הבית ניצבים הרים גבוהים יותר. זה בדיוק המקום לייצר מונומנטליות שתשדר את הרושם הנכון מכל כיוון שתביט אליו.

“אם תראה לאדם שאיננו מכיר כלל את התרבות שלנו – בושמני, או בורמזי - את כיפת הסלע ולעומתה את המקדש, ותשאל אותו מה עדיף בעיניו, ברור שהוא יעדיף את המקדש. כיפת הסלע מתנשאת לגובה 45 מטרים בלבד, ואילו המקדש שאנחנו מתכננים מתנשא לגובה מאה מטרים, גבוה יותר מאשר הבית הראשון (60 מטר, א"ס) והשני (50 מטר, א"ס)".

למה לדעתך רוב האדריכלים שעציון פנה אליהם סירבו להצטרף למיזם?

“רוב האנשים מפחדים לעשות את הדברים החשובים באמת. אנשים לא רוצים להסתבך עם עצמם ועם הרשויות, לרכוש לעצמם תווית הזויה. אני נמצא בגיל שבו כבר מותר לי ללכת עם האמת שלי. מה שמעסיק אותי הוא שאני אקבל את עצמי, ולא מעניין אותי אם גם אחרים יקבלו אותי".

הרצל אמר

בעיני עציון וחבריו, הם ממשיכיו האולטימטיביים של המפעל הציוני. ממש כמו הרצל, שבספרו האוטופי “אלטנוילנד" דיבר גם הוא על עיר שמקדש ניצב בתוכה. אך התייחסותם של עציון ושותפיו לעם הערבי שונה מזו של הרצל: צוות “ירושלים הבנויה" מציע לערבים חילופי אוכלוסין, פיצויים נדיבים ותהליך שבסופו בירת ישראל תהיה ברובה יהודית.

ומה יהיה על הערבים ומסגדיהם?

עציון: “תמונת העתיד שאנו מציירים היא שירושלים תהיה עיר הקודש של עם ישראל ללא אחיזת עם זר ודתות זרות, בוודאי לא עשרות רבות של מסגדים, מנזרים וכנסיות כפי שקיים היום. אלה סממנים זרים שיצטרכו לפנות את מקומם. אמנם ייתכן שערבים שיכרתו ברית עמנו יוכלו להתגורר במדינת ישראל, אבל הם יהיו מעטים ונוכחותם פחות משמעותית.

“בדיוק כפי שמכה היא עיר קודשם של המוסלמים, מוקד אסלאמי שאין לנו תביעות לגביו, וכפי שהוותיקן הוא מוקד נוצרי שאין לנו תביעות לגביו – כך ירושלים והר הבית הם של עם ישראל בלבד, ובבקשה מכל הדתות לא להפריע זו לזו. אין לנו תביעות לגבי ערי הקודש שלכם, ובבקשה שגם לכם לא יהיו תביעות מאיתנו".

יש ערבים שיושבים בירושלים אלף שנה. פשוט תאמר להם לקום וללכת?

“אתה שואל אותי שאלות שצריך לשאול בעצם את ההנהגה העתידית, וזו הרי טרם קמה. ההגה איננו בידי. התקווה האישית שלי, והיא כבר חורגת מגבולות המיזם, היא שנסתדר עם הערבים בדרכי שלום ולא בחיכוך. שהפינוי יתקיים בהבנה ובהסכמה ומתוך כדאיות ליחיד. בקיצור, ניתן לכל אחד שיעתיק את מגוריו למקום חדש, ויקבל שם לא פחות מאשר היה לו כאן. לא בהכרח יורעו התנאים הקודמים.

“ככלל, לא נהרוס מבנים שאין צורך להרוס, ולא נפנה את מי שאין צורך לפנות. אין בתוכנית שלנו בכלל הרס לשם הרס ופינוי לשם פינוי. עד כמה שהמיזם שלנו דרמטי בהיקפו, הוא יהרוס ויפנה באופן המזערי ביותר. יתרה מכך, קיימת במיזם שלנו אפשרות שאת חלק מכפרי האירוח לעולי הרגל יפעילו ערבים שיכרתו ברית מחודשת עמנו וירצו להיכנס תחת כנפי אלוהי ישראל".

גינזבורג: “מקור הסמכות שממנו אנחנו שואבים באומרנו שירושלים צריכה להיות יהודית בלבד הוא התורה. אינני בשיח של התנצלות בעניין הזה. כל אדם וכל עם פונה אל מקור הסמכות שלו. התורה, האל ובית המקדש הם מקור הסמכות שלנו".

לפחות מהבחינה הזו, “אלטנוילנד" אינו מהווה השראה לעציון ולשותפיו. במדינתו של הרצל הערבים חיים יחד עם היהודים בשלווה ובשלום, והעלילה הפוליטית של הספר מזכירה פוליטיקאי שביקש לשלול את זכויות הערבים, אך נכשל בבחירות.

את האוטופיה כתב הרצל בשנת 1902, ובה תיאר כיצד תיראה הארץ כעבור עשרים שנה, כביכול לאחר הגשמת חזון הציונות. עציון עצמו איננו מעז לנקוב במועד התגשמות החזון הזה, מיזם חייו. משך הזמן איננו חשוב, לדעתו, אלא עצם שרטוט היעד: “תמונת עתיד מקרינה תמיד באור חוזר על התהליך. היא נותנת כוח תודעתי כדי להתמודד עם הקשיים שבדרך. זה חשוב, למרות שברור שהדרך לשם תהיה מפותלת מאין כמוה".

בהקדמה לספר “ירושלים הבנויה" שעתיד לראות אור, כותב עציון שהרצל “ידע היטב שעוד נכונה לתנועה הציונית דרך חתחתים ארוכה וקשה עד אשר תפרה ותנחל את הארץ. אך באותן שעות בחדר העבודה, כאשר רטט עטו תחת עיגול אור מנורת הלילה, הוא כבר יצא ממצרים, כבר הילך דרך חירות, כמו דילג ברגל קלה על כל התהליך כדי לשרטט את הייעוד, ובכך להקרין אור חוזר על התהליך כולו. במידה רבה אנו הולכים בעקבותיו של בנימין זאב הרצל, להעמיד כאן חזון אשר יוליד מציאות".

אבל לא רק הרצל. לא פחות השראה למיזם שואב עציון, לדבריו, מדוד המלך, “המורה הראשון", בלשון עציון, שלפי המסורת נאסר עליו לבנות בעצמו את המקדש, אך הוא לא נמנע מלהכין את כל הציוד הנדרש, כולל תוכניות המבנה. “גם אנו עדיין מנועים בעוונותינו ובעוונות מנהיגינו מלהגשים את התוכנית בפועל", כותב עציון, “אך את שולחן השרטוט עוד לא גזלו מאיתנו, וגם לא את שאיפת הגאולה וחירות המחשבה".

כמו בגנגס

תשכחו כל מה שידעתם על ירושלים עד היום. המפעלים שמשרטט צוות “ירושלים הבנויה" יהיו, אם יתגשמו, בעלי ממדים שבירת ישראל לא ידעה מעולם. בעוד ירושלים הנוכחית משתרעת על פני 125 קמ"ר, העיר העתידית מתוכננת להתפרש על פני אלף קמ"ר, ולבלוע בתוכה גם את בית שמש, מישור אדומים וגוש עציון - אבל גם את הבירה הפלסטינית רמאללה ואת הערים אל־בירה ובית לחם, שלפי התוכנית יפונו ברובן מתושביהן הערבים. בצוות קבעו שכדי שבירת ישראל לא תהיה מפוררת מדי, ובכלל כדי שתהיה “עיר עולם", כהגדרת גינזבורג, צריכים להתגורר בה לפחות שלושה מיליון תושבים. היום, לשם השוואה, מתגוררים במרחב הזה 1.6 מיליון בני אדם.

במשך שנה קיימו חברי הצוות סיורים שבועיים, והתוו הצעה לציר טבעתי (“דרך ארץ המוריה") שיקיף את ירושלים המורחבת ויגדיר את גבולותיה. בצוות הכריעו מה יזכה להיכלל בשטחה של ירושלים ועל מה נגזר להיוותר בחוץ. בעניין מודיעין, למשל, הוסכם בצוות שאין להכליל אותה בתוואי הגבול של ירושלים העתידית, מפני ש"היא משדרת חוויה של מישור ולא של הר".

בחגים אמורים להצטופף במרחב הזה בבת אחת עשרה מיליון בני אדם. בלונדון, לשם השוואה, העיר המתוירת בעולם, מבקרים בכל שנה 17 מיליון תיירים. בירושלים מבקרים כיום בכל שנה שלושה מיליון תיירים. במכה שבסעודיה, מבקרים בכל שנה עד ארבעה מיליון עולי רגל. כל אלה אכן מגיעים למתחמים עירוניים מצומצמים, אך לא בבת אחת. ההתכנסות הגדולה בעולם המתרחשת בנקודת זמן מוגדרת (אחת ל־12 שנה) מתקיימת על גדת נהר הגנגס בהודו, ובמהלכה מתקבצים יחדיו 20­­־30 מיליון מאמינים הינדים – אך גם זאת לא למעמד אחד ממוקד, אלא להמון אירועים המתרחשים באותה עת לאורך הנהר בפרישה בת עשרות קילומטרים.

כך שההתרחשות שמתכנן צוות “ירושלים הבנויה" תהיה גדולה מכל מה שידעה האנושות עד כה. סדרי הפסח ההמוניים בירושלים בשלהי ימי הבית השני לא התקרבו בהיקפם למה שמתוכנן פה. להערכת פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן, מספר החוגגים בערב הפסח בעיר הקודש לא עלה לרוב על כמה מאות אלפי בני אדם. צוות “ירושלים הבנויה", לעומת זאת, שאפתני בהרבה. הוא מעוניין שברגע נתון יעמדו עשרה מיליון איש בתוך שדרת הפרפר – השדרה המלכותית שמתוכננת להקיף את הרכסים החולשים על הר הבית: מארמון הנציב דרך הר ציון, אזור העירייה, מוזיאון רוקפלר והר הזיתים. השדרה תקיף שטח בן כ־12 קמ"ר, שכל מי שיעמוד בו יוכל לצפות על הנעשה בהר הבית. בהגדרה הלכתית מכונה השטח שפנימה משדרת הפרפר בשם “מהצופים ולפנים", וחלות בו הגדרות הלכתיות מחמירות על מה שמותר ואסור לעשות מול פני הקודש.

במלים אחרות: מה שמתכנן פורום “ירושלים הבנויה" הוא לייסד במדרונות הצופים אל הר המוריה את התיאטרון הגדול בעולם, שבו יצפו כולם בו זמנית בהתרחשות ממוקדת – הקרבת קרבן הפסח בערב חג הפסח ומעמד “הקהל" המתקיים בכל שבע שנים בחג הסוכות. כל השטח שפנימה משדרת הפרפר יתפקד ברגלים כיחידה אחת.

“הכל בנוי על הבחירה הטופוגרפית של המקום הזה דווקא", משוכנע גינזבורג. “יש מעט מאוד מקומות בעולם שבהם קיים תיאטרון טבעי ובמה ציבורית קרובה ואינטימית".

אין בעולם שני הרים שביניהם הר נמוך יותר?

“בדרך כלל כשזה קורה המרחק בין ההרים גדול מדי. כאן זה בדיוק בגודל הנכון, וכל השטח פרוש על כף ידך. כמי שעוסק גם בשילה הקדומה אני יכול לומר לך שבשילה קיימת תופעה דומה – אזור המשכן גבוה יחסית מסביבתו הקרובה, אך במרחק מה ניצבים הרים גבוהים ממנו. אבל שם הממדים קטנים בהרבה מאשר בירושלים.

“זה סימן שהמקום הזה תוכנן מראש להכיל התרחשות עצומה כזו, ואנחנו בעצם רק משחזרים את מה שכבר היה טמון במקום. גם אם התכנון שלנו שאפתני וגדול ממדים הרבה יותר משנוסה אי פעם בירושלים, ברור לי שהפוטנציאל למימוש בסדרי גודל כאלו היה גלום כאן בעצם כל הזמן. התחושה היא שחזרנו הביתה, וממילא הכל מתאים כמו כפפה ליד".

לפי חלומו של גינזבורג, מיליון בני אדם ימלאו את שטח הר הבית המורחב. הפורום מבקש לעשות להר הבית את מה שהעז לעשות הורדוס: להרחיב אותו, אבל הפעם בממדים משמעותיים בהרבה משביצע המלך האכזר: שטח הר הבית יוכפל ויותר מכך על חשבון הרובע המוסלמי שמצפון לו, וישתרע עד לאזור מוזיאון רוקפלר. באזור הצפוני המוגבה ייבנו אולמות תת־קרקעיים גדולים מאוד שיספקו מסתור משמש ומגשם.

תוכנית המקדש של צוות “ירושלים הבנויה" תואם גם חלק מהתוכניות המוצגות בחזון נביאי התנ"ך, יחזקאל וזכריה. נחל הקדרון התוחם ממזרח את הר הבית יהיה בעתיד שטוף מים, בעוד שבימינו זורם בו בעיקר ביוב. מי ים מותפלים יוזרמו בו אל ים המלח וימלאו את הימה המתייבשת מחדש – במה שיהווה יישום מאוחר של מיזם תעלת הימים הנזכר עוד בחזונו של הרצל.

להבדיל בין קודש לחול

איך תצליח ירושלים להכיל עשרה מיליון בני אדם בבת אחת? ב"ירושלים הבנויה" לא בונים על חדרי מלון, שכיום יכולים להכיל בסך הכל 10,000 אורחים – טיפה בים לעומת החלום. חוק חדש במדינת ישראל של עציון ושות' אמור לתת מענה לחלק מהבעיה: כל מי שיבקש לבנות את ביתו בבירת ישראל יחויב לבנות בו גם יחידת אירוח. הממשלה תתמוך במענקים נדיבים בירושלמים שיבחרו לבנות, והללו אף יורשו להשכיר את יחידת האירוח במהלך ימות השנה בתנאי אחד: שבמהלך הרגלים תימסר יחידת האירוח למשפחת עולי רגל חינם אין כסף. כך אמורים שלושה מיליון עולי רגל להתארח אצל שלושה מיליון ירושלמים. עוד מיליון אמורים להתגורר – החזיקו חזק – בזרוע הימית של ירושלים שתיקרא להלן “ירושלים הימית". “החלטנו שירושלים צריכה סניף שיקשור אותה לים, ויהיה מרכז העסקים של ירושלים. כדי ליצור עיר קודש חייבים ליצור עיר חול, וזו לא תהיה תל אביב".

מה רע בתל אביב?

“התפקיד שלנו הוא למרכז את הארץ סביב ירושלים. בעניין הזה אנחנו קנאים מאוד. תל אביב תישאר כפי שהיא, אבל מרכז הכובד יהיה קשור לירושלים. אנחנו בעצם מייתרים את תל אביב כמרכז העסקים. איננו רוצים כל תחרות עם בירת ישראל. מערכות היחסים בתוך ארץ ישראל חייבות להיות ברורות".

ובכן, עיר החול העתידית תיבנה בדיוק ממערב לירושלים – כלומר, בעצם, באשדוד, שתכונה מעתה: ירושלים הימית. גינזבורג: “כל עיר יבשה, בפרט עיר עולם כירושלים, זקוקה לדריסת רגל בים. ירושלים הימית תהיה העיר המודרנית ביותר בישראל. שם תעמוד הבורסה הישראלית ומרכז העסקים הארצי. כל ענייני החול שאיננו מעוניינים שיתקיימו בעיר הקודש. בחרנו באשדוד בין השאר מכיוון שהנמל הקיים בה גדול בהרבה מנמל תל אביב. ייבנה שם גם שדה תעופה בינלאומי עצום, ובעיר יוקמו מרכז מסחרי ובנקאי שיהיה הגדול במזרח התיכון".

ובכן, בנוסף לשלושה מיליון התושבים, עוד מיליון בירושלים הימית ועוד שלושה מיליון אורחים ביחידות האירוח, יוקמו בהרי ירושלים מחנות עולים לשלושה מיליון עולי הרגל שלא ימצאו פתרון אחר. “הלכנו לאתר מקומות שבהם נוכל להקים מחנות. מדובר בעשרה מחנות של מאתיים אלף איש: כל מחנה עולים יהיה בגודל של נתניה. מלבדם יהיו עוד שני מחנות גדולים בערבות יריחו, וישתכנו בהם חצי מיליון איש. בין החגים יהיו המחנות פארקים לשימוש הציבור. “העיר תדע להיות בהיריון ובלידה שלוש פעמים בשנה", מגדיר זאת גינזבורג. מחנה כזה ייבנה באזור שקיימות בו מדרגות טופוגרפיות בשיפוע של 12­־15 אחוזים, במטרה שמדרגות הקרקע יאפשרו לבנות בתוכן מעין מגירות שבהן יהיה אפשר לנעול במהלך השנה את הציוד הפריק שממנו מורכבים המבנים הארעיים, להמתנה עד הרגל הבא.

גינזבורג: “ירושלים שאנחנו מתכננים תהיה העיר היפה ביותר בעולם, הטכנולוגית והמתפקדת ביותר בעולם, אבל מעל הכל היא תהיה עיר חסד וצדק, עיר מכניסת אורחים ברוח תורת ישראל. אנחנו מאמינים באלטרואיזם. אם אדם יקבל סיוע ממישהו, הוא ייטה גם לתת לאחרים. אדם שיקבל ללא תמורה אירוח ומים זורמים, יעניק גם הוא משלו לאחרים. באדם יש נטייה לנשגב, ובירושלים זה יצליח. ניצור כאן מציאות שכולם יעניקו לכולם".

ומדוע בעצם לא לשדר בטלוויזיה את הטקסים של המקדש, ולהימנע מההפקה המורכבת והיקרה?

“בהחלט אפשרי שאדם ישב בנתניה עם הפיצוחים לידו ויצפה בטקסים במקדש. מצד שני, כמו בימי קדם, המטרה בעלייה לרגל היא שהאדם יעבור תהליך נפשי. הגענו למסקנה שכדי להעמיק את החוויה אין מנוס מלגרום לישראלי מהמניין לקחת פסק זמן ממרוץ החיים ולהגיע בעצמו עם כל המשפחה לירושלים. המטרה היא שאדם יגיע למחנה או לעיר שלושה־ארבעה ימים לפני הרגל ויתפנה מכל עיסוקיו היומיומיים. אנחנו מבקשים בעצם לעצור את הזמן, להתנתק מחיי היומיום ולהתכונן לקראת האירוע המכונן שבו ייפגש כל העם על המורדות הצופים אל הר הבית.

“כשאדם יגיע כבר לתחומי ירושלים, למחנות העולים, לדירות האירוח או לירושלים הימית, תהיה שם תשתית אדירה שמטרתה להביא אותו למרכז, להר הבית. בעשרים דקות יהיה אפשר להגיע מירושלים הימית ומשאר המחנות לירושלים, וחזרה בכיוון ההפוך. הרי כבר כיום קיימות רכבות קליע יפניות שנוסעות 300 קמ"ש ויותר. כמעט טיסה. זו תשתית שתפעל לא רק בחגים. לאדם מגבעתיים שירצה להגיע לים ייקח יותר זמן מאשר לירושלמי שיבקש להגיע לים".

איך תגרום לישראלי הממוצע לסגור את הטלוויזיה באמצע “האח הגדול" ולעלות לרגל לירושלים?

עציון: “כשהמקדש יקום, כך אנחנו מקווים, הוא יהיה מנוע צמיחה אדיר לא רק מבחינה חומרית, אלא בעיקר מבחינה רוחנית. הוא יהיה מגנט למציאות חדשה לגמרי. הוא יביא לצמיחתה של ירושלים כולה ויהפוך למוקד משיכה. מובן שמקופל פה חזון לשינוי תרבותי מרחיק לכת. הייתי מגדיר זאת, לפי שאלתך, במילים 'מהאח הגדול אל האב הגדול', אבינו שבשמיים. המקדש יהיה מגדלור עצום לעם ישראל וגם לאומות העולם. הוא ייצור מציאות לא מוכרת. נכון, קל יותר להראות תוכניות של בתים מאשר להמחיש שינוי תרבותי. מצד שני, המיזם הזה, והספר ואתר האינטרנט שיבואו בעקבותיו, אמורים לשדר אווירה תרבותית של עיסוק בקודש והשראת שכינה שייצרו רצון בציבור להתקרב למהלך ולהיות חלק ממנו".

בדיקה מקצועית שערכה חברת תחבורה ידועה מאוד בישראל במיוחד למען צוותו של עציון, הביאה למסקנה שכדי לשנע עשרה מיליון איש אל שדרת הפרפר בתוך שעות ספורות דרושים 57 רציפי רכבות תת־קרקעיים שיפעלו בו זמנית. עציון: “קבענו חוק, שבחגים הרכבות לא יעברו פנימה לתוך שדרת הפרפר. שם הכל נעצר ומשם הולכים ברגל. שום רכב ממונע לא יעבור מלבד רכבי חירום או תמיכה בנכים. מסועים ייפרשו על ההרים ויסייעו לכל קשיש או תשוש לנוע פנימה מהשדרה ללא קושי. אם תהיה שם תנועה חופשית של כלי רכב, תיפגע אווירת הקודש שאנחנו מעוניינים להשרות. כל מי שבא למקום הזה צריך להרגיש קדושה".

עציון מצפה להתגייסות בינלאומית שתאפשר את המיזם, מתוך הבנת חשיבותו: “תוכנית מרשל לשיקום אירופה אחרי מלחמת העולם השניה היא דוגמא מצוינת. נבנתה תוכנית בינלאומית שבה המדינות המנצחות משקמות את המדינות המפסידות מחורבותיהן. לא היה צורך לשכנע למה זה נחוץ. לכולם היה ברור שאירופה צריכה להשתקם ולשוב ולהיבנות – אז למה בעניין ירושלים יהיה פחות ברור לעולם שהיא צריכה לחזור ולהיבנות?"

כמה זה עולה לנו

כדי להעביר את מרכז ירושלים מהעיר החדשה אל העיר העתיקה, בפורום של עציון נחושים מאוד לבטל את החלוקה בין מזרח ומערב בירושלים. לדברי שלמה נאמן, “הציונות כבר בנתה לעצמה מקדשים בהר הרצל ובגבעת רם. היא הקימה את יד ושם, את בית העלמין הצבאי ואת חלקת גדולי האומה, והתיימרה לבסס כך את זכותנו להתגורר כאן: אנחנו כאן בגלל אושוויץ, אנחנו כאן בזכות הנופלים. זה באמת עבד, אבל הגיע הזמן ללכת הלאה, מזרחה, מהר הרצל ומגבעת רם להר הבית".

לפי תוכניות הצוות, קריית השלטון תעזוב את גבעת רם שבמערב העיר ותתרכז על המורדות שפנימה משדרת הפרפר או ממש על גביה. משרדי הממשלה העיקריים ימוקמו בגבעת חנניה, הצופה אל ההר, וכך גם בית המלך (כן, הם חוזים שיהיה אז מלך – כל הפרטים בספר “ירושלים הבנויה" העתידי) ובית הנבחרים (שהוא בעצם הכנסת, שתמשיך לתפקד במקביל לבית הנבחרים העליון, הסנהדרין, שימוקם במקדש). לצדם יהיו מוסדות הקשורים אל המקדש, מתחם מקוואות גדול, ו"בית קרן השיר" - שילוב של האקדמיה למוזיקה עם מכון לפיתוח שירת הלוויים במקדש.

במורדות הר הצופים, מול שער האריות שדרכו נכנס צה"ל לירושלים העתיקה במלחמת ששת הימים, יוקם “בית דברי הימים", מוזיאון זיכרון היסטורי שיסמל את המחיר ששילם עם ישראל כדי לשחרר את ירושלים. גם שער הרחמים ייפתח מחדש. במקום ארמון הנציב של היום ייבנה “בית האומות", שישמש מרכז קליטה לעולי רגל שאינם יהודים. מדרום לו ישוכנו השגרירויות הזרות, שכיום כולן שוכנות בתל אביב.

מסגד אל־אקצה שבדרום הר הבית יפורק ויועתק, ותחתיו יבנה היכל “שערי משפט": מבנה מפולש שישחזר את מבנה הסטיו המלכותי של הורדוס, ועל גביו, בשבע קומות, ייבנו יציעים שמהם אפשר להשקיף אל העבודה במקדש. היכל הספר יועתק להר ציון וכן הספריה הלאומית, במתחם שיכונה “קריית ספר". המבנה יצפה אל פני המקדש ויהיה למרכז לימודי היהדות הגדול בעולם. גבעת רם תנוקה כמעט לגמרי ממתחמים ממלכתיים חשובים, והאוניברסיטה העברית תעבור כולה אל הר הצופים.

בפורום “ירושלים הבנויה" משוכנעים שאת גבעת רם יש להנמיך, בעיקר בשל החטא הגדול – העובדה שהיא שוכנת במערב העיר ובמשך עידן שלם ביקשה להחליף את המרכז ההיסטורי שבהר הבית. מבחינת צוות “ירושלים הבנויה" זהו פשע בלתי נסלח, והם גוזרים על גבעת רם להפוך ל"חצר האחורית" של ירושלים, כפי שהיה במשך דורות הר הבית.

מיזם “ירושלים הבנויה" עתיד לצאת בשנים הקרובות כאלבום תמונות שמטרתו להמחיש לקורא עד כמה גדול החלום היהודי. בהמשך יש תוכניות למכון מחקר, אתר אינטרנט ומרכז מבקרים שיציג את החזון לכל מבקר בירושלים. מתי יצא הספר לאור? אין תאריך יעד. יש עוד המון נספחים שצריך להוסיף, ובין השאר נספח הידרולוגי, נספח שימור עתיקות ונספח כלכלי שיעריך את היקף עלותו של המיזם המתוכנן. לכל מבנה או יצירה פיזית יתווספו בספר מאמרי תוכן שידברו על החזון שמאחוריו.

לפחות ככותרת, מהי הערכת העלות של המיזם כולו?

עציון: “ברור לנו שנספח כלכלי שיענה לשאלה ‘כמה זה עולה לנו' הוא אחד החלקים החשובים במיזם, והנספח הזה טרם נכתב למרות שכבר טרחנו על כך רבות. גם אם איננו כלכלנים, איננו טיפשים. ברור לנו שמדובר בהשקעה של טריליונים רבים. יחד עם זאת, הנספח הכלכלי העתידי יצביע גם על טורי הכנסה ולא רק על טורי הוצאה - הכנסה שתגיע למשל ממכירת שטחי מסחר בעיר המתחדשת, מגיוס כספים במדינות בעולם ומקונצרנים שיהיו מעוניינים להשקיע.

“בנוסף יחודש מס ‘מחצית השקל', שיש הטוענים ששוויו לאדם בודד שקול לשכר עבודה של שבועיים. גיוס כספים מהציבור יהיה מושתת בעיקרו על רצון חופשי והתנדבות, ואני משוכנע שיהיו גם רבים שישמחו לתרום. אין לי ספק שיתקבלו תרומות גם מחוץ לגבולות עם ישראל. ואחרי כל אלה, ברור מאליו שזהו מיזם שלא ייבנה ברגע אחד אלא ייארך שנים רבות".

"עיקר האמונה לדעת שהכל שם אפילו בחורבנו. מפני ששם קדושתה. ורואים ואינם יודעים מה שרואים" (רמ"ק זוהר שמות)

sofash@maariv.co.il

מאת: ארנון סגל / מעריב + מקור ראשון


ליה 02.10.1307:53
72. אריה קינג: ''לייהד את ירושלים זו לא גזענות'' בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 02.10.13 בשעה 08:04 בברכה, ליה

כרזות הבחירות של רשימת "ירושלים מאוחדת" תחת הכותרת "ליהד את העיר" עוררו סערה ציבורית. חבר הרשימה אריה קינג מגיב.

ברשימת ירושלים מאוחדת דוחים את הביקורת שמתח עליהם יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ רובי ריבלין, שיצא כנגד כרזות החוצות שהם פרסמו: "לייהד את ירושלים".

ריבלין כתב כי יש לבדוק אם אין במודעה כזאת משום עבירה על החוק והסתה.

"מבחינה יהודית ומוסרית זוהי חרפה. יהדות משמעותה חיים של קיום משותף עם הגר הגר בתוכך ללא סייג ושיור. אמירה פרובוקטיבית כזאת איננה רק עבירה על החוק אלא גם מחבלת באמונתו התמה שניתן לקיים מדינה יהודית שהיא גם דמוקרטית. מודעה זו מכריזה למעשה שמדינה יהודית איננה יכולה להיות דמוקרטית וכיהודי אני מתבייש".

בתגובה לדברים אומר אריה קינג, מס' 2 ברשימת ירושלים מאוחדת, כי רובי ריבלין יודע היטב מה יקרה אם המגמה שיש היום בירושלים תימשך.

"לפני כמה שנים גאלנו נכס בהר הזיתים. הריצוף של הבית היה עשוי ממצבות של יהודים וביניהן גם המצבה של הסבתא רבה של רובי ריבלין, רחל ריבלין. כשהראנו לו הוא היה מזועזע. אז גם היום, אני קורא לרובי, רובי אולי שכחת מה קורה כשלא שומרים על ירושלים יהודית. בסוף לא רק המצבות שלנו יהיו ריצוף, אלא גם הגופות שלנו".

קינג טוען כי רשימת ירושלים מאוחדת לעולם לא תיקרא לגירוש ערבים מהעיר.

"אני מסתובב יותר מרובי ריבלין בשכונות מזרח העיר וחשוב לי שהם יקבלו את כל השירותים. אבל אנחנו יהודים גאים ויש לנו גאווה יהודית. גם במגילת העצמאות נכתב שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ואני רוצה שגם הם יכבדו אותנו ויקבלו את העובדה שזאת עיר יהודית ומי שרוצה לכבד אותנו יוכל להישאר כאן".

לדבריו ייהוד העיר, אינו רק ברמה הלאומית, אלא גם ברמה התרבותית.

"בשנים האחרונות לצערנו הפכה היהדות בעיר למוקצה מחמת מיאוס, מביאים לכאן את כל התרבויות מכל העולם מלבד התרבות היהודית ועל זה אנחנו זועקים.

מביאים לכאן פסטיבל יין, פסטיבל בירה ומוסיקה ועל יהדות כלום. גם את זה אנחנו רוצים לשנות".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 03.10.1310:59
73. עשרות חרדים ובראשם הרב ברנד עלו להר הבית בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.10.13 בשעה 11:07 בברכה, ליה

הרב ברנד ועימו עשרות אברכים ותלמידים עלו למתחם הר הבית לאחר טבילה. בין הבאים גם ילד בן שלוש לחלאקה.

עשרות חרדים בראשותו של הרב יצחק ברנד עלו השבוע (שלישי) להר הבית, לאחר טבילה כהלכה, חליצת נעלי עור, והליכה בתחומים הנמצאים מעבר לכל ספק מחוץ לשטחי העזרה המקודשת בהר הבית.

בתנועות מקדש מציינים כי הרב ברנד הוא מחברם של עשרות חיבורים תורניים ביניהם גם חיבור מיוחד שהקדיש לבירור דיני העלייה להר הבית בזמננו. לדבריו, העלייה להר היא לא רק מותרת, אלא מצווה וחובה על כל יהודי ששואף לחדש את מצוות התורה התלויות במקדש.

עוד אומרים שם כי העליות הללו להר הבית מסמנות התחדשות של המנהג הקדום לעלות לרגל למקום המקדש גם לאחר חורבנו. העולים סבורים שלמרות איסור הפולחן שהממשלה מטילה על העולים בהר הבית, בכל זאת ישנה 'מצוות ראייה', או זכר לה, בימי הרגלים.

בין עשרות העולים היה גם ילד בן שלוש שהגיע לגזיזת שערות החלאקה שלו במקום הקדוש.

הרב ישראל אריאל ממכון המקדש שהשתתף בעליה, העביר במקום שיעור תורני, ודיבר בשבחם של המצוות שיהודי זוכה לקיים בעצם עלייתו בהר. הרב ברנד נשא גם הוא דברים עם הקשר לפרשת השבוע, אודות החשיבות והחובה לשמור על ארצנו ומקום המקדש בידינו ולא לתיתם או למוכרם לידי זרים, לא בהסכמים מדיניים ולא בהיתרי מכירה.

העולים דיווחו כי מלבד תקריות קלות, העלייה להר התקיימה באווירה טובה, בהתרגשות, ובתפילות מן הלב שיבנה המקדש ועבודת השם תחזור למקומה כבראשונה. בקשות לרפואת מרן הרב חיים עובדיה יוסף. חלקם השתחוו מלוא קומתם, ובסיום אמרו קדיש באיחולים שיתגדל ויתקדש שמו של הבורא יתברך במקום, ובעולם כולו. לאחר מכן פצחו העולים בריקודי שמחה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

חרדים עולים אל הר הבית תשרי תשע"ד



חרדים עולים אל הר הבית תשרי תשע"ד

http://www.youtube.com/watch?v=ym8Z...


ליה 17.10.1316:41
74. מיזם חדש מעודד עליית יהודים להר הבית בתגובה להודעה מספר 0
פרוייקט ליב"ה יוצא במיזם חדש לעידוד העליה להר הבית. עליה מאורגנת כולל הסעה, טבילה במקווה, ביקור בהר וסיור במכון המקדש.

מיזם ליב"ה (לחופש יהודי בהר הבית) יוצא במטרה חדשה לעידוד העליה להר הבית. המיזם הוא מיסודן של שתי קרנות - קרן נחלת עצמאות ישראל והקרן למורשת הר הבית.

למנהל המיזם מונה הרב יהודה גליק.

במיזם מאפשרים לתאם עליה מאורגנת להר הבית, כולל הזמנת הסעה, טבילה במקווה, ביקור בהר הבית וסיור במכון המקדש.

הפרויקט נתמך על ידי גורמים שונים ולכן עלות הסיור הינה סימלית בלבד. המיזם הציב לעצמו שתי מטרות מרכזיות.

הראשונה להגיע למצב שיהודים יהיו חלק מהנוף הטבעי בהר הבית וכפועל יוצא מכך לא יתייחסו אליהם כאל זרים או מבקרים והשניה להסדיר באופן מלא את זכויותיהם הבסיסיות של היהודים בהר.

העולים להר מקבלים הדרכה מדוקדקת טרם עלייתם אודות הטבילה וכן פירוט על המקומות בהם ניתן לפסוע בהר.

"התורה מצווה עלינו לחתור אל המקום אשר יבחר ה', לגלותו, לרוממו ולבוא בו לראות ולהיראות לפני השכינה", הסבירו בתנועת ליב"ה, "חורבן המקדש הותיר את ההר בחורבנו ומאז, זה אלפיים שנה, מהווה הר הבית כיוון תפילתם ומשאת נפשם של מיליוני היהודים מכל רחבי העולם. בשנת תשכ"ח (1967) שב עם ישראל להר הבית תוך רטט נימי הנפש בקריאת 'הר הבית בידינו'".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...



לאתר:

http://li-ba.org/
ליה 15.11.1310:54
75. אושר: הגן הלאומי שיחסום הרצף הערבי בירושלים בתגובה להודעה מספר 0
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה להקים את הגן הלאומי מורדות הר הצופים שיחלוש על 650 דונם. תושבים ערבים באזור, שהגן יחצוץ בין שכונותיהם, טוענים: זה מהלך פוליטי

תכנית המתאר של הגן, 750 דונם בסך הכל

למרות הלחץ והגינויים, תנופת אישורי הבנייה במזרח ירושלים ממשיכה: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה הערב (חמישי) את בנייתו השנויה במחלוקת של הגן הלאומי "מורדות הר הצופים" במזרח ירושלים. הגן הלאומי האמור, שיתפרש על פני 650 דונם, עתיד לחצוץ בין השכונות הערביות באזור ולמעשה עשוי למנוע רצף טריטוריאלי. באחרונה דחף משרד הפנים את קידום התכנית.

תכנית המתאר המקומית להקמת הגן הלאומי, הנמצא בסמוך לאוניברסיטה העברית ובין שכונת א-טור ועיסאוויה במזרח ירושלים, הופקדה להתנגדויות הציבור כבר בנובמבר 2011, אלא שעתירה לבית המשפט גרמה לעיכובה. אחרי שהעתירה נדחתה, התכנית הופקדה בשנית באפריל 2013.

תושבים ערבים בשכונות הסמוכות, המתנגדים להקמת הגן, טוענים כי הוא עתיד להיבנות על קרקעות השייכות להם, וכי הוא מונע אפשרות של התרחבות טבעית של האוכלוסייה ובנייה חדשה. לדבריהם, המניע של ישראל להקמת הגן נעוץ למעשה בסיבות הללו. "הגן חונק את השכונות", אמרו בעמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון", המסייעת לתושבים הערבים. "שתי השכונות מוקפות באלמנטים אורבניים בלתי עבירים כגון כביש ארצי, קמפוס האוניברסיטה, מתחמי כנסיות ושכונות יהודיות", הוסיפו. לטענתם, השכונות באזור ממילא בנויות בצפיפות גבוהה בהן התשתיות דלות.

מנגד, גורמים המצדדים בתכנית טענו כי בגן ישנם ממצאים ארכיאולוגיים חשובים, והם ציינו גם כי הוא ישמש ריאה ירוקה נקייה מבנייה - ממנה יוכלו ליהנות גם תושביה הערבים של השכונות. לטענתם, שטח שייגרע מהתכנית יהפוך לחלק מעיסאוויה. אולם, נוכח העובדה שמדובר בשטח ששולט על צירים חשובים, כמו הכביש למעלה אדומים, בנייה ישראלית במקום תימנע למעשה אפשרות של חלוקת ירושלים במשא ומתן עתידי.

הגן הלאומי בהר הצופים מופיע כבר בתוכנית המתאר של ירושלים, אולם בשנים האחרונות נעשו בתכנית להקמתו שינויים - כך שנוספו לשטחו 80 דונם לעומת המתאר המקורי. השטחים הירוקים הסובבים "סופחו" אף הם לתכנית והפכו לחלק אינטגרלי מהגן המתכונן. גורמים בוועדה לתכנון ובנייה מסרו לוואלה! חדשות כי ראש העיר ניר ברקת מנסה לקדם פשרה עם התושבים הערביים של השכונות במטרה להעביר 35 מאותם 80 דונם לחזקתם (כך ששטח הגן הכולל יעמוד בסופו של דבר על 615 דונם במקום 650). יצוין כי בתחילה עמדה התכנית על 750 דונם, אולם בסופו של דבר התקבלו כמה התנגדויות, מה שהקטין במאה דונם את שטחו הכולל של הגן הלאומי.

חבר הוועדה, עורך הדין יאיר גבאי, מסר בתגובה: "הגורמים שניסו לחבל בקידומה של התכנית החשובה והאסטרטגית הזו פעלו למען עבריינות בנייה שאין לה גבולות ושאיננה מתחשבת אף לא באינטרסים של תושבי מזרח ירושלים". לטענתו, גם אלו זכאים ליהנות משטחים ציבוריים פתוחים ושטחי נוף פתוח, במקומות עם הנוף הקדום של ירושלים. הוא גם העביר ביקורת כלפי הארגונים הסביבתיים שלא התייצבו לצד התכנית ה"ירוקה". "מפליא אותי כל פעם מחדש איך כל הארגונים הירוקים למיניהם נעלמים כשמדובר בבנייה על שטחים ירוקים במזרח ירושלים. פתאום ריאות ירוקות לא חשובות, פארקים לילדים ותושבים לא מעניינים אף אחד. מבחינתם, שתושבי האזור ימשיכו להגיע לגן סאקר במקום שיהיה להם פארק ראוי לשמו ליד הבית".

בתוך כך השר להגנת הסביבה עמיר פרץ הורה היום לרשות הטבע והגנים, היזם של התכנית בירושלים, לא להגיע לדיון ולהפסיק את הקידום – זאת על אף שהשלב הנוכחי עוסק בהתנגדויות להקמת הגן ולא בייסודו. בתגובה לכך אמר עו"ד גבאי: "זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ששר בממשלת ישראל שממונה על איכות הסביבה פועל נגד הקמת גן לאומי ובעד הפקרות ועבריינות בנייה".



http://news.walla.co.il/?w=/9/26949...
ליה 24.11.1322:47
77. בניית הכנסייה בהר ציון – מנוגדת לחוק בתגובה להודעה מספר 0
משנת 67' השתלטה הכנסייה היוונית על 10 דונם המובילים לקברי דוד ושלמה. ביהמ"ש תובע לשים סוף לאזלת היד ולאכוף את החוק.

עוד פרק בסאגת הבנייה הבלתי חוקית של הכנסייה היוונית בהר ציון.

לאחר מאבק משפטי של כשנתיים קבעה שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, השופטת רות זוכוביצקי, כי בניית החומה לאורכה של הדרך המובילה להר ציון על ידי הכנסייה היא אכן בלתי חוקית וכי יש להרוס אותה.

על הפרק החדש בסיפור ממשיך ומספר לנו ביומן ערוץ 7 בועז כהן, בעל קיוסק הסמוך למקום הבנייה ומי שהוביל למעש את המאבק המשפטי וחשף את אזלת ידה של מערכת האכיפה בפרשה.

כהן מספר כי השופטת קבעה בהחלטתה כי הכנסייה השתלטה על שטח של כעשרה דונמים החל משנת 67', סגרה את המעבר ועשתה בשטח כבשלה בניגוד לחוק ומבלי שיש לה כל זכות עליו. זאת בעוד מדובר בשטח ציבורי האמור להיות פתוח לכלל הציבור.

נזכיר כי על דבר הבנייה הבלתי חוקית נודע לכהן רק כאשר גנבי מתכות גנבו שער ברזל גדול שהוצב במקום והיה נפתח ונסגר חליפות ומאפשר מעבר של מבקרים ותיירים. כאשר נגנב השער נחשפה הבנייה. עוד הוא מזכיר כי בעבר כבר הוציאה העירייה צו הריסה למבנה וכיוון שהכנסייה סירבה להזדהות בפני בית המשפט הצו הוצא נגד גורם לא ידוע בעוד הכנסייה עצמה הודתה בביצוע הבנייה ובאי כוחה שללו את הגדרתם כ'גורם בלתי ידוע'.

בהכרעתה קבעה השופטת זוכוביצקי כי העובדה שהכנסייה בחרה שלא להציג תעודת זהות של בא כוחה ברצותה שלא להיות כפופה למדינת ישראל אינה מונעת הכרעת דין כלפיה שהרי בעדות אנשיה בפני עורך דין זוהו אלה כנציגיה, גם אם לא הציגו תעודת זהות.

כעת צריכה העירייה להנפיק צו הריסה מחודש, אך לצו זה יהיה כבר תוקף של פסק דין משום הכרעתה של השופטת בשבוע שעבר, הכרעה שאותה מגדיר כהן כ'נס חנוכה' של ממש.

בדבריו מזכיר כהן כי מאחורי הקיר שבנתה הכנסייה נמצא פתח למערה המובילה לדעת מומחים לקבריהם של המלכים דוד, שלמה ועוד כמה ממלכי בית יהודה. לדבריו מדינת ישראל ועיריית ירושלים הפסידו במרוצת שנות שליטתה הבלתי חוקית של הכנסייה על המקום פוטנציאל תיירותי, מחקרי ותרבותי עצום וכעת נראה כי נסללה הדרך לשינוי שישיב את המציאות לקדמותה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 09.12.1310:15
78. הרב גליק: הכותל המערבי הוא חניה אחורית של הסוסים והגמלים - קיר חסר כל חשיבות בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 09.12.13 בשעה 10:29 בברכה, ליה

"הכותל המערבי הוא חסר משמעות מיוחדת", פוסק הרב גליק. "מי המציא את הקיר הזה בכלל? אפשר לקרוא לו קונספירציה.

לקחו מקום לפני 200 שנה וקבעו שהוא קדוש ליהודים. מה פתאום? איפה הוא בכלל מוזכר? קראת עליו בכתבי חז"ל? אצל הראשונים, אצל האחרונים? פרופ' ישעיהו ליבוביץ קבע שזה 'דיסקו-כותל'. אני מסכים איתו. זה כלום.

כדי לעלות להר הבית אתה צריך קודם לטבול במקווה, להוריד נעליים. זה מקום קדוש. איזה כללים יש בכלל לכניסה לכותל?"

אש אדומה על הר הבית

הרב יהודה גליק התהלך בסוף השבוע זקוף גב. גם כך קומתו גבוהה, הזקן האדמוני שלו והליכתו המתנדנדת בולטים למרחקים.

בחודש האחרון הוא נחל שני ניצחונות גדולים על המשטרה וכוחות הביטחון אחרי מאבקים שניהל במשך שנים. לפני שלושה שבועות, אחרי 12 ימים שבהם שבת למרגלות הר הבית נגד ההחלטה להרחיק אותו מתחומי כיפת הסלע, הודיעה לו המשטרה כי היא מרשה לו לעלות שוב.

ביום שלישי האחרון הורה בית משפט השלום בירושלים לפצות את גליק בסכום של 30 אלף שקל על שני מעצרי שווא לפני ארבע שנים, גם הם כאשר שהה מול עמדת הבידוק בכניסה לגשר המוגרבים שמוביל להר.

גליק הוא מה שנקרא בעל נוכחות, איש גדול ורועש שיודע להקהיל קהילות. מבחינת המשטרה, מדובר בנוכחות מפחידה ומאיימת במקום הכי רגיש בעולם.

גליק מסתובב בהר הבית שנים, פעם בראש ארגון כזה, פעם בראש תנועת שוחרים אחרת. הכל סביב מורשת בית המקדש.

המטרה המוצהרת שלו היא להחזיר את עם ישראל אל ההר.

"המקום אשר בחר ה' לשכן שמו שם", חוזר גליק על הציטוט שמופיע 15 פעמים בספר דברים. גליק גם מתפרנס יפה מההר. הוא מעלה לשם את היהודים, אבל גם מדריך אותם בתשלום. מי שסוגר בפניו את שער הכניסה להר פוגע במטה לחמו, כך טען.

המשטרה עוקבת אחרי גליק בשבע עיניים. בעיקר אחרי מוצא פיו. על הר הבית אסור לקיים פולחן יהודי. גליק מודה שהוא מתפלל על ההר, אבל רק מניע את שפתיו בשקט. המשטרה חושבת שהוא לא כזה תמים ומשוכנעת שהוא מסית גם את האחרים ומכאן הדרך למהומות קלה. גליק הורחק אינספור פעמים מההר. בפעם האחרונה הוא החליט לשבות רעב ליד הכותל. גליק טוען שהוא סבל שם פעמיים. גם בקטע הפיזי, אבל זה פחות נורא וגם מבחינת ההרגשה הרוחנית שליוותה אותו שם. את הכותל הוא מכנה "חניה אחורית של הסוסים והגמלים. קיר חסר כל חשיבות". בדיוק כך.

"הכותל המערבי הוא חסר משמעות מיוחדת", פוסק הרב גליק. "מי המציא את הקיר הזה בכלל? אפשר לקרוא לו קונספירציה. לקחו מקום לפני 200 שנה וקבעו שהוא קדוש ליהודים. מה פתאום? איפה הוא בכלל מוזכר? קראת עליו בכתבי חז"ל? אצל הראשונים, אצל האחרונים? פרופ' ישעיהו ליבוביץ קבע שזה 'דיסקו-כותל'. אני מסכים איתו. זה כלום. כדי לעלות להר הבית אתה צריך קודם לטבול במקווה, להוריד נעליים. זה מקום קדוש. איזה כללים יש בכלל לכניסה לכותל?"

גליק לא היה מכריז על שביתת רעב אילו היו הורסים את הכותל. "מבחינתי זהו קיר חוסם להר הבית. כמו מכשול. זה מפריע לי. כאשר אני רוצה להתפלל באמת אני עומד ליד אחד השערים, בדרך כלל שער הכותנה, משם רואים את מקום המקדש הכי טוב. בשבילי זה מקום בעל משמעות אמיתית".

מי יפוצץ ראשון?

ב-14 בנובמבר, שבועיים אחרי שלבש חולצה עם הכתובת "שובת רעב" והסתפק רק במים, קיבל גליק את הטלפון המיוחל ממפקד נקודת המשטרה בהר הבית, שם התבשר כי צו ההרחקה שהוטל עליו מבוטל. המשטרה נכנעה. במהלך חג החנוכה כבר הדריך גליק מאות יהודים שעלו להר, בניגוד חמור לדעתם של רוב הרבנים במדינה. הביקורים על ההר לא עברו בשקט, חיכוכים פרצו כמעט מדי יום בין יהודים וערבים והמשטרה החליטה כמה פעמים לסגור את השערים בשעות הביקור המעטות ממילא.

הרב גליק התקומם שוב. פסק הדין של השופטת מלכה אביב העניק לו תחושת עליונות כפולה על המשטרה. במהלך 2009 נהג גליק, שהיה גם אז תחת צו הרחקה, לצלם את תחנות הבידוק בכניסה להר כדי להוכיח את טענתו כי יהודים בעלי זקן וחובשי כיפה, כמוהו, מופלים לרעה. בפעם אחרת הוא ניסה לחדש את עבודת הקורבנות והגיע עם גדי קטן למורדות הר הבית. המשטרה ראתה בכך פרובוקציה ועצרה אותו שלוש פעמים. השופטת לא הסכימה עם שני המעצרים הראשונים, גם אם גליק מסומן כפרובוקטור.

גליק כבר בטוח בעצמו ובמעשיו הבעייתיים על ההר. "נחלתי ניצחון היסטורי", הוא אומר.

השבוע הוא הקים תנועה חדשה, ליב"ה שמה, ראשי תיבות של "לחופש יהודי בהר הבית".

הוא הוביל את הביקורים מול מתפללים ערבים זועמים, שקראו לסלק אותו ואת חבריו. "אני כבר לא אזרח סוג ב'", הוא מספר. "אני אומר תפילה לשלום המדינה על ההר ואומרים שאני מפר את הסדר. צריך להפסיק את הביזיון הזה. המשטרה צריכה להגן עליי מפני הערבים ולא להרחיק אותי, כפי שהגנו על מצעד הגאווה בירושלים".

המשטרה חרדה מכם. צריך דווקא לשבח את הרגישות של כוחות הביטחון. כל הפרת סטטוס קוו על ההר עלולה לגרום לפיצוץ עולמי.

"המשטרה טועה. היא מונעת מאיתנו לעלות להר וגורמת לתסכול אדיר. אתה יודע מה יקרה בסוף? יבוא גולדשטיין חדש ויעשה טבח בערבים או שיגיע מחבל מחמאס ויהרוג עשרות יהודים".

למה שיגיע מחבל מחמאס?

"כי המשטרה לא מגנה עלינו".


http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

http://the--temple.blogspot.co.il/s...



ירושלמי מספר מנקודת מבטו על יהודה גליק ועל הצלחתו במאבקו מול משטרת ישראל בעקבות המגבלות עליו ומעצרי השוא שלו. ירושלמי חושש מהתפרצות שתבוא בעקבות מעשי היהודים, להתנהגות הערבים, נראה שהוא מתייחס כאל תופעת טבע נתונה שאין דרך למונעה וההתמודדות מולה היא הורדת הראש וניסיון לא ללבותה. (א.ל.)

להלן קטע מדבריו על יוזמת ז'נבה ועל הר הבית:

מאת: שלום ירושלמי / סופשבוע - מעריב

...יוסי ביילין, הרוח החיה מאחורי ז'נבה (יחד עם יאסר עבד רבו הפלסטיני), הציע שלשום נוסחה יצירתית חדשה לעניין זכויות הפליטים והשיבה. המתנחלים, כך אמר, יוכלו להישאר במקומם תחת ריבונות פלסטינית. אחרי חמש שנים מיישום ההסכם ייעשה מפקד אוכלוסין. אם יישארו, נאמר, 50 אלף איש בפלסטין, יוכלו 50 אלף פליטים לחזור לתחומי ישראל. במילים אחרות: אחד על אחד בחילופי שטחים. אחד על אחד בחילופי אוכלוסין.

ומה אומרת היוזמה על סידורי הביטחון בבקעת הירדן, הנושא העיקרי ואולי היחיד שעומד ברגע זה על הפרק ותוקע את המשא ומתן? לפי ז'נבה, צה"ל יישאר על נהר הירדן גם אחרי שרוב ההתנחלויות יפונו (גם מבקעת הירדן), דגל פלסטיני יתנופף מעל הר הבית והפליטים ישובו בחלקם. רק אחרי שלוש שנים מיישום ההסכם יחליף את צה"ל כוח רב - לאומי שישמור על הגבול. לתשומת לבם של ג'ון קרי ובנימין נתניהו.

http://the--temple.blogspot.co.il/s...
ליה 11.12.1316:25
79. שערוריית קבר דוד וחלוקת אדמות ארצנו / מנחם רהט בתגובה להודעה מספר 0
דרישת הבדואים להכיר בבעלותם על מאות אלפי דונם בנגב, היא רק מהלך נוסף בנסיון האיסלמיסטי-נוצרי לגזול מהעם היהודי נתחים מאדמתו.

מדינת ישראל היא מהקטנות במדינות העולם. רק 22 אלף קמ"ר. מקום 153 ברשימת מדינות העולם, על פי גודלן ואף על פי כן נועצים באדמותיה את טלפיהם שודדי קרקעות איסלמיסטים ונוצרים, שנפשם חומדת כמה שיותר נחלות בארצם של הפראיירים היהודים. תפוס כפי יכולתך.

ראש וראשון בזמננו לחומדי אדמותיה של הארץ שלנו, הוא הפולש הפלשתיני.

החמדנות הזו מוטמעת היטב באמנה הפלשתינית ("מן הירדן עד הים"), של הרשעות הפלשתינית וכנופיות חמאס.

לצידם חומדים את אדמותינו הבדואים בנגב וערביי הגליל, שדגלי אש"ף המונפים בהפגנותיהם מעידים על כוונותיהם האמיתיות. אבל הפלשתינים בסך הכל בהולכים בדרכי הכנסיה הנוצרית. היא אבי אבות חגיגת שוד קרקעות ארץ הקודש והיא מחזיקה כיום ב'בעלותה' המפוקפקת, בשל רפיסותן של ממשלות ישראל לדורותיהן, כ-100,000 דונם מאדמות א"י.

אבל לא רק היא משתתפת בחגיגה. אפילו ממשלת רוסיה האתאיסטית, נעשתה מאמינה-בת-מאמינה, כשמגיעים לסוגיית גזל אדמות ארץ הקודש.

ממשלת רוסיה דורשת את הבעלות על מגרש הרוסים בירושלים, המשתרע על פני 68 דונם יקרים בלבה של הבירה וכבר קיבלה נתחים ממנו: 'חצר סרגיי' שממשלת אריאל שרון, ותרן שטחים ידוע, החליטה ב-2005 להעניק להם (וממשלת נתניהו ביצעה בפועל את העברת החצר לידי הרוסים, במארס 2012, לאחר שהנשיא פוטין איים כי לא יבטל ביקור מדיני של נתניהו בקרמלין, אם הנכס לא יימסר מיידית לנציגיו).

שערוריית קבר דוד

עכשיו מתרוצצות שמועות עיקשות על שערוריה קרקעית חשאית חדשה בלבה של ירושלים: הסכמה חשאית (שמוכחשת פומבית) של ממשלת ישראל להעביר לבעלות הוותיקן נתח נכבד מאתר קבר דוד המלך בהר ציון. מדובר באולם הקרוי בפי הנוצרים 'חדר הסעודה האחרונה', בו על פי האגדה הנוצרית, סעד משיחם את סעודתו האחרונה, טרם צליבתו.

יש טוענים כי מדובר באולטימטום של האפיפיור פרנציסקוס, בטרם ייאות לבקר בישראל.

הכנסיה, מסתבר, לא שבעה מבליעת נתחים מאדמות הארץ. על פי ידידי עו"ד מנחם גורמן, מרעננה, מומחה לענייני נדל"ן, שערך מחקר מעמיק בנושא, הצטיינה הכנסיה לגווניה בחמדנות שטחים בא"י, עד כי ניתן להשית עליה את דברי אליהו הנביא כלפי אחאב, שודד כרם נבות היזרעאלי: "הרצחת וגם ירשת?", לאמור: באירופה פרעתם ביהודים ובא"י שדדתם את אדמתם.

גורמן מצא כי 100,000 דונם, באזורים המבוקשים ביותר בארץ ישראל, נחשבים על פי החוק הישראלי, לשייכים למספר כנסיות. ההשתלטות על מרבית השטחים הללו, נעשתה מאמצע המאה ה-19 עד הכיבוש הבריטי ב-1917, מכוח חוק הקרקעות העותומני, המֶגֶ'לה, שנחקק בשנת 1858 וחוק נוסף משנת 1867, המרשה לנתינים זרים שאינם עותומנים, לרכוש אדמות בכל חלקי האימפריה.

לדבריו, הרכישות המסיביות הללו בוצעו ע"י תשלומי כסף לסולטן באיסטנבול, או למושל העותומני המקומי. "ה'מכירה' לכנסיות או לממשלות זרות", אומר גורמן, "היתה בדר"כ תוצאה של לחץ פוליטי שהפעילו מעצמות אירופיות על האימפריה העותומנית החולה והמוחלשת. מקור אחר לרכישות בודדות, היו ערבים או בדואים, שלא יכלו להוכיח בעלות על הקרקע אבל 'מכרו' אותה. דרך נוספת ל'רכישת' קרקעות בארץ ישראל היתה 'מתנות' שהעניק הסולטן לראשי מדינות שביקרו בפלשתינה, והפעילו לחץ פוליטי, ו/או תשלום שלמונים לקופת הסולטן".

הבריטים שגירשו ב-1917 את התורכים מן הארץ, הכירו בחקיקה העותומנית באופן חלקי בלבד, ככל שהעניין שירת את אינטרסיהם.

חלוקת השלל

גורמן: "שני הכובשים הזרים הללו, התורכים והבריטים, חילקו נתחים שונים של אדמת ארץ ישראל לגופים שונים ולמטרות שונות תמורת שוחד, כספי או פוליטי.

בעיצומה של מלחמת העולם השניה גירשו הבריטים מבתיהם תוך החרמת רכושם, ללא היסוס וללא מורא, מאות תושבים חברי כת הטמפלרים הגרמנים בשל אהדתם לשלטון הנאצי. הכל נעשה בשם חוקי המנדט ומתוקף חוקי הכתר הבריטי.

"אתרים בולטים בארץ שניתנו כמתנה על ידי העותומנים, הם פסגת הר תבור, הר האושר ממערב לכינרת, כנסיית הדורמיציון ושטחים אחרים בירושלים, הר הכרמל ויפו. כפר נחום, לדוגמה, 'נקנה' על ידי הכנסיה ממספר בדואים שהיו באיזור. שטחים אחרים בצפון הארץ, איזור המושבה מגדל ושטחים בדרום ירושלים וברחביה, 'נקנו' בצורה דומה.

"לכל הגורמים המעורבים בתפיסת קרקעות בארץ ישראל (עותומנים, כנסיות, מעצמות אירופיות) היה ברור וידוע כי הבעלים החוקיים של הקרקעות הללו, העם היהודי, שאינו נמצא בארצו, לא התייאש מארצו, לא ויתר עליה, והוא ייחל וחלם לחזור אליה. הכנסיות רכשו אדמות בא"י כדי להניף את הדגל הנוצרי על ארץ היהודים. הם לא התיישבו בארץ ולא היה להם ענין בכך.

"לסולטן העותומני היה ברור כי שטחי א"י הם שטח כבוש, אך הוא 'מכר' ו'העניק' לגורמים זרים קרקעות לא לו. השלטון העותומני סחר באדמות א"י לכל המרבה במחיר או בהתאם לעוצמת הלחץ של המעצמות האירופיות. השלטון העותומני מעולם לא מכר או העניק במתנה לכנסיות או למעצמות, חלקים מאיסטנבול או איזמיר".

פיק ברכיים

השלטונות העותמני והמנדטורי נמוגו השבח לא-ל, אך יורשתם, ממשלת ישראל שאמורה להיות נציגת העם היהודי, אינה מעיזה לתבוע את עלבון הארץ הזאת מידי הכובשים הזרים.

כבר עם קום המדינה נאלמה הממשלה דום וקיבלה פיק ברכיים, כשהחליטה להכיר בחוקי המג'לה ובתוקפן המשפטי של ה'רכישות' הכפויות והבלתי חוקיות של אדמות א"י, שרובן המוחלט נשדד כאמור על ידי זרים, שעשו כבתוך שלהם באדמות לא להם, במרוצת 70-80 השנה שקדמו להקמת מדינת ישראל.

זאת ועוד, אומר גורמן: אסור לשכוח, שתפיסת אדמות ארץ ישראל, נעשתה ע"י הכנסיה, בתקופה שנציגיה בכל ארצות אירופה רדפו יהודים, פגעו בגופם וברכושם והסיתו המונים נבערים להשמיד קהילות שלימות ולבזוז רכושן.

הכנסיה הרוסית (יחד עם בת בריתה הכנסיה היוונית-אורתודוקסית) היתה פעילה במיוחד ברדיפת יהודים בצורה מרושעת ואכזרית בשעה שנציגיה 'רכשו' קרקעות בארץ בדרכי מירמה ושוחד באישור השלטון העותומני ואילו הכנסיה הפרנציסקנית (יחד עם הכנסיה הדומיניקנית), היתה האחראית להפעלת האינקוויזיציה האכזרית כנגד העם היהודי, לגירוש יהודי ספרד ופורטוגל ולגזילת רכושם. צחוק הגורל הוא שדווקא כנסיה זו ממונה כיום מטעם הוותיקן על שמירת 'המקומות הקדושים' ב'ארץ הקודש' (שזה כינוי נוצרי מכובס למדינת ישראל, שחלקם מתקשים מסיבות תיאולוגיות לעכל את עצם קיומה).

"לכנסיה זו", מוסיף גורמן, "שידיה ספוגות דם יהודים שעונו ונרצחו על ידיה במשך מאות שנים, יש חוצפה לדרוש בימים אלו מממשלת ישראל, 'להחזיר' לידיה את מיתחם קבר דוד המלך בהר ציון בירושלים.

החוצפה של הכנסיה שוברת שיאים חדשים ביחסי ישראל והוותיקן. לוותיקן אין, ולא היתה, כל זכות מכל סוג שהוא, לא להר ציון ולא למקומות אחרים בארץ ישראל".

ומכאן מסיק ידידי גורמן, כי הגיע הזמן לבטל את רישומי ה'בעלות' של הכנסיות השונות באדמות הרשומות על שמן ברחבי ארץ ישראל. להחזיר את הר תבור, הר האושר, כפר נחום, אדמות מיגדל ומקומות רבים נוספים לבעלות העם היהודי, עם פיצוי על מבנים שהוקמו במקומות אלה. "ממשלת ישראל, נציגת הבעלים האמיתיים והיחידים של הארץ הזו, מתנהגת בצורה אומללה. אם השליט העותומני הרקוב והבריטים, הירשו לעצמם לעשות בקרקעות א"י, מדוע 'הכובש' הישראלי חושש לבטל זאת? ממשלה נורמלית אינה צריכה להכיר בחוקיות גזילת קרקעות ארצנו באמצעות שוחד ולחץ פוליטי, כ-80 שנה לפני הקמת המדינה".

"קרקע אינה נגזלת לעולם"

הרמב"ם כבר פסק כי "...הקרקע אינה נקנית לעולם לגזלן אלא ברשות בעליה עומדת. ואפילו נמכרה לאלף [איש] זה אחר זה ונתייאשו הבעלים הרי זו חוזרת לנגזל בלא דמים [ללא תשלום]..." (משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה, ח', י"ד), מזכיר עו"ד גורמן לעם ישראל.

כך גם פוסק השולחן ערוך: "קרקע אינה נגזלת לעולם, אלא ברשות בעליה עומדת. אפילו נמכרה לאלף [איש] בזה אחר זה ונתייאשו הבעלים, הרי זה חוזרת לנגזל בלא דמים" (חושן משפט, סימן שע"א).

אבל ממשלת ישראל ממשיכה במדיניותה הרופסת. לא זו בלבד שאינה מחזירה לבעלות העם היושב בציון את הנדל"ן השדוד, אלא אף מתעתדת לחלק עוד מאות אלפי דונמים לחמדנים בדואים וכנסייתיים. מדינה מתפרקת מנדל"ניה.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

תגוביות:

1.ישראל היא מדינה יהודית רק בשמה אך מדינה מוסלמית על פי הדוקטרינה הפוליטית שלה

מדינת ישראל משלמת למוסלמים את תשלום הכופר שמחייב הקוראן את היהודים הנחותים לשלם. ג'יזיה שמו. הכופר ניתן בצורות שונות כמו תשלומי ביטוח לאומי הזויים והימנעות מלחימה בפשיעה הערבית הגוברת והולכת, גניבת האדמות שלהם והתעלמות מהחוק הישראלי.

הקוראן, סורה 9 פסוק 29:

"הילחמו באלה שאינם מאמינים באללה...ובשליחו מוחמד...עד אשר ישלמו את הג'יזיה ברצון בעודם כנועים".

הקוראן, סורה 13, פסוק 41:

"האם הם - הכופרים - אינם רואים שאנחנו משתלטים על ארצם ובעקביות מפחיתים את הטריטוריה שנמצאת בשליטתם ומוסיפים אותה לטריטוריה שלנו המוסלמים, באמצעות כיבושים זוחלים מכיוון השטחים המרוחקים שלה לכיוון המרכז שלה?

האם אינם מבחינים בכך שאנחנו חותרים בהתמדה ובעקשנות תחת חוקיהם ברוב השטחים הנתונים לשליטתם ולשלטונם ומערערים ומחלישים אותו והם - הכופרים - נכנעים בהדרגה לחוקי האיסלם".

הקוראן, סורה 33, פסוק 27:

"והוא הפך אתכם לאדונים של ארצם ואדמתם ושל בתיהם ושל רכושם, אדונים לארץ ואדמה בה לא דרכה כף רגלכם קודם לכן".

ישראל היא מדינה יהודית רק בשמה אך מדינה מוסלמית על פי הדוקטרינה הפוליטית ששולטת בה המבוססת על רעיון מופרך מעיקרו הנקרא רלטיביזם מוסרי שטוען שערכים מוסריים אינם משקפים אמת מוחלטת ועל רַב-תַּרְבּוּתִיּוּת שזו תפיסה חברתית הדוגלת בשמירת הייחודיות של תרבויות השייכות לקבוצות אתניות שונות, בחברה נתונה.

הדוקטרינה הפוליטית הזו היא הדוקטרינה בה נוקטת ישראל ביחסה לערבים בעלי האזרחות מטעמה וכלפי הערבים בשטחי יהודה שומרון ועזה אשר בדיוק כמו הבדואים גם הם נהנים ומקבלים ממנה תשלומי כופר הג'יזיה היהודי.

מה זה ג'יזיה?

ג'יזיה הוא מס גולגולת שתושבי העולם המוסלמי שאינם מוסלמים (כמו יהודים ונוצרים) חייבים לשלם לשליט המוסלמי. נתינים לא מוסלמים החיים במדינה הנשלטת על פי חוקי האיסלם מוגדרים כ-דה'ימים (בני חסות נחותים) ובתמורה לתשלום הג'יזיה יכולים לקיים את דתם ואת חייהם אבל נשארים אזרחים נחותים מדרגה שניה.

בישראל ניתנים תשלומי הג'יזיה - הכופר היהודי למוסלמים, בצורות מסוות כמו למשל כספי הביטוח הלאומי, המוצגים כאילו הם עזרה הומניטרית, בריאותית וכלכלית...

תשלומי הג'יזיה בישראל - (הכופר היהודי של ישראל למוסלמים) ניתנים גם בצורה של הימנעות של כוחות הבטחון שלה מטיפול בפשיעה הערבית הגוברת בעוצמתה ובחומרתה וזאת מסיבות פוליטיות, כמו למשל הזדקקות לקולות הערבים בבחירות ולאישור תקציבים.

על פי פסוקי הקוראן הנזכרים למעלה ועל פי הדוקטרינה הפוליטית והמדינית הנהוגה בישראל, ברור כשמש שהיא בוחרת להיכנע ללחצים ולדרישות של האסטרטגיות הג'יהאדיסטיות הבינלאומיות ולפיסקי ההלכה המוסלמים שפוסקים הדיקטטורים המוסלמים של אללה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות ובמועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם של החאליפות המוסלמית. מדובר בפאתוות מוסלמיות בדמות החלטות או"ם או חוקים בינלאומיים.

ההיסטוריה האנושית מוכיחה שהחלפת אוכלוסיות היא הפתרון היחיד שמונע מלחמה וסכסוכים תמידיים בין מוסלמים ללא מוסלמים.

לדוגמא בשנת 1923 הסתיימה המלחמה בין יוון וטורקיה כאשר הצדדים החליטו על החלפת אוכלוסיות של למעלה מ- 2 מיליון בני אדם, מוסלמים ויוונים אורתודוקסים.

כך גם בשנת 1947 החליפו מיקום מעל 14 מיליון מוסלמים, הינדים וסיקים בהודו, פקיסטן ובנגלדש.

הבעיה שלנו היא שלכך בדיוק התנגדו סאדאת וקרטר כאשר הם לחצו על ראש הממשלה מנחם בגין לחתום על הסכם השלום עם מצרים.

מאז כולנו סובלים מהסכסוך האתני הקנאי שהוא תוצאה של הסירוב המצרי הזה ושל ההונאה העצמית האמריקנית הרואה בדיקטטורים של אללה מייצגי דת שלום.

שימו לב גם במקרה מול הבדואים כיצד ישראל שוב מוצגת באופן מפלה וחריג, התואם את ההאשמות הדתיות של הקוראן המייחס תכונות שטניות ליהודים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשים שעושות מדינות מוסלמיות כמו סעודיה, ירדן, סוריה ומצרים בחצי האי סיני כלפי הבדואים.

מתווה פראוור - בגין גם הוא תוצר של אותה חשיבה יהודית כנועה, שפועלת ליישום תשלום הג'יזיה - בצורת הענקת מאות אלפי דונמים של הנגב בטאבו, לידי הבוזזים שהוכח בבית המשפט שהם לא הבעלים, שכן בני בגין הוא שמאלן רדיקלי מחופש לדמוקרט ליברלי.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

****

Joseph Ezkosheez · מגיב מוביל · Giv'atayim

Koran 9:29 "Fight those who do not believe in Allah... and His Messenger... until they give the jizyah willingly while they are humbled

Koran 13:41 "Do they -the infidels- not see that We visit their land & persistently reduce the territory in their
possession and add it to the Muslims territory by progressive conquests from its outlying borders?
"Do they not see that We persistently undermine the Law of most of the areas under their rule
& they -the infidels- are gradually falling under the Islamic Rule?

Koran 33:27 "And He made you heirs to their land and their dwellings and their property,
AND to a Land which You Have Not Yet Trodden."

Israel is a Jewish State just by name But is a muslim State by political doctrine disguised under the fallacies of moral relativism, multiculturalism.

Such Israel political doctrine as policy apply also to the PLO-PA and to the Arabs of Israel who same as the bedouins also enjoy the Jews Jizya Payments from the Bituah Leumi & those Jizya Payments portrayed as economic, medical & humanitarian aid...beside the muslims increasing crimes in intensity & severity that the Law & order forces are reluctant to deal against for political, sectorial votes & budget interests.

The mentioned Koran passages & such Israel political doctrine/policy proves that Israel conforms to the exigencies of international jihadis strategies & to the Allah Dictators Islamic Fatwas of the caliphate UNGA & UNHRC that are portrayed as resolutions &/or as international law.

Yet, history shows that a population exchange is the preferable solution, other than war, to conflicts between
Muslims and non-Muslims. For example, in 1923, the war between Turkey and Greece ended when both sides
agreed to a population exchange of more than two million Muslims and Greek-Orthodox Christians.
Similarly, in 1947, more than 14 million Muslims, Hindus, and Sikhs, have exchanged locations in India, Pakistan,
and Bangladesh.

But then, isn't what Carter & Sadat refused to agree to when they pressured former PM M.Begin to the Israel-
Egypt Peace Treaty. Haven't we all these years since been witnessing the violent ethnic & sectarian conflict
consequences of such Egypt refusal & America self deceit in its concept of Allah Dictators as the followers of
'religion of peace'.

Look how Israel is once again in this bedouins case being singled out to the ritual koranic blames, accusations.
Yet such demonisation standards are totally ignored when it comes to the treatment since the 1950s of the arab
bedouins by Saudi Arabia, Syria, Jordan and Egypt-Sinai Peninsula hotel operators.

In this post Prof. Kedar is adding his touch in support of the radical Lefty Prawar-Begin plan. Begin as radical Lefty disguised as liberal, democrat.

Didn't Pro Kedar in a video said that Arabs can't give peace to others since arabs don't have peace between themselves, moreover in this case where Prof. Kedar say bedouins are against State law

להלן דבריו של פרופ' קידר:

מרדכי קידר תוקף את מדיניות הכניעה של ממשלות ישראל כלפי הבדואים בנגב

בנוסף לגניבת הקרקעות הוא מונה את בעיית הפוליגמיה, ייבוא הנשים משטחי הרשות, חליבת הביטוח הלאומי באמצעות אבטחות הכנסה וקצבאות ויש לו פתרון אחד: הגברת האכיפה והתייחסות מחמירה לכל הפרה של החוק - בדיוק כמו כל אזרח אחר במדינה.

בסוף השבוע שעבר ראתה ישראל סידרה של הפגנות, חלקן אלימות, ברחבי המגזר הערבי במסגרת "יום זעם" על החלטת הממשלה להפעיל את "מתווה פראוור" לפתרון בעיית הקרקעות בנגב. דוברים ערבים – שכולם אזרחי ישראל – הפריחו סיסמאות כמו "אינתיפאדה שלישית", "יום האדמה השני" ו"מרד הבדואים". פוליטיקאים ואנשי התנועה האיסלאמית ניסו להלהיט את הרוחות בקרב הציבור הערבי בישראל המהווה חמישית מאזרחי המדינה נגד המדינה והחלטותיה בעניין התיישבות הבדואים על אדמות המדינה בנגב.

הרושם הוא שהבעייה היא קרקע, שכן הבדואים היושבים בפזורה בנו בתים על קרקע השייכת למדינה ללא רשות, ללא היתרי בניה, ללא תכנון וללא תשתיות. עכשיו המדינה מבקשת להסדיר את העניין, ועולות שאלות כמו כמה יקבל כל בדואי במסגרת ההסדר וכמה פיצוי כספי יקבל על השטח שעליו יוותר, למרות שלאף בדואי אין ולא הייתה שום הוכחה לבעלות על הקרקע שלה הוא טוען. עד היום, כל התביעות המשפטיות של הבדואים שהגיע לבית המשפט נכשלו בשל עובדה זו, ולכן המדינה מעוניינת לפתור את סוגיית ההתיישבות הבדואית הבלתי חוקית באמצעות הסדרה בחוק.

אלא שלאמיתו של דבר הבעייה אינה רק עניין קרקעות והתיישבות בלתי חוקית של בדואים על אדמות המדינה, אלא רחבה יותר ועמוקה יותר. רחבה יותר, מפני שקיימות בעיות קשות נוספות בין המדינה ובין הבדואים, ועמוקה יותר, שכן כל הללו נובעות מהבדל תהומי בין התרבות הבדואית ותרבות של מדינה.

בעיה נוספת הקשורה עם הבדואים היא בעיית הפוליגמיה. לפני כארבע שנים (21.4.2009) פרסמה מירב ארלוזורוב במוסף הכלכלי של "הארץ" (The Marker) כי בנגב חיו אז 5,829 נשים הרשומות כאימהות חד-הוריות, ולהן 23,855 ילדים. ל-155 נשים מתוכן היו אז 10 ילדים, והשיאניות היו שתי נשים עם 17 ילדים לכל אחת. כל מי שיש עיניים בראשו מבין שאין מדובר באימהות חד-הוריות, אלא שכל אחת מהן היא אשה שנייה, שלישית או רביעית הנשואות על פי השריעה האיסלאמית לגבר אחד, וחיות עמו במשק בית אחד. אם זה היה המצב לפני כארבע שנים, מה המצב כיום?

שני מניעים, התרבותי והכלכלי, מאפשרים את הפוליגמיה ותוצאותיה. התרבות הבדואית המסורתית מצפה מגבר לשאת יותר מאשה אחת כדי להוכיח את גבריותו. גבר החי עם אשה אחת בלבד נחשב חלש ועלוב. בנוסף, גבר ישאף להגדיל את משפחתו ככל שניתן, כדי שיהיה לה משקל כלכלי, חברתי ופוליטי גדול במערך הציבורי של החברה הבדואית. לדוגמה, מספר הקולות של משפחתו בבחירות למועצה המקומית יהיה גדול, ולכן כל המועמדים ישחרו לפתחו.

המניע הכלכלי לפוליגמיה הוא שהביטוח הלאומי מממן באמצעות קצבאות הילדים כל אשה בנפרד, בלי קשר אם היא נשואה או פנויה, וכך הבאת ילדים לעולם היא עסק מניב. השנה (26.7.2013) פרסם יהודה יפרח (מוסף "צדק" של "מקור ראשון") כי משפחות בדואיות מקבלות מאות מיליוני שקלים בשנה מהביטוח הלאומי באמצעות גירושין פיקטיביים בבתי הדין השרעיים, הפוסקים ל"גרושות" (הממשיכות בדרך כלל לחיות עם בעליהן) דמי מזונות אפסיים במטרה לחייב את הביטוח הלאומי לשלם להן דמי הבטחת-הכנסה.

הפוליגמיה בנגב מעלה תמיהה גדולה, שכן על פי החוק בישראל זו אסורה, ונשאלת השאלה מדוע המדינה אינה אוכפת אותו על הבדואים, ומדוע היא מממנת את הפוליגמיה אצלם באמצעות קצבאות הילדים והבטחת הכנסה? התשובה היא כי המדינה רואה זאת כעניין תרבותי הקשור למגזר הבדואי, ולכן היא מעדיפה לשלם להם על חשבון המשאבים העומדים לרשות מגזרים אחרים, ובלבד שהבדואים יהיו בשקט, לא יפגינו ולא יחסמו דרכים.

עניין אחר קשור לנישואי קרובים. מרבית הזוגות בנגב הם קרובי משפחה, וכתוצאה מכך ילדים רבים סובלים ממחלות גנטיות, שחלקן קשות ומסובכות. תמותת התינוקות הגבוהה במגזר הבדואי נובעת בחלקה מסיבה זו. המדינה נאלצת להקצות משאבים רבים כדי לטפל באותם ילדים הסובלים מפגמים גנטיים. גם נישואי קרובים הם עניין תרבותי הקשור לתרבות השבט.

עניין תרבותי אחר הקשור עם הבדואים הוא רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ועל רקע של נקמת דם. גם בנושא זה המדינה מעדיפה להתייחס בסלחנות לעבירות החמורות המתבצעות במגזר הבדואי. זאת, הן בגלל הקושי בהשגת ראיות, שכן בדואי לא יעיד נגד בדואי אחר, והן בגלל יחסם הסלחני של גורמי אכיפת-החוק (משטרה, פרקליטות, בתי משפט, בתי כלא ומנגנון החנינה) למעשי רצח אלה. החוקרת מנאר חסן חשפה יחס זה במאמרה "הפוליטיקה של הכבוד: הפטריארכיה, המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה" ("מין, מגדר ופוליטיקה" בעריכת דפנה יזרעאלי).

השבטיות עברה לעיירה

בעיות נוספות הקשורות למגזר הבדואי שפורסמו בשנים האחרונות הן תרבות גביית דמי-חסות באתרי בנייה ובאזורי תעשיה, והברחות של סמים, כלי נשק, נשים ועובדים זרים מסיני ומירדן.

התנהלות זו – בנייה לא חוקית על אדמות מדינה, פוליגמיה, נישואי קרובים, רצח, נקמת דם, פרוטקשן והברחות – הקשורה למגזר הבדואי, מוכיחה כי אין מדובר באירועים בודדים, אלא בתרבות שבעיניה חוק המדינה אינו חל עליה. בעניין זה, הבדואים בישראל אינם שונים מהבדואים בכל רחבי העולם הערבי, החיים חיים מקבילים ונפרדים מחיי המדינה, במערכת חוקים אחרת, של "מנהגים ומסורות", המבוססת על התחושה ש"אנו כאן והמדינה שם". ההתנהלות הקבוצתית מקנה להם כוח, אך למדינה נוח לקבל אותה היות שזו לכאורה פוטרת אותה מהתמודדות עם כל בדואי בנפרד. אבל בפועל היא עומדת מול שבט מלוכד ואלים שלא יהסס לנקוט באלימות אם יחוש שהאינטרסים שלו עומדים בסכנה.

תרבות השבט היא הבסיס לכל הבעיות הקשורות עם הבדואים לא רק בישראל אלא בכל המזרח התיכון: בלוב, בעיראק, בתימן, בסוריה, באלג'יריה, במצרים (סיני) ובמקומות רבים אחרים, שבטים נאבקים במדינה כדי לשמור על תרבותם, חוקיהם, מנהגיהם ומסורותיהם, המנוגדים בדרך כלל לחוקי המדינות והכללים החלים בהן. לשבט יש מנהיגות משלו ומערכת משפט משלו, ובעניינים רבים הוא מתנהל כישות עצמאית ונפרדת מהמדינה. המדינה נחשבת בעיני הבדואים ישות עוינת שכן היא שואפת להחיל את חוקיה על השבט.

מאז הקמתה, מדינת ישראל אינה מתמודדת באופן נכון עם העניין. החל משנת 1968 היא מנסה ליישב את הבדואים בעיירות שנבנו עבורם: רהט, תל שבע, כסייפה, לקייה, חורה, ערוער ושגב שלום. חלק ניכר מן הבדואים אכן עבר לגור בעיירות הללו ושינו את אורח חייהם במידה ניכרת. אך השבטיות עברה מן המדבר אל העיירה: השכונות בעיירה מיושבות בדרך כלל על פי מפתח שבטי, וההתנהלות וההתנהגות של תושביהן נותרה בעלת מאפיינים שבטיים מסורתיים: באחד מיישובי הבדואים בנגב נדרס ילד על ידי בן שבט אחר, וכל ילדי שבטו של הדורס חדלו ללכת לבית ספר של היישוב, כי כל אחד מהם הפך לקורבן בכוח לרצח, כנקמה על דריסת הילד. הם דרשו מהמדינה לבנות בית ספר במיוחד עבורם, כיוון שהדרך לבית הספר הכללי הקיים עוברת דרך השכונה של הילד שנהרג, ולכן אינם יכולים ללמוד בו.

המעבר לעיירה לא פתר את בעיית הפוליגמיה, שכן גם בעיירות יש משפחות שבהן גבר אחד חי עם כמה נשים על פי השריעה האיסלאמית, למרות שבכך הוא עובר על חוקי המדינה. בדואים רבים ממשיכים גם בעיירות להתפרנס מעיסוקים שאינם חוקיים. המדינה מהססת להחיל את חוקיה על המגזר הבדואי, והדבר בולט בהיעדר אכיפה של חוק התכנון והבנייה. הפוליטיקה המקומית בעיירות הבדואים מבוססת על השבט, וסכסוכים בין-שבטיים מקשים על תפקודן של הרשויות המקומיות. במקרים רבים, על מנת לנהל את העיירה, נאלץ שר הפנים לפזר את מועצת העיירה הבדואית, לפטר את ראש המועצה המקומית ולמנות לה ועדה קרואה וראש מועצה.

המדינה לא ניסתה להתמודד עם הבעיה בכללותה, אלא ניסתה לפתור את בעיית הדיור בלי קשר להתמודדות עם הבעיות האחרות. העדר מדיניות מצד המדינה פתח את הפתח להתערבות גורמים זרים כמו "התנועה האיסלאמית", המנצלת את מבוכתם של מוסדות המדינה ומנהלת תנופת בנייה בלתי חוקית על אדמות המדינה במבצעים הכוללים אלפי אנשים המובאים לנגב לשם כך. המבצעים הללו מתנהלים בגלוי תוך פרסום רב לפניהם ואחריהם, והמדינה משותקת נוכח הנחישות של התנועה האיסלאמית.

הפתרון: אזרחות שווה

תרבות השבט הבדואית היא המחסום הגבוה המפריד בין הציבור הבדואי ובין החיים במדינה מודרנית המתנהלת על פי חוק שווה לכל האזרחים. אם המדינה מבקשת להפוך את הבדואים לאזרחים נורמטיביים, עליה לא רק להוציא אותם מהמדבר, אלא להוציא את המדבר מתוכם. הפתרון לבעיית הבדואים בנגב אינו יכול להצטמצם בטיפול בסוגיית המגורים, שהיא רק חלק קטן מן הבעייתיות שיוצרת תרבות השבט. כדי לפתור את הבעיה משורשה, על המדינה לטפל במכלול. הטיפול חייב להיות הוליסטי, כוללני, ולהתייחס לכל שטחי החיים: מקום מגורים, תעסוקה, חינוך והתנהלות המשפחה. בנוסף, על המדינה להתייחס לעבריין הבדואי כמו לכל עבריין אחר, ואם הוא עבר על החוק, אסור שהמדינה תתייחס אליו בסלחנות רק כי הוא נולד לשבט בדואי גדול וחזק היכול להפעיל מנופי לחץ על רשויות האכיפה.

מקום המגורים של הבדואים חייב להיות מתוכנן, ועליו לכלול תשתיות מים, ביוב, חשמל ותקשורת, מוסדות ציבור, שטחי תעשיה ותעסוקה ושירותים חברתיים. על המדינה להשקיע בבנייה זו את כל המשאבים שישוו את ערי הבדואים בנגב לכל עיר במדינת ישראל. מנגד, יש להתייחס לבנייה פרטית בפזורה, מחוץ ליישובים, כאל עבירה חמורה על חוקי המדינה, ועל העבריינים להישפט ולהיענש, בדיוק כפי שנענשים על מעשים כאלה אזרחי המדינה בתל-אביב או בהרצליה.

המדינה חייבת להקים בערי הבדואים בנגב מקומות תעסוקה ושטחי תעשייה כדי לפתח יזמות ולהקנות לאזרחיה הבדואים יכולת להתפרנס בכבוד במקצועות נורמטיביים. על מוסדות החינוך הגבוה במדינה להיות פתוחים ונגישים לבדואים ולבדואיות המעוניינים ויכולים ללמוד בהם. מנגד, על המדינה למצות את הדין במלוא החומרה עם כל מי שעוסק בהברחות, בפרוטקשן או בכל עיסוק בלתי חוקי אחר.

יש לדאוג לכך שמערכת החינוך תקנה לדור הצעיר של הבדואים את מושגי האזרחות שיחליפו את חוקי השבטיות. בת בדואית תלמד לדעת שיש לה, על פי חוק המדינה כמו גם על פי הדין האיסלאמי, זכות לבחור בעצמה את שותפה לחיים, גם אם הוא משבט אחר, ולהינשא לו בתנאי שלא יישא אשה אחרת על פניה. על מערכת החינוך להקנות לנוער במגזר הבדואי מידע על הסכנות הגנטיות הכרוכות בנישואי קרובים, ולהחדיר את ההכרה כי לכל אחד – אשה כמו גבר – יש זכות ללמוד, להתקדם ולפתח קריירה מקצועית.

מערכת החינוך תקנה לצעירים במגזר את הכרה בדבר החובה להישמע לחוקי המדינה ובפרט אם הללו מנוגדים לחוקי השבט. האיסור לנקוט אלימות חייב להיות נר לרגלי כל אזרח, כולל הבדואי. החינוך גם ידגיש את אי-החוקיות של הפוליגמיה ומכאן – את האיסור עליה. המסר החינוכי חייב להקנות לדור החדש של הגברים הבדואים את התחושה ואת ההכרה שגבריותם אינה נובעת ממספר הנשים שיש להם, אלא מהאופן שבו כל אחד מהם מתייחס לאשתו האחת, וכי מספר הילדים חשוב פחות מהחינוך שלהם וממתן האפשרות לכל ילד וילדה לקבל מהוריהם את מה שכל ילד מודרני אמור לקבל מהם.

על אנשי החינוך במגזר הבדואי לחוש כי משימתם היא להקנות לדור הצעיר את הרצון והיכולת להיות אזרח שווה זכויות וחובות, ואת ההכרה כי הוא אדם אוטונומי בעל זכות לקבל החלטות באופן עצמאי בכפוף לחוקי המדינה, וכי אינו נתין של אף קבוצה בתוכה.

על המדינה לאכוף את חוק ולמנוע מן המוסד לביטוח לאומי לסבסד עבירה על החוק האוסר פוליגמיה. המדינה חייבת להגביל את קצבאות הילדים לפי בית אב, באופן שכל גבר יוכל לקבל קצבאות רק עבור אשה אחת שהוא נשוי לה כחוק, וילדיה. על המדינה להפסיק לתת קצבאות לנשים שיובאו לנגב מהר חברון, מירדן, מסעודיה או מרצועת עזה, כולל אחותו של איסמאעיל הנייה, ראש ממשלת חמאס ברצועת עזה.

מדיניות הממשלה כלפי המגזר הבדואי חייבת להיות עקבית ולטווח ארוך, ולא להיות מותנית בחילופי השלטון. שינוי תרבותי אינו מתרחש בן-לילה, והוא מצריך השקעה גדולה לאורך זמן. על המדינה להקצות את המשאבים הנדרשים להכנסת שינוי תרבותי במגזר הבדואי כדי להביאו את המאה ה-21, שאם לא כן, יישאר מגזר חשוב זה במדבר התרבות השבטית של המזרח התיכון.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...



ליה 11.12.1321:45
80. בהר הבית מתרחשת מלחמה שלא מסוקרת ולא מדווחת בתקשורת / צינור לילה בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 11.12.13 בשעה 21:49 בברכה, ליה

אלפי יהודים עלו להר הבית בחג החנוכה, יהודים רבים המשטרה השאירה בחוץ בכדי לרצות את אנשי הוואקף שבאמת לא ממש התכוונו להתרצות. וכך למרות סיכומי המשטרה על מכסת יהודים מקסימאלית שיבקרו בהר הבית במהלך החנוכה. הוואקף והתנועה האיסלמית התסיסו והסיטו את הצעירים וההמון, תסיסה שפרצה לכדי מהומות כבדות ביום שישי האחרון.

בסרטים שהפיצו האתרים הערביים נראים כוחות משטרה פורצים לשטח הר הבית ומנסים לפזר את ההמון שמיידה אבנים על שוטרים ואזרחים, ולא נרתע ולא חושש עוד מפעולות המשטרה. לדברי שרון ישנם הוראות גורפות לשוטרים שלא להכנס למסגדים שבהר הבית מהם נזרקים אבנים בקבוקים כיסאות וחפצים. מה שתורם להמשך האלימות וההתפרעויות שזולג מהר הבית לכל מזרח העיר, וגם ליישובי הלווין.

המלחמה על הר הבית שלא מסוקרת רועי שרון בצינור לילה

http://www.youtube.com/watch?v=Mtuw...



**************

יהורם גאון: המשטרה לא עודכנה שהר הבית בידינו?

http://www.youtube.com/watch?v=V4n-...



ליה 27.12.1311:50
83. דו''ח הביקורת על הפקרת הר הבית שהוסתר מהציבור פורסם באתר יהודי בארה''ב בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 27.12.13 בשעה 12:06 בברכה, ליה

הסיפור המלא כפי שפורסם ב "סופהשבוע"

הדו"ח הגנוז והחמור על הר הבית פורסם באתר אמריקאי.

הדו"ח, שהושלם בשנת 2010, נאסר לפרסום מחשש שיחשוף את דרכי הפעולה של המשטרה ויגרום נזקים קשים. גורמים שנחשפו למסמך: מכיל ביקורת נוקבת ונפיצה על המתרחש באתר.

דו"ח סודי, נפיץ וגנוז של מבקר המדינה על המתרחש בהר הבית, שפרסומו נאסר בישראל, פורסם בימים האחרונים באתר החדשות היהודי בארה"ב:

www.jewishvoiceny.com

הדו"ח הוזמן לפני כשש שנים על ידי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. מבקר המדינה אז, מיכה לינדנשטראוס העמיד צוותי ביקורת מתוגברים שעבדו זמן רב בהר הבית וסביבו וטיוטת הדו"ח הראשונה הועברה למבוקרים (מראש הממשלה ומטה) ב-2008. הדו"ח הסופי נחתם והופץ ב-2010.

האתר פרסם גם את הטיוטה, הארוכה בהרבה מהדו"ח הסופי וגם את הדו"ח עצמו, שפרסומו, כאמור, נאסר.

תוכנו של הדו"ח מכיל, על פי אנשים שקראו אותו, ביקורת קשה ונפיצה על רשויות השלטון בישראל בכל הקשור לסוגיית הריבונות והטיפול בהר הבית מול הוואקף המוסלמי. לאחר השלמת הדו"ח דרשו גורמים בימין לפרסמו ברבים. עקב כך קיימה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ישיבה מיוחדת של ועדת המשנה לענייני ביטחון, שבה הוחלט לגנוז את הדו"ח ולאסור את פרסומו בשל רגישות הנושא.

בישיבה הביע נציג השב"כ הסכמה לפרסום הממצאים ואמר כי אין בדו"ח פרטים שיכולים לסכן את ביטחון המדינה.

מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, ייצג בישיבה את המשטרה ומשרד החוץ, שטענו כי פרסום הדו"ח יגרום נזקים קשים, יחשוף את דרכי העבודה של המשטרה ויסכן את יחסי החוץ של המדינה.

בעקבות הקביעות הללו החליטה הוועדה, כאמור, לגנוז את הדו"ח ולאסור את פרסומו, למעט עמוד אחד שכמעט ולא הכיל מידע חדש. בעקבות ההחלטה הוגשה עתירה לבג"ץ, אך היא נדחתה. לאחר מכן הגיש ח"כ אורי אריאל (הבית היהודי) ערר נוסף לוועדה לביקורת המדינה, אך גם הוא נדחה. הדו"ח נותר גנוז במשך שלוש שנים ארוכות, עד שהגיע בדרך כלשהי לידיו של אתר החדשות היהודי בניו יורק.

גורמים שנחשפו לדו"ח וקראו אותו באתר מאשרים כי הוא מכיל ביקורת קשה ונפיצה על המתרחש בהר הבית. הטיוטה הראשונית, שקוצרה ושופרה לקראת הדו"ח הסופי, מכילה ביקורת קשה גם על מדיניות היועץ המשפטי לממשלה.

"סופהשבוע" החליט לא לפרסם את הדו"ח כלשונו ולכבד את החלטת הוועדה לביקורת המדינה. יחד עם זאת, ברור כי מרגע שהוא זמין ברשת האינטרנט, יהפוך הדו"ח תוך זמן קצר לנחלת הכלל.

סוגיית הר הבית נחשבת לנפיצה ולרגישה ביותר במזרח התיכון. בשנה האחרונה גבר מאוד המתח סביב ההר, ביחס ישר לגידול בשיעור עליית היהודים לאתר וריבוי ארגוני הימין שמנסים לשנות את הסטטוס-קוו ולהפוך את המקום לזמין ונגיש גם ליהודים.

http://www.thepost.co.il/news/new.a...

הדו"ח המלא כפי שפורסם ע"י הג'וייש וויס בארה"ב:



The following report issued by the Israeli government is of a previously classified nature. It reveals the terrifying truth about the Israeli conspiracy to relinquish control of Jerusalem’s Temple Mount to hands of the Muslim Waqf. Each past of this report provides a detailed account of the methods taken by the Waqf to vanquish the inextricable ties that the Jewish people have to Jerusalem. As a place that is of significant holiness to Jews around the globe; the Waqf has strictly forbidden Jews to pray there and they enforce their draconian decrees against Jews with a palpable zeal. The photo that accompany this article graphically depict the massive and well orchestrated Muslim campaign to maintain sole autonomy of the Temple Mount; with the clandestine cooperation of the Israeli government.



http://issuu.com/makf/docs/short_re...





http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 31.12.1312:42
84. אין בדו''ח על הרס הר הבית כל חדש - הבגידה מובנית מאליה! / פרופ' הילל וייס בתגובה להודעה מספר 0
הדו"ח הסודי התפרסם כאן:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

בקול רעש גדול נתפרסם הדו"ח הסודי בהחלט. הכל רצו לדעת האם יש עוד בושה שכדאי להסתיר! שיכולה להזיק למישהו לפני משפטי נירנברג.

לצערי אין בדו"ח שום דבר שאינו ידוע! מדינת ישראל על כל מוסדותיה, מהפרקליטות ועד הרבנות, מראש הממשלה ועד מבקר המדינה, כולם הבינו שנכון וכדאי ורצוי לשתף פעולה עם האיסלם נגד הלאומיות היהודית.

כפי שציין היום קירשנבאום מהתוכנית הידועה: אין בדו"ח כל דבר חדש. בדו"ח אין למעשה ביקורת. יש תיאור, יש הצגת עובדות. טבעות השקר עובדות מאליהן. צבת בצבת עשויה. הרמב"ם יושב טוב בפסקי הבג"צ.

עצם העובדה שעל הר הבית הוקם למעשה ברשות ובסמכות תוך כדי ביטולו המסגד הגדול במזרח התיכון תןך הסכמה להשמדה יזומה של שאריות בית מחמדינו, היא הנכונות למסור את ההר ואת ירושלים כולה ולא רק את מזרחה לידי האויב, כדי להיפטר אחת ולתמיד מההרפתקה הציונית, בתירוץ האנטישמי הפנימי שהדוסים כמו בגוש קטיף השתלטו על הקטר. למשל הפייגלינים ולכן נתפגלה "הציונות" שעיקרה להיות עם ככל הגויים אפילו ודווקא בארץ ישראל...

ממש כפי שכתב יאיר לפיד בזמן הגירוש מחבל עזה. רצינו לדפוק אתכם כי הוצאתם את עינינו. לקחתם לנו את ההגמוניה לכן תמות נפשנו עם פלשתינאים אבל העיקר שקודם נקרע אותכם לגזרים. יש פתרון סופי לכל מתיישב...

כך זה עם הבקעה כעת ועם הישובים והיהודים שמיועדים לגירוש. לא לחינם מינה נתניהו את ציפי ליבני אלא כשותפה של עמלק. אולי הוא יזרוק את לפיד אבל יכניס את החרדים ויזרוק גם את בנט ויחזיר חצי לפיד עד שיבצע כל מזימותיו אם הקב"ה ירשה לו.

שמעתי בתוכנית לונדון את קירשנבאום את גלגול העיניים המפלצתי של עותני שנלר המנסה להסביר שבגלל הרגישות הדו"ח נגנז או הוסתר, אבל כעת, מה לעשות, בגלל הדמוקרטיה ותרבות ההדלפות יש להשלים עם פרסום הדו"ח.

בגלל טענת הרגישות המזויפת מצליחים המשטרה והשב"כ ורשות העתיקות והפרקליטות והיועץ המשפטי ושר המשטרה והבג"צ וראש הממשלה למחוק את הרגישות של עם ישראל ולזרוק אותה למזבלה.

שנלר הוא משת"פ שעולה להר הבית. בימים האחרונים קראתי את ספרה של עליזה בת מנחם 'מגורשים' [תורגם מאנגלית]. נובלה על פרשת גוש קטיף ושוב הספר פקח עיניי כיצד מועצת יש"ע והרב אבינר שיתפו פעולה עם הגירוש מתוך אינטרסים שונים. זה הכל ידוע אבל ברומן זה הרבה יותר מזעזע.

שוב ושוב אנו משתתפים באותן הצגות. באהבה ננצח, כפר מימון.

הבית אותו בית והיהודי אותו יהודי.

נראה לי שגם ההדלפה של הדו"ח בזמן הזה נעשתה במכוון. משנגנב הסוס סוגרים את האורווה. הרי כבר אין לדעתם מה להפסיד אלא רק להשלים עם הייאוש השקט. מרד כבר לא יהיה כאן! זאת הוכחה מקיפה לעובדה שהסוס נגנב.

הענין הוא שבמקביל להר הבית ישנה הקפאת בניה בירושלים, שישנה הבטחה לבנות בישובים שהושגה בעיסקת דם תמורת משאיות, אבל בגלל "הרגישות" היא לא תקויים.

גם ההצבעה הנסערת של מירי רגב על הריבונות בבקעה לא תקויים. להיפך היא נחסמה היום על ידי נתניהו. בדיוק כמו חוק ההסדרה והחלת הריבונות ביש"ע. הכל שקר. מרצון? מאונס, מטיפשות אני לא יודע. המלכודת עובדת.

נראה ולא מעכשיו שאנו עומדים לפני שואה. קריסה והתמוטטות של כל החזית.

ולארץ לא יכופר על הדם אשר שופך בה.

גם בשעבוד מצרים היו מלשינים ומשתפי"ם ומשה רבנו חשש שאולי איננו ראויים להיגאל, כפי שמביא רש"י את המדרש על המילים: "אכן נודע הדבר" וכך בכל תקופה. דתן ואבירם והערב רב עובדים שעות נוספות.

לכן נדע שאנו לא ראויים להיגאל ואם ניגאל על אפנו ועל חמתנו, כי כך גזר הקב"ה ולא ממעשינו ולא מרפיון ידינו כי מחסדו ורחמנותו של הקב"ה על עמו ועל ברית אבות.

תחי מדינת המקדש בארץ ישראל!

שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ והן מחכות לקיומן: מלכות - מקדש - סנהדרין.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

תגוביות:

1.ישראל היא מדינה יהודית רק בשמה אך מדינה מוסלמית על פי הדוקטרינה הפוליטית שלה

הקוראן, סורה 9 פסוק 29:
"הילחמו באלה שאינם מאמינים באללה...ובשליחו מוחמד...עד אשר ישלמו את הג'יזיה ברצון בעודם כנועים".

הקוראן, סורה 13, פסוק 41:

"האם הם - הכופרים - אינם רואים שאנחנו משתלטים על ארצם ובעקביות מפחיתים את הטריטוריה שנמצאת בשליטתם ומוסיפים אותה לטריטוריה שלנו המוסלמים, באמצעות כיבושים זוחלים מכיוון השטחים המרוחקים שלה לכיוון המרכז שלה?

האם אינם מבחינים בכך שאנחנו חותרים בהתמדה ובעקשנות תחת חוקיהם ברוב השטחים הנתונים לשליטתם ולשלטונם ומערערים ומחלישים אותו והם - הכופרים - נכנעים בהדרגה לחוקי האיסלם".

הקוראן, סורה 33, פסוק 27:

"והוא הפך אתכם לאדונים של ארצם ואדמתם ושל בתיהם ושל רכושם, אדונים לארץ ואדמה בה לא דרכה כף רגלכם קודם לכן".

ישראל היא מדינה יהודית רק בשמה אך מדינה מוסלמית על פי הדוקטרינה הפוליטית ששולטת בה המבוססת על רעיון מופרך מעיקרו הנקרא רלטיביזם מוסרי שטוען שערכים מוסריים אינם משקפים אמת מוחלטת ועל רַב-תַּרְבּוּתִיּוּת שזו תפיסה חברתית הדוגלת בשמירת הייחודיות של תרבויות השייכות לקבוצות אתניות שונות, בחברה נתונה.

הדוקטרינה הפוליטית הזו היא הדוקטרינה בה נוקטת ישראל ביחסה לערבים בעלי האזרחות מטעמה וכלפי הערבים בשטחי יהודה שומרון ועזה אשר בדיוק כמו הבדואים גם הם נהנים ומקבלים ממנה תשלומי כופר הג'יזיה היהודי.

מהו ג'יזיה?

ג'יזיה הוא מס גולגולת שתושבי העולם המוסלמי שאינם מוסלמים (כמו יהודים ונוצרים) חייבים לשלם לשליט המוסלמי. נתינים לא מוסלמים החיים במדינה הנשלטת על פי חוקי האיסלם מוגדרים כ-דה'ימים (בני חסות נחותים) ובתמורה לתשלום הג'יזיה יכולים לקיים את דתם ואת חייהם אבל נשארים אזרחים נחותים מדרגה שניה.

בישראל ניתנים תשלומי הג'יזיה - הכופר היהודי למוסלמים, בצורות מסוות כמו למשל כספי הביטוח הלאומי, המוצגים כאילו הם עזרה הומניטרית, בריאותית וכלכלית...

תשלומי הג'יזיה בישראל - (הכופר היהודי של ישראל למוסלמים) ניתנים גם בצורה של הימנעות של כוחות הבטחון שלה מטיפול בפשיעה הערבית הגוברת בעוצמתה ובחומרתה וזאת מסיבות פוליטיות, כמו למשל הזדקקות לקולות הערבים בבחירות ולאישור תקציבים.

על פי פסוקי הקוראן הנזכרים למעלה ועל פי הדוקטרינה הפוליטית והמדינית הנהוגה בישראל, ברור כשמש שהיא בוחרת להיכנע ללחצים ולדרישות של האסטרטגיות הג'יהאדיסטיות הבינלאומיות ולפיסקי ההלכה המוסלמים שפוסקים הדיקטטורים המוסלמים של אללה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות ובמועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם של החאליפות המוסלמית. מדובר בפאתוות מוסלמיות בדמות החלטות או"ם או חוקים בינלאומיים.

ההיסטוריה האנושית מוכיחה שהחלפת אוכלוסיות היא הפתרון היחיד שמונע מלחמה וסכסוכים תמידיים בין מוסלמים ללא מוסלמים.

לדוגמא בשנת 1923 הסתיימה המלחמה בין יוון וטורקיה כאשר הצדדים החליטו על החלפת אוכלוסיות של למעלה מ- 2 מיליון בני אדם, מוסלמים ויוונים אורתודוקסים.

כך גם בשנת 1947 החליפו מיקום מעל 14 מיליון מוסלמים, הינדים וסיקים בהודו, פקיסטן ובנגלדש.

הבעיה שלנו היא שלכך בדיוק התנגדו סאדאת וקרטר כאשר הם לחצו על ראש הממשלה מנחם בגין לחתום על הסכם השלום עם מצרים.

מאז כולנו סובלים מהסכסוך האתני הקנאי שהוא תוצאה של הסירוב המצרי הזה ושל ההונאה העצמית האמריקנית הרואה בדיקטטורים של אללה מייצגי דת שלום.

שימו לב גם במקרה מול הבדואים כיצד ישראל שוב מוצגת באופן מפלה וחריג, התואם את ההאשמות הדתיות של הקוראן המייחס תכונות שטניות ליהודים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשים שעושות מדינות מוסלמיות כמו סעודיה, ירדן, סוריה ומצרים בחצי האי סיני כלפי הבדואים.

בגין הוא שמאלן רדיקלי קיצוני במסווה של דמוקרט ליברלי. למרבה הצער בכתבה שלו מוסיף בעצם פרופ' קידר את התמיכה שלו למתווה פראוור - בגין השמאלני.

האם פרופ' קידר לא אמר לנו שהערבים לא יכולים להתחייב לשלום עם אחרים מאחר ואין להם שלום בינם לבין עצמם? אם כך מול הבדואים המצב הרי עוד יותר חמור כיוון שגם לדבריו הם הרי מצפצפים על חוקי מדינת ישראל בנוסף לכל.

מדוע אם כן הוא תומך במתווה הזה?

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...



Joseph Ezkosheez · מגיב מוביל · Giv'atayim

Koran 9:29 "Fight those who do not believe in Allah... and His Messenger... until they give the jizyah willingly while they are humbled

Koran 13:41 "Do they -the infidels- not see that We visit their land & persistently reduce the territory in their
possession and add it to the Muslims territory by progressive conquests from its outlying borders?
"Do they not see that We persistently undermine the Law of most of the areas under their rule
& they -the infidels- are gradually falling under the Islamic Rule?

Koran 33:27 "And He made you heirs to their land and their dwellings and their property,
AND to a Land which You Have Not Yet Trodden."

Israel is a Jewish State just by name But is a muslim State by political doctrine disguised under the fallacies of moral relativism, multiculturalism.

Such Israel political doctrine as policy apply also to the PLO-PA and to the Arabs of Israel who same as the bedouins also enjoy the Jews Jizya Payments from the Bituah Leumi & those Jizya Payments portrayed as economic, medical & humanitarian aid...beside the muslims increasing crimes in intensity & severity that the Law & order forces are reluctant to deal against for political, sectorial votes & budget interests.

The mentioned Koran passages & such Israel political doctrine/policy proves that Israel conforms to the exigencies of international jihadis strategies & to the Allah Dictators Islamic Fatwas of the caliphate UNGA & UNHRC that are portrayed as resolutions &/or as international law.

Yet, history shows that a population exchange is the preferable solution, other than war, to conflicts between
Muslims and non-Muslims. For example, in 1923, the war between Turkey and Greece ended when both sides
agreed to a population exchange of more than two million Muslims and Greek-Orthodox Christians.
Similarly, in 1947, more than 14 million Muslims, Hindus, and Sikhs, have exchanged locations in India, Pakistan,
and Bangladesh.

But then, isn't what Carter & Sadat refused to agree to when they pressured former PM M.Begin to the Israel-
Egypt Peace Treaty. Haven't we all these years since been witnessing the violent ethnic & sectarian conflict
consequences of such Egypt refusal & America self deceit in its concept of Allah Dictators as the followers of
'religion of peace'.

Look how Israel is once again in this bedouins case being singled out to the ritual koranic blames, accusations.
Yet such demonisation standards are totally ignored when it comes to the treatment since the 1950s of the arab
bedouins by Saudi Arabia, Syria, Jordan and Egypt-Sinai Peninsula hotel operators.

In this post Prof. Kedar is adding his touch in support of the radical Lefty Prawar-Begin plan. Begin as radical Lefty disguised as liberal, democrat.

Didn't Pro Kedar in a video said that Arabs can't give peace to others since arabs don't have peace between themselves, moreover in this case where Prof. Kedar say bedouins are against State law


להלן דבריו של פרופ' קידר:

מרדכי קידר תוקף את מדיניות הכניעה של ממשלות ישראל כלפי הבדואים בנגב

בנוסף לגניבת הקרקעות הוא מונה את בעיית הפוליגמיה, ייבוא הנשים משטחי הרשות, חליבת הביטוח הלאומי באמצעות אבטחות הכנסה וקצבאות ויש לו פתרון אחד: הגברת האכיפה והתייחסות מחמירה לכל הפרה של החוק - בדיוק כמו כל אזרח אחר במדינה.

בסוף השבוע שעבר ראתה ישראל סידרה של הפגנות, חלקן אלימות, ברחבי המגזר הערבי במסגרת "יום זעם" על החלטת הממשלה להפעיל את "מתווה פראוור" לפתרון בעיית הקרקעות בנגב. דוברים ערבים – שכולם אזרחי ישראל – הפריחו סיסמאות כמו "אינתיפאדה שלישית", "יום האדמה השני" ו"מרד הבדואים". פוליטיקאים ואנשי התנועה האיסלאמית ניסו להלהיט את הרוחות בקרב הציבור הערבי בישראל המהווה חמישית מאזרחי המדינה נגד המדינה והחלטותיה בעניין התיישבות הבדואים על אדמות המדינה בנגב.

הרושם הוא שהבעייה היא קרקע, שכן הבדואים היושבים בפזורה בנו בתים על קרקע השייכת למדינה ללא רשות, ללא היתרי בניה, ללא תכנון וללא תשתיות. עכשיו המדינה מבקשת להסדיר את העניין, ועולות שאלות כמו כמה יקבל כל בדואי במסגרת ההסדר וכמה פיצוי כספי יקבל על השטח שעליו יוותר, למרות שלאף בדואי אין ולא הייתה שום הוכחה לבעלות על הקרקע שלה הוא טוען. עד היום, כל התביעות המשפטיות של הבדואים שהגיע לבית המשפט נכשלו בשל עובדה זו, ולכן המדינה מעוניינת לפתור את סוגיית ההתיישבות הבדואית הבלתי חוקית באמצעות הסדרה בחוק.

אלא שלאמיתו של דבר הבעייה אינה רק עניין קרקעות והתיישבות בלתי חוקית של בדואים על אדמות המדינה, אלא רחבה יותר ועמוקה יותר. רחבה יותר, מפני שקיימות בעיות קשות נוספות בין המדינה ובין הבדואים, ועמוקה יותר, שכן כל הללו נובעות מהבדל תהומי בין התרבות הבדואית ותרבות של מדינה.

בעיה נוספת הקשורה עם הבדואים היא בעיית הפוליגמיה. לפני כארבע שנים (21.4.2009) פרסמה מירב ארלוזורוב במוסף הכלכלי של "הארץ" (The Marker) כי בנגב חיו אז 5,829 נשים הרשומות כאימהות חד-הוריות, ולהן 23,855 ילדים. ל-155 נשים מתוכן היו אז 10 ילדים, והשיאניות היו שתי נשים עם 17 ילדים לכל אחת. כל מי שיש עיניים בראשו מבין שאין מדובר באימהות חד-הוריות, אלא שכל אחת מהן היא אשה שנייה, שלישית או רביעית הנשואות על פי השריעה האיסלאמית לגבר אחד, וחיות עמו במשק בית אחד. אם זה היה המצב לפני כארבע שנים, מה המצב כיום?

שני מניעים, התרבותי והכלכלי, מאפשרים את הפוליגמיה ותוצאותיה. התרבות הבדואית המסורתית מצפה מגבר לשאת יותר מאשה אחת כדי להוכיח את גבריותו. גבר החי עם אשה אחת בלבד נחשב חלש ועלוב. בנוסף, גבר ישאף להגדיל את משפחתו ככל שניתן, כדי שיהיה לה משקל כלכלי, חברתי ופוליטי גדול במערך הציבורי של החברה הבדואית. לדוגמה, מספר הקולות של משפחתו בבחירות למועצה המקומית יהיה גדול, ולכן כל המועמדים ישחרו לפתחו.

המניע הכלכלי לפוליגמיה הוא שהביטוח הלאומי מממן באמצעות קצבאות הילדים כל אשה בנפרד, בלי קשר אם היא נשואה או פנויה, וכך הבאת ילדים לעולם היא עסק מניב. השנה (26.7.2013) פרסם יהודה יפרח (מוסף "צדק" של "מקור ראשון") כי משפחות בדואיות מקבלות מאות מיליוני שקלים בשנה מהביטוח הלאומי באמצעות גירושין פיקטיביים בבתי הדין השרעיים, הפוסקים ל"גרושות" (הממשיכות בדרך כלל לחיות עם בעליהן) דמי מזונות אפסיים במטרה לחייב את הביטוח הלאומי לשלם להן דמי הבטחת-הכנסה.

הפוליגמיה בנגב מעלה תמיהה גדולה, שכן על פי החוק בישראל זו אסורה, ונשאלת השאלה מדוע המדינה אינה אוכפת אותו על הבדואים, ומדוע היא מממנת את הפוליגמיה אצלם באמצעות קצבאות הילדים והבטחת הכנסה? התשובה היא כי המדינה רואה זאת כעניין תרבותי הקשור למגזר הבדואי, ולכן היא מעדיפה לשלם להם על חשבון המשאבים העומדים לרשות מגזרים אחרים, ובלבד שהבדואים יהיו בשקט, לא יפגינו ולא יחסמו דרכים.

עניין אחר קשור לנישואי קרובים. מרבית הזוגות בנגב הם קרובי משפחה, וכתוצאה מכך ילדים רבים סובלים ממחלות גנטיות, שחלקן קשות ומסובכות. תמותת התינוקות הגבוהה במגזר הבדואי נובעת בחלקה מסיבה זו. המדינה נאלצת להקצות משאבים רבים כדי לטפל באותם ילדים הסובלים מפגמים גנטיים. גם נישואי קרובים הם עניין תרבותי הקשור לתרבות השבט.

עניין תרבותי אחר הקשור עם הבדואים הוא רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ועל רקע של נקמת דם. גם בנושא זה המדינה מעדיפה להתייחס בסלחנות לעבירות החמורות המתבצעות במגזר הבדואי. זאת, הן בגלל הקושי בהשגת ראיות, שכן בדואי לא יעיד נגד בדואי אחר, והן בגלל יחסם הסלחני של גורמי אכיפת-החוק (משטרה, פרקליטות, בתי משפט, בתי כלא ומנגנון החנינה) למעשי רצח אלה. החוקרת מנאר חסן חשפה יחס זה במאמרה "הפוליטיקה של הכבוד: הפטריארכיה, המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה" ("מין, מגדר ופוליטיקה" בעריכת דפנה יזרעאלי).

השבטיות עברה לעיירה

בעיות נוספות הקשורות למגזר הבדואי שפורסמו בשנים האחרונות הן תרבות גביית דמי-חסות באתרי בנייה ובאזורי תעשיה, והברחות של סמים, כלי נשק, נשים ועובדים זרים מסיני ומירדן.

התנהלות זו – בנייה לא חוקית על אדמות מדינה, פוליגמיה, נישואי קרובים, רצח, נקמת דם, פרוטקשן והברחות – הקשורה למגזר הבדואי, מוכיחה כי אין מדובר באירועים בודדים, אלא בתרבות שבעיניה חוק המדינה אינו חל עליה. בעניין זה, הבדואים בישראל אינם שונים מהבדואים בכל רחבי העולם הערבי, החיים חיים מקבילים ונפרדים מחיי המדינה, במערכת חוקים אחרת, של "מנהגים ומסורות", המבוססת על התחושה ש"אנו כאן והמדינה שם". ההתנהלות הקבוצתית מקנה להם כוח, אך למדינה נוח לקבל אותה היות שזו לכאורה פוטרת אותה מהתמודדות עם כל בדואי בנפרד. אבל בפועל היא עומדת מול שבט מלוכד ואלים שלא יהסס לנקוט באלימות אם יחוש שהאינטרסים שלו עומדים בסכנה.

תרבות השבט היא הבסיס לכל הבעיות הקשורות עם הבדואים לא רק בישראל אלא בכל המזרח התיכון: בלוב, בעיראק, בתימן, בסוריה, באלג'יריה, במצרים (סיני) ובמקומות רבים אחרים, שבטים נאבקים במדינה כדי לשמור על תרבותם, חוקיהם, מנהגיהם ומסורותיהם, המנוגדים בדרך כלל לחוקי המדינות והכללים החלים בהן. לשבט יש מנהיגות משלו ומערכת משפט משלו, ובעניינים רבים הוא מתנהל כישות עצמאית ונפרדת מהמדינה. המדינה נחשבת בעיני הבדואים ישות עוינת שכן היא שואפת להחיל את חוקיה על השבט.

מאז הקמתה, מדינת ישראל אינה מתמודדת באופן נכון עם העניין. החל משנת 1968 היא מנסה ליישב את הבדואים בעיירות שנבנו עבורם: רהט, תל שבע, כסייפה, לקייה, חורה, ערוער ושגב שלום. חלק ניכר מן הבדואים אכן עבר לגור בעיירות הללו ושינו את אורח חייהם במידה ניכרת. אך השבטיות עברה מן המדבר אל העיירה: השכונות בעיירה מיושבות בדרך כלל על פי מפתח שבטי, וההתנהלות וההתנהגות של תושביהן נותרה בעלת מאפיינים שבטיים מסורתיים: באחד מיישובי הבדואים בנגב נדרס ילד על ידי בן שבט אחר, וכל ילדי שבטו של הדורס חדלו ללכת לבית ספר של היישוב, כי כל אחד מהם הפך לקורבן בכוח לרצח, כנקמה על דריסת הילד. הם דרשו מהמדינה לבנות בית ספר במיוחד עבורם, כיוון שהדרך לבית הספר הכללי הקיים עוברת דרך השכונה של הילד שנהרג, ולכן אינם יכולים ללמוד בו.

המעבר לעיירה לא פתר את בעיית הפוליגמיה, שכן גם בעיירות יש משפחות שבהן גבר אחד חי עם כמה נשים על פי השריעה האיסלאמית, למרות שבכך הוא עובר על חוקי המדינה. בדואים רבים ממשיכים גם בעיירות להתפרנס מעיסוקים שאינם חוקיים. המדינה מהססת להחיל את חוקיה על המגזר הבדואי, והדבר בולט בהיעדר אכיפה של חוק התכנון והבנייה. הפוליטיקה המקומית בעיירות הבדואים מבוססת על השבט, וסכסוכים בין-שבטיים מקשים על תפקודן של הרשויות המקומיות. במקרים רבים, על מנת לנהל את העיירה, נאלץ שר הפנים לפזר את מועצת העיירה הבדואית, לפטר את ראש המועצה המקומית ולמנות לה ועדה קרואה וראש מועצה.

המדינה לא ניסתה להתמודד עם הבעיה בכללותה, אלא ניסתה לפתור את בעיית הדיור בלי קשר להתמודדות עם הבעיות האחרות. העדר מדיניות מצד המדינה פתח את הפתח להתערבות גורמים זרים כמו "התנועה האיסלאמית", המנצלת את מבוכתם של מוסדות המדינה ומנהלת תנופת בנייה בלתי חוקית על אדמות המדינה במבצעים הכוללים אלפי אנשים המובאים לנגב לשם כך. המבצעים הללו מתנהלים בגלוי תוך פרסום רב לפניהם ואחריהם, והמדינה משותקת נוכח הנחישות של התנועה האיסלאמית.

הפתרון: אזרחות שווה

תרבות השבט הבדואית היא המחסום הגבוה המפריד בין הציבור הבדואי ובין החיים במדינה מודרנית המתנהלת על פי חוק שווה לכל האזרחים. אם המדינה מבקשת להפוך את הבדואים לאזרחים נורמטיביים, עליה לא רק להוציא אותם מהמדבר, אלא להוציא את המדבר מתוכם. הפתרון לבעיית הבדואים בנגב אינו יכול להצטמצם בטיפול בסוגיית המגורים, שהיא רק חלק קטן מן הבעייתיות שיוצרת תרבות השבט. כדי לפתור את הבעיה משורשה, על המדינה לטפל במכלול. הטיפול חייב להיות הוליסטי, כוללני, ולהתייחס לכל שטחי החיים: מקום מגורים, תעסוקה, חינוך והתנהלות המשפחה. בנוסף, על המדינה להתייחס לעבריין הבדואי כמו לכל עבריין אחר, ואם הוא עבר על החוק, אסור שהמדינה תתייחס אליו בסלחנות רק כי הוא נולד לשבט בדואי גדול וחזק היכול להפעיל מנופי לחץ על רשויות האכיפה.

מקום המגורים של הבדואים חייב להיות מתוכנן, ועליו לכלול תשתיות מים, ביוב, חשמל ותקשורת, מוסדות ציבור, שטחי תעשיה ותעסוקה ושירותים חברתיים. על המדינה להשקיע בבנייה זו את כל המשאבים שישוו את ערי הבדואים בנגב לכל עיר במדינת ישראל. מנגד, יש להתייחס לבנייה פרטית בפזורה, מחוץ ליישובים, כאל עבירה חמורה על חוקי המדינה, ועל העבריינים להישפט ולהיענש, בדיוק כפי שנענשים על מעשים כאלה אזרחי המדינה בתל-אביב או בהרצליה.

המדינה חייבת להקים בערי הבדואים בנגב מקומות תעסוקה ושטחי תעשייה כדי לפתח יזמות ולהקנות לאזרחיה הבדואים יכולת להתפרנס בכבוד במקצועות נורמטיביים. על מוסדות החינוך הגבוה במדינה להיות פתוחים ונגישים לבדואים ולבדואיות המעוניינים ויכולים ללמוד בהם. מנגד, על המדינה למצות את הדין במלוא החומרה עם כל מי שעוסק בהברחות, בפרוטקשן או בכל עיסוק בלתי חוקי אחר.

יש לדאוג לכך שמערכת החינוך תקנה לדור הצעיר של הבדואים את מושגי האזרחות שיחליפו את חוקי השבטיות. בת בדואית תלמד לדעת שיש לה, על פי חוק המדינה כמו גם על פי הדין האיסלאמי, זכות לבחור בעצמה את שותפה לחיים, גם אם הוא משבט אחר, ולהינשא לו בתנאי שלא יישא אשה אחרת על פניה. על מערכת החינוך להקנות לנוער במגזר הבדואי מידע על הסכנות הגנטיות הכרוכות בנישואי קרובים, ולהחדיר את ההכרה כי לכל אחד – אשה כמו גבר – יש זכות ללמוד, להתקדם ולפתח קריירה מקצועית.

מערכת החינוך תקנה לצעירים במגזר את הכרה בדבר החובה להישמע לחוקי המדינה ובפרט אם הללו מנוגדים לחוקי השבט. האיסור לנקוט אלימות חייב להיות נר לרגלי כל אזרח, כולל הבדואי. החינוך גם ידגיש את אי-החוקיות של הפוליגמיה ומכאן – את האיסור עליה. המסר החינוכי חייב להקנות לדור החדש של הגברים הבדואים את התחושה ואת ההכרה שגבריותם אינה נובעת ממספר הנשים שיש להם, אלא מהאופן שבו כל אחד מהם מתייחס לאשתו האחת, וכי מספר הילדים חשוב פחות מהחינוך שלהם וממתן האפשרות לכל ילד וילדה לקבל מהוריהם את מה שכל ילד מודרני אמור לקבל מהם.

על אנשי החינוך במגזר הבדואי לחוש כי משימתם היא להקנות לדור הצעיר את הרצון והיכולת להיות אזרח שווה זכויות וחובות, ואת ההכרה כי הוא אדם אוטונומי בעל זכות לקבל החלטות באופן עצמאי בכפוף לחוקי המדינה, וכי אינו נתין של אף קבוצה בתוכה.

על המדינה לאכוף את חוק ולמנוע מן המוסד לביטוח לאומי לסבסד עבירה על החוק האוסר פוליגמיה. המדינה חייבת להגביל את קצבאות הילדים לפי בית אב, באופן שכל גבר יוכל לקבל קצבאות רק עבור אשה אחת שהוא נשוי לה כחוק, וילדיה. על המדינה להפסיק לתת קצבאות לנשים שיובאו לנגב מהר חברון, מירדן, מסעודיה או מרצועת עזה, כולל אחותו של איסמאעיל הנייה, ראש ממשלת חמאס ברצועת עזה.

מדיניות הממשלה כלפי המגזר הבדואי חייבת להיות עקבית ולטווח ארוך, ולא להיות מותנית בחילופי השלטון. שינוי תרבותי אינו מתרחש בן-לילה, והוא מצריך השקעה גדולה לאורך זמן. על המדינה להקצות את המשאבים הנדרשים להכנסת שינוי תרבותי במגזר הבדואי כדי להביאו את המאה ה-21, שאם לא כן, יישאר מגזר חשוב זה במדבר התרבות השבטית של המזרח התיכון.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...



ליה 04.01.1423:47
85. הדו''ח המלא - 67 עמודים ניתן להורדה בקישור המצ''ב בתגובה להודעה מספר 0
ליה 24.01.1410:27
86. שפטל: ''שלא כמו תתי-הרבנים כיום, הרמב''ם הרשה לעלות להר הבית וגם עלה לשם בעצמו'' בתגובה להודעה מספר 0
מאיגרת הרמב"ם: "וליל אחד בשבת שלושה ימים לירח סיוון יצאתי מן הים בשלום, והגענו לארץ ישראל, וביום שלישי בשבת בד' בחשוון יצאנו מעכו לעלות לירושלים, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש, והתפללתי בו".

שימו לב.

בעוד שבדורנו רבנים שהם כתת חגבים ליד הרמב"ם, תת חגבים, אוסרים את הכניסה להר הבית, אומר הרמב"ם שהוא נכנס להר הבית והתפלל לה' בדיוק במקום שבו עמד הר הבית.

ולכן, נא לרשום לפניכם בני ישראל: הרמב"ם אישית מתיר לעלות להר הבית, והוא עלה לשם בעצמו.

שפטל: "שלא כמו תתי הרבנים כיום, הרמב"ם הרשה לעלות להר הבית וגם עלה לשם בעצמו"

בהמשך לדבריו בפתיחת השעה, ממשיך עו"ד שפטל להקריא קטעים מתוך איגרות הרמב"ם - האזינו
20/09/2012 / 411

http://www.103.fm/programs/Media.as...



https://rotter.net/forum/gil/25209....
ליה 24.01.1410:41
87. הערבים נערכים לנוכחות מוגברת בהר הבית. אם היהודים לא יגיעו – המלחמה אבודה! בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 24.01.14 בשעה 10:53 בברכה, ליה

הרש"פ למוסלמים: בואו להגן על הר הבית

אתר החדשות של מעריב מדווח, כי רשות המחבלים ברמאללה מעוניינת להביא כמה שיותר מבקרים מוסלמים לירושלים, כדי לקבע שליטתם במקום. "שר" ברשות אומר: "מתנגדים לכל הפעולות שישראל עושה מ-67' ועד היום"

לדבריהם, רשות המחבלים מגבשת תוכנית פעולה לשנה הקרובה, שתציב את ירושלים והמקומות הקדושים לאסלאם במרכז העניינים. על פי התוכנית תהיה התגייסות כללית ברשות הפלסטינית להביא כמה שיותר מבקרים ערבים ומוסלמים לירושלים ולמסגד אל אקצא, כדי לקבע את השליטה הפלסטינית בירושלים המזרחית ובמסגד אל אקצא.

"מדובר בהכרזה דתית, שמגדירה את הזכות הדתית של האסלאם על ירושלים ועל מסגד אל אקצא", אמר בשיחה מקהיר ל-nrg מעריב מחמד אל-הבאש, השר הממונה על המקומות הקדושים מטעם הרשות.

לאחרונה הולכים ומתרבים ביקורים של יהודים בהר הבית, ועל פי השר, התוכנית אמורה, בין היתר, לתת מענה לפעולותיה של ישראל. "אנחנו מתנגדים לכל הפעולות שישראל עושה בירושלים המזרחית משנת 1967 ועד היום. ירושלים מקודשת לכל המוסלמים ומסגד אל אקצא הוא המסגד השלישי בחשיבותו למוסלמים".

השר הממונה על המקומות הקדושים אתמול ביקור בקהיר, שם נפגש עם השייח' אחמד אלטיב, המנהיג הרוחני של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד המרכזי של האסלאם הסוני.

במהלך הפגישה עדכן אל-הבאש את השייח' בתוכנית הפעולה הפלסטינית ובמסקנות "ועדת ירושלים", שהתכנסה במרוקו ועסקה בעתיד מסגד אל אקצא וירושלים. השייח אלטיב הודיע כי בכוונתו לגבש ועידה נוספת בקהיר שתעסוק בעתידה של ירושלים, אך לא ציין תאריך מדויק לקיומה.

בראיון שקיים עם סוכנות הידיעות הפלסטינית מע"ן, אמר השר הממונה על המקומות הקדושים, כי "בהתאם לתוכנית הפעולה הפלסטינית, לשגרירויות בחוץ לארץ יהיה תפקיד מרכזי במיתוגה של ירושלים ומסגד אל אקצא. הם יעבדו בשיתוף עם משרד התיירות כדי להביא תיירים ערבים ומוסלמים לבקר בפלסטין ובירושלים.

המטרה היא לאחד את כלל המשרדים הממשלתיים לחוליה אחת שתפעל כדי להגדיל את מספר המבקרים בירושלים.

השר ציין כי ישראל מערימה קשיים לביקורים בירושלים ולכן הרשות הפלסטינית צריכה להשקיע מאמצים. הוא איים כי אם ישראל תמנע ביקורים של מוסלמים או נוצרים, הרשות הפלסטינית תאשים את ישראל ברדיפה דתית.

נושא הביקורים בירושלים ובמסגד אל אקצא הפך לתפוח אדמה לוהט בקרב אנשי הדת המוסלמים. השייח' יוסף אל קרדאווי ושייח'ים נוספים אוסרים על המוסלמים לבקר בירושלים משום שלטענתם הביקורים מהווים מתן לגיטמצייה לשלטון ישראל על ירושלים, ומקדם את הנורמלזיציה מול ישראל.

לאור דברי הבלע של ראשי המחבלים הנפגשים עם נציגי ממשלת ביבי – בנט מצד אחד ולוחמים בנו מצד שני, קוראים פעילי המקדש לכל יהודי להגיע לירושלים, להטהר ולעלות להר הבית. תגובת אויבי ישראל מוכיחה את החשיבות של כל יהודי בהר הבית.

כל יהודי שעולה להר הבית – שותף במלחמה של עם ישראל על ירושלים!

כל יהודי שנמנע מלעלות להר הבית – שותף במלחמה הערבית על הר הבית!

http://the--temple.blogspot.co.il/2...

תגוביות:

1.

http://www.ir-amim.org.il/sites/def...








ליה 26.01.1412:56
88. מעיין מים חיים נובע מתחת להר הבית בתגובה להודעה מספר 0
היום כבר אין שם מים, השער נעול כרגיל והמפתחות אינם, אבל מי שהסתובב כאן לפני 150 שנה, למשל, מעיד שהרחק מתחת למפלס הרחוב נרשמה זרימה שוטפת * ד"ר איל דודסון ליקט עדויות קדומות העשויות לרמז על מעיין מסתורי שנבע בהר הבית, ממש כמתואר בחזון הנביאים על אחרית הימים  

במעמקים נבע מעיין. פתח שער הכותנה - הר הבית, 1890

הבור ריק, אין בו מים, אבל בעבר דווקא היו. בעומק 15 מטרים מתחת למפלס שער הכותנה, שער כניסה מרכזי בכותלו המערבי של הר הבית, זרמו במאה ה-19 ועוד לפניה הרבה מים שיצאו היישר מבטן ההר. וכשמדברים על מעיין הנובע בהר הבית, זה גורם ליהודי עם מעט רקע במקורות לזנק ממקומו, כי על פי דברי הנביאים מעיין כזה עתיד לנבוע בהר באחרית הימים: "ומעיין מבית ה' ייצא והשקה את נחל השיטים" (יואל ד18). "והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית" (יחזקאל מז1). "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים" (זכריה יד8).

מדובר בחמאם א-שיפא, בור מים עמוק מאוד הנחבא כיום אל הכלים מאחורי אחת הבסטות בשוק הכותנה, מטרים ספורים מחוץ לכותל המערבי של ההר. הוא סגור ומסוגר בידי הוואקף, וכמו אתרים חשובים אחרים גם לארכיאולוגים קשה לאתר תמונות שלו או תמונת מצב עדכנית מחמישים השנים האחרונות.

ד"ר איל דודסון, ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל במכללת אורות ישראל באלקנה ומרצה במכללת הרצוג שהעמיק בנושא המעיין הזה, יודע שלאחרונה נערכו שם שיפוצים בידי הוואקף, ואולם גם לו אין פיסת מידע משמעותית יותר על המתרחש בפנים.

חמאם א-שיפא ('מרחץ הרפואה' בערבית) הוא תעלומה שטרם נפתרה.

בתקופה העותומאנית הוא היה בית מרחץ נודע בירושלים, ורק לאחר מלחמת ששת הימים חדל סופית מלתפקד. לאן נעלמו המים הזורמים? מאין הגיעו בכלל מלכתחילה? לא לגמרי ברור. אדוארד רובינסון, חלוץ המחקר הארכיאולוגי בירושלים, ביקר בעיר ב-1838. מוסלמים מקומיים סיפרו לו שחמאם א-שיפא מקבל את מימיו מ"מעיין מים חיים מתחת לחראם א-שריף" (הר הבית).

דודסון: "רובינסון היה סקרן מאוד לבדוק את החמאם ואת מקורותיו, אך הוא לא ניצל את שעת הכושר שהזדמנה לו, וכשחזר למקום כעבור ימים אחדים כבר לא הורשה לרדת ולבחון את הפיר המוסיף ומתחתר מתחת להר הבית".

כמעט שלושים שנה אחרי רובינסון, בשנת 1865, פסע גם הארכיאולוג צ'ארלס וילסון בעקבותיו. וילסון פעל בירושלים במסגרת המשלחת הבריטית של המהנדסים המלכותיים, והוא הראשון שחקר לעומק את חמאם א-שיפא. הוא ירד אל הפיר ונכנס למחילות המתעקלות אל מתחת להר הבית, שם מצא שהמים מגיעים ממערה קטנה המצויה מדרום לו, בתוככי ההר. בתחתית הפיר הבחין בתעלה מקורה בקשתות המובילה גם היא לחמאם א-שיפא.

"חמש שנים אחריו", מספר דודסון, "בשנת 1870, הגיע לירושלים ד"ר תומאס צ'פלין, בכדי לשמש רופא המיסיון הבריטי בעיר. הוא ביקש לבדוק אם נגרם זיהום למקורות המים, ולכן ירד גם הוא לפיר המדובר וחקר מחילה נוספת שנמשכה בתוך שטח ההר דרומה כ-36 מטרים, עד שנחסמה במפולת אבנים.

"רוב החוקרים שירדו אל תחתית הפיר לא מצאו מעיין נובע", מציין דודסון, "וגם כשהבחינו בקילוחי מים דקים, שיערו שמדובר בחילחול מי גשמים. לעומתם, רובינסון וארמטה פיארוטי – מהנדס איטלקי שעבד בשירות הטורקים באמצע המאה ה-19 – היו משוכנעים שמדובר במעיין של ממש".

קיומו של מעיין מים חיים הנובע מתחת מקום המקדש נזכר פעמים אחדות גם בהקשרים אחרים. כך למשל העיד ג'יימס בארקליי (חוקר אמריקני שפעל בירושלים בשנים 1857-1855) על שומר כיפת הסלע, שסיפר לו על מעיין הנובע בסמוך. מאוחר יותר, ב-1898, קבל הרב יחיאל מיכל פינס על כך שהסתירו ממנו ידיעה 'על דבר המעיין אשר בקע ויצא מבית קודש הקודשים, והגויים עומדים על ידו ומשקים את מימיו לאחינו בני ישראל'.

הביוב יוכיח

אורך הנקבה בהר הבית כשלושים מטר

ואולם כל זה עוד כלום לעומת עדותו של החיד"א – הרב חיים יוסף דוד אזולאי, 1806-1724, מחשובי חכמי ירושלים בתקופתו. דודסון מצטט מספרו של החיד"א אגדה ששמע מפי "רבני זקני" העיר, המתארת את בריחתו בשנת 1588 של הרב חיים ויטאל – רבה של ירושלים – מפני המושל העותמאני של ירושלים. המושל, אבו סייפין, שנודע כעריץ וכמתנכל סדרתי ליהודים ולנוצרים כאחד, דרש פעם מרבי חיים ויטאל לגלות את מקורו העלום של מעיין הגיחון שנסתם בידי חזקיהו מלך יהודה – שאותו זיהה החיד"א בסיפורו כחמאם א-שיפא. לפי האגדה לא הסכים הרב חיים ויטאל לגלות את הסוד, וברח מירושלים.

למפרע הבהיר לו רבו האר"י שהוא החמיץ הזדמנות נדירה, מפני שזרימת מימי המעיין הנעלם היא זרימת כוחות הגאולה, ולו היה סודו מתגלה היו מתגלים לו גם מפתחות הגאולה. הרב ויטאל רצה מאוד לשוב לירושלים ולמעיין, אך האר"י אחז בידו ובצער עמוק הודיע לתלמידו ששעת הכושר הוחמצה.

מה הקשר בין חמאם א-שיפא לגיחון?

לנו ברור שמעיין הגיחון מצוי כמה מאות מטרים דרום מזרחה משם, במורדות עיר דוד, ואולם החיד"א חשב אחרת. הוא ציטט מדברי ר' משה אבן חביב, רבה של ירושלים במאה ה-17 (1654-1696), שזיהה את מקורותיו הסתומים של מעיין הגיחון בחמאם א-שיפא. דודסון: "בסוף דבריו הוסיף החיד"א שמי שילך לחמאם א-שיפא בצהרי יום שישי, כשהמוסלמים במסגד ושקט בשוק הכותנה, יוכל לשמוע את המים זורמים למטה. כלומר בתקופתו היתה שם זרימה משמעותית".

סיפור המקובלים המשונה רק מוסיף למסתורין. המחקר ההיסטורי, מציין דודסון, נוהג להתייחס ברצינות רבה לעדויותיו של החיד"א, שסבב בעולם ונהג לאסוף כתבי יד קדומים – מה שאיפשר לו לא פעם להגיע לאוצרות שבתקופתנו כבר אין להניח עליהם יד. הוא גם היה רבה של ירושלים ויליד עיר הקודש, כלומר ידע משהו על המקום. דודסון מצטט גם את הרב בצלאל אשכנזי, רבה של ירושלים בין השנים 1595-1520 לערך, שכתב גם הוא שהגיחון נובע ישירות מהמקדש: "מי השלוח ההולכים לאט, אשר מן המקדש המה יוצאים".

כך כתבו גם בני ירושלים אחרים, כמו למשל הרב יהוסף שווארץ (1865-1804). הוא חי ופעל בירושלים לפני חשיפת כתובת השילוח, ואם כי זיהה את "עין גיחון" במקומו הידוע, טען על סמך כתובים בספר דברי הימים שהוא איננו הגיחון היחיד. הרי על חזקיהו נאמר ש"סתם את מוצא מימי גיחון העליון" (דהי"ב לב30), ומכאן ש"הגיחון התחתון", יהא אשר יהא, המשיך במהלכו הרגיל. מסקנתו מביטוי זה היתה שחזקיהו לא סתם את עין גיחון שבעיר דוד, אלא את הגיחון העליון שמצפון-מערב לה. זהו המעיין שאת מימיו היטה לתוך העיר במעברים תת-קרקעיים "מתחת לארץ". כלומר גם הרב שווארץ, כך מסיק דודסון, מניח שמתחת להר הבית מצוי מקור מים כלשהו שאיננו מוכר כיום.

שווארץ "הוכיח" את טענתו בדבר קשר של שני מעיינות מקבילים באמצעות בחינת הדמיון בטעמם הרע של מי הגיחון הנובעים בעיר דוד ושל מימיהם של בורות שונים בסביבת הר הבית. את אחד מהבורות הללו זיהה גם בשמו: חמאם א-שיפא, המשמש לשיטתו תחנה של מי המעיין בדרכם מאזור הר הבית לעיר דוד.

גם אם לא מקבלים את מבחן טעם המים כהוכחה קבילה לקשר בין חמאם א-שיפא ומעיין השילוח, ראוי לדעת ששווארץ לא היה היחיד שקשר בין שני המעייינות. ווילסון וצ'ארלס וורן, למשל, הצביעו על דמיון בין שני המעיינות גם בתופעת ה"גיחות" – פעימת המעיינות בקצב משתנה המתגבר אחת לזמן מה. גם מקורות יהודיים מוצאים קשר בין שני המעיינות. רבי נפתלי בכרך, מקובל אשכנזי בן המאה ה-17, למשל, כותב בספרו שבידיו מסורת קדומה בנוגע לאחרית הימים שלפיה "ובעת ההיא יצא נהר גדול מבית קודש הקדשים, ששמו גיחון, וישטוף...".

דודסון עצמו טוען שניתן להוכיח גם קשר הגיוני בין חמאם א-שיפא לבין מעיין השילוח. הוא מזכיר את העובדה שבשנת 2001 הזדהם לפתע מעיין הגיחון שבעיר דוד ממי ביוב עד לרמה בלתי נסבלת. במשך חודשים ארוכים נערכו בדיקות, עד שלבסוף התברר שמדובר בצינור שהתפוצץ הרחק צפונה משם, סמוך לשער הפרחים. "הסיפור הזה הופך את טענת המקובלים לקיומו של גיחון עליון בחמאם א-שיפא להגיונית – המים מאזור החמאם מגיעים לבסוף למעיין השילוח".

ועדיין רב הנסתר: להיכן נעלמו המים של חמאם א-שיפא? ומהיכן הגיעו בכלל? האם עדיין פועם מעיין מתחת ללב ההר הזה, ומתי סוף סוף נוכל לבדוק כראוי את הטענות?

http://the--temple.blogspot.co.il/2...


ליה 12.02.1409:30
89. פייגלין: הנזק בהר הבית - באחריות השר אהרונוביץ' בתגובה להודעה מספר 0
ח"כ משה פייגלין שיגר הבוקר מכתב לשר לביטחון פנים בו הדגיש: הנזק הבלתי הפיך מהעבודות בהר - על אחריותך. מדובר בביצוע עבודות חפירה לעומק של כמטר, קידוח באבנים בעלות ערך היסטורי, פירוק אבנים, הסתרת מימצאים ארכיאולוגים והמשך הזנחת הקורות שהתגלו מתקופת שלמה להירקב בגשם ובשמש. הכל נעשה בימים אלה באחריותך ובידיעתך!

ח"כ משה פייגלין שיגר הבוקר מכתב לשר לביטחון פנים בו הדגיש: הנזק הבלתי הפיך מהעבודות בהר - על אחריותך.

ח"כ משה פייגלין (ליכוד) פנה הבוקר (רביעי) במכתב חריף לשר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', ומחה על העבודות הנעשות בהר הבית.

לדבריו, הנזק הנגרם במתחם הר הבית הוא בלתי הפיך והוא באחריותו של השר.

במכתב, המלווה בצילומים חדשים מהשבוע מביא פייגלין לידיעתו של השר בצורה מפורטת את כל הנזקים הנגרמים כעת בהר הבית.

"הצבת עשרות פחים, תוך כדי ביצוע עבודות חפירה לעומק של כמטר וקידוח באבנים בעלות ערך היסטורי, הצבת ביתנים חדשים מעץ על יד פתחי מספר שערים בהר, פירוק אבנים והסתרת מימצאים ארכיאולוגים בתוך חדר בחלק המערבי של ההר, הקמת פיגומים וביצוע עבודות בחלק הדרום מזרחי של ההר. כפי הנראה הנחת צנרת חדשה, עבודה שכוללת מן הסתם חפירה".

כמו כן, ציין פייגלין במכתבו "שקורות העץ שייתכן שהן מתקופת הבית הראשון, עדיין מונחות בלי טיפול הולם וחשופות לפגעי מזג האוויר".

במכתבו דורש פייגלין מאהרונוביץ' "להפסיק באופן מיידי את כל העבודות על ההר, להוציא את כל הכלים ההנדסיים מההר ולהפסיק את הפשע הארכיאולוגי לו אתה אחראי. אתה נושא באחריות לפשע של הרס חדש בהר הבית שממשיך ומתבצע יום יום שעה שעה".

"לצערי, מסתבר שדווקא הגורמים האמונים על שמירת החוק, הם אלו שבחסותם נרמס החוק ברגל גסה. התחייבותך מלפני כחצי שנה על כך שיופסקו משחקי הכדורגל על ההר הפכה לבדיחה על ידי משטרת ישראל. המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, ניזוק באופן קשה נזק ארכיאולוגי שלא ניתן לתיקון בעת כהונתך ובחסותך כשר האחראי לכך".

"אשמח מאוד אם תפעל כפי שראוי ומתבקש במדינת חוק מתוקנת ותעצור באופן מיידי את כל העבודות על ההר. במידה ולא, יהיה מכתבי זה עד לדורות, כי הנזק הנעשה להר בימים אלו נעשה באחריותך ובידיעתך. יירשם הדבר לדיראון עולם בהיסטוריה של העם היהודי".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...





ליה 22.02.1410:35
90. הרצל הציע לבנות את מדינת ישראל סביב לבית המקדש בתגובה להודעה מספר 0
שיחה עם הרב ד"ר אליהו זייני שמקריא משפטים מספרו של תיאודור הרצל, שבו הוא קורא לבנות את מדינת ישראל סביב לבית המקדש - כי רק בית המקדש יכול לשמש כמקור כוח עוצמתי לאחד את עם ישראל.

הרב זייני קורא לעלות להר הבית וזה לא משנה אם מתוך רגשות פטריוטיים או מתוך רגשות של קודש - כי שניהם אחד.

ראיון:

שאלה: בשנים האחרונות, אנחנו רואים שציבור מאוד גדול מרגיש קשר גדול לנושא של הר הבית, והרבה פעמים גם התלמידים שואלים את הרבנים. למה זה חשוב?

תשובה: הדבר הזה מתאים לחלוטין לפרשיות שאנחנו קוראים בימים אלה, בהן אנחנו קוראים על הקמת המשכן. למה היה צורך במשכן כזה? למה צריך היה את המשכן? כדי לכוון את כל לבבות בני ישראל אל השמיים מתוך מרכז אחד שמאחד את כולם. הקודש בעם ישראל חייב להיות מרוכז. מדובר על אהבת עם ישראל לה', אהבת עם ישראל לקודש שהיא נחלת הכלל, דבר המשותף לכל העם ומאחד את כל העם. לכן, המשכן היה במרכז עם ישראל, וכל עם ישראל חנה סביבו.

רבים ששואלים את השאלה הזאת שוכחים דבר אחד: מדינת ישראל עם כל מה שהיא כללה ברוח כבחומר, נחרבה לפני כאלפיים שנה על ידי הרומאים, אבל איך זה חרות בתודעה של עם ישראל, ואיך חז"ל דאגו לחרות את זה? מדברים על חורבן הבית. זה היה חורבן כל המדינה, חורבן העם, וגלות לאומית. אז למה מדברים על חורבן הבית? הסיבה הפשוטה היא שההרס הרגיש והקשה ביותר זה ההרס של הבית שאיחד את כל העם תמיד סביב הקודש, המקום שאליו הלבבות פונים, כפי שאומרים חז"ל. במשך אלפיים שנה עם ישראל התפלל והתחנן דווקא כדי להגיע לשם.

שאלה: היהודי שעולה להר הבית מתוך מחשבות על ריבונות ומתוך רגשות פטריוטיים – זה גם משהו ששייך לקודש, או שזה משהו אחר?

תשובה: קודם כל, כל מי שחש משהו הקשור לכלל ישראל, זה תמיד דבר הקשור לקודש. זו אולי לא המדרגה העליונה ביותר של הקדושה, אך זו תמיד המדרגה הראשונה. כל דבר הקשור לכלל קשור לקודש, כי הנשמה של כלל ישראל זו השכינה בעצמה. יהודי המרגיש את עצמו קשור ללאומיות ישראל אוטומטית מתקשר לשכינה ולא רק מתוך רצונו, אלא גם השכינה השורה בנשמתו מביאה אותו למעשים כלליים בעד עם ישראל ודבר זה הוא ייחודי לעם ישראל, ויכול להיות אך ורק בעם ישראל.

לכן, יהודי המגיע למקום כזה, כל ההיסטוריה של 3500 שנה מתעוררת בתוכו במודע ושלא במודע! כל התפילות של אבותינו בכל מקום, בכל קהילה מעוררים את ליבו.

אני רוצה לספר את התחושה שלי כשביקרתי בארץ ישראל בפעם הראשונה. באתי לארץ באונייה שהפליגה מטרייסט שבאיטליה. זה היה בשנת 67 חודש אחרי ששת הימים. על האונייה היו היהודים הראשונים שהצליחו לצאת מגרוזיה לכיוון ארץ ישראל. היו כמה משפחות חב"דניקיות, כי חב"ד כבר אז פעלו בגרוזיה. ראיתי את היהודים האלה דבקים בסידור שלהם, לא מרימים את עיניהם מהסידור לשנייה אחת, מתחילת התפילה ועד סופה.

דבקות עילאית שלא ראיתי כמותה.

ביום הרביעי הנה אנחנו מגיעים לחוף ים חיפה ומישהו צועק על הסיפון: "רואים את חיפה"! אותם היהודים שראיתי אותם במשך שלושה ימים דבקים בבית הכנסת ולא מתעניינים בכלום, פרט לקשר שלהם עם הקב"ה, עזבו במקום את התפילה ללכת להסתכל על החוף. למה? כי הם חשו שנסגרו כאן אלפיים שנה, שגורשנו במהלכן מן הקודש ועכשיו אנחנו מתקרבים לקודש בחזרה.

על אחת כמה וכמה כאשר מגיעים למקום הקודש! כשהגענו לבקר במערכת המכפלה ובקבר רחל, ובכותל זה היה משהו עילאי! חשנו את עצמנו במערת המכפלה מול אברהם יצחק ויעקב, כאילו אנחנו על ידם ממש בחיותם וליד הכותל הרגשנו כאילו אנחנו נמצאים לידו במלוא עוצמתו ובמלוא פעולתו כמקדם. היהודי הנורמלי חש את כל זה באופן טבעי במיוחד היום, נוכח כל העוינות וכל ההתנגדות שיש בכל העולם כולו נגד כל דבר יהודי. הדבר הזה יוצר בדיוק את ההיפך מכל מה שהעמים רוצים. את החיזוק של הקשר של עמנו עם הקב"ה, עם ארצו ועם מקומותיו הקדושים.

שאלה: בהרבה נושאים הרבנים מובילים אך בנוגע להר הבית יש תחושה שהציבור מוביל והרבנים מסתכלים על התופעה מן הצד ולכאורה מובלים.

תשובה: צריך ללמד זכות על תלמידי החכמים שאינם דוחפים את הציבור לכך. כידוע לכולם, הכניסה להר הבית למקומות האסורים היא חיוב כרת ולכן יש דאגה עצומה של תלמידי חכמים, ששום אדם מישראל לא יגיע למקום בו הוא יכול להיכשל בחטא חמור. כתוצאה מן הפחד הזה, הם אינם דוחפים ואינם מרימים את הדגל הזה.

כמובן, יש גם חוגים נוספים הסוברים שבית המקדש יירד מן השמיים כפשוטו (אם יורשה לי להתבדח, אני מקווה שהם גם מכינים מתוך דאגתם זו קסדות מתאימות לכך), הם עדיין נעולים על קונספציה זו, בניגוד גמור להלכה ובניגוד לפסיקתו של הרמב"ם הלכה למעשה, ולכן הם מפחדים שיש בפעילות כזאת משום "דחיקת הקץ", וכל מיני טיעונים שהם, למעשה, חסרי כל בסיס הלכתי.

רבנים כמונו חושבים אחרת לחלוטין.

כזכור לך, אולי, כבר לפני שבע-שמונה שנים, העברתי בשבת הגדול שיעור בו אמרתי שאין שום בעייה להיכנס בהר הבית למקומות שאותם הגדירו תלמידי חכמים גדולים, כגון הרב גורן זצ"ל והרב ליאור יבלח"א כמותרים.

כיוון שמותר, גם חובה, או לכל הפחות מצווה, על כל מי שיכול, לעלות. למה? מכיוון שבכך אנחנו מבטאים את הבעלות שלנו על המקום הזה, ויש בכך מצוות כיבוש המקום. הלא רבותינו אמרו: דוד המלך כבש את סוריה לפני שהוא כבש את ירושלים, ולפי זה קנסו אותו החכמים, ורק משום שהוא כבש את סוריה לפני ירושלים. בואו לא נחזור על הטעות הזאת!

לבטא את הבעלות – זה כיבוש! פוסק הרשב"ץ בתשובותיו שקניין קרקע זה בבחינת כיבוש, והוא לא אומר את זה על דעתו, אלא על דעת הרבה חכמים נוספים, ובראשם הרמב"ן. כך גם בהר הבית. הבעלות על המקום תופגן על ידי ביקור במקומות המותרים ובתנאים הנדרשים, כמובן.

וידועים דברי ה"אור החיים" שבוויכוח בין רש"י לבין הרמב"ם בנוגע לבניין בית המקדש, דברי שניהם הם דברי אלהים חיים. קודם כל אנחנו נבנה אותו בפועל, וכשהוא יהיה גמור ושלם הוא גם "יירד מן השמיים" בהשראת השכינה.

שאלה: אם כבר נגענו בסוריה, אז נוכח האירועים שם, המחשבה על הארץ המובטחת הולכת ונראית קרובה יותר מאשר בעבר, ומתבקש לשאול: מהו הסדר הנכון על פי חז"ל – קודם בית המקדש? קודם הארץ המובטחת? איך חז"ל רואים את התהליך בו אנחנו נמצאים?

תשובה: בעקיפין אתה מבקש ממני להיות נביא ולשרטט את הקווים המדוייקים של הגאולה השלמה. אין לי את החוצפה לעשות זאת ולהיות האדריכל של ימים כל כך גדולים, אבל כמה נקודות אפשר להגיד: אין צל של ספק שלפני שנוכל לבנות את בית המקדש אנחנו צריכים לתת ביטוי לבעלות שלנו על כל הארץ. בימים אלה, בהם מתקיים "אם תלכו עמי בקרי" של ארה"ב, ודנים בוויתור על הארץ, חס וחלילה, בית המקדש עם כל חשיבותו, הוא לא בעדיפות ראשונה. מה שאנחנו צריכים לעשות בעת הזאת זה לשמור על כל מה שכבר בידינו, ולא להוסיף עוד ויתורים על גבי ויתורים.

ואין צל של ספק שלא סתם שלמה המלך בנה את בית המקדש רק לאחר שדוד השתלט על כל הארץ. קודם כל צריך לבנות את התשתית למרות שכרגע אנחנו לא מצפים לבניין בית המקדש.

מי אמר את המשפט הבא? "בית המקדש שיתפרש במרכז העיר ירושלים ייראה למרחוק כי זוהי אמונתנו העתיקה ששמרה על אמונתנו"? לא אחר מתיאודור הרצל, חוזה המדינה. אדם שאנשים עם כוונות זדוניות הופכים אותו לאדם חילוני בעולם חסר קודש. בעיניו בניין בית המקדש הוא חלק אינטגרלי של מדינת ישראל המתחדשת. סבא של הרצל היה שוחט ובעל תוקע של רבי יהודה אלקלעי.

שאלה: מה שהרצל אומר זה מהצד של הקודש, או מהצד הממלכתי לאומי?

תשובה: אני לא צריך את זה. מדובר ביהודי גדול שרצה להיטיב עם עמו, ובשבילו זה דבר מובן מאליו לבנות את בית המקדש כביטוי לאמונה העתיקה והנצחית של עם ישראל, ששמרה על אחדותנו. אז הנה, מדובר באדם שאיננו דתי ולא מקפיד על כל הלכה והלכה, אבל בית המקדש וחשיבותו ברורים לו מאליהם. מצוות לא צריכות כוונה כידוע, ובמיוחד לא מצוות כאלה. גם אם ההוגה אותן לא עושה אותן מתוך שאר כוונות האר"י, זה לא מבטל את המצווה.

איך נוצרה אישיות שכזאת? על כך הרצי"ה היה מקפיד להזכיר שתיאודור הרצל היה צאצא של ענק מגורשי ספרד, רבי יוסף טייטצ'אק שהבית יוסף היה רועד מפניו מפחד, וכשהוא נפטר אשתו גילתה שהוא ישן כל לילה על לוח עץ פרט לשבתות וימים טובים, בגלל שאנחנו בגלות. כאשר מישהו מוכן לתת ביטוי לצער של היותנו בגלות, הקב"ה מזכה אותו בצאצא שיבטל חלק ניכר מן הגלות.

אני מקווה שכולם יראו בכל מה שקורה בימים אלה עוד חיזוק, עוד עידוד, עוד סיבה לקום ולבנות את הקודש הכל כך חיוני לנו.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

הרב שמואל אליהו: מצוה לעלות להר הבית

בתשובה לשאלה שהופנתה לרב שמואל אליהו שליט"א, פסק הרב שמותר וחובה לעלות להר הבית.

להלן השאלה והתשובה כפי שפורסמה באתר כיפה

תוכן השאלה: בס"ד, שלום כבוד הרב. מדוע אסור ליהודים להיכנס להר הבית(לפי ההלכה)? בברכה.

תוכן התשובה:

בס"ד

אין איסור לעלות על כל הר הבית. יש איסור למי שהוא טמא להיכנס לעזרה. ויש איסור למי שאינו כהן להיכנס למקום הקודש - או לקודש הקודשים.

בודאי מי שאינו טהור וגם אינו כהן שלא יכנס למקום הקודש.

יש מקומות שבודאי מותר להיכנס אליהם כיון שאינם קודש או קודש הקודשים ולא כל אחד יודע איפה הם. לכן מי שרוצה לעלות להר הבית צריך שילך איתו מישהו שמכיר את המקומות ויודע להיכן מותר ולהיכן אסור.

לצערנו המצב הוא כל כך נורא בהר שהמוסלמים הורסים כיון שהם חושבים שזה שלהם וחולשת הממשלה מלמדת אותם שכדאי להם להיות אלימים. כמה שיותר - יותר יכנעו להם.

גם בית המשפט העליון נכנע להם וגם המשטרה. הגרוע מכל שהם מציגים את חולשתם וכניעתם כחוכמה יהודית שאין למעלה ממנה.

לכן חובת העליה היא יותר ויותר גדולה ויש בה בחינה מסוימת של "כיבוש".

למעשה הרבנות הראשית לישראל לא פסקה לעלות להר ולכן אני לא עולה אליו, כי אני לא אדם פרטי ואני רוצה להיות חלק מכלל ישראל.

אם אתה רוצה לעלות להר כאדם יחידי. עשה זאת על פי כללי ההלכה.

http://www.angelfire.com/co4/hamikd...

בהצלחה

ראה נתונים על ההרס

http://www.har-habayt.org/htemple.h...

התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו

בתאריך ח אב תשס"ג

http://the--temple.blogspot.co.il/2...

הרב דוב ליאור שליט"א רב העיר קרית ארבע

שאלה: האם מותר והאם יש ענין לעלות להר הבית היום?

תשובה:

לענ"ד וודאי שיש עניין לעלות להר הבית בזמנינו, ויש להסביר זאת מבחינה הלכתית ומבחינת החשיבות הלאומית והיהודית.

מבחינה הלכתית: ההלכה מבחינה בשלוש מחנות של קדושה בירושלים, כנגד שלושת המחנות שהיו במדבר, ובהתאם לכך יש את הדין של שילוח טמאים חוץ למחנות אלו, כל טמא ודינו. מחנה שכינה - שהוא מקום המקדש, ההיכל, העזרה, וכן מקום עזרת נשים והחיל מדרבנן. הוא מקום שאסור אף לטמא מת להכנס. מחנה לוויה - הר הבית כולו, אשר בו טמא מת מותר להכנס (למדים זאת מארונו של יוסף אשר שהה במדבר עם משה רבינו במחנה לוויה). ומחנה ישראל - היינו ירושלים כולה, אשר רק מצורע משתלח חוץ ממנה. ולזב ובעל קרי שטומאה יוצאה מגופם מותרים בה כי דינה כמחנה ישראל שהיה במדבר.

לכן בהר הבית חוץ ממקום המקדש מותר לטמא מת להכנס. אלא שעלינו לברר היכן עמד המקדש ולמדוד ולהבחין בין מחנה שכינה למחנה לוויה, הרב גורן זצ"ל בשעתו עשה מדידות, מתוך הנחת יסוד שהמקדש עמד היכן שכיפת הסלע היום, ומדד לחומרא על פי אמה של חזו"א וכן הסתפק האם האבן המצויה שם היום, היא אבן השתיה או מקום המזבח ומדד לחומרא על פי המידות הידועות במסכת מידות של אורך ורוחב העזרה ועל פי זה בכל שאר הר הבית מותר לעלות.

וזאת יש לדעת שחלק מהר הבית, בדרום היכן שעומד היום מסגד אל-אקצה (כיפת הכסף) וכן סמוך לשער השבטים בצפון הר הבית, אף שהוא בתחום הר הבית זה תוספת מאוחרת של הורדוס אשר לא נתקדשה בכלל מחנה לוויה ודינה כשאר ירושלים, לכן לאחר המדידות (שכל מי שעולה יברר היטב קודם איפה מותר ואיפה אסור) מותר לעלות למחנה לוויה, אלו דברים מפורשים ברמב"ם ואי אפשר לאסור את המותר.

וודאי שיש לנהוג בזהירות מופלגת משום שכניסה למקום האסור היא בכרת וזה איסור חמור שהרי קדושתו של המקדש במקומה עומדת. אבל לאחר הבירור היכן שמותר - מותר.

בנוסף לנ"ל העלייה להר צריכה להיות בכובד ראש על מנת להתפלל, ולא ללכת שם לטיול בעלמא, יש לנהוג קדושה ומורא מקדש בעלייה להר הבית, בנעלי בד וכיו"ב (ישנם ספרים שמפרטים את כל הדרוש כספר 'אל הר המור' וכיו"ב), וכן לטבול כדין בהקפדה בלי חציצה ולוודא שהאדם לא טמא בטומאה חמורה ממת (זב, לכן גם אין להתיר לנשים לעלות שמא הן נידות וכו'). לסיכום יש להקפיד על כל דרישות ההלכה.

זאת ועוד, הקריאה לתפילה ולהקמת בית כנסת כבר נקראה לפני קרוב לשמונים שנה על ידי הרב טוקוצ'ינסקי זצ"ל בספרו 'הקודש והמקדש' אלא שאז היה זה כקול הקורא במדבר, אבל היום עלינו לחדש את הקריאה הזאת.

מבחינה רעיונית: משום שלא יתכן שבהר הבית הנקרא 'בית תפילה' 'כי ביתי בית תפילה יקרא' מקום התפילה המיוחד ביותר לעם ישראל, תל שכל פיות פונים בו, לא תותר תפילת יהודים! זהו אבסורד! המקום היחידי בעולם שאסור ליהודי להכנס ולהתפלל זהו הר הבית, זו חרפה שעלינו לשנות אותה, ולא לתת למצב הזה להמשך, וככל שיותר יהודים יתעוררו לפקוד את המקום, הדבר יאלץ את ממשלת ישראל ומשטרת ישראל לאפשר תפילה במקום. ההמנעות מדרישה זו מובילה לכך שמקום מקדשנו, לב האומה, נתון לשליטת זרים, (הערבים בניהול ה'ווקאף' המוסלמי בהר הבית), וזה בתוך בירתה של מדינת ישראל. לכן עלינו לעורר ולהתעורר על מנת שתוסר החרפה הזאת מעם ישראל.

ולענ"ד אחת הסיבות העיקריות שאנחנו סובלים את הייסורים היום זה בגלל הפקרת הר הבית ע"י רוב הציבור, (יש האומרים אסור כלל לעלות, ויש כאלה שהר הבית כלל לא חשוב בעיניהם), וראייה לכך מדברי הרמב"ן על התורה בפרשת קרח, שם הוא דן בכתוב בסוף ספר שמואל, שנאמר: 'ויוסף אף ה' לחרות בישראל' וכותב שם רש"י :איני יודע מדוע בא הקצף, דהיינו רש"י מחפש איזה פגם ולא מוצא, ועל זה בא ומבאר הרמב"ן שחטאם של הציבור בזמנו של דוד היה בכך שהיו אדישים לבניין בית המקדש, לא באו לתבוע ולדרוש את בניין הבית, אף שהמצב הבטחוני והכלכלי היו מצוינים ומשגשגים, לא התעוררו, והארון המשיך להיות ביריעה ולא בבית, אמנם דוד בעצמו התעורר לבניית הבית, אך נאמר לו שהוא אישית, לא ראוי לבנות את הבית, אך כותב הרמב"ן אילו הדרישה היתה באה מצד העם יתכן והיה נבנה אף בזמנו של דוד, מכאן רואים כמה חמור הדבר שנשארים אדישים לבניית הבית.

יהי רצון שנתעורר כולנו, במיוחד בימים אלו של אבלות על חורבן הבית, ונשוב בתשובת המשקל, וב"ה ייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

http://the--temple.blogspot.co.il/p...

עדות אישית מפי נכד הראי"ה הרב שלמה רענן זצ"ל בכתב ידו: "הראי"ה הרצי"ה קוק זצ"ל לא אסרו לעלות להר הבית במקומות המותרים ובוודאי מצווה גדולה לרשת את מקום המקדש מידי זרים" / מכתב נדיר



רבני יש"ע: עליה להר הבית - מצוה!

ועד רבני יש"ע

מזכירות הוועד: ת.ד. 535 בית אל 90631 טל': 054-3236387 פקס: 02-9974017

בס"ד,

י"ב מנ"א תשע"ג

לעלות להר הבית אינו היתר אלא מצוה!

על כבוד רבותינו ועד רבני יש"ע

בכתבה של בני טוקר בערוץ 7 בעשירי לאב, תחת הכותרת "לעצור את הסחף – אין שום היתר לעלות להר הבית", מצוטט רבה הספרדי של מעלה אדומים (עיר ואם ביש"ע) כמי שמתריע שהעלייה להר הבית אסורה. "כל עוד אין לנו אפר פרה אדומה להיטהר מטומאת מתים... דעת רבותינו הרבנות הראשית לישראל לדורותיה... שאין לעלות על הר הבית מחשש לטומאת מתים... הרב אליהו פסק באופן נחרץ וברור שאין לנו היתר ורשות לעלות להר הבית".

ובהמשך: כל הרבנים הגדולים שהתירו לאחרונה לעלות אל הר הבית עשו זאת באופן פרטי. "עם כל הכבוד לראשי הישיבות הם לא יכולים לפסוק לכלל ישראל".

ובסוף, בענין כלות ערב חופתן, שלא יודעות "כי זבה חייבת טבילה במעיין".

קשה לי להאמין שדברים כאלה יצאו מפי רב מכובד ונחשב בישראל. החיוב לטבול במים חיים (מעיין) כדי להיטהר, מופיע בתורה (ויקרא ט"ו, י"ג) רק בענין זב (זכר). לגבי אשה זבה אין דין כזה, וכמבואר ברמב"ם (הל' מקואות פ"א הל' ה'): הזב אין לו טהרה אלא במעין שהרי נאמר בו מים חיים אבל הזבה ושאר הטמאים, בין אדם בין כלים, טובלים אף במקוה.

גם המשתמע מדבריו שהעלייה להר הבית מצריכה טהרה מטומאת מת, אינו נכון. הלכה מפורשת היא: טמא מת אפילו המת עצמו מותר להכנס להר הבית שנאמר (שמות י"ג, י"ט): ויקח משה את עצמות יוסף עמו - עמו במחנה לויה (רמב"ם הל' ביאת המקדש פ"ג הל' ד'). אמנם, ודאי שטמא מת אסור להיכנס למחנה שכינה; אבל כל מי שחקר את הנושא ביסודיות יודע שיש אזורים נרחבים שאין בהם חשש כלשהו של מחנה שכינה (וכגון המסלול של "התנועה לכינון המקדש", שנצמד לחומות ההר).

גם מוזרה הטענה שראשי ישיבות אינם יכולים לפסוק לכלל ישראל, כי זו זכות ששמורה רק לרבנות הראשית לישראל. האם כבוד הרב יודע שהרבנות הראשית הקימה ועדה מיוחדת ללמוד את נושא הכניסה להר הבית, והועדה הזאת מעולם לא כונסה ולא דנה. וכי לזה ייקרא פסיקה לכלל ישראל? ובכלל, מי איכא הוראה לאיסור (כתובות ז', א')?

ואיך יסביר כב' הרב את הצעתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל להקים בית כנסת על הר הבית? האם אותו בית כנסת אמור היה לשמש רק חיילים ושוטרים שעולים בטהרה מתוקף תפקידם הבטחוני, אתמהה?

והיכן מצאנו שפסק של רב לפני שהתמנה לשמש רב ראשי (מדובר ברב גורן זצ"ל) חסר תוקף?

האם כב' הרב אינו מודע לכך שישיבות שלמות, מן הצפון ועד הדרום, על רבניהן ותלמידים עולים להר הבית בתדירות לפחות פעם בשנה, ובזה מחזירים קצת כבוד ישראל למקום? ומה עם דרישת ציון?

זכיתי לשמש מזכיר ועד רבני יש"ע יחד עם עמיתי ידידי הרב ישי באב"ד שליט"א בזמן שועד הרבנים הוציא פסק וקריאה לעלות בטהרה להר הבית למקומות המותרים. (מעניין שבניגוד לרבנות הראשית שנבחרת ע"י גוף בוחר שלא בהכרח משקף רצון ציבור כלשהו, הרי שוועד רבני יש"ע הורכב מרבנים שנבחרו ע"י צאן מרעיתם, תושבי יש"ע עצמם. וכי משום כך סמכות רבני יש"ע נפגמה?) רבנים מובילים ביש"ע צירפו את חתימתם, ובראשם זקני וגדולי רבני יש"ע אאמו"ר ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, ורבה של קרית ארבע וראש הישיבה הרב דוב ליאור שליט"א.

ידועה תשובת החת"ם סופר זצ"ל לחותנו הגרע"א זצ"ל בענין בקשת רעק"א לבקש משרי ירושלים ליתן רשות להקריב, ודיווח לו החת"ס שהשליט בירושלים דאז הרשה רק לישמעלים ליכנס להר הבית (חת"ס יו"ד רל"ו). מדהים לראות שאחרי שזכינו בחסדי ה' לשחרור הר בית ה' המקום הקדוש ביותר לעם ישראל יש רב בישראל שחושב שצריך להמשיך את גזירת השליט הטורקי, לחזק את שליטת הוואקף במקום הקדוש, ולהחליש את האחיזה היהודית.

שמא תאמר אנוסים אנחנו, ועד ביאת הגואל, אין מה לעשות בנושא הר הבית והמקדש? ראה מש"כ הראי"ה קוק זצ"ל בס' משפט כהן (סי' צ"ד אות ב'): אם יהיה רצון ד' שנבנה ביהמ"ק, גם קודם שיבא משיח ותתגלה הנבואה ויראו הנפלאות, לא יהיה כ"כ עכוב בדבר ע"ש.

לסיכום, אין כאן 'היתר', אלא 'מצוה', לעלות להר הבית. ועל כל אחד להשתדל לקיים 'בהר ה' ייראה' כפי יכולתו. ועל משקל דבריו אני אומר "להגביר את הזרם – מצוה לעלות להר הבית בטהרה". כי"ר.

וע"ז באנו על החתום

הרב מרדכי רבינוביץ
הרב ישי באב"ד

http://the--temple.blogspot.co.il/2...



ליה 25.03.1413:00
91. בית המקדש בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 25.03.14 בשעה 13:05 בברכה, ליה

מקדש הורדוס

מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני אחרי שהמלך הורדוס הרחיב את הר הבית ובנה עליו מחדש את המקדש ברוב פאר הדר, במאה הראשונה לפני הספירה, עליו אמרו חז"ל: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו" (בבא בתרא ד' א', סוכה נ"א ב'). למרות שמדובר במקדש חדש לגמרי, לא מקובל לקרוא לו בית המקדש השלישי משום שעבודת הקורבנות המשיכה ברצף, גם תוך כדי הבנייה.

בשנת שמונה-עשרה למלכות הורדוס (19 לפנה"ס) החליט הורדוס "לבנות את בית המקדש לאלוהים...סבור היה שמפעל זה שלו יהיה מהולל מכל מה שעשה - והוא יהיה לו לזכר עולם" (יוספוס פלאביוס, קדמוניות היהודים ט"ו, 380).

הורדוס מכנס את העם לתיאטרון (כפי שעשה במספר הזדמנויות כדי לפנות אל העם ולשכנעו בדברים) ומכריז:

"...ומכיוון שאני מולך היום ברצון אלוהים ושלום רב לנו ואוצרות כסף והכנסות גדולות, והדבר החשוב ביותר, כיוון שהרומאים השולטים בכל, אם ייתכן לומר כך, הם ידידי ורוחשים לי חיבה, אנסה לתקן את מה שנפגם מאונס ומשעבוד בזמן הקודם ולשלם לאלוהים ביראה שלמה על כל מה שזכיתי בו בימי מלכותי זו"

– יוספוס פלאביוס, קדמוניות היהודים ט"ו 387

בתחילה נבהלו היהודים ופחדו פן יהרוס הורדוס את המקדש הקיים ופן יטמא את ההיכל. אולם הורדוס הבטיח כי יקים את המקדש החדש ורק לאחר-מכן יהרוס את הישן.

את בית המקדש עצמו בנו עשרת אלפים פועלים, ביניהם אלף כהנים שהוכשרו כבנאים, על מנת שלא יכנס מי שאינו כהן אל המתחם המקודש.

הורדוס שינה לחלוטין את הטופוגרפיה של אזור הר הבית לצורך הרחבת בית המקדש.

קודם לכן היה הר הבית רבוע וממדיו היו 500 אמה על 500 אמה (250 על 250 מטרים). בדרום הר הבית עמדה מצודה (כנראה החקרא). הורדוס הרחיב את שטח הר הבית משלוש רוחותיו (עיקר ההרחבה היתה לכיוון דרום, וצפון, והרחבה מועטת היתה לכיוון מערב).

הורדוס שיטח את ההר שהיה צפונית להר הבית וגבוה ממנו, ואיפשר בניית רחבה ישרה לכיוון צפון. (מצודה נוספת - האנטוניה - נבנתה על ידי הורדוס צפונית לרחבת הר הבית).

כמו כן הרס הורדוס את מבנה המצודה הדרומית להר ובנה על גבי קשתות את הרחבה הנרחבת. בחומה המזרחית של הר הבית ניתן לראות עד ימינו את התפר בין הבנייה החשמונאית לבנייה ההרודיאנית המרחיבה את הר הבית לכיוון דרום. תפר זה נמצא 32 מטרים צפונית לקצה הדרום מזרחי של חומת הר הבית של ימינו.

הורדוס בנה את רחבת המקדש החדשה בסגנון הרומי המקובל באותה עת - מערכת של ארבעה סטווים המקיפה חצר שבמרכזה המקדש. מקדשים דומים היו קיימים בערים רומיות נוספות כגון אנטיוכיה, תדמור (פלמירה) ואלכסנדריה.

עבודות הבנייה החלו בשנה ה-18 למלכותו של הורדוס (בשנת 19 לפנה"ס). ישנן כמה סברות שונות בעיקר לגבי מועד סיום העבודות. לפי אחת הגישות, נמשכו העבודות 9 שנים - מתוכן 8 שנים נמשכה עבודת בניית הסטווים והרחבה. בניית בניין המקדש עצמו נמשכה כשנה וחמישה חודשים (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, פרק ט"ו, 420 - 421). על-פי גישה זו, הבנייה הסתיימה בימי חייו של הורדוס (שמת ב-4 לפנה"ס).

המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות-עזרות שהקיפו אותו. ההיכל עמד בראש הר הבית ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, לצדיהן היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש. החצר החיצונית היתה קרויה "עזרת נשים" ובה נערכו התאספויות לשם קריאת תורה. באירועים אלו היו נוכחות גם נשים - וזה אחד ההבדלים בין בית המקדש השני והראשון.

הסטיו המלכותי

המפואר מבין הסטיום היה הסטיו המלכותי, שהיווה למעשה בזיליקה ושימש כמרכז למסחר ולמשפט (כמו הפורומים ברומא העתיקה).

על פי המסופר בתלמוד הבבלי, מסכת שבת ט"ז, ע"א) ישבה הסנהדרין בסטיו המלכותי. על מנת להקל על הגישה אל הסטיו המלכותי בפרט ואל הר הבית בכלל בנה הורדוס מערכת של קשתות ושערים. קשת רובינסון שהיוותה למעשה המחלף הראשון בהיסטוריה, הוביל את הבאים ישירות לתוך הסתיו המלכותי. מתחת לסטיו המלכותי נבנתה מערכת של מעברים המובילים את המבקרים ישירות לתוך בית המקדש - אלו הם שערי חולדה: השער המשולש (לכניסה) והשער הכפול (ליציאה).

בחומה המערבית של הר הבית בנה הורדוס, נוסף על קשת רובינסון, גם את קשת וילסון - קשת נוספת שהובילה מהעיר העליונה אל הר הבית, וכן מהרחוב שלרגלי הר הבית, בו היו מוסדות השלטון של העיר, הובילו שני פתחים אל הר הבית: שער ברקלי - המצוי במקום בו מצויה עזרת הנשים של הכותל המערבי בימינו ושער וורן, שהיה מצוי צפונית לקשת וילסון, באזור הכותל הקטן.

הרחבת הר הבית על ידי הורדוס ובניית המעברים הרבים המובילים אליה יצרה רחבה חדשה, שלא היוותה אזור מקודש. לצורך ההפרדה בין האזור המקודש לאזור המסחרי החדש נבנה סורג סביב גבולות הר הבית החשמונאים. שרידים מסורג זה התגלו, ומראים כי על הסורג היו כתובות ביוונית ולטינית עליהם כתוב:

הזר אל ייכנס פנימה מהסורג והמחציה אשר סביב המקדש. כל זר שייתפס דמו בראשו

נוסף על מעברי הכניסה של עולי הרגל למקדש, בנה הורדוס מעברי יציאה לכוהנים אל מקוואות טהרה שהיו בעיר דוד. מעברים אלה שהיו מצויים מתחת למדרגות המובילות אל שערי חולדה נקראים מסיבות.

שרידי קשת רובינסון נראים כיום בקרבת הפינה הדרום מערבית של הר הבית. שרידי קשת וילסון מצויות באזור עזרת הגברים של הכותל המערבי. שער וורן ושער ברקלי סתומים בימינו. ניתן לראות את השערים בחומת הכותל המערבי, והמדרגות שהובילו מהם מהווים כיום את בורות מים מספר 30 ומספר 19 (בהתאמה) בהר הבית.

בראש מבנה השער של הסטיו המלכותי ניצב בית התקיעה בו תקעו בחצוצרות להכריז על כניסת השבת. שרידי בית התקיעה נתגלו בחפירות הכותל.



מזבח העולה

מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת ומזבח אדמה) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני. מזבח העולה נקרא גם "מזבח החיצון" כיון שהוא עמד מחוץ להיכל בבית המקדש. השם מזבח העולה בא להבדיל בין המזבח העומד בעזרה, ועליו מקריבים קרבנות, ובין מזבח הקטורת, הקטן יותר, שעמד בהיכל, ושימש להקטרת קטורת.

עם הקמת המשכן, עשו בני ישראל, על פי ציווי, מזבח עצי שיטים המצופה נחושת, כדי להקריב עליו קרבנות. מזבח זה שימש (יחד עם שאר המשכן) עד הקמת בית המקדש בירושלים. לפי התיאור בתורה היה המזבח רבוע, אורכו ורוחבו היו חמש אמות (כשניים וחצי מטרים) וגובהו שלש אמות (כמטר וחצי). בארבע פינות המזבח בלטו קרנות. בין הלוחות שהרכיבו את המזבח היה חלל, אותו מילאו באדמה בכל מקום שבו הציבו את המשכן.

המזבח שהקים שלמה בבית המקדש הראשון נזכר כ"מזבח נחושת", אולם לפי פרשנים מסורתיים הוא נעשה מאבן, והוא נקרא מזבח נחושת, משום שהוא נעשה כתחליף למזבח הנחושת שעשה משה. עם זאת מהמסופר על אחז מלך יהודה שהעביר את "מזבח הנחושת" ממקומו למקום אחר (מלכים ב' טז, יד), נראה שהיה עשוי מעץ כמו במשכן.

אחז מלך יהודה הזיז את המזבח שעשה שלמה ממקומו, והציב במקומו מזבח גדול יותר בדמות מזבח שראה בדמשק. יש הרוצים לטעון שככל הנראה סולק המזבח שהציב אחז בידי חזקיהו בנו, והמזבח חזר למקומו עד שנהרס במהלך חורבן הבית הראשון. עם זאת חוקרים טוענים שמדברי יחזקאל עולה ש"מזבח הנחושת" נותר היכן שאחז העבירו לשם, עד לחורבן הבית.‏

בית שני

כאשר שבו גולי בבל לירושלים בשנת 536 לפנה"ס והחלו לבנות מחדש את המקדש הם החלו ראשית לבנות את המזבח, שהוסיף לתפקד גם לאחר שנעצרה הבניה בעקבות כתבי השטנה של צרי יהודה, על פי המסורת הקובעת "שמקריבין אף על פי שאין בית".

מאוחר יותר הושלמה בניית בית המקדש השני כולו. לפי הגמרא, אחד הנביאים שהיה בדורם של עולי בבל העיד על מקום המזבח, וכך התאפשרה בנייתו במקומו המדויק. הרמב"ם‏ כותב, על פי גמרא זו: "המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם".

במהלך כיבוש ארץ ישראל על ידי יוון ציווה אנטיוכוס אפיפנס להקריב על המזבח קרבנות לזאוס, דבר שהוביל למרד החשמונאים ועליית החשמונאים לשלטון.

לאחר טיהור המקדש בידי הכהנים ממשפחת חשמונאי הרסו הללו את המזבח הישן, וגנזו את אבניו בלשכת החותמות שבבית המוקד. צורתו של המזבח החדש שהקימו מפורטת במשנה במספר מקומות. עם חורבן בית שני נהרס המזבח ופסקה עבודת הקרבנות במקדש.

המזבח שהקימו בני חשמונאי היה בנוי מארבע שכבות בגדלים שונים ששיוו למזבח צורה מדורגת, וגובהם הכולל היה עשר אמות (כחמישה מטרים). בתחתית ניצב ה"יסוד" ששטח בסיסו היה 32x32 אמות וגובהו אמה, מעליו היו ה"סובב" (שגובהו היה חמישה מטרים) וה"כרכוב" (בגובה שלושה מטרים). בארבע פינותיו העליונות של הכרכוב בלטו ארבע "קרנות המזבח" - ריבועים בגודל של אמה על אמה, שגם גובהם אמה. בצידו הדרומי של המזבח היה כבש מרכזי, שרוחבו שש עשרה אמות, ובאמצעותו עלו הכהנים לגג הכרכוב. לצידו היו שני כבשים קטנים, בהם נגשו הכהנים אל היסוד והסובב. ליד הקרן הדרומית-מערבית הוצבו 2 ספלים עליהם נוסכו היין או המים שהובאו כנסכים לקרבנות. על גג הכרכוב הונחו שלושה ציבורי עצים ("מערכות") שדלקה בהם "אש התמיד".‏ במרכז גגו של המזבח עמד התפוח - מצבור דשן שהצטבר על המזבח.

מיקומו של המזבח ממזרח למערב היה 22 אמה מזרחית לפתח האולם בבית המקדש, ו-22 אמה משערי ניקנור. מיקומו של המזבח מצפון לדרום שנוי במחלוקת.

על פי המסורת המזבח ניצב בשטח נחלת שבט בנימין בסמוך לגבול שבינו ובין נחלת שבט יהודה.

עם תחילת תנועת התחיה הלאומית של עם ישראל הציע הרב צבי קלישר לחדש את עבודת הקרבנות גם ללא הקמת מקדש כפי שהיה בתחילת ימי בית שני ואף החל בנסיונות גישוש לקבלת היתר מהשלטונות העות'מאנים לכך.

בעיה הלכתית מסוימת בחידוש עבודת הקרבנות היא חוסר הידיעה הוודאית לגבי מיקומו המדויק של המזבח. בעיה זו יכולה להיפתר על ידי נביא או על ידי ראיות הלכתיות-היסטוריות-ארכאולוגיות שונות.

מכון המקדש החל בשנת 2009 לאסוף אבנים שלמות מים המלח, והחלו להקים מאבנים אלו את מזבח העולה במידותיו המינימליות לפי ההלכה (חמש אמות אורך, חמש אמות רוחב, שלוש אמות גובה) בצהרי תשעה באב במצפה יריחו.

בהמשך השנה מכון המקדש בנה מזבח במידות מינימליות ביותר והוסיף אותו לתצוגה הקבועה שלהם בירושלים. מזבח זה אינו כשר להקרבה, מאחר שנגע בו ברזל (על פי אתר מכון המקדש). את המזבח יצר האמן אסף קדרון, והאבנים נלקטו מאזור המזבח בהר עיבל שם בנה יהושע בן נון מזבח בעת כניסתו לארץ.

במשכן

אורך המזבח ורחבו היה חמש אמות וגובהו שלוש. (אמה כחצי מטר).

בארבע הפינות העליונות שלו נשארו, לאחר חקיקת שאר השטח (מכיוון שהציווי הוא "ממנו תהיין קרנותיו", שלא תחוברנה בנפרד), קוביות שנקראו "קרנות" ועליהן ניתן הדם מאותם הקרבנות שדמם מיועד להיזרק בחציו העליון של המזבח.

מתיאור עבודת הקרבנות (שמות כט, יא ועוד) עולה שבתחתיתו בלט "יסוד" כמו במזבח העולה המאוחר, שעליו נשפכו שיירי הדם, אחר שנזרק חלקו על גבי גוף המזבח - כל קרבן כהלכותיו.

לפי חלק מהדעות, ה"כרכוב" שמוזכר בסוף פרשת תרומה הוא מעין רשת שקלטה את הגחלים הלוחשות שנפלו מעל גג המזבח.

בבית המקדש השני

מזבח העולה בבית המקדש השני היה בנוי כעין מגדל, שנעשה צר יותר ככל שהוא עולה מן הקרקע. למזבח מספר חלקים

יסוד המזבח - בסיס המזבח, הצמוד לקרקע. היסוד הוא מעין מדרגה הבולטת מחוץ למזבח, ברוחב אמה ובגובה אמה. היסוד מקיף את רוב המזבח: הוא נמשך לאורך הצד הצפוני (32 אמה), כולל הזווית הצפון מזרחית, והצד המערבי (32 אמה), כולל הזווית הדרום-מערבית. בצד הדרומי ובצד המזרחי אין יסוד, למעט אמה אחת (בקצה המערבי והצפוני, בהתאמה). יסוד המזבח משמש לשפיכת הדם שנשאר במזרק לאחר זריקת הדם העיקרית, ומשם היתה תעלת ניקוז שהובילה לנחל קדרון.

חוט הסיקרא - קו מסומן בצבע אדום, המקיף את המזבח במחצית גובהו. הקו נועד לסמן את ההבדל בין חציו העליון של המזבח, המיועד לזריקת הדם בקורבן חטאת ובעולת העוף, לבין חציו התחתון, המיועד לזריקת הדם של שאר הקרבנות.

סובב - מעין מדרגה ברוחב אמה, לאחר שהמזבח עלה שש אמות מעל פני הקרקע. הסובב מקיף את כל המזבח (אורכו 30 אמה לכל כיוון), וכבש מיוחד הוביל אליו. הכהנים הולכים על הסובב בעשיית חלק מן הקרבנות.

ראש המזבח - גג המזבח, בגובה תשע אמות מעל פני הקרקע. אורכו ורוחבו 28 אמות.

קרנות המזבח - ארבע בליטות בארבע הפינות של ראש המזבח. כל בליטה היא מעין קובייה שאורכה רוחבה וגובהה אמה אחת.

מקום הילוך רגלי הכהנים - מסלול הליכה היקפי בראש המזבח, באמה שלפנים מן הקרנות.

מקום המערכה - שטחו הפנימי של ראש המזבח, עליו מניחים הכהנים את מערכות העצים, המשמשות לשריפת ("הקטרת") הקרבנות. אורכו ורוחבו 24 אמות. במרכז גג המזבח נמצא ה"תפוח", מקום לריכוז האפר שהצטבר במזבח, לפני פינויו אל מחוץ למקדש.

כבש - מדרון בצידו הדרומי של המזבח, המשמש לעליה אליו וירידה ממנו. המדרון תופס שלושים אמה בשטח הקרקע, ושיפועו בערך 16 מעלות. הסיבה לעשיית הכבש היא שע"פ הפרשנות החז"לית אסור גם לכהנים הלבושים במכנסיים לעלות על המזבח במדרגות, כי הרמת הרגליים והפשלת הבגדים יש בה חוסר צניעות כראוי לקדושת המקום. משני צידי הכבש הראשי קיימים שני כבשים נוספים, ליסוד ולסובב.

שיתין - בור בתחתית המזבח, אליו מתנקזים הנסכים שנשפכים על גבי המזבח.

השימוש העיקרי במזבח היה לצורך הקרבת הקורבנות השונים: דם הקרבנות נזרק על המזבח, ואיברי קורבן העולה, החטאות החיצוניות, קורבנות האשם, קורבנות השלמים והמנחות לסוגיהם הוקרבו על המזבח.

בנוסף נסכי היין והמים נוסכו על גבי המזבח במקום מיוחד.

מדי יום קיימו במזבח את מצוות תרומת הדשן.

בסוכות שימש המזבח לטקס ההושענות והיו מקיפים את המזבח בערבות.

המזבח כמקום מקלט

בספר שמות (כא, יד) נאמר: "וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות".

חז"ל הסיקו מלשון הפסוק, שאכן בתנאים אלו אין המזבח מגונן על הרוצח, אך הוא כן מגן זמנית, אם הרוצח מקיים שלושה תנאים:

1.הרוצח הוא רוצח בשגגה ולא במזיד.

2.הוא אינו אוחז במזבח אלא נמצא על גביו.

3.הוא כהן ועבודה בידו.

בכל מקרה אחר, הרוצח נלקח בעל כורחו לבית הדין (או, אם מדובר ברוצח בשוגג שהורשע, גואל הדם רשאי להורגו), אף אם מדובר בכהן הנצרך להפסיק באמצע ההקרבה.

בתקופת מרד אדוניהו נגד שלמה המלך ניסו יואב בן צרויה שר הצבא וגם אדוניהו עצמו (בנפרד) למצוא מקלט בכך שאחזו בקרנות המזבח. אדוניהו ירד מהמזבח בעצמו לאחר ששלמה הבטיח לו שלא יהרוג אותו, בתנאי שלא ימרוד יותר (מאוחר יותר, כאשר אדוניהו הפר את התנאי, שלמה אכן הורה להוציאו להורג) אבל את יואב נאלץ בניהו בן יהוידע להרוג במקום.

בעקבות המקרים האלה נוצר הפתגם "אוחז בקרנות המזבח", כשהכוונה היא למי שמנסה להינצל בדרכים לא כשרות.

כלי המזבח

למזבח העולה היו מספר כלי שרת ששמשו לעבודה השוטפת, שאותם במהלך היום היו שומרים על שולחן ליד המזבח שנקרא שולחן הכלים.

הכלים הם:

קילשונות ארד

קילשונות הארד נקראים גם בלשון המשנה צינורות או מגרפות כפי שמוזכר במסכת תמיד‏‏.‏ הקלשונות שמשו להעברת הדשן ממערכות האש שהיו קיימות אל התפוח.

צלוחית הזהב וכוס הזהב

בכל יום, בזמן הקרבת קרבן התמיד היו מנסכים את היין בבית המקדש, ובנוסף לכך ניסכו את המים בכל יום בחג הסוכות. כדי לנסך את היין השתמשו בצלוחית הזהב, מעין קנקן עשוי זהב, שממנו שפכו את הנוזל אל כוס זהב. בתחתית כוס הזהב היה חור כדי להעביר את היין אל השיתין שבתחתית המזבח.

מחתת הכסף

בעזרת מחתת הכסף היו מקיימים בכל יום את תרומת הדשן, כאשר העבירו את הדשן שעל המזבח אל בית הדשן.

הכלי למנחות

כאשר רצו להקטיר מנחה כלשהי על מזבח העולה היו מכניסים את העיסה אל כלי מיוחד שבו נשמרה המנחה עד שקמצו ממנה והקטירו את הקומץ על האש.

מזרק

המזרק הוא כלי ששימש לזריקת דם הקורבנות על מזבח העולה. בכל פעם ששחטו קרבן זרקו את דמו מעל או מתחת לחוט הסיקרא בעזרת המזרק.

אולם (בית המקדש)

האולם עמד בחזית בית המקדש ושימש אולם כניסה להיכל ולקודש הקודשים.

האולם, היה חלק בבית המקדש אשר היה מזרחי להיכל ושימש כאולם כניסה אליו. (אם כי יש והמילה היכל משמשת לתיאור האולם וההיכל גם יחד) בכניסה אליו היו 12 מדרגות.

מידות האולם

רוחבו (ממזרח למערב):

בבית ראשון: 10 אמות

בבית שני: 11 אמה (16 אמה יחד עם כותלו המזרחי) וכן הוא יהיה בבית שלישי.

מצפון לדרום:

בבית ראשון: 20 אמה

בבית שני: 100 אמה

משני צידי האולם, לקחו 15 אמות מכל צד, וקבעו במקומות שלקחו את בית החליפות, כך שבלי בית החליפות, אורך האולם מצפון לדרום היה - 70 אמה.

פתח האולם

יש שני הבדלים בין פתחו של אולם לבין הפתחים האחרים:

1.לכל הפתחים שהיו בבית המקדש היו דלתות, חוץ משל אולם, שבמקום זה היתה תלויה בו פרוכת.

2.מידות הפתחים האחרים היו 20 אמה גובה ו - 10 אמות רוחב, אבל מידות פתח האולם היו 40 אמה גובה ו - 20 אמה רוחב.

הקישוטים באולם

קורות של ארז

היו קורות של ארז קבועים מקיר ההיכל לקיר האולם, כדי שלא יטה הקיר מרוב גובהו וייפול.

השרשרות והעטרות

שרשרות מזהב היו קבועות בתקרת האולם, שבהם פרחי כהונה עולים ורואים את העטרות.

לפי התוספות בשם הגאונים מסכת גיטין ז', א', ה"עטרות" היו כעין כיפות מוזהבות.

גפן של זהב

גפן מזהב היתה עומדת על פתחו של ההיכל אשר היתה מורמת ומשוכה על גבי מוטות.

מי שהתנדב להביא זהב בצורת עלה, בצורת גרגיר או בצורת אשכול, היה מביא ותולה באותה גפן על ידי כהן.

נברשת

הילני המלכה תרמה נברשת לבית המקדש. את הנברשת תלו בפתח ההיכל.

שני שולחנות

באולם היו שני שולחנות: שולחן של זהב ושולחן של שיש. כאשר הביאו את לחם הפנים להיכל, שמו אותו על השולחן של שיש, וכאשר הוציאו אותו, שמו אותו על שולחן של זהב.

השערים שהיו באולם

היו באולם 3 שערים:

1.בפתח ההיכל.

2.מצפון לשער ההיכל.

3.מדרום לשער ההיכל. על שער זה נאמר: "...השער הזה סגור יהיה לא יפתח, ואיש לא יבוא בו..." (יחזקאל מ"ד, ב').

ההיכל

בבית המקדש, ההיכל היה חלקו של המבנה שנמצא בין הדביר לבין האולם, אם כי לעתים השילוב של ההיכל והדביר, או המבנה כולו, נקרא בשם הסתמי היכל.

מבנה היכל

בבתי המקדש אורכו של ההיכל היה 40 אמות ורוחבו 20 אמות.

בין ההיכל, שהוגדר כ'קודש', ובין הדביר, שהוגדר 'קודש קודשים', היתה מחיצה. במשכן היתה זו הפרוכת. בבית ראשון נבנה במקום קיר שנקרא אמה טרקסין, ובבית שני, כאשר ההיכל היה גבוה מכדי לאפשר בניית קיר בעובי אמה, חזרה הפרוכת למקומה.

בין ההיכל לאולם היו זוג דלתות מוזהבות, שנפתחו כלפי פנים.

שימושו של ההיכל

ההיכל הכיל את רוב כלי הקודש העיקריים:

בדרומו היתה המנורה - כלי המאור של המקדש; המנורה הודלקה בכל יום בשעת בין הערביים.

בצפונו היה השולחן - עליו היה מונח לחם הפנים, שהוחלף בכל שבת.

באמצעו, אך משוך קמעה לכיוון דרום, היה מזבח הזהב - עליו היו מקטרים את הקטורת, ומזים עליו מהחטאות הפנימיות.

קודש הקודשים

קודש הקודשים או הדביר הוא החדר הפנימי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש. בבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך שכן בתוך קודש הקודשים ארון הברית ובו לוחות הברית, ועליו הכפורת עם הכרובים מעליה. נצבו לצדי הארון, על פי המקרא, שני פסלי ענק של כרובים עשויים עץ בציפוי זהב, שגובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות. ליד הארון (או בתוכו) הונח ספר התורה שכתב משה וכן צנצנת המן, ומטה אהרן הכהן (זכר לניסים אלו). בסוף תקופת בית ראשון גנז יאשיהו את הארון ובבית שני נותר רק סלע היסוד של ההר - אבן השתיה (בגובה של שלוש אצבעות ובאורכו ורוחבו של הארון), שהיא הנקודה המרכזית שממנה נברא העולם על פי המסורת היהודית.

על פי המסורות היהודית עמד הארון בנס. אורכו ורחבו של קודש הקודשים הם זהים לאורכם של הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שביום הכיפורים יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות (ראו ערך מורחב "יום כיפור בבית המקדש").

בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים. בין קודש הקודשים לבין הקודש - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו המנורה, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים - היתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - חומת אבנים, ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם. מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש.

במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים, היו משלשלים אומנים מהקומה השניה בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שיראו רק את הקיר שאותו הם אמורים לשפץ, ולא ייהנו מיופי המקום. כאשר היה צריך לתקן דבר מה בקודש הקודשים או להוציא דברים טמאים (כגון שרץ מת) היה מותר גם לאנשים שאינם כוהנים להיכנס לקודש הקודשים (אך היתה עדיפות שכוהנים ייכנסו). אם היה צורך - היה מותר גם לטמאים להיכנס לשם, אך היתה עדיפות לטהורים.

לדעת רוב החוקרים קודש הקודשים נמצא במקום שבו עומדת היום כיפת הסלע. עם זאת, יש דעות הממקמות את קודש הקודשים צפונה מערבה, דרומה מערבה ומזרחה לכיפת הסלע.

כיור (כלי המקדש)

הכיור הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, ששימש את הכהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה. רחיצה זו נקראת בלשון חז"ל גם קידוש ידיים ורגלים.

הציווי על בניית הכיור נמצא בספר שמות‏‏

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה, וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם. וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.

הציווי על בניית הכיור מופרד מהציווי על בניית שאר כלי המקדש (וכך גם תיאור עשייתו) ומופיע רק לאחר הציווי על הכנת בגדי הכהונה. פרשנים רבים מתייחסים לשאלה זו; נראה כי אכן הכיור אינו חלק מן המשכן, אלא כלי המסייע בעבודתו, וזו הסיבה להפרדה האמורה.

צורת הכיור וגודלו

הכיור הוא מיכל מנחושת המכיל מים, ומותקנים בו ברזים שדרכם הכהנים יוצקים את המים על גופם (בדומה למיחם שלנו). הכיור עמד על בסיס (כן) המופרד ממנו וגם הוא עשוי נחושת.

הכיור נמצא בחצר המשכן, בין ההיכל למזבח העולה, כפי שנאמר בפסוק שהובא לעיל, והמפרשים מסבירים שהדבר נועד כדי להזכיר למי שבא לעבוד בהיכל או במזבח לרחוץ לפני כן.

בתורה לא נקבע לכיור גודל קבוע או צורה קבועה, בניגוד לכלים אחרים במשכן, כדוגמת ארון הברית, שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת, שהם מרובעים שאורכם רוחבם וגובהם מפורש בתורה. משמעות הדבר, שמבחינת ההלכה ניתן ליצור כיור ללא הגבלה על גודלו וצורתו, ובלבד שיהיה מנחושת. עם זאת, חז"ל דייקו מפסוקי התורה: "ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו" שהכיור צריך להכיל מים בכמות המספיקה לארבעה כהנים לפחות.

על פי ניסויים שנערכו במכון המקדש, כמות המים המספיקה לקידוש ידיים ורגלים נאמדת בליטר בערך, ומכאן שעל הכיור להכיל לפחות ארבעה ליטרים.

בנוסף, יש דעה שאומרת כי הכינו את הכיור לפי גודל גופו של משה רבנו. למרות שמשה השתמש בכיור רק פעם אחת - בשבעת ימי המילואים, עדיין הגודל הוכן ונבנה לפי גודלו של משה רבנו.

מקור מי הכיור

בדברי חז"ל מופיעה מחלוקת בשאלה האם מי הכיור צריכים להיות מי מעיין דווקא, או שכל מים כשרים לשם כך.

ההלכה נפסקה כדעה השניה. אם כי, כנראה שמבחינה מעשית בדרך כלל היו מי הכיור מי מעיין.

תולדות הכיור

הכיור במשכן המדבר

את הכיור הראשון הכינו מנחושת שנלקחה מהמראות של נשות ישראל.

ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות אשר צבאו.

חז"ל מסבירים, שהמראות צובאות הן מראות של נשים שהתייפו בעזרתן, כדי לחזק את התא המשפחתי בזמן השעבוד במצרים, וכדי להרבות את הילודה בעם ישראל. משה רבנו סבר שאין זה ראוי להשתמש לכיור במראות אלו, שיש בהן אלמנט של תאווה, וה' הורה לו להשתמש בהן, כי בזכות נשים אלה ומעשיהן עם ישראל החזיק מעמד במצרים.

הכיור בתקופת בית ראשון

בספר מלכים מתוארים הכיורים שבנה שלמה כשבנה את בית המקדש, ומצוין שם שהוא בנה עשרה כיורות, והעמיד אותם על "מכונות" מפוארות, שניתן היה לנייד אותן‏‏.

וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת, נְחֹשֶׁת: אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת, לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת.

"ארבעים בת" נאמדים בכמטר מעוקב אחד של מים, וכך הספיקה תכולת כל כיור לקידוש ידיים ורגלים מאות פעמים.

בנוסף לכיורים, בנה שלמה את ה"ים", בריכת נחושת גדולה ומעוטרת, שעמדה על שתים עשרה דמויות פרים עשויים נחושת. קוטרו של ה"ים" היה עשר אמות, והכיל אלפיים בת, כ- 50 מ"ק מים. ה"ים" התמלא ממעיינות באזור ירושלים וממנו מילאו את הכיורים. בריכה זו נשדדה על ידי הבבלים, עם חורבן הבית הראשון.

תקופת בית שני

המשנה מספרת, שלכיור היו שני ברזים בלבד, עד שכהן גדול בשם "בן קטין" יצר כיור חדש, ובו שנים עשר ברזים.

הדבר נעשה כדי לאפשר לכהנים שעוסקים בקרבן התמיד ובעבודות הנלוות לו לקדש את ידיהם ורגליהם בבת אחת.

פריט נוסף שחידש בן קטין הוא המוכני, מדובר במנוף (או גלגלת) עשוי עץ, שבעזרתו הורד הכיור במשך הלילה לבור מים בבית המקדש, והועלה למחרת. הדבר נועד למנוע מן המים שהיו בכיור במשך הלילה להיפסל ב"לינה".

פירוש הדבר: כל דבר ששוהה בכלי קודש במשך הלילה - נפסל בהגיע עלות השחר. ממילא, מים שנשארו בכיור במשך הלילה היו נפסלים בהגיע הבוקר, והיה צורך לשפוך אותם ולהביא מים חדשים. על ידי המוכני שהו המים שבכיור במשך הלילה בבור מים, ולכן לא נפסלו. על פי המתואר במשנה, בשעת הפעלתו של המוכני נשמע קולו למרחק רב.

בדברי הרמב"ם מופיע תיאור אחר לגמרי של המוכני: מדובר בכלי נוסף מעל הכיור, שלא הוקדש אלא נחשב כחפץ רגיל, ללא קדושה. מכיוון שכלי זה לא התקדש - המים שנמצאו בו לא נפסלו בלינה. כלי זה הוא שהכיל את רוב מי הכיור, ורק בשעת הצורך, כאשר כהן רצה לקדש את ידיו ורגליו, הוא הפעיל מנגנון שהזרים את המים מן המוכני אל הכיור, וקידש את ידיו ורגליו מן המים שבכיור. באופן כזה, לא היו בכיור מים בקביעות, אלא רק לפי הצורך הנדרש לקידוש, ובסוף היום לא היו בו מים שנפסלו.

שחזור הכיור בימינו

מכון המקדש, האמון על שחזור כלי המקדש במתכונתם ההלכתית, שיחזר גם את כיור הנחושת. תחילה נעשה כיור המכיל כמה עשרות ליטרים ובו ששה ברזים, ובתחילת שנת תשס"ט נחנך ברוב עם כיור חדש ומשוכלל, המכיל מאות ליטרים, ונותן מענה לבית מקדש מתפקד ופעיל. המוכני בכיורים אלו נעשה על פי שיטתו של הרמב"ם שהוזכרה לעיל.

המכון עומד לפרסם מחקר נרחב על הכיור והשאלות ההלכתיות שליוו את עשייתו. מגמת המכון איננה שחזור במובן ההיסטורי, ליצור העתק זהה לחלוטין לזה שהיה במקדש או במשכן בכל פרטיו. לדידו של המכון, העיקר הוא ליצור כלי העונה לדרישות ההלכה וכשר לשימוש במקדש. בין השאר נבחנה אפשרות השילוב של טכנולוגיה מודרנית וידידותית לסביבה, כדוגמת חימום המים בעזרת אנרגיה סולרית, ועוד.

העזרה

העזרה היא השם המקובל לחצר בית המקדש. ממדיה של העזרה – 187 אמות לאורך, 135 אמות לרוחב.

מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך (תהילים פרק כ' פסוק ג'), וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוהיו.

העזרה הפנימית נחלקה לעזרת ישראל, שגודלה 135 אמות על 11 אמות, עזרת כהנים שמידותיה שוות לאלה של עזרת ישראל, בית המטבחיים, בין האולם למזבח, בית החליפות (או לפנים מן החליפות, ואחורי הכפורת, שאורכו 11 אמה).

לבד מהעזרות הנבדלות מוקמו בעזרה גם המזבח, הכיור, בית המוקד, בית המטבחיים, וכן שלוש עשרה מן הלשכות (ולפי שיטת הרמב"ם, רק תשע).

עזרת ישראל – שטח העזרה שבין הקיר המערבי של עזרת נשים עד עזרת כהנים.

גדלה: 135 אמות ברוחב 11 אמות.

נקראה עזרת ישראל למרות ששימשה גם את הכהנים, משום שהלאה משם היו אסורים ישראל להיכנס שלא לצורך.

קדושת עזרת ישראל יתירה על זו של עזרת נשים, שכל הטמאים החייבים בהקרבת קרבן לאחר טבילתם כתנאי להשלמת טהרתם, אסורים להיכנס לשם אף לאחר שטבלו במקווה, כל זמן שלא הביאו את קרבנם. ואם נכנסו בשוגג חייבים בהבאת קרבן חטאת.

הכניסה לעזרת ישראל היתה דרך שער ניקנור, היציאה היתה דרך אחד הפשפשים (שערים קטנים הסמוכים לשער ניקנור) שניבנו שם.

מצידי שער ניקנור, היו שתי לשכות. ללשכה הצפונית קראו "לשכת עושי חביתין", וללשכה הדרומית קראו "לשכת פינחס המלביש".

בצידה הצפוני של עזרת ישראל שכן חציה של לשכת הגזית אשר חציה השני בלט אל מחוץ לעזרה. בצידה הדרומי שכנה לשכת המלח שם היה מונח המלח ששימש לצורכי המקדש והכהנים.

בין עזרת ישראל ועזרת כהנים שממערב לה היו "פספסין" - (ראשי קורות שבלטו מהקיר) שנועדו להבדיל בין העזרות ולהזכיר לכל מי שאינו כהן כי הכניסה מכאן ואילך אסורה שלא לצורך.

עזרת כהנים

עזרת כהנים – שטחה 11 על 135 אמות, מערבית לעזרת ישראל.

הכניסה לעזרת כהנים לא הותרה למי שאינם כהנים (ומכאן שמה), אם לא בזמן שביצעו ה'זרים' פעולה הקשורה בקרבנם, כסמיכה, תנופה, או שחיטתו.

בית המטבחיים

בית המטבחיים – שטח בעזרה, בצפונו של המזבח שבו היתה מתבצעת שחיטת הבהמות קודם הקרבתן.

לדעת רוב הפרשנים לא היה השטח מוקף במחיצות ושמו 'בית' משמש במובן של 'מקום'.

בית המטבחיים היה כאמור בצפונו של המזבח, תחילתו במרחק 8 אמות מקצהו וסופו במרחק 8 אמות מכותל הצפוני של העזרה. בסך הכל היה ארכו 44.5 אמות ורחבו 32 אמות.

ברצפת בית המטבחיים היו קבועות החל מזמן כהונתו של יוחנן כהן גדול מעין חצאי טבעות שבהן היו מניחים את ראש הבהמה לפני שנשחטה כדי שלא תוכל לזוז בשעת שחיטתה. ו-24 טבעות נקבעו שם מסודרות בשש שורות של ארבע ארבע, ובכל אחת השתמש משמר אחר מעשרים וארבע משמרות כהונה.

במרחק ארבע אמות צפונית מהטבעות היו מסודרים שמונה שולחנות עשוים שיש, שעליהם הדיחו את קרבי הקרבן לאחר שנשחט. ועליהם גם השעינו את הבהמות בשעת הפשטת עורם שלא יגררו על הרצפה.

במרחק ארבע אמות צפונית מהשולחנות עמדו שמונה עמודי אבן נמוכים, מסודרים בשורה אחת, שבראשם קבועים ווי ברזל ועליהם היו תולים את הקרבן בשעת הפשטת עורו. כאמור חלקו התחתון של הקרבן היה מונח בשעת הפשטה על השולחנות.

בין האולם למזבח

בין האולם והמזבח – השטח בעזרה לכל רחבה בין צידו המערבי של המזבח לבין האולם.

אורכו היה 135 אמות ורוחבו 22 אמות. בחלקו המערבי היו בנויות 12 מדרגות הכניסה לאולם, גובה כל אחת מהן מחצית אמה ורחבה אמה.

שטח זה התייחד בקדושה נוספת שהיתה בו יותר מהשטח מזרחה לו – שאף כהנים אם היו בעלי מום, פרועי ראש - כהנים ששערם ארוך) או קרועי בגדים, אסורים להיכנס משם והלאה.

אחורי בית הכפורת

אחורי בית הכפורת הוא שמן של 11 האמות המערביות ביותר בעזרה ובבית המקדש שהיה בין הקיר המערבי של העזרה לבין הקיר המערבי של התאים.

לשכות העזרה

בנוסף לחלקי העזרה, היו גם לשכות באזור זה. ביניהן: לשכת הפרווה, לשכת הגזית, לשכת הכלים, לשכת המלח, לשכת המדיחין ועוד.

בית המוקד

נקרא בית המוקד על שם מדורה גדולה שבערה בתוכו שבחומה התחממו הכהנים, שהיו צריכים ללכת יחפים על רצפת שיש.

היו בו ארבע לשכות, אחת בכל זווית. בצדו הדרום מזרחי היתה לשכת עושי לחם הפנים שבה לשו ואפו את לחם הפנים. בפינתו הדרומית מערבית היתה לשכת הטלאים, שבה נשמרו הטלאים שעמדו להקרבה לאחר ביקורם ממום. שתי לשכות אלו היו בנויות בצידו הקדוש של בית המוקד. בצידו השני שהיה ב'חול', מוקמה לשכת החותמות בצד צפון מזרח, שבה ישב הפקיד הממונה על החותמות (מעין תלושים שזיכו את האוחז בהם באפשרות לקבלת נסכים מהממונה על הנסכים),ובה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח, ובצד הצפוני מערבי לשכת בית המוקד שבה היתה מדורה נוספת, שבחומה התחממו כהנים שנטמאו בקרי במהלך משמרתם בבית המקדש. כמו כן היו ממוקמים בה פתחים למסיבות - המחילות שהיו בנויות מתחת לבית המקדש ובהם היו המקוואות ובתי השימוש של בית המקדש.

בחציו הצפוני של הבית, היו בנויים בקיר, דרגשי האבן ששימשו את זקני בית האב לשינה, בעוד שהכהנים הצעירים היו ישנים על הרצפה.

במרכז הבית היתה אחת מן המרצפות בלתי קבועה בקרקע, וניתנת להרמה על ידי טבעת שהיתה קבועה בה, ותחתיה היה שוער המקדש מניח בלילה את מפתחות העזרה, ומעליה ישן.

לשכת הגזית

לשכת הגזית היתה אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני. לשכה זו היתה מקום מושב הסנהדרין הגדולה, בית הדין היהודי העליון, שמנה שבעים ואחד חכמים.

על מבנה לשכת הגזית נאמר ( בבלי, יומא, כ"ה ע"א) "... כמין בסילקי גדולה היתה", בסילקי הוא מבנה ציבורי רומי. צורת מבנה זה היא כנראה בסגנון הלניסטי בעלת תקרה מקומרת הנשענת על עמודים, כפי שתיאר ר' יהודה (בבלי, סוכה, נ"א ע"ב) את ארמון שרי אלכסנדריה: "מי שלא ראה דיופלוטוסין (מלשון דיו סטוין - שתי שורות עמודים שהיו בארמון) של אלכסנדריא של מצרים... כמין בסילקי גדולה היתה סטיו (שורת עמודים) לפנים מסטיו...

הלשכה היתה בנויה מאבני גזית מרובעות ומכאן שמה לשכת הגזית.

הגמרא בבבלי (יומא, כ"ה ע"א) לומדת שני דברים בנוגע למיקום ומבנה לשכת הגזית:

לפי שיטת הרמב"ם לשכת הגזית מוקמה בפינה הצפון מזרחית של העזרה (תרשים), בין לשכת פרהדרין לחומת העזרה המזרחית שמעברה היתה לשכת המצורעים.

הלשכה נבנתה כך שחלקה הדרומי היה בקודש, בעזרה, בעוד שחלקה הצפוני היה בחול, בחיל, (נקרא ביחס לחלק הראשון "חול", למרות שגם לו יש קדושה אך פחותה יחסית).

ללשכה היו שני שערים אחד כלפי הקודש, העזרה, ואחד כלפי החול, החיל.

הגמרא במקום מבארת את הסיבות:

בלשכה ישבו הסנהדרין ומכיוון ש"אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד" חייב להיות חלק בחול. בנוסף נעשה בלשכה הפיס ונאמר "בבית אלהים נהלך ברגש", הנדרש בתלמוד כך שהקודש רוגש בזמן שעושים בו את הפיס, ולכן חלק מהלשכה צריך להיות בקודש.

על מנת שללשכה יהיה מעמד גם של חול וגם של קודש צריכים להיות שני שערים אחד לקודש ואחד לחול, כי אם יהיה שער אחד מעמד הלשכה יהיה כפתחה אף אם היא נמצאת במקום אחר.

תפקיד

בלשכת הגזית ישבה הסנהדרין הגדולה בצידה המערבי, בחול, בצורת חצי גורן ושם דנה ועסקה בענייני ההלכה. לסנהדרין זו גם היה את סמכות השיפוט הגדולה ביותר שניתנה לחכמי ישראל, כגון שפיטת שבט שלם, נביא שקר, כהן גדול ועוד.

בנוסף לתפקידה כמקום מושב הסנהדרין, בלשכה גם התקיימו פייסות (גורלות) הכהנים בצידה המזרחי, בקודש.

הכהנים עמדו בעיגול והכהן הממונה הֵפִיס ביניהם מי יזכה בעבודות המקדש. בלשכה גם אמרו הכהנים את קריאת שמע, עשרת הדיברות וברכות נוספות בבוקר.

מלבד לשכת הגזית היו עוד שני בתי דין בהר הבית, על פתח הר הבית ועל פתח העזרה.

שער ניקנור

שער ניקנור, נקרא גם "שער העליון"‏ הוא שער נחושת ששימש ככניסה המזרחית לעזרה בבית המקדש. שער ניקנור הוא השער המפואר והמפורסם ביותר מבין שערי הר הבית ושימש ככניסה הראשית לעזרה.

שער ניקנור מוקם בצידה המזרחי של העזרה במרכז החומה המפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל, כנגד פתח האולם ופתח עזרת הנשים. כדי להגיע לשער מעזרת הנשים יש לטפס חמש עשרה מעלות הבנויות בצורת קשת ומעברו השני נמצא דוכן הלווים. משני צידי השער נמצאים פשפשים, שערים קטנים יותר, ומעבריהם שתי לשכות, אחת מצפון ואחת מדרום. הלשכה בצפון היא לשכת פנחס המלביש ומדרום לשכת עושי חביתין. מתחת לשער נמצאות לשכות כלי השיר. מבחינת קדושה השער נחשב כחלק ממחנה לוויה (עזרת הנשים) ולכן יכלו המצורעים המיטהרים לעמוד תחתיו בשעת טהרתם.

השער כאמור היה מנחושת, על נחושת זו נאמר שהיתה צהובה כזהב, וכך אמר ר' אליעזר על הדלתות: "נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב" (ירושלמי, יומא, י"ט ע"ב).

בדומה לשאר שערי הר הבית השער היה מורכב משתי דלתות בגובה עשרים אמה (כ- 10 מטרים) ורוחב כל דלת חמש אמות (כ- 2.5 מטרים).

בשונה משאר השערים לשער ניקנור היתה מזוזה מכיוון שדרכו הגיעו ללשכת פרהדרין שבה ישב הכהן הגדול.

מקור השם

במקורות קיימים שני הסברים שונים לשמו של השער.

לפי הסבר אחד, שהוא המוכר מבין השנים, ומופיע במספר מקורות בתוספתא ובתלמוד, ניקנור היה נדבן יהודי מעשירי אלכסנדריה שנידב דלתות שתשמשנה כשער לבית המקדש ולכן נקראו דלתות אלו על שמו.

בתוספתא מסופר כי במהלך המסע מאלכסנדריה התרחש נס לדלתות, ובשל כך גם לאחר שישראל התעשרו וציפו את כל דלתות הנחושת במקדש בזהב, הושאר שער ניקנור ללא ציפוי:


"כל השערים שהיו שם (בבית המקדש) נשתנו להיות של זהב, חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשה בהן נס...מהו נס שנעשה בהן? אמרו: כשהיה ניקנור מביאם מאלכסנדריא של מצרים, עמד עליהן נחשול שבים לטבען, ונטלו אחד מהן והטילוהו לים. ובקשו להטיל את השני ולא הניחן ניקנור. אמר להם: אם אתם מטילין את השני - הטילוני עמו. היה מצטער ובא עד שהגיע לנמלה של יפו. כיון שהגיעו לנמלה של יפו, היה (הדלת שהושלכה) מבעבע ועולה מתחת הספינה. ויש אומרים: אחת מן חיה שבים בלעה אותו, וכיון שהגיע ניקנור לנמלה של יפו, פלטתו והטילתו ליבשה". (תוספתא מסכת יומא (ליברמן) פרק ב').

כך או כך, בתוספתא מובא כי יש האומרים שהשער הושאר ללא ציפוי מכיוון שהנחושת שלו נראתה כזהב.

"העצמות...של נקנר איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות" כתובת יוונית שנמצאה על גלוסקמה במערת ניקנור בהר הצופים.

פירוש זה נתמך בידי הממצא הארכאולוגי של כתובת ניקנור, בה מוזכר "נקנר אשר עשה את הדלתות".

הסבר השני ופחות מוכר מופיע בברייתא בירושלמי על מסכת יומא (הברייתא אינה מופיעה בירושלמי לפנינו אך כך מצטטה רבי שלמה שיר-ליאון, ראו מלאכת שלמה לשקלים פ"ו מ"ג):

"למה נקרא שמו שער ניקנור? שפעם אחת עלה ניקנור סרדיוט ממלכי יונים וחנה כנגד שער ניקנור והיה מניף ידו על בית המקדש ואמר: 'אימתי תיפול העיר הזאת והבית הזה בידי ואהרסנה?' וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, תפשוהו וקצצו ידיו ורגליו ותלוהו לפני השער וקראו שמו שער ניקנור".

עזרת הנשים והשימוש בה:

השימוש בעזרת הנשים, לבד מהשימוש השוטף לכהנים ולעם הבא על בית ה', כלל את חגיגות שמחת בית השואבה, ואת כינוס העם בעת מצוות הקהל, שאז היתה נבנית בה בימת עץ מיוחדת למושב המלך הקורא בתורה באוזני העם.

לשכותיה

לשכות עזרת נשים

בכל אחת מפינות עזרת הנשים מוקמה לשכה לא מקורה באורך וברוחב 40 אמה.

נהוג להניח שהלשכות היו בתוך תחום עזרת הנשים, אך ראוי לציין את דעת הרא"ש שהלשכות היו למעשה צמודות אליה מבחוץ.

לשכת העצים - היתה בזווית הצפון מזרחית, שם היו הכהנים בוררים את העצים המיועדים להסקת האש שעל גבי המזבח מעצים מתולעים.

על פי אחת המסורות, מתחת לרצפת לשכה זו נגנז ארון הברית על ידי יאשיהו.

לשכת הנזירים - היתה בפינה הדרום מזרחית, מיועדת לבישול שלמי נזיר שהקריבו הנזירים בתום תקופת נזירותם. שם גם היו מגלחים את שערם שגדל פרא ומשליכים אותו אל תוך האש שבישלה את קרבנם.

לשכת השמנים (או לשכת בית שמניה) - בקרן הדרומית מערבית, בה היו מאוכסנים השמן והיין ששימשו לצורכי המקדש, כהדלקת המנורה, בלילת המנחות, וניסוך הנסכים.

לשכת המצורעים - בפינה הצפון מערבית, במקווה שנבנתה בתוכה טבלו המצורעים שבאו להקריב את הקרבנות שנצטוו להקריב ביום טהרתם מהצרעת. שם גם היו מבשלין את חלקם בקרבן לאחר שהוקרב.

לשכה נוספת שהיתה בעזרת נשים היא לשכת סנהדרין קטנה, ששימשה מקום מושב לסנהדרי קטנה (בית הדין השני בחשיבותו). מיקומה שנוי במחלוקת. יש אומרים שהיתה בצדה המזרחי של עזרת הנשים מצפון לשער הכניסה, ויש אומרים שהיתה בצידה המערבי של עזרת הנשים, מצפון לשער ניקנור.

שתי לשכות נוספות שהכניסה אליהן היתה מעזרת נשים הן לשכות כלי שיר, ששימשו כמחסן כלי הנגינה של הלויים. הלשכות עצמן לא היו בעזרת נשים אלא במחילה מתחת לרצפת עזרת ישראל, אך הפתחים שבהם נכנסו ללשכות אלו היו בעזרת נשים, משני צדי המדרגות העולות לשער ניקנור. מידותיהם של הלשכות אינן ידועות.

עזרת נשים על פי יוסף בן מתתיהו

על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו 'מלחמות היהודים' (ספר ה', פרק ה'), לעזרת הנשים היו ארבעה שערים, אחד מכל כיוון, והיתה מנותקת מעזרת ישראל, שלא לפי הבנתנו במסכת מידות, והיא היתה כשמה: עבור נשים בלבד, לאחר שנאסרה כניסתן לשאר העזרות בהר הבית.

כניסה לשטח עזרת נשים בזמן הזה

על פי תשובת הרדב"ז, אין היום קדושה מיוחדת לעזרת נשים, וניתן להיכנס אליה אחרי טבילה במקווה כמו לשאר שטחי הר הבית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...



ליה 30.04.1413:10
92. העסקה: דיין יחפור בהר תמורת שליטת הוואקף בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 30.04.14 בשעה 13:14 בברכה, ליה

ד"ר מוטי קידר מספר על עדויות מקורביו של משה דיין שחשפו בפניו את הסיבה האמיתית למסירת מפתחות הר הבית לוואקף אחרי מלחמת ששת הימים.

בכנס הליב"ה שהתקיים אמש (ה') בירושלים חשף המזרחן ד"ר מוטי קידר, איש האוניברסיטה העברית, את מה שלדבריו מהווה הסיבה האמיתית לכך שמשה דיין החליט להעביר את מפתחות הר הבית והשליטה במקום לידי הוואקף המוסלמי.

לדברי קידר מאחורי המהלך עומדת הסכמה שבעל פה בין דיין לבין הוואקף ולפיה יותר לו לקיים בהר הבית חפירות ארכיאולוגיות בלתי חוקיות. על קביעתו זו של קידר שוחחנו עימו הבוקר בערוץ 7.

בראשית הדברים מציין ד"ר קידר כי הדעה הרווחת היא שדיין נתן את מפתחות ההר לוואקף כיוון שלא רצה בשליטה ישראלית את מה שכינה כ"הוותיקן הזה". בעיניו הר הבית וירושלים היו נטל כבד על כתפיה של מדינת ישראל החפצה בישראליות ולא ביהדות. קידר אינו שולל גם את ההערכות לפיהן חשש דיין משיח שייווצר בעקבות מלחמת ששת הימים על הצורך בהקמת בית המקדש.

קידר קובע כי ההערכות הללו הגיוניות ומסתדרות היטב עם עמדותיו האישיות של משה דיין, אם כי מסתבר כי אלו לא היו הסיבות היחידות.

קידר מספר על שני אנשים שנגשו אליו ביוזמתם בשני מקרים שונים וסיפרו לו לאחר הרצאות שנשא בנושא הר הבית על הסיבה האמיתית שלדבריהם הובילה את דיין למסירת מפתחות הר הבית.

השניים הזדהו כמקורבים בעבר לדיין. האחד סיפר שהיה מנהל משרדו באחת הערים והאחר סיפר שהיה עוזרו של דיין ומשניהם עלתה תמונה דומה. שני האנשים, שאת זהותם מקפיד קידר שלא לגלות, סיפרו ששמעו את דיין עצמו מסכם עם אנשי הוואקף שיקבלו לידיהם את השליטה והניהול של הר הבית לאחר המלחמה בתמורה לכך שיאפשרו לו לקיים חפירות ארכיאולוגיות במקום.

"דיין היה ארכיאולוג עבריין, מה שנקרא היום גנב עתיקות, שעשה שימוש במשאיות וכלי רכב צבאיים כדי להעביר עתיקות מאתרי חפירות אליו לחצר. הוא רצה לחפור בהר הבית. אולי קיווה לגלות שם ממצאים ייחודיים, אולי את המנורה, אם היא בכלל נמצאת שם ורצה שיאפשרו לו לחפור.

הוא ידע שאם אגף העתיקות ישלוט, לא יאשרו לו להכניס עט כתיבה ובוודאי שלא את חפירה ולכן הגיע להסכמה הזו עם אנשי הוואקף", אומר קידר.

עוד מוסיף קידר ומספר כי היוזמה, כך סיפרו לו שני האנשים ששוחחו עימו על הדברים, לא הגיעה לכדי מימוש. לדבריו במרוצת השנים פרסם את המידע במספר מאמרים שלא זכו לתהודה עיתונאית או ציבורית כלשהי לבד מכלי תקשורת אחד שהתעניין בסוגיה אך סירב לפרסם את המידע כל עוד לא ימסור קידר את שמותיהם של שני האנשים שעימם שוחח, "אבל אני לא חושף מקורות מאז ימי בחיל המודיעין", אומר קידר בחיוך.

יצוין כי גם קידר עצמו לא מינף את המידע באופן משמעותי שכן גם הוא עצמו לא חשב שהמידע דרמטי במיוחד עבור הציבור בישראל ונראה היה לו שהדברים מתיישרים בהחלט עם אופיו ומעשיו של דיין.

על השליטה בהר הבית מוסיף ד"ר קידר כמזרחן ואומר כי האסלאם מקיים מאבק איתנים על המקום ביודעו שברגע בו תשלוט היהדות על המקום יהיה בכך הוכחה לרלוונטיות של היהדות ולמעשה מדובר יהיה במכה תיאולוגית לאיסלאם ולמוסלמים הרואים בדתם אמונה שנועדה להחליף הן את הנצרות והן את היהדות כדת האמת. "הדברים מוכיחים עד כמה הסכסוך בבסיסו הוא דתי ולא טריטוריאלי".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.ועדת חקירה. הגיע הזמן לועדת חקירה אם הדברים נגד משה דיין נכונים ועל סמך מה הוא החזיר את המפתחות לווקף הירדני בלי החלטת ממשלה ובלי התייחסות לרצון העם?



ליה 24.06.1408:37
93. רשות מקרקעי ישראל אישרה ההחלטות לחיזוק ירושלים בתגובה להודעה מספר 0
יו"ר מועצת מקרקעי ישראל השר אורי אריאל: "מחזקים את ירושלים המאוחדת תרבותית וחברתית. נמשיך ונבנה בכל ירושלים".

מועצת מקרקעי ישראל בראשות יו"ר מועצת מקרקעי ישראל שר הבינוי והשיכון אורי אריאל החליטה לעודד את חיי התרבות, האומנות והפנאי בירושלים ואישרה את החלטות הממשלה שהתקבלו ביום ירושלים.

על פי ההחלטה, תוקצה לעיריית ירושלים, בפטור ממכרז ובדמי חכירה סמליים, קרקע בשטח 1,275 מ"ר, שעליו נמצא מבנה הידוע בשם "בית הטנא", ברחוב המערבים בירושלים.

העירייה תשקיע במבנה הידוע שעומד כיום ריק ותהפוך אותו למוקד עירוני לתרבות, תיירות, מדיה ואומנויות. כיום "בית הטנא" שנמצא ברחוב המערבים בירושלים, עומד ריק ולא נעשה בו שימוש, בעבר שימש הבניין את העירייה כבית ספר וכמוסד חינוכי של אקים.

בנוסף, המועצה החליטה, להקצות לעיריית ירושלים קרקע למטרת הקמת בריכת שחייה עירונית בפטור ממכרז ובתשלום דמי חכירה סמליים. מיקום הבריכה ייקבע במשותף על ידי עיריית ירושלים והנהלת רשות מקרקעי ישראל.

במטרה לחזק את מערכת הבריאות בעיר ירושלים אשר אין בתחומה בתי חולים ממשלתיים, ולאפשר שירות ראוי לכלל האוכלוסיה בעיר, אישרה מועצת מקרקעי ישראל להקצות לשערי צדק קרקע נוספת לצורך הרחבתו בשטח של כ- 40 דונם. לפני כשנתיים אושרה ברשות מקרקעי ישראל הרשאה לתכנון לבית החולים למטרת התרחבות עתידית והקמת חניון. בית החולים שוקד על הגשת מסמכי התכנון למוסדות התכנון בימים אלו.

המועצה אישרה להכניס סעיף מיוחד לתנאי החוזה הקובע כי במידה שיקלע בית החולים למצוקה כספית או תקציבית שתחייב התערבות הממשלה , יכולה המדינה לשקול את ביטול החוזה או חלקים ממנו.

לדברי השר אורי אריאל "ההחלטות שאושרו מחזקות את ירושלים המאוחדת כבירתה הנצחית של מדינת ישראל. אישרנו החלטות חשובות שייתנו חיזוק תרבותי לירושלים. ירושלים היא לב האומה ואנחנו נמשיך ונבנה בירושלים ובכל מקום אחר בארץ כדי להוזיל את מחירי הדיור".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...



ליה 21.11.1410:15
94. מלחמת הרב הראשי גורן על הר הבית בתגובה להודעה מספר 0
הרב הראשי לישראל הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל פעל בתוקף וללא לאות למען שמירת הריבונות היהודית בהר הבית

החלטת הרב גורן להדפיס את הספר על הר הבית

בשבוע הבא בכ"ד מרחשוון יחולו עשרים שנה לפטירתו של הרב הראשי לישראל, הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל. בימים אלו, בהם דנים על הר הבית, ראוי להזכיר דברים מספרו 'הר הבית', אותו פרסם כשנה לפני פטירתו. בספרו הוא מברר בהרחבה את מקום המקדש והעזרות, המקומות האסורים בכניסה גם לאחר טבילה והמקומות המותרים בכניסה לאחר טבילה.

הימים היו ימי ממשלת רבין השנייה, שערכה הסכמים עם ארגון הטרור אש"ף ומסרה לידי אויבינו חלקים מארץ ישראל. וכך כתב בהקדמתו: "כעת, כאשר הריבונות היהודית על הר הבית נמצאת בסכנה, הר המוריה עלול להפוך לנושא של משא ומתן בינינו לבין הערבים, ולצערנו מצויים פוליטיקאים המוכנים לשאת ולתת על הריבונות שלנו על הר הבית, והם מסתמכים על האיסור כביכול של הרבנות לעלות אל הר הבית. איסור זה עלול לשמש תואנה להסגיר את קודש הקודשים של האומה לידי המוסלמים. לכן החלטתי לפרסם כעת את הספר, ממנו יווכחו כי קיימים אזורים נרחבים בהר הבית המותרים בכניסה לכל יהודי לפי כל הדעות, לאחר שיטבול במקווה טהרה..." (עמ' 15).

הסיבות להוראת ההיתר

בהר הבית ישנם שני חלקים. האחד, והוא הקטן, כולל את מקום המקדש והעזרות ונקרא מחנה שכינה. אליו אסור להיכנס בימינו, מפני שאיננו יכולים להיטהר מטומאת מת. השני, והוא רוב שטח הר הבית, נקרא מחנה לוויה, ואליו מותר להיכנס בימינו לאחר טבילה. אמנם ידוע שבשנים שלפני הקמת המדינה הורו הרבנים, ובכללם מרן הרב קוק זצ"ל, שלא לעלות לכל הר הבית, מחשש שמא יעברו וייכנסו גם למקומות האסורים.

שלוש סיבות הניעו את הרב גורן להתיר את העלייה לרוב שטחו של הר הבית: א) המיפוי המדויק של הר הבית שערך חיל ההנדסה בהוראתו לאחר שחרור הר הבית. מפות שעל פיהן ניתן היה לקבוע בוודאות היכן הם המקומות המותרים בכניסה לכל הדעות. ב) העדויות הרבות על כך שבמשך יותר מאלף שנים לאחר החורבן, גדולי ישראל נהגו להתפלל על הר הבית במקומות המותרים. ג) האיום על הריבונות היהודית בהר הבית.

יש מקום להוסיף, שייתכן שאחד המניעים לקביעת שלטי האזהרה שלא לעלות להר היה כדי שלא להתגרות במוסלמים ובשליטים ששלטו אז בארץ, ובעת פרעות לא הגנו כראוי על היהודים.

הירידה לכותל - תוצאת ייסורי הגלות

כתב הרב גורן על תחושותיו לאחר מלחמת ששת הימים: "לא יכולתי להשתחרר מן ההרגשה שמבחינה היסטורית הקדשת רחבת הכותל המערבי לתפילת יהודים, אינה אלא תוצאה של גירוש היהודים מהר הבית על ידי הצלבנים והמוסלמים גם יחד. כך נוצר מצב בלתי נסבל שגם לאחר שחרור הר הבית על ידינו נשארו המוסלמים על הר הבית למעלה ואנו למטה, הם בפנים ואנו בחוץ. התפילות ליד הכותל המערבי הן סמל של חורבן וגלות ולא של שחרור וגאולה, כי תפילות היהודים ליד הכותל המערבי החלו רק במאה השש עשרה, לפני זה היו היהודים מתפללים במשך מאות בשנים על הר הבית... ורק לפני כשלוש מאות שנה החלו היהודים להתפלל ליד הכותל המערבי. וזאת למודע כי בכל מקום בו נזכר במדרש שהשכינה לא זזה מהכותל המערבי, ולומד זאת מן הכתוב בשיר השירים: 'הנה זה עומד אחר כתלנו', הכוונה לכותל המערבי של העזרה או של ההיכל שהיא חומת קודש הקודשים, ולא של הר הבית, שהוא הכותל המערבי שלנו" (עמ' 26).

הצורך לעלות מהכותל המערבי להר הבית

אולם כוחו של המנהג שהתבסס במשך שלוש מאות שנים גדול, ועל כן לאחר מלחמת ששת הימים הציבור הרחב נהר להתפלל בכותל המערבי. גם הרב גורן עצמו כתב, שאחד הדברים שמנעו אותו מלהזדרז להסדיר את העלייה להר הבית הוא היותו "כבול במיתרי אהבה לשריד בית מקדשנו הכותל המערבי, שם הייתי רגיל להתפלל מדי שבת ומועד ובערבי ראשי חודשים. מאז ביקורי הראשון בכותל המערבי (בהיותו ילד) לא פגה אהבתי וזיקתי הנפשית לכותל הדמעות...", "אבל קול הזעקה שלנו... מי יעלה בהר ה'..." עורר אותו להתחזק ולברר את היתר העלייה להר הבית (עמ' 14). ועל כן החל לארגן תפילות על הר הבית (שם עמ' 27).

התפילה שבוטלה

לקראת שבת נחמו תשכ"ז פרסם הרב גורן שתיערך תפילה חגיגית המונית על הר הבית, באזור המותר בכניסה לאחר טבילה. אולם בהוראת ראש הממשלה ושר הביטחון התפילה בוטלה. כמה ימים לאחר מכן החליטה ועדת שרים ששר הביטחון והרמטכ"ל יורו לרב הראשי לצה"ל, הרב גורן, שלא יארגן יותר תפילות על הר הבית (עמ' 29‑30).

הזעזוע

ההוראה זעזעה את הרב גורן, והוא ניסה לבטל אותה בכל יכולתו ובכלל זה כתב מכתב ארוך ומנומק לוועדת השרים, ובו טען: הכיצד דווקא במקום הקדוש ביותר ליהודים יהיה אסור ליהודים להתפלל?! ואמנם יש מקומות מצומצמים שהכניסה אליהם אסורה על פי התורה ליהודים ונוכרים כאחד, אולם רוב רובו של הר הבית מותר בכניסה. לקראת סיום מכתבו קרא: "אישים דגולים! הצילו את קודש הקודשים של האומה, אל תסגירו את הר הבית בידי מחלליו..." (עמ' 30‑33).

שר הביטחון

לצערנו, קריאתו של הרב גורן לא נענתה. שר הביטחון משה דיין החליט להעביר את האחריות לניהול סדרי הר הבית לידי הוואקף, ופקד על הרבנות הצבאית להתפנות מהר הבית ולא להתערב יותר בשום עניין מענייני הר הבית. הרב גורן הגיב "בזעם ובצער", והודיע לשר הביטחון "כי זה עלול להביא ח"ו לחורבן הבית השלישי, באשר המפתח לשלטוננו על יהודה, שומרון וחבל עזה, הוא הר הבית" (עמ' 34).

אולם שר הביטחון ביצע את אחד המעשים המחפירים בתולדות ישראל ומסר את ניהול ענייני הר הבית לוואקף המוסלמי. מזה שנים היה ידוע שיש במשה דיין שני צדדים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. מצד אחד גיבור ישראל ומצד שני נואף וגנב. כפי הנראה ניאופיו וגניבותיו הכריעו את הכף לרעתו. זה היה השלב שבו החל לאבד את מעמדו הציבורי. שמו ייזכר לדיראון.

הריבונות

אמנם לאחר שהמוסלמים סגרו את שער המוגרבים כדי למנוע כניסת יהודים להר, על פי בקשת הרב גורן צה"ל פרץ את השער כדי להבטיח כניסה חופשית ליהודים, וביטא בכך את הריבונות על הר הבית. אולם מעשה זה לא שינה את ההוראה שאסרה על תפילה של יהודים בהר הבית.

ממשיך הרב גורן ומספר: "בכל עת שהתרעתי על הסגרת קדשי הקדשים של האומה היהודית לוואקף, היתה התשובה של ראשי הממשלה בכל התקופות: הרי בין כך אוסרת הרבנות הראשית ליהודים לעלות להר הבית, ואנו מנועים מלהתפלל שם". בעקבות זאת החליט לכתוב את הספר ולבאר את הדרכים, את המקומות והתנאים שבהם מותר לעלות להר הבית (עמ' 35). לפיכך "חייבים למצות את כל צדדי ההיתר, כדי שנוכל להפגין שם נוכחות יהודית מתמדת ולשמור על הריבונות היהודית על ההר כעל בבת עינינו" (עמ' 46).

השלט של הרבנות

יש טוענים שהרב גורן בעת כהונתו כרב ראשי הסכים לאיסור הכניסה להר הבית, אולם האמת אינה כן. בהקדמה לספרו כתב: "בתקופת כהונתי כרב ראשי לישראל, הבאתי הצעה למועצת הרבנות הראשית להוריד את שלטי האיסור לעלות אל ההר שקבעו הרבנים הראשיים שקדמו לי. מכיוון שבין חברי המועצה היו אחדים שחתמו בזמנו על האיסור, ביקשו לדחות את ההחלטה להורדת שלטי האיסור לעלות על הר הבית, עד שאוציא את הספר...". בגלל סיבות שונות הוצאת הספר נדחתה, והשלטים נותרו על כנם, "דבר שגרם להסגרה בפועל של הר הבית לוואקף המוסלמי" (שם עמ' 35).

חילול הקודש

יתר על כן כתב: "המצב המביש הזה, שתחת שלטון ישראל אין ליהודי זכות תפילה על הר ה', אין להשלים איתו בשום פנים ואופן. הוויכוח היכן מותר לפי ההלכה לעלות על הר הבית והיכן אסור, אינו נוגע לממשלה... מקומות מקודשים אלו אינם רכושם הפרטי של הוואקף המוסלמי, שמאז ומעולם היו חבריו שורש פורה ראש ולענה ליהודים, בהסיתם מתוך המסגדים שבהר הבית לערוך טבח ביהודים... אילו היו סוגרים את הר הבית בפני יהודים ושאינם יהודים החרשתי, אבל לאפשר לערבים לעשות שם כבתוך שלהם, וליהודים לאסור לפתוח שם ספר תהלים ולשפוך שיח לפני בורא עולם, זוהי שערורייה דתית, היסטורית ומשפטית, הגובלת בחילול הקודש!" (עמ' 41).

עוד הוסיף (עמ' 42): בהימנעות מעלייה להר הבית עוברים על איסור תורה של 'לא תחונם', לא תיתן להם חנייה בקרקע (ע"ז כ, א), שכבר קבעו הפוסקים שאובדן הריבונות כמוהו כחורבן (ב"י ומ"א או"ח תקסא, א). נמצא שכאשר הממשלה אוסרת על יהודים לעלות בחופשיות, היא חוזרת ומחריבה את מקום מקדשנו.

דברי הרצי"ה

יש סוברים שדעת מו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל הייתה עם האוסרים. אולם נראה לענ"ד, שאם היה רואה שהזהירות היתרה מעלייה להר מביאה לאובדן הריבונות ולהפיכת ההר למוקד השנאה נגד ישראל - היה מסכים לדברי הרב גורן שמותר ומצווה לעלות. עוד נלענ"ד שהיה סומך על בירוריו ההלכתיים של הרב גורן ביחס למקומות המותרים בכניסה.

יבורכו העולים

המשך המצב המחפיר בהר הבית מפיח באויבינו תקוות ומניע אותם לרציחות והתפרעויות בכל רחבי הארץ. כדי לחנוק את גל הטרור וההסתה משורשו, על הממשלה והמשטרה לבטא באופן הנחרץ ביותר את ריבונות ישראל על הר הבית.

יבורכו העולים על פי ההלכה להר הבית. בזכותם מתבררת הריבונות שלנו על ההר ועל כל ארץ ישראל, ודווקא מתוך כך נזכה לביטחון ושלום.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.מדין כיבוש מותר לעלות להר הבית גם שלא בטהרה, כמו שהיה מותר בזמנו לחיילים להכנס להר הבית כדי לכבוש אותו, כך היום כשכל עליה להר הבית היא ממש מלחמת כיבוש על המקום, מותרת בעיקרון מעיקר הדין גם ללא טבילה. אלא שוודאי כל עוד אפשר לטבול אין סיבה להתיר את העליה ללא טבילה. אבל ודאי שלא לאפשר לחשש שמא יהיה מי שיעלה שלא בטהרה למנוע מיהודים לעלות להר הבית בטהרה. מה גם שלעצם טענתך שעליה גורמת לאחרים לעלות שלא בטהרה, הדבר איננו נכון. השלט הוא שגורם לחילונים לעלות שלא בטהרה. אם היו מתפרסמות הנחיות ברורות, הרבה אנשים שעולים בטומאה היו נמנעים מכך.

2.וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם (במדבר י"ג 33-32).

3.דעת רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא. מכות כד': "וכבר היה רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך... שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם, כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור''ע מצחק, אמרו לו מפני מה אתה מצחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו מקום שכתוב בו (במדבר א'-נא) והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה?! אמר להן לכך אני מצחק, דכתיב (ישעיה ח-ב) ואעידה לי עדים נאמנים.

4.ברור שהיהודים הגיעו להתעוררות רוחנית מתבקשת עם שיבתנו לארצנו - המבקשת לשוב להר ביתנו. שום דבר לא יעצור זאת.

5.לא מובן איך הרבנות נותנת להר הקודש להיות בכזה בזיון. ברור לכל בר דעת שהמאמצים של העולים קצת מאזנים את הבזיון.

6.בזכות העולים להר הבית הוא קצת בידינו.

7.נוכחות יהודית בהר הבית בטרם מדינה (1948‑1840) - ד"ר דותן גורן, המחלקה לגאוגרפיה וסביבה, בר-אילן

https://www.youtube.com/watch?v=gg0...



ליה 22.11.1418:12
95. על ישראל להזכיר לעולם כולו שירושלים היא הבירה העתיקה ביותר בעולם / ד''ר קידר בתגובה להודעה מספר 0
בימים קשים אלה, עולה השאלה המיידית: מה ניתן לעשות כדי להתמודד ביעילות עם הטרור המתגבר בארץ, כשברקע קיימים כמה גורמים המשקיעים מאמץ רב להביא את המצב לרתיחה.

בראשם עומד חמאס, השואף להציב את עצמו בעמדת המנהיגות של הפלסטינים, על חשבון הרשות הפלסטינית, וכדי לתקוע קוץ בעינו של נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי. מאחורי חמאס עומדת קואליציה של קטר וטורקיה ואפשרויות כספיות גדולות.

מנגד, אש"ף נאבק על מעמד הבכורה שלו ואינו יכול להיראות פחות קיצוני מחמאס, שכן אחרת יואשם בשיתוף פעולה עם ישראל. זהו המקור לדו-פרצופיות המוקרנת מצד הרש"פ: מצד אחד חזות של שיתוף פעולה עם ישראל ומצד שני תקיעת סכין בגבה – בהסתה, בחינוך, ובמוסדות הבינלאומיים.

קטר מבססת את מעמדה בעולם הערבי והמערבי באמצעות יציקת שמן על המדורה כמו שהיא עושה עם "מדינת האיסלאם", ונוהגת בדו-פרצופיות אופיינית לקטר: מצד אחד מימון הטרור של "מדינת האיסלאם", ומצד שני לבישת מסיכה של נלחמת בה יחד עם הקואליציה המערבית.

ברקע להתגברות הטרור אצלנו עומדת "מדינת האיסלאם", המציגה את הדרך להילחם בצורה מוצלחת באויבי האיסלאם: שחיטת האויבים, אלימות מופרזת ושימוש בכלי רכב מהירים המקנים לג'יהאד את תמונת הניצחון המתקדם והסוחף. לא במקרה באו הרוצחים בבית הכנסת בירושלים עם סכינים ארוכות של קצבים.

הרשות הפלסטינית היא אוייב

* דבר ראשון, תם זמן הדיבור הנכון פוליטית והגיעה העת לומר את האמת כהווייתה. על ישראל לקרוא לילד בשמו ולהגדיר את הדברים כפי שהם. אי-אפשר עוד לומר על אויב שהוא ידיד, כמו שלא ניתן להעמיד פנים שיש רק בעייה קטנה עם מישהו או משהו.

על ישראל לומר בפה מלא: הרשות הפלסטינית שקמה על בסיס הסכמי אוסלו היא ישות עויינת, אוייב ששם לו למטרה להקים בארץ ישראל מדינה ערבית לא לצידה של ישראל, אלא על חורבותיה. בכך הפר הצד השני עקרונית ובסיסית את הסכמי אוסלו, וכתוצאה מכך הם בטלים ומבוטלים.

בנוסף, על ישראל להפסיק לממן את הרשות הפלסטינית על פי ההסכמים הכלכליים שנבנו על הסכמי אוסלו. אין שום מדינה בעולם המממנת ישות עויינת לה, ואין שום סיבה שישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שעושה מעשה הזוי כזה.

ממשלת ישראל חייבת להוקיע את אלה בינינו שהביאו עלינו את "המזרח התיכון החדעש", גם אם נשאו בעבר בתפקידים רמים ומכובדים.

* על ישראל להודיע באופן הברור ביותר כי ירושלים אינה עוד נושא לשום משא ומתן עם אף אחד. מעולם היא לא הייתה בירה של משהו הקשור לעולם הערבי או האיסלאמי, ומעולם לא שלט בה מלך, סולטאן, אמיר או ח'ליף, ולכן הדרישה שירושלים תהיה בירה למדינה שאינה ישראל, היא דרישה חסרת בסיס היסטורי או חוקי.

* על ישראל להזכיר לעולם כולו שירושלים היא הבירה העתיקה ביותר בעולם, והייתה בירתו של עם ישראל אלפי שנים לפני שוושינגטון הפכה לבירת ארצות-הברית, פריז – לבירת צרפת ולונדון – לבירת בריטניה. אנו היהודים עבדנו בירושלים את האל האחד בשני בתי מקדש, כששכנינו היו שבטים נודדים במדבר, שותים יין, קוברים את בנותיהם בחיים ועובדים אלילים ואלילות.

* על ישראל להזכיר לעולם שיהודה, שומרון ומזרח ירושלים היו אזורים כבושים על ידי ירדן במשך 19 שנה, ממאי 1948 עד יוני 1967. אילו חשבו מדינות ערב שהעניין נכון ונחוץ, הן יכלו להקים בשטח זה מדינה פלסטינית ובירתה מזרח ירושלים, מבלי שאף אחד בעולם היה מתנגד לכך. הן לא עשו זאת במשך 7000 ימים של שלטון בשטח, ולכן אין להן זכות לדרוש מישראל את מה שהן לא דרשו מעצמן.

* על ישראל לסגור מייד את כל המוסדות הפועלים בירושלים מטעם הרשות הפלסטינית או כל ארגון אחר שאינו מדינת ישראל. ריבונות אינה ניתנת לחלוקה או לפשרות. מי שמתפשר על ריבונותו מאבד אותה.

* על המשטרה להוציא צווי הרחקה מירושלים נגד כל פעילי התנועה האיסלאמית ובראשם שייח' ראא'ד צלאח וסגנו שייח' כמאל ח'טיב. בהמשך יש לשקול לגביהם צווי איסור יציאה מאום אלפחם ומכפר כנא.

* על ישראל לסגור מייד את כל אולפני השידור של ערוצי הטלוויזיה של חמאס הפועלים ביהודה ושומרון.

* על ישראל לשמור בידיה את גופות כל הטרוריסטים שביצעו פעולות טרור. בכל מקרה, על ישראל לאסור על קבורתם בירושלים ובעיקר בסביבות הר הבית, שכן קבורה במקום זה מביעה הערכה לפועלו של השהיד, ויש בכך עידוד גדול לטרור.

* על ישראל להכריז על בנייה של שכונה חדשה, התנחלות חדשה או לפחות בניין חדש בירושלים או ביהודה ושומרון על שמו של כל קורבן טרור, למען יידעו הטרוריסטים שהטרור מביא לאחיזה חזקה יותר של עם ישראל בארצו.

על ישראל לשנות את התייחסותה לאירופה. יבשת זו הולכת והופכת ליבשת איסלאמית, ופוליטיקאים אירופיים הופכים תלויים יותר ויותר בבוחר המוסלמי. הם חייבים לנקוט עמדות שמכתיב להם אזור הבחירה שתושביו הביאו מארצות מוצאם האיסלאמיות את האיבה ליהודים ולישראל. שינוי מגמה זו אינו נראה באופק, ולכן מבחינת ישראל אירופה היא משענת קנה רצוץ במקרה הטוב וסביבה עוינת למדי במקרה הרגיל.

* על הישראלים להכיר בכך ששכנינו אינם רוצים אותנו במזרח התיכון, ומבחינתם תל-אביב ורמת השרון הן "התנחלויות" לא פחות מעלי, שילה ונווה דניאל. כל "תעשיית השלום" אינה יותר מקצף על פני המים הסוערים של המזרח התיכון: היא לא השפיעה על שכנינו, אבל הצליחה לסמא את עינינו כדי שלא נראה את המצב מסביבנו, ולשתק את רצונם של חלק מאיתנו להילחם על אדמתנו וחירותנו.

* על ישראל להיכנס למצב נפשי של מאבק רב-זירתי, שכן רבים בעולם מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל ויעשו הכל כדי לקעקע את בטחונה, יציבותה הכלכלית והלגיטימציה שלה. ישראל חייבת להוקיע ברבים אנשים כמו מרטין אינדיק המקבלים מימון ממדינות דוגמת קטר המשפיעה באמצעות הכסף על עמדותיהם הפוליטיות כלפי ישראל.

* על המערכת המשפטית בישראל להפנים את העובדה שאנו נאבקים על קיומנו. יש להפסיק להתייחס לאויבי המדינה כאל מי שזכאים לחסדי המערכת המשפטית של המדינה. המערכת המשפטית לא נועדה לקעקע את המדינה, אלא להשתיתה על חוק וסדר כדי שתוכל לתפקד גם במצבי מאבק.

* עם ישראל חייב לבטוח בעצמו ובאלוהיו, ולהיות מוכן לצאת למאבק על קיומו. מאבק זה חשוב לאין ערוך ממע"מ על דירות או כל עניין פוליטי פנימי. על השרים וחברי הכנסת להתעלות מעל לפנקסנות המפלגתית הצרה ולהתחיל להנהיג עם ישראל במאבקו על ארצו, מדינתו וחירותו.

http://www.maraah-magazine.com/show...



ליה 24.11.1418:32
96. אין דין ואין דיין בקבר דוד המלך בתגובה להודעה מספר 0
יו"ר ועדת הפנים: הקבר מחולל בטקסים של נוצרים. הרב שמואל רבינוביץ': אנשים עושים בקבר דוד כבשלהם. צפו בדיון

ועדת הפנים קיימה היום (שני) דיון מעקב על הסטטוס קוו במתחם קבר דוד.

יו"ר הוועדה חברת הכנסת מירי רגב טענה בפתח הדיון כי "הקבר מחולל בטקסים של נוצרים שלא במסגרת ההסכמים עם הוותיקן.

''נוגסים עוד ועוד בזכויות על קבר דוד בניגוד לסטטוס קוו. אני בעד חופש הביטוי והפולחן של כל אזרח, אבל לא לאפשר מצב שבגלל אי נעימות נוותר על זכותנו לטיפול במקום קדוש לנו", הסבירה.

רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ', אמר כי "יש המפיצים שמועות, ונדיר שיש סטייה מהמוסכם. המקום מתוחזק היום הרבה יותר ושופץ. מה שחסר הוא שהוא אינו מוגדר כמקום קדוש ואנשים עושים במקום כבשלהם''.

לדבריו שרי המשפטים והדתות הם שאמורים להגדיר את מתחם הקבר כמקום קדוש. "יש קבצנים ואנשים שמתנכלים למתפללים והמקום צריך להתנהל ע"י גוף אזרחי ולא ע"י המשטרה. לא ידוע לנו על פעילות חריגה מצד הנוצרים".

יעקב סלאמה, מנהל אגף עדות במשרד הפנים, הבהיר בדיון כי ''הסדר הציבורי נשמר ואין תוספת סדרנים. אנחנו בהליך מכרז להצבת מצלמות". הוא הוסיף כי "אין מניעה לקיום תפילה חרישית שלא מפריעה וזה מה שמתנהל שם".

על דבריו העירה ח"כ רגב, כי "שר הפנים הנחה שיהיו יותר סדרנים, זאת אומרת שהנחיית השר לא ממומשת. זו אמירה בעייתית לא ייתכן ששר קובע החלטה ופקיד קובע אחרת". היא אמרה כי היא "מקבלת סמסים שטקסי הקטורת והזמירות של הנוצרים עדיין מתרחשים בניגוד לנהלים. כדי למנוע תלונות משני הצדדים, היה צריך להציב סדרנים לאורך כל שעות היום. בגלל אי תפקוד נכון של פקידים, הוותיקן יגיע לכאן".

הרב רבינוביץ' הצטרף לדבריה: "יש הבדל בין תפילה חרישית לתפילה רועמת ואם היו סדרנים, הם היו מטפלים בנושא. אין רצון לפגוע במישהו, אבל כוח האדם אינו מספיק לטיפול בנושא".

סלאמה פירט כי "יש רגישות יתר למה שנאמר בחדר הסעודה, שם מתנהלת לעיתים תפילה בקול רם. שם יש סדרן".

ח"כ דוד צור (התנועה) קרא בדיון "לא לייצר ריב ומדון איפה שאין. יש לנו את הווקף והר הבית על הראש שלנו. צריך גם את הוותיקן"? ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר כי "מדובר במקום שהוא גם אתר תיירות שכל עיר הייתה מתברכת בו, שהעירייה תיקח את סמכויותיה ותאכוף. היא הריבון ובעל הבית".

רמי חתן, מנהל מחלקת דתות במשרד החוץ, סיפר כי התקבלו תלונות מתיירים נוצרים על אכיפה מוגברת בחדר הסעודה. דוד קורן, יועץ ראש העיר ירושלים לענייני ערבים עדכן כי ''למעלה מחצי שנה שאנחנו מגבירים את כלל האכיפה''. עו"ד חיים נרגסי, סגן היועץ המשפטי לעיריית ירושלים פירט כי "כל רוכלות נאכפת ביד קשה של החרמות ולא דוחות. בנושא של דרי רחוב וקבצנים אנחנו פועלים ברגישות מול הרווחה. יש שינוי דרמטי באכיפה, בניקיון ובסדר באזור".

לשאלתה של היו"ר, ח"כ רגב, "מדוע לא מגדירים מקום קדוש" השיב איגי פז מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים כי "תיקון התקנות הוא של השר לשירותי דת בהסכמת שר המשפטים והמדיניות כרגע היא לא להוסיף אתרים חדשים".

מפקד משטרת עיר דוד נצ"מ אבי ביטון, אמר כי לא נתקבלו תלונות על המקום. הוא הזכיר כי היו הומלסים רבים וקבצנים בהר ציון וכיום המקום מטופל. "הבעיה שם היא סטטוטורית, כי יש כמה מקומות שכל אחד מנוהל ע"י מישהו אחר - הסעודה האחרונה והקבר עצמו, וזו הבעיה העיקרית".

הרב רבינוביץ' אמר כי הוא לוקח על עצמו "את האתגר, להגדיר יחד עם המשרדים והגורמים השונים את נושא הגדרת הסמכויות במקום".

יו"ר הוועדה ח"כ רגב סיכמה את הדיון, "לא יאומן איך זורקים אחריות מאחד לשני. צריך לוודא שהסטטוס קוו נשמר ע"י משרד הפנים. או שהסדרנים לא מכירים אותו או שהם לא שומרים. ההנחיה לא מתבצעת בגלל החלטת פקיד והשר החדש גלעד ארדן צריך להתייחס לנושא ולעשות סדר במקומות הקדושים שבאחריותו.

''יש לי תחושה שהם מרגישים שאין עליהם פיקוח והסדרנים עושים מה שהם רוצים". היא הוסיפה כי "עיריית ירושלים לא מבצעת תפקידה במקום שהוא ציבורי ועליה להביא יותר שיטור עירוני". רגב פנתה למשרד המשפטים: "המקומות הקדושים ליהודים צריכים להיות מטופלים בדיוק כמו שאר הדתות".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...



ליה 18.02.1508:35
97. מקווה טהרה בשכונה יהודית בסילואן בתגובה להודעה מספר 0
...העירייה...: "העירייה בונה מקוואות ברחבי העיר על פי קריטריונים סדורים, וביניהם גם מספר המשפחות המשתמשות והמרחק למקווה קיים. המקווה המתוכנן ישרת את תושבי מעלה הזיתים, שכונת התימנים (סילוואן), מחוז ש"י ותושבי קדמת ציון (הנמצאת בכלל ליד ארמון הנציב; צ"מ) ומדובר במאות משפחות. כמו כן, באזור לא קיים מקווה אחר קרוב ועל כן יש צורך בהקמתו".

http://www.mynet.co.il/articles/0,7...



ליה 16.05.1511:17
98. יום ירושלים הוא היום בו נתגשמה תפילתנו, תקוותנו ושבועתנו: ''אם אשכחך ירושלים'' בתגובה להודעה מספר 0
אנו חוגגים את היום הזה, משום שבו נתגשמה תפילתנו, תקוותנו ושבועתנו.

אלפיים שנה יהודים חיכו ליום הזה.

עוד לפני שנולד המוסלמי הראשון, יהודים הזכירו 3 פעמים ביום את ירושלים וחיכו לשוב אליה.

בזמן שאבות המוסלמים גזרו גזרות שמד על היהודים (כן, גם שם היו), יהודים מלמלו בסתר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", ובזמן שצלאח-א-דין נכנס בשערי ירושלים חלמו אבותינו "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".

וכעת, כאשר חלומם של היהודים מזה אלפיים שנה התגשם, בטוב הבורא עלינו - לא נחגוג?
ליה 18.07.1511:57
99. ירושלים הסודית: ביקור נדיר במקומות השמורים של הארמנים בארץ בתגובה להודעה מספר 0
ארבעה רבעים ישנם בעיר העתיקה, אחד מהם שייך רק לעם אחד - הארמנים. ביקור מיוחד מתחת לאדמה ומעליה במקומות הכי סודיים של הנוצרים הארמנים בישראל, ששופכים אור חדש על ירושלים שלא הכרנו

כשהרומאים כבשו את ירושלים ב-63 לפני הספירה, הם חילקו את העיר העתיקה לארבעה חלקים, כמו בכל עיר רומית חשובה באימפריה, וזאת על-ידי סלילת שני רחובות ראשיים: הקארדו (ציר צפון דרום) והדקומנוס (ציר מזרח-מערב). כך קיבלנו כיום את הרובע היהודי, הנוצרי, המוסלמי ואת הרובע הארמני.

רק אומה אחת מכל אומות העולם זכתה לרובע משלה, וכיאה לעם הראשון שקיבל על עצמו את הנצרות ב-301 לספירה, לארמנים יש פז"ם לא קצר בירושלים וגם כמה מפניני הנדל"ן ההיסטוריים היפים שנסתרים מהעין.

ירושלים של חודש יולי היא ירושלים מיוזעת ולוהטת. אני פוגש את האב קוריון כשהוא עטוי גלימה ארוכה וכהה לגופו. איש צנוע, נעים הליכות ודובר עברית הוא הכומר הארמני, המשמש כמזכיר של הסינוד (מועצת החכמים של הפטריארכיה). במסגרת תפקידו הוא אחראי מטעמה על דיני נישואין ונושא הסטטוס-קוו בירושלים (שמסדיר את הזכויות על המקומות הקדושים לנצרות), וגם מלמד בסמינר לפרחי כמורה. למרות שהוא איש דת ארמני, קוריון גם בעל תואר ראשון בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וחינוך, בעל תואר שני במנהל חינוכי ובימים אלו מסיים תואר שני ביחסים בינלאומיים, והכל באוניברסיטה העברית - חתיכת הספק למי שהוא בסך הכל בן 35 ונמצא בארץ רק עשר שנים.

ומה כבר לא נאמר על הדמיון בין ישראל וארמניה: שתיהן עברו שואה נוראית במאה ה-20, שתיהן נמצאות כמעין אי בודד בתוך ים של אויבים: ישראל בין מדינות ערב, ואילו ארמניה כמדינה נוצרית בין טורקיה, איראן, אזרבייג'ן המוסלמיות וקיימים עוד קווים משיקים אחרים, ולפעמים זה נראה ששני העמים הללו הם בעצם אחים.

"לזכר אלו שאת שמותיהם רק אלהים יודע"

שותפות הגורל הזו בין העמים, כמו גם הדיון בציבור ובכנסת על ההיכרות הישראלית ברצח העם הארמני (רק השבוע ביקש יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, להכיר רשמית בטבח הטורקי שבוצע לפני מאה שנה), פתחה כנראה עבורנו את השער אל המקומות הנסתרים של הארמנים בעיר.

וכך אני נפגש עם האב קוריון בכניסה לאחד האתרים השמורים של הארמנים בירושלים, פסיפס הציפורים, שנמצא כמה מאות מטרים צפונה משער שכם - השער שבו מתחיל העולם המוסלמי בעיר. מאחורי סורג ובריח, שתי דלתות ברזל עבות וקיר אני פוגש את הפסיפס היפהפה, שהיה חלק מכנסייה ביזנטית המתוארכת למאה ה-6 לספירה.

הפסיפס הנהדר הזה מציג 39 מדליונים של ציפורים שונות, ביניהם שריגי גפן וכתובת אחת ארמנית: "לזכר והצלה לכל החיילים הארמנים שאת שמותיהם רק אלהים יודע", מתרגם לי האב קוריון את הכתוב למרגלות המזבח. לדבריו, החיילים מתו בפלישה של הצבא הססני (פרסי) ב-614 לארץ ישראל, ממש לפני שהחל העידן המוסלמי של שושלת בית אומיה באזור.

נכנסים לעיר העתיקה. הרובע המוסלמי בסוף ימי הרמדאן, ובמיוחד בלַילת אלקאדר, הוא עמוס באנשים. כמה דקות הליכה ואנחנו מגיעים אל חנות צילום פשוטה, אך מקסימה. גם היא ארמנית, כמובן. ב-1924 הגיע לארץ אֵליה קהואג'יאן מהעיר אורפה שבה נולד, שכיום נמצאת שבטורקיה. עד מהרה גילה את הצילום וגידל שלושה דורות של צלמים, כשהרביעי בדרך.

אֵליה הנכד והדור השלישי של הצלמים, מנהל ביחד עם אביו את חנות הצילום, שבה כ-3,500 צילומים שעיקרם ארץ ישראל מהתקופה המנדטורית. "יש לנו תמונות מ-1860 ועד היום", הוא אומר ודואג להזכיר שהצלמים הראשונים בירושלים היו ארמנים. "אפילו היה צלם בשם יסאיי גאראבדיאן, שהיה לו סטודיו לצילום ולימים נבחר להיות הפטריארכך, למרות שלא רצה בכך", הוא מוסיף.

ביתו האמיתי של הכהן הגדול?

אנחנו ממשיכים בדרכנו לכנסיית הקבר - המקום הקדוש ביותר לנוצרים באשר הם. במסגרת הסכם הסטטוס קוו של המאה ה-19, שהסדיר את הזכויות של העדות הנוצריות בארץ ישראל על המקומות הקדושים, קיבלו גם הארמנים את החלק שלהם. וכך מוביל אותי האב קוריון אל נבכי קפלת הלנה שבכנסיית הקבר. הוא שולף מפתח ומכניס אותי לחלל חשוך וגרם מדרגות פוגש אותנו מיד. אנו יורדים ומגיעים אל קפלה נוספת המכונה "סנט ורטן", ונקראת על-שם לוחם שלחם בפרסים ב-450, הועלה על נס ואף קיבל יום חג משלו אצל הארמנים.

הכומר מצביע על ציור קיר, שלטענתו מתוארך למאה הראשונה לספירה. בציור נראית ספינה במים, ולדברי האב מדובר בציור של עולי רגל שהגיעו לכאן כבר במאה הראשונה לספירה, כיוון שידעו שפה קבור אדונם, יש"ו. הארמנים כבר הפכו את המקום לאתר תפילה, שבעבר שימש כמחצבה, והציבו בו צלב גדול על מזבח.

בדרכנו חזרה למעלה, עצרנו מול קפלת הלנה, אמו של קונסטנטינוס הרומי והשליט שהמיר את רומי הפגאנית לנצרות ב-324 לספירה. הלנה באה לכאן בחיפוש אחר קברו של יש"ו, אולם מצאה, לפי האמונה, את צלב העץ שעליו סיים את חייו. באותו מתחם נמצאת גם הקפלה הארמנית - קפלת "גרגורי המאיר" - שהיה זה שגרם למלך הארמני לקבל על עצמו ועל עמו את הנצרות.

מאות צלבים קטנים מעטרים את הקירות והם נחרטו על-ידי עולי רגל במאות הקודמות. האב קוריון מספר, שכל עולה רגל שהגיע לכאן חרט צלב עבורו ועבור בני ביתו, כך שמאות צלבים ארמניים קטנים נמצאים על הקיר.

יוצאים מכנסיית הקבר וממשיכים אל קברים אחרים. הפעם אל הנקרופוליס של הפטריארכים הארמנים בירושלים.

ממש בסמוך לכנסיית הדורמיציון הגרמנית, מרחק 48 שניות הליכה משער ציון, נמצא שער ברזל אפור קבוע בתוך חומת אבנים ירושלמיות. האב קוריון מצלצל בפעמון ותוך כמה שניות מגיע מישהו לפתוח את הדלת. כאן, מסביר האב קוריון, קבורים כל ה"קודקודים" של עולם הנצרות הארמני, החל מהפטריארך הראשון במאה השביעית לספירה ועד לאחרון - טורקום מנוגיאן, שמת לפני כשנתיים.

האב קוריון מספר, שהפטריארך הראשון, בן זמנו של מוחמד הנביא, קיבל מהאחרון כתב זכויות בדבר נכסי הארמנים בירושלים. המכתב החשוב, לדבריו, נמצא באחזקת הכנסיה, למרות שהוא עצמו טרם ראה אותו. מסורת אחרת גורסת, כי בכנסיה שבמקום נמצאת אבן הגולל של קברו של ישוע ואותה דווקא כן ניתן לראות.

כך או כך, עשרות קברי שיש מפוארים נמצאים בשטח המתחם, שבכלל לא נראה כמו בית קברות, אלא מעוטר ברובו באריחי קרמיקה כחולים ויפים פרי יצירתם של אוּמנים ארמנים. כל מצבה מוקפדת ומעוטרת בדמויות מעולם האמונה הארמני: כמרים עם ברדס מחודד, פטריארכים נואמים ונראה כאילו מדובר בשדרוג של הסרקופגים העתיקים של ימי רומי העליזים.

עד לפני כ-30 שנה ישב במקום צה"ל במסגרת נוכחותו בעיר הקודש, מה שהשכיח, לדברי האב קוריון, את המסורת על החזקתו כאן של יש"ו במעצר לפני משפטו (ולא בהר ציון כמקובל). מכאן, שהמקום אמור להיות ביתו של קייפאס, הכהן הגדול, שלפי המסופר חקר את יש"ו לפני ששלחו לנציב פונטיוס פילאטוס ששפט אותו לצליבה המפורסמת ביותר בהיסטוריה.

תזכורת מהשואה הראשונה של המאה ה-20

חזרנו אל הרובע הארמני ואל הרחוב שנקרא על-שם מוסד שדי יפליא אתכם: "רחוב הפטריארכיה הארמנית". מעבר לכביש מונחים להם שישה חצ'קרים (צלבים ארמניים), המסמלים שישה מחוזות שבהם התבצע רצח העם הארמני במדינה. צלב שביעי גדול מסמל את ארמניה החדשה שצמחה מהרצח של 1.5 מיליון בני אדם, שאליה הגיעו ניצולי השואה הארמנית.

את השואה הראשונה של המאה ה-20 נהוג לציין ב-24 באפריל 1915, אז מתקיים טקס זיכרון בארמניה וגם באתרי הכנסיה בארץ ובעולם. האב קוריון מתגאה שלמרות שישראל טרם הכירה בשואה הזו, חברת הכנסת זהבה גלאון כיבדה את העם היקר הזה בנוכחותה בטקס האחרון שהתקיים פה השנה.

עם כל המוות שקשור בסיפור הארמני, לא יכולנו לסיים את היום הזה מבלי קצת עידוד ותקווה לבאות. השעה היתה כמעט שלוש אחר הצהריים. האב קוריון עטה על עצמו את הברדס השחור והמחודד, המזכיר לארמנים את הר אררט (הסמל שנלקח מהם על-ידי הטורקים), ויצא במהירות אל התפילה היומית שלו.

התפילה שמתקיימת בדרך כלל בכנסית יעקב הקדוש, על-שם פטרונם של הארמנים, הועברה לכנסיה אחרת עקב שיפוצים, ואני משתרך בעקבותיו כשכל פרחי הכמורה כבר מסודרים להם בתוך הכנסיה. פתאום ניתן האות ושירת גברים נהדרת בוקעת מפיהם של הכמרים הצעירים. האב קוריון ניגש למרכז המזבח, אומר כמה מילים בארמנית שאין לי מושג מהן ואז חוזר למקומו ומגניב חיוך לעברי.

http://travel.walla.co.il/item/2872...

תגוביות:

1.החלוקה לארבעה רובעים עם הקרדו והדקומנוס היא לא מ-63 לפנה"ס אלא מ-135 לספירה, כשהרומאים בנו את "איליה קפיטולינה" על הריסות ירושלים. והחלוקה לרובעים שאנחנו מכירים היא מסוף המאה ה-19.

2.כיועץ נדל"ן בירושלים, לפטריארכיה הארמנית יש קושאן נכבד בניכסי דלא ניידי בבירת ישראל, הן בצד המזרחי של העיר והן בצד המערבי, בעיקר מול כיכר ספרא, שעם הפעלת הרכבת הקלה בעיר, הנדל"ן שם נוסק לגובה, אלמנט שממנף וממקסם את הכנסות הפטריארכיה.



ליה 04.09.1517:57
100. ''הרס ברברי בהר הבית, המוסלמים אחראים'' בתגובה להודעה מספר 0
כנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה נערך בהשתתפות ארכיאולוגים מהארץ והעולם. "הווקף הורס הכל במסגרת פעילות דאעש".

כנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה נערך אמש (חמישי) בעיר דוד בהשתתפות ארכיאולוגים מהארץ והעולם, ביניהם הפרופסור וחתן פרס ישראל גבי ברקאי, וקולונל המארינס האמריקני מת'יו בוגדנוס שהשתתף בחשיפה ומניעת הרס עתיקות בעיראק ובכל במזרח התיכון במסגרת תפקידו.

פרופ' ברקאי אמר לערוץ 7 כי "המוסלמים אחראים להרס שנעשה בהר הבית, הרס ברברי". לדבריו ''הווקף הורס הכל אפילו גם עתיקות של המוסלמים וזה במסגרת פעילות דעאש''.

שר הקליטה והשר לענייני ירושלים, זאב אלקין (הליכוד), נאלץ ברגע האחרון לבטל את הגעתו לכנס בשל הלווית אביו של השר נפתלי בנט. אלקין מסר הודעה לבאי הכנס ולפיה "קיום כנס עיר דוד המסורתי בעת הזאת הוא סמלי מאין כמוהו. בשעה שבמזרח התיכון בשם הדת הורסים עתיקות ונכסי תרבות, אנחנו עושים הכל כדי לגלות אותם, לשמר אותם ולחקור".

"אני גאה שהמשרד שלנו שותף בכיר לעשיה בעלת חשיבות לאומית שמתבצעת יום יום בעיר דוד ובמקומות נוספים בירושלים", הוסיף השר אלקין.

השנה, לצד החידושים בחפירות עיר דוד וירושלים הקדומה, עסק הכנס ביחסי ירושלים והאימפריות הקדומות אשור ובבל.

בשיתוף מוזיאון ארצות המקרא, הוצגו בכנס ממצאים שנחשפו בבבל השופכים אור על הגולים היהודים שהגיעו מירושלים בעקבות חורבן הבית הראשון.

בכנס, שהמתקיים תחת הכותרת "דעאש, האם ניתן לעצור את ההרס"?, השתתף כאמור גם קולונל מתיו בוגדנוס, שבמסגרת שירותו הצבאי, עסק בין היתר בחקירת הרס העתיקות בעיראק על-ידי דעאש.

בוגדנוס סיפר כי זהו ביקורו הראשון בישראל, וכי מהרגע שנחת בארץ הוא הרגיש שהגיע הביתה. "משפחה, אחד הערכים הכי חשובים עבורי, הוא מונח שמקבל בישראל משמעות אדירה. כולם כאן חברים של כולם. כל אחד מרגיש מיד חלק מהמשפחה".

כקולונל שהקדיש למעלה מ- 30 שנה לשירות בצבא ארה"ב, הוא הדגיש עד כמה הוא מעריך את ההקרבה היומיומית של כל תושב שחי בישראל.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.הערבים הורסים ומצפצפים על החוק לשימור ערכים ארכיאולוגים - והמדינה צופה מהצד ולא עושה דבר - זהו שיא האבסורד - מדינה שמכבדת את עצמה היתה מזמן לוקחת אחריות על השטח - אבל כנראה שלראשי המדינה הערכים הללו לא ממש חשובים...

2.Thank to Moshe Dayan who ceded the administrative control of the Temple Mount to the Jordanian Waqf

3.מי שמאפשר להם לבצע את כל הפשעים הללו הם הבג"צ וממשלת ישראל תחת הכיסוי הציני של סטטוס קוו. אם האחרונים רוצים להציל עוד משהו לבל תשפוט אותם ההיסטוריה כמשתפי הפעולה של דאעש ואלקעיידה, עליהם פשוט לסלק את הווקף מהר הבית ואם הנבזים יאיימו במהומות, אז צריך להתמודד איתם בנחישות ובכל הכוח, בשילוב פעולות הסברה נאותות בעולם.

4.אם ישראל חפצת חיים היא חייבת לשלוט בהר הבית ולהוציא מידי הוואקף את השליטה בהר גם בסיכון של עימות עם המוסלמים. אי אפשר לסבול יותר את ההרס השיטתי שהם עושים בתשתית של העם היהודי. אמנם משה דיין גרם לאסון היסטורי כזה, שצריך למחוק את זכרו מהעם היהודי, אך זו אינה סיבה שלא לקחת סיכון ולתקן את הפשע הזה, אחד מפשעים רבים שעשה משה דיין בעתיקות העם היהודי.

5.ביבי אחראי והכל נחרב!



ליה 21.10.1510:28
101. מלון ישראלי נבחר בין 10 המלונות הטובים בעולם בתגובה להודעה מספר 0
ירושלים על ראש שמחתנו: מלון וולדורף אסטוריה בבירה נבחר על-ידי מגזין התיירות הנודע Condé Nast Traveller, במקום השביעי והמכובד מבין מאה המלונות הטובים בעולם ב-2015.

המלון גם זכה כטוב ביותר בקטגוריית המזה"ת, בנוסף למלונות ישראלים אחרים.

המלון הישראלי, שנפתח רק לפני כשנה וחצי, דורג במקום השביעי והמכובד עם ציון של 97.500.

בכל שנה עורך מגזין התיירות את תחרות בחירת המלונות הטובים בעולם, כשהשנה השתתפו בדירוג 128 אלף גולשים שסיפקו עשרות אלפי ביקורות, שעזרו ליצור את רשימת מאה המלונות הטובים בעולם, כמו גם את רשימת המלונות הטובים בכל אזור ואזור על-פני הגלובוס.

ואם לא די בכך, וולדורף אסטוריה נבחר גם כמלון הטוב ביותר בקטגוריית המזרח התיכון ואפריקה, כשהוא משאיר אחריו לא מעט מלונות פאר מכובדים אחרים.

המלון הישראלי זכה לניקוד הגבוה ביותר מבין כל המלונות בקטגוריה זו, כשאת המקום השני תפס מלון "ג'ומירה מינה א-סאלאם" (Jumeirah Mina A'Salam) בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות, שקיבל ציון של 94.345, ואחריו מלון נוסף באיחוד האמירויות, הפעם באבו-דאבי - "שנגרילה קאריית אל ברי" (Shangri-La Hotel, Qaryat Al Beri) עם ציון של 91.667. איחוד האמירויות הערביות הכניסה בסך הכל שישה מלונות זוכים לעשרת המקומות הראשונים בקטגוריה זו, ישראל שלושה ועומאן מלון אחד.

שני המלונות הישראליים הנוספים שדורגו בעשירייה הראשונה בקטגוריה שלנו, הם מלון ממילא ומלון המלך דוד, גם הם ממוקמים בירושלים.

מלון ממילא דורג במקום השישי עם ציון של 88.696, ואילו מלון המלד דוד דורג במקום השמיני עם ציון של 87.778. במקום ה-12 דורג מלון ענבל בירושלים עם ציון של 85.944, אחריו מלון דן בתל אביב עם ציון של 84.757, אחריו מלון הילטון תל אביב עם ציון של 83.946 ואת 15 המלונות הטובים במזרח התיכון ואפריקה סוגר מלון מצודת דוד הירושלמי עם ציון של 82.667.

ומיהו המלון הטוב ביותר בעולם?

וולדורף אסטוריה הירושלמי נפתח באפריל 2014 לאחר השקעה של 150 מיליון דולרים, ונמנה עם אחד מ-25 מלונות היוקרה של הרשת ואתרי נופש בעולם. המלון נבנה על בסיס מלון פאלאס העתיק מ-1929 ושופץ בשש השנים האחרונות.

בשנה שעברה נבחרו בקטגוריית המלונות הטובים במזרח התיכון ואפריקה שלושה מלונות ישראליים בעשירייה הראשונה, בהם מלון מצודת דוד, מלון המלך דוד ומלון ממילא.

בקטגוריית "המלון הטוב בעולם" זכה מלון סיגיטה גרומטי (Singita Grumeti) שבשמורת הסרנגטי בטנזניה שבמזרח אפריקה, עם ציון של 99.745.

http://travel.walla.co.il/item/2899...


ליה 10.12.1509:50
102. מכון המקדש ישחזר בחנוכה את הדלקת המנורה וחנוכת המזבח בתגובה להודעה מספר 0
נוער המקדש חוזר לפעילות

מכון המקדש ישחזר בחנוכה את הדלקת המנורה וחנוכת המזבח. הרב ישראל אריאל: "יש דרישה עצומה לעבור לשלב המעשי".

תנועת העלייה להר הבית הובילה בין שאר פעילותה גם התעניינות עצומה באשר לצד המעשי של עבודת המקדש.

הרב ישראל אריאל ראש מכון המקדש מספר לערוץ 7 כי בחג החנוכה הקרוב הם ישחזרו את הדלקת המנורה וחנוכת המזבח.

"זה דבר שלא היה כמותו אלפיים שנה, ההתעוררות בציבור בנושא המקדש וחידוש העבודה, עצומה. יש מאות תלמידים מבתי ספר וישיבות בכל רחבי הארץ כולל אולפנות שמתעניינים, מאות תלמידים משתייכים לנוער המקדש ולומדים את הלכות המקדש".

מכון המקדש הכשיר בשבועות האחרונות פרחי כהונה ולוויה שישתתפו בטקס ההדלקה וחנוכת המזבח, שיתקיים ביום ראשון הבא "זאת חנוכה", ברחבת הקארדו ברובע היהודי בירושלים, "הם כבר יודעים איך לובשים את הבגדים, איך מדליקים מנורה, מקטירים קטורת, איך מטיבים את הנרות ומברכים את הברכה המיוחדת, אשר קדשנו בקדושתו של אהרון וציונו להדליק נר במנורה. הכוהנים הצעירים ישתתפו גם בחנוכת המזבח כפי שעשו החשמונאים בהקרבת הקרבן הראשון וניסוך המים".

שירי הלווים שיושרו במהלך ניסוך המים הולחנו על ידי תלמידי הגר"א, "בשעת ניסוך המים, פרחי הלוויה יעמדו על הדוכן וישירו את שירי המקדש, חלק בפה וחלק בכלי נגינה. הם ישירו את המזמורים, מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, ושמחתי באומרים לי בית ה' נלך. השירים הולחנו על ידי ר' שלמה זלמן ריבלין מצאצאי הגר"א שחיבר מנגינות מיוחדות שינוגנו בעזרת השם בבית המקדש".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 18.01.1601:27
103. נוצרים התחילו לחפור במתחם קבר דוד במקום הימצאו של המקווה העתיק וגונבים אוצרות ועתיקות בתגובה להודעה מספר 0
בחסות הממשלה והמשטרה נוצרים התחילו לחפור במתחם קבר דוד במקום הימצאו של המקווה העתיק.

הוציאו מהחפירות לסתות של בני אדם ולא נתנו לרבני המקום להתקרב לראות מה מעשיהם.

שיא הביזיון שלא יאמן בחסות הממשלה!

חפירות בלתי חוקיות בהר ציון, קבר דוד המלך

מי נתן להם רשות לחפור?

https://www.youtube.com/watch?v=HzT...






ליה 27.04.1616:55
104. הר הבית הוא הסמל הכי מובהק של ריבונות יהודית בארץ ישראל. אל אקצא הוא מחוץ להר הבית בתגובה להודעה מספר 0
מה היחס שלך להר הבית?

"הר הבית הוא הסמל הכי מובהק של ריבונות יהודית בארץ ישראל. אל אקצא הוא מחוץ להר הבית ויכול להישאר שם מבחינתי עד סוף הדורות. אבל מסגד עומאר חייבים להחריב אותו - כי הוא עומד בדיוק במקום שעמד בית המקדש ועד שלא בנינו אותו לא השלמנו את מלאכת השחרור הלאומי שלנו. במיוחד כאשר הסיבה האחת והיחידה לא לבנות אותו כרגע זה חשש מפני טרור ערבי ומהשתוללות ערבית ומראאד סלאחים למיניהם".

"עצם העובדה שראאד סלאח, העבריין והיורש הישיר של חאג' אמין אל-חוסייני הוא זה שעומד בראש השיקולים שלא לבנות את בית המקדש היא הנותנת עד כמה צדק ראש בית"ר כשאמר שיהיה קשה מאוד להוציא את היהודים מהגולה – אבל עוד יותר יהיה קשה להוציא את הגלות מהיהודים".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 11.05.1618:58
105. כיצד תיפטר הבעיה העתידית של אספקת מים לירושלים? בתגובה להודעה מספר 0
"המערכת החמישית לירושלים" שמקימה "מקורות", מהווה חלק מ"המוביל הארצי החדש" ■ היא הוקמה בסינרגיה עם הטבע ותאפשר עמידה ביעדי אספקת המים לירושלים וסביבותיה בעשרות השנים הבאות

הפרויקט שמקימה "מקורות", "המערכת החמישית לירושלים", אושר ברשות המים ובוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) כמפעל תשתית לאומי, לא בכדי. מערכת אספקת המים הקיימת כיום לירושלים וסביבותיה צפויה להגיע לידי מיצוי עד שנת 2019. משמעות הדבר היא שלולא הקמת מערכת המים החדשה, תושבי ירושלים והאזור יסבלו משיבושים והפסקות יזומות באספקת המים לעיר. בכך עולה החשיבות והדחיפות לפרויקט זה.

"המערכת החדשה תפתור את הבעיה העתידית ותשפר את אספקת המים לעיר עד לשנת 2065", אומר מיקי אלישע, מנהל פרויקט "המערכת החמישית לירושלים" ב"מקורות".

על פי התכנון, המערכת תספק את תוספות המים הנדרשות לירושלים ולסביבותיה ותרבע את תגבור יכולת אספקת המים למפעלים שכנים. בשלב הראשון מספקת "המערכת החמישית לירושלים" כ-200 מיליון מ"ק מים לשנה ועם השלמתה, בשנת 2018, תספק כ-420 מיליון מ"ק לשנה.

הפרויקט המדובר כולל הקמת ארבע תחנות שאיבה גדולות להעלאת מים מגובה פני הים לגובה 860 מטר ובמסגרתו משתמשת "מקורות" לראשונה במשאבות ובמנועים שתוכננו במיוחד לפרויקט זה. על אף מורכבותו של הפרויקט, הוא תוכנן תוך שמירה אופטימלית על הטבע ותוך ביצוע פעולות משמרות לסביבה המיוערת, הסובבת את האזור.

בתיאום מלא ובשיתוף פעולה עם קק"ל, תכננה "מקורות" את הפרויקט תוך התחשבות במשאבי הקרקע ובמערכות האקולוגיות והסביבתיות. הדבר התבטא כבר בשלב קביעת רוחב רצועת העבודה באזורים הרגישים, היצמדות לתשתיות קיימות, העתקת פקעות של צמחים, העתקת עצים והשבתם למקומם. תכנון הקו נעשה בליווי צוות גדול של יועצים בנושאי סביבה - אקולוגיה, נוף, אקוסטיקה - הן מצד "מקורות" והן מצד הוועדה לתשתיות לאומיות, רשות הטבע והגנים (רט"ג) וקק"ל, המלווים את הפרויקט.

"המערכת מורכבת משני קטעים", מסביר אלישע, "הקטע המערבי מתחיל בחיבור למערכת המים הארצית באזור חולדה, ומגיע עד צומת אשתאול. קטע זה הושלם לפני כשנתיים וכבר החלה אספקת המים באמצעותו ליישובי הסביבה. שתי התחנות הראשונות, "כפר אוריה" ו"חולדה" הוקמו על ידי "שח"מ מקורות ביצוע", חברת בת של "מקורות", וכוללות גם משאבות ענק ייחודיות במינן, בעלות ספיקה ויעילות אנרגטית גבוהות, שתוכננו במיוחד עבור הפרויקט".

"חלק ממגה פרויקט"

אלישע ממשיך ומספר על ההיסטוריה של מערכות אספקת המים לירושלים, לדבריו "הקמת מערכות ייעודיות לאספקת המים לירושלים, החלה עוד לפני הקמת המדינה. את הקו הראשון לעיר, הניחה ממשלת המנדט הבריטי. לאחר מלחמת העצמאות, בתחילת שנות ה-50', הניחה "מקורות" את הקו השני, כדי לתת מענה לתנופת הפיתוח וההתיישבות בבירה. ב-1979 הונח הקו השלישי המקביל לקו השני, וב-1994 נחנכה מערכת הקו הרביעי לירושלים, כגיבוי למערכות הקיימות".

- מה הביא את הצורך במערכת החמישית?

"ארבע המערכות שהונחו במאה שעברה אינן יכולות לתת מענה לגידול העצום בצריכת המים. המערכת החמישית לירושלים היא חלק מהמהפכה שמובילה בימים אלה מקורות באמצעות הקמת 'המוביל הארצי החדש'. זהו מגה פרויקט המחבר את חמשת המתקנים להתפלת מי ים שלאורך החוף אל המערכת הארצית לאספקת מים. 'המוביל הארצי החדש' מאפשר גמישות תפעולית ומשנה את שרשרת אספקת המים: המים המותפלים יסופקו ממערב למזרח ומשם לכל הכיוונים, בהתאם לצרכים. המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים תחובר ל'מוביל הארצי החדש'.

אלישע ממשיך ומסביר כי "אספקת המים באמצעות המערכת מיועדת ליישובים בתוואי הקו: מטה יהודה, בית שמש, ישובי פרוזדור ירושלים, מעלה אדומים, העיר ירושלים ולרשות הפלסטינית, בהתאם להסכמים המדיניים. 'המערכת החמישית לירושלים' תאפשר צמצום שאיבה מקידוחים באזור ההר, חיסכון באנרגיה ושיפור באמינות אספקת המים לצרכנים".

- בפני אלו אתגרים עמדתם בפרויקט?

"האתגר ההנדסי הגדול של הפרויקט הוא הקמת המנהרה באורך 13 ק"מ ובקוטר 3.5 מטר, שבה יוזרמו מים בלחץ מכסלון לעין כרם. מדובר במנהרה ראשונה מסוגה בישראל. בכל העולם ישנן סך הכול 5-6 מנהרות מים בלחץ, כך שמדובר בפרויקט עם מורכבות הנדסית רבה. ההחלטה להקים את המנהרה, במקום להניח קווים עיליים, נועדה למזער את הפגיעה בשמורות הטבע באזור".

http://www.globes.co.il/news/articl...


בול טרייר 27.05.1601:29
106. הוואקף מתכנן לפרוץ שער חדש להר הבית בתגובה להודעה מספר 0
דליקטס
חבר מתאריך 4.10.15
658 הודעות, 5 מדרגים, 10 נקודות.
יום חמישי י''ח באייר תשע''ו
20:36 26.05.16




סמוך לשער הג'ואנמה המוביל להר הבית, קיים אתר עתיקות מוכרז ששימש במהלך התקופה העות'מאנית כמבנה השלטון של ירושלים וכבית מעצר.
באתר זה נמצאו שרידיה של 'מצודת אנטוניה' שבנה המלך הורדוס בשלהי ימי הבית השני.

לתנועת רגבים נודע כי במהלך החודשים האחרונים מבצע הוואקף המוסלמי עבודות נרחבות ובלתי חוקיות באתר ובונה בית-שימוש ציבורי למתפללים המוסלמים בהר הבית, תוך גרימת נזקים כבדים וחסרי תקנה לאתר הארכיאולוגי, לעתיקות בית שני ולממצאים המצויים בו ובסביבתו.

במסגרת העבודות נחפרו בין היתר קווי ביוב בעומק של עד מטר מתחת לפני האדמה, ונבנו עשרות רבות של חדרי שירותים ומקלחות, תוך פירוק של אומנות קיר עתיקות ויציקות בטון על גביהן.

בדיקה נוספת העלתה כי בלחץ הדרג המדיני הוקפאו הליכי האכיפה בהם פתחה רשות העתיקות.

פקחי הרשות שהגיעו למקום הוציאו צו הפסקת עבודה שאסר את המשך עבודות הבינוי, אולם חרף הצו, העבודות נמשכו ביתר שאת.

נציג הוואקף המוסלמי אף הצהיר בפני אנשי רשות העתיקות ומשטרת ישראל, כי בכוונת הוואקף לפרוץ פתח חדש למתחם הר הבית מבחוץ ולהכשיר בחזיתו של פתח זה רחבה חדשה, צעד שיגרום לפגיעה אנושה בחומת ההר ההרודיאנית.

כמו כן הבהירו ראשי הוואקף שהם מתכוננים להפעיל את האתר כבר בחודש רמאדן הקרוב שיחל בעוד כשבועיים.

במהלך חודש מרץ 2016 הגישה רשות העתיקות כתב תביעה חמור ביותר כנגד הוואקף המוסלמי בבית המשפט השלום בירושלים, ובית המשפט הוציא צו מניעה שאסר על המשך העבודות, אולם למחרת ביטל בית המשפט את הצו – ביוזמת ולבקשת רשות העתיקות שקיבלה הנחיה מהדרג המדיני 'למשוך' את צו המניעה.

כשבוע לאחר מכן התקיים דיון נוסף בבית המשפט, בו נכח נציג היועץ המשפטי לממשלה, במהלכו ביקשו הצדדים לדחות את מועד הדיון, זאת לנוכח עדכון על "דיונים אינטנסיביים שהדרג המדיני מנהל לצורך סיום המחלוקת בהסכמה".

הדיון אכן נדחה לתחילת מאי 2016, ובמקביל אף נמשכו עבודות הבניה הבלתי חוקית והרס העתיקות.

בדיון הבא עדכנה רשות העתיקות את בית המשפט, כי הדרג המדיני הבכיר ממשיך בניסיונותיו להסדיר את הסוגיה במישור המדיני ולמצות "תהליך הידברות" מול הוואקף, ומשכך ביקשה התובעת ארכה עד לחודש יולי 2016 - עם תום חודש הרמאדן.

לתנועת רגבים נודע כי עבודות הבניה באתר הארכיאולוגי צפויות להסתיים עם תחילת חודש הרמדאן בעוד כשבועיים ימים. אתמול בערב (רביעי) שלחו מכתב בהול לראש הממשלה, לרשות העתיקות ולשרה מירי רגב הממונה על הרשות, ולראש עיריית ירושלים - בדרישה לעצור את המשך העבודות.

ב'רגבים' חוששים כי ברגע שיחל השימוש במתחם השירותים שנבנה באתר הארכיאולוגי וייפרץ השער בחומת הר הבית, יקשה הדבר להחזיר את הגלגל לאחור.

"לא יעלה על הדעת כי חרף חומרתן הרבה של העבודות הבלתי חוקיות וחרף המשך הריסתו המוחלטת של האתר הארכיאולוגי והפגיעה בהר הבית, לא נעשה על ידיכם דבר על מנת לעצור בפועל את הבניה באתר הארכיאולוגי והריסתו", כותבים עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון. "מדובר בהתפרקות מוחלטת ובלתי סבירה מחובתכם לאכוף את החוק, אשר אין להשלים עמה".

לנוכח דחיפות העניין דרשו ב'רגבים' לקבל מענה בתוך שלושה ימים לכל היותר, בטרם יפנו לבג"ץ.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "הנושא נמצא בתביעה משפטית תלויה ועומדת. הסוגיות הקשורות להר הבית ובאזורים הסמוכים מטופלים באחריות ובשיקול דעת, תוך הבטחת שמירת המקומות הקדושים והסטטוס קוו".



http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

ליה 26.08.1620:08
107. השקר על הקנאים וחורבן בית שני בתגובה להודעה מספר 0
כולנו גדלנו על המיתוס שהשמאלנים האכילו אותנו שהיהודים מרדו בשלטון רומא כי הפאנטים הדתיים השתלטו ונהגו בחוסר הגיון.

מה המטרה של השמאלנים בסיפור הזה?

האנלוגיה מובנת מאליה בלי הרבה דיבורים שגם בימינו הקיצוניים מימין מתחצפים ולא מבינים את גבולות הכוח והקיצוניות שלהם תגרום חורבן כמו בימי קדם.

כמובן שכדי לתחזק את הסיפור הזה צריך להתעלם מהסיבות האמיתיות למרד.

מהסיפור של השמאלנים אפשר לחשוב שהכיבוש הרומאי היה כמו נניח להיות כבוש ע"י ארה"ב בימינו.

אז שימעו את הסיפור האמיתי ותבינו למה מרדו היהודים.

לאור התוצאות הנוראיות, אולי עדיף היה לסבול בשקט את מעשי הרצח, השוד והאונס שביצעו החיילים הרומאים ביהודים כענין שבשיגרה, אבל לא פלא שהם מרדו ולא בגלל פאנטיות דתית.

מעשי הטבח של פלורוס

בשנת 64 מונה גסיוס פלורוס לנציב ביהודה במקום אלבינוס. פלורוס עלה אף על ארבעת הנציבים שקדמו לו בשחיתות ובאכזריות, ובמקום שבו הצניעו קודמיו את שחיתותם ורשעותם, התפאר פלורוס בשחיתותו.

הממונה על פלורוס היה קסטיוס גאלוס, שהיה נציב סוריה. האימה שהטיל פלורוס הגיעה לידי כך שאיש לא העז להתלונן עליו בפני גאלוס, אך כשביקר גאלוס בירושלים על מנת להשתתף בחגיגות קורבן הפסח בשנת 66, צעק אליו ההמון את התלונות והטענות כלפי פלורוס.

גאלוס הרגיע את הציבור והבטיח שיפעל לשינוי לטובה בהתנהגותו של פלורוס, אך בפועל לא נקט בכל צעד ממשי.

יוסף בן מתתיהו מייחס לאירוע זה חשיבות רבה, שכן לדעתו החליט פלורוס להכביד את עולו על העם, על מנת לעורר מרד ובכך להתחמק מאחריות אישית לפשעיו.

היסטוריונים מאוחרים מטילים בכך ספק.

כתביו של יוסף בן מתתיהו חסרים את הפרספקטיבה ההיסטורית. מעצם היותו מעורב באירועים כמפקד בצפון הארץ, נטה מתתיהו לאפולוגטיקה שבאה לבקר את יריביו הפוליטיים ולהצדיק את מעשיו. בטענה זו הוא מנקה את הנהגת העם מאחריות למרד, ומטיל אותה על כתפי הנציבים הרומים. אין לדעת אם כך היו פני הדברים.

המאורעות החריפו כאשר תגרה בין יהודים וסורים בקיסריה בחודש אייר שנת 66 הובילה לעזיבת כל יהודי העיר, עם ספר התורה בידם, אל העיר נרבתא הסמוכה. המקרה עורר סערת רוחות רבה בירושלים, שאליה הגיעו השמועות ופלורוס לא עשה דבר על מנת להרגיע את הרוחות, אלא הוסיף וסכסך בין הצדדים.

פלורוס הגיע לירושלים בט"ז באייר שנת 66, ודרש מהעם את כספי המקדש. כאשר התעוררה מהומה עקב כך, שלח פלורוס את צבאו לירושלים. הוא פיזר באמצעות רוכבים את בני ירושלים שיצאו לקראתו לברכו, ולמחרת קבע את מחנהו בשער העיר ודרש מנכבדיה כי אלה שקיללו אותו בשל מעשיו יוסגרו לידיו. משלא נענה, הורה לאנשיו לצאת אל השוק העליון בעיר, לשדוד את כל הנמצא שם, ולהרוג את כל הנקרה בדרכם. חלק מן האזרחים שנתפסו בחיים נצלבו. באותו יום נרצחו 3,600 בני אדם כולל נשים, ילדים ותינוקות.

ברניקי, אחות המלך אגריפס השני פנתה בתחינותיה לפלורוס שיפסיק את מעשי הרצח אך פלורוס התעלם ממנה וכמעט שנהרגה בעצמה על ידי חייליו עד שנאלצה לברוח חזרה אל הארמון.

למחרת היום הצליחה ההנהגה בירושלים להרגיע את העם.

פלורוס דרש כי נכבדי העם יצאו לקראתו, ויברכו את חייליו החונים מחוץ לעיר לשלום. העם נענה לדרישה זו, ונכבדי העם, הכוהנים, יצאו לקראת חייליו.

אלה התנפלו עליהם ורמסו אותם בפרסות סוסיהם.

העם, אשר הבין כי פלורוס מתכוון עתה לבזוז את בית המקדש מיהר והרס את האולמות שחיברו את מצודת אנטוניה אל בית המקדש, ובכך מנע מאנשי פלורוס להגיע אל המקדש עצמו.

פלורוס זימן את הכוהנים, והבטיח להם לצאת מירושלים. לבקשת הכוהנים הושאר גדוד (קוהורטה) אחד על מנת לשמור על הסדר, ועיקר הצבא יצא מירושלים, אך הנזק שנגרם ביומיים אלו היה קשה.

ההיסטוריון צבי גרץ כותב על הרס האולמות שהובילו לבית המקדש כי: "במעשה זה התחילו בני ירושלים את המרד בממלכת רומי, מבלי דעת ומבלי לשער מראש את תוצאותיו הגדולות והנוראות".


ליה 08.09.1609:38
108. כך נראתה הרצפה במתחם בית המקדש השני בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 08.09.16 בשעה 10:45 בברכה, ליה

אריחי ריצוף צבעוניים שהתגלו במפעל סינון העפר מהר הבית, בגן הלאומי שבעמק צורים - תוארכו בוודאות לימי בית המקדש השני. כך לראשונה במחקר הארכיאולוגי, הצליחו חוקרים לשחזר בוודאות גבוהה את רצפת בית המקדש המפוארת מימי המלך הורדוס: "עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל - ולו מושג קטן - על הפאר של בית המקדש השני"

לראשונה – אפשר להתרשם ממראה הרצפה המפוארת בבית המקדש השני : במפעל סינון העפר מהר הבית, הנערך בגן הלאומי עמק צורים - נתגלו כ-600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן, שמאה מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני.

"אני מתכבד להודיע בפעם הראשונה שיש לנו אלמנטים ארכיטקטוניים ממקדשו של הורדוס בבית המקדש השני", אומר פרופ' ברקאי ל-ynet. "אחרי מאמץ של שנים רבות הצלחנו להרכיב שבעה ספינים של דגמי רצפות מפוארות, עשויות אריחים בצורות גאומטריות צבעוניות שונות מימי הבית השני מתוך הר הבית. הדגמים מפוארים ביותר, והיו שייכים ככל הנראה למעברים מקוריים שהיו בימי בית המקדש השני".

החוקרים אומרים כי השחזור התבסס על מידותיהן של האבנים, התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 ס"מ), ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים. כמו כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובווילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס 37-4 לפני הספירה).

"בהקשר של בית המקדש שבנה הורדוס, אומרת הגמרא ש'מי שלא ראה את בניין הורדוס - לא ראה בניין נאה מימיו'", אומר ד"ר גבריאל ברקאי, יזם מנהל הפרויקט. "אנחנו אמנם לא זכינו לראות את בית המקדש בתפארתו, אבל כעת, עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל - ולו מושג קטן - על מאפיין אחד מן הפאר של בית המקדש השני".

"לראות את הפאר בעיניים"

חוקרי אוניברסיטת בר אילן, במימון עמותת עיר דוד והקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל, הוסיפו כי השחזור הוא של רצפות מעוטרות בצבעים שונים ודגמים גיאומטריים, אשר שימשו, ככל הנראה, בסטווים שהקיפו את מתחם המקדש - ואולי גם במבנים חשובים אחרים, וברחבות הגדולות שבהם נאספו עולי הרגל הרבים שהגיעו אל בית המקדש.

"אריחי הריצוף נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות שרובן יובאו מרומא, אסיה הקטנה, טוניסיה ומצרים", מסרו החוקרים. "הם נוסרו ונחתכו בצורות גאומטריות שונות".

"בפעם הראשונה אנחנו יכולים לראות בצורה יפה איך נראה הפאר, ההוד והדר של ימי בית המקדש השני בהר הבית", הדגיש. "הכל נמצא בתוך עפר שפונה על ידי הוואקף המוסלמי באופן בלתי חוקי לפני כ-15 שנים מתוך הר הבית, ונשפך בנחל קדרון. אנו עוסקים בסינון העפר הזה מזה כ-12 שנים".

"חיתוך יוקרתי ביותר"

פרנקי שניידר, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון, ומומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה – היא שהצליחה לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואגפיו. שניידר, מתמטיקאית המתנדבת בעמק צורים זה כבר תשע שנים, מסבירה במאמר שיוצא היום לקראת כנס "מחקרי עיר דוד- ירושלים הקדומה", כי השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בנייה של המלך הורדוס באתרים אחרים".

את הידע המקצועי הרחב שלה, רתמה שניידר לצורך שיחזור הדגמים הגיאומטריים. במאמר המתפרסם היום בקובץ מטעם מכון מגלים (המכון הגבוה ללימודי ירושלים, מבית עיר דוד), מסבירה שניידר כי "סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אוֹפּוּס סֵקטִילַה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר, והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות".

הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בגן הלאומי עיר דוד, בכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון "מגלים". שניידר סיפרה כי "עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים פוטנציאליים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית". לדבריה, "הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על ידי אומנים זרים מרומא ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו המלך הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפנה"ס".

היא מציינת כי "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים תשליבים של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב, דגם דמוי שבשבת ועוד, כשהם עשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר אפילו להב של סכין חדה ביניהם". היא משערת שבהמשך המחקר ישוחזרו דגמים נוספים.

לדברי צחי דבירה, יזם ומנהל שותף של פרויקט סינון העפר מהר הבית, עד כה לא עסקו המחקרים בסוגי הרצפות שהיו בהר הבית ובמקדש. בשנת 2007 הציע הארכיאולוג אסף אברהם את הרעיון ששטחים נרחבים בהר הבית בתקופת בית המקדש השני, רוצפו בשיטת ה"אופוס סקטילה", בהתבסס על תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, שכתב: "... (החצר) הלא-מקורה הייתה מרוצפת כולה באבנים מסוגים וצבעים שונים ..." (מלחמות היהודים ה', ב').

עדויות ארכיאולוגיות נוספות מחזקות השערה זו, וכך הועלתה ההצעה כי ייתכן והספרות התלמודית משמרת גם היא זיכרון לאופיין המפואר של הרצפות בהר הבית באזכור שורות של אבני שישא, כוחלה ומרמרא שמהן נבנו חלקים מהמקדש, כפי שמתואר במסכת סוכה.


http://www.ynet.co.il/articles/0,73...

תגוביות:

1.את הדבר החשוב ביותר לא אומרים. "אתר הפסולת" שבו נמצאו הרצפות הר הבית וה"פסולת" שזרקו הערבים כשהקימו מסגד במקום שהיו בו אורוות שלמה תוך ציפצוף ארוך על ממשלת ישראל ורשות העתיקות היא עתיקות ארכיאולוגיות שלא יסולאו בפז. זרקו לאשפה שרידים של בתי המקדש ואף אחד לא קם.

2.צריך רק לדמיין כמה עבודה נדרשה לשם מציאת האבנים ועיבודן המדוייק למצרפים השונים. אנו מתפעלים מהאהבה והכישרון שהגויים השקיעו בשכיות החמדה שלהם, אבל מחמיצים ליבנו לגבי אמנות ואומנות שלנו.

3.הפאר מוכיח שזה היה במקום שאנשי התקופה ראו אותו כחשוב. לולא הברבריות של המחבלים, היו הארכיאולוגים מוצאים אותו במקומו המקורי.

4.האויב האכזר מנסה לשכתב את ההיסטוריה ע"י רמיסת עדויות. מי יודע כמה אוצרות מהעבר נבזזו או נהרסו.

5.השמאלנים דואגים לוואקף. השמאלנים בעידוד הותיקן ממומנים בשביל לסייע לוואקף למחוק כל זכר לירושלים כבירת היהודים. לא סתם האילומינטי דואג למנף ולתייג את תל אביב, בירת הטומאה, כבירת ישראל ולגמד את ירושלים הקדושה. זו מלחמת דתות. הותיקן משתמש במוסלמים על מנת לנסות למחוק סממני דת יהודיים בירושלים, כי מבחינתם ירושלים היא קתולית. מי שלא הבין יוכל לכתוב בגוגל ותיקן, ירושלים, אילומינטי בארץ. זה יסדר לו את הרובד הסמוי בחיים שלנו.

6.בימים ההם השכינה היתה שם גלויה לכל.

7.איך לכל הרוחות אישרו לוואקף לחפור ללא ליווי של ארכיאולוגים?

8.מדהים, כל הכבוד.

9.מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה – הכנס השנתי ה-17

השנה, לצד החידושים בחפירות עיר דוד וירושלים הקדומה, יעסוק הכנס בניסיון של גורמים שונים לנתק את ירושלים הקדומה מההיסטוריה היהודית.

מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, ידבר על היחס של ארגון UNESCO לנושא, ועל ההשלכות על המחקר הארכיאולוגי של מדינת ישראל.

פרופסור דיויד ג'ייקובסון המגיע במיוחד מאנגליה, ייצג את הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF) לרגל 150 שנים להיווסדה, ויציג תמונות נדירות מימי החוקרים הראשונים של ירושלים.

במסגרת החידושים יתאר ד"ר דורון בן עמי, מנהל מרחב מרכז מטעם רשות העתיקות, את התגלית המפתיעה של מצודת החקרא בחפירות חניון גבעתי.

הארכיאולוג נחשון זנטון מרשות העתיקות ייתן מבט חדש על העיר התחתונה מימי הבית השני לאור החפירות שלו 'ברחוב עולי הרגל' בעמק הטירופיאון שבעיר דוד.

צחי דבירה (צויג) ידבר על מגמת הכחשת המקדש והממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בהר הבית ובפרוייקט המווהים עדויות כנגד מגמה זו. לאחר מכן, פרנקי שניידר תרצה על שחזור דגמי הרצפות המעוטרות שעיטרו את חצרות בית המקדש השני (ההרודיאני).

לפני הכנס יצאו סיורים מודרכים אל אתרי החפירות והממצאים החדשים, וכן תתאפשר השתתפות בפרוייקט סינון העפר מהר הבית אשר יכלול גם תצוגת ממצאים ייחודים אשר נתגלו בשנים האחרונות בפרוייקט הסינון.

הכניסה לכנס חופשית וללא הרשמה מראש - יש להרשם מראש לסיורים
ההרשמה בתחתית הדף

תכנית הכנס:

מר אהרן הורביץ, מנכ"ל מכון מגלי"ם

מר ישראל חסון, מנכ"ל רשות העתיקות

מר רביב שפירא, סמנכ"ל רשות הטבע והגנים

יו"ר המושב: פרופ' אהרון דמסקי

ד"ר דורי גולד, מנכ"ל משרד החוץ - UNESCO והמאמץ הבינלאומי לנתק את ירושלים מההיסטוריה היהודית

פרופ' דיויד ג'יקובסון - הקרן לחקירת ארץ ישראל (PEF) וארכיון התצלומים שלה

חידושים בחפירות עיר דוד

פרופ' בועז זיסו

ד"ר דורון בן עמי- "ויבנו את עיר דוד ויקיפוה בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים חזקים ותהי להם לחקרא"

יצחק דבירה (צויג) ופרנקי שניידר - מגמת הכחשת המקדש והעדויות הארכיאולוגיות שכנגד

נחשון זנטון ואילה זילברשטיין - חידושים בחפירות רחוב עולי הרגל

http://www.cityofdavid.org.il/tours...

10.די מתמצת את הסיפור עם האיסלם. אנו עוסקים בשחזור ולמידת העבר, בעוד הם עסוקים בהרס והשמדה.

11.אני חושב על מידת האימפוטנציה של מדינת ישראל. נניח ושאזור ההיסטורי החשוב ביותר ליוון, יוקם מסגד ואותם מוסלמים יחלו בהריסת הקשר היווני למקום. מה נראה לכם שיוון תעשה להם? באיזה שלב יעצרו את זה?

12.הכל כדי להימנע מעימות. פעם לישראל היה כבוד עצמי. מי שהעז לפגוע בנו ציפה לתגובה ציונית הולמת, "חוצפה ישראלית" היה שם נרדף לתעוזה וחדשנות...באיזשהו שלב הפכנו רכרוכיים ובעלי צורך אובססיבי לרצות את כולם ולהתחנן על כך שגם לנו מגיע לחיות. מי שמעז היום להיזכר בכך מיד מוקע כפאשיסט, מיליטנטי ולאומן אלים.

13.מסופר ששלמה המלך הקים גשר מעיר דוד להר הבית (הדרך שוחזרה) וריצף אותה באלמוגים.

14.
















ליה 08.09.1610:52
109. חידושים בחפירות עיר דוד והמאמץ הבינלאומי לנתק את ירושלים מההיסטוריה היהודית / מגלים בתגובה להודעה מספר 0
מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה – הכנס השנתי ה-17

השנה, לצד החידושים בחפירות עיר דוד וירושלים הקדומה, יעסוק הכנס בניסיון של גורמים שונים לנתק את ירושלים הקדומה מההיסטוריה היהודית.

מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, ידבר על היחס של ארגון UNESCO לנושא, ועל ההשלכות על המחקר הארכיאולוגי של מדינת ישראל.

פרופסור דיויד ג'ייקובסון המגיע במיוחד מאנגליה, ייצג את הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF) לרגל 150 שנים להיווסדה, ויציג תמונות נדירות מימי החוקרים הראשונים של ירושלים.

במסגרת החידושים יתאר ד"ר דורון בן עמי, מנהל מרחב מרכז מטעם רשות העתיקות, את התגלית המפתיעה של מצודת החקרא בחפירות חניון גבעתי.

הארכיאולוג נחשון זנטון מרשות העתיקות ייתן מבט חדש על העיר התחתונה מימי הבית השני לאור החפירות שלו 'ברחוב עולי הרגל' בעמק הטירופיאון שבעיר דוד.

צחי דבירה (צויג) ידבר על מגמת הכחשת המקדש והממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בהר הבית ובפרוייקט המווהים עדויות כנגד מגמה זו. לאחר מכן, פרנקי שניידר תרצה על שחזור דגמי הרצפות המעוטרות שעיטרו את חצרות בית המקדש השני (ההרודיאני).

לפני הכנס יצאו סיורים מודרכים אל אתרי החפירות והממצאים החדשים, וכן תתאפשר השתתפות בפרוייקט סינון העפר מהר הבית אשר יכלול גם תצוגת ממצאים ייחודים אשר נתגלו בשנים האחרונות בפרוייקט הסינון.

הכניסה לכנס חופשית וללא הרשמה מראש - יש להרשם מראש לסיורים
ההרשמה בתחתית הדף

תכנית הכנס:

מר אהרן הורביץ, מנכ"ל מכון מגלי"ם

מר ישראל חסון, מנכ"ל רשות העתיקות

מר רביב שפירא, סמנכ"ל רשות הטבע והגנים

יו"ר המושב: פרופ' אהרון דמסקי

ד"ר דורי גולד, מנכ"ל משרד החוץ - UNESCO והמאמץ הבינלאומי לנתק את ירושלים מההיסטוריה היהודית

פרופ' דיויד ג'יקובסון - הקרן לחקירת ארץ ישראל (PEF) וארכיון התצלומים שלה

חידושים בחפירות עיר דוד

פרופ' בועז זיסו

ד"ר דורון בן עמי- "ויבנו את עיר דוד ויקיפוה בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים חזקים ותהי להם לחקרא"

יצחק דבירה (צויג) ופרנקי שניידר - מגמת הכחשת המקדש והעדויות הארכיאולוגיות שכנגד

נחשון זנטון ואילה זילברשטיין - חידושים בחפירות רחוב עולי הרגל

http://www.cityofdavid.org.il/tours...




ליה 15.10.1613:01
110. בן גוריון: תמורת שלום אמת נוכל להחזיר את הכל מלבד ירושלים והגולן בתגובה להודעה מספר 0
בקיץ נאם בן גוריון בדיון מדיני של הכנסת והצהיר כי "יש ליישב בירושלים 20 אלף משפחות יהודיות".

העיר המאוחדת היתה בעיניו עובדה קיימת, שאינה נתונה למשא ומתן.

במשך השנה יצא בה לכמה סיורים, בהנחיית חביבו, ראש העיר קולק. המאבטח טמיר זוכר את הסיור היותר ידוע לשמצה: "עמדנו שלושתנו על המרפסת של הקומה השישית במלון קינג דיוויד, יחד עם האלוף אריק שרון שהצטרף. בן-גוריון הצביע על חומת העיר העתיקה ואמר שצריך להרוס אותה".

העניין המתמשך בעמדותיו המדיניות, בעיקר בשאלת עתיד השטחים הכבושים, התעורר מאוחר יותר. בשלב הזה שלטה האופוריה, שבה השתלבה יפה תמיכתו בשלמות ירושלים וגם בהישארות בחברון.

פחות קשב עורר יחסו המתון לשאר השטחים. "אחרי ששת הימים דיברנו רק על השלום", מספר ד"ר יריב בן אליעזר, נכדו הראשון. "הוא הסביר לי ש'בחיים צריך סינתזה בין הרצוי, האפשרי וההכרחי. הייתי רוצה עד הפרת והחידקל, אבל זה לא אפשרי. תמורת שלום אמת נוכל להחזיר את הכל מלבד ירושלים'. אחר כך הוסיף לזה גם את רמת הגולן".

בן-גוריון, הדעיכה

http://www.haaretz.co.il/magazine/1...


ליה 24.05.1707:44
111. בריכות המקדש בתגובה להודעה מספר 0
מחקר חדש: בריכות ענק בעיר העתיקה בי־ם שימשו את באי בית המקדש השני

מחקר חדש שיתפרסם בקרוב, מגלה כי בריכות הענק בעיר העתיקה בירושלים שימשו את עולי הרגל לבית המקדש לפני 2,000 שנים.

בירושלים יש מספר רב של בריכות. בצמוד להר הבית נמצא מאגר מים ענק, המכונה בריכת ישראל, שאורכו יותר מ־110 מ', רוחבו 34 מ' ועומקו יותר מ־24 מ'. בין בתי הרובע הנוצרי חבויה בריכה, המכונה בריכת חזקיהו. ירושלמים מכירים היטב את בריכת הסולטן, שהוסבה למרכז מופעים תחת כיפת השמיים. כמו כן, קיימות שתי בריכות בשטח כנסיית סנטה אנה, בריכה עמוקה נוספת מוכרת מן הסיור במנהרת הכותל, וכמובן קיימת גם בריכת השילוח, שנחשפה בתחתית עיר דוד.

"המתקנים הענקיים האלה הם 'הפיל בחדר' שחוקרים התעלמו מהם", סיפר ל"ישראל היום" הארכיאולוג ד"ר דויד גורביץ' מהאוניברסיטה העברית, החוקר את ירושלים בימי הבית השני. "אמנם כמה מן הבריכות נחפרו והחוקרים הציעו שימושים עבור בריכות בודדות, אבל התעלמו מהתמונה הכוללת. לא נשאלה אף פעם השאלה, מה כל המתקנים הללו עושים דווקא אצלנו? מתברר שלא היתה שום עיר אחרת באגן הים התיכון שבה היתה כמות רבה כל כך של בריכות מים גדולות".

ד"ר גורביץ' בדק את ההקשר הרחב של הבריכות בירושלים, והבהיר: "בעוד שלתושבי ירושלים היו בורות מים פרטיים מתחת לבתים ולרשות השליטים עמדו אמות מים, היה צורך למצוא פתרון אחר עבור המוני עולי הרגל. המבקרים השתמשו במים לצורכי שתייה, בישול ושאר צורכי יומיום. שתיים מהבריכות שימשו גם לטהרה".

המחקר החל באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב, וצפוי להתפרסם בכתב העת היוקרתי לנושאי ארכיאולוגיה "PEQ", שיוצא לאור באירופה.

http://www.israelhayom.co.il/articl...

תגוביות:

1.אפשר למסור לג׳יהאד הנאצי את הבריכות למען השלום.


ליה 04.09.1709:21
112. מי היה אחיאב בן מנחם? בתגובה להודעה מספר 0
אוסף של בולות מסוף ימי הבית הראשון שהתגלה בחפירות עיר דוד שופך אור על הבירוקרטיה והאנשים שמאחוריה בירושלים הקדומה.

אוסף של עשרות בולות המציינות שמות פקידים ומתוארכות לימי ממלכת יהודה לפני החורבן הבבלי, התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בעיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד).

הבולות, (אשר מהן נגזרה המילה בול דואר) הן פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מכתבים. מכתב שהגיע כשהבולה שלו שבורה, העיד שהמכתב נפתח לפני שהגיע ליעדו.

מכתבים אמנם לא שרדו את השריפה האדירה שהתחוללה בירושלים עם חורבנה, אך הבולות שעשויות מחומר – בדומה לקרמיקה – דווקא השתמרו טוב יותר הודות לאש, והשאירו עדות על קיום המכתבים, ואף על האנשים שעמדו מאחורי המכתבים.

לדברי אורטל כלף ודר' ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "בחפירות עיר דוד הרבות נמצאו עשרות בולות אשר מעידות על המנהל המפותח של העיר בימי הבית הראשון. על הבולות הקדומות יותר מופיעים בעיקר ציורים שונים, ונראה כי במקום לרשום את שמות הפקידים, השתמשו בסמלים שהעידו מי חתם, או אולי על מה הוא חתם. בשלבים מאוחרים יותר של התקופה – בערך מימיו של חזקיהו המלך (סביב שנת 700 לפנה"ס) ועד לחורבן ירושלים ב-586 לפני הספירה, מופיעים על הבולות שמות הפקידים בכתב עברי קדום. דרך ממצאים אלו, אנו לומדים לא רק על המנהל המפותח בעיר, אלא גם על האנשים שגרו ושירתו במגזר הציבורי".

בחלק מהבולות מוזכרים שמות מקראיים, חלקם נמצאים בשימוש עד היום – למשל פנחס. על בולה מעניינת במיוחד, נכתב "לאחיאב בן מנחם". שני השמות הללו מוכרים בהקשר של ממלכת ישראל; מנחם היה מלך ישראל, ואילו אחיאב לא מופיע בתנ"ך, אך שמו דומה לשם אחאב – מלך ישראל הידוע לשמצה בסיפורי אליהו הנביא. אמנם איות השם שונה במעט, אך נראה כי מדובר באותו שם. גרסת השם המופיעה על הבולה שנחשפה – אחיאב – מופיעה גם בספר ירמיהו בתרגום השבעים, ואצל יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים ט"ו:ז-ח).

כלף ועוזיאל מוסיפים כי הופעת השם אחיאב מעניינת משני טעמים עיקריים. הראשון - היא מהווה עדות נוספת לשמות המוכרים מהמקרא, אשר מופיעים ביהודה בתקופה שאחרי חורבן ממלכת ישראל. "שמות אלו הם ככל הנראה חלק מהעדות לכך שאחרי גלות שבטי ישראל, הגיעו לירושלים פליטים מהממלכה הצפונית, והם התברגו בתפקידים בכירים במנהל בירושלים" מסביר ד"ר עוזיאל.

הטעם השני לעניין שמעוררת הבולה בקרב החוקרים, נעוץ בעובדה ששני השמות המופיעים על הבולה – אחיאב ומנחם – היו שמות של מלכי ישראל. למרות שאחאב מצטייר כדמות לא אהודה במקרא, השם ממשיך להיות בשימוש – אם כי בגרסה של כתיב מלא – הן ביהודה של סוף ימי הבית הראשון, כפי שמשתקף בספר ירמיהו ומהבולה, הן לאחר החורבן - בגלות בבל ועד לימי הבית השני, כפי שניתן לראות למשל בכתבי יוספוס.

מכלול בולות נדיר זה מצטרף לאוצר הבולות שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים, המחזקים את הכרתנו ואת הבנתנו בנוגע למעמדה המנהלי והכלכלי של ירושלים בימי בית ראשון, ויש בו כדי לתרום רבות לחקירתם של נושאים רבים וסוגיות שונות הקשורים בחברה ובתרבות של בני התקופה כגון: השפה העברית המקראית, הכתב העברי הקדום, אומנות, אוריינות, מיגדר ועוד.

מגוון הבולות ועוד שלל ממצאים ארכיאולוגים שנחשפו בחפירות האחרונות, יוצגו לראשונה לציבור הרחב בכנס מחקרי עיר דוד ה-18, הכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון מג"לים, שיתקיים ביום חמישי הקרוב בגן הלאומי עיר דוד.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 04.09.1712:05
113. בולות מימי בית ראשון נמצאו בחפירות עיר דוד בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 04.09.17 בשעה 12:10 בברכה, ליה

באוסף הבולות, ששימשו לחתימת מכתבים, טקסטים בכתב עברי קדום • "יתרום רבות להבנת החיים בירושלים בימי בית ראשון"

בול מה שחיפשו: אוסף של בולות מסוף ימי הבית הראשון, שהתגלה לאחרונה בחפירות עיר דוד, שופך אור על הביורוקרטיה והאנשים שמאחוריה בירושלים הקדומה.

האוסף כולל עשרות בולות, המציינות שמות פקידים ומתוארכות לימי ממלכת יהודה לפני החורבן הבבלי. הוא התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בעיר דוד בגן הלאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד). אוסף הבולות, שחלקן נושא כתב עברי קדום, יוצג לצד ממצאים חדשים נוספים בכנס הארכיאולוגי השנתי של עיר דוד, שיתקיים ביום חמישי.

הבולות, שמהן נגזרה המילה בול דואר, הן פיסות טין קטנות, ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מכתבים. מכתב שהגיע כשהבולה שלו שבורה, העיד שהמכתב נפתח לפני שהגיע ליעדו.

הבולות השתמרו הודות לאש

מכתבים אמנם לא שרדו את השריפה האדירה, שהתחוללה בירושלים עם חורבנה, אך הבולות, שעשויות מחומר הדומה לקרמיקה, השתמרו טוב יותר הודות לאש, והשאירו עדות על קיום המכתבים, ואף על האנשים שעמדו מאחורי המכתבים.

אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ציינו כי "בחפירות עיר דוד הרבות נמצאו עשרות בולות אשר מעידות על המנהל המפותח של העיר בימי הבית הראשון. על הבולות הקדומות יותר מופיעים בעיקר ציורים שונים ונראה כי במקום לרשום את שמות הפקידים, השתמשו בסמלים, שהעידו מי חתם, או אולי על מה הוא חתם".

"בשלבים מאוחרים יותר של התקופה, בערך מימיו של חזקיהו המלך (סביב שנת 700 לפנה"ס) ועד לחורבן ירושלים ב-586 לפני הספירה, מופיעים על הבולות שמות הפקידים בכתב עברי קדום. דרך ממצאים אלו אנו לומדים לא רק על המנהל המפותח בעיר, אלא גם על האנשים שגרו ושירתו במגזר הציבורי", סיפרו.



"עדות נוספת לשמות המוכרים מהמקרא"

עוד אמרו מנהלי החפירה כי בחלק מהבולות מוזכרים שמות מקראיים, חלקם נמצאים בשימוש עד היום, למשל פנחס. על בולה מעניינת במיוחד נכתב "לאחיאב בן מנחם". שני השמות האלה מוכרים בהקשר של ממלכת ישראל; מנחם היה מלך ישראל, ואילו אחיאב לא מופיע בתנ"ך, אך שמו דומה לשם אחאב מלך ישראל. איות השם שונה במעט, אך נראה כי מדובר באותו שם.

כלף ועוזיאל מוסיפים כי הופעת השם אחיאב מעניינת משתי סיבות עיקריות. ראשית, היא מהווה עדות נוספת לשמות המוכרים מהמקרא, אשר מופיעים ביהודה בתקופה שאחרי חורבן ממלכת ישראל: "שמות אלו הם ככל הנראה חלק מהעדות לכך שאחרי גלות שבטי ישראל, הגיעו לירושלים פליטים מהממלכה הצפונית, והם התברגו בתפקידים בכירים במנהל בירושלים", הסביר ד"ר עוזיאל.

הסיבה השנייה לעניין שמעוררת הבולה בקרב החוקרים נעוצה בעובדה ששני השמות המופיעים על הבולה, אחיאב ומנחם, היו שמות של מלכי ישראל. ברשות העתיקות ציינו כי "מכלול בולות נדיר זה מצטרף לאוצר הבולות, שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים, המחזקים את הכרתנו ואת הבנתנו בנוגע למעמדה המנהלי והכלכלי של ירושלים בימי בית ראשון. יש בו כדי לתרום רבות לחקירתם של נושאים רבים וסוגיות שונות, הקשורים בחברה ובתרבות של בני התקופה כגון: השפה העברית המקראית, הכתב העברי הקדום, אמנות ומגדר".

http://www.israelhayom.co.il/articl...






ליה 08.12.1714:27
114. ערבים מאיימים? ירושלים היא מטרה ראויה / אמנון לורד בתגובה להודעה מספר 0
מבחינה משפטית ארה"ב מעולם לא הכירה בישראל כמדינה ריבונית עם גבולות ועיר בירה. כל זה צפוי להשתנות הערב, על אפם וחמתם של שגרירים בדימוס שניסו לעצור את המהלך. זה מסוג האירועים ששווה לספוג קצת זעם בשבילם.

אכן זוהי שמחה גדולה שארצות הברית עומדת להכיר בירושלים כבירת ישראל. אבל על השמחה הזאת כתב מי שכתב שיר מיתולוגי שנקרא "שמחת עניים". מה שהוא בסך הכול הנורמה והמובן מאליו, עבור כל עם ומדינה בעולם, עבור הישראלים זה סיפור היסטורי ודרמטי: הכרה של המעצמה הגדולה בעולם בעיר הבירה של מדינתם.

קודם כל זה יפתור את הבעיה של אזרחי ארה"ב שנולדו בירושלים, אך הממסד האמריקני מסרב לרשום את ישראל כמדינת הולדתם. בגלל שירושלים, על פי מחלקת המדינה, איננה בשטח ישראל. רוב הישראלים לא שמו לב לפרט הזה בפרשת היחסים בין שתי המדינות. אבל אם ארצות הברית לא הכירה בירושלים כחלק מישראל אז היכן החלה הכרה זו?

מכל בחינה משפטית ארצות הברית לא הכירה בישראל כמדינה ריבונית עם גבולות ועיר בירה אלא רק כקהילה מסוימת. כזאת שיש לה זכות להגנה עצמית אבל לא הרבה יותר מזה. הם נתנו לנו נשק רב, כדי להגן על עצמנו, ופה ושם העניקו מטרייה דיפלומטית באו"ם ובמועצת הביטחון כנגד החלטות אנטי-ישראליות.

אבל זה בעיקר משרד החוץ האמריקני שקבע את הכללים ביחסי המדינות. למשרד החוץ האמריקני נוח שמקבילו בירושלים יוציא מתוכו 25 שגרירים לשעבר שיתחננו בפני נשיא ארצות הברית לא להכיר בבירת ישראל.

אחד מהם הוא אילן ברוך, שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר. לפני כשבוע כשנשיא זימבבואה רוברט מוגבה עמד בפני הדחה בהפיכה צבאית, הוא דיבר עליו בהערכה שגבלה בהערצה. "אישיות מרשימה ביותר", הוא קרא לו וכינה אותו מנהיג חזק. ברוך לא היה מעז לדבר ככה על נתניהו או דונלד טראמפ.

כך שביום הזה צריך לזכור גם את קבוצת השגרירים הזאת. שמסתדרת בתור בכל מוסד בינלאומי כשאפשר לנגב עוד כמה טיפות של התרפסות, עוד תרגיל אקרובטי של מי שהקרקע המוסרית נשמטה מתחת לרגליהם. מה שחשוב הוא, שממשלת ישראל לא תחוש מחויבת לשלם לאמריקנים בוויתורים כאלה ואחרים בתמורה למה שמגיע לה בדין. לא צריך לספח את מעלה אדומים וגוש עציון לתחומי הבירה. אבל הגברת הבנייה למגורים בירושלים לא צריכה לעמוד למיקוח.

ההכרזה היום של טראמפ תתקע, ככל הנראה את המשא ומתן להסדר מדיני בין ישראל לפלשתינים. היה לאבו מאזן שנה לדשדש וקשה לראות אותו חוזר בזמן הנראה לעין לשולחן המשא ומתן. הכרה בירושלים זה התחליף לתהליך המדיני.

אם נשיא טורקיה, ארדואן, חושב שמהלך של מדינה שלישית כלפי ישראל הוא עילה לניתוק יחסים – עם ישראל, שיתייעץ עם אלון ליאל. לפחות לירושלים אי אפשר לשלוח משט עם המרמרה. נראה שמצב הרוח בישראל בתקופה הקרובה יהיה כזה, שהתגובות הנזעמות מצד עמי ערב יתקבלו כמעט בסלחנות. זה מסוג האירועים שבשבילם אפשר גם קצת לספוג ואם צריך להילחם – אז ירושלים היא מטרה ראויה.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...

תגוביות:

1.משרד החוץ צריך לעבור טלטלה וניקוי יסודי. אם 25 שגרירים בדימוס יוצאים כמו יהודי עיירה עלובה באירופה ומבקשים שלא יכירו במדינת ישראל, כנראה השתרש שם משהו מאד לא טוב. כאשר שגריר ישראל באו"ם דני דיין ממנה אנשים בעלי השקפה לאומית לעמותה ציונית, קמה עליו כל הגווארדיה השמאלנית כפושע. יש להבהיר מדוע הוא עושה זאת. בדיוק בגלל אותם שגרירים.
כל הטיעונים על מקצוענות משרד החוץ בטלים מול השקפת עולמם. זו הדרך לטהר את שרץ השמאלנות עם התואר "מקצוענים" לכאורה.

2.סוף סוף מכריזים בארה"ב על האמת הפשוטה, שירושלים בירת ישראל עוד מימי דוד המלך. שם עמד ויעמוד בית מקדשנו ומשם נלקח האפר ממנו נברא האדם הראשון. ירושלים עיר הקודש של עם ישראל בערך 1700 שנים לפני שהמציאו בכלל את האיסלם הרצחני וגם אח"כ לא הוזכרה ירושלים בקוראן ולו פעם אחת.
דת הרצח שונאת ישראל בלי קשר לטריטוריה קרקעית.

3.טראמפ שולח אגרוף מוחץ לפניהם של השמאלנים החמוצים שמנסים לעשות פוטש בארה"ב עם אותם כלים שמנסים לעשות זאת בישראל. להתעורר לבוקר שבו השמאלנים מקוננים, הערבים רותחים ונטורי קרתא מאיימים לעזוב את הארץ זה פשוט תענוג צרוף.

4.ד"ר גיא בכור כותב שהשגרירות הטורקית בישראל הפכה למרכז החתרנות והסתת ערביי ישראל נגדנו. ממנה עובר המימון למוראביטון ולמוראביטאט - ארגוני הסתה והתרסה מוסלמים בהר הבית. כולי תקווה שארדואן יהיה גבר ויעמוד באיומו לנתק איתנו את היחסים הדיפלומטיים. נוכל רק להרוויח מזה.

5.יו"ר מר"צ לשעבר על החלטת טראמפ:

"...מדובר ב"החלטה שעלולה להוביל להצתת האזור כולו...".

אבא-אבן ב- 1963:

"...השמאל הקיצוני מוציא את דיבת הארץ רעה בעולם כולו וגורם לנו לנזק תדמיתי בעולם, הגדול מסכום הנזק שגורמים כל כלי התעמולה הערבים יחדיו...".

1963...4 שנים לפני ה"אקיבוש". כבר אז הם הסיתו את העולם נגדנו. כבר אז חתרו והכפישו. כבר אז הם צאו עלינו מהמקפצה. יש רק מסקנה אחת מכל זה:

השמאל הוא האוייב.

6.מה שמרגיז באמת בכל הסיפור הזה, זו כנופיית 25 השגרירים לשעבר שחותרים תחת המדינה. הם נבחרו בקפידה. הכל בכוונת מכוון. כיום, יש אפילו ארגון גג מסודר: הקרן לישראל חלשה. הם רק משתכללים עם הזמן. לא הולך באופן דמוקרטי? אפשר באופן דיקטטורי. החונטה מרחביה הרי תומכת בהם.

7.לפני הצהרת כורש ניסו השומרונים, הערבים ועוד "נשמות טובות" להפעיל לחץ על המלך להימנע מכך בטענה שזה "יבעיר את המזה"ת". המלך לא שעה ללחצים ומאז הכל היסטוריה.

כשהרצל תכנן לכנס את הקונגרס הציוני הראשון במינכן, התאחדו הרפורמים והאולטרא-חרדים והצליחו לסכלו. הקונגרס הועתק לבאזל ביוזמת הרב (החרדי) של העיר, הרב כהן ומאז הכל היסטוריה.

לפני הצהרת בלפור חברו שוב הרפורמים והאולטרא-חרדים לנסיונות סיכול (כרגיל, בטענה שההצהרה "תבעיר" את המזה"ת וכו' וכו'). בלפור פרסם את ההצהרה ומאז הכל היסטוריה.

אותו ריטואל חזר על עצמו כשה"נשמות הטובות" (יהודים ולא יהודים) ניסו לסכל את החלטת חבר העמים בסן-רמו, את החלטת החלוקה באו"ם ואפילו דקות ספורות לפני הכרזת העצמאות עוד היו "שפויים" ו"שקולים" שניסו להניא את בן-גוריון מההחלטה. הטיעונים היו תמיד אותם טיעונים שחוקים "יבעיר את המזה"ת"...

מנגד, הניסיון ההיסטורי הרי הוכיח שנסיגות, ויתורים והתרפסויות בפני הברברים הערבים תמיד "כיבו" את התבערות במזה"ת. הלא כן?

נו, שוין! יהודונים קטנים שסופם לירד לתהום הנשיה של ההיסטוריה.

8.החוצפה של השגרירים בדימוס ובראשם אלון ליאל, אילן ברוך ואלי בר-נביא אינה יודעת גבולות. הם פועלים באופן עקבי נגד מדיניות ממשלת ישראל הנבחרת (להזכיר, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות), הם גם כתבו מכתב לממשלת אנגליה בו הם תומכים בעמדה הפלשתינית נגד הצהרת בלפור, ופעלו נמרצות נגד מינויו של דני דיין כשגריר. יש לי חשש שבהיותם בשרות משרד החוץ הם גרמו נזק כבד למדינת ישראל. זה מאד מעניין... שבראש המדינות המובילות נגד מדינת ישראל נמצאת טורקיה (השגריר לשעבר ליאל) דרא"פ (אילן ברוך) וצרפת (אלי בר נביא). הניתוח הפסיכולוגי שלי הוא שהם מיישרים קו עם מבקרי ישראל, כדי למצוא חן בעיניהם, כי קשה להתמודד עם ביקורת. יותר קל להיכנע לה. משרד החוץ חייב לסנן את מי שהוא מקבל לשורותיו, (כמו בגיבוש ליחידות מיוחדות) גם על סמך איתנות נפשית. לבטל להם את הפנסיה התקציבית ולדרוש החזר של כל המשכורות. הם שרתו את פלסטין דרך שגרירות ישראל, לכן גם כלא על בגידה.

9.זה ענין של זמן. יתחיל עם הפיכת העיר לבירת ישראל ויסתיים עם סילוק הפלסטינים מהגדה המערבית כולל ערביי ישראל. מה שהיה טוב לאמריקה טוב גם לנו...

10.זה לא סוד שנער פרוע מקורייש ניקה לחכמי תימן ובבל את פרסות הסוסים ולמד אצלם מכילתא, זוטא ומדרשי תלמוד עד שהסתובב הסביבון והוא החליט לשכתב את המדרש תוך שימוש בטיפקס ג'הילי. התוצאה המהוללת היא הקוראן שמדענים ומתורגמנים החוששים לחיבור שבין הראש לכתפיים לא מגדירים כגנבה הספרותית הגדולה מכולן. עכשיו הם זועמים. שיקחו בחשבון לפני יום הזעם המתוכנן שהגזל והרצח לא משתלמים מאף בחינה.

11.חברים שמתם לב לביטויי התקשורת? יום הזעם, יצית אינטיפדה, הערבים זועמים, ארדואן ינתק, יצית מהומות... [הארץ: עדיף לוותר על זה כי יהיו מהומות דמים/חמי שלו]. בקיצור פחדתי לצאת הבוקר מן הבית שמא "הזעם" יסתער עלי...

אבל בת קול קטנה מתוכי שאלה - ואיפה אנחנו? היהודים? שכל אחד מזכיר לפחות פעם ביום את ירושלים ואם לא אז לפחות ביום חתונתו: "אם אשכחך ירושלים...".

אולי עבורנו זה יום שמחה ואולי אפילו יום של צהלה...

אז חברים וחברות. שווה להוקיר את ארה"ב שהולכת [לפחות] בעניין הזה איתנו ושלמי שקשה לו עם זה [אבו מאזן, ארדואן, עתונאי "הארץ, זיקני השמאל המנותקים מתוכנו...וכמובן החמוצים שבתוכנו] שיעשו כדברי האיש שזכה בפרס נובל לשלום [ערפעת] וישתה את מי הים של עזה.

12.הערבים לא צריכים תירוצים. הם הורגים גם בלי שום תירוץ. זו לא סיבה לעשות או לא לעשות משהו.


ליה 15.12.1716:44
115. גם לפי החוק הבינלאומי: ירושלים שייכת ליהודים / מידה בתגובה להודעה מספר 0
אסור שאיומים באלימות אסלאמית יכתיבו את מדיניותה של ארה"ב. בהתאם להצהרת טראמפ, מקומה של השגרירות האמריקנית הוא בבירת ישראל – ירושלים

ושוב אנו מוצאים את עצמנו דנים בשאלה האם ארה"ב צריכה להכיר באופן רשמי במה שכבר הפך להיות עובדה בשטח; כלומר בכך שירושלים, מקום מושבם של בית המשפט העליון בישראל, משכן הכנסת, בית הנשיא ולשכת ראש הממשלה, היא היא בירת ישראל.

זכותו המשפטית של העם היהודי למימוש ריבונותו באזור גיאוגרפי שבעבר היה ידוע בשם פלשתינה, כולל ירושלים, מעוגנת היטב במשפט הבינלאומי.

החלטתה של ועידת סן רמו, הסכם הגבול הפרנקו-בריטי, ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית, כתב המנדט על פלשתינה, סעיף 80 בפרק 12 של מגילת האו"ם ומסמכים אחרים קובעים כי הקושאן המשפטי על ירושלים שייך למדינה היהודית.

זכות זו מעולם לא בוטלה. לא לעצרת הכללית של האו"ם ולא למועצת הביטחון יש יכולת או סמכות משפטית לשנות עובדה זו בחוק הבינלאומי.

שלוש פעמים זכתה הריבונות היהודית על ירושלים להכרת הקונגרס בהצעות חוק דו-מפלגתיות, שהתקבלו בכל פעם ברוב מכריע, כולל חוק השגרירות בירושלים מ-1995, המורה למחלקת המדינה להעביר את השגרירות לעיר. החוק אמנם איפשר שיקול דעת לדחות את יישומו למשך שישה חודשים, אך מעולם לא הייתה כוונה שהדחייה תימשך לנצח.

ישנה טעות נפוצה ולפיה ירושלים נלקחה בכוח על ידי ישראל בשנת 1967.

ירושלים לא נלקחה בכוח ב-1967, אלא ב-1948, ואגב הפרת החוק הבינלאומי, כאשר הערבים תקפו את ישראל בניגוד לחוק, ומאז היו מצויים שלא כדין במשך 19 שנה במצב של כיבוש לוחמני ב"מזרח ירושלים".

ירושלים הייתה מאז ומתמיד עיר מאוחדת, למעט תקופה בת 19 שנה כאשר הייתה כבושה שלא כחוק בידי ירדן.

מסירת ירושלים לערבים בעודם מצויים במצב מלחמה עם ישראל כמוה כהשתלטות על שטח בכוח הזרוע, שהיא הפרה של דיני העימות המזוין. יתר על כן, בחוק הבינלאומי אין יסוד להגדרתה כ-"Corpus Separatum" (שטח חסר-ריבונות) או לחלוקתה, למרבה האירוניה דווקא מפני שהערבים דחו את תוכנית החלוקה בעת שהוצעה.

כשם שאין במשפט הבינלאומי ישות המתקראת מדינה פלסטינית, ואין דבר כזה לאומיות ערבית פלסטינית, מבחינה חוקית אין גם יצור המתקרא מזרח ירושלים או ירושלים המערבית: ישנה רק העיר ירושלים והיא לא הוכרזה ולו פעם אחת בהיסטוריה כבירתה של אומה אחרת זולת העם היהודי.

היהודים היו הרוב בירושלים מאז אמצע המאה ה-18, וקיימו בה נוכחות מתמשכת במשך שלושת אלפים השנים האחרונות, ואף למעלה מכך.

בכך שאיפשר את המהלך, ממשל טראמפ בסך הכול ציית לחוק ירושלים של הקונגרס והוציא אותו אל הפועל. אילו נדחתה ההחלטה לשישה חודשים נוספים זו הייתה הפרה של כוונת המחוקק, ומתן עידוד לשאיפות הרצחניות של האסלאמיסטים, שהמצב הקיים של אי-הכרה מתמשכת בירושלים כבירת ישראל מחזק אותם, במקום שיביא לרגיעתם.

צעד שיחזק את הסיכוי לשלום

אלה הטוענים כי העברת השגרירות תביא למהומות אלימות, מפגינים חוסר הבנה בסיסי בחוקי סיבה ותוצאה.

העברה של משרד אינה יוצרת אלימות.

האימאמים המטיפים לאלימות כתגובה לגיטימית על הפגיעה ברגשות העולם המוסלמי, הם האחראים הישירים לכל גילויי האלימות כתוצאה מכך.

האסלאמיסטים גם מאיימים באלימות בתגובה לקריקטורות על מוחמד, תמיכה בהשכלת נשים או פרסום סרטים ביוטיוב.

אל לנו להטיל על עצמנו מגבלות בשל פחד מאלימות אסלאמית, וארה"ב בוודאי אינה מנווטת את מדיניות החוץ שלה בהתבסס על חשש מתגובת נגד של טרור אסלאמי. ארה"ב לא תיכנע לניסיונות סחיטה דוגמת אלה של הפת"ח המאיים "לפתוח את שערי הגיהנום לאמריקה" אם נעביר את השגרירות לירושלים.

חלק ממי שהתנגדו בפומבי לפייס את דאעש בנסיגות טריטוריאליות, תומכים כעת בהקמת מדינה פלסטינית אסלאמית שבירתה ירושלים ובה יונהגו חוקי השריעה. רק גזענות יכולה להצדיק צחנה כזאת של צביעות. הערבים אינם בעד חלוקת ירושלים, רק המערב תומך בכך. אם תקראו ספרות ערבית ותקשיבו למנהיגים ערבים המופיעים בטלוויזיה, תגלו שהם קוראים לירושלים בלתי מחולקת תחת שלטון השריעה.

העברת השגרירות מגדילה את הסיכויים לשלום, מפני שהיא שוללת את הפיקציה שלפיה אנו מתכוונים לתמוך במדינה פלסטינית אסלאמית שבירתה ירושלים.

ממשל טראמפ דוגל בהעברת השגרירות למה שמכונה "ירושלים המערבית", שהייתה מוכרת תמיד כחלק מישראל. זהו שטח שאין עליו מחלוקת.

אם אתה מתנגד להעברת השגרירות לירושלים המערבית, אתה בעצם תומך בהכחדת המדינה היהודית, מצהיר שאפילו ירושלים המערבית לא תהיה חלק ממדינת ישראל, ומהדהד את הקריאה להפוך את ישראל למדינה אסלאמית "מן הים עד הנהר".

תמיכה בנסיגה חד-צדדית ממזרח ירושלים מנוגדת לאינטרסים של הביטחון הלאומי האמריקני והישראלי. יש לנו שלוש דוגמאות המזהירות מפני אלימות שעתידה לפרוץ כתוצאה מכך: עזה, דרום לבנון, וההתנהגות הערבית בתקופה שירושלים הייתה תחת כיבוש ירדני שלא כחוק.

אם חלק כלשהו מירושלים יימסר לשליטה אסלאמית, המצב יחזור לקדמותו כפי שהיה לפני 1967, כאשר מיעוטים הופלו וחירויותיהם של תושבים שאינם מוסלמים נשללו.

מי שמטיף לחלוקת ירושלים תומך באלימות, בחיסולם של מימצאים ארכיאולוגיים היסטוריים ובהגבלת זכויות האזרח של נשים ושל מיעוטים דתיים.

האסון הגדול ביותר שנחת על הערבים הפלסטינים הוא ניצולם בידי אש"ף, שעורך אינדוקטרינציה ומגייס ילדים פלסטינים מוסלמים למשימות התאבדות.

לא במיקומה של השגרירות האמריקנית עלינו להתמקד. זוהי רק טקטיקה טיפוסית להסיח את דעתנו. אנו חייבים להתמקד בשאלה כיצד עוצרים את ההסתה היומיומית לרצח ולמעשי טרור.
_____

עו"ד ברוק גולדשטיין היא מנכ"לית "הזרוע המשפטית של הקהילה הפרו-ישראלית". תרגום: שאול לילוב

http://mida.org.il/2017/12/12/%D7%9...

תגוביות:

1.הטענה החשובה ביותר, והמדוייקת, שהובאה במאמר היא שפייסנות וויתורים לא מפחיתים את התוקפנות האיסלמית. להיפך, הם רק תורמים להגברתה. גם אם המערב ושאר המדינות הדמוקרטיות יעשו את הוויתור האולטימטיבי – היינו, יסכימו לחיסולה של ישראל, זה לא יביא לשלום. אדרבא, האלימות, הטרור והמלחמה רק ילכו ויגברו ויתפשטו לכל רחבי תבל. לאחר ישראל, יבוא תורם של שתי המדינות האחרות שהעזו להשתחרר מן הכיבוש המוסלמי – ספרד והודו. כל מי שנכנס לפורומים איסלמיים ברחבי הרשת, נתקל פעמים רבות בתכנית האב הזאת של האיסלמיסטים. גם הטרוריסטים באירופה ובארה"ב יקבלו זריקת מרץ אדירה מהתפתחות כזאת, וכמות הפיגועים בכל רחבי המערב תזנק באופן חסר תקדים. הגיע הזמן שגופי ההסברה הפרו-ישראליים יציגו את האמת הזו בפני הציבור, שנחשף עד היום רק לשקרי הפייסנות של אובמה, קרי, ברני סנדרס, לינדה סרסור ודומיהם.

2.בעניין ההגירה לאירופה כולם תמימי דעים שמדובר בחדירה של תת תרבות שמובילה לפגיעה בצביון היבשת עד חורבן. עיקרון השוויון המקודש מכה בכל תחום ודבר. העיקרון הפך שיגעון אידאולוגי שראוי למות למענו. "אנחנו מתפוררים למענו ואתם תלכו בדרכנו", רק כך תזכו להגשמת האנושיות, תזכו בנאורות, תהיו אבירי הזכויות והצדק – החיוך האווילי של מוגריני.

והרי אין שיוויון בשום צורה ואופן, ולא יהיה לעולם, והסביבה אינה יוצרת אדם אלא האדם יוצר את סביבתו.

כשל המהגר ליצור חיי תרבות ושגשוג באדמתו והלך לשולחנות זרים, שם הוא ממשיך בשלו, בתפיסותיו, בתרבותו ובחוסריו.

אבירי השיוויון נאלצים להגר משכונותיהם ולגדר את עצמם באזורים אחרים. הם עדיין חולמים שיתרחש נס דתי ועיקרון השיוויון הנעלה ימזג בסופו של יום את הלאומים השווים. המהגרים, שלא שמעו על עקרון השיוויון, מאמינים בעקרון מדינת השריעה האירופית.

שתי מדינות לשני עמים ובירתם ירושלים – עקרון השיוויון בטירופו הנעלה.
אין שוויון. שתי תרבויות שלעולם לא יתחברו. ריסון מול יצריות, קידמה מול נחשלות, עזה מול ירושלים. שמן ומים. תבחרו. רק אחת.

3.החלטת החלוקה מ-1947 – אין לה ומעולם לא היה לה מעמד חוקי כלשהו, מן הסיבה הפשוטה שהיא לא אושרה. מן הרגע שהערבים דחו אותה, היא בטלה ומבוטלת ונעדרת מעמד כאילו מעולם לא התקיימה. אין לה משמעות פורמלית כלל, ואם כבר יש לה משמעות עקרונית – היא מצביעה, שוב, על כך שהערבים מסרבים וימשיכו לסרב לכל פשרה כי הם רוצים "הכל או כלום", גם כאשר לטיעוניהם אין שום שחר, לא מבחינה חוקית, לא מבחינה היסטורית ולא מבחינה מוסרית.


ליה 19.12.1708:47
116. בית כנסת חדש נחנך במנהרות הכותל המערבי בתגובה להודעה מספר 0
היום (שני) התקיימה הדלקת נר שביעי של חנוכה בכותל המערבי על ידי רבה הראשי של ירושלים הרה"ג אריה שטרן שליט"א ומר אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

מיד לאחר הדלקת הנרות, נחנך בית הכנסת החדש במנהרות הכותל שנתרם ע"י קרן דלק ומר יצחק תשובה ומשפחתו.

בית הכנסת המפואר הוא פרי עבודת תמיכה, בינוי וארכיאולוגיה של 12 שנים בהן נעשו פעולות כדי לתחזק ולשמר את המבנה המרשים בו הוא ממוקם במנהרות הכותל.

בית הכנסת נמצא אל מול 'האבן הגדולה' במנהרות הכותל המערבי, בסמוך למקום קודש הקודשים.

העיצוב הייחודי של היכל התפילה משלב אמנות נדירה שבראשה ארון הקודש העגול העשוי מפיסול מתכתי המרכיב את אותיות הפסוקים 'שמע ישראל', 'אנא בכח' ומגילת 'שיר השירים', כאשר בקצהו העליון מיתמר פיסול של הסנה הבוער.

בית הכנסת מכיל עשרות ספסלי ישיבה מהודרים בעזרת הגברים והנשים, בימת עץ עגולה ורחבת ידיים, מושבים משובחים, עיטורים, רצפה דמויית - שיש ותאורה ייחודית הנותנת פן עתיק ומסורתי לבית הכנסת המיוחד המשלב חדש וישן.

במעמד חנוכת בית הכנסת נמסר כי בית הכנסת יהיה פתוח לכל אשר יחפוץ ללמוד, להעמיק ולהתחבר בבית הכנסת.

https://rotter.net/forum/scoops1/44...







ליה 14.01.1813:30
117. הר הבית של סבא שלו? רק כאן יכול ראש האופוזיציה לוותר על ערש מולדתו בתגובה להודעה מספר 0
שהרצוג מציע לסעודים תפקיד ואחריות באתר החשוב ביותר לישראל וליהודים, הוא מוכיח שדבריו של נתניהו על כך ש"השמאל שכח להיות יהודים" עדיין נכונים

הכעבה, האבן השחורה שבמכה, הוא המבנה הקדוש ביותר לאסלאם. כל מוסלמי מצווה לעלות אליו לרגל לפחות

מכה, העיר הקדושה שבסעודיה, והכעבה במרכזה, קדושות לכל פלגי האסלאם, גם לסונים מסעודיה וגם לשיעים מאיראן. מלחמת הדמים הניטשת בין הפלגים הללו, שהגיעה לשיא בעשור האחרון, גבתה כבר מיליוני קורבנות במהלך ההיסטוריה. בעקבות המלחמות בסוריה, בעיראק ובתימן נמצאות סעודיה ואיראן גם משני צידי המתרס המדיני.

הזיקה בין אברהם אבינו לכעבה, המעוגנת היטב במסורות המוסלמיות, מאפשרת לישראל לנצל את הזכויות ההיסטוריות שיש לעם היהודי - צאצאיו הישירים של אברהם אבינו - ולהאציל חלק מזכויות היסטוריות אלו לאיראן, כמייצגת את הפלג השיעי החשוב. במסגרת הסדר מוצע זה, איראן תרד מאיתנו, תפסיק לחמש את חיזבאללה וחמאס, לא תייצר נשק גרעיני להשמידנו, ובתמורה תעניק לה ישראל זכויות ואחריות על הכעבה במכה.

# # #

לא הייתי טורח להעלות אוסף פטפוטים אווילי זה על הכתב לולא קראתי השבוע את תרגום הראיון שהעניק יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג לאתר העיתון הסעודי "אל־אילאף". את תשומת לבי משכו דבריו על ירושלים.

המראיין: "האם אתה רואה את ירושלים כמו שהליכוד רואה אותה? מאוחדת ובירת ישראל הנצחית"?

הרצוג: "אני לא מדבר על ירושלים יותר מדי. ירושלים מאוחדת ולא תחולק, אבל אנחנו יכולים להיות יצירתיים בסוגיה. הנוכחות והריבונות (הדגשה שלי - א"א) הפלסטינית בשכונות ערביות בירושלים צריכות להיות בלי חלוקה. יש עוד הרבה פתרונות יצירתיים, ואני לא חושב שצריך להתחיל בסוגיית ירושלים... אני חושב שלסעודים יש תפקיד גדול בנושא. אנחנו מגיעים לדבר על ירושלים והמקומות הקדושים כמו אל־אקצא, ואני חושב שלסעודים יש אחריות ותפקיד גדול (במקומות) קדושים לאסלאם, כפי שלקחה אחריות על מכה ומדינה. אני חושב שצריך להעניק לסעודים תפקיד מרכזי בנושא הזה". כשראיינתי השבוע את הרצוג (עם עמיתי בן כספית ברדיו 103), הוא אישר את הדברים הללו והגן על הרעיון.

אבל היהדות היא צירוף שאינו ניתן להפרדה של דת ולאום. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר בעולם לעם היהודי. גם בג"ץ אישר עובדה זו. הר הבית הוא חלק ריבוני של מדינת ישראל. אינני מכיר דוגמה אחת בעולם של מנהיג אופוזיציה שיעז להציע למדינה אחרת תפקיד ואחריות במקום החשוב ביותר לדתו ולעמו. למה מה? זה של סבא שלו?

סבא שלו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, היה רב ראשי בארץ ישראל משנת 1936, ולאחר קום המדינה - הרב הראשי האשכנזי הראשון, עד מותו בשנת 1959. הוא היה ידוע כמתון בדעותיו. אבל בארכיון המדינה שמור גם הארכיון הפרטי שלו. תיק פ־4243/9 נושא את הכותרת "בית המקדש", ובו מצורפים מאמרים על בניין בית המקדש, תוכניות המבנה, הצעה למשחק הרכבה לילדים של חלקי המקדש השונים, ודיון בשאלה אם כדאי לחדש באותה עת (1950) את טקס התפילה להקמת בית המקדש (הרב הרצוג חשש כי באותה עת, כשהר הבית כבוש בידי ממלכת ירדן, טקס כזה עלול להזיק). יכול אדם לתמוה מה היה חושב הרב הראשי לישראל, סבא יצחק הרצוג, על כוונת נכדו להעניק לסעודיה סמכות ואחריות בהר הבית. מקום בית המקדש.

# # #

אבל העניין הוא לאומי ולא משפחתי.

היום שולט למעשה בהר הבית הווקף המוסלמי. בבכייה לדורות הזאת אשם משה דיין, שמסר לידיהם את המפתחות לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. אבל הווקף, אף שראשיו נבחרים בידי ירדן או הרשות הפלסטינית, הוא גוף דתי המורכב מערבים נושאי תעודת זהות ישראלית, הוא איננו גוף מדינתי ואינו מייצג מדינה זרה.

מנחם בגין, אחרי שוויתר בקמפ דיוויד על כל חצי אי הסיני, והסכים גם לעקירת היישובים, ואחרי שהסכים להכיר "בזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים" (הוא התעקש שבעברית יהיה כתוב "ערביי ארץ ישראל") ולהעניק להם "אוטונומיה מינהלית", כלומר: אחרי שקרס לחלוטין וויתר על האידיאולוגיה שבשמה נבחר, עדיין הצליח להזדעזע מהרעיון שדגל זר, סעודי למשל, יונף בהר הבית.

הכנסיות הנוצריות השונות נהנות מחופש פולחן מלא במקומות הקדושים להן בירושלים, בנצרת ובמקומות אחרים בארץ ישראל. הוותיקן ודאי היה שמח לו הציעה לו ישראל גם "תפקיד מיוחד ואחריות" במקומות הקדושים לנצרות. אבל ישראל יודעת היטב מה ההבדל בין מעמד דתי לכנסייה למעמד מנהלי, סמכות ואחריות למדינת הוותיקן.

הרעיון למסור למדינה זרה אחריות בשטח ריבוני של מדינת ישראל הוא רעיון מעוות לא פחות מהרעיון שישראל תאציל לאיראן אחריות במכה.

מכה נמצאת בתחומה הריבוני של ערב הסעודית. ולכן, ובאופן טבעי לחלוטין, היא אחראית גם על הערים הקדושות בתחומה. היא לעולם לא תסכים להעניק למדינה אחרת סמכויות ואחריות או "תפקיד חשוב" במקום הקדוש ביותר למוסלמים, בתחומיה הריבוניים.

וכי נטרפה דעתם? אין הם מבינים מהי ריבונות? מהי קדושה?

אצלם לא קם אחד, שר חוץ לעת מצוא (שמאז כבר ירד מהארץ וחי בספרד), פרופסור "יצירתי" מאוד, ממש כמו ח"כ הרצוג, שהציע לחלק את הר הבית בין היהודים ובין הפלסטינים באופן כזה שהפלסטינים ישלטו בהר הבית וליהודים תהיה בעלות על... מעבה האדמה.

בימים אלו אני קורא בספרו של אבי שילון, "תוגת השמאל - יוסי ביילין וקריסת מחנה השמאל".

צודק שילון כשהוא כותב "הבעיה המרכזית של השמאל נובעת בעיקרה מכך שהוא אינו מזוהה עם המימד היהודי".

בדיוק מה שלחש נתניהו על אוזנו של הרב כדורי: "השמאל שכח מה זה להיות יהודים".

יו"ר העבודה, אבי גבאי, כשהדהד את הדברים הללו, דווקא הבין את בעיית השמאל.

הצעתו של ח"כ הרצוג לסעודים, "להעניק להם תפקיד ואחריות גדולים" בהר הבית בירושלים, מעידה כי השמאל עדיין לא מצא מחדש את השורשים שאבדו לו.

http://www.maariv.co.il/journalists...

תגוביות:

1.יחסית לאדם ש"איבד את כושר הדיבור" הוא לא מפסיק לברבר. הרפואה מתקדמת ואולי תצליח לבגר את הילד.

2.בוזי לא מותר על כלוםםםםם!!! על מה שמגיע לאימו בהרצליה פיתוח, נהגים, משרתות, אחיות, עובדות סעד. אבל על ירושלים אבן קיומנו אין לו בעיה לוותר!!! בושה וגועל נפש. תוך 2 דורות נהיה ערב רב.

3.ה0מולנים לא שכחו להיות יהודים...הם פשוט ערב רב לא יהודים!!! ולכן אין להם בעיה למסור את כל ארץ ישראל לערבים, לא רק את הר הבית!!! אבל אם תבקש מבוז'ון לתת את הוילה שלו בצהלה לערבי במתנה...לזה הוא לא יסכים, כי זה הכסף שלו!!!

4.מבחינת בוז'י הר הבית זה כמו סניף של איקאה. גמד עלוב וחוצפן. אילו לא הייתי חושב שהרצוג הוא טמבל, הייתי חושב שהוא בוגד.

5.הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר בעולם לעם היהודי.
הפסיקה: 3338/99 פד"י נד (5) 667 וראה גם בג"צ בן יוסף נגד השר לענייני דתות פד"י מו(1) עמ' 713-713 על פי ספרו של שמואל ברקוביץ "מה נורא המקום הזה" הוצאת כרטא ירושלים 2006 עמ'74.


ליה 16.04.1811:27
118. ''מי אמר שכל הר הבית הוא אתר מוסלמי קדוש'' / ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי בתגובה להודעה מספר 0
ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, מאדריכלי השלום עם ירדן, סבור שהסכם רבין וחוסיין מ־1994 מחייב מתן גישה חופשית ליהודים להר הבית, ובניגוד לטענות גם אינו סותר הענקת חופש פולחן ליהודים במתחם

הוא התפרסם ביחסיו הקרובים במיוחד עם חוסיין מלך ירדן המנוח, והיה בן בית בארמון המלך הירדני. הקשר ההדוק ההוא אפשר לו יותר מפעם אחת לגשר על מחלוקות שהתעוררו בין המדינות שמשני עברי הירדן, ובין השאר גם להיות מעורב מאוד בגיבוש הסכם השלום ביניהן וביצירת הנוסח המקדים שלו, הצהרת וושינגטון. אפרים הלוי (83), ראש המוסד לשעבר,הגיע לא פעם אל חוסיין בשליחותו האישית של ראש הממשלה רבין, לא תמיד בידיעת שר החוץ דאז, שמעון פרס. לעיתים הוא הוזמן בידי חוסיין גם סתם כך, בלא כל הקשר מדיני, אל הממלכה ההאשמית.

עד כמה עניין הר הבית מרכזי בקשר שבין ישראל וירדן?
"בתחילת המשא ומתן לשלום זה לא היה נושא מרכזי, אף על פי שידענו תמיד שנושא הר הבית חשוב מאוד לשושלת ההאשמית ובמיוחד לחוסיין. ידענו שהעניין קרוב לליבו. זמן לא רב לפני פתיחת המשא ומתן תרם המלך כמה מיליוני דולרים לציפוי כיפת הסלע בזהב. מה שהעלה את העניין באופן בולט על פני השטח היה הביקור של שמעון פרס בירדן בשני בנובמבר 1993. יש יותר מגרסה אחת למה שהתרחש במפגש הזה של חוסיין ופרס.

צילום: דודי ועקנין
הר הבית לא היה נושא מרכזי בתחילת המשא ומתן לשלום. אפרים הלוי. צילום: דודי ועקנין
"מיד לאחר המפגש הקצר טען פרס שנפתרו כל הבעיות בין המדינות והכול סודר. אחרי אתנחתא בת כמה שבועות, פתאום חוסיין קרא לי לבוא אליו בחופזה. הסיבה הייתה שהוא קיבל איגרת מנשיא ארה"ב, ביל קלינטון, שמברכת אותו על שהסכים לחתום על הסכם שלום עם ישראל. באיגרת הוסיף קלינטון שמכיוון שחוסיין עומד להגיע לארה"ב לצורך טיפול רפואי, הוא מציע לו לנצל את ההזדמנות ולקיים באותה עת את טקס החתימה על הסכם השלום בבית הלבן. חוסיין נאלץ להגיב על האיגרת של קלינטון ולכתוב לו שהידיעה איננה נכונה, ושהוא לא הגיע להסכם עם ישראל.

"חוסיין סיפר לי גם שקיבל באותם ימים מכתב מערפאת, שממנו התברר לו שישראל והפלסטינים הסכימו שנושא ירושלים יוכרע אך ורק ביניהם, ולירדן לא יהיה חלק בכך. זה הרתיח את דמו. הוא דיבר איתי בהתרגשות רבה בעניין הזה. רק כעבור כמה חודשים גמלה בו ההחלטה ללכת להסכם שלום. זה היה בעת ביקור חשאי שלי ברבת־עמון עם אשתי, כמה ימים לפני יום העצמאות של 1994. כשהתחלנו בתהליך הכנה של האירועים במסגרת החתימה על ההסכם ודובר על מפגש גלוי בין ראש הממשלה רבין לבין מלך ירדן, הפתיע חוסיין וביקש להוסיף להסכם סעיף שבו תבטיח ישראל את המעמד המיוחד של הממלכה ההאשמית בירושלים".

"איך יכולתם?"
הלוי נמנע במכוון מלפרט את תוכן הסעיף שביקש חוסיין להוסיף להסכם: "הוא הציע נוסח שלא חשוב כרגע מהו, כי בשורה התחתונה רבין במו ידיו, תוך הסתרת הנושא הזה מכולם, ניסח את הסעיף כפי שהוא מופיע בפועל בהסכם. רבין הגיב בכך על הניסוח שהציע חוסיין. הוא לא קיבל את הניסוח של חוסיין, אלא קבע ניסוח משלו שחוסיין קיבל בשמחה רבה מאוד".

כלומר, רבין נתן לחוסיין בעניין ירושלים יותר משחוסיין ביקש בעצמו?
"לא אומר זאת כך", הלוי נזהר מאוד. "זה היה ניסוח שלטעמי היה בהיר יותר, בעוד חוסיין קבע ניסוח מעט יותר מעורפל. זה התרחש פחות משבוע לפני הצהרת וושינגטון. בסופו של דבר, הנוסח של רבין מופיע בהצהרה בסעיף 9. המאמץ היה למנוע זליגה של הסוד הזה, של עצם קיום ההכרזה והפירוט שלה, אבל במיוחד למנוע זליגה של הסעיף הזה. תוכנו היה ידוע רק למתי מספר, פחות מאצבעות יד אחת: ראש המוסד ואני, ראש הממשלה ועוד מישהו נוסף. ארבעה בלבד. החשש היה שאם זה יתפרסם מבעוד מועד תתעורר התנגדות גדולה בארץ".

צילום: סער יעקב, לע"מ
חוסיין קיבל השמחה את הניסוח של רבין. חתימת הסכם השלום. צילום: סער יעקב, לע"מ
מהצד הפלסטיני או מהצד היהודי?
"אולי גם וגם. זה היה עלול לסכן את כל המהלך. לכן נעשה מאמץ מיוחד לשמור על סודיות, והסודיות אכן נשמרה. כאשר קראו את הכרזת וושינגטון על מדשאת הבית הלבן פרס ישב שם, ולא ידע כלל מה עומד להיאמר בה. ישבתי מאחורי דמות בכירה בפמליה של פרס, וכשהוקרא סעיף 9 הוא הסב את פניו לאחור ושאל: 'איך יכולתם לעשות דבר נורא כזה? זה סותר את מה שסיכמנו עם הפלסטינים'".

אולי זה היה נורא בעיניו כי בהיבט מסוים זהו ויתור על אתר המורשת היהודי החשוב ביותר?
"לא ולא. רק כי זה סתר את הסיכום שלהם עם הפלסטינים. בכל אופן, אמרתי לו: 'סלח לי, מה סיכמתם עם הפלסטינים?'. במקום תשובה הוא הסב את גבו אליי. עד היום הזה אני לא יודע מה הם הבטיחו לפלסטינים. בכל אופן, הסעיף הזה היה אחת הסיבות שאריאל שרון נמנע בהצבעה בכנסת על ההסכם. למרות זאת, צריך לומר ש־105 מתוך 120 חברי הכנסת הצביעו בעד ההסכם. אני חושב שזה הנושא שזכה לתמיכה הגדולה ביותר בתולדות הכנסת אי פעם, בוודאי כשזה נוגע לנושאים מדיניים".

גם לפני 1994 הווקף בהר הבית היה ירדני, כמו היום?
"כן. בזה לא השתנה משהו מהותי, אבל ההסכם הבטיח שהמעמד של ירדן יישמר בהסדר הקבע".

הסעיף המסוים הזה, אגב, קובע כך: "ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה".

שרון אכן נמנע מתמיכה בהסכם עם ירדן בעיקר בגלל הסעיף הזה. בדברי ימי הכנסת מצוטטים דברים שאמר על דוכן הכנסת ביום ההצבעה על אישור ההסכם, ה־17 באוקטובר 1994: "אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, אני בעד הסדר שלום עם כל מדינות ערב. בוודאי הייתי שמח לחתום ולתמוך בהסכם שלום עם ירדן. אלא שככל שחלפו הימים ומתקרבת שעת ההצבעה, אני מרגיש שלא אוכל להרים ידי בעד ההסכם הזה. והתלבטתי הרבה.

צילום: מרים צחי
נמנע מתמיכה בהסכם עם ירדן. אריאל שרון. צילום: מרים צחי
"יש הרבה סעיפים בהסכם שאסור היה שיהיו בו, וסעיפים חיוניים הנעדרים ממנו, כמו אי קביעת הגבול בינינו לבין ירדן בקטע שבין ים המלח לעמק בית־שאן. אין אזכור לזכותנו ההיסטורית בעבר הירדן המזרחי, בארץ הגלעד, הבשן והחורן, נחלות השבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה. עניין הפליטים הפלסטינים והצורך ליישבם ולשקמם בארצות מגוריהם הנוכחיות אינו מופיע בהסכם. לעומת זאת, ישראל מוסרת מים, חרף מצוקתנו הקשה, ללא כל צורך. יש עוד סעיף, שפשוט איני יכול להבין כיצד לא עמדה הממשלה על כך שהוא ייכנס להסכם, והוא: אי־הכנסת סעיף שמוציא מחוץ לחוק את ארגוני הטרור, לרבות חמאס. ממשלת ישראל אפילו לא תבעה זאת. כל אלה הם משגים, משגים קשים, אבל ניתן אולי לעבור עליהם.

"אבל יש סעיף אחד, דבר אחד שאיני יכול לקבל בשום פנים ואופן, והוא: מתן מעמד ותפקיד פורמלי לירדן בהר הבית, המקום המקודש ביותר לעם היהודי. שום עם בעולם לא היה עושה זאת. שום אומה בעולם לא הייתה מעזה לחשוב שיש לה זכות, בדורה שלה, לוותר על נכס היסטורי, לאומי, יהודי, שאין מקודש ממנו. רק גורם אחד העז לעשות זאת, אדוני היושב ראש, זו רק הממשלה הזאת. אני אומר שבלי משהו מקודש לא נתקיים פה. אני מצטער מאוד, כי רציתי להיות בין אלה שירימו את ידם ויתמכו בשלום.

"זה שזה קיים [הכוונה לשליטת הווקף בפועל בהר הבית. א"ס] – זה דבר אחר. מעולם זה לא הוכר בחוזה רשמי בין מדינות. אין זכות לשום ממשלה ואין זכות לדור שלנו. אנחנו דור אחד בשלשלת הדורות. דור אחד. זה פרק זמן קצר מאוד של דור אחד, ואין לנו שום זכות שבעולם לוותר, בשם הדורות הבאים, על המעמד של המקום המקודש ביותר לעם היהודי. אין לנו מקום אחר כזה. דרך אגב, אין לשום עם מקום כזה. לשום עם בעולם אין מקום כזה. לכן, לצערי, עם כל הכאב, כך אצביע. אדוני היושב ראש, התלבטתי ארוכות. הרגשתי פשוט שאיני יכול להרים יד בעד הסכם שמביא לוויתור על זכותנו המוחלטת והבלעדית על המקום המקודש ביותר לעם היהודי, הר הבית".

נואם אחר בדיון ההוא, חבר הכנסת בנימין נתניהו, דווקא תמך בהסכם, אולם גם הוא ראה צורך להתייחס לסעיף המעניק לירדן מעמד מיוחד בהר הבית. נתניהו, שלימים נמנע מלבנות את גשר המוגרבים רק בשל התנגדות ירדנית והסיר את גלאי המתכות כדי ליישב את ההדורים עם עבדאללה מלך ירדן, ראש הממשלה ששליחיו התחייבו ברבת־עמון להגביל כניסת יהודים לאתר המקודש, הודיע בעת אישור ההסכם בכנסת בשלהי 1994 שהסעיף אינו מעניק לירדנים כל סמכות ממשית בהר:

"רבים מחברי הכנסת, רבים מחבריי, כבר הצביעו על כמה ליקויים מהותיים בהסכם הזה. הראשון שבהם הוא אי בהירות אפשרית לגבי מעמדה של ירדן בניהול המקומות הקדושים לאסלאם בהר הבית. חשוב להבהיר כאן, שאנו רואים בתפקיד הזה המשך של תפקיד אדמיניסטרטיבי דתי גרידא, שאין בו שום פגיעה בריבונות ישראל או בשום זכות מוקנית ריבונית של ישראל בהר הבית או בכל חלק אחר של ירושלים. על הבית הזה להתאחד בעמדה, שירושלים המאוחדת היא בירתו הנצחית והבלעדית של עם ישראל, ושלו בלבד".

צילום: גדעון מרקוביץ
"רבים מחברי הכנסת הצביעו על כמה ליקויים מהותיים בהסכם הזה". בנימין נתניהו. צילום: גדעון מרקוביץ
"אל תבוא בטענות לירדנים"
בניגוד לדברי נתניהו בישיבת הכנסת הרחוקה ההיא, אפרים הלוי משוכנע שהסעיף ההוא העניק מעמד ממשי לירדנים עוד לפני הסכם הקבע: "הסעיף בהסכם עם ירדן מדבר על המקומות הקדושים לאסלאם", הוא מסביר. "הכותרת של הסעיף היא 'מקומות בעלי משמעות היסטורית ודתית', ונאמר בו שכל צד יאפשר זכות גישה חופשית למקומות בעלי משמעות דתית והיסטורית. כתוב בו שישראל מכבדת את התפקיד המיוחד של הממלכה ההאשמית הירדנית באתרים המוסלמיים המקודשים בירושלים. זה לא כתוב בלשון עתיד. 'מכבדת' – משמע כבר כעת.

"ברגע שחתמנו חוזה עם הירדנים אנחנו מחויבים לכבד את המעמד המיוחד שלהם באתרים הקדושים בירושלים. רק לאחר מכן נוסף משפט באשר להסדר עתידי: 'כאשר יתנהל משא ומתן על הסדר הקבע ישראל תתן עדיפות גבוהה לתפקיד ההיסטורי של ירדן באתרים הללו'.

"מרגע החתימה והלאה נתנה ישראל ביטוי למעמד הירדני בכל המשברים שהיו מאז ועד היום. תמיד זה נגמר בכך ששר החוץ האמריקני הגיע לירדן או ראש הממשלה נסע לירדן ודיבר עם הירדנים לגבי התפקיד שיש להם. ישראל גם נאחזה בזה לא מעט מול הפלסטינים. אנחנו מכירים בכך שיש לירדנים מעמד בהר הבית".

ומה לגבי המעמד היהודי בהר הבית? הרי גם לנו יש זיקה אליו.
"הר הבית לא מוזכר בשמו בהסכם. הוא מתייחס לכל 'האתרים המוסלמיים הקדושים'. קיימים בירושלים עוד אתרים קדושים לאסלאם מלבד הר הבית".

אפשר לשמוע מההצהרה הזו גם את ההפך, שהצד השני מחויב אף הוא במתן חופש גישה של יהודים להר הבית.
"נכון".

למה זה לא מתקיים?
"זה לא מתקיים?"

אין גישה חופשית של יהודים להר. קיימות הגבלות קשות על עליית יהודים להר בגודל הקבוצות, בשעות הגישה בהשוואה למוסלמים, ובפיקוח חונק. וזה עוד לפני שדיברנו על מתן חופש הפולחן.
"אני לא רוצה להתווכח על כך. רק אומר ששני הצדדים מחויבים למתן גישה חופשית למקומות המקודשים לדתות השונות. מצד שני, אתה לא יכול לבוא בטענה לירדנים על כך שלנו אין זכות גישה חופשית להר. מי ששולט שם הם אנחנו".

אבל בפועל ישראל מגבילה יהודים בהר מכיוון שזה רצון הווקף הירדני.
"אתה רוצה להאשים את הירדנים בכך שהיהודים לא עולים להר הבית?"

לא, אני שואל לדעתך בנושא והאם בעיניך מתקיים הסכם השלום בעוד היהודים מוגבלים מאוד בגישתם להר הבית.
"בהסכם לא נזכר כלל הר הבית, אלא 'אתרים מוסלמיים קדושים'. מי אמר שכל הר הבית הוא אתר מוסלמי קדוש? מסגד אל אקצה הוא אתר מוסלמי קדוש אבל האם זה אומר שכל הר הבית הוא אתר מוסלמי קדוש? זה לא כתוב פה".

בעיניך ההסכם מותיר מרווח מספיק כדי לאפשר גם פולחן יהודי במקום?
"אין פה התייחסות לעניין הזה. כתוב רק שלכולם תהיה גישה למקומות בעלי משמעות היסטורית ודתית".

ומה דעתך האישית בעניין?
"היא לא חשובה. אני לא קובע".

אם כתוב שאנחנו "מכבדים" את תפקיד הירדנים, האם זה אומר שישראל מחויבת למלא כל דרישה ירדנית בעניין ההר?
"אינני רוצה להגיב על כך".

למה? חשוב מאוד לדעת מה חושב אחד מאדריכלי ההסכם עם ירדן על העובדה שבימינו יהודים שמתפללים בהר הבית נעצרים עקב כך.
"אני לא רוצה לומר מה דעתי על זה. למה אני צריך לומר מה דעתי על האופן שבו נוהגת ממשלת ישראל?"

כי לגבי צעדים אחרים של הממשלה אתה דווקא מביע את דעתך.
"אבל על כך אני לא רוצה להביע דעה. אני מביע מספיק את דעתי על כל מיני עניינים אחרים. נושא הטיפול בהר הבית רגיש מאוד מכל הצדדים, וראינו את זה רק לאחרונה".

https://www.makorrishon.co.il/judai...

תגוביות:

1.ירושלים לא מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת.

2.מדהים כמה שאריאל שרון צדק. באיזו זכות ויתרו כך על הר הבית?

3.הכל בגלל דיין השמאלני שבעוונותיו הרבים גרם אסון למדינה כשמסר את ירושלים ואת חברון לידי בני הבליעל האלה. שמאלני ללא ערכים ללא ציונות ורחוק מיהדות!

מעולם לא היה עם שנקרא פלסטינים. הם נוצרו בשנות ה- 70 בספטמבר השחור כאשר חוסיין מלך ירדן טבח בהם ובלחץ ארה"ב, ישראל עזרה לחוסיין. זה לא אומר שישראל כעת צריכה להיות בעונש ולטפל בפליטים האלה שהם אזרחים שהם חלק בלתי נפרד מירדן. אילו ישראל לא היתה מתערבת, פני המזרח התיכון היו שונות עכשיו. היתה להם מדינה ואף אחד לא היה מתערב לנו!

ירושלים מעולם לא היתה שייכת לאף אחד מאז החורבן. בסה"כ ב- 67 החזרנו את שגזלו מאיתנו. כשגרמניה טבחה בנו, בני בליעל היו עסוקים לגזול את אדמותינו!

לסגור את הר הבית ולא לאפשר להם להיכנס בכלל לתחום ירושלים!

ירושלים נזכרת 659 פעם בתנ"ך שלנו ו-0 פעמים בקוראן שלהם! כל העם היהודי פונה בעת התפילה לכיוון ירושלים והם לכיוון מכה!

ירושלים היא ראשונה בקדושה שלה ליהודים וחמישית למוסלמים. מכה היא הראשונה בקדושה שלהם!

לסלק את כל בני הבליעל ממזרח ירושלים חזרה לירדן המדינה הארורה שלהם. לבטל את התעודות הכחולות ואת קצבאות ביטוח הלאומי! גם נציג הטרור טיבי אמר שהם לא תושבי המדינה!


ליה 16.09.1807:36
119. מכון המקדש בירושלים הודיע על לידת פרה אדומה ''טהורה'', ראשונה מזה 2,000 שנה בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 16.09.18 בשעה 07:56 בברכה, ליה

מכון המקדש בירושלים הודיע על לידת פרה אדומה "טהורה", ראשונה מזה 2,000 שנה, המסמלת את בניית בית המקדש השלישי, בוא המשיח וקץ כל הימים

הפרה האדומה בהלכה היהודית

בהלכה היהודית, אפרה של פרה אדומה משמש לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת, כלומר אנשים שנגעו במת או שהו בבית שנמצא בו מת. על מנת לטהר אותו, יש להזות עליו מאפר הפרה האדומה. כדי לקיים את המצווה הפרה צריכה להיות אדומה לגמרי (די בשתי שערות שאינן אדומות הסמוכות זו לזו כדי לפסול אותה) ולפחות בת שנתיים. לאחר בחירת הפרה, לוקחים אותה אל הר הזיתים, למקום המכוון אל מול פתח ההיכל, שם כהן טהור שוחט אותה, לוקח מדמה ומזה ממנו שבע פעמים אל מול פתח ההיכל שבמקדש.

לאחר השחיטה והקזת הדם, שורפים את הפרה על גבי עצים ואל המדורה זורקים עץ ארז, אזוב ותולעת שני. לאחר שהאש כובה, מכים במקל על כל מה שנשאר מהשריפה עד שנוצר אפר. את האפר מחלקים לשלושה חלקים: חלק אחד נשמר לדורות, השני מועבר לשימוש הכוהנים והשלישי ניתן בהר הזיתים לכל ישראל. לצורך הטהרה, מפזרים את האפר במים ששאבו ממי מעיין, טובלים בתוכם אזוב, ומזים מהמים על הטמא ביום השלישי והשביעי מימי טהרתו וכך הוא נטהר.

בשנים האחרונות רבים ניסו למצוא פרה אדומה ללא הצלחה. לפני כשני עשורים נולדה פרה אדומה ברפת בכפר הנוער הדתי, אך בהמשך צמחו בה כמה שערות שחורות והיא נפסלה. הפרה האדומה היא גם תנאי לחידוש העבודה במקדש, שכן הכניסה לתחום העזרה המקודשת אינה יכולה להתקיים אלא בטהרה. גם חלק מהמצוות המתקיימות מחוץ למקדש חייבות להתקיים בטהרה, כגון מצוות הפרשת תרומה והפרשת חלה שאינם ניתנים לכהן אלא אם הוא טהור.

את אפר הפרה האדומה הראשונה עשה משה במדבר, כלומר ככל הנראה במאה ה־14 לפנה"ס, ואילו את אפר השניה – כך נכתב במשנה במסכת פרה (ג, ה) – עשה עזרא הסופר בראשית ימי הבית השני כעבור כ־900 שנה.

בסך הכל נשחטו במהלך ההיסטוריה תשע פרות אדומות - כשהאחרון ששחט פרה אדומה מאז ועד היום, היה ישמעאל בן פיאבי, שמונה בידי אגריפס השני לכוהן גדול בשנת 59. כלומר לפי הרמב"ם - מי שישחט את הפרה העשירית הוא לא פחות מ"המלך המשיח, מהרה ייגלה" (משנה תורה לרמב"ם, ספר טהרה, הלכות פרה אדומה, פרק ג', הלכה ד').

מכון המקדש בירושלים מאשר כי ב-28 באוגוסט השנה נולדה פרה אדומה "טהורה" - לראשונה מאז ימי בית המקדש השני והיא עשויה להגשים נבואה תנכ"ית על בוא המשיח וקץ כל הימים.

כדי שהפרה תעמוד בדרישות הנבואה, היא צריכה להיות אדומה לגמרי - דבר אותו רבנים מומחים אישרו כמה ימים לאחר לידתה. במידה והיא לא תצמיח שיערות לבנות או שחורות, היא תוכרז סופית כפרה האדומה הראשונה שנולדה מזה 2,000 שנה בארץ ישראל - ותהפוך, לצערה, לקורבן. אפרה ישמש לטיהור אנשים טמאים ולבניית בית המקדש השלישי.

על פי הנבואה, לידתה והקרבתה של הפרה האדומה ייקדמו להקמת בית המקדש השלישי בירושלים, בואו של המשיח, תחיית המתים ו"יום הדין הגדול". יום הדין העולמי, הוא היום בו יעניש ה' את כל החוטאים והפושעים, כולל את החוטאים מקרב עם ישראל, ולכן יהיה זה יום חושך ולא אור, יום של אסון נורא לעולם כולו.

ברעיון זה השתלב רעיון בואו של המשיח ויום ה' נחשב ל"חבלי משיח": השלב המקדים את בוא המשיח, שלב של סבל ויסורים קשים שיבואו על עם ישראל לפני הגאולה האחרונה.

יום ה' הוא כינוי קבוע לאחרית הימים בדבריהם של הנביאים ישעיהו, יואל, עמוס, עובדיה, צפניה ויחזקאל.

יום ה' נקרא גם "יום פקודה" - יום בו יזכור ה' ויעניש את החוטאים, כדברי הנביא הושע: "באו ימי הפקודה, באו ימי השילום" (ט' 7). וכן, ככל הנראה רובנו הגדול נחשב חוטאים לפי הנביאים.

בסרטון ששחרר המכון ניתן לראות את העגלה הקטנה לצד אמה. ממכון המקדש נמסר שהפרה עברה בדיקה מקיפה בידי רבנים ואלה קבעו כי היא "מועמדת בת-קיימא לפרה האדומה המקראית" וכי היא "צפויה להביא לחזרתו של הטוהר המקראי לעולם".

המכון ייסד לפני כשנתיים את הפרויקט במטרה להביא לעולם פרה אדומה. הוא ביסס מספר מקומות אפשריים ברחבי המדינה, בהם מגדלים עדרי פרות בכדי לגדל פרות אדומות פוטנציאליות.

את הפרה האדומה המושלמת הוא ניסה לגדל באמצעות ברירה מלאכותית בעדר של 500 פרות אנגוס אדומות, שייבאו לשם כך מנברסקה לעמק הירדן בסיועו של מטיף נוצרי ממיסיסיפי. למרות שיש ברחבי העולם מקומות רבים בהם מגדלים עדרי פרות אדומות, הדרישה היא שתהיה "תמימה", כלומר אדומה לגמרי ולכן קיים קושי במציאת פרה העומדת בדרישות הטהרה.

בעת הקרבת הפרה האדומה הפוטנציאלית, מתכנן מכון המקדש לבנות את בית המקדש השלישי בהר המוריה הוא הר הבית.

הרב חיים ריצ'מן, דובר ומנהל המחלקה הבינלאומית של מכון המקדש בעיר העתיקה בירושלים, מאמין שהגיע הזמן לבנות את בית המקדש השלישי.

בראיון שהעניק ל"הארץ" אמר ריצ'מן עם תחילת הפרוייקט: "אני אישית צמחוני, ואני מבין אנשים שמסתייגים מזה. אבל קראתי שבליל הסופרבול נאכלו המבורגרים שהוכנו מ-7.7 מיליון פרות, אז פה אנחנו מדברים על פרה אחת, שתמלא ייעוד אלוקי.

שלא תטעו - הפרויקט הזה הוא לא פחות מהשלב הראשון בהשבת הטהרה לעולם, שזה השלב הראשון לבניית בית המקדש. 2000 שנים אנחנו מתאבלים על בית המקדש, אבל העתיד בידים שלנו".

https://news.walla.co.il/item/31872...

תגוביות:

1.ולכל המתנפלים נגד נשאל: מה המהומה? ישחטו פרה אחת לצרכים דתיים של מספר אנשים, אז מה? שוחטים כל שנה מאות מיליוני פרות על מנת שאנשים יתענגו על סטייקים נוטפי שומן ודם! קצת פרופורציות לא הזיקו מעולם. וגם בית מקדש!? תלכו לכל מגרש כדורגל או כדורסל ולפי הצעקות תהיו בטוחים שהגעתם למקום קדוש של איזו דת. במילה אחת הירגעו.

Red Heifer Candidate Born in Israel

https://www.youtube.com/watch?v=mOM...




ליה 14.10.1808:19
120. לראשונה: פרסום ממשלתי קובע, ''לישראל זכות בירושלים וביו''ש'' בתגובה להודעה מספר 0
ספר חדש המבוסס על כנס שערך המשרד לענייני ירושלים מצהיר כי לישראל יש הזכות הבלעדית על ירושלים ועל יהודה ושומרון • הספר יופץ במאות עותקים לדיפלומטים זרים בכירים בעולם

פרסום ממשלתי חדש קובע לראשונה כי לישראל יש הזכות הבלעדית על ירושלים ועל יהודה ושומרון.

כנס משפטנים ודיפלומטים בכירים מהעולם, שקיים המשרד לענייני ירושלים ומורשת בשנה שעברה ועסק בטענת זכותה המשפטית של מדינת ישראל לקיים ריבונות מלאה בירושלים על פי הדין הבינלאומי, אוגד לספר ויוצא לראשונה כפרסום ממשלתי רשמי.

בין המשפטנים הבכירים המצוטטים בספר: השופט סטיבן שוובל, לשעבר נשיא בית הדין הבינלאומי בהאג; ד"ר אלן בייקר; וסר הרש לאוטרפאכט, ממייסדי בית הדין הבינלאומי בהאג.

בשנה שעברה נערך כנס משפטנים ודיפלומטים בכירים ביוזמת משרד ירושלים ומורשת והשר לענייני ירושלים, זאב אלקין, על פי מדיניותו.

זאת במסגרת התוכנית הבינלאומית לחיזוק מעמד ירושלים, שהושקה במשרד בשנת היובל לאיחוד עיר הבירה.

סיכומי ההרצאות אוגדו לספר, והוא הודפס במאות עותקים ויופץ החל מהשבוע הבא לכל הנציגויות הישראליות בעולם, למשפטנים ולדיפלומטים בכירים וכמו כן למובילי דעת קהל.

הספר נושא את השם  ISRAEL'S"   ."RIGHT במשרד ירושלים ומורשת ציינו כי זו הפעם הראשונה שבה יוצא ספר העוסק בסוגיית ריבונותה של ישראל בירושלים ונוכחותה החוקית ביהודה ושומרון.

רן ישי, מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת: "במשך שנים התרגלנו למסר השקרי כי ישראל מפירה את החוק הבינלאומי בעצם נוכחותה בירושלים המאוחדת וביהודה ושומרון. גדולי המשפטנים בעולם כפרו בעלילה הזו, אך קולם כמעט לא נשמע מול הקמפיין הפרו-ערבי, שנימוקים משפטיים מזויפים שימשו בו תירוץ למדיניות אנטי-ישראלית של מדינות וגופים בינלאומיים".

"כעת", לדבריו, "מדינת ישראל מביאה בצורה מסודרת טיעונים של גדולי המשפטנים, ובהם כאלה שעיצבו בעצמם היבטים בדין הבינלאומי וכתבו את ההחלטות הרלוונטיות, להוכחת צדקתה של ישראל גם מול הבריונות המשפטית בזירה העולמית.

https://rotter.net/forum/scoops1/50...


ליה 14.10.1808:29
121. פרסום ממשלתי ראשוני מסוגו: רק לישראל הזכות על ירושלים ויו''ש בתגובה להודעה מספר 0
ספר שיראה בשבוע הבא אור בהוצאת הפרסום הממשלתי מכיל חווֹת דעת משפטיות המאפשרות לישראל לתבוע ריבונות ממזרח לקו הירוק

בסתיו שעבר קיים המשרד הממשלתי לענייני ירושלים כנס בהשתתפות עשרות משפטנים ודיפלומטים שעסק בטענת זכותה המשפטית של מדינת ישראל לקיים ריבונות מלאה בירושלים על פי הדין הבינלאומי.

הכנס נערך בשיתוף משרד החוץ ומשרד המשפטים ונכחו בו עשרות נציגים משגרירויות זרות בישראל, שלראשונה שמעו על טענות ישראליות בנושא הזכות המשפטית של ישראל על ירושלים, וכנגזרת מכך על כל השטח שהיה נתון למנדט הבריטי, קרי יהודה ושומרון. עד אז הם שמעו טענות שכאלו רק מהפלסטינים.

סיכומי ההרצאות שנישאו בכנס ההוא אשתקד יופצו בשבוע הבא בפרסום ממשלתי רשמי, שלמעשה יהיה ספר ראשון מסוגו העוסק בנימוקי זכויותיה של ישראל בירושלים וביו"ש. המשפטנים הבכירים שדבריהם יובאו בו טוענים כי זכותה של מדינת ישראל על ירושלים היא בלעדית, ושהיא אף מבוססת על עקרונות המשפט הבינלאומי.

עטיפת הספר

הספר, אשר נושא את הכותרת "ISRAEL'S RIGHT" ("זכותה של ישראל", גם במובן של "ישראל צודקת"), יודפס בכמה מאות עותקים ויופץ בכמאה הנציגויות הזרות בישראל. הוא יוצא לאור ביוזמת מנכ"ל המשרד לענייני ירושלים, רן ישי, איש משרד החוץ לשעבר, ועל פי מדיניות של השר לענייני ירושלים זאב אלקין, במסגרת התוכנית הבינלאומית לחיזוק מעמד ירושלים, שהושקה במשרד בשנת היובל לאיחוד העיר.

בהקדמתו לספר קובע ישי כי יש "להדוף את טענות הערבים על פי המשפט הבינלאומי. ההתיישבות בשטח כולו, הנוכחות הצבאית ופעולות השיטור המבוצעות על ידי כוחות הביטחון והאחריות הכוללת על ידי המדינה לשטח כולו, כל אלה מצביעות על נכונות ישראלית בפועל לממש את זכויותיה במידה העולה בדעתה – באשר זכויות אלה מוקנות לה ולה בלבד, על פי הדין הבינלאומי, מתוקף החלטות ועידת סן־רמו וכתב המנדט".

ישי מוסיף בדברי ההקדמה כי "במבחן המעשה, המצטרף להחלת החוק הישראלי על ירושלים וסביבותיה שעברו לחזקת ישראל במלחמת ששת הימים, מצהירה ישראל באמצעות אקטים פוזיטיביים שלא ויתרה על זכותה המוקנית לה לשטח כולו, הגם שהשאירה פתח לדון בעתיד במשא ומתן במסגרת הסכם השלום עם מצרים והסכמי אוסלו".

בין המשפטנים שמצדדים בתפיסה זו והרצאותיהם רואות אור בספר נמנים פרופ' רות לפידות, פרופ' יוג'ין קנטרוביץ' וד"ר אלן בייקר. כמו כן מצוטטים בספר דברי משפטנים בינלאומיים בכירים שהתבטאו בעבר בעד זכויותיה המשפטיות של ישראל בירושלים וביו"ש כמו השופט סטיבן שוובל, לשעבר נשיא בית הדין הבינלאומי בהאג; סר הרש לאוטרפאכט ממייסדי בית הדין הבינלאומי, ופרופ' ג'וליוס סטון, מומחה למשפט בינלאומי.

https://www.makorrishon.co.il/news/...

תגוביות:

1.פעולה ימנית ראשונה ב-3 שנות כהונת "הממשלה הימנית ביותר בהיסטוריה". מזל טוב!

2.אפקט טראמפ...ביבי נראה פתאום שמאלני לגמרי והתחיל לזוז ימינה. השמאל מערער את האמונה שלנו בצידקת הדרך.

3.רק סיפוח יציל אותנו, מדינה גדולה וחזקה מאי פעם, הערבים יוכלו להצביע בירדן.

4.מבחינה משפטית זו היא זכותו של העם היהודי מאז 1920 לראות בכל כברת הארץ שבין הירדן לים, בין החרמון לים סוף, כ"בית הלאומי של העם היהודי" ולא של שום עם אחר, בה ליהודים הזכות להתיישב על קרקע יהודית פרטית, על קרקע בבעלות המדינה ועל קרקע ציבורית שלא בשימוש. זכותו של העם היהודי הינה חלק מהחוק הבינלאומי, כולל אמנת האו"ם, סעיף 80. אני מאד מקווה שממשלת ישראל תקדם, דיפלומטית וציבורית כאחד, את זכותנו למערב ארץ ישראל אשר בליבה ציון/ירושלים.

5.בזבוז של נייר שיאכל העש בנציגויות הזרות. הפיצו אותו באתר אינטרנט חופשי לכל דורש. כשכבר עושים מאמץ, קוברים אותו בבוידעם.


ליה 23.10.1812:06
122. לא רק רמת החייל: סצינת ההיי-טק של ירושלים צוברת תאוצה בתגובה להודעה מספר 0
מובילאיי לא לבד, בשנים האחרונות הופכת ירושלים למרכז היי-טק וחממה לסטארט-אפים ■ כל הסיבות לפריחה הטכנולוגית בבירה

בחודש מרץ האחרון סערה המדינה, ומסיבות חיוביות, עם פרסום עסקת המכירה של חברת מובילאיי הישראלית לענקית הטכנולוגיה אינטל. מובילאיי היא דוגמה לחברה משגשגת, שרשמה את אחת ההצלחות הגדולות ביותר של חברה ישראלית בשנים האחרונות, ולמעשה אחראית לאקזיט הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל. מטה החברה שוכן בהר חוצבים, פארק תעשיות ההיי-טק בירושלים, ולא כפי שניתן היה לחשוב, בתל אביב או בהרצליה פיתוח, המזוהות יותר עם סצינת ההיי-טק הישראלית. היא גם אינה חברת ההיי-טק המרכזית והמוכרת היחידה ששוכנת בבירה.

הקרבה לאוניברסיטה תורמת

כמעט 10,000 עובדים מועסקים כיום בהר חוצבים, בסביבה עתירת טכנולוגיות שמשתרעת על 500 דונם. בין מאות החברות שנמצאות במתחם, גם ענקיות טכנולוגיות רבות, כמו אינטל, סיסקו מערכות, ג'ונסון אנד ג'ונסון (שלה חטיבה גדולה שעוסקת בפיתוח מכשור רפואי) ועוד. אחת הקבוצות שתרמה משמעותית להתפתחות סצינת ההיי-טק בהר חוצבים בפרט, ובירושלים בכלל היא רד-בינת. הקבוצה עומדת מאחורי שורת חברות היי-טק להן משרדים בירושלים, כגון רד תקשורת, Radware, בינת יישום ועוד; היא אף הקימה שלושה בנייני משרדים במתחם הר חוצבים - בית בינת ירושלים, בית ירושלים של כסף ורד ירושלים, הפונים לחברות היי-טק, ומגדל נוסף נבנה כעת.

הר חוצבים הוא רק אחד המתחמים שמרכז את תעשיות ההיי-טק בעיר. בירושלים פועלים עוד ענקיות היי-טק יוקרתיות רבות, כגון IBM ומטריקס. בסך הכל, לפי נתונים של הרשות לפיתוח ירושלים, 550 חברות היי-טק ממוקמות בעיר, מתוכן 30 חברות בינלאומיות. 470 הן חברות סטארט-אפ.

פריחת סצינת ההיי-טק בירושלים אינה מקרית. מאז 2008 מכהן בתפקיד ראש העיר ניר ברקת, אשר היה בעברו יזם היי-טק מצליח. ברקת, ממפתחיה של אחת מתוכנות האנטי וירוס הראשונות בעולם, ומייסד חברה שבהמשך הפכה להיות אחת המשקיעות הגדולות בצ'ק פוינט, שם את נושא ההיי-טק בחזית. לפני שנתיים, כתוצאה מפעילות ההיי-טק הענפה בעיר, נערך בפרלמנט האירופאי בבריסל "כנס ירושלים" שדן ביסודות ההיי-טק בעיר ובמודלים שסייעו להפיכת הבירה לחממת סטארט-אפים.

כך, למשל, אחד המרכיבים במודל הירושלמי שהוזכרו בכנס המדובר הוא העובדה שבירושלים שוכן גם מוסד מחקרי מוביל, בדמות האוניברסיטה העברית. הקירבה בין הסביבה האקדמית לחברות ההיי-טק והסטארט-אפים בעיר הוא אחד הגורמים שמושכים את חברות ההיי-טק לבירה. שמה של האוניברסיטה העברית עלה לא אחת לכותרות, כמי שתרמה בקידום התשתית הטכנולוגית של חברות סטארט-אפ שונות.

השקעה ירושלמית

לא סתם חברות טכנולוגיה רבות בוחרות בירושלים כדי להקים בה סניף, או את המטה המרכזי שלהן. לצד מעמדה של העיר, להפעלת חברה מירושלים הטבות כלכליות רבות. העיר נהנית ממעמד של אזור פיתוח א', המעניק מסלול ייחודי להטבות מס והטבות כלכליות ייחודיות. למשל, הרשות לפיתוח ירושלים מסייעת בתמריצים כספיים רבים לחברות היי-טק בעיר. המענקים האלה יכולים להיות מענקי "הסתגלות", במסגרתן ניתן סכום כסף מסוים לחברה, שנועד לעודד אותה להעביר את פעילות הייצור שלה לבירה, או מענקי היי-טק ייחודיים, שנעים בין 225 שקל על כל מ"ר ועד 600 אלף שקל, כתלות בגודל החברה, מספר העובדים והיקף הפעילות. מענקים דומים מוענקים גם מתוקף תוכנית הצמיחה של העיר "ירושלים 2020", שנועדה להגביר את שיווקה של העיר.

מאחר שירושלים מוגדרת, כאמור, כאזור פיתוח א', מעמד שניתן בדרך כלל לערי פריפריה בלבד, מפעלים עתירי טכנולוגיה (כגון חברות היי-טק ופיתוח) בה נהנים ממס חברות מופחת. ב-2015 עמד גובה המס על 9% בלבד, במקום 24%. בשנה שעברה, במסגרת הפחתת מס חברות עליה הורה שר האוצר משה כחלון, ירד גובה המס ל-6% לחברות שמוקד המחקר והפיתוח שלהן הוא בירושלים. עבור תעשיית ההיי-טק הירושלמית באופן ספציפי מדובר במכרה זהב של הטבות מס.

כתוצאה מעליית מעמדה של ירושלים כעיר עם תעשיית היי-טק בפריחה, גם מבחינה נדל"נית מורגשת צמיחה. בחודש מאי בשנה שעברה פורסם כי בניין משרדים יוקרתי, "מגדל רד" של קבוצת רד בינת, צפוי לקום, כאמור, במתחם הר חוצבים בעיר עד שנת 2020.

במגדל, שנבנה כדי לתת מענה לכניסת חברות היי-טק נוספות לבירה, מושקעים למעלה מ-200 מיליון שקל והוא צפוי להשתרע על שטח של 52 אלף מ"ר, 17 קומות עיליות ו-10 קומות תת-קרקעיות. כדי לפנות לחברות טכנולוגיה רבות, הבניין יכלול שטחים להשכרה בלבד, ויספק שירותים טכנולוגיים חכמים ונדרשים (כגון בקרת כניסה וחניון חכם). המגדל צפוי לשדרג את האזור, בו מצויים כיום בעיקר בניינים נמוכים יחסית. לדברי היזמים, הוא אמור לאכלס חברות מובילות, שנמצאות בחזית ההיי-טק הישראלי ובכלל, וליצור סביבה תומכת עבורן.

אחד הדברים המייחדים את הבניין הוא הדאטה סנטר הגדול ביותר במזרח התיכון, שממוקם בו. מדובר בחוות שרתים, שתתפרס על 14 אלף מ"ר ותאכלס 4 קומות תת קרקעיות במגדל, שיעמיד לרשות החברות שטחי איחסון ושירותי ענן מתקדמים, מוצפנים ומאובטחים.

בשורה התחתונה, על פי תחזית של הרשות לפיתוח ירושלים, סצינת ההיי-טק בעיר צפויה להמשיך ולפרוח בשנים הקרובות. סטארט-אפים רבים שפועלים בהר חוצבים וחברות חדשות שעוד תגענה, ימשיכו להעשיר את המגוון הטכנולוגי בעיר.

https://www.globes.co.il/news/artic...


ליה 22.11.1808:16
123. נחשפו שקעי המזוזות בבית הכנסת העתיק - אנחנו עושים צדק היסטורי" בתגובה להודעה מספר 0
עבודות לשימור בית הכנסת העתיק בכפר השילוח חשפו שקעי מזוזות בפתח בית הכנסת. "אנחנו עושים צדק היסטורי".

במהלך עבודות לשימור אתר בית הכנסת העתיק בכפר השילוח (סילוואן) נחשפו שקעי מזוזות בפתח בית הכנסת, לאחר שהוסרו כמה שכבות של טיח.

בית הכנסת העתיק נבנה בראשית העליה הראשונה על ידי עולי תימן, בשנת 1885. התימנים פונו מבתיהם על ידי הבריטים שטענו כי קיים מחסור באמצעים ובכוח אדם כדי להגן עליהם.

שר ירושלים ומורשת, זאב אלקין (הליכוד), אמר כי "המקום הסמלי של המזוזה שנמצא היום בבית הכנסת העתיק בכפר התימנים הוא הוכחה נוספת לחשיבות של הפרויקט שיזמנו לשחזור המקום הזה.

"זהו אחד מנכסי צאן ברזל בהיסטוריה של עליית יהודי תימן לירושלים ולארץ ישראל. אני חושב שבחזרתנו למקומות האלה אנחנו עושים צדק היסטורי. אנחנו נחזור לכפר התימנים המכונה גם ׳השילוח׳ ובמקום שבו היתה מזוזה תהיה שוב מזוזה וקהל גדול יגיע לשם", הבטיח אלקין.

אדריכל המועצה לשימור אתרים, משה שפירא, סיפר כי בית הכנסת התימני הינו השריד היחיד לשכונת "עזרת נדחים" שנבנתה על ידי ישראל דב פרומקין, סבו של ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון, והוחרבה על ידי הליגיון הירדני.

שקעי המזוזות התגלו על ידי אסף ברוכי ומשפחת צנעני המתגוררת במתחם, בעת הסרת הטיח ממשקופי המבנים. "מעניין כי התגלו שקעים הן בהתאם למנהג האשכנזי והן בהתאם לנוהג התימני, דבר השופך אור נוסף על שכונה זו שראשיתה בבנייה ׳אשכנזית׳ עבור התימנים ובהמשך כללה בנייה תימנית ׳עצמאית׳", הוסיף שפירא.

את עבודות השימור יזמה עמותת עטרת כהנים בסיוע משרד התרבות והמשרד לירושלים באמצעות המועצה לשימור אתרים.

https://www.inn.co.il/News/News.asp...

תגוביות:

1.בסוף כולם יבינו מי הכובש ומי הנכבש בפלשתינה. ערבים למדינות ערב.

2.לא שכחנו את חייבר.

3.תמיד מרגש לראות את העבר שניסו לטייח.



צילום: מדרשת קדמת ירושלים מבית עטרת כהנים



צילום: מדרשת קדמת ירושלים מבית עטרת כהנים
ליה 30.01.1909:39
124. השתיקה המוזרה מול מנהרת הכנסייה בתגובה להודעה מספר 0
בימים אלה מנוסח כתב תביעה הדורש לחייב את הרשויות לנקוט עמדה ופיקוח בחפירת מנהרה מתחת קבר דוד בידי אנשי כנסיית 'דורמציון'.

בועז כהן, תושב העיר העתיקה, מספר ביומן ערוץ 7 על התקדמות המהלכים המשפטיים מול החפירה הבלתי חוקית של מנהרה מפנימיית צוערי כנסיית דורמציון, פנימיית 'בית יוסף', מתחת להר ציון ועד לכנסייה עצמה.

בראשית הדברים מבהיר וקובע כהן כי באשר לעצם קיומה של המנהרה אין ספק. הוא עצמו ביקר במנהרה והלך לכל אורכה. על נסיבות הגעתו למנהרה וביקורו בה הוא מסרב לתרום מידע, אך מעיר כי במידה ובעקבות המהלך המשפטי הצפוי, במידה ויידרש על ידי השופטים, יחשוף את הפרטים.

כהן מציין כי חילוקי הדעות עם אנשי רשות העתיקות מתמקדים אך ורק בשאלת התוואי של המנהרה. בעוד הוא משוכנע שהתוואי עובר מתחת לקבר דוד, טוענים ברשות כי התוואי אינו עובר מתחת הקבר. לדבריו על פי התוואי המשוער של רשות העתיקות המנהרה עוברת מתחת מגרש כדורסל השייך לכנסייה היוונית, אך הוא משוכנע למעלה מכל ספק שאנשי כנסיית 'דורמציון' לא היו מעזים לחפור מתחת שטח השייך לכנסייה היוונית.

"לפני שנה הגשתי תלונה לעירייה לרשות העתיקות למנהל מקרקעי ישראל, לחגית משה ולגורמים נוספים

דוד קורן, יועץ ראש העיר, לקח על עצמו את הטיפול", מספר כהן ומתאר את מסלול המנהרה הנפרסת לאורך כ-600 מטרים, בגובה של מטר ו-80 ס"מ וברוחב של 1.7 מטר. לדבריו הביקור במקום מגלה כי לא מדובר בחפירה קדומה אלא בחפיר שבוצע לפני 12 עד 13 שנים. להבנתו המנהרה נחפרה על מנת לאפשר לפרחי הכמורה לעבור מבניין הפנימייה שלהם ועד לכנסייה ישירות ומבלי לצאת אל הרחוב.

"הרשויות ידעו מזה ולא יכולים להתעלם. הם פשוט נתנו להם. דוד קורן מטפל בדבר הזה, אבל הוא כתב שהוא בשיח עם אנשי הכנסיה ורק אם לא יהיה פתרון הוא יגיש תלונה".

בדבריו מעיר כהן כי הוא משוכנע שבמהלך חפירת המנהרה נמצאו גם ממצאים ארכיאולוגיים שהועברו לידי הכנסייה ללא פיקוח ובקרה. "מדובר באתר לאומי", אומר כהן ומספר כי הוא נשאל אם היה רוצה לראות את המקום נאטם והשיב בשלילה: "אמרתי שלא לאטום. הנזק כבר נעשה, אבל מדובר בשטח ציבורי וצריך לפתוח את המנהרה לציבור, שיתפללו מתחת קבר דוד".

בימים אלה מנסח עורך דינו של בועז כהן, עו"ד דוד דרעי, כתב תביעה בדרישה לחייב את רשות העתיקות ואת המדינה "לראות איך דבר כזה קרה ולמה לא מתערבים", אומר כהן השב וקובע כי למרות כל פניותיו לשורת גורמים ואישים הרשויות נמנעות מלהתערב במציאות שנוצרה במקום.

מרשות העתיקות נמסר בתגובה כי "נציגי רשות העתיקות מפקחים על הפעילות בקבר דוד מדי יום. מדובר על אתר חשוב, בעל היסטוריה עשירה ומרתקת. הטענות המוצגות בכתבה אינן עוסקות בארכיאולוגיה, אלא בגיבוב המצאות חסרות שחר".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מדובר במעבר תת קרקעי שמחבר בין כנסיית דור מציון לבין בניין בשם בית יוסף המשמש כסמינר ומגורי סטודנטים. המדובר במעבר שהוקם לפני שנים רבות ולא נעשו במקום כל עבודות חפירה בשנים האחרונות והוא אינו מתקרב כלל למתחם קבר דוד".

https://www.inn.co.il/News/News.asp...

תגוביות:

1.הנוצרים טוענים שיש"ו הוא צאצאו של דוד המלך ולכן הם רוצים גישה לקבר דוד בכל דרך שהיא! מדינת ישראל היא מדינה משוגעת, שלא טוענת ריבונות ואינה דואגת ליהודים! מדינה שמבוססת על חולי-הנפש שנקראים שמאלנים! למנהיגים השמאלנים לא איכפת מהיהדות!

במדינת ישראל שוררת הפקרות מבחינת מינהל הקרקעות. גם משכן הכנסת בנוי על אדמות הכנסיה היוונית - שהיא בעלת קרקעות רבים בארץ - ועל קרקעות אלו יושבת מדינת ישראל!!! אמורים היו להלאים את הקרקעות ולשלם לכנסיה שכר הולם - ואח"כ "שלום לעפרו" - כמשחק מלים! איך לא נותנים ליהודים להתיישב בארץ אבות ולערבים ובדואים (נוודים!) מרשים לגנוב אדמות ללא תגובה!

2.מה בידינו? הר הבית לא! כנסיות ומנהרות מתחת אתרי קודש יהודיים (חופרים שם והמדינה משתיקה ומתירה לגויים).

הם חופרים מנהרות נפץ להשמדת וקריסת אתרי הקודש על מנת שכל העולם יאשים את משטרת וצבא ישראל שלא ביצעו תפקידם בשמירה על המקומות הקדושים.

אולי זו כוונת האליטה במדינה, להתיר את ההפקרות על מנת לחלק את ירושלים לגויים, בהצדקה שקרית שאיזה יהודי קיצוני (כמו יגאל עמיר) עשה את המעשה נגד המקומות הקדושים לגויים וכעת עלינו לפצות את הגויים ולחלק את ירושלים ולתת את השליטה בה לגויים.

הנצרות והאיסלאם שואפים לקחת חלק בשליטה צבאית-משטרתית על ירושלים, שתאושר באו"ם ובמועצת הביטחון ואפילו ארה"ב לא תטיל וטו.
גיזרו ושימרו.


ליה 17.02.1912:18
125. עתיק כחדש: 200 מיליון ש' יושקעו בפיתוח הרובע היהודי בתגובה להודעה מספר 0
בין הפרויקטים: בית הכנסת תפארת ישראל, הבית השרוף ומוזיאון הרובע ההרודיאני • "כל אורח ירגיש את ערכי הנצח של ירושלים"

הרובע יהודי בירושלים // צילום: אורן בן חקון

בשורה למבקרים בעיר העתיקה: החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בירושלים פועלת בימים אלה לשדרוג פני הרובע היהודי בכמה פרויקטים בעלות כוללת של יותר מ־200 מיליון שקלים. 

חפירות ארכיאולוגיות במרחב העיר העתיקה ובסביבותיה חשפו במהלך השנים את עברה המפואר של ירושלים על תקופותיה השונות. החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, בראשות המנכ"ל הרצל בן ארי, האחראית לשיקום ושחזור אתרי הרובע, מחדשת את פני הרובע היהודי ומקדמת פרויקטים שנמצאים בשלבי עבודה שונים ברחבי הרובע, ובהם: מעלית הכותל, "קריה יפהפייה", מוזיאון הרובע ההרודיאני, הבית השרוף והפרויקט "ירושלים של פסיפסים". 

מיזם "קריה יפהפייה" נועד לשפר ולשדרג את המרחב הציבורי של הרובע ולהתאים אותו לצורכי התושבים, לצד הצרכים התיירותיים. הפרויקט מקיף שורה של תחומים, ובהם טיפול בתשתיות, נגישות, עיצוב החזות הכוללת לרבות הקמת מתקני הנפשה והצללה, הסדרת ריהוט רחוב אחיד, התקנת מערכת תאורה מתקדמת, ובכלל זה גם התוויה וסימון של מסלולי טיול לתיירים והצבת נקודות הסבר במוקדי עניין ובמסלולים המובילים אל הכותל המערבי.

השלב הראשון של העבודות התבצע בכיכר רוסנק שברחוב היהודים, ציר תיירות מרכזי ברובע היהודי, המקביל לרחוב הקארדו הביזנטי, שייחנך היום באירוע במעמד השר זאב אלקין וראש עיריית ירושלים משה ליאון, עם הבית השרוף המחודש. אתר התיירות הייחודי "הבית השרוף", שהוא כינוי לאחד מבתי המגורים של עשיר ירושלמי מימי הבית השני, עבר מתיחת פנים משמעותית. לאחרונה עבר האתר שיפוץ יסודי, שכלל החלפות וחידוש כל התשתיות והטכנולוגיות במקום.

בן ארי ציין כי "אני מקווה שכל אדם שיגיע לרובע היהודי בירושלים ירגיש שהגשמנו עבורו את החלום ושכל אורח ותייר שיגיעו מכל רחבי העולם יחושו את הייחודיות ואת ערכי הנצח של בירת ישראל".

במסגרת הפרויקט החלו גם עבודות השיקום והשחזור של בית הכנסת תפארת ישראל, שנחרב ב־1948. העבודות צפויות להימשך כמה שנים ובסיומן צפוי המבנה להתנשא לגובה של 25 מטר. בין הרובע היהודי לרחבת הכותל המערבי בירושלים מפרידים גרמי מדרגות רבים, המקשים את הגישה לבעלי מוגבלויות. פרויקט "מעלית הכותל" נועד ליצור מעבר נוח ונגיש לכלל האוכלוסייה. במסגרת העבודות תתבצע חפירת פיר מעלית ותיכרה מנהרה שתוביל את המבקרים אל רחבת הכותל. שטחו הכולל של הפרויקט הוא 2,000 מ"ר, עלותו נאמדת בכ־57 מיליון שקלים והוא צפוי להסתיים עד ינואר 2022. 

מוזיאון הרובע ההרודיאני הוא הגדול והחשוב מבין האתרים ההיסטוריים ברובע היהודי. מדובר בבתים ששימשו את אצולת ירושלים בתקופת הורדוס עד לחורבן בית המקדש השני. במסגרת התוכנית יחודש פנים המוזיאון. כמו כן, ברחוב הקארדו יוצב ציור ענק שיציין את נקודות הזמן שעברה ירושלים.

https://www.israelhayom.co.il/artic...
ליה 08.04.1908:21
126. נתניהו: ''הגדלנו באופן מסיבי את מספר היהודים שעולים להר הבית'' בתגובה להודעה מספר 0
"הגדלנו באופן מסיבי את מספר היהודים שעולים להר הבית" אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון בחירות.

"שאלת תפילת היהודים בהר הבית תמיד עומדת לפנינו ואני מנסה כמיטב יכולתי למנוע את הפגיעה בכבוד היהודים בהר הבית".

על המוסלמים בהר הבית: "הם מנהלים רק את אל אקצה".

התייחסותו הפומבית של ראש הממשלה אל הר הבית היא יוצאת דופן בחריגותה. באופן עקבי לשכת ראש הממשלה נמנעת מהתייחסות פומבית אל הר הבית.

בהתייחסותו לתחזית הקודרת על הריבונות בהר הבית, שהעלו המראיינים ממקור ראשון נוכח אירועי שער הרחמים, סיפר ראש הממשלה על ההתקדמות היהודית בהר הבית ועל השליטה המשטרתית המלאה שם, לצד האיזון שבו הוא נוקט.

"הגדלנו באופן מסיבי את מספר היהודים שעולים להר הבית", ו"זה משקף את הגישה שלנו" מצהיר נתניהו בראיון.

"שאלת התפילה תמיד עומדת לפנינו", אמר נתניהו והודה ש"נכון, לא שינינו את היחס לכך" ותפילת יהודים עדיין לא מאושרת במקום. אבל, "אני מנסה כמיטב יכולתי למנוע את הפגיעה בכבודם של היהודים שם". הוסיף נתניהו. "הר הבית יקר לא רק להם, אלא יקר לי".

במענה לשאלה מדוע, אם כן, לא ביקר בהר כל עשר שנות כהונתו, נתניהו שיחרר חיוך מסתורי: "מי אמר לך שאני לא מבקר שם? אני לא יכול להגיד. אני מבקר בהרבה מקומות, כולל בשטחי יו"ש, ואני לא מדבר על כל מה שאני עושה במרחב המזרח התיכון".

"הר הבית הוא הבית. כשאני נוגע באבני הכותל, כמו שעשיתי לפני כמה ימים עם פומפאו ועם בולסנרו, זה מעביר בי חשמל וצמרמורת כל פעם וזו לא הצגה. או בואו נגיד אחרת: אשתי לא התחילה להפריש חלה ובני לא התחיל לקרוא איתי את פרשת השבוע רק לפני הבחירות. גם את חוג התנ"ך אני לא עושה לשם יחצנות. אלה דברים שטבועים בי עמוק. זו מורשת סבי ובניי. הדברים האלה עוברים מדור לדור והם אמיתיים. רק עכשיו סיימתי לקרוא את הביוגרפיה של ירושלים, מאת סיימון מונטיפיורי. יש שם ציטוט מפעים של צ'רצ'יל שלא הכרתי. כשהוא נשאל עוד בתור שר המושבות מה לעשות עם העיר הזאת, הוא ענה שצריך לתת את ירושלים ליהודים כי הם היחידים שנתנו לה משמעות לאורך ההיסטוריה".

לשאלה שכרגע נראה שהירדנים מנהלים את מתחם הר הבית. השיב נתניהו: "הם מנהלים את אל־אקצה".

"ברור שיש כאן שיקולים של איזון בין הדתות" אמר, "אבל הריבונות, היכולת להיכנס לשם עם כוחות, היא בידינו. למי יש שם את כוח השיטור? לנו. ואנחנו עושים את זה באיזון הראוי".

פעילים מרכזיים ווותיקים למען הר הבית הגיבו בסיפוק לדברים.

לדבריהם, אמנם סביר שדבריו של נתניהו נאמרו בהקשר של הבחירות ומתוך מטרה למשוך מצביעי ימין, אך לעצם אמירת הדברים מפי ראש הממשלה יש משמעות מרחיקת לכת, גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים.

עוד הם אמרו שאם מדובר בשימוש בהר הבית לצורך תעמולת בחירות, הרי שהדבר מצביע על מעמדו המתחזק של הר הבית בדעת הקהל בארץ.

https://har-habait.org/articleBody/...


ליה 01.07.1909:56
127. נחנך הרחוב המרכזי שהוביל לבית המקדש לפני 2000 שנה בתגובה להודעה מספר 0
הרחוב הקדום שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים, נחנך בטקס חגיגי במעמד שרי ממשלה, נבחרי ציבור ושגריר ארה"ב בישראל

2000 שנה אחרי חורבן בית המקדש בידי הרומאים וגלות היהודים מירושלים, נחנכה היום (ראשון) מחדש "דרך עולי הרגל"- הרחוב העתיק שהוביל את עולי הרגל לבית המקדש.

האירוע החגיגי התקיים במעמד אשת ראש הממשלה הגברת שרה נתניהו, שר החינוך ח"כ רפי פרץ, שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל, חברי כנסת, שגריר ארה"ב בישראל דיויד פרידמן, שליח הבית הלבן למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט, שגריר ישראל באו"ם דני דנון, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין ומנכ"ל עיר דוד, דוד בארי.

בתום 6 שנות חפירות ארכיאולוגיות נחשף לראשונה מקטע באורך של 350 מ'. הרחוב נחפר בניהולה של רשות העתיקות, תוך שילוב עבודות הנדסיות רחבות היקף ברחוב שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. הפרויקט מתבצע במימון עמותת אל עיר דוד. בחודשים הקרובים תhפתח הדרך לקהל הרחב.

במהלך חפירות הרחוב, אשר שימש כרחובה הראשי של ירושלים הקדומה בימי בית שני, התגלו ממצאים מסקרנים, אשר הפכו את התפיסה הרווחת במחקר כי תושבי גבעת עיר דוד, המוכרת מכתבי יוסף בן מתתיהו כ"עיר התחתונה", היו דלי אמצעים.

הממצאים החדשים מעידים כי האוכלוסייה שהתגוררה באזור בתקופה זו היתה דווקא אמידה.

לדברי ד"ר ג'ו עוזיאל, ארי לוי, נחשון זנטון ומורן חג'בי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "הרחוב המרשים והמבנים שנחשפו לאורכו, מעידים על כך שחיתה כאן אוכלוסיה בעלת אמצעים.

בין מפולות החורבן נחשפו חפצי יוקרה, שהמשמעותיים והבולטים בהם, אשר תרמו להבנה זו ונחשפים לראשונה במהלך האירוע, הם שברי שולחנות אבן מעוטרים: אחד מהם - מלבני עם עיטורים מגולפים בשוליו, ואחד נוסף – עגול, עשוי אבן ביטומן, ששובצו במרכזו אבנים צבעוניות".

שני שולחנות אלה, שהוצגו לראשונה באירוע, הם חלק ממגוון רחב של שולחנות אשר התגלו בחפירות, וטופלו בידי החוקרת פרנקי שניידר.

עוד הוצגו לראשונה באירוע מטבעות כסף, שהבולט בהם הוא שקל כסף שהוטבע בעיר צור בשנת 33 לספירה, ואשר - על פי העדות במסכת בכורות, שימש לתרומת מחצית השקל לבית המקדש בשלהי ימי הבית השני: "אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי".

לצד אלה, התגלו בין היתר, תכשיטים, כדוגמת טבעת משובצת אבן יקרה שנחשפה בתוך מקווה טהרה, וכלי חרס ובקבוקונים ששימשו לאגירת בשמים או שמנים.

אורכו הכולל של הרחוב שחיבר בין בריכת השילוח בדרום עיר דוד ועד למרגלות הר הבית, הוא 600 מטרים ורוחבו כ-8 מטרים. עד כה נחשף חלקו הדרומי של הרחוב באורך כולל של כ-350 מטרים. הרחוב המפואר רוצף בלוחות אבן גדולים - כמקובל בבניה מונומנטלית ברחבי האימפריה הרומית.

חשיפת הרחוב שילבה שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות, שתוצאותיהן חיזקו את ההבנה שלפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבניה הענקיים של ירושלים בסוף ימי הבית השני: מהמחקרים האחרונים עולה, כי הרחוב נבנה אחרי ימיו של הורדוס, בחסותם של הנציבים הרומיים של ירושלים - ככל הנראה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, המוכר גם כמי שגזר את דינו של ישו לצליבה.

לדברי החוקרים, "מסקנה זו שופכת, למעשה, אור חדש לגבי ההיסטוריה של ירושלים בסוף ימי הבית השני, ומחזקת את ההכרה בחשיבות שלטון הנציבים הרומיים לעיצוב דמותה של ירושלים". מחפירתן של מפולות החורבן הרבות המכסות את הרחוב, עולה מידע רב ערך על תולדותיו, ואף לגבי משטר התזונה שהיה נהוג בעיר הנצורה בימי המרד. 2000 שנה אחרי חורבן ירושלים, אנחנו זוכים לחזור אליה וממש לגעת ברגעים האחרונים של העיר לפני שחרבה".

לדברי שגריר ארה"ב בישראל, דיויד פרידמן, "עיר דוד מחזירה את ירושלים הקדומה לחיים. היא מאפשרת לכל אחד מאיתנו לצעוד בשבילים בהם צעדו נביאי ישראל ונתנו קול לרעיונות מהפכניים של חופש וזכויות אדם, רעיונות אשר הפכו להיות בסיס אינטלקטואלי וחוקתי לאומתנו. זוהי זכות ייחודית עבורנו כאמריקאים לצעוד יחד עם עמיתינו הישראלים, על דרך עולי הרגל הנחשפת מחדש, במקום בו צעדו אבות אבותינו המשותפים בתפילה ובברכה".

מנכ"ל עיר דוד, חתן פרס ישראל, דוד (דוידל'ה) בארי, "דרך עולי הרגל, חיברה בימי בית שני רבבות בני אדם שהגיעו מכל רחבי הארץ והעולם בדרכם אל המקדש, והיא צפויה לחבר שוב בעתיד הקרוב מיליוני מבקרים ותיירים שיצעדו על אותן אבנים ממש.

לפני 2000 שנה, הרומאים חשבו שהם הביאו את הקץ לחיים היהודיים בישראל ובירושלים. היום, 2000 שנה אחר כך, חזרנו לאותו המקום בדיוק, כעם חופשי בארצנו ובבירתנו, ירושלים".

ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "פרויקט הרחוב המדורג הוא חלק מתכנית שלם לחשיפה ופיתוח של ירושלים הקדומה, שאושרה בישיבת ממשלה. התכנית מבקשת להסתכל על אתרי העיר הקדומה בירושלים בראייה ממלכתית, תכנונית ותקציבית כוללת, אשר תיצור חווית ביקור מובנית ושלמה במרחב ייחודי זה. בימים אלה אנו שוקדים על שלב ב' של התכנית, שישנה את מפת האזור כולו. תכנית שלם הינה חלק מהמהפך המתרחש ברשות העתיקות - הפיכתה לארגון יוזם, כחלק מהתפיסה שהיא תורנית השמירה של הציבור על נכסי המורשת והתרבות".

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, הוסיף "התרגשות גדולה ללכת על אבני הרחוב עליהן דרכו, נביאים, מלכים, כוהנים וכל עם ישראל באי הר הבית. עליהן נאמר שיש אבנים עם לב אדם. הגן הלאומי עיר דוד מגלה היום טפח ועדיין מסתיר טפחיים. יחד עם רשות העתיקות ועמותת אל עיר דוד נמשיך לפתח ולטפח את המקום לטובת מאות אלפי המבקרים. אליו נצרף בקרוב את העיר שעריים, חירבת כאייפה, שלמרגלותיה לחם אותו דוד מול האויב של אותו הדור, גוליית הענק".

ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, אמר "היום ניתן, לראשונה, לצעוד לאורכו של אחד מהרחובות הראשיים של ירושלים הקדומה, להתרשם ממראהו, ולקבל תשובות לשאלות היסטוריות מרתקות שנשאלות כבר למעלה מ- 100 שנה, וקשורות בתולדותיה של ירושלים בימי הבית השני. זהו המשך טבעי של החפירות הארכיאולוגיות הקודמות באתר, אותן החלו בסוף המאה ה-19 חוקרים אירופאים ואמריקנים.

תוצאותיהן של החפירות הללו, הן שקבעו לראשונה כי על גבי הגבעה המזרחית של ירושלים שכנה עיר דוד המקראית, בירתו של דוד המלך, ושם התרכזו מוסדות המנהל של ממלכת יהודה. בימי הבית השני, נכלל האזור בתחומי העיר המורחבת - אזור שכונה בשם 'העיר התחתונה'. בין הממצאים החשובים שהתגלו כבר אז היו, בין היתר, קטעים של רחוב האבן המדורג מימי הבית השני, שנבנה לאורך 600 מ' -משעריה הדרומיים של העיר ומאזור בריכת השילוח וצפונה, לעבר המתחם המקודש. לפני 6 שנים חידשנו את החפירות הארכיאולוגיות לאורכו של הרחוב, והפעם הוא נחשף במלוא הדרו לרווחת רבבות המבקרים שיוכלו לצעוד בו".

מתוך הכרה בחשיבות האתר והממצא, בחרו חוקרי רשות העתיקות לאמץ בחפירתם שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות מתחומי מדעי הטבע, הביולוגיה והגיאולוגיה. שילוב שיטות מתקדמות אלו, הופך את חפירת הרחוב המדורג שבעיר דוד לאחת מהחפירות יוצאות הדופן באיכותן המדעית ובחשיבותן להתפתחות המחקר הארכיאולוגי בירושלים ובארץ בכלל, והן מאפשרות לחוקרים לעסוק בשאלות שעד כה טרם נחקרו.

בחפירות מתגלים ממצאים שיאפשרו לחוקרים לענות על שאלות מסקרנות, כגון: כיצד נראתה הדרך הראשית שהובילה למקדש? ומה היה אופייה העירוני של העיר התחתונה שהשתרעה לצידי הדרך המפוארת?

חונכים את האתר ההיסטורי






ליה 11.07.1911:21
128. שבחי עיר דוד, כזבי סילוואן בתגובה להודעה מספר 0
התגובה ההיסטרית של השמאל והערבים לתגליות החשובות במנהרת עולי הרגל בירושלים היא עוד ניסיון להכחיש כל זיקה יהודית לעיר ולאתריה ההיסטוריים

צילום אחד, מעט לא ‘דיפלומטי’, הכניס בשבוע שעבר להלם קל כמה אנשי שמאל ישראליים ובעיקר את הפלסטינים: תמונתו של שגריר ארה”ב בישראל דיוויד פרידמן, כשהוא הולם בפטיש בקיר דקיק וסמלי שהוקם כדי להפריד בין שניים מחלקיה הדרומיים של ‘דרך עולי הרגל’ העתיקה, היתה לכותרת האירוע.

מדובר באחת התגליות הארכיאולוגיות המרעישות ביותר שנחשפו בירושלים מאז קום המדינה. על הדרך הזאת, שהשתמרה באופן מופלא תחת אפר החורבן הרומאי, צעדו על פי התיאורים ההיסטוריים המוני יהודים בימי בית המקדש השני, לאחר שטבלו בבריכת השילוח, מרחק כ-700 מטר עד להר הבית.

פרידמן הגיע לטקס חנוכת ‘הדרך’, לא רק כדי לבטא הכרה בריבונות הישראלית באזור עיר דוד, אלא גם כדי להוקיר מפעל ארכיאולוגי מפואר, עתיר תגליות וממצאים של רשות העתיקות הישראלית, שאמנם נחנך השבוע אך ראשיתו כבר לפני למעלה ממאה שנה, באתר שנחפר על ידי ארכיאולוגים לא ישראלים; בימים שמדינת ישראל כלל לא היתה קיימת ובתקופות בהן השלטון בירושלים היה מוסלמי.

ארכיאולוגים של רשות העתיקות הישראלית מחפשים או חופרים את ‘דרך עולי הרגל’ (שמכונה בטעות ‘הדרך ההרודיאנית’) רק מראשית שנות ה-2000. אלא שהם אינם הראשונים שתרים אחרי הדרך הזאת או חופרים בה. קדמה להם בתקופת השלטון הירדני הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון, שחשפה את החלקים הצפוניים יותר מהדרך, ואף התריעה שיש למהר ולחפור את עיר דוד לפני שהירדנים יסללו במקום כביש, שאכן נסלל על ידם בסופו של דבר. לקניון קדמה משלחת חקר ארכיאולוגית בתקופת המנדט הבריטי, ולה קדמו, כבר בסוף המאה ה-19 בתקופת השלטון העות’מאני, הארכיאולוגים ג’ונס בליס וארצ’יבלד דיקי.

אל תגליות החפירה הרבות עוד נגיע, אבל תחילה ניגש להזים את הטענה שהיא מסכנת את בתי התושבים בסילוואן, באמצעות שתי עובדות שהציבור אינו מכיר.

הפועלים הערבים אויימו ועזבו

ראשית – תושבי סילוואן עצמם, מאות מהם, השתתפו לאורך השנים בחפירות הארכיאולוגיות מטעם רשות העתיקות, במימון עמותת אלע”ד. החפירה התנהלה לא פעם מתחת לבתיהם של אותם עובדים ערבים בכפר סילוואן, בתחומי עיר דוד ההיסטורית, במטרה לחשוף את צפונותיה של ירושלים ועברה. אותם ערבים מקומיים היו ממשיכים לעבוד שם עד עצם היום הזה, אלמלא ספגו איומים באלימות וטרור מצד שליחי חמאס והרשות הפלסטינית במזרח ירושלים. האיומים הללו אילצו אותם לעזוב את עבודתם, ולקפח את מקור פרנסתם. עמותת אלע”ד ורשות העתיקות החליפו אותם בפועלים יהודים.

שנית – המתנגדים הפוליטיים לחפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד, שמתנהלות כבר כמעט חמישים שנה, מנסים מדי כמה שנים לתקוע מקלות בגלגלי הארכיאולוגים של רשות העתיקות. מעת לעת הם פונים לערכאות משפטיות, ופעם או פעמיים הם אף הגיעו לבג”ץ, שרגישות שופטיו לטענות בדבר הפרת זכויות אדם או פגיעה בהן, היא מן המפורסמות. העותרים טענו שהחפירות מסכנות את תושבי סילוואן, ובג”ץ בדק את טענותיהם ודחה אותן.

ראויים בהקשר זה לציטוט מחודש דבריה הבהירים של שופטת בית המשפט העליון לשעבר עדנה ארבל בבג”ץ 9253/08, בעתירה שהוגשה נגד החפירות ב’חניון גבעתי’ ( חלק מעיר דוד) שלמרגלות שער האשפות.

ארבל קבעה כי “רבות מטענות העותרים נטענו בעלמא, מבלי שיציגו כל בסיס לטענותיהם”, והתרשמה, כי אל מול שורה של פעולות שהציגו לפניה גורמי המקצוע הישראלים לעניין יציבות מבני המגורים באזור, “לא הציגו העותרים כל ראיה שתבסס את הקשר בין החפירות לבין הנזקים שנגרמו לכאורה לבתיהם”.

גם דבריה של השופטת ארבל באשר לחשיבות החפירות בחניון, שהינו חלק מעיר דוד היו מאלפים: “… דומה כי אין מחלוקת שהחניון מצוי בשטחו של גן לאומי וכי החפירות שנערכו בו עד כה הניבו יבול ארכיאולוגי מרשים, שחשיבותו המדעית וההיסטורית רבה, וחורגת מגבולות ישראל… עברה ההיסטורי העשיר של הארץ, מקופל שכבה שכבה באדמתה. דברי הימים של הארץ, של העמים שחיו בה, חלפו בה ונכנסו אל דפי ההיסטוריה. הם נקברו במרוצת השנים תחת האדמה והפכו לצפונותיה”. השופטת המשיכה וציטטה מפסק דין אחר:

ישראל היא אמנם מדינה צעירה, אך שורשיה עמוקים בהיסטוריה האנושית, ואדמתה רוויה לאורכה ולרוחבה בשרידים עתיקים של ציביליזציה אנושית קדומה, שחייתה ויצרה באיזור זה לאורך אלפי שנים. ביתר שאת נכונים הדברים ביחס לאזור המכונה ‘עיר דוד’. תל עיר דוד מספר את דברי ימיה של ירושלים זה אלפים בשנים, כפי שניתן ללמוד עליהם עוד מן התנ”ך (ראו למשל: שמואל ב, ד-ח; שמואל ב, ט-יא, דברי הימים א,טו א, זאת הגם שהמקום עצמו מוזכר כמובן עוד קודם לכן בסיפור עקדת יצחק) וממקורות נוספים.

חשיבות צפונותיה של עיר דוד, לאומית ובינלאומית אינה מתייחדת לבני העם היהודי, אלא יש לה חשיבות לכל מי שמבקש להתחקות אחר תולדותיו של אזור זה שהוא ערש הדתות המונותיאיסטיות. חשיבותו של המחקר הארכיאולוגי אינה מתמצה אך בהבנה עברה של הארץ ובאפשרות לבחון את אמיתותם של הפרטים הידועים לנו ממקורות אחרים על אודותיו, אלא הוא שופך אור על התפתחות התרבות האנושית. ככזה, חשיבותו חוצה עמים וגבולות…”

חותמות, ארמונות ופעמון זהב

ואכן, כאילו צפתה ארבל פני עתיד, ‘חניון גבעתי’ סיפק בשנים הבאות מבול של ממצאים ארכיאולוגיים עשירים ומאלפים. המרכזי שבהם הוא מבנה מרשים מסוף תקופת בית שני, שעל פי הערכת חלק מהארכיאולוגים שימש את הלני המלכה, הידועה במלכות חדייב שבאשור לפני כ-2000 שנה. הלני התגיירה ובנתה ארמונות מפוארים בתחום עיר דוד, המוזכרים בכתביו של יוסף בן מתתיהו ושוחזרו בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני.

ב’חניון גבעתי’ נמצאו גם שרידים מימי בית ראשון; רחוב ביזנטי ברוחב שישה מטרים שנחשף לאורך 30 מטרים; מבנה של בעל אחוזה מהתקופה הרומית עם חצר, גן ומקווה מים; שרידים מהתקופה המוסלמית הקדומה וכן ממצא מעניין באופן מיוחד: טביעת חותם עליה מופיעות בכתב עברי קדום המילים “לנתנמלך עבד המלך”. השם נתנמלך מופיע בתנ”ך בספר מלכים ב’. על פי החוקרים, הממצא הארכיאולוגי מתוארך לאותה התקופה של התיאור המקראי – המחצית השניה של המאה השביעית לפני הספירה.

על פי החוקרים, ‘חניון גבעתי’ הוא כנראה גם מקומה של מצודת חקרא הקדומה, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל. המצודה נותרה מעוז של הסלאוקים ותומכיהם המתייוונים במהלך מרד החשמונאים.

פסק דין נוסף של ארבל נוגע ישירות לעניין ‘דרך עולי הרגל‘, שכן הוא עוסק ב’מנהרת הניקוז ההרודיאנית’, השוכנת בדיוק מתחת לתוואי ‘דרך עולי הרגל’ . מנהרת הניקוז נחשפה לפני שנים אחדות על ידי הארכיאולוגים רוני רייך ואלי שוקרון וכיום ניתן להלך בה מאזור בריכת השילוח ועד ליסודות הכותל המערבי שבאזור ‘גן דוידסון’.

במנהרת הניקוז הזו התגלו ממצאים מרגשים בדמות סירים וכלי אוכל בהם סעדו המורדים את ארוחותיהם האחרונות, קודם שהרומאים גילו אותם במקום מחבואם והרגו שם (על פי בן מתתיהו) כ-2000 מהם. עוד התגלו במנהרה חרב שהיתה שייכת ללגיונר רומאי, כשהיא נתונה עדיין בתוך נדן מעור, וציור של מנורת המקדש משורבט על גבי חרס שבור על ידי אלמוני בן התקופה. האיש כפי הנראה, חזה במו עיניו במנורה האמיתית, קודם שצייר אותה.

במנהרת הניקוז התגלה גם ממצא יחידאי מסקרן: פעמון זהב שבקצהו לולאה, אשר נתפר על בגד שלבש איש רם מעלה בירושלים, לא מן הנמנע שאפילו הכהן הגדול בכבודו ובעצמו. ברצפת המנהרה התגלה כיסוי של בור מים מימי הבית הראשון, אשר נמצא בחציו מתחת למנ