ישראל אלתר - אנציקלופדיה יהודית דעת
האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר, ה"בית ישראל". 1894 - 1977
רבי ישראל אלתר נולד בפולין ב-כ"ד בתשרי תרנ"ה (1894) באסרו חג הסוכות. היה בנו השלישי של בעל ה"אמרי אמת", וכיהן כאדמו"ר אחריו. עד גיל עשר למד אצל סבו בעל ה'שפת אמת'. נודע כעילוי, והיה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים על פי מסורת אבותיו לבית חסידות גור. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, אתו למד עד גיל שש עשרה.
יחסו לארץ ישראל
חסידות גור הראתה חיבה ואהבה לארץ ישראל. לאביו, רבי אברהם מרדכי ה'אמרי אמת' היה יחס מיוחד לארץ ישראל, ובשונה מרוב חבריו האדמו"רים, בא בשנת תרפ"א לביקור בארץ ישראל. לאחר אחד מביקוריו כתב בחזרתו לפולין, בהיותו באוניה, מכתב ארוך למקורביו, שנתפרסם אח"כ בין כל החסידים. בין השאר כתב:
"הנני שבע רצון מאוד, בראותי כי יכולים גם לבוא אל המנוחה ולהתנהג שם בדרכי היהדות, ומי אשר חננו הש"י בהון, יכול בלי ספק למצוא שם את פרנסתו במנוחה שלמה ולשמור היהדות כראוי באין מעצור. אולם גם אלו שאין יכולים ואין חפצים להשתקע בארץ הקודש - יפרישו כל אחד מהונו סכום מסוים ולקנות לו שם חבל נחלה, והוא נושא פירות גם בעולם הזה".
הוא יסד חברת מניות לקניית קרקעות, וקנה ביפו
"עשרים אלף אמה לבנות שמה בנינים וחנויות ובמשך שנה יגמרו הבניינים. לכן אקווה ואבקש שממני יראו וכן יעשו, כי הגיעה השעה לעשות דברים ממשיים בפועל".
היו מאדמו"רי פולין שלא ראו בעין יפה את נסיעותיו של האדמו"ר מגור לארץ ישראל, אבל הוא היה אומר:
"אני כמו חסיד שמוכרח מדי פעם לבקר את רבו, כך אני מוכרח בכל כמה שנים לבקר את האם - ארץ ישראל".
כאחד ממנהיגיה הבולטים של 'אגודת ישראל', הסתייג מהתנועה הציונית שהונהגה על ידי חילונים. אולם לאחר ביקורו בארץ, ובעקבות פגישתו עם מרן הרב קוק זצ"ל, גיבש הרבי את עמדתו: במקום שהחסידים יעמדו מנגד ויעסקו בביקורת על החלוצים הלא דתיים, מוטב שיעלו לארץ, יקנו בה קרקעות, ויגדילו את השפעתם. בזכות עמדתו זו, רבים מבני משפחתו ומחסידי גור עלו לארץ לפני השואה וניצלו. עוד ארבע פעמים ביקר בארץ, ובכל פעם היו עולים עמו חסידים שקבעו את ביתם בארץ. ביוזמתו הוקמה בירושלים הישיבה החסידית הראשונה, ישיבת 'שפת אמת'. סביב הישיבה התגבש הגרעין המרכזי של חסידי גור בארץ.
בזמן השואה ואחריה
בזמן השואה ברח ה'בית ישראל' מפולין לארץ ישראל, אך איבד בשואה את אשתו ושני בניו שנרצחו על ידי הנאצים. הוא התחתן שוב, אך לא נולדו לו ילדים. פעם אמר על עצמו: "אני זכר לחורבן".
לאחר מות אביו נתמנה בארץ ישראל לאדמו"ר, אסף את חסידי גור שניצלו מהשואה, והקים מחדש את חסידות גור. בשנותיו הראשונות בארץ הרבה ללמוד קבלה עם רבה של שכונת שערי חסד וראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב משה חרל"פ, עד שזה נפטר. יחסו של האדמו"ר לרב חרל"פ היה כל כך קרוב, עד שבעת התלבטותו אם לקבל על עצמו את אדמו"רות לאחר פטירת אביו, שלח לו הרב חרל"פ 'פתקה', לרמוז לו שעליו לקבל את האדמו"רות וכך השפיע עליו לעלות על כס האדמורו"ת.
מלקט דרשות שהשמיע לחסידיו חובר הספר 'בית ישראל' על התורה.
נפטר ביום ב' אדר תשל"ז (1977) ונקבר במערת גור בהר הזיתים. עם פטירתו מונה לאדמו"ר אחיו, רבי שמחה בונים אלתר בעל 'לב שמחה'.
אשכול 20761
