להורדת אפליקציה:
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום גילוי מסמכים אשכול 21109

ליה 25.12.1022:44

מה בדיוק אמר כהנא, מה באמת חשב,והאם בעצם צדק ?


קיים צורך דחוף לבירור הנושא - "כהנא".

מי היה באמת כהנא,מה הוא חשב ואילו מסקנות הסיק,מהידע והמידע שהיה לו.

האם מסקנותיו היו מבוססות על הגיון ברזל, או רק על רגש מתלהם?!

על מנת לברר זאת יש להכיר את האדם ואת עמדותיו, ולבחון בצורה אובייקטיבית ,האם יש צדק בטענותיו, כפי שרבים בציבור סבורים,וכפי שמעידות הכתובות הנראות בכל מקום ,והקריאות הנשמעות יום יום:כהנא צדק.

למה מתכוונים אם כך אלה המציגים אותו כמי שצדק?
ליה 25.12.1023:05
1. צפו בראיון :כהנא נגד אולמרט בתגובה להודעה מספר 0

כאשר צפיתי לראשונה בריאיון שערך טד קופל בו עימת בין הרב כהנא לבין אהוד אולמרט נדהמתי.

כל שידעתי על כהנא עד אז היה, שיש לפסול את האיש מכל וכל.הסתבר לי שלא שמעתי מעולם מה היה לו לומר,ולא ידעתי דבר על משנתו הסדורה.

הראיון הציג את כהנא כאדם הגיוני המקדים את זמנו,והרואה בעצם את הנולד לפני רבים וטובים.

בראיון התגלה אולמרט ככלי ריק שאין לו מה לומר באמת,וכל תשובותיו אינן אלא קש וגבבת מילים שבאות לכסות על חוסר אמירה וחוסר הבנה.

אפילו טד קופל חש בשלב מסויים שאולמרט,שייצג בראיון את העמדה של מי שערך לכהנא דה-לגיטימציה ציבורית אלימה,עומד על מצע קרח שעומד להתמוסס תחתיו.

אי אפשר לצפות בראיון ולא לחוש עד כמה ריקה וחסרת תוחלת העמדה שמציג אולמרט,ועד כמה מחוברת למציאות ורואה את הנולד עמדתו של הרב כהנא.

כהנא גיבה את כל אמירותיו בעובדות ובאמירות המבוססות על הגיון בריא.

אולמרט לעומתו אמר דברי הבל מתחילת הראיון ועד סופו,כאשר טד קופל מאבד סבלנותו ומנסה להבהיר לו פעם אחר פעם ,שעליו לענות בצורה ממוקדת על השאלות שנשאל ולא להתחמק מתשובה ברורה.

צפו בראיון :

כהנא נגד אולמרט

http://www.youtube.com/watch?v=olPK...

ליה 01.02.1114:40
2. הרב מאיר דוד (מרטין דייוויד) כהנא בתגובה להודעה מספר 1
הרב מאיר דוד (מרטין דייוויד) כהנא (כ"ח בתמוז ה'תרצ"ב - י"ח בחשוון ה'תשנ"א; 1 באוגוסט 1932 - 5 בנובמבר 1990),

חבר כנסת ומנהיג פוליטי ימני רדיקלי. מקים הליגה להגנה יהודית בארצות הברית ומקים תנועת כ"ך בישראל.

מאיר כהנא נולד בברוקלין שבניו יורק בשנת 1932 ליחזקאל שרגא, יליד צפת, ולסוניה, ילידת לטביה‏‏[1].

בשנת 1957 הוסמך לרבנות בישיבת מיר שבארצות הברית. קיבל תואר ביחסים בינלאומיים ובמשפט בינלאומי פומבי מברוקלין קולג'. השלים תואר שני במשפטים ב-New York Law School.

בילדותו היה פעיל בתנועות הנוער בית"ר ובני עקיבא. בשנת 1963 עלה לישראל אך כעבור זמן קצר חזר לארצות הברית. שימש שנתיים כרב קהילת הווארד-ביץ', קווינס, ערך את השבועון היהודי והדתי "ג'ואיש פרס" בשנים 1962 - 1969 והיה בעל טור קבוע בו מ-1961 עד 1990. בשנת 1968 ייסד את "הליגה להגנה יהודית" בארצות הברית, תנועת ימין רדיקלי שדגלה בשימוש בכוח במאבקים הבין גזעיים בארצות הברית בין יהודים ומיעוטים אתניים אחרים, והאשימה ארגונים יהודיים אחרים כי בשליחות של ערכי ליברליזם ופתיחות הם מתעלמים מהתנכלויות של שחורים ליהודים.

כהנא פעל רבות בתחילת שנות השבעים למען פתיחת שערי ברית המועצות ליהודים המעוניינים להגר ממנה.פעילותו הייתה בניגוד לקו הרשמי של יהדות ארצות הברית.

תומכיו של הרב כהנא סבורים כי פעילותו העלתה לסדר היום נושא שלממשל האמריקני לא היה עניין בו ושהיהודים וישראל היססו לעסוק בו. במאמר הדן ברב כהנא ובתורתו (ראו להלן) הביעה כלתו, ניצה כהנא, את השקפתה כי הוא "הצליח להעלות את הנושא שלו לתודעה העולמית ו'להכריח' באמצעות דעת הקהל, להתנות את ההתקרבות בין המעצמות, ששתיהן רצו בה, ביחס ליברלי יותר ליהודים ובהתרת עלייתם לארץ ישראל".

ב-2 ביולי 1971 עלה לישראל ובה ייסד את התנועה הפוליטית כך. ב-1982, בעת המאבק על פינוי ימית, קרא למתפנים שלא להיכנס לעימות אלים עם חיילים‏‏.

לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה ב-1984, ניהל מסע בחירות אגרסיבי שבו חזר על הסיסמה "תנו לי את הכוח - אני אטפל בהם". לסמלה של התנועה נבחר דגל צהוב ובו אגרוף המונף, קמוץ, אל על, כשהוא בתוך מגן דוד, והמילים "רק כך" (אשר נלקחו, באופן מכוון, מסמלו של האצ"ל).

בספרו "לשיכים בעיניכם" הציג את תפיסת עולמו:

מדינת יהודים פירושה חשיבה וקשרים יהודיים, פירושה תרבות יהודית ורוח יהודית בציבור יהודי. אך מעל לכל, פירושה ריבונות יהודית ושליטה יהודית על ייעודה.

את זה ניתן ליישם רק במסגרת של רוב יהודי קבוע ומיעוט ערבי שלוו וזעיר-ממדים.

אך הערבים סבורים כי היהודים גזלנים ששדדו מהם את ארצם.

אין הערבים חשים קשר מחייב או רגש כלפי מדינה שנשמתה יהודית,והערבים מתרבים, בכמות ובאיכות.

הם יתבעו חלק רב יותר בשלטון;

הם ידרשו "אוטונומיה" לחלקים שונים של המדינה;

לבסוף יאיימו על עצם הרוב היהודי באמצעות שיעור הילודה הערבי'והתוצאה: התנגשות עקובה מדם.

אם אמנם רצוננו למנוע התפתחות כזאת, רק דרך אחת פתוחה לפנינו: העברה מיידית של הערבים מארץ-ישראל לארצותיהם.

כי לגבי ערביי ארץ-ישראל ויהודיה יש רק פתרון אחד: הפרדה.

היהודים בארצם, ואילו הערבים בארצותיהם. הפרדה. רק הפרדה.

במהלך מסע הבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 נפסלה רשימת כך על ידי ועדת הבחירות המרכזית .משהובאה החלטת הוועדה לביקורתו של בית המשפט העליון החליט בג"צ שאין מקום לפסילת הרשימה, שכן זו אינה כופרת בעצם קיומה של המדינה, אלא שואפת לשנות בה את סדרי המשטר בלבד.

אחרי בחירתו של כהנא לכנסת, החליט הוועד המנהל של רשות השידור שלא להזמין אותו להגיב על דברים שהושמעו כלפיו. כהנא עתר על כך לבג"ץ. בית המשפט קיבל את העתירה וחייב את רשות השידור לאפשר לו להשמיע את דבריו.

בישיבת הכנסת שבה נבחר חיים הרצוג מחדש לנשיא שלף כהנא בקבוק חומץ כשהוא מכנה את הנשיא "חומץ בן יין", ברמזו על ההבדל לדעתו בין הנשיא לבין אביו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

כשיצאו מהמליאה בזמן נאומו אמר שהתקיים מה שנאמר: "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" (ישעיהו מ"ט, י"ז), וגם השתמש בביטוי: "אדוני היושב ראש, כנסת ריקה".

הרב כהנא הביע עניין בגורלם של ילדי עדות המזרח שטען כי חולנו במכוון, והציע לקבוע בתענית אסתר יום זיכרון במתכונת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שייוחד ל"שואה הרוחנית" של נוער העולים מהמזרח.

בעצרות שקיים בארץ נכח קהל רב והן היוו מוקד להתנגשויות בין תומכיו לבין אנשי שמאל שבאו להפגין נגדו.

עם כניסתו לכנסת, התגייסו רבים מן החברה הישראלית, ביניהם גופים ממשלתיים ומוסדיים כיועץ המשפטי לממשלה, צה"ל, רשות השידור, משטרת ישראל ורבים נוספים בציבוריות הישראלית, לבלימת התופעה שהוצגה על ידם כסכנה לדמוקרטיה.

כך פעל השמאל נגדו:

היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, התבטא בראיון לעיתון על המשמר כי בעבר ראה בכהנא וברעיונותיו תופעה חולנית אך שולית, אולם לאחר כניסתו לכנסת ברור שיש להלחם כנגדה. זמיר פנה אל ועדת הכנסת בבקשה להגביל את צעדיו של כהנא.[7]

חברי הכנסת יוסי שריד ועדנה סולודר יזמו דיון בעניין זה בדצמבר 1984. ברוב של 12 כנגד 8 קיבלה ועדת הכנסת החלטה להגביל את חסינותו הפרלמנטרית של כהנא, ולא לאפשר לו גישה חופשית לכל מקום בו יחפוץ.משטרת ישראל פעלה בהתאם להחלטה, והגבילה מאוד את תנועותיו של כהנא.

אמצעי התקשורת הממלכתיים החרימו אף הם את כהנא. בתחילת אוגוסט 1984 החליט הוועד המנהל של רשות השידור, שהייתה אז בעלת המונופול על שידורי הרדיו והטלוויזיה בישראל, כי לא יסקרו את כהנא.

משמעות החלטה זו הייתה כי הסיקור החדשותי שניתן לכהנא ולדעותיו היה מינימלי. כהנא עתר לבג"ץ כנגד ההחלטה ועתירתו התקבלה.

גלי צה"ל החליט אף הוא להלחם בתופעה. בחודש אוקטובר 1985 הקדישה תחנת גלי צה"ל יום שידורים "למאבק בגזענות ובכהניזם". כן פורסם למפקדים תדריך מיוחד המתייחס בשלילה לכהנא ולתנועתו.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...

הכנסת, כמוסד, הצרה את צעדיו של כהנא. בתחילה נטען כי אינו ראוי להגיש הצעת אי אמון בממשלה, מן הטעם שסיעת יחיד אינה יכולה לעשות כן. כהנא עתר לבג"ץ כנגד החלטה זו ועתירתו התקבלה.











ליה 01.02.1115:11
3. כהנא נפסל בעוד ששוללי זכותה של המדינה האחרים לא נפסלו בתגובה להודעה מספר 2
הכנסת קבעה :

רשימה לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

שלילת קיומה של המדינה כמדינת העם היהודי.

שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה.

הסתה לגזענות.

חקיקה זו לא כוונה רק כנגד כהנא ותנועתו, אלא גם כנגד הרשימה המתקדמת לשלום, שנתפסה על ידי ועדת הכנסת כשוללת את זכות קיומה של המדינה כמדינת העם היהודי.

עם זאת, בבחירות בשנת 1988 הורשתה הרשימה המתקדמת לשלום להתמודד, למרות החוק החדש, בעוד שתנועתו של כהנא נפסלה מהתמודדות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...

ליה 01.02.1115:22
4. הרב כהנא נרצח על ידי אל סייד נוסייר,איש אל קעידה בתגובה להודעה מספר 3
כהנא נרצח על ידי אל סייד נוסייר,איש אל קעידה בארה"ב,שהשתייך לתא הטרור שניסה בשנת 1993 לפוצץ את מגדלי התאומים באמצעות מכונית תופת שהוטמנה בחניון המגדלים.הפעם נדון נוסייר למאסר עולם, שאותו הוא עדיין מרצה.

מספר שנים לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, במהלך תכתובת עם אנשי הפקה של סרט דוקומנטרי אודות כהנא, שלח נוסייר מכתב מפתיע, שבו הודה ברצח‏‏.



http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...
ליה 01.02.1115:33
5. הליגה להגנה יהודית הוקמה ע''י הרב כהנא ב 1968 בתגובה להודעה מספר 4
הליגה להגנה יהודית (באנגלית: Jewish Defense League, או JDL בראשי תיבות) היא תנועה רדיקלית שהוקמה בארצות הברית על ידי הרב מאיר כהנא בשנת 1968. לאחר הרצחו של הרב מאיר כהנא, החלה בהדרגתיות לדעוך פעילות התנועה והיא מונהגת כיום על ידי שלי רובין. בשל חילוקי דעות אודות אופייה של התנועה, ייסד חיים (ויקטור) ונסייר המכונה "חיים בן פסח" את הארגון "כוח המשימה היהודי" (באנגלית: Jewish Task Force, או JTF בראשי תיבות).

סיפור הליגה להגנה יהודית

"סיפורה של הליגה להגנה יהודית" אינו פחות ממהפכה בחייהם של יהודי ארצות הברית, שהשפיעה גם על קהילות יהודיות במקומות אחרים בעולם. זהו סיפורה של קבוצה קטנה של יהודים, רובם צעירים, אשר הלכו נגד הזרם, ואילצו את אנשי הממסד היהודי לעשות על כורחם דברים שלא היו עושים אילו לא היו מזיזים אותם מאדישותם.

זהו סיפורה של דרך פעולה שהיתה מנוגדת לגמרי לדרך חשיבתם ופעולתם הלא יהודית של מנהיגי הממסד היהודי. העקרונות שהנחו את הליגה היו: אינטרסים יהודיים קודמים אצלנו; כספי ציבור יהודיים שנאספו על ידי הקהילה היהודית צריכים להינתן ליהודים ולמטרות יהודיות בלבד; הגנה עצמית ואלימות, כאשר הם נחוצים, אינם שליליים, אלא יש בהם מוסריות ויהודיות, וחייבים להשתמש בהם כאשר אין דרך אחרת להציל יהודים הנמצאים בסכנה או במצוקה; את חלק הארי של הכספים היהודיים יש להקדיש לערך העליון ביותר – חינוך יהודי אמיתי מקסימלי; אין להתעלם מאנטישמיות כפי שרוצים לעשות המנהיגים היהודיים העשירים הדואגים רק לעצמם.

הספר הזה מתאר את השינויים העצומים שהתרחשו בזכות הפעולות, הלחצים וה"שערוריות" של הליגה, אשר אילצו את המנהיגים היהודיים לאמץ את השיטות הללו בסופו של דבר. הוא מסביר כיצד הרבה דברים טובים שקיימים היום הם דברים שהשתנו לטובה ושלא היו קיימים לפני זמן קצר. והחשוב ביותר, הספר הזה נכתב כדי שהיהודים של היום יוכלו להבין שלא רק שעדיין קיים היום אותו ממסד יהודי מסוכן, אלא שגם נשאר עוד הרבה לעשות.

מתוך הספר:

"גם לפני הליגה להגנה יהודית אפשר היה לשמוע על מעצרים של יהודים למען כל מיני מטרות "נעלות". אבל עכשיו היה משהו שונה לגמרי: במקום להיעצר בשביל המסכנים בוויאטנם או באנגולה... הם נעצרו למען אחיהם היהודים. כמות עצומה של יהודים צעירים התחילו להסתכל על יהדותם בגאווה ובכבוד עצמי..."

"כדי לפעול ביעילות נגד שונאי ישראל, היינו זקוקים ליהודים מאומנים, חזקים וקשוחים, ולשם כך יצרנו יחידה מיוחדת בשם "חיה". רצינו לפתח "חיות" יהודיות – יהודים שיידעו להילחם כחיות –שיפחידו את האנטישמים עד עמקי נשמותיהם. היחידה הזו תרמה רבות לשינוי התדמית היהודית בארה"ב"

"זו היתה הפעם הראשונה שמישהו העז להפגין נגד הפנתרים בהארלם, בשטח "שלהם". ועוד יותר מדהים – זה נעשה ע"י יהודים!"

"שלושה מיליון יהודים ברוסיה הסוביטית נתלשים מעימנו עכשיו, וחובה עלינו להפר כל חוק שצריך למען הצלתם" .

"אני מאמין שאותן נשמות עומדות... ובכל פעם שמגיע יהודי לעולם האמת, הן שואלות אותו: "איפה היית כשזעקנו?" אלה הן נשמות היהודים משואת אירופה, ותהיינה שם גם נשמותיהם של יהודי ברית המועצות. אני רוצה להיות מסוגל לענות: "הייתי שם, ועשיתי מה שיכולתי".

http://www.jewishidea.org/liga.htm







ליה 01.02.1115:40
6. NEVER AGAIN -אתר הליגה להגנה יהודית ופעילותו בתגובה להודעה מספר 5
The Jewish Defense League is the most controversial, yet the most effective, of all Jewish organizations. Never Again, the JDL motto, opposes the mainstream opinion that Jews shouldn't fight back when they are attacked.

We are standing up for you! Through our activism and web presence, JDL is firmly committed to combating Jew-hatred in all of its multifarious manifestations.

Read our site, get connected, and get involved!

http://www.jdl.org/
ליה 01.02.1116:51
7. הרב מאיר כהנא - הסיפור האמיתי (א') / ניצה כהנא בתגובה להודעה מספר 6
הרב מאיר כהנא נולד בניו יורק בשנת 1932 לאביו יחזקאל שרגא, יליד צפת, ולאמו סוניה, ילידת לטביה. מאז נעוריו היה אידיאולוג רב להט.

בספר השנה של סיום התיכון, שהוא היה אחד מעורכיו הראשיים, הוצגה קריקטורה שלו, מדבר בלהט מול מליאת הכנסת (כולם ידעו שהוא מתכוון לעלות לישראל) כשהיא ריקה. מין נבואה שכזו.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים למד בישיבת מיר שבניו יורק, שם הוסמך לרבנות, ובמקביל למד היסטוריה ומדעי המדינה לתואר ראשון, יחסים בינלאומיים לתואר שני ובנוסף סיים גם לימודי משפטים. במקביל היה כהנא פעיל בתנועת הנוער בית"ר ולאחר מכן ב"בני עקיבא" (הוא נישא לליבי, חניכה שלו מתנועת בני עקיבא), ושימש כרב בבית כנסת. למרות שהיה פעיל מאוד מבחינה חברתית, סבל מגמגום קל. מי שרוצה, יכול להיזכר במנהיגים היסטוריים אחרים...

אחד המושגים בהם השתמש הרב כהנא באופן קבוע היה המושג "אהבת ישראל". אצלו המושג הזה היה חי ונושם. האהבה שלו לא התייחסה למושג המופשט "עם ישראל", שיש רבים שאוהבים "לאהוב". אצלו, המושג הזה התגשם באיש הפרטי, כמו אותו יהודי קשיש ובודד, בשכונות העוני של ניו־יורק, הנועל את דלתותיו מפחד הבריונים האנטישמיים בשכונה.

את ה"ליגה להגנה יהודית" הקים כדי להגן על אותם יהודים קשישים ועניים שהתגוררו בשכונות שבמרכזי הערים בארה"ב, וסבלו שם מאנטישמיות.

שכונות אלו היו מיושבות בעבר בעיקר על ידי יהודים, אבל במשך הזמן האמידים־ יותר בקרב היהודים עזבו אותן לטובת שכונות יוקרתיות יותר בפרברים, ונכנסו אליהן שחורים ואחרים ממעמד סוציו ־אקונומי נמוך.

היו ביניהם בריונים שהחלו להציק ליהודים הנותרים, ואיימו עליהם ועל רכושם. ליהודים לא הייתה יכולת להגיב.

הרב כהנא ארגן את הנוער היהודי, בדרך כלל נוער שהיה מנותק מן היהדות, החדיר בנערים גאווה והכרה בערכה של יהדותם, ואימן אותם להיות מסוגלים להגן על היהודים מפני הבריונים.

השפעתם של מעשים אלו הייתה עצומה. ראשית, הם השיגו את מטרתם המוצהרת - הגנה פיזית על היהודים. אולם בנוסף, הם גם גיבשו בנוער היהודי את הקשר והשייכות לעם היהודי. רבים מהם עלו במשך הזמן לארץ כהמשך טבעי לאידיאלים של הליגה.

המתנגדים הגדולים ביותר לפעילותו של הרב כהנא בליגה להגנה יהודית היו אנשי הממסד היהודי, כיון שהוא העלה לפני השטח את הבעייתיות של תפקודם כנציגי היהודים.

האוכלוסייה היהודית הייתה השלישית בגודלה בעיר ניו־ יורק, וכללה מאות אלפי יהודים עניים, שהופקרו במידה רבה על ידי הממסד שהיה אמור לייצגם ולעזור להם.

הדברים הגיעו עד כדי כך, שלא רק שיהודים עניים אלו לא קיבלו את כספי הצדקה שארגונים יהודיים אספו (הללו הקדישו את הכסף לכל מיני מטרות "אוניברסליות"), אלא שהם אף לא קיבלו את כספי הרווחה שהגיעו להם מהעירייה, מחמת חוסר ייצוג מספיק במנהלות המקומיות - זאת כיון שהממסד היהודי היה עסוק בבעיות כגון שוויון זכויות לשחורים ולפורטוריקנים, ולא דאג להגנת המסכנים מבני עמו, מפני התנכלותם של אותם שחורים ופורטוריקנים עצמם.

אנשי הממסד היהודי סלדו מכל פעילות שהייתה עלולה להבליט את יהדותם ולדרוש מהם אחריות ישירה לבני עמם - דבר שנגד את העקרונות ה"אוניברסליים" שהם דגלו בהם (ברובם). זאת, על אף שמעמדם החברתי בעצם בא להם כנציגי היהודים.

אחד הדברים החשובים ביותר שהשיג הרב כהנא בחייו היה העלאת מאבק יהודי ברית־ המועצות אל התודעה העולמית, דבר שהביא לפתיחה משמעותית של מסך הברזל לעלייה יהודית לארץ ישראל. יהודים אלו נכלאו מאחורי מסך הברזל תוך לחץ ממלכתי להתבוללות ומחיקת הזהות היהודית שלהם.

הוא החליט לקחת אחריות ולהילחם למען אחיו, גם במחיר האישי של גינויים והתנערות קולנית מצד הממסדים היהודיים.

הליגה להגנה יהודית בראשותו הצליחה להפעיל לחץ על שתי המעצמות, שהיה להן אינטרס כלכלי משותף בהתקרבות הדדית, ובכך הביאה להתניית התקרבות זו בשחרור יהודי ברה"מ. במהלך שנות פעילותה שוחררו עשרות אלפי יהודים, והדורסנות של השלטון הקומוניסטי כלפיהם פחתה, עקב ההד שכל התנכלות כזאת קיבלה בעולם.

אחת "החוויות המכוננות" של הרב כהנא הייתה התנהגותה של יהדות ארצות הברית בזמן שואת יהודי אירופה. שתיקתם, התעלמותם, ופחדם מלהשפיע על מדיניות ארה"ב בכל אמצעי שהוא כדי להציל את אחיהם העולים על המוקד, היו בשבילו דוגמה לכישלון ולפחדנות, שהעידה על אנוכיות וחוסר לויאליות כלפי האחים הנשרפים. הוא בשום אופן לא רצה להיות שותף להתנהגות כזאת.

"סירובו של הנשיא רוזוולט להפציץ את מסילות הברזל ולקבל לארצות הברית ספינות של פליטים יהודיים היה פשע. אולם איזו תגובה באה מצד מנהיגים יהודיים לפשע זה?

לא קריאה לחמישה מיליון יהודים אמריקאיים לצאת לרחובות, לא קריאה לשביתות שבת ולמרי אזרחי, לא צעידה המונית של רבנים לבתי הסוהר. הפשע הזה נתקל בסך הכל במחאות הרגילות, שחסרו תוכן ועוצמה.

היהודים לא היו מוכנים לוותר על גלימת 'ה"מכובדות", גם כשהיה מדובר בהצלת נפשות של אחיהם" (סיפור הליגה להגנה יהודית, עמ' 82).

השיח הפנימי שלו היה תמיד עם החובה המטפיזית שלו בעולמו, עם "ועתה, מה ה' אלוקיך דורש מעמך?", ולא עם פוליטיקאים ומעצבי דעת קהל, ואפילו לא עם הקהל עצמו.

אחד המוטיבים החוזרים אצל הרב כהנא מאז ימי התיכון שלו, עת כתב לבטאון בית הספר, ועד לימיו האחרונים, היה ה"משפט בשמיים": "...אני מאמין שאותן נשמות עומדות.... ובכל פעם שמגיע יהודי לעולם האמת הן שואלות אותו: 'איפה היית כשזעקנו?' אלה הן נשמות היהודים משואת אירופה, ותהיינה שם גם נשמותיהם של יהודי ברית המועצות. אני רוצה להיות מסוגל לענות: הייתי שם ועשיתי מה שיכולתי".

זה היה המניע למאבקו למען יהודי ברית המועצות. כדי להעלות נושא זה על סדר היום הציבורי והתקשורתי, הוא השתמש באלימות נגד הנציגויות והשליחים הסובייטים בארה"ב. פעילות זו כללה "פיצוץ" המופעים של אמנים שהגיעו מבריה"מ להופעות באמריקה, במסגרת "חילופי תרבות"; איומים ברצח דיפלומטים סובייטים בתגובה להוצאה להורג של יהודים; והפגנות סוערות שליוו דיפלומטים רוסיים בכל אשר הלכו.

במאמרו "הצהרה לבית המשפט" שהתפרסם בספר "כהן ונביא" הוא מסביר את צעדיו. ראשית, הוא ראה חובה שבעיית יהודי רוסיה תתפרסם, שכן שום בעיה אינה יכולה להיפתר כל עוד העולם אינו יודע שהיא קיימת. שנית, להערכתו, מצבם של יהודי רוסיה לא יכול להיות רע יותר בעקבות פעילות כזו בארה"ב.

בנוסף, על היהודים שמעבר למסך הברזל להרגיש ש"אכפת" ליהדות העולם מהם, כדי שלא יתייאשו וישאבו עידוד ועוצמה מהתמיכה הניתנת להם על ידי אחיהם היהודים. מכל אלה גזר את המסקנה שרק אלימות תביא את שאלת יהודי רוסיה אל כותרות העיתונים, וכך אכן היה. בעקבות פעולות הליגה נפתחו שערי ברה"מ במידה חסרת תקדים ויותר מ-‏60 אלף יהודים שבו הביתה לישראל, כולל צעירים ואקדמאים.

למרות ההצלחה, הרב כהנא היה מודע לסכנות הנובעות מהיות התנועה אנטי ממסדית, ונקיטתה בשיטות שאינן בנורמה המקובלת. במאמר "על אקטיביזם ואקטביסטים", שהתפרסם בעיתון "ג'ואיש פרס", (מופיע גם הוא באסופה "כהן ונביא'), הוא ניתח בצורה בהירה את המבחן שעל פיו ניתן לשפוט אדם התומך בעמדות של מיעוט אידיאליסטי הפועל נגד התפיסות המקובלות ונגד הממסד:

"מי מצטרף לתנועה אקטיביסטית אנטי ממסדית?

קומץ של אידיאליסטים אמיתיים אשר אכפת להם מעומק ליבם, ואשר הם באמת ובתמים מזדהים עם המטרה, או האנשים שהם נאבקים למענם. ועוד סוג של אנשים שמצטרף לתנועה כזאת הם "האנטיים המקצועיים" לסוגיהם ... יש שמחפשים את ההתלהבות, יש שמורדים בהורים, ולבסוף יש מרי נפש ובעלי נטייה לשנוא ... כשבוחנים מנהיג, דע, שהכשרון איננו דבר נפוץ, אך הכשרון איננו הדבר הראשון שעליך לחפש.

כשהקב"ה בחר את משה וגם דוד, הוא לא בחן אותם ביכולת הנאום או הארגון שלהם.

הוא לא הסתכל על המוח, אלא על הלב. שניהם היו רועי צאן, והקב"ה בחן איך הם טיפלו בעדר. היו אלה הרחמנות והאכפתיות על הכבשים הרכות שהביאו את ה' לבחור בהם להיות רועים של אנשים ...

כשבוחנים מנהיג אקטיביסט, השאלה חייבת להיות האם הוא אוהב או שונא יהודים? לעיתים קרובות מדי מאחורי הדאגה הקנאית ליהודים ... לא עומדת כל כך האהבה לנדכאים כמו השנאה לממסד.

לעיתים קרובות מדי, היהודי המדוכא והסובל, מהווה לא יותר מאשר קרדום לחפור בו את עתידו האישי של המנהיג ...

על כן, הקשב והתבונן היטב באותו אדם שטוען שהוא אוהב יהודים. האם הוא מאיים פיזית על יהודים אחרים - ולו בשם ה"מטרה"? אותו אדם אינו אוהב, הוא שונא.

האם הנאומים שלו מלאים מרירות כל כך עזה, עד שהשומע יכול כמעט לטעום זאת? ... היזהר מאותו אדם."

גם לאחר עלייתו ארצה, המשיך הרב כהנא לקיים קשר רצוף עם יהדות ארה"ב והיה נוסע לשם להרצאות בכל רחבי המדינה במשך חודשיים מדי שנה. השפעתו על יהדות ארה"ב בכלל ועל הצעירים בפרט הייתה גדולה.

במאמר פרידה מהרב כהנא שפרסם יורם חזוני בג'רוזלם פוסט הוא כותב: "...מאיר כהנא הקדיש עשרים שנה לסיבובי הופעות בקמפוסים באמריקה, עם המסר שלו: לימדו על היהדות, עלו לארץ ישראל, התעקשו על מה שאתם מאמינים בו, והיאבקו עליו.

בכל שנותיי כסטודנט, לא שמעתי אף פעם את המסר הזה מפיו של נואם אחר: לא מפיו של רב הקמפוס, שפחד שדיבור גלוי בעניינים אלו, עלול לתת לסטודנטים תחושה לא נוחה; לא מפיו של שליח הסוכנות, שחשב ש"אם יהיו לנו שאלות", אנחנו נבוא אליו; לא מפיהם של פוליטיקאים ישראלים שבאו לביקור, שבדרך כלל השמיטו כל אזכור של עלייה או יהדות.

הרב כהנא היה המנהיג היהודי היחיד שהיה לו מספיק אכפת מהחיים שלנו, כדי לבוא אלינו ולספר לנו מה הוא חשב שאנחנו יכולים לעשות. הוא היה היחיד שעשה רושם שהבין כמה רצינו שתהיה לנו סיבה טובה להישאר יהודים - על אף שהמשמעות היחידה שהוצעה ליהדותנו הייתה הפסקות לימוד עם פלאפל ב"הלל"... תופעה זו לא הייתה מוגבלת לנאום אחד מסוים.

במשך השנים, התברר לי שאין כמעט אקטיביסט יהודי ־אמריקאי צעיר, שלא קרא את ספריו, לא שמע את נאומיו, ולא צחק והריע לשמע הקלטות של הדיבייטים שלו, שהשמיע סטודנט כלשהו בחדרו בפנימייה..."

http://www.haayal.co.il/story_1541
ליה 01.02.1117:47
8. הרב מאיר כהנא - הסיפור האמיתי (ב') / ניצה כהנא בתגובה להודעה מספר 7
על משנתו הסדורה של הרב כהנא לגבי עם ישראל וארץ ישראל, ועל הדיאלוג שלו עם הציבוריות הישראלית. חלק שני ואחרון.

דמותה של מדינת ישראל

הרב כהנא עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1971. כבר אז הבין שהזהות היהודית של המדינה היא הבעיה המשמעותית ביותר שעל העם היושב בציון להתמודד עמה. הסיבה החיצונית העיקרית שהצריכה את זירוז ההתמודדות עם נושא זה של בירור הזהות העצמית, היא הבעיה של התושבים הערביים שחיו במדינה, ולא קיבלו את הגדרת זהותה כמדינה יהודית.

הוא הבין שהעם בישראל מבקש מצד אחד להגשים את זהותו היהודית, ומצד שני סובל מ"דחף בלתי ניתן לכיבוש" להיות "עם ככל העמים", בעל ערכים מערביים אוניברסליים ליברליים, ככל המדינות המתוקנות. רצונות אלו באים לידי עימות חזיתי בהתייחסות לבעיה של ערביי ארץ ישראל. כאן, הרי, יש רק שתי אופציות: או שאתה מערבי ליברלי, ועל כן אתה מקבל באופן עקרוני את האפשרות של ביטולה של מדינת היהודים - באמצעים דמוקרטיים וחוקיים לגמרי - על ידי יצירת רוב ערבי שיבטל את המאפיינים היהודים ישראלים של המדינה; או שאתה מונע את האפשרות הזאת על ידי חוקים שאינם "מערביים ליברליים".

רוב הגישות הציוניות, מהשמאל המתון ועד לימין ה"מתנחל", מנסות להחזיק במקל משני קצותיו ומתעלמות בדרך כלל מהבעיה הדמוגרפית המתעצמת.

טענתם היא שהבעיה תיפתר על ידי עלייה מוגברת, או על ידי "תירבות" הערבים וצמצום הילודה אצלם. רבים מעדיפים להתעלם, ומצפים שיקרה "משהו" שיציל אותנו מהאסון הדמוגרפי הזה. אולם מעבר לכך שהפתרונות הללו לא יכולים לעמוד באופן אמיתי לאורך זמן, הרב כהנא הבין שיש כאן נקודה יסודית יותר.

המשך החשיבה וההתנהגות של המערכת התרבותית בישראל לפי הכללים המערביים ־ליברלים גורמת לכרסום הלגיטימציה של הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית, עוד הרבה לפני שיווצר מצב של רוב ערבי ממשי.

לא בכדי טבע כהנא כבר בשנת 1988 את הביטוי "או כהנא - או ערפאת". ורק כדי לסבר את האוזן, נזכיר כי הימין בראשות שמיר ואידיאולוגית "ארץ ישראל השלמה", שלטו אז במדינה, וערפאת היה מנודה בתוניס הרחוקה, ונראה היה כאילו הוא בסוף הקריירה שלו.

כבר אז הבין הרב כהנא שאין דרך ביניים. או שאתה מקבל את זהותך היהודית במלואה, על כל המתחייב ממנה, או שאתה בעצם מוותר על שורש זכותך להיות כאן, ואז, על אף שאתה מדבר גבוהה גבוהה על "זכותנו על כל ארץ ישראל", אתה בעצם מקבל את ערפאת - הטרוריסט, המושחת, האויב - כבעל זכויות שוות, ואולי עדיפות, על ארץ ישראל.

לאור ההתבטאויות העכשוויות של אריאל שרון, מי שנחשב לימין הקיצוני האולטימטיבי בזמנו, בזכות קיומה של מדינה פלשתינית בעבר הירדן המערבי, ניתן לראות כיצד הניתוח של הרב כהנא היה חד ואמיתי.

כבר אז, כאשר המפלגה שדגלה ב"ארץ ישראל השלמה" עדיין שלטה במדינת ישראל, הוא ראה את ערוותה של האידיאולוגיה הימנית־ לאומית הפאסיבית, נטולת היהדות.

הוא ראה שלא יהיו בה ערכי אמת שיוכלו לעמוד מול ערכי השמאל האקטיביסטי.

הרב כהנא פרס את גישתו לשאלה הערבית (שנבעה מגישתו ליהדותו בכלל) בעיקר בספר "לשיכים בעיניכם" (שם הספר לקוח מהפסוק בספר במדבר, לג: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה"). שם, בלשון בהירה, הוא מציג את הניתוח שלו למקורות הסכסוך, ואת הגישה שלו לפתרונו, בהקשר הפוליטי ־היסטורי של זמנו (שנות השמונים), שמתאים במידה רבה לשל זמננו.

הטענות שלו הן:

א. הסכסוך הישראלי ־פלשתיני הוא בעצם סכסוך יהודי ־ערבי שהחל שנים רבות לפני הקמת המדינה. הסכסוך החל עם תחילת התגבשותם של היהודים בארץ ישראל לכדי יחידה לאומית בעלת ביטוי מעשי, ובא לידי ביטוי בהתנכלויות ליהודים וברציחתם על ידי ערבים לאורך כל ההיסטוריה הציונית, עוד לפני הקמת המדינה, לפני כיבוש יהודה ושומרון, ולפני בניית ההתנחלויות (דודתו של הרב כהנא, אמה, ועוד שלושה קרובי משפחה נרצחו על ידי ערבים ב-‏1937, בעת שחזרו מחתונה במונית מחיפה לצפת. הניצולה היחידה הייתה בת דודתו, ששכבה מתחת לגווית אמה).

ב. התחושה הלאומית הפנימית של הערבי הישראלי קשורה קשר אמיץ עם האומה הערבית, העוינת את קיומה של ישראל כמדינת היהודים.

ערבי, בהגדרה, אינו יכול להזדהות עם מדינת היהודים - "ישראל" - כמדינתו, בה יבואו לידי ביטוי שאיפותיו הלאומיות.

הגישה המקובלת על רבים, שהדרך ללבו ולהשלמתו של הערבי עם הישות הלאומית הזרה לו המתגבשת בארץ, עוברת דרך קיבתו ותנאיו הסוציאליים - היא זלזול באנושיותו של הערבי.

כיון שאינו יכול להזדהות עם אופייה של המדינה, צפוי שהערבי ישאף לשנות את זהותה של המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה, בשלב הראשון, ולמדינה ערבית, עם זהות לאומית ערבית, בשלב השני; אלא שיש ערבי שירצה לעשות זאת בדרכים דמוקרטיות, ויש שירצה לעשות זאת בדרכי טרור ואלימות.

לאורך כל השנים לא היה שום קשר בין העלאת רמת החיים וההשכלה של הערבים, לבין ירידת עוינותם לישראל. דווקא אצל המשכילים שבהם הייתה רמת עוינות גבוהה, שהתרגמה גם לנקיטת אמצעים מעשיים נגד ישראל.

ג. יש סתירה יסודית בין הגישה הרואה את מדינת ישראל כמדינת היהודים, שבה היהודים הם רוב והתרבות שלה היא יהודית, והיא מחויבת ליהודי העולם באמצעות חוק השבות ומערכת יחסים מיוחדת עם הקהילות היהודיות וכדומה, לבין הגישה הרואה את מדינת ישראל כדמוקרטיה מערבית ליברלית, שיש בה שוויון זכויות מוחלט ואמיתי בין האזרחים היהודים והערבים.

ההשקפה הנפוצה בארץ, המחברת את שתי הגישות הללו יחד, מחזיקה את המקל בשני קצותיו, טומנת את ראשה בחול, ואינה מוכנה להתמודד חזיתית עם הסתירה הזאת.

מהות תחיית עם ישראל בארצו היא לאומית־ דתית־ יהודית, וסותרת חלק מהעקרונות המערביים־ ליברליים שהתנועה הלאומית הציונית חרתה על דגלה, בחלק המודע והרציונלי של משנתה.

ביסודה של תנועה זו עומדת התחושה שהעם היהודי שונה באופן מהותי מהעמים שישב בתוכם, שיכול וצריך להיות לעם זה ביטוי לאומי ייחודי, ושביטוי זה יכול להיווצר רק בארץ ישראל.

כל זה עומד כמובן בסתירה לחשיבה המערבית־ ליברלית, לפיה השייכות הלאומית־ דתית אינה משמעותית במערכת היחסים בין המדינה לאזרח.

חוסר היכולת להתמודד עם סתירה מודחקת זו מונע מהציבוריות הישראלית את היכולת לנתח כראוי את הבעיות מולן היא עומדת.

גם אם פה ושם יש המסוגלים לראות את הבעיה בבהירות, הרי היצמדותם לעקרונות הדמוקרטיה המערבית־ ליברלית מונעת מהם את היכולת למצוא פתרונות אמיתיים לבעיה. יתרה מזאת, הציבוריות הישראלית, אולי בגלל חוסר בשלותה, שונאת ותוקפת בחימה שפוכה את כל מי שמנסה להסב את תשומת הלב לבעיה הקיומית הזו.

ד. חוסר ההתמודדות הישרה והכנה של מנהיגי הציונות לדורותיהם עם הבעיה הערבית הביא אותנו למצב שאנו נחשבים בעיני העולם, ולאט לאט גם בעיני עצמנו, לעושי עוולה, לבעלי מוסר כפול, וחוסם את האפשרות למצוא פתרון. מצב הביניים הוא לא נכון ולא מוסרי, בין לפי העקרונות המערביים ־ליברליים, ובין לפי העקרונות הלאומיים היהודיים.

נמצאנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן: איננו פותרים את הבעיה, ובכל זאת נושאים אתנו רגשי אשמה וסיבוך מוסרי.

ה. לשם פתרון בעיית הערבים בארץ ישראל דרוש, ראשית כל, שבלבו של היהודי תהיה וודאות פנימית מוחלטת שארץ ישראל היא ארצו של העם היהודי, ורק ליהודים יש זכות לבטא בה את שאיפותיהם הלאומיות.

הערבים שחיו בה, חיו בארץ לא להם, בין אם היו מודעים לכך ובין אם לאו. הערבי, אם ברצונו לחיות בה תחת הריבונות והאופי הלאומי היהודי - יהיה לו דין של "גר תושב": אדם בעל זכויות פרט של קניין, הגנה וכדומה, אולם בלי זכות לביטוי לאומי.

ערבי שחפץ לחיות במקום שבו יהיה ביטוי ללאומיותו הערבית - ילך לאחת מעשרים ויותר המדינות הערביות, שבהן לאומיות זו באה לידי ביטוי חופשי.

לדעתו של הרב כהנא, אדמה אינה מגדירה את זהות האנשים היושבים עליה, אלא להיפך - היא מהווה כלי המכיל את העם, המוגדר בפרמטרים אחרים לגמרי. לכן, מגוחך לטעון שעצם ישיבתו של אדם במקום גיאוגרפי מסוים תעניק לו זהות לאומית.

לענייננו, העובדה שערבי גר בארץ ישראל, אין בכוחה להעניק לו את הזהות ה"ישראלית", ובודאי אין בה כדי להשיל ממנו את הזהות הערבית שלו.

לפיכך, קריטוריון המגורים בארץ ישראל אינו יכול להוות כרטיס כניסה ל"לאום הישראלי". הקריטוריון הוא רק השייכות הלאומית, כלומר שייכות ללאום יהודי לעומת שייכות ללאום הערבי.

כל יצירה "לאומית" אחרת, היא יצור כלאיים מלאכותי, מלים בעלמא, שאין מאחוריהן תוכן מהותי ומעשי.

הדרך המעשית שהוצעה על ידי הרב כהנא בזמנו כדי להתמודד עם הבעיה של תושביה הערביים של ארץ ישראל, תובא כאן בלשונו (לשיכים בעיניכם, עמ' 224-226):

"א. הזהות בין המדינה לבין האומה תהיה היסוד הבלעדי להגדרת האזרחות של מדינת ישראל. מדינת ישראל קמה וקיימת אך ורק למען האומה היהודית, ובכך מהווה את המדינה היהודית, בית דירתו של העם היהודי.

רק חברות בעם היהודי בכוחה להקנות אזרחות במדינה היהודית. כל בני העם היהודי - ללא כל יוצא מן הכלל, ובכל מקום שהם - זכאים אוטומטית לאזרחות במדינה היהודית, ומי שאינו בן העם היהודי אינו יכול להגיע לאזרחות מעין זו.

חברות בעם ישראל אפשר לקנותה במסגרת המשמעת של היהדות וההלכה. מי שאינם יהודים רשאים לגור בארץ ללא אזרחות וללא זכויות פוליטיות, ועד למספר מרבי שייקבע על־ ידי שיקוליהם הביטחוניים של המדינה ושל העם היהודי.

שום מדינה לא תוכל להרשות זכות מגורים למספר בלתי ־מוגבל של מי שאינם אזרחיה, ואין יחסם של הללו אליה משנה כלל.

רשיונות השהות של כל גר תושב תקפם יהיה לשנה. בתום השנה ייבדק כל מקרה מחדש.

"ב. לכל תושב ערבי של ארץ ־ישראל יוצע לעבור מרצונו החופשי לארץ ערבית, או - אם תהיה אפשרות - לכל ארץ אחרת, לפי בחירתו, כל המסכים להצעה זו יפוצה באופן מלא על רכושו, יזכה במענק כספי ובזכות ראשונים לאשרות כניסה למדינות המערב (והכשרה מקצועית מתאימה, אם תידרש).

סכום הפיצוי ההולם על רכושו ייקבע על ־ידי גוף נייטרלי, והתשלומים יבוצעו בשעורים קבועים והוגנים. בגוף הזה יהיו חברים יהודים מארצות ערב שהפסידו מיליארדים ואשר טרם זכו בפיצוי כלשהו.

פיצוי הערבים על רכושם יבוצע תוך- התחשבות בחובות שחייבות מדינות ערב לקהילות היהודיות שעלו מארצותיהן.

מדינות הנפט הערביות יידרשו לתרום את תמורת הרכוש היהודי שהוחרם ללא מתן פיצוי. הצעת הפיצוי והמענק תהיה תקפה לתקופה של חודשיים, כדי לאפשר לכל ערביי הארץ לשקול אותה בכובד ראש. אחרי ־כן ייכנס לתקפו שלב ג'.

"ג. ערבי הדוחה את ההצעה יידרש להצהיר אמונים למדינה היהודית, בנוסחה שתביע את הכרתו בהיות ארץ־ ישראל ביתו של העם היהודי ובריבונות יהודית מלאה, וכן בזכותו הבלעדית והמוחלטת של עם ישראל עליה.

מי שינהג על ־פי דרישה זו יישאר כתושב ישראל, ללא אזרחות, ללא תביעות לריבונות לאומית וללא זכויות פוליטיות (כגון הזכות להצביע בבחירות), מאחר שאינו בן לעם היהודי, אך יישמרו לו זכויות פרטיות - לחיות את חייו התרבותיים, הכלכליים, הדתיים, החברתיים והקהילתיים, אך ללא הטבות ממשלתיות שונות שיוענקו מעתה רק לאזרחי המדינה, המדינה מצידה תגביל את מספר תושביה שאינם אזרחים בהתאם לשיקוליה הביטחוניים.

"ד. ערבי המסרב לקבל מעמד כזה יפוצה על רכושו, אך לא יזכה במענק, ויועבר לארץ ערבית, אך לא מערבית. העברתו תבוצע בלי להזדקק לכוח, אם אפשר, אבל אם יעמוד הערבי בסירובו, יועבר בכוח וללא כל פיצוי. הערבים המועברים יובאו לגבול הלבנון או הירדן או לאזור החוצה בין ישראל למצרים.

"ה. ערבי שתאושר הישארותו לאחר שנשבע שבועת אמונים למדינה היהודית, אם יורשע לאחר־ מכן בפשע בעל אופי לאומי או בטחוני - וכן כל המסייע ביודעין לאיש כזה - לא יכלא, אלא יורחק מן הארץ ללא כל פיצוי.

"ו. בעיית הערבים תובהר היטב ליהודי העולם. בעיקר יוסברו השלכותיה אם לא תיפתר בדרך המפורטת כאן. יהודי העולם יתבקשו לממן את תכנית ההגירה מימון ־חירום.

"ז. בינתיים: כל תושב שאינו אזרח יידרש לעבוד תקופה של שלוש שנים במסגרתו של גדוד עבודה. חובה זו תחול בהגיעו לגיל 18; לאחר ־מכן יעבוד תקופה של חודש מדי שנה. שום ערבי לא יתקבל ללימודים אוניברסיטאיים אלא־ אם ־כן יישבע אמונים למדינה היהודית.

"ח. מסים ייגבו במלואם מערביי ישראל, ולא תורשה התחמקות מתשלום מסים. כמו ־כן תונהג מדיניות תקיפה למנוע תפיסת אדמה בידי ערבים, וכן בניה בלתי חוקית.

"ט. תשלומי הביטוח הלאומי יוגבלו לאזרחים בלבד.

"י. במסגרת השרות הצבאי והלאומי יוקמו גדודי עבודה ליהודים, שיוכשרו לעבוד עבודת־ כפים פיזית. יחד עם זאת ינוהל מסע ציבורי מקיף למען העסקת פועלים יהודיים."

הרב כהנא חשב שהבעיה בקבלת יישום התוכנית אינה אצל הגויים, אלא דווקא עם היהודים "העומדים בתוקף על זכות ההרס העצמי שלהם".

עם יהודים אלו המשווים באופן טיפשי את העברת הערבים בידי היהודים, להשמדת העם שביצע היטלר ביהודים, שהרי אינו דורש לפגוע בערבים אלא להציל חיים בשני הלאומים על ידי ההפרדה.

דווקא המדיניות של אנשי המוסר המעוות היא אשר תוביל בסופו של דבר למרחץ־ הדמים האיום, שהיהודים המציאותיים מבחינים בו בבהירות מבהילה.

גם ההשוואה עצמה היא מופרכת, שהרי יהודי גרמניה לא טענו שגרמניה היא שלהם, שנשדדה מהם על ידי הגרמנים, ושבכוונתם לפעול עד שיהיו לרוב בגרמניה ואז להפוך אותה ל"יהודה".

הרב כהנא והציבוריות הישראלית

לרב כהנא הייתה יכולת נדירה להתקשר עם האנשים שדיבר אליהם. האכפתיות והכנות שקרנו ממנו אל האנשים סללו מסילות ללבבם. לפיכך, אין זה מפתיע שהנשק שראו יריביו כיעיל ביותר במאבקם בו וברעיונותיו היה חרם והשתקה.

זהו נשק שמופעל במדינה דמוקרטית רק מול סכנה גדולה ביותר.

"בעלי הבית" על הדמוקרטיה הישראלית, קרי, התקשורת, בתי המשפט והמערכת הפוליטית, לא היו מוכנים לחשוף את אזרחי ישראל בפני רעיונותיו ואישיותו של הרב כהנא באופן ישיר, אלא רק דרך המסננת של אמצעי התקשורת.

זאת אף על פי שגישתם בדרך כלל היא: "הציבור בוגר, ולכן צריך לספק לו את מלוא המידע, והוא ישפוט בעצמו", והם מוכנים לשמוע ולהשמיע אפילו את דברי אויבי המדינה, הרוצחים באזרחיה.

הם חשו כנראה שהאתגר שהוא מציב בפניהם גדול מכדי שהם יוכלו להתמודד איתו ישירות.

משום כך, הוא מעולם לא רואיין בטלוויזיה בשידור חי. גם לאחר שבג"ץ הורה לרשות השידור שלא להחרים אותו, דבר לא השתנה.

למותר לציין שאיש לא נתבע לתת את הדין על בזיון בית המשפט.

החשש מהרב כהנא מבחינתם, היה מוצדק, כיון שפעמים רבות, האנשים שבאמת נפגשו עמו באופן ישיר, ללא הסילוף וה"פרשנות" של כלי התקשורת, הסכימו למה שאמר, ורבים מהם הפכו לתומכיו.

ואכן, על אף ההחרמה התקשורתית הכמעט־ מלאה, וההכפשה והשחרת הפנים המתמשכת שנעשתה לו, הסקרים שנעשו לקראת הבחירות ב-‏1988 ניבאו לו הצלחה מטאורית (מה שבסופו של דבר גרם לפסילת רשימתו). סקרים אלו שיקפו את האלפים הרבים ששמעו אותו ישירות, במאות עצרות עם, שכינס תחת כיפת השמיים במרכזי ערים בכל הארץ.

ההתייחסות אל הרב כהנא כגזען מצד מתנגדיו הייתה כלי בידיהם כדי לעשות לו דה־ לגיטימציה. אין ספק שההשוואה בינו ובין הנאצים עזרה מאוד ליצור לו דימוי שלילי, והכשירה את סתימת פיו.

אולם השוואה זו ערבבה את המושג "גזענות" עם המושג "הפרדה לאומית".

הרב כהנא דגל בהפרדה על רקע לאומי (הפרדה שאינה על בסיס אישי, שהרי אינה כוללת "גרי תושב", כאמור). הפרדה זו היא עקרון מקובל ויסודי ביהדות. המשפט המורגל בפיו של הרב כהנא בא מתוך תפילת ה"הבדלה" של מוצאי שבת: "....המבדיל בין קודש לחול, ובין אור לחושך, בין ישראל לעמים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה...". בספריו הרבים, מראה הרב כהנא איך עיקרון זה שולט במקורות ההלכה והמחשבה היהודיים (ולפחות בתחום זה, אין אמת באמרה "מהמקורות אפשר להוכיח מה שרוצים", כפי שייווכח המעיין, מדלות המקורות היהודיים שמצליחים מתנגדי הרב כהנא לגייס לטובתם).

ההפרדה הלאומית היא בעצם היסוד להקמתה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, ולהעלאת היהודים אליה לפי חוק השבות. ההבדל בין הרב כהנא לבין הציונים ה"רגילים" הוא שאצלם, ההתייחסות להפרדה הלאומית היא כאל אילוץ שהאנטישמים כפו על היהודים (לפי זה הקמתה של מדינת ישראל היא בעצם אילוץ אנטישמי...), בעוד שאצל הרב כהנא ההפרדה היא ערך חשוב, חיוני, ועקרון של לכתחילה ולא בדיעבד, שכן עקרון זה מאפשר לעם ישראל למלא את תפקידו בעולם.

מהותה של הגזענות היא התייחסות אל הגזע ה"אחר" כגזע נחות ובזוי. אולם למרבה הפלא, דווקא הערבים לא חשו ביחס מבזה מצד הרב כהנא אליהם.

כמובן, הם ידעו שהוא אויב מר של שאיפותיהם הלאומיות בארץ ישראל, ושאם תורתו תתקבל על ידי חלקים נרחבים בעם ישראל, הרי שהקיץ הקץ על חלומותיהם בארץ הזאת. אולם הם לא חשו מושפלים מבחינה אנושית מיחסו אליהם.

בפגישות אקראיות שהיו לו עם ערבים שזיהו אותו, וידעו את דעותיו, היחס של הערבים אליו היה גלוי ופשוט, והם אף נכנסו אתו לשיחה על דעותיו ללא תחושות עלבון.

את אחד הביטויים המובהקים לכך ראיתי במכתב שהרב כהנא קיבל מערבי בשם שחאדה מחמד. להלן ציטוט מדויק של המכתב:

"לח"כ מאיר כהנה

למרות שאני שונא אותך בדם, אני מכבד אותך כאוייב!!! ואנהג בהתאם לכך. רצ"ב צילום מכתבי למעריב. שמך מוזכר במאמר שלי. מערכת מעריב בוודאי לא יפרסמו את המכתב שלי, כדרכה של עיתונות ציונית. אתה מוסמך לפרסם את המכתב בשמי המלא בכל הפרסומים שלך (המכתב מתייחס לתגובה של ד"ר שאול הלוי פרידלנדר על דבריה של גליה תמם נגד ערבים. ד"ר הלוי קרא שם להתייחס לדבריה בחומרה, על אף היותה אם שכולה).

כפי שאתה אוהב לומר את האמת ואת כל האמת מנקודת השקפתך, גם אני רוצה לומר את האמת שלי המוחלטת בכל חריפותה למרות הפער בינינו. לי כערבי לאומני ולך כיהודי לאומי יש נקודה משותפת והיא: מלחמה באנשים צבועים ודו ־פרצופיים, כמו ד"ר הלוי ויוסי שריד.

אני מעדיף להלחם באריות ובזאבים - כמו תנועת כך וגאולה כהן - במקום להלחם נגד עכברים ושועלים כמו שולמית אלוני ומאיר וילנר.

את כתובתי לא אמסור לך, לא משום שאני מפחד מהבריונים שלך, אלא כאויב אני רוצה לשמור מרחק ומוכן להמשיך ולהיות אתך בקשר דרך העיתונים ואמצעי התקשורת עד שנפגש בשדות הקרב.

שחאדה מחמד."

הרב כהנא אינו זקוק ל"הכשר" מהערבים, אבל יש במכתב זה כדי להבהיר שהגדרתו כגזען, שנעשתה על ידי יריביו מבית, נעשתה לצורך המאבק בו, ולא היה לה יסוד במציאות הממשית.

הרב כהנא היה פעיל מאוד מבחינה פוליטית מעשית. הוא כינס עצרות עם ונתן הרצאות וחוגי בית בכל מקום בארץ ישראל. גם בתקופת היותו חבר כנסת, הוא הקדיש שנים ־שלושה ערבים בשבוע כדי לדבר עם האנשים פנים אל פנים.

למרות הפעילות האינטנסיבית הזו, הוא לא זנח את הפעילות הרוחנית. הוא כתב ספרים פובליציסטיים כגון "לשיכים בעיניכם", "לעולם לא עוד", "האתגר" "למה להיות יהודי", ו"סיפורה של הליגה להגנה יהודית" (רובם באנגלית), וגם ספרים תורניים, שרובם יצאו לאור רק לאחר מותו. על אלו נמנים הספר "אור הרעיון", הפורס את הביסוס התורני לרעיונותיו, ו"פירוש המכבי" (ראשי תיבות מאיר כהנא בן יחזקאל), על חלק מספרי התנ"ך. כמו כן, הוא היה בעל טור שבועי קבוע בעיתון היהודי הגדול בניו יורק, ה"ג'ואיש פרס".

השמאל בישראל חש איום עמוק מאוד מרעיונותיו של הרב כהנא, הרבה יותר עמוק ממה שחש מהאידיאולוגיה של "מולדת", שאינה שונה מהותית מבחינת היחס לערבים, מזו של הרב כהנא.

האיום שהשמאל וכלל האליטות השליטות בארץ חשו מצד הרב כהנא ודרכו, היה בכך שהוא יצג מערכת מוסרית אלטרנטיבית לעקרונות שהיוו את התשתית האידיאולוגית של האליטות הקיימות.

החשש מפניו הפך למשמעותי כאשר הסתבר שמערכת העקרונות היהודית שהרב כהנא ביטא, קיבלה הד חיובי בחלקים רחבים בעם.

הזרם היהודי שפעם בליבם של רבים מתחת לפני השטח, על אף שלא היו דתיים בהתנהגותם, נענה באופן סוחף לאידיאל שהציב הרב כהנא. משום כך, האליטות פסלו אותו מלרוץ לכנסת, ועשו ככל יכולתם להוציא אותו מהלגיטימציה של השיח הציבורי.

היה ברור לכל, שהרב כהנא אינו מתכוון להסתפק בתפקיד של ראש "הגטו הדתי" במדינה, אלא שהוא באמת מתכוון לנהל את המדינה לפי עקרונותיו - אם העם יבחר בו. כלומר, חשיבתו ומגמת פעילותו היו כלל ישראליים, ולא הסתפקו בדרישות סקטוריאליות, שבמהותן אינן מאיימות על האליטות השליטות.

האיום שהוא יקבל את השליטה האידיאולוגית במדינה, גם אם הדבר יקרה בדרך דמוקרטית לחלוטין, הפחיד את המערכות השליטות.

על כן, אלה נחלצו כאיש אחד לעשות לו דה־ לגיטימציה בכל האמצעים, תוך עקיפת האתגר האמיתי שהציב בפניהם - האתגר שהציבה השאלה: כיצד ניתן ליישב, באופן העמוק ביותר, בין האידיאולוגיה המערבית החילונית הליברלית, עם מדינת לאום יהודית בארץ ישראל, בלב המרחב הערבי?

לא רבים העזו להבין שיש צורך לבחור בין שתי אופציות, ושככל שנקדים לבחור ביניהן כן ייטב: אם אנו בוחרים באידיאולוגיה המערבית־ ליברלית ־חילונית, הרי אנו בוחרים גם באובדנה של מדינת ישראל כמדינה יהודית; ואם אנו מעדיפים את המדינה היהודית, הרי זה מחייב אותנו לנהוג לפי אמות מוסר יהודיות, ולא מערביות־ ליברליות וחילוניות.

השאלה הזאת ממשיכה לנסר בחלל הציבוריות הישראלית גם היום. עם הזמן, היא הופכת ברורה יותר ויותר. עם הזמן, מסתבר שהחלוקה האמיתית של הציבוריות הישראלית אינה בין ימין ושמאל, דתיים וחילוניים או מזרחיים ואשכנזים, אלא בין הבוחרים באופציית הזהות היהודית של מדינת ישראל, לבין הבוחרים בשבילה בזהות המערבית ליברלית, תוך נכונות להקרבת הזהות היהודית שלה.

http://www.haayal.co.il/story_1542

ליה 01.02.1118:14
9. בן סימון זועם: כהנא השאיר לנו יורשים בתגובה להודעה מספר 8
בן סימון זועם: כהנא השאיר לנו יורשים

חילופי דברים קשים בוועדת הכנסת. טיבי: איך אפשר למנות את ח"כ בן ארי לחבר בוועדה? בן סימון: במותו ציווה לנו כהנא את בן ארי.

טיבי ובן סימון זועמים

דיון סוער התקיים היום (שלישי) בועדת הכנסת שדנה בחקירת מימון ארגוני השמאל.

ח"כ דני דנון (ליכוד) אמר, כי יש בידו מסמכים בהם מפורט "שחור על גבי לבן", כלשונו, אילו מדינות זרות ממנות ארגונים במדינת ישראל, זאת במטרה להעביר מצביעים למחנה השלום. נבדוק את ארגוני הימין והשמאל וכל מימון מכל מדינה".

ח"כ אורית זוארץ (קדימה) הוצאה במהלך הדיון לאחר שנקראה לסדר שלוש פעמים.

לאחר איום מפלגות השמאל כי יחרימו ועדת חקירה שכזו, הצהיר יו"ר הועדה ח"כ יריב לוין (ליכוד), כי למרות שיש לו את הסמכות הוא לא יחייב אותם להגיע ולהיות שותפים בועדת החקירה. יו"ר הקואלציה, ח"כ זאב אלקין פרס בפני הועדה את ההצעות לפריסת חברי ועדת החקירה.

ח"כ בן סימון (העבודה) מחה על הכוונה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את מימון ארגוני השמאל, "הצעת החוק היא הצעה גזענית, ברוח מנהיג כך, הרב כהנא. לצערי הרב כהנא השאיר יורשים וזה ח"כ בן ארי". בן סימון כינה את החקירה הצפויה, מנוולת.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.אשתו של בן סימון ארגנה את החרם השמאלני על מוצרי יש"ע.

2.היום הסבירה הרשקוביץ שאיש אינו מעוניין לזמן את אנשי האירגונים האלה וזו הסיבה האמיתית לתחושת האין-אונים המציפה אותם.

לכן הם רותחים.

המטרה של הועדה בכנסת היא לתקוף את כל הנושא מכיוון חדש ואחר לחלוטין.

בעצם זהו מהלך שיוביל לשפיכת אור זרקורים על האירגונים,הכספים,התורמים,החוקים,ושינויי החקיקה הנדרשים,כמו גם הבדיקות של הגופים הממונים על בטחון המדינה ואזרחיה,ודרכי חקירה רעננות המתבקשות מול פעילותם העויינת ,המסוכנת והחתרנית של אירגונים לא ממשלתיים בישראל, של קרנות שונות כדוגמת הקרן לישראל חדשה,קרן יוזמות אברהם ועוד.

הכוונה בכנסת היא לזמן את כל גורמי הבטחון והאכיפה השונים בארץ,כולל את רשם העמותות שכבר ממילא התבטא בראיונות שונים ואמר שהכלים שיש לו אינם מספיקים כלל לבדיקת עומק ,של הנעשה עם אירגונים אלה ועם הממון הזורם.הוא הציע בעצמו שינויי חקיקה,ושינויים בהגדרות שונות הנוגעות לאירגונים הלא ממשלתיים.

בו זמנית מתכוונים חברי הועדה לזמן את נציגות מס ההכנסה שתציג את המצב ואת השינוי הנדרש מול ההזרמות הכספיות האלה למימון שינוי חברתי והתערבות בפוליטיקה הפנים ישראלית על ידי ממשלות זרות וגורמים עויינים שונים.

החשיפה הכוללת תייצר חקיקה חדשה ומצב חוקי חדש ולא מוכר בישראל עבור אירגונים לא ממשלתיים אלה.

3.לדעתי לבן סימון יש חוצפה חסרת גבול.לו הנשוי למנהלת החרם על ישראל יש עזות מצח לפתוח פה גדול ומלוכלך.

פעם היו אומרים על אחד כזה שיש לו פד"ס.זוכרים מה זה?



נס קפה 15.03.1600:36
34. אז ככל הנראה צדק בתגובה להודעה מספר 1
ליה 03.09.1112:18
10. האם הרב כהנא צדק? צפו והחליטו בעצמכם: בתגובה להודעה מספר 0
האם הרב כהנא צדק?

http://www.youtube.com/watch?v=WkoM...
ליה 03.09.1112:33
11. דרשוביץ: עלינו לחתור ולהבין מה בדיוק הרב כהנא מבקש לומר בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.09.11 בשעה 12:44 בברכה, ליה

הרב כהנא בעימות מול אלן דרשוביץ / עם תרגום לעברית

"למען הדיוק עלינו לחתור ולהבין בדיוק מה הרב כהנא מבקש לומר"!

http://www.youtube.com/watch?v=yin0...
ליה 11.10.1109:15
12. ברוך מרזל מאשים! בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 11.10.11 בשעה 09:23 בברכה, ליה

ברוך מרזל מאשים!

http://www.youtube.com/watch?v=YwVk...
פילוביץ שחף 12.10.1118:59
13. הרב כהנא הי''ד מדבר על עסקת חילופי שבויים=גלעד שליט (*) בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 20.02.14 בשעה 20:30 בברכה, פילוביץ שחף

הרב כהנא זצ"ל הי"ד מדבר על עסקת חילופי שבויים = גלעד שליט

איך פסלו את האיש הזה ומיד הוציאו אותו מחוץ לחוק והתירו/הפקירו את דמו ....מה לא הגיוני בדבריו..?!

היום מוסלמי/ם/יות ישראלי/ם/ן/יות אומר/ים/ות דברים קשים פי מאה ..........ומפחדים להתקרב אליו/הם/ן..........ואני חושב שהוא ניבא בפשטות את מה שעובר עלנו כיום ואנחנו משלמים על זה בגדול...

ברגע שפסלו אותו, גזרו עלינו את הסמאל הקיצוני..ואת הח"כים הערבים...
המסיתים הגדולים...


אז איפה טעינו...?!

.
.
http://youtu.be/Dl0LcTw6-3U.youtube
.
.
תזכורת:
.
.
מה בדיוק אמר כהנא, מה באמת חשב,והאם בעצם צדק ?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc... כהנא

הרב מאיר כהנא הי''ד, ירושלים: נבואת זעם שלצערינו מתגשמת
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc... כהנא

הרב כהנא בעימות מדהים מול אולמרט ב ABC
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc... כהנא

סקופ אישי: שיר שלי שאת המילים כתב מאיר כהנא זצ''ל
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc... כהנא

וגם חיסלו את בנו וכלתו:
החיסול הוזמן וקיבל סיוע מהיהודונים מבית היוצר של ביילין הבוגד, בדיוק כפי שחוסל אביו
הרב מאיר כהנא ובדיוק כפי שחוסל השר רחבעם זאבי "גנדי" זיכרונם לברכה הי"ד !!!


תמונות בלעדיות מאזכרת הרב בנימין וטליה כהנא הי''ד
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc... כהנא

מבחן התוצאה !!

החשש: בזמן מלחמה ערביי ישראל יתקוממו
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc... כהנא



לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc...
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc...


















ליה 14.11.1123:21
14. זילבר: היום כולם יודעים - כהנא צדק בתגובה להודעה מספר 0
21 שנה לאחר רצח הרב מאיר כהנא הי"ד בני יורק יוצא הזמר אריאל זילבר בקליפ לזכרו תחת הכותרת: היום כולם יודעים - כהנא צדק.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 03.11.1210:31
15. יצא לאור ספר עם נאומיו של הרב כהנא במליאת הכנסת בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.11.12 בשעה 10:56 בברכה, ליה

"לא בטוחה שהיה מצליח לעצור את אוסלו"

לרגל יום השנה ה-22 להירצחו של הרב מאיר כהנא הי"ד, שיחול בשבת, בני משפחתו מוציאים לאור ספר עם נאומיו במליאת הכנסת.

כלתו, ניצה כהנא, מספרת לערוץ 7 כי נעשתה עבודה רבה כדי להנגיש את נאומיו לדור הצעיר.

"זו אסופה מחודשת של כל הנאומים של הרב כהנא בכנסת. עברו אמנם שלושים שנה מאז נישאו הנאומים, הרבה אנשים התחלפו, אבל חלק מהנושאים אקטואליים מאוד, החל מנושאי בטחון, זכותנו על הארץ, המאבק מול המתייוונים שרוצים מדינת כל אזרחיה ועוד".

ניצה מספרת שגם היום, 22 שנה לאחר הרצח יש לרב כהנא חסידים רבים שלא הכירו אותו, אך לומדים מספריו.

"אני חושבת שהרבה מהרעיונות שלו נקלטו בכל מיני מקומות והם כבר נחלת הציבור. אפילו אני כפעילת ליכוד יכולה לומר שהרבה מהרעיונות שלו מיושמים, וכמובן שתלמידיו המובהקים מיכאל בן ארי וברוך מרזל, ממשיכים לשאת את תורתו".

היא סבורה שגם הרב כהנא לא היה מצליח לעצור את תהליך אוסלו.

"הרבה פעמים אני שואלת את עצמי מה היה קורה אם הוא היה חי היום. מצד אחד מזל שהוא לא ראה את כל תהליך אוסלו, והשבר שבא בעקבותיו, כי הוא הרי חזה את כל זה.

להערכתי גם אם הוא היה חי, זה לא היה ניתן לעצירה. אם הוא היה קיים היום במערכת הפוליטית, וודאי שקולו היה נשמע בצורה ברורה, אבל אני חושבת שהקב"ה חסך ממנו את כל הסבל".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.מבינים שהרב לא היה מצליח לעצור את הסכם אוסלו, מכיוון שהמדינה לא מוכנה לקבל שינוי.

2.צריך להשמיע את הקול של הרב כהנא בכנסת!

3.מדובר בהוצאה עם הערות והארות, נאומים שלא הוכנסו במהדורה
הקודמת, שאילתות שלא היו כלל במהדורה הקודמת, וכן מראי מקומות, מפתח עניינים ומפתח אישים. ספר במהדורה מחודשת שמומלץ בכל בית ע"מ להבין את התקופה שלנו, ואיך היה הכל יכול להיות אחרת, לו רק היינו מקשיבים, מפנימים ומיישמים את דבריו.


ליה 03.11.1210:58
16. הרב כהנא: עשרות כתות של מיסיונרים הסתערו על העם היושב בציון והסרטן מתפשט בתגובה להודעה מספר 0
לפני כארבעת אלפים שנה עמד בארץ-ישראל יהודי ושמו אברהם, אברהם אבינו, אבי האומה. בליל קסם, כאשר השמים היו מוארים בכוכבים מבריקים, כוכבים הממלאים את פני הרקיע, כרת ה', הקדוש ברוך הוא, ברית עם אבי האומה, בחר בו ובזרעו מכל העמים להיות לו נבחר ועליון, והבטיחו את כל הארץ, מנהר מצרים ועד נהר פרת.

הוא ציווה לאברהם לקחת שלושה עגלים ושלוש עזים, שלושה איילים, ותור וגוזל ולבתר אותם בתווך, כאשר השכינה בתוך עשן ולפיד אש עוברת ביניהם. זה היה הרגע ההיסטורי, הברית בין הבתרים, הברית שמקדשת את עם ישראל ובוחרת בו מכל העמים, לקבל את התורה, את האמת, לשמור את מצוותיה, חוקיה ומשפטיה ולהיבדל משאר האומות ומשיקוציהן.

הנה, באותו רגע של בחירה של כריתת ברית כבר נרמז לאברהם אבינו על הסכנה האורבת לפתח בניו. "וירד העיט על הפגרים, וישב אותם אברם". הפגרים, הבתרים המסמלים את הקורבנות של עם ישראל בבית-המקדש; והעיט - סמל הגויים שירדו עלינו בניסיון לבטל את תורת ישראל ולחסל את עם ישראל וקדושתו.

על כך אומר הרמב"ן: "נרמז לו כי יבואו העמים לבטל הקורבנות, וזרע אברהם יבריחם". העיט היורד עלינו היום, העיטים המיסיונריים מכל המינים, כתות הנוצרים הארורות, כתות המזרח המתועבות, "וירד העיט", המיסיון, העוף הדורס עם עיניו הגדולות, כנפיו הארוכות, מעופו המהיר וציפורניו החדות והרצחניות, ירד על יהודי מדינת ישראל. מרחוק הוא כבר הריח את ריח הפגרים, הצברים שרוקנו מכל תוכן יהודי, מכל ערך רוחני, הצברים שהושמדו נפשית על-ידי המנהיגים היהודים בארץ, שלקחו את מקומם של אברהם, יצחק ויעקב אבי אבות האומה, והחליפום באבי אבות הטומאה.

העיט, המחפש את הפגרים, מצא את הישראלי, קורבן השואה הרוחנית בישראל, זרע קודש, נכדו של ישראל סבא. העיט של המיסיון מתלהב, מתרגש, יוצא מגדרו: אדמה פורייה כזאת עוד לא ידע. ואכן, המורמונים הגיעו. וכך כותב מיסיונר מורמוני בשם ‎TVEDTNES JOHN מירושלים למנהיג הכנסייה כבר בשנת ‎1972: "בכנות, מעולם לא מצאתי אדמת מיסיון כה טובה כמו זאת, ואני הייתי מיסיונר בארצות-הברית, בצרפת ובשווייץ. ובכן, אני יודע על מה אני סח".

נכון, הוא יודע ואני יודע את הסכנה המרחפת על ראשו של העם בישראל, כאשר מצד אחד יורד עלינו העיט, ומצד שני, במקום אברהם אבינו שרץ להבריח אותו, אנו שבויים בידי ממשלת המתייוונים, מלכות הזלה המנפנפת דגל הדמוקרטיה, נס הטמיעה וההתבוללות, יריעת הבד של התאבדות.

במקום להבריח מהארץ את החלאה, הזוהמה, הלכלוך הזה של המיסיון, אנו מזמינים אותם, מסייעים להם ומעודדים אותם ליטול את נשמות ישראל.

זרע הנוצרים הצלבנים, יימח שמם, שהשמידו רבבות יהודים, צאצאיהם של האינקוויזיציה הקתולית הקטלנית, שהשמידה את היהודים בספרד ובפורטוגל, בני בניהם של הידוע לשמצה הכומר מרטין לותר, יימח שמו, אבי הפרוטסטנטים, שהורה לשרוף את בתי-הכנסת על יהודיהם, זרעיהם של אלה מוזמנים לרדת על פגרי הצברים הריקים מכל תוכן, מכל ערך של יהדות.

בירושלים, ברגע זה, בונים המורמונים, אחת הכתות הכי מסוכנות לנו, מוסד עצום, שיהיה מרכז הציד, ציד היהודים.

האדמה היתה כמעט שי אלוקי מטדי קולק, קולק המלקק לגויים בצורה מחפירה.

העירייה בירושלים לקחה אדמה ציבורית, ושינתה את ההגדרה שלה, כדי שהמורמונים יוכלו לרכוש אותה ולבנות עליה את המוסד שלהם.

לפני זמן מה עמד כאן חבר כנסת מר"צ והגן על המורמונים. הוא מכיר אותם, כך אמר, ידידים טובים של ישראל, של העם היהודי. אותו אחד, שלדאבוננו היה פעם קצין חינוך ראשי בצה"ל, מבטיח לנו שהמורמונים לא יעסקו בארץ בפעילות מיסיונרית. לעג לרש. מורמוני בלי מיסיון כמוהו כרב שך בלי שבת, או עזר ויצמן בלי ערבים, או יוסי השריד בלי פלשתין.

העברת אנשים על דתם היא חלק אינטגרלי מהדת המורמונית. להם זה חוק ולא יעבור, מצווה.

כבר ביוני ‎1972 כותב אותו אחד, טוודנס, על הנפש אשר עשה כבר בירושלים. וראש הכת הזאת כאן, דייוויד גיילבריך, כבר בשנת ‎1972 כתב דוח מיסיונרי ובקשה לנציגים קבועים של הכנסייה בישראל. וכך הוא כותב: "הסניף בישראל מכוון לפעולות מיסיונריות ועובד כמיטב יכולתו להפיץ את ברכות השיבה".

המורמונים הם רק חלק אחד וקטן מסרטן המיסיון כולו.

העיטים ירדו עלינו בהמוניהם, בהריחם את ריח הפגרים.

אסור שהמאבק יצטמצם לכת אחת, כאשר כל בר-בי-רב יודע ומכיר, שנגע הצרעת מתפשט בכל הארץ. עשרות כתות של מיסיונרים הסתערו על העם היושב בציון. רשתם פרוסה על ישראל. הסרטן מתפשט.

כאן, בירושלים, ברחוב נרקיס, עומדת הכנסייה הבפטיסטית, בראשותו של המיסיונר רוברט לינדזי.

הכנסייה הזאת מארחת מדי שבת קבוצת "יהודים למען ישו" בשם "נתיביה", אשר בראשה עומד משומד בשם יוסף שולם. כל שבת הם מזמינים אותנו, היהודים, לתפילה כביכול, תפילה לישו, לנצרות.

מצד אחד שמעתי ושמחתי באומרם לי שבאוקטובר ‎1982 נשרפה הכנסייה. מצד שני שמעתי שראש העיר הוציא כסף מהעירייה ותרם להם סכום נכבד. ובכך ממשיכים לינדזי והבפטיסטים כאן, בירושלים עיר הקודש, ליטול את נשמות היהודים, ובגבעה הצרפתית בירושלים נמצא "מרכז כספרי", והכומר אולה קוורמה מפינלנד מודה בפה מלא שהוא מיסיונר.

למי אכפת? למי?

בלוד ובתל-אביב מסתובבים הערפדים של הכת "עדי השם (האל)" ומוצצים את דמי נשמותיהם של היהודים.

ברחוב שפר בתל-אביב הם משמידים את הנוער.

בלוד, בשכונת רמת-אשכול, הם מסתובבים וצדים נפשות יהודיות. וקולו של יהודי אחד, עולה מרוסיה, נשמע כשהוא זועק: כאן בארץ שלנו, ארץ היהודים, אני צריך לפחוד ממיסיונרים? בתו נתפסה ברשתם.

העיר טבריה מלאה משיקוציהם. ודווקא היהודים מעדות המזרח נופלים לתוך הרשת הנוצרית, בגלל הדמוקרטיה המעוותת והמטורפת של המתייוונים השולטים כאן במדינה.

ובחיפה, מעון בשם "בית אל", השייך לכת של הנוצרים, קורץ לנוער ומציע מקום נקי וזול, יחד עם חומר נוצרי מיסיונרי.

בנהרייה מתנצרים היהודים וטובלים בים.

ברמת-השרון עובדים הערפדים ארי ושירה סורקו-רם, מתוך גוף בשם "מעוז". אותו ארי הוא חייל בצה"ל. הוא כתב ספר, יומן, שבו הוא מפרט איך הקדיש את זמנו בצה"ל, במילואים, להפיץ את תורת הנצרות בקרב חיילי צה"ל.

חברי הכנסת, המיסיונרים, יימח שמם, מסתננים לתוך הצבא, לאולפנים, למרכזי הקליטה ולקיבוצים. אין היום כמעט אולפן אחד שאין שם מיסיונר, ולגבי הקיבוצים - קיים "פרוייקט קיבוץ", הנתמך על-ידי השגרירות הנוצרית בירושלים. הם מגיעים לכל קיבוץ, ובשיא הקלות עובדים על הנוער שם, הנוער שכל כך ריק מכל תוכן יהודי ומכל זהות יהודית.

השגרירות הנוצרית כאן, מרכז המיסיון בארץ, בראשותו של הכומר המסוכן ון דר הובן, תומכת, מממנת, מדריכה, מכוונת מאות מיסיונרים. וכל זאת במסווה של "אנחנו ידידי ישראל", והרי מנחם בגין הופיע בוועידה שלהם.

עתה הגענו לשאלה המרכזית: מול הזוועה הזאת של המיסיון, לאור העובדות שכאן בארץ, במדינת היהודים, פועלות עשרות כתות בניסיון לחטוף את נשמותינו, נוכח הסכנה לנוער שהוא כה ריק מכל תוכן, למה לא הצליחו ממשלות ישראל במשך ‎37 שנים לחוקק חוק לבער את המיסיון מן הארץ?

למה?

התשובה המבישה מוכיחה יותר מאלף עדים על המנטליות הגלותית ועל הנפש הגטואית והשפלה, שהן חלק בלתי נפרד מהעברי החדש. מה יאמרו הגויים?

כבר בשנת ‎1973, כאשר שר הדתות דאז ורהפטיג קרא לחוקק חוק לאסור על פעילות המיסיון, גם גח"ל וגם מפלגת העבודה יצאו בטענה, כי הצעת החוק "תגרום לתגובה שלילית מצד העולם הנוצרי". מה יאמרו הגויים? ושר המשפטים דאז יעקב שפירא הוסיף את הנימוק המטורף והמטומטם - דמוקרטיה. וכך הוא אמר: "ישראל כדמוקרטיה סובלנית חייבת להשלים עם המיסיון".

אנחנו נותנים ליורשיהם של הצלבנים, האינקוויזיציה, לחסידי ישו, אשר בשמו נטבחו מאות אלפי בני עמנו, אנחנו נותנים להם ליטול את נשמות נכדיהם בארץ הקודש. אם העיט המיסיונרי ירד על פגרי היהודים, מה נאמר על העיט הצבוע - המפלגות הדתיות? לא מספיק שהם יושבים היום בשלווה בקואליציה ונהנים מזיו פרס, שלא לדבר על הכספים - שוחד הסותם להם את הפה ואת העיקרון, ומונע מהם לתקוף את מלכות הזלה הזאת - הם הגדישו את הסאה. כאשר סיעת "כך" מגישה הצעת אי-אמון לממשלה בנושא זה, הילד איננו, הילדים אינם. איפה הן המפלגות הקדושות, בוצינא קדישא, עדי השם?

הרבנים פרוש ושפירא עשו אגודה אחת ונעלמו. וש"ס? - בכל האולם הזה אני לא רואה לא ש"ס ולא פוסקים. והמפד"ל? - נו, מהבורגנים האלה כבר למדנו שאין לצפות לעיקרון ולקידוש השם. אני עומד כאן ומברך את מורשה. אתם באתם ואני מקווה שתצביעו נגד הממשלה.

לסיום, לממשלה הזאת, המעכירה את עם ישראל, המשמידה את נשמות היהודים, ההורסת את הזהות ואת ייחודו של עם ישראל כעם נבדל ונבחר וקדוש ועליון, אני זועק:

מה לא עשיתם כדי לנאץ את קדוש ישראל ולהחריב את עמו? צאצאי הערב-רב, זרע המתייוונים - כשאנו חוגגים היום את חג החנוכה, חג הניצחון של המכבים, שומרי ההלכה והמצוות, על היהודים המתגויים.

מאז קום המדינה ניסיתם להרוס את קדושת עם ישראל: ילדי טהרן, ילדי תימן, עדות המזרח, המפגשים הארורים היום בין ילדים יהודים לערבים - כולם באו לטשטש ולמחוק את הייחוד של עם ישראל. ועכשיו המיסיון.

http://hayamin.org/forum/index.php?...



**

האשכול: המיסיון בישראל

https://rotter.net/forum/gil/20043....

ליה 03.11.1211:23
17. הרב כהנא בכנסת: אני מאשים את הממשלה הזאת בהפקרת דם יהודים בתגובה להודעה מספר 0
...כבוד היושב-ראש, מול רצח יהודים בשדות, ברחובות, באדמה אשר ה' אלוקינו נתן לנו לרשתה; מול התקפות פרועות של ערבים על יהודים - איפה "הזקנים" שלנו - ראש הממשלה ושריו - שיעזו להצהיר בפומבי: ידינו לא שפכו את הדם הזה.

איפה "הזקנים" הנכבדים שלנו - חברי הכנסת - שברחו מהאולם הזה כאשר אין על מצפונם רגש אשמה כלשהו לגבי חלקם בשפיכת דם יהודי.

היקומו ה"זקנים" האלה להכריז כלפי עם ועדה: ידינו לא שפכו את הדם הזה?

אני מאשים את הממשלה הזאת בהפקרת דם יהודים.

אני מאשים אותה, שעל אף הידיעה הברורה שיהודים בארץ עומדים בפני רודפים ערבים החפצים לשפוך את דמם; על אף ההכרה המלאה כי חס ושלום יהודים יירצחו בעתיד, היא מסרבת לנקוט את הצעדים הדרושים על-פי היהדות ועל-פי ההיגיון כדי להציל את היהודים העומדים בתור.

אני מאשים: ממשלת ישראל, לא רק שאת עומדת על דם יהודים, אבל בעקיפין את גם שותפה לשפיכות דמם.

בשבת שעברה דקרו עוד יהודי, בן ‎66, דוד ליפשיץ, סמוך לשער שכם בירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל. היהודי שנדקר היה בדרכו מהכותל המערבי, שם התפלל תפילת שבת. בנס לא נרצח. כמו שבנס לא נרצחו קודם הרב משה פרג ומר עובדיה ברוכים, שנדקרו גם הם סמוך לשער שכם על-ידי ערבים צמאים לדם יהודי. לפני ‎30 יום בדיוק נרצח אליהו עמדי, השם ינקום דמו, בתוך חומות ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל, המדינה שקמה כדי למחוק את הפחד ואת הבושה של הגלות, שבה דקרו והשפילו ורצחו גויים את היהודים.

"להיות עם חופשי". "לבנות ולהיבנות בה". לקבוע את עתידנו, ריבונותנו ועצמאותנו. זה היה חזון הציונות.

שקר. לעג לרש. המציאות היא אליהו עמדי, השם ינקום דמו ודם כל היהודים שנרצחו בדם קר בתוך המדינה. המדינה הריבונית, העצמאית של זקני ממשלת ישראל.

האזינו לשמותיהם של חלק מהקורבנות, רשימה שהיא למעשה כתב אישום פלילי נגד ממשלת המתייוונים והמתגויים: אלי לופו; אבי ברומברג; דפנה כרמון; זכריה קרני; דוד בוקרה; דני כ"ץ; משה תמם; רון לוי; רויטל סרי; דוד מנוס; עקיבא שאלתיאל; דוד פלזן; מאיר בן יאיר; מיכל כהן; יוסי אליהו; אסתר אוחנה; דוד שמיר; נורית ואתי פולק; יהושע סלומה; אהרן גרוס; אהרן אבידר; משה לוי. מבקש אני סליחה ומחילה מכל שאר היהודים הקדושים שנהרגו ונרצחו על-ידי הערבים שאת שמותיהם לא הזכרתי. כל שם ושם הוא כתב אישום, חץ לתוך נשמותיהם של "זקני" הממשלה הזאת, שבגלל הסירוב למחוק, לבער מקרבנו את הרע, שותפים הם לדם הזה.

עלינו ארצה עם חזון, כבוד יהודי, כוח יהודי, הדר יהודי - היציאה מרפש הפחד והכניסה למדינה מובטחת, חזקה ושלווה.

בזכות ה"זקנים" ששפכו את הדם הזה - יהודים מפחדים בתוך הבית הלאומי של עם ישראל; יהודים מפחדים היום ללכת לכותל דרך שער שכם; יהודים מפחדים לתת לילדיהם לשחק בחוץ בלילה; חיילים מפחדים היום לתפוס טרמפ.

המנהיגים של המדינה הזאת, "זקני" העיר, משקרים לנו ולעצמם במצח נחושה:

"רק קומץ קטן של מחבלים אשמים";

"רק קבוצות שוליות של ערבים חמומי מוח עושים צרות";

"הבעיה היא רק הקיצוניים ביניהם, אך רוב האוכלוסייה הערבית רוצה שקט, קיום, הם רוצים מדינה יהודית וציונית, הם רוצים לחיות תחת הרצל והיהודים".

שקר.

רמאות.

משום כך אנחנו שותפים לרצח יהודים. כולם - המערך, הליכוד, הדתיים השפנים, השמאל המתייוון - יודעים את האמת: הערבים בתוכנו שונאים את הציונות ואת המדינה היהודית, רואים בה מדינה בלתי לגיטימית של גזלנים, ששדדה מהם את מה שהם מכנים מולדתם, "פלשתין".

הם רואים בציונות רעיון גזעני, המדבר על מדינה יהודית המעניקה ליהודים זכויות, שהערבים לא יקבלו לעולם.

הם יודעים שקיים ניגוד מוחלט בין הציונות לבין הדמוקרטיה, כי הציונות לעולם לא תאפשר לרוב ערבי לשלוט בישראל.

הם רואים ביפו, כמו בשכם; בחיפה, כמו בג'נין; במערב ירושלים, כמו במזרחה - אדמות ערביות, ארצם של הפלשתינים כביכול.

הם חולמים על היום שבו, בדרך זו או אחרת, במלחמה או בילודה, הם יהפכו את המדינה, מדינת היהודים, ישראל, למדינת הערבים, פלשתין.

אין שבוע שבו לא קמים כאן חברי כנסת ומקרקרין על היהודים הקיצוניים המסיתים את הערבים. בוודאי, אילו לא היו יהודים מסיתים, לא היו ערבים רוצחים יהודים.

בוודאי.

תגידו לי, מי הסית את הערבים המסכנים בשנת ‎1921, כאשר רצחו ‎40 יהודים ביפו, וביניהם י"ח ברנר?

ומי הסית אותם בירושלים, באותה שנה, ברובע המוסלמי, כאשר רצחו שבעה יהודים ביום השנה לפרסום הצהרת בלפור?

ומי הסית את הערבים המדוכאים לפרוע פרעות, פוגרומים, בישראל בשנת ‎1929, התרפ"ט, כאשר תחת הסיסמה "איטבח אל-יהוד" רצחו אלפי ערבים צמאים לדם יהודי, יהודים פה, בירושלים, בדם קר?

מי הסית את הערבים שנבראו בצלם אלוקים לשחוט את המשפחה של מקלף ביישוב מוצא? שחטו משפחה שלמה.

מי הסית אותם?

מי הסית את הערבים המתונים שוחרי השלום והדו-קיום לערוך את הפוגרומים בצפת בשנת התרפ"ט, שם נרצחו ‎18 יהודים?

מי הסית אותם לשחוט, לאנוס, לרצוח בחברון ‎67 יהודים בשנת התרפ"ט?

מי הסית אותם לרצוח בדם קר ‎510 יהודים, אנשים, נשים וטף, בפוגרום של התרצ"ו-התרצ"ח, ‎1936-1938?

מי הסית אותם? כהנא? תנועת "כך"? היהודים הדתיים הקיצוניים מברסלב?

ושמא עצם הרעיון הציוני, שמא הרעיון היסודי של מדינה יהודית, שמא עצם נוכחותם של מאות אלפי יהודים שהגיעו לארצם, ארץ-ישראל?

אין לכם האומץ וההגינות להודות בזה.

הציונות גרמה לפוגרומים לפני ‎60 שנה ו-‎50 שנה, והציונות היא הגורמת לרצח של יהודים היום.

לא רוצים רצח של יהודים? תוותרו על המדינה.

את זה אתם רוצים, ולזה אני לא מוכן.

מצד אחד עומד הגיס החמישי השמאלני, האויב מבית, ומשתלט על כלי התקשורת, הטלוויזיה, הרדיו, העיתונות. פרסו את רשתם גם על בתי-הספר. מאות אלפי תלמידים נפלו לתוך ידיהם ונהרסים מדי יום על-ידי שטיפת מוח חולנית, המכניסה לתוכם את מדווי השמאל הרעים - תסביכים, רגשות אשמה, שנאה עצמית, רצון להתאבד; מחלת האיידס הנפשית של המתייוונים השמאלנים, והמצד השני - ממשלה של גמדים, של קטני מוח, תועים ומתעים, אנשים שאין להם האומץ לקום ולזעוק את הפתרון היהודי היחידי, ובכך להציל את חייהם של יהודים, ובסופו של דבר את המדינה היהודית.

חברי הכנסת, אם נמשיך כך, באוזלת יד, ביד רכה, אגיד לכם מה יעשה העם, העם היהודי במדינה, העם הזועם, המתוסכל, הממורמר, העם שנמאס לו לשמוע כל שבוע וכמעט כל יום על פיגועים ועל רצח יהודים: העם הזה יקום בדיוק כפי שקמו לפני ‎50 שנה דוד רזיאל וחבריו וייקח את החוק לידיו. את זה אתם רוצים? ביום שישי שעבר היה יום השנה ליום שבירת ההבלגה.

לפני ‎50 שנה קבעו המנהיגים הזקנים של הוועד הלאומי הבלגה, טוהר הנשק. יהודים נרצחו פה כל יום והם - טוהר הנשק, הבלגה, אסור לרדת לרמתם.

לא. לא ירדנו לרמתם. ירדנו שני מטר מתחת לאדמה.

דוד רזיאל וחבריו, שהם היום גיבורי האומה - יש בול על שמו של רזיאל היום, יש רמת-רזיאל, יש רחוב רזיאל, גיבורי האומה - מה עשו? הם הניחו מטענים בשווקים של הערבים. זה לא יפה? לא יפה.
אבל הוא גיבור אומה. את זה אתם רוצים? את זה אני לא רוצה. אבל כך יהיה. כי העם לא מוכן, לא מוכן להמשיך ככה. בתוך עמי אנוכי יושב, מטייל ומדבר. ממורמרים הם.

אם תמשיכו להקריב את חייהם של היהודים על מזבחו של האליל דו-קיום, תפקע סבלנותם של היהודים, יקום דור חדש של רזיאל.

אני דורש מהממשלה הזאת לאמץ את העקרונות של היהדות כדי להציל חייהם של יהודים. ההנחה היסודית חייבת להיות ההבנה שהערבים בתוך הארץ הם שונאיה המושבעים של הציונות.

כל זמן שהם פה, רבותי, יירצחו יהודים בדם קר.

אם אין אנו רוצים בכך, לא ברצח יהודים ולא בהריגת ערבים הפתרון היחידי הוא הצו התורני "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם" - הוצאת הערבים מארץ-ישראל לארצותיהם, ושיחיו שם באמת בשלווה, באמת בשמחה, באמת באושר, אבל שם.

אם לא, ממשיכה התורה, "והיו לשכים בעיניהם ולצננים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה".

חברי הכנסת, אני לא מדבר פה דברי גזענות. אני לא שונא את הערבים. אני אוהב יהודים.

רבותי, אתם שותפים לרצח של יהודים.

אני מתחנן בפניכם, אנא, הצילו את חייהם גם של יהודים, וגם של ערבים. הפרדה - יהודים לציון, ערבים לערב, ובעזרת השם, שלום על המזרח התיכון.

http://hayamin.org/forum/index.php?...


ליה 07.12.1215:25
18. מה בדיוק אמר כהנא, מה באמת חשב והאם בעצם צדק? ראיון עם טד קופל מבהיר זאת: בתגובה להודעה מספר 0
הראיון הציג את כהנא כאדם הגיוני המקדים את זמנו והרואה בעצם את הנולד לפני כולם.

בראיון התגלה אולמרט ככלי ריק שאין לו מה לומר וכל תשובותיו הן קש וגבבת מילים שבאות לכסות על חוסר אמירה וחוסר הבנה.

אפילו טד קופל חש בשלב מסויים שאולמרט, שייצג בראיון את העמדה של מי שערך לכהנא דה - לגיטימציה ציבורית אלימה, מדבר שטויות חסרות בסיס ואינו עונה לשאלותיו.

כהנא גיבה את כל אמירותיו בעובדות ובאמירות המבוססות על הגיון בריא.

אולמרט לעומתו אמר דברי הבל מתחילת הראיון ועד סופו, כאשר טד קופל מאבד סבלנותו ומנסה להבהיר לו פעם אחר פעם שעליו לענות בצורה ממוקדת על השאלות שנשאל ולא להתחמק מתשובה ברורה.

צפו בראיון :

כהנא נגד אולמרט

http://www.youtube.com/watch?v=olPK...

*****

הליגה להגנה יהודית הוקמה ע''י הרב כהנא ב 1968

***

עו"ד אלן דרשוביץ: עלינו לחתור ולהבין מה בדיוק הרב כהנא מבקש לומר

הרב כהנא בעימות מול אלן דרשוביץ / עם תרגום לעברית

"למען הדיוק עלינו לחתור ולהבין בדיוק מה הרב כהנא מבקש לומר"!

http://www.youtube.com/watch?v=yin0...

*****

אריאל זילבר: היום כולם יודעים - כהנא צדק

21 שנה לאחר רצח הרב מאיר כהנא הי"ד בני יורק יוצא הזמר אריאל זילבר בקליפ לזכרו תחת הכותרת: היום כולם יודעים - כהנא צדק.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

***

יצא לאור ספר עם נאומיו של הרב כהנא במליאת הכנסת

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

****

הרב כהנא בכנסת: אני מאשים את הממשלה הזאת בהפקרת דם יהודים

...כבוד היושב-ראש, מול רצח יהודים בשדות, ברחובות, באדמה אשר ה' אלוקינו נתן לנו לרשתה; מול התקפות פרועות של ערבים על יהודים - איפה "הזקנים" שלנו - ראש הממשלה ושריו - שיעזו להצהיר בפומבי: ידינו לא שפכו את הדם הזה.
איפה "הזקנים" הנכבדים שלנו - חברי הכנסת - שברחו מהאולם הזה כאשר אין על מצפונם רגש אשמה כלשהו לגבי חלקם בשפיכת דם יהודי.

היקומו ה"זקנים" האלה להכריז כלפי עם ועדה: ידינו לא שפכו את הדם הזה?

אני מאשים את הממשלה הזאת בהפקרת דם יהודים.

אני מאשים אותה, שעל אף הידיעה הברורה שיהודים בארץ עומדים בפני רודפים ערבים החפצים לשפוך את דמם; על אף ההכרה המלאה כי חס ושלום יהודים יירצחו בעתיד, היא מסרבת לנקוט את הצעדים הדרושים על-פי היהדות ועל-פי ההיגיון כדי להציל את היהודים העומדים בתור.

אני מאשים: ממשלת ישראל, לא רק שאת עומדת על דם יהודים, אבל בעקיפין את גם שותפה לשפיכות דמם.

בשבת שעברה דקרו עוד יהודי, בן ‎66, דוד ליפשיץ, סמוך לשער שכם בירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל. היהודי שנדקר היה בדרכו מהכותל המערבי, שם התפלל תפילת שבת. בנס לא נרצח. כמו שבנס לא נרצחו קודם הרב משה פרג ומר עובדיה ברוכים, שנדקרו גם הם סמוך לשער שכם על-ידי ערבים צמאים לדם יהודי. לפני ‎30 יום בדיוק נרצח אליהו עמדי, השם ינקום דמו, בתוך חומות ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל, המדינה שקמה כדי למחוק את הפחד ואת הבושה של הגלות, שבה דקרו והשפילו ורצחו גויים את היהודים.

"להיות עם חופשי". "לבנות ולהיבנות בה". לקבוע את עתידנו, ריבונותנו ועצמאותנו. זה היה חזון הציונות.

שקר. לעג לרש. המציאות היא אליהו עמדי, השם ינקום דמו ודם כל היהודים שנרצחו בדם קר בתוך המדינה. המדינה הריבונית, העצמאית של זקני ממשלת ישראל.

האזינו לשמותיהם של חלק מהקורבנות, רשימה שהיא למעשה כתב אישום פלילי נגד ממשלת המתייוונים והמתגויים: אלי לופו; אבי ברומברג; דפנה כרמון; זכריה קרני; דוד בוקרה; דני כ"ץ; משה תמם; רון לוי; רויטל סרי; דוד מנוס; עקיבא שאלתיאל; דוד פלזן; מאיר בן יאיר; מיכל כהן; יוסי אליהו; אסתר אוחנה; דוד שמיר; נורית ואתי פולק; יהושע סלומה; אהרן גרוס; אהרן אבידר; משה לוי. מבקש אני סליחה ומחילה מכל שאר היהודים הקדושים שנהרגו ונרצחו על-ידי הערבים שאת שמותיהם לא הזכרתי. כל שם ושם הוא כתב אישום, חץ לתוך נשמותיהם של "זקני" הממשלה הזאת, שבגלל הסירוב למחוק, לבער מקרבנו את הרע, שותפים הם לדם הזה.

עלינו ארצה עם חזון, כבוד יהודי, כוח יהודי, הדר יהודי - היציאה מרפש הפחד והכניסה למדינה מובטחת, חזקה ושלווה.

בזכות ה"זקנים" ששפכו את הדם הזה - יהודים מפחדים בתוך הבית הלאומי של עם ישראל; יהודים מפחדים היום ללכת לכותל דרך שער שכם; יהודים מפחדים לתת לילדיהם לשחק בחוץ בלילה; חיילים מפחדים היום לתפוס טרמפ.

המנהיגים של המדינה הזאת, "זקני" העיר, משקרים לנו ולעצמם במצח נחושה:

"רק קומץ קטן של מחבלים אשמים";

"רק קבוצות שוליות של ערבים חמומי מוח עושים צרות";

"הבעיה היא רק הקיצוניים ביניהם, אך רוב האוכלוסייה הערבית רוצה שקט, קיום, הם רוצים מדינה יהודית וציונית, הם רוצים לחיות תחת הרצל והיהודים".

שקר.

רמאות.

משום כך אנחנו שותפים לרצח יהודים. כולם - המערך, הליכוד, הדתיים השפנים, השמאל המתייוון - יודעים את האמת: הערבים בתוכנו שונאים את הציונות ואת המדינה היהודית, רואים בה מדינה בלתי לגיטימית של גזלנים, ששדדה מהם את מה שהם מכנים מולדתם, "פלשתין".

הם רואים בציונות רעיון גזעני, המדבר על מדינה יהודית המעניקה ליהודים זכויות, שהערבים לא יקבלו לעולם.

הם יודעים שקיים ניגוד מוחלט בין הציונות לבין הדמוקרטיה, כי הציונות לעולם לא תאפשר לרוב ערבי לשלוט בישראל.

הם רואים ביפו, כמו בשכם; בחיפה, כמו בג'נין; במערב ירושלים, כמו במזרחה - אדמות ערביות, ארצם של הפלשתינים כביכול.

הם חולמים על היום שבו, בדרך זו או אחרת, במלחמה או בילודה, הם יהפכו את המדינה, מדינת היהודים, ישראל, למדינת הערבים, פלשתין.

אין שבוע שבו לא קמים כאן חברי כנסת ומקרקרין על היהודים הקיצוניים המסיתים את הערבים. בוודאי, אילו לא היו יהודים מסיתים, לא היו ערבים רוצחים יהודים.

בוודאי.

תגידו לי, מי הסית את הערבים המסכנים בשנת ‎1921, כאשר רצחו ‎40 יהודים ביפו, וביניהם י"ח ברנר?

ומי הסית אותם בירושלים, באותה שנה, ברובע המוסלמי, כאשר רצחו שבעה יהודים ביום השנה לפרסום הצהרת בלפור?

ומי הסית את הערבים המדוכאים לפרוע פרעות, פוגרומים, בישראל בשנת ‎1929, התרפ"ט, כאשר תחת הסיסמה "איטבח אל-יהוד" רצחו אלפי ערבים צמאים לדם יהודי, יהודים פה, בירושלים, בדם קר?

מי הסית את הערבים שנבראו בצלם אלוקים לשחוט את המשפחה של מקלף ביישוב מוצא? שחטו משפחה שלמה.

מי הסית אותם?

מי הסית את הערבים המתונים שוחרי השלום והדו-קיום לערוך את הפוגרומים בצפת בשנת התרפ"ט, שם נרצחו ‎18 יהודים?

מי הסית אותם לשחוט, לאנוס, לרצוח בחברון ‎67 יהודים בשנת התרפ"ט?

מי הסית אותם לרצוח בדם קר ‎510 יהודים, אנשים, נשים וטף, בפוגרום של התרצ"ו-התרצ"ח, ‎1936-1938?

מי הסית אותם? כהנא? תנועת "כך"? היהודים הדתיים הקיצוניים מברסלב?

ושמא עצם הרעיון הציוני, שמא הרעיון היסודי של מדינה יהודית, שמא עצם נוכחותם של מאות אלפי יהודים שהגיעו לארצם, ארץ-ישראל?

אין לכם האומץ וההגינות להודות בזה.

הציונות גרמה לפוגרומים לפני ‎60 שנה ו-‎50 שנה, והציונות היא הגורמת לרצח של יהודים היום.

לא רוצים רצח של יהודים? תוותרו על המדינה.

את זה אתם רוצים, ולזה אני לא מוכן.

מצד אחד עומד הגיס החמישי השמאלני, האויב מבית, ומשתלט על כלי התקשורת, הטלוויזיה, הרדיו, העיתונות. פרסו את רשתם גם על בתי-הספר. מאות אלפי תלמידים נפלו לתוך ידיהם ונהרסים מדי יום על-ידי שטיפת מוח חולנית, המכניסה לתוכם את מדווי השמאל הרעים - תסביכים, רגשות אשמה, שנאה עצמית, רצון להתאבד; מחלת האיידס הנפשית של המתייוונים השמאלנים, והמצד השני - ממשלה של גמדים, של קטני מוח, תועים ומתעים, אנשים שאין להם האומץ לקום ולזעוק את הפתרון היהודי היחידי, ובכך להציל את חייהם של יהודים, ובסופו של דבר את המדינה היהודית.

חברי הכנסת, אם נמשיך כך, באוזלת יד, ביד רכה, אגיד לכם מה יעשה העם, העם היהודי במדינה, העם הזועם, המתוסכל, הממורמר, העם שנמאס לו לשמוע כל שבוע וכמעט כל יום על פיגועים ועל רצח יהודים: העם הזה יקום בדיוק כפי שקמו לפני ‎50 שנה דוד רזיאל וחבריו וייקח את החוק לידיו. את זה אתם רוצים? ביום שישי שעבר היה יום השנה ליום שבירת ההבלגה.

לפני ‎50 שנה קבעו המנהיגים הזקנים של הוועד הלאומי הבלגה, טוהר הנשק. יהודים נרצחו פה כל יום והם - טוהר הנשק, הבלגה, אסור לרדת לרמתם.

לא. לא ירדנו לרמתם. ירדנו שני מטר מתחת לאדמה.

דוד רזיאל וחבריו, שהם היום גיבורי האומה - יש בול על שמו של רזיאל היום, יש רמת-רזיאל, יש רחוב רזיאל, גיבורי האומה - מה עשו? הם הניחו מטענים בשווקים של הערבים. זה לא יפה? לא יפה.
אבל הוא גיבור אומה. את זה אתם רוצים? את זה אני לא רוצה. אבל כך יהיה. כי העם לא מוכן, לא מוכן להמשיך ככה. בתוך עמי אנוכי יושב, מטייל ומדבר. ממורמרים הם.

אם תמשיכו להקריב את חייהם של היהודים על מזבחו של האליל דו-קיום, תפקע סבלנותם של היהודים, יקום דור חדש של רזיאל.

אני דורש מהממשלה הזאת לאמץ את העקרונות של היהדות כדי להציל חייהם של יהודים. ההנחה היסודית חייבת להיות ההבנה שהערבים בתוך הארץ הם שונאיה המושבעים של הציונות.

כל זמן שהם פה, רבותי, יירצחו יהודים בדם קר.

אם אין אנו רוצים בכך, לא ברצח יהודים ולא בהריגת ערבים הפתרון היחידי הוא הצו התורני "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם" - הוצאת הערבים מארץ-ישראל לארצותיהם, ושיחיו שם באמת בשלווה, באמת בשמחה, באמת באושר, אבל שם.

אם לא, ממשיכה התורה, "והיו לשכים בעיניהם ולצננים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה".

חברי הכנסת, אני לא מדבר פה דברי גזענות. אני לא שונא את הערבים. אני אוהב יהודים.

רבותי, אתם שותפים לרצח של יהודים.

אני מתחנן בפניכם, אנא, הצילו את חייהם גם של יהודים, וגם של ערבים. הפרדה - יהודים לציון, ערבים לערב, ובעזרת השם, שלום על המזרח התיכון.

http://hayamin.org/forum/index.php?...






ליה 12.01.1409:00
19. הומוגניות לאומית היא מתכון לפתרון סכסוכים ויציבות / בן דרור ימיני בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 12.01.14 בשעה 09:06 בברכה, ליה

פרופסורים בכירים תומכים בתוכנית ליברמן

הומוגניות לאומית היא מתכון לפתרון סכסוכים ויציבות, והיא אינה מנוגדת לשוויון מלא לבני מיעוטים. גם חלקים בשמאל, ותומכי חלוקת ירושלים, יכולים לחתום על יוזמת שר החוץ.

"יש ליצור מדינות הומוגניות מבחינה אתנית... יצירת מדינות הומוגניות תחייב שרטוט גבולות חדשים וטרנספר של אוכלוסיות...". "על המעצמות הגדולות לארגן ולממן טרנספר של אוכלוסיות שנותרו מאחורי הגבולות הלאומיים החדשים".

הדברים הללו לא נאמרו על ידי איש ימין קיצוני או חבר במפלגת הטרנספר הישראלית, ולא שיש מפלגה כזאת. הם גם לא נאמרו בשנות ה-40, שבהן הטרנספר היה נורמה ראויה. הדברים הללו נאמרו על ידי שני פרופסורים מובילים.

לפחות אחד מהם אפילו הפך לגיבור המחנה האנטי-ישראלי. מדובר בג'ון מירשהיימר, שחיבר במשותף עם פרופסור נוסף את ספר ההשמצות על הלובי הפרוישראלי. הציטוט השני שייך לפרופסור סטפן ואן אוורה מאוניברסיטת MIT.

כאשר מירשהיימר איננו עוסק בישראל, שבנוגע אליה הוא לוקה באובססיה, בצביעות ובמוסר כפול, הוא נחשב לאחד הבכירים בתחום מדעי המדינה.

יחד עם ואן אוורה, הוא שייך לזרם אקדמי שדוגל בהומוגניזציה אתנית של מדינות כאמצעי היעיל ביותר להשגת יציבות ושלום.

יש מי שיכול להשתמש בדברים של אסכולת ההומוגניזציה כדי לקדם את רעיון הטרנספר בסכסוך הישראלי-ערבי.

כך שצריך להצהיר מראש: זו לא הכוונה של המאמר הזה. וגם העובדה שיש אסכולה אקדמית שתומכת בהעברת אוכלוסיות אינה מובילה למסקנה פוליטית המצדיקה טרנספר.

הכוונה כאן היא לנסות לבחון בדרך קצת יותר רצינית את הטענה שהעלה השבוע שר החוץ אביגדור ליברמן, שכרגיל, גרר תגובות שטחיות ולא רציניות. טרנספר הוא רעיון שהיה מקובל בעבר. הזמנים השתנו.

רוב לאומי היה ונותר רעיון ראוי.

צריך ליישב בין ההתנגדות לטרנספר ובין התמיכה ברוב לאומי מובהק. זה בדיוק מה שעשה ליברמן.

במרבית הסכסוכים בעולם, בעיקר במחצית הראשונה של המאה הקודמת, פתרו את הבעיה בהעברה כפויה של אוכלוסיות. הגל האחרון והגדול היה בשנות ה-90. ישות רב-לאומית אחת, שנקראה אז יוגוסלביה, התפרקה לשבע ישויות, תוך כדי העברת אוכלוסיות ושרטוט קווי גבול.

הרעיון הפוסט-לאומי זוכה אולי לאהדה יתרה בחוגים מתקדמים. בפועל, ברוב מוקדי הסכסוך הכיוון שונה לחלוטין.

ברית המועצות התפרקה, כאשר החלוקה החדשה היא על בסיס אתני, לאומי ודתי. צ'כוסלובקיה התפרקה לשתי ישויות לאומיות. דרום סודן נפרדה מסודן על בסיס אתני ודתי, וגם היא עצמה מאיימת להתפרק על בסיס שבטי. סוריה מתפרקת על בסיס דתי. עיראק מדממת בגלל עירוב בין סונים לשיעים. 8,868 נהרגו שם ב-2013, ומתוכם 7,818 אזרחים.

185 נהרגו בחמשת הימים הראשונים של ינואר, וזה עוד בלי למנות את נפגעי הקרבות של השבוע האחרון בחבל אל-אנבר. האזור השקט והמשגשג ביותר הוא המחוז הכורדי בעיראק שהופך לאוטונומיה עצמאית.

הנוסחה פשוטה: יותר הומוגניות - פחות עימותים.

מישהו צריך לספר את זה גם ללאומנים יהודים שמתעקשים לגור בתוככי אוכלוסייה פלסטינית, וגם לאנשי כוחות הקידמה שממשיכים לנפק אוטופיות על "מדינת כל אזרחיה".

השמאל בעד ליברמן

הגישה של מירשהיימר הייתה עקבית בנוגע לאירופה כולה:

"עובדה היא שמדינות מולטי-אתניות אינן שורדות באירופה. אם אתה מתבונן על אירופה של המאה ה-20, אתה מוצא דוגמאות רבות של מדינות מולטי-אתניות מתפרקות, המוחלפות על ידי מדינות בעלות הומוגניות אתנית. ובדרך כלל, כאשר הן מתפרקות, זה קורה בדרך מדממת. זה מצער, אבל זו האמת".

יש עוד פרופסורים, בעיקר חוקרי ההיסטוריה הארוכה של חילופי אוכלוסיות, שמחזיקים בעמדות דומות. הם ראו ורואים מה קורה למדינות הטרוגניות. הם יודעים שהמודל המולטי-אתני טוב לארצות הברית, אבל לא לרוב מדינות העולם. קרטר ג'ונסון מאוניברסיטת מרילנד בחן את הסוגיה ברמה המעשית. הוא הגיע לממצא חד משמעי: ככל שההיפרדות האתנית הייתה חדה יותר, כך פחתו סיכויי האלימות כמו גם הסיכויים לחידוש מלחמה.

לפני שמתגוללים על הפרופסורים או על ליברמן, שמעזים להמליץ על הומוגניות אתנית, כדאי להזכיר שזו גם עמדת השמאל בנוגע לשייח ג'ראח. הבעיה לא הייתה עם הזכות המשפטית של היהודים שהתעקשו להתגורר שם. הרי בתי המשפט אישרו את הזכויות. הבעיה הייתה שמדובר בעירוב אוכלוסיות, שיש ביניהן יחסי עוינות. זו גם עמדת השמאל, רוב השמאל, בעניין ירושלים. הדרישה היא לוויתור על השכונות הערביות משום שיש צורך במדינה יהודית, ולא במדינה דו-לאומית.

מה שמוביל אותנו לשאלה: מה בדיוק ההבדל בין השמאל, לפחות השפוי, שרוצה מדינה יהודית, ובין אביגדור ליברמן, שמציע לפלסטינים הצמודים לישות הפלסטינית להיות חלק מהישות הפלסטינית?

מה ההבדל בין מפגיני שייח ג'ראח ובין ליברמן? יש מי שיטען שתושבי מזרח ירושלים רוצים להיות חלק מהמדינה הפלסטינית, אבל לא כך תושבי אום אל-פחם. זהו עוד מיתוס. סקר של "מכון וושינגטון" משנת 2011 מגלה שרק רבע מתושבי מזרח ירושלים רוצים להיות חלק ממדינה פלסטינית, ו-42 אחוז יעדיפו לעבור לצד הישראלי במקרה של חלוקת העיר.

זה לא הופך אותם לציונים.

זה לא שהם תומכים יותר בליכוד מאשר בפתח' או בחמאס. הם פשוט מעדיפים את האפליה תחת השלטון הישראלי על פני השוויון הנפלא תחת השלטון הפלסטיני. הימין דווקא יאהב את הסקר הזה, השמאל קצת פחות. אבל אפשר להניח שזה לא יזיז את תומכי מתווה ז'נבה מעמדתם. ובצדק. הם בעד העברת השכונות הערביות לחסות הרשות הפלסטינית, גם כדי שמדינת ישראל לא תהפוך למדינה דו-לאומית. הם מתחשבים פחות ברצון של התושבים הערבים להיות חלק מישראל.

זהות במרחק יריקה

חבר הכנסת אחמד טיבי, שהולך והופך לדובר הבכיר ביותר של הערבים אזרחי ישראל, הסביר שצריך להפריד בין הזדהות לאומית ובין אזרחות. מדובר באדם רציני. אלא שזו אמירה קצת פחות רצינית. משום שהתנאי ליציבות אזרחית הוא אתוס משותף. האזרחות של תושבי יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה, סוריה ועיראק לא יצרה את הדבק הראוי לצורך קיום משותף.

יש כאלה שהשכילו להיפרד ללא ירייה של כדור אחד. אצל האחרים זו היפרדות מדממת. לפעמים מאוד מדממת.

טיבי הוסיף והסביר השבוע את התנגדותו לרעיון של ליברמן גם בכך ש"אין עוד עם שנושל כמו הפלסטינים". טיבי היקר, אפשר לצפות ממך לקצת יותר. כל כך הרבה סילופים במשפט אחד. ראשית, הפלסטינים נושלו בגלל ההנהגה הערבית שסירבה להצעת החלוקה של האו"ם והכריזה על מלחמה והשמדה. שנית, האדם המשפיע ביותר בצד הערבי, המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, היה נאצי ואנטישמי שהסית מברלין וברחבי העולם הערבי נגד יהודים.

שלישית, עשרות מיליונים נושלו באותן שנים במסגרת העברות וחילופי אוכלוסייה. כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם לא זכו לפיצויים ובוודאי לא לשיבה. רביעית, בהתאם להחלטה מפורשת של הליגה הערבית, גם מאות אלפי יהודים נושלו מכל רכושם במדינות ערב. הנישול שלהם גדול הרבה יותר. אז כן, מר טיבי, אפשר לנפנף שוב ושוב בשקרים ולקרוא להם "נרטיב". ממך אפשר לצפות לקצת יותר.

מדינת ישראל, למען הסר ספקות, זקוקה לאמנה חברתית בין הרוב למיעוט. יש צורך בהכנסת ערביי ישראל, אלה שמעוניינים בכך, אל האוהל המשותף, גם על ידי שוויון זכויות מצד המדינה, וגם על ידי שוויון חובות מצד אלה שרוצים להיות שותפים. משום שרעיון ההומוגניות איננו עניין של גזע או דת. אין בעיה של הינדים בבריטניה, משום שהם משתלבים באתוס המשותף. ואין בעיה בין דוברי איטלקית, צרפתית וגרמנית בשווייץ. יש להם אתוס משותף. יש בעיה עם אסלאמיסטים משום שהם חותרים תחת האתוס המשותף.

במובן הזה, הרעיון החדש של יריב לוין, להפלות את הנוצרים לטובה, הוא איוולת במלוא כיעורה. משום ששותפות יש להציע לכל המיעוטים. גם למוסלמים. יש גם איוולת שמנגד: אי אפשר גם לדרוש שוויון אזרחי וגם לקרוא לצעירים שרוצים להתנדב לשירות אזרחי - מצורעים. אזרחות היא גם שותפות וגם סולידריות. זה מחייב את שני הצדדים.

ועדיין יש בעיה. יש מאות אלפי ערבים שמנופפים ללא הפסקה בדגל הפלסטיני, ולפעמים גם בדגל חמאס. הם גרים בצמוד למדינה הפלסטינית. הם מדברים את אותה שפה, הם בעלי אותה לאומיות, אותה דת ואותה תרבות. לפעמים הם גרים במרחק יריקה מבני הדודים שלהם ב"פלסטין", ביישוב שנחצה בחלוקה שרירותית בהפסקת האש של 1949.

האתוס שלהם פלסטיני. הלב שלהם שם. עם כל הכבוד לביטוח לאומי, ולשאר תנאי הרווחה של השלטון הישראלי, זו לא סיבה להישאר חלק מישראל. אפשר למצוא לזה פתרונות. כמו, למשל, הבטחת זכויות סוציאליות, גישה לשוק העבודה ולהשכלה גבוהה בישראל ועוד. הרווח שלהם יהיה כפול. גם שייכות לאומית למדינה פלסטינית, וגם שייכות אזרחית, לפחות חלקית, לישראל.

מאוהבים בישראל

אין שום צורך להעביר אדם אחד. אבל יש מקום לשקול ברצינות הזזת גבולות כדי להרחיב את המדינה הפלסטינית ולהגדיל את מרכיב ההומוגניות במדינת ישראל. משום שהומוגניות איננה גזענות. הומוגניות, נחזור ונאמר, היא בסיס ליציבות. ובכל מקרה, הומוגניות איננה טוהר אתני. גם אם הצעתו של ליברמן תתקבל, יישארו בישראל למעלה ממיליון ערבים. הם ראויים לשוויון, לזכויות, לשיתוף. הרי לרבים מאיתנו יש חברי נפש מוסלמים ונוצרים. אין לנו שום עניין לנכר אותם מכאן. המאמץ צריך להיות הפוך. אלא שזה לא צריך למנוע חשיבה מחוץ לקופסה בנוגע להסדר של שתי מדינות לאום.

הרי אלה ימים של שיחות על הסדר. הרי ליברמן, דווקא הוא, מבין שיש צורך בפשרות כואבות. הרי גם נתניהו מבין שהמלכודת הדו-לאומית אורבת למפעל הציוני. הרי לא ייתכן שמדינה אחת תתעקש על טוהר אתני, וגם תזכה לתמיכת כוחות הקידמה, בשעה שאותם כוחות קידמה יתנגדו לרעיון הרבה יותר שפוי ומתון של הזזת גבולות, באופן שיאחד פלסטינים עם פלסטינים. זה כל כך מתבקש, שיש משהו מוזר ומתחסד בתגובות הצבועות לרעיון של ליברמן. הרי בכל סכסוך גבולות שהוא גם סכסוך לאומי במוקד אחר, זה היה חלק מהפתרון. אז מה הבהלה?

גידי גרינשטיין, נשיא מכון המחקר "ראות", סיפר השבוע שגם במכון שלו עלה הרעיון, תוך מתן אפשרות בחירה לתושבי האזור שבו מדובר. יבחרו להסתפח לפלסטין - זכותם תכובד. יבחרו להישאר בישראל - זו תהיה תעודת כבוד לציונות ולמדינת ישראל. בחירה כזו תהיה גם סטירת לחי לאלה שמפיצים בעולם את סיפורי הבדים על אפרטהייד.

ליברמן העלה רעיון שאין בו שמץ של גזענות. זה רעיון שזוכה לתמיכה של אנשי אקדמיה שאינם חשודים בשמץ של גזענות. זה רעיון שיש לו פוטנציאל להקטין מתחים. זה רעיון שיכול להפוך את המדינה הפלסטינית לגדולה יותר. זה רעיון שחייב לכלול התחייבות ישראלית חד-משמעית לשוויון זכויות לבני המיעוט הערבי, שרובם ימשיכו לחיות בישראל. זה רעיון שעצם ההתנגדות לו מבהיר שהערבים יודעים שישראל, על כל מגרעותיה, היא המקום המועדף.

וגם אם הרעיון לא ייצא לפועל, הוא דווקא יכול לחזק את השוויון: משום שהבחירה בישראל היא לא רק בגלל ביטוח לאומי. הבחירה בישראל היא מפני שיש בה יותר חופש, יותר זכויות, יותר דמוקרטיה, יותר חופש ביטוי. צריך להציב את האלטרנטיבה של ליברמן משום שהיא מחייבת חשבון נפש גם בצד הערבי. זה לגיטימי להתנגד. זה לגיטימי לבחור בישראל, אבל זה פחות לגיטימי גם לבחור בישראל וגם לקרוא למתנדבים לשירות אזרחי או צבאי "מצורעים".

המקהלה הקבועה, מן הסתם, תמשיך לצעוק טרנספר וגזענות. אוצר המילים שלה כולל, כעניין של קבע, גם את ה"פשיזם". זה יגיע. אבל אין צורך להיבהל. יש צורך בדיון קצת יותר רציני. לא כדי לטרפד את השלום. להפך. כדי לחזק אותו.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...

תגוביות:

1.ירדן היא פלסטין בקרוב מאוד...והרבה יותר קרוב ממה שאנו חושבים. אין פתרון אחר. כבר ניסינו. כל אפשרות אחרת תכחיד אותנו. כדאי שנתעורר.
ירדן היא פלסטין.

2.או שאנחנו בים, או שהם מעבר לנהר. אין באמצע.



ליה 15.02.1415:52
20. הסלקטורים של מועדון הדעות, פרשת זילבר כמשל / קלמן ליבסקינד בתגובה להודעה מספר 0
"החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שינקה הזוועה הנאצית הפשיסטית", "נתניהו הזכיר לי את מוסוליני והוא תלמיד מצטיין של גבלס", "אלי ישי פועל לפי חוקי נירנברג". (שולמית אלוני, כלת פרס ישראל, מפעל חיים).

"אני מבין את אנשי החמאס, הם מתנגדים לכיבוש, הייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש". (דוד גרוסמן, חתן פרס אקו"ם, מפעל חיים).

"בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית", "אילו הייתה בפלסטינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות...כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק". (פרופ' זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל)

"הציירים, המשוררים, כל האמנים יפי הנפש אינם מחנכים. המחנכים האמיתיים הם כהנא, רפול וגנדי. תרומתי האמיתית תהיה אם אקח תת מקלע במקום עט ועפרון ואהרוג אותם",

"כשאני רואה את החרדים, אני מבין את הנאצים". (יגאל תומרקין, חתן פרס ישראל)

"אני לא יכול לסבול ילדים קטנים עם פאות, שיש להם מורי והוא מלמד אותם להיות תימנים ולא ישראלים. רציתי לתפוס את המורי שלהם ולשבור לו את העצמות" (שייקה לוי, חתן פרס ישראל).

"הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים". (האלוף במיל' שלמה גזית, חתן פרס בן גוריון, לשעבר מנכ"ל הסוכנות היהודית).

"רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוש שעמד על החוף וירה בספינה אלטלנה...לאנשים שהיו מאחוריו היה השכל להחליט". (הסופר מאיר שלו).

+++

אפשר למלא בקלות כמה עמודים בעשרות ציטוטים דומים, מכל הסוגים והמינים. יש כאלה המונים. חלקם מסיתים ממש לרצח או לאלימות, אחרים סתם נוטפי שנאה שמאלנית מזוקקת. חלק מהמסיתים הללו זכו בפרסים, אחרים סתם נהנים מיוקרה ציבורית. אני לא קורא לקחת לאף אחד מהם את הפרס, אני לא קורא להחרים אותם וגם לא למנוע בעתיד פרס ממישהו שדומה להם. אני גם לא צריך לתמוך בכל מילה שהוציא אריאל זילבר מפיו כדי להבין שהשאלה העיקרית שצריכה להישאל עם שוך הסערה היא מי אחראי כאן על ניסוח הכללים. מי קובע מה מותר לומר ומה אסור, מי בסדר ומי "קיצוני", מי לגיטימי ומי "שנוי במחלוקת".

כי הויכוח שהתנהל השבוע התבסס על שלוש נקודות מוצא: הראשונה, אריאל זילבר הוא קיצוני. השניה, אריאל זילבר הוא גזען. השלישית, אריאל זילבר הוא קיצוני וגזען יותר מאחרים. ואחרי שהסכמנו על זה, מה שנותר זה להתווכח האם נוכח קיצוניותו וגזעניותו מגיע לו או לא מגיע לו לקבל פרס. וכשהדיון מתחיל בנקודה הזו, ידם של הדליה רבינים והאקו"מים על העליונה, עוד לפני שנאמרה המילה הראשונה.

למה? משום שהשיח הזה מתנהל במועדון הדעות ותפיסות העולם של כלי התקשורת, ועם הסלקטורים בכניסה למועדון הזה נמנים רק אנשים שבאים ממקום פוליטי-תרבותי-ערכי מסויים מאד. הם קובעים את הפלייליסט של השיח ובעיקר מה יישאר מחוצה לו.

וכך עמדותיהם של אריאל זילבר ודומיו נותרים תמיד מחוץ למועדון, בעוד שבעלי הציטוטים מלמעלה ודומיהם, לא רק שלא ייתקלו בשום בעיה לקבל פרסים ולזכות בכיבודים, אלא שאף אחד מהם, כשיעלה לשידור היכן שהוא, גם לא יצטרך להתמודד עם שאלות קשות על התבטאויות העבר שלו. כי לפי הוראות הכניסה של הסלקטורים בכניסה למועדון השיח הציבורי, אין שום בעיה למקם את הדברים של גרוסמן ושטרנהל ותומרקין ושולמית אלוני במקום הלגיטימי בשיח וממש בו בזמן לצקצק בזעזוע מול דבריו של זילבר.

וכשמפנימים את זה, קל יותר להבין למה זילבר הוא בעיקר גזען ומעודד אלימות ומשולמית אלוני תישאר לנו מורשת מפוארת של מאבק לזכויות אדם, ששום ניבול פה שלה לא יוכל לה. ולפי אותה נוסחה קל גם להבין למה מי שתומך בשחרור רוצחי יהודים הוא מרואיין שקול והגיוני, ומי שחושב שאם משחררים רוצחים ערבים אפשר לשחרר גם רוצחים יהודים, נתפס כמטורף. ומאותו מקום בדיוק, כשהסלקטורים הללו הם שקובעים את הטעם, ברור לגמרי שיש בעיה קשה במוסר של זילבר אבל אף אמן שיעלה לשידור אחרי שתמך בהרס ביתם של 8000 יהודים בגוש קטיף, לא יישאל על מוסריותו שלו. משום שהסלקטורים קבעו שלגרש יהודים זה מתון ולגרש ערבים זה קיצוני. אז נכון, למחנה הלאומי יש נציגים בצה"ל ובאקדמיה ויש אפילו הגורסים שהוא מחזיק בחלק משמעותי מהכנסת, אבל באיגוד הסלקטורים הוא פשוט לא קיים.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגוביות:

1.זילבר: היום כולם יודעים - כהנא צדק

21 שנים לאחר רצח הרב מאיר כהנא הי"ד בני יורק יוצא הזמר אריאל זילבר בקליפ לזכרו תחת הכותרת: היום כולם יודעים - כהנא צדק.

הרב כהנא צדק 2013

http://www.youtube.com/watch?v=BUZL...



http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

2.מה בדיוק אמר כהנא, מה באמת חשב והאם בעצם צדק?

צפו בראיון :כהנא נגד אולמרט

הראיון הציג את כהנא כאדם הגיוני המקדים את זמנו,והרואה בעצם את הנולד לפני רבים וטובים.

בראיון התגלה אולמרט ככלי ריק שאין לו מה לומר באמת,וכל תשובותיו אינן אלא קש וגבבת מילים שבאות לכסות על חוסר אמירה וחוסר הבנה.

אפילו טד קופל חש בשלב מסויים שאולמרט,שייצג בראיון את העמדה של מי שערך לכהנא דה-לגיטימציה ציבורית אלימה,עומד על מצע קרח שעומד להתמוסס תחתיו.

אי אפשר לצפות בראיון ולא לחוש עד כמה ריקה וחסרת תוחלת העמדה שמציג אולמרט,ועד כמה מחוברת למציאות ורואה את הנולד עמדתו של הרב כהנא.

כהנא גיבה את כל אמירותיו בעובדות ובאמירות המבוססות על הגיון בריא.

אולמרט לעומתו אמר דברי הבל מתחילת הראיון ועד סופו,כאשר טד קופל מאבד סבלנותו ומנסה להבהיר לו פעם אחר פעם ,שעליו לענות בצורה ממוקדת על השאלות שנשאל ולא להתחמק מתשובה ברורה.

צפו בראיון :

כהנא נגד אולמרט

http://www.youtube.com/watch?v=olPK...

3.כהנא פעל רבות בתחילת שנות השבעים למען פתיחת שערי ברית המועצות ליהודים המעוניינים להגר ממנה.פעילותו הייתה בניגוד לקו הרשמי של יהדות ארצות הברית.

https://rotter.net/forum/gil/21109....

4.מה אמר כהנא?

מדינת יהודים פירושה חשיבה וקשרים יהודיים, פירושה תרבות יהודית ורוח יהודית בציבור יהודי. אך מעל לכל, פירושה ריבונות יהודית ושליטה יהודית על ייעודה.

את זה ניתן ליישם רק במסגרת של רוב יהודי קבוע ומיעוט ערבי שלוו וזעיר-ממדים.

אך הערבים סבורים כי היהודים גזלנים ששדדו מהם את ארצם.

אין הערבים חשים קשר מחייב או רגש כלפי מדינה שנשמתה יהודית,והערבים מתרבים, בכמות ובאיכות.

הם יתבעו חלק רב יותר בשלטון;

הם ידרשו "אוטונומיה" לחלקים שונים של המדינה;

לבסוף יאיימו על עצם הרוב היהודי באמצעות שיעור הילודה הערבי'והתוצאה: התנגשות עקובה מדם.

אם אמנם רצוננו למנוע התפתחות כזאת, רק דרך אחת פתוחה לפנינו: העברה מיידית של הערבים מארץ-ישראל לארצותיהם.

כי לגבי ערביי ארץ-ישראל ויהודיה יש רק פתרון אחד: הפרדה.

היהודים בארצם, ואילו הערבים בארצותיהם. הפרדה. רק הפרדה.

5.דרשוביץ: עלינו לחתור ולהבין מה בדיוק הרב כהנא מבקש לומר

הרב כהנא בעימות מול אלן דרשוביץ / עם תרגום לעברית

הרב כהנא בעימות מול אלן דרשוביץ / עם תרגום לעברית

"למען הדיוק עלינו לחתור ולהבין בדיוק מה הרב כהנא מבקש לומר"!

http://www.youtube.com/watch?v=yin0...

6.כהנא נגד אולמרט

צפו בראיון המדהים עם טד קופל שיורד על אולמרט

כהנא נגד אולמרט

http://www.youtube.com/watch?v=olPK...

7.הליגה להגנה יהודית הוקמה ע''י הרב כהנא ב- 1968

http://www.jewishidea.org/liga.htm

8.הרב מאיר כהנא - דמותה של מדינת ישראל:

רוב הגישות הציוניות, מהשמאל המתון ועד לימין ה"מתנחל", מנסות להחזיק במקל משני קצותיו ומתעלמות בדרך כלל מהבעיה הדמוגרפית המתעצמת. המשך החשיבה וההתנהגות של המערכת התרבותית בישראל לפי הכללים המערביים ־ליברלים גורמת לכרסום הלגיטימציה של הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית, עוד הרבה לפני שיווצר מצב של רוב ערבי ממשי.

http://www.haayal.co.il/story_1542

9.הטענות של כהנא היו: 1

א.הסכסוך הישראלי פלשתיני הוא בעצם סכסוך יהודי ערבי שהחל שנים רבות לפני הקמת המדינה. הסכסוך החל עם תחילת התגבשותם של היהודים בארץ ישראל לכדי יחידה לאומית בעלת ביטוי מעשי, ובא לידי ביטוי בהתנכלויות ליהודים וברציחתם על ידי ערבים לאורך כל ההיסטוריה הציונית, עוד לפני הקמת המדינה, לפני כיבוש יהודה ושומרון, ולפני בניית ההתנחלויות (דודתו של הרב כהנא, אמה, ועוד שלושה קרובי משפחה נרצחו על ידי ערבים ב1937, בעת שחזרו מחתונה במונית מחיפה לצפת. הניצולה היחידה הייתה בת דודתו, ששכבה מתחת לגוויית אמה).

http://www.haayal.co.il/story_1542

10.הטענות של כהנא היו: 2

ב.התחושה הלאומית הפנימית של הערבי הישראלי קשורה קשר אמיץ עם האומה הערבית, העוינת את קיומה של ישראל כמדינת היהודים.

ערבי, בהגדרה, אינו יכול להזדהות עם מדינת היהודים - "ישראל" - כמדינתו, בה יבואו לידי ביטוי שאיפותיו הלאומיות.

הגישה המקובלת על רבים, שהדרך ללבו ולהשלמתו של הערבי עם הישות הלאומית הזרה לו המתגבשת בארץ, עוברת דרך קיבתו ותנאיו הסוציאליים - היא זלזול באנושיותו של הערבי.

כיון שאינו יכול להזדהות עם אופייה של המדינה, צפוי שהערבי ישאף לשנות את זהותה של המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה, בשלב הראשון, ולמדינה ערבית, עם זהות לאומית ערבית, בשלב השני; אלא שיש ערבי שירצה לעשות זאת בדרכים דמוקרטיות, ויש שירצה לעשות זאת בדרכי טרור ואלימות.

לאורך כל השנים לא היה שום קשר בין העלאת רמת החיים וההשכלה של הערבים, לבין ירידת עוינותם לישראל. דווקא אצל המשכילים שבהם הייתה רמת עוינות גבוהה, שהתרגמה גם לנקיטת אמצעים מעשיים נגד ישראל.

http://www.haayal.co.il/story_1542

11.הטענות של כהנא היו: 3

ג.יש סתירה יסודית בין הגישה הרואה את מדינת ישראל כמדינת היהודים, שבה היהודים הם רוב והתרבות שלה היא יהודית, והיא מחויבת ליהודי העולם באמצעות חוק השבות ומערכת יחסים מיוחדת עם הקהילות היהודיות וכדומה, לבין הגישה הרואה את מדינת ישראל כדמוקרטיה מערבית ליברלית, שיש בה שוויון זכויות מוחלט ואמיתי בין האזרחים היהודים והערבים.

ההשקפה הנפוצה בארץ, המחברת את שתי הגישות הללו יחד, מחזיקה את המקל בשני קצותיו, טומנת את ראשה בחול, ואינה מוכנה להתמודד חזיתית עם הסתירה הזאת.

מהות תחיית עם ישראל בארצו היא לאומית־ דתית־ יהודית, וסותרת חלק מהעקרונות המערביים־ ליברליים שהתנועה הלאומית הציונית חרתה על דגלה, בחלק המודע והרציונלי של משנתה.

ביסודה של תנועה זו עומדת התחושה שהעם היהודי שונה באופן מהותי מהעמים שישב בתוכם, שיכול וצריך להיות לעם זה ביטוי לאומי ייחודי, ושביטוי זה יכול להיווצר רק בארץ ישראל.

כל זה עומד כמובן בסתירה לחשיבה המערבית־ ליברלית, לפיה השייכות הלאומית־ דתית אינה משמעותית במערכת היחסים בין המדינה לאזרח.

חוסר היכולת להתמודד עם סתירה מודחקת זו מונע מהציבוריות הישראלית את היכולת לנתח כראוי את הבעיות מולן היא עומדת.

גם אם פה ושם יש המסוגלים לראות את הבעיה בבהירות, הרי היצמדותם לעקרונות הדמוקרטיה המערבית־ ליברלית מונעת מהם את היכולת למצוא פתרונות אמיתיים לבעיה. יתרה מזאת, הציבוריות הישראלית, אולי בגלל חוסר בשלותה, שונאת ותוקפת בחימה שפוכה את כל מי שמנסה להסב את תשומת הלב לבעיה הקיומית הזו.

http://www.haayal.co.il/story_1542

12.הטענות של כהנא היו:4

ד.חוסר ההתמודדות הישרה והכנה של מנהיגי הציונות לדורותיהם עם הבעיה הערבית הביא אותנו למצב שאנו נחשבים בעיני העולם, ולאט לאט גם בעיני עצמנו, לעושי עוולה, לבעלי מוסר כפול, וחוסם את האפשרות למצוא פתרון. מצב הביניים הוא לא נכון ולא מוסרי, בין לפי העקרונות המערביים ־ליברליים, ובין לפי העקרונות הלאומיים היהודיים.

נמצאנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן: איננו פותרים את הבעיה, ובכל זאת נושאים אתנו רגשי אשמה וסיבוך מוסרי.

http://www.haayal.co.il/story_1542

13.הטענות של כהנא היו:5

ה.לשם פתרון בעיית הערבים בארץ ישראל דרוש, ראשית כל, שבלבו של היהודי תהיה וודאות פנימית מוחלטת שארץ ישראל היא ארצו של העם היהודי, ורק ליהודים יש זכות לבטא בה את שאיפותיהם הלאומיות.

הערבים שחיו בה, חיו בארץ לא להם, בין אם היו מודעים לכך ובין אם לאו. הערבי, אם ברצונו לחיות בה תחת הריבונות והאופי הלאומי היהודי - יהיה לו דין של "גר תושב": אדם בעל זכויות פרט של קניין, הגנה וכדומה, אולם בלי זכות לביטוי לאומי.

ערבי שחפץ לחיות במקום שבו יהיה ביטוי ללאומיותו הערבית - ילך לאחת מעשרים ויותר המדינות הערביות, שבהן לאומיות זו באה לידי ביטוי חופשי.

לדעתו של הרב כהנא, אדמה אינה מגדירה את זהות האנשים היושבים עליה, אלא להיפך - היא מהווה כלי המכיל את העם, המוגדר בפרמטרים אחרים לגמרי. לכן, מגוחך לטעון שעצם ישיבתו של אדם במקום גיאוגרפי מסוים תעניק לו זהות לאומית.

לענייננו, העובדה שערבי גר בארץ ישראל, אין בכוחה להעניק לו את הזהות ה"ישראלית", ובודאי אין בה כדי להשיל ממנו את הזהות הערבית שלו.

לפיכך, קריטוריון המגורים בארץ ישראל אינו יכול להוות כרטיס כניסה ל"לאום הישראלי". הקריטוריון הוא רק השייכות הלאומית, כלומר שייכות ללאום יהודי לעומת שייכות ללאום הערבי.

כל יצירה "לאומית" אחרת, היא יצור כלאיים מלאכותי, מלים בעלמא, שאין מאחוריהן תוכן מהותי ומעשי.

http://www.haayal.co.il/story_1542

לעיון האשכול:

מה בדיוק אמר כהנא, מה באמת חשב והאם בעצם צדק?

https://rotter.net/forum/gil/21109....


ליה 15.02.1416:02
21. הרב כהנא צדק 2013 / אריאל זילבר בתגובה להודעה מספר 0
הרב כהנא צדק 2013 / אריאל זילבר

http://www.youtube.com/watch?v=BUZL...


ליה 15.02.1416:14
22. אריאל זילבר תומך ברב כהנא ותג מחיר בתגובה להודעה מספר 0
אריאל זילבר תומך ברב כהנא ותג מחיר

http://www.youtube.com/watch?v=rzDw...


ליה 15.02.1416:35
23. ראיון עם אריאל זילבר בתגובה להודעה מספר 0
ראיון עם אריאל זילבר

http://www.youtube.com/watch?v=2HKT...


ליה 15.02.1416:39
24. יש דין ויש דיין אריאל זילבר בתגובה להודעה מספר 0
יש דין ויש דיין אריאל זילבר

http://www.youtube.com/watch?v=5wNW...


ליה 15.02.1416:45
25. אריאל זילבר - הסרדין והכריש בתגובה להודעה מספר 0
אריאל זילבר - הסרדין והכריש

http://www.youtube.com/watch?v=Dk10...


ליה 15.02.1416:52
26. אריאל זילבר- בטקס הענקת פרס אקו''ם 2014 בתגובה להודעה מספר 0
אריאל זילבר- בטקס הענקת פרס אקו"ם 2014

http://www.youtube.com/watch?v=J3NX...

את זילבר קיבל מוטי קירשנבאום במילים: "גם אותי הוא מרגיז אבל לא הייתי רוצה לחיות בחברה שרק את דעתי מותר בה להביע. לא חושב שכל אמירה שלו ותהיה המקוממת ביותר, משנה את טיב שיריו. ואנחנו כאן כדי לכבד את שיריו. שתמשיך לרוץ אריאל זילבר, שמוליק קורא לך".

כאשר עלה לבמה מוש בן ארי כדי לכבד את זילבר בביצוע שירו "ואיך שלא", התפרץ זילבר אל הבמה וקטע את השיר בדברים: "לפני שעושים את השיר הזה, יש לי משהו להגיד לקהל הזה ולכל עם ישראל. אני קיבלתי את הפרס הזה, בהתחלה אמרו לי מפעל חיים. אני מודה לועדת אק"ום שזיכו אותי על פרס מפעל חיים שהחליטו להעניק לי. זה דברים שחשבתי עליהם וכתבתי אותם. אני נכד לשרה ואריה זילבר שהיו ממקימי תל אביב, בנה של ברכה צפירה. אני מכאן, מהארץ הזו ומודה על זה בכל יום. כמו ברוש לבדו".

דבריו של זילבר נקטעו במחיאות כפיים מן הקהל, והוא המשיך "אני נגד חרמות, ובעד זכות האדם להביע דעתו. אני ישראלי ויהודי גאה. בואו נישאר מחוברים אחד לשני כמו נופי הילדות שלנו. ההרגשה היא שאני שק חבטות של גופים אינטרסנטים. אמנים וגופים שמנסים כל פעם להמציא את עצמם על חשבוני".

תגוביות:

1.אריאל זילבר האיש והאגדה פשוט תותח!!! די לתקשורת השמאלנית הזאת. אנחנו חיים במדינה פלורליסטית ולכל אחד דעה משלו ובלי שום קשר הוא היה אמור לקבל את פרס אקו"ם. פשוט גועל נפש במיוחד מאחינועם ניני השמאלנית הזאת.

2.מוטי קירשנבאום. לצערנו אנו כבר חיים בחברה שרק את דעתך מותר בה להביע.


ליה 15.02.1419:53
27. בנצי גופשטיין מארגון להב''ה בעימות מול מורה ערבי בתגובה להודעה מספר 0
בנצי גופשטיין מארגון להב"ה בעימות מול מורה ערבי

http://www.youtube.com/watch?v=8dsz...



פילוביץ שחף 21.02.1410:36
28. ''הארץ'' מפתיע, נותן במה ל-20 הציטוטים מהמיטב של הר' מאיר כהנא זצ''ל הי''ד בתגובה להודעה מספר 0
להלן הכתבה המודפסת - סריקה עמ' 60-61 | מוסף הארץ:




כל הציטוטים הם מתוך ראיון שהעניק הרב מאיר כהנא זצ"ל הי"ד, לרפאל מרגואי ופיליפ סימונו. הראיון, שהופיע בספר Israel's Ayatollahs, התפרסם לראשונה בצרפתית ב–1985.

הארץ: http://www.haaretz.co.il/magazine/t...
.
.
.
ליה 02.03.1518:39
29. ח''כית לשעבר ב'עבודה': הפלסטינים לא רוצים שלום בתגובה להודעה מספר 0
ד"ר עינת וילף פרסמה סרטון בו היא אומרת כי שינתה את דעתה על הסכסוך עם הפלסטינים והרצון שלהם להגיע להסכם שלום: "זו מעין הפסקת אש ארוכה ולא קבלה של העם היהודי כבעל זכויות היסטוריות אמיתיות בארץ"

חברת הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה, ד"ר עינת וילף, העלתה לאחרונה סרטון ליוטיוב בו היא מספרת על השינוי שעבר עליה בנוגע לראיית הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. לדבריה, מדובר בשינוי שהחל בשנת 2000 אחרי התפוצצות תהליך השלום שהוביל ראש הממשלה אהוד ברק מול יאסר ערפאת, תהליך שנגמר בנסיגת ערפאת מכל הסכם ובתחילתה של האינתיפאדה השנייה.

לדבריה היא הבינה ממפגשים עם מנהיגים פלסטינים מתונים כי קיים פער גדול מאד בראיית מהות הסכסוך בין הצדדים. כלומר בעוד הצד הישראלי מכיר בזכויות הערביות בארץ ישראל הערבים ברובם המוחלט מקבלים את שהותנו בארץ רק בגלל כוחנו הצבאי ולא מקבלים כלל כי יש לעם היהודי זכות כל שהיא על הארץ.

"הבנתי שמבחינתם כל שיחות השלום אין מטרתן בכלל להגיע לשלום אלא זו מעין הפסקת אש ארוכה ולא קבלה של העם היהודי כבעל זכויות היסטוריות אמיתיות בארץ", היא אומרת בשיחה עם nrg חדשות, "ראש הממשלה בנימין נתניהו נגע ביסוד ליבת הסכסוך הישראלי פלסטיני בכך שהוא דרש מהצד השני להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. קרי, כמדינה כזו שיש לנו בה זכויות לצד הזכויות שלהם. אני הבנתי עם הזמן שזו באמת ליבת הסכסוך ובכל מו"מ ודיון שלנו עם הפלסטינים בעתיד חייבים לעמוד על הדרישה הזו, קרי ההכרה שלהם בזכויות שלנו על הארץ ובכך שלא מדובר בהפסקת אש עד שיגיע איזה צלאח א-דין שיזרוק אותנו לים, אלא שבאמת מדובר בסוף הסכסוך".

ד"ר עינת וילף מציינת כי עמדה זו חשובה מאד בשיח הישראלי וכן גם בשיח של השמאל הישראלי. "אני עדיין מאמינה בשלום ובכך שצריך לאפשר את הזכויות שלנו ושל הפלסטינים על הארץ", אמרה, "אבל דווקא מתוך המקום הזה אנחנו חייבים לדרוש מהצד השני הכרה אמיתית בנו ולא הסכם שייתפס בעיניהם כהפסקת אש ארוכה עד שהם יוכלו לזרוק אותנו מכאן. כל עוד שהם לא מכירים בכך אז לדעתי אסור לקרוא להסכם איתם הסכם שלום אלא הפסקת אש ארוכה. אסור לנו להונות את עצמנו בנקודה הזו".

"ברור שזה לא פשוט ושזה ייקח זמן", היא מוסיפה, "העניין הוא שיש כאן שני עמים שחיים בארץ וצריכים להכיר כל אחד בזכות של השני. האם זה יקרה מחר בבוקר? אני לא משוכנעת שזה יקרה. לכן ייתכן שצריך להגיע לאיזה הסכם ארוך טווח על הפסקת אש. אלא שחשוב מאד דווקא שהשמאל הישראלי יעמוד על זכותנו בארץ. ללא הכרה ערבית פלסטינית כזו אז הם בעצם ממשיכים לא להכיר בנו ורק לקבל בפועל את העובדה שיש לנו נשק ואנחנו בנקודת זמן מסוימת בלתי מנוצחים".

ד"ר וילף מציינת כי היא קיבלה המון פידבקים חיוביים על הרצאה הזו מיהודים ליבראליים בעולם. "אנשים רבים דווקא מהשמאל הישראלי בעולם מאד מבינים איתי ומבינים שהפלסטינים צריכים להכיר גם בנו. הם שמחים לשמוע שיש אשת שמאל ישראלית שמצד אחד מוכנה לפשרות ולעשיית שלום אבל מבינה שמדובר בנושא רציני שמצריך תהליך ארוך ולא פשוט. בעבר אנשי שמאל ישראליים לא הבינו את הדרישה של ראש הממשלה כי הפלסטינים יכירו בנו. אבל כיום הרבה יותר מבינים את הדרישה הזו ומסכימים שבלעדיה לא יתחולל שלום בארץ".

עינת וילף נמצאת כרגע בסדרת הרצאות ופעילות עם יהודי ארה"ב והיא משתתפת בוועידת איפא"ק בימים אלו. היא ציינה כי היא זוכה להבנה רבה בקרב היהודים בארה"ב גם מהצדדים היותר מתונים ושמאלנים. ביחס לנאומו של ראש הממשלה בקונגרס העדיפה שלא להתבטא.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...



ליה 15.10.1517:07
30. אשליית הדו-קיום בתגובה להודעה מספר 0
כבר לפני 35 שנה הבין הרב מאיר כהנא שכדי לפתור את הסכסוך עם הערבים עלינו להתנהג כבעלי הבית בארץ

אותם רופאים כושלים ממשיכים לנסות להחיות חולה אנוש, אך מחמירים את מצבו מיום ליום.

שלל פתרונות מוצע למחלה: סגר, עוצר, הרס בתים, ושאר הצעות של מי שרק אתמול הכריז ש‑99.9 אחוזים מערביי ישראל נאמנים למדינה. פתרונות הקסם הללו, חלקם לא יעיל וחלקם לא ישים. לעומתם, יש המייללים שהערבים שוחטים אותנו, כי אין להם מדשאות וביוב ולוח חכם. אלו גם אלו מתעלמים מכך שלא מדובר בגל, אלא במלחמה מפורשת שהוכרזה על קיומנו.

בעוד כשבועיים ימלאו 25 שנים לרצח מו"ר הרב מאיר כהנא, שזיהה את שורש הבעיה ונרדף ברשעות רק מפני שניפץ את אשליית הדו-קיום ודת הדמוקרטיה. בשנת 1980 בגין השליך את הרב כהנא לתא מצחין בכלא מעשיהו במעצר מנהלי, בעוד אחד מניסיונות ההשתקה. שם, מאחורי הסורגים, הוא כתב את ספרו 'לשיכים בעיניכם'. שם הספר נלקח מהציווי המקראי המזהיר אותנו לגרש את יושבי הארץ, ולצד הציווי אזהרה ברורה: "והיה אשר לא תורישו והיו לשיכים בעיניכם... וצררו אתכם". לא מגנומטר, לא בטונדה, לא הגבלת כניסה להר הבית וגם לא סגר, פשוט הפרדה.

הספר נכתב לפני 35 שנים, אבל הוא אקטואלי מתמיד. הרב מתאר את הדו-קיום בפרעות שלפני הקמת המדינה, אינו חוסך את תיאורי זוועת הרצח של גרשון, הרוקח מחברון, שריפא ערבים חינם, והם גמלו לו ועקרו את עיניו. שנדע שדאע"ש זה סטארט-אפ חברוני. הרב שב וזועק שאי אפשר לקנות את גאוות הערבי בדשא ובלימודי עברית בגן. לערבי יש מטרה: להיות האדון על הארץ. הוא רואה בנו כובש, שכל הדרכים לפגוע בנו קדושות בעיניו.

הרב הציע לא לזלזל בערבים, כפי שנהגה השבוע יונית לוי שהלינה על כך "שלא בונים כאן עיר ערבית". הערבים רואים באמירה הזאת גזענות והתנשאות. הם לא רוצים עיר ערבית, הם רוצים מדינה ערבית עם בורקה ודגל.

הרב מקדיש פרק לעובדה שהערבים לא מצליחים לחיות זה עם זה, וסוקר את הסכסוכים הפנימיים בסוריה, במצרים ובלבנון. הרבה לפני האביב הערבי שמלמד אותנו כמה הם מתלהבים לשפוך דם זה לזה. מה הם יעשו לנו בדו-קיום, אם תינתן להם ההזדמנות?

אשליית הדו-קיום והדמוקרטיה הפכה לדת פונדמנטליסטית עם פילוסופיה, ועדות, רבנים ותקציבי עתק. אלו הם שני שורשי הפורענות שמצמיחים את תקוות הערבים לחסל אותנו בשלום ובסכין ובמה שמזדמן. הערבי לא יהיה אסיר תודה על מקומות העבודה הממשלתיים, או על אי אכיפת החוק במגזר הערבי. מבחינתו כל מה שניתן לו, שלו. אנחנו כובשים מתועבים וחלומו המתוק והיחיד הוא לנקום בנו את עלבון האסלאם, שהושפל על ידי הציונים.

נעבור לעשייה בשני תחומים, רק לאחר שננפץ את אלילי הדמוקרטיה והדו-קיום, ולאחר עלייה לקברו של הרב כהנא (כדי לבקש סליחה):

העם היהודי הוא בעל הבית: מתנהגים כמו בעלי הבית בארצנו, וקודם כל בהר הבית.

הכניעה לפורעים בהר הבית, סמל הבעלות ושיבת ציון, ליבתה את התקווה שניכנע גם ברעננה וביפו. אכיפת חוקי תכנון ובנייה, חוקי תעבורה, גביית מיסים, איסוף נשק והעמדה לדין על החזקת נשק בלתי חוקי, לצד חובת הנפת דגל ישראל על כל מוסד שמתוקצב על ידי המדינה.

בתהליך ארוך ומתמשך יבינו הערבים שהחוקים במדינה חלים גם עליהם. שבני הארץ שבו לארצם והם רשאים להתנהג רק כמו אורחים.

תוכנית חרום לאומית לעלייה והגירה: עלייה היא לב הציונות, אבל אני לא מכיר שום תוכנית חרום להעלאת יהודי צרפת או בריטניה. יש פוטנציאל להעלאתם של כמיליון יהודים. אך מדינת ישראל עסוקה בלהשקיע ב"מגזר המקופח".

הגיע הזמן גם לפתוח משרד הגירה. ערבים רבים משתוקקים להגר מכאן למדינות אחרות, חייבים לסייע להם ולעודד אחרים. בתמריצים וביצירתיות, במקל ובגזר.

כל התחמקות מהפתרונות הללו תביא בסופו של דבר את "ממשלת הימין" לעוד כניעה, לעוד שקיעה, ואת עם ישראל לעוד מרחץ דמים קשה ובלתי נמנע.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...



ליה 21.10.1513:15
31. ''טרנספר'', כבר לא מילה גסה בתגובה להודעה מספר 0
אז מה הם רוצים, אתם שואלים? הציבור הערבי מוסלמי בישראל הרים ראש. הוא למד לחלום ולשאוף והוא מוכן לעשות הכל בשביל להגשים את החלום

ל"גל" הטרור האחרון, מתקשים המנהיגים למצוא פתרון. אין מה לעשות מול טקטיקה של "מפגע בודד" הם אומרים.

אין פה אירגון שניתן לפרק, אין פה כפר שאפשר לכתר ולסגר, יש פה התארגנות עממית של "בודדים". הם באים מכל הארץ, מתוך הקו הירוק ומחוצה לה, בצפון ובמרכז, ככה הם באים, בשם אללה, עם סכין או מברג או כל הבא ליד.

אז מה הם רוצים, אתם שואלים? הציבור הערבי מוסלמי בישראל הרים ראש. הוא למד לחלום ולשאוף והוא מוכן לעשות הכל בשביל להגשים את החלום: מדינה ערבית במקום מדינת ישראל. כל הבלי השמאל על שטחים וגבולות 67 לא רלוונטים עוד. מי שרוצה לשמוע את האמת מוזמן סוף סוף לפתוח את אוזנו ולהקשיב באמת לדבריהם של הערבים בישראל. הם אינם מעוניינים בעפרה או שילה. הם רוצים את הכותל ואת יפו ואת חדרה ורמלה ולוד.

הם לא מתביישים, הם לא מתנצלים, לא מסתפקים בחצי. הם רוצים הכל. ואם זה שלהם, אז הם ילחמו כמו גברים. כל האמצעים כשרים. המאבק וההתנגדות בעם היהודי נגד הכיבוש כבר לא מדבר באותם מינוחים. זה לא הכיבוש של 67, זה הכיבוש של רמלה, של עכו ושל חדרה. הם רוצים לחזור לבית של סבתא שלהם בתל אביב, שנכבש בידי היהודים. היטיב לתאר זאת כ"ח זחאלקה בנאום הקולני מול סתיו שפיר: "הליכוד בנה התנחלויות ליד הישובים הערבים, אתם (השמאל) בניתם את הקיבוצים על חורבות האדמה שלנו" שלנו. זה שלהם. לא ההתנחלויות, הקיבוצים, שיח מוניס ואומלבס שלהם.

אז מה הפתרון?

20 שנות ניסויי השלום שהביא עלינו עידן אוסלו נגמרו. הגיע הזמן לחפש פתרון אחר.

ניסו הכל, החזירו שטחים, עשו הסכמים, חילקו נשקים, נתנו עצמאות ריבונות ומנהיגות בשטחים שלהם, עשו מחוות חיבוקים ונשיקות ומה לא, והם בשלהם: טרור.

הכל ניסינו חוץ מזה: טרנספר.

המילה "טרנספר" נחשבה עד לא מזמן למילה גסה, לאבי אבות החושך וגזענות, ומי שהעז להרהר בה נחשב לאדם מוקצה מחמת מיאוס. השמאל דאג לצייר את מי שצידד בטרנספר כמשיחיסט הזוי וקיצוני, כגזען אלים שמנסה לחולל שואה של ממש.

לא עוד. הגיע הזמן להתעורר מאשליות אוסלו ומקונספצית השמאל שהמיטה עלינו אסונות רבים. הגיעה השעה להעלות את המילה טרנספר למודעות ולשיח הציבורי, ולחשוב על דרכים אופרטיביות כדי ליישם את הפתרון היחיד הרלוונטי. הפתרון ההזוי של דו קיום לא עבד 100 שנה והוא גם לא יעבוד. לכן הפתרון הוא היפרדות.

הטרנספר, או במינוחו העברי- חילופי אוכלוסין, יכול להיעשות בצורה אנושית וידידותית, אחראית ושקולה, שלא כמו שנעשה כלפי יהודים בגוש קטיף, שם נרמסו לארץ בברוטאליות ובאכזריות כל זכויות האדם הבסיסיות.

חילופי האוכלוסין יכולים להיעשות בעידוד ובתמריצים כספיים, וכבר הוכיחו מחקרים מאוניברסיטאות ערביות - שישנו חלק גדול של ערבים שמעוניינים להגר, אילו רק היתה להם היכולת.

מדינת ישראל צריכה לעודד הגירה בעזרת סכום כספי הגון, שיאפשר למשפחה ערבית להגיע למדינה אחרת ולהתחיל שם חיים חדשים במעמד מכובד.

מדינת ישראל צריכה להחיל את ריבונותה על כל שטחי ארץ ישראל, בכל חלק ארץ אבות ביהודה ובשומרון.

ישראל צריכה להבהיר למי שלא רוצה להגר, ומעוניין להישאר פה, שיש תנאים ובניהם התנאי הראשון: הקבלה וההבנה שמי שנשאר פה, חי במדינה יהודית, תחת שלטון יהודי של עם ישראל בארץ ישראל. מי שמעוניין בכך, יניח חרבו ויחיה לצידנו בשלום, יקבל זכויות אזרח ויהנה מכל טוב הארץ.

אין פתרונות קסם ובמצבנו הנוכחי כל פתרון יהיה קשה ומייסר.

אך אם ניסינו פעם אחר פעם ושגינו, הגיע הזמן לנסות דרך חדשה.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...


ליה 06.11.1507:18
32. ''היום יותר מתמיד יודעים - כהנא צדק'' בתגובה להודעה מספר 0
25 שנים לרצח הרב מאיר כהנא הי"ד, מאות השתתפו באזכרה בי-ם. גופשטיין: נתחיל להתאמן ברחבי הארץ כדי להחזיר מלחמה לאויב הערבי.

מאות בני אדם השתתפו הערב (ראשון) באזכרה לרב מאיר כהנא הי"ד באולם "היכל דוד" בירושלים, במלאת 25 שנים להירצחו בארצות הברית.

בין המשתתפים, הרב דב ליאור ופעילי הימין ד"ר מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, עו"ד איתמר בן גביר, בנצי גופשטיין ונעם פדרמן.


את האירוע פתח בן גביר שאמר כי תורתו של הרב כהנא אקטואלית היום יותר מתמיד. "בדרך כלל הזמן משכח את המת מהלב אך באשר לרב כהנא בדיוק הפוך, ככל שעובר הזמן, יותר ויותר אנשים מבינים עד כמה הוא צדק", אמר.

ראש ארגון להב"ה בנצי גופשטיין נאם גם הוא. "25 שנה אחרי הרצח, כולם כבר יודעים שהרב כהנא צדק כשאמר שאין ולא יהיה דו קיום איתם. בשבוע הבא נתחיל באימונים ברחבי הארץ כדי ליצור דור חזק שיחזיר מלחמה לאויב הערבי. אף אחד לא ישבור אותנו. מכל מעצר אנחנו נגדל ונתחזק", הכריז גופשטיין.



פעיל ימין נוסף שהשתתף בעצרת, עופר גולן, כינה את הנשיא ראובן ריבלין "אחמד מוחמד ריבלין" והתייחס לנאום שנשא אתמול הנשיא בעצרת לציון 20 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. "אחמד מוחמד ריבלין אמר אתמול שאנחנו לא מפחדים מידם הקפוצה של הקיצונים, ואני אומר, 'אנחנו לא מפחדים ממך'".

רגע השיא בעצרת נרשם כאשר עלה לנאום הרב דב ליאור, והנוכחים קיבלו אותו בשירה ובריקודים. ''מדינת ישראל החליטה לא לנצח", טען הרב, "כי בשביל לנצח צריך שלושה דברים - לדעת מי האויב, לרצות לנצח ולהגדיר את היעד. אנחנו מסרבים לקרוא את המציאות שהאויב הכריז עלינו מלחמה, מתביישים לנצח, מאוהבים בכניעה והתרפסות, והחמור מכל, איבדנו את היעד של חלום המדינה היהודית, אליה שבנו מאלפי שנות גלות".



במהלך האירוע שולבו סרטים על הרב כהנא ועל הפעילות של ממשיכי דרכו והקהל תקף בחריפות את כלי התקשורת. את האירוע סיים ברוך מרזל, תושב חברון ויוזם מבצע ''פיצה לכל חייל שהורג מחבל''. מרזל אמר כי "ברגע שלא יהיו פה אויבים, אפילו החרדים יתחילו להאמין בבניין בית המקדש. אנחנו נעבור מבית לבית ונשכנע את כולם שזה או אנחנו או הם. צריך לגרש את כל האויבים שלנו מכאן".

מרזל הוסיף, "אנחנו מציינים פה חצי יובל להירצחו של מורנו ורבנו הרב הקדוש מאיר כהנא, שנרצח בארה"ב ונרדף על ידי ממשלת ישראל, וחמש שנים לאחר מכן הוצאה תנועתו מהחוק. אבל אנחנו פה ואנחנו מנצחים".

"שואלים למה ערבים רוצחים יהודים ואומרים 'הר הבית' ועוד הרבה סיבות, אבל התורה אומרת שזה בגלל שיש פה אויבים. אם היינו מגרשים את כולם - לא היו פיגועים. הסיבה לכך היא בגלל שאנו מסרבים לקיים את מצוות התורה ולגרש את כל האויבים מיד", דברי מרזל.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.יש לתושבי הארץ שלוש אופציות ככתוב בספר יהושע יא' פסוקים יט' - כ'.

2.במישור הלאומי צריכים להיות זקופים וגאים ולזה חינך הרב כהנא. הרב ליאור הדגיש שהרב כהנא פעל מכוח התורה. כהנא היה עמל בתורה ומכוח זה פעל בענייני ציבור.


ליה 09.03.1618:51
33. בן ארי לחולדאי: דרוש גבול ליו''ש? אוויל בתגובה להודעה מספר 0
ד"ר בן ארי משיב בחריפות לחולדאי וח"כ חסון הסבורים כי רק גבול בין יו"ש לשאר חלקי הארץ יבלום את הטרור: אווילות וצביעות של השמאל.

בדברים חריפים מבקר יו"ר 'עצמה יהודית', ד"ר מיכאל בן ארי, את דבריו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הבוקר בגלי צה"ל, דברים בהם קבע כי היעדרם של גבולות בין יהודה ושומרון לשאר חלקי הארץ גורם לטרור הסכינאות והירי.

על דבריו אלה של חולדאי מכנה אותו בן ארי בתואר 'אוויל' ואף קובע בשיחה עמו כי לא הוא שהמציא את הביטוי אלא שלמה המלך כאשר קבע כי גם אם תכתוש את האוויל במכתשת... לא תסור ממנו איוולתו...".

בדבריו מזכיר ד"ר בן ארי לחולדאי כי "לפני חודשיים וחצי הייתה התנפלות של ערביי יפו על אוטובוס ברחוב יפת, רחוב מרכזי ביפו, זרקו אבנים, אנשים נמלטו ונפגעו והוא אומר לבוא ולאכול חומוס ביפו. עכשיו ברוב חוכמתו הוא לא מתכתב עם המציאות".

על ההבדלה שערך חולדאי בין ערביי עזה שאינם דוקרים בסכינים בגלל הגדר שנמתחה לאורך גבול הרצועה, אומר בן ארי: "אני מחדש לו שיצאו אלינו דרך המנהרות עם קלצ'ניקובים ולא עם סכינים, חטפו את שליט ובעקבות זאת שחררנו למעלה מאלף מחבלים שמניעים את הטרור. אין ספק שכל כניעה שלנו מזמינה את המשל הטרור. אני לא קורא לזה גל טרור. זו מלחמה אחת מתמשכת שאנחנו מסרבים לכנות אותה כך כי אנחנו לא מגדירים מי האויב".

מוסיף ד"ר בן ארי ומתייחס גם לדבריו של חבר הכנסת יואל חסון שהכריז כי הגורם לטרור בירושלים הוא סירובה של ממשלת ישראל לחלק את העיר ולהוציא ממנה את הכפרים הפלשתיניים, כהגדרתו: "אני רוצה להתייחס לנקודה אווילית אחרת, נקודה של התעלמות מהמציאות או הכחשה של חולדאי ושל יואל חסון - בקילקלייה יש גבול. יש שם גדר שלא ניתן לעבור אותה. ישראל חשבה שאם ניתן עוד 30 אלף אישורי עבודה לערבים אז יהיה מצב כלכלי טוב והם יפסיקו לרצות את החוף של תל אביב, אז אני רוצה לחדש לרון ואומר לו – רון, אני לא רוצה לומר יקירי, רון תקשיב היטב, הם רוצים את החוף בתל אביב. הם חולמים על החוף הזה. אני מכיר אותם ואני מדבר איתם. הם אומרים שאתה גוזל וכובש, ואם נראה לך שאם יגרשו את תושבי קדומים, עמנואל, יצהר, הר ברכה, יקיר וקרני שומרון ואתה תנוח על זרי דפנה בשייח' מוניס אתה טועה טעות חמורה. הם רוצים גם את הראש שלך. הם לא מבדילים בין הצוואר שלי לצוואר שלך".

ממשיך בן ארי בפנייתו הישירה לחולדאי ומזכיר את דבריו של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שקבע באחרונה כי השמאלנית יותר גרועים מהמתנחלים, "והוא צודק, כי השכונות שבנית בתל אביב הם על אדמה פלשתינית כבושה. הבית שלי בקרני שומרון נבנה על אדמות מדינה. מבחינתו אתה כובש מתועב שמגלגל עיניים לשמיים".

"ולגבי חבר הכנסת יואל חסון שעשה פליקפלאק לאחור והיה פעם איש בית"ר. הוא לא מהאנשים הטיפשים", מעיר בן ארי וממשיך: "ירושלים מחולקת עם גדר וחומות, אבל מיד אחרי שחילקו אותה שישים אלף ערבים עברו מצד אחד של הגדר לצד השני, כי במערב ירושלים יש קצבאות, מלגות ובריאות ועוד, ובכל פעם שהם רוצים לעבור הם עוברים בלי שום בעיה. מה הוא מציע לעשות עם שכונת ג'אבל מוכאבר שצמודה לארמון הנציב? גם אותה הוא מציע למסור? ומה לגבי שועפט שבין הגבעה הצרפתית לפסגת זאב? גם אותה? מה הוא מתכוון לעשות? שיספר לנו את התרחיש שלו, איך הוא מתכוון לחלק את ירושלים? פתרונות הקסם שאם רק נברח וניסוג התפוצצו לנו בפרצוף. אני חוזר לעזה – אדון חולדאי שוכח שלפני שנה וחצי הרחובות היו שוממים כי ירו קטיושות מעזה על תל אביב, על בניין העירייה למרות שהוא שמאלני...".

בעקבות דבריו אלה נשאל ד"ר בן ארי מדוע לטעמו אנשים כמו חולדאי וחסון, שאותם הוא אינו מגדיר כטיפשים, אומרים את דבריהם למרות הנתונים והעובדות שהוא מציין ומזכיר. לטעמו הסיבה היא אחת: "הם אנשים דתיים", הוא אומר ומבהיר: "ואנשים דתיים העובדות לא מבלבלות אותם... הם מציירים לעצמם סוג של אזור נוחות והם חיים בתוכו. הם אומרים שאני הגזען, אבל הם הגזענים הקשים ביותר כשהן חושבים שלערבי אין לאומיות וכבוד לאומי וכל מה שמעניין אותו זה תקציבים ואוכל, ולא מעניין אותו רמת אביב. האזורים האלה במיוחד הם אדמות כבושות".

בהקשר זה הוא מזכיר ומספר על אירוע שהתקיים באוניברסיטת תל אביב על נושא הכיבוש בעקבות הוצאתו לאור של ספר בנושא זה. "אנשי הביטחון לא נתנו לנו להיכנס. אחר כך איפשרו רק לברוך מרזל להיכנס. בחוץ פגשתי את אחד הפרופסורים אמרתי לו 'איך אתה מעז? כאן, בבניין גילמן למטה היה מסגד. אתם כאן על שטח כבוש', אז הוא אומר לי 'אז לאן אתה רוצה שאני אלך?', אמרתי לו 'ולאן אתה רוצה שאני אלך?'. הוא אמר לי 'תבוא לפה', אמרתי 'אתה תבוא אליי. אני לפחות לא יושב על מסגד. מה זו הצביעות הזו?'. שום דבר לא מבלבל אותם. יכול לשבת פרופ' גדי אלגזי שמשבח רצח של יהודים ואת מה שהוא מגדיר כהתנגדות. הערבים היו בהלם מהארס שנוטף ממנו. הוא מטיף מאוניברסיטת תל אביב על הכיבוש והוא ממובילי ארגון זוכרות שמדבר על כפרים ערבים שנכבשו ב-48 והלשכה שלו יושבת על חורבות שייח מוניס. הצביעות לא מבלבלת אותם, ומדובר באיש מבריק וחכם. אני לא מזלזל בו. האנשים האלה הם דתיים בשנאת ישראל שלהם".

ממשיך ד"ר בן ארי ומספר על מפגש עם בני נוער, תלמידי אחת המכינות הצבאיות, שבו קם אחד התלמידים וסיפר על דברים ששמע מראש מועצה בשגב שלום ולפיהם מאחר שאנחנו לא נותנים להם חינוך ופיתוח התוצאה היא שהם דוקרים. "הוא אמר את זה בשיא התמימות וההצדקה לדקירות. הצלחנו לבלבל את עצמנו לחלוטין בידיעה מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים. לכן ממשלת ישראל חסרת אונים. היא לא פושעת אלא פשוט ממשלת כלום. האם כשנאמר ש-99 אחוזים מערביי ישראל נאמנים לישראל הם יהיו כאלה? אם תגיד את משאלת הלב שלך יומם ולילה זה ישנה את המציאות?".

עם כל זאת מוצא ד"ר בן ארי את מה שהוא מגדיר כנקודת אור בסקר הנרחב מאוד שבוצע בקרב כ-5500 נשאלים וממנו עלה כי 48 אחוזים סבורים שרעיון גירוש הערבי הוא רעיון נכון. לדבריו בכך יש עדות שקרוב למחצית מהישראלים סבורים שכהנא צדק. "אם יש הוכחה לכך שאין כאן דמוקרטיה זו המציאות שבה אין שיקוף בפוליטיקה הישראלית ובפרלמנט לדעותיהם של רוב העם".

"אפשר להתנתק מעזה? הרי הגדרות האלה יפלו עלינו יום אחד? הם לא יכולים לגור שם. מישהו מאמין שקלקיליה תשרוד כך עוד שנתיים? מי שחוש בכך הוא או שקרן או נוכל או מנוצל. הם לא יכולים ליות כך. אין שם מקום. לאן הם יתפרצו ויתפוצצו? לכפר סבא. צריכה להיות כאן התעשתות. אומרים שזה לא פשוט לגרש אותם וזה נכון, אבל מי שלא יגרש את האויב שלנו יגרש יהודים, ואלו מיטב אנשי הימין שאומרים שלא רוצים לגרש אותם. לא נחיה יחד עם האויב שלנו".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.אכן יש אפרטהייד בישראל. בישראל יש הפלייה גזעית, כאשר לערבים אין חובות כלל ומאידך לזכויותיהם אין גבול.

להלן דוגמאות:

הערבים אינם רוכשים קרקעות, הם פשוט פולשים. מאידך היהודים נאלצים לשלם במיטב כספם, כדי לרכוש פיסת קרקע במחיר מופקע.

הערבים אינם משלמים מס בנייה וארנונה, ואיש לא מאלץ אותם לשלם, ומשרד האוצר מכסה את החוב.

היהודים נאלצים לבנות רק לאחר השגת רישיון יקר במסגרת אחוזי הבנייה המותרים. הערבים בונים ללא רישיון וללא כל מגבלה.

היהודים נאלצים לשרת בצבא ולסכן את חייהם על הגנת המדינה, הערבים פטורים מהכל. היהודי נאלץ לשרת 30 שנה במילואים, והערבים באותו גיל עובדים ומרוויחים כסף.

הערבים משלמים 2% מגביית ביטוח לאומי ומקבלים קרוב ל- 50% מהקצבאות.

הערבים כמעט ואינם משלמים מס הכנסה ושום פקיד גבייה, אינו מעז להיכנס לישוב ערבי. הם משלמים חצי מיליארד שקל מיסים בשנה ומקבלים מהמדינה 11 מיליארד שקל בשנה.

הערבים מעתיקים בבחינות הבגרות, בסיוע מוריהם וכל מפקח יהודי שנכנס לישוב ערבי, מוצא את רכבו מנוקב ואינו חוזר יותר למוסד כשהתוצאה היא שיאי הציונים בבחינות הבגרות הינם במגזר הערבי. תעודת בגרות מזוייפת זו, מאפשרת להם להתקבל לכל מוסד אקדמי בישראל ובעולם, לפני היהודים שבקושי משפרים בגרויות. כיוון שהערבים לא יכולים להעתיק גם במבחן הפסיכומטרי, יש שם פער עצום בין תעודות הבגרות לתוצאות המבחן הפסיכומטרי.

הערבים אחראים לרוב תאונות הדרכים, והיהודים נאלצים לשלם פרמיות ביטוח מוגדלות.

לערבים חופש תנועה בכל ארץ ישראל, וליהודים אסרו להיכנס לרוב יהודה ושומרון.

הערבים יכולים להתפלל בכל מקום על פני כדור הארץ, וליהודים אסור להתפלל במקום הקדוש ביותר להם.

האם היהודיה חרדה, שמא ילדיה ירצחו ברחובות. האם הערביה שקטה ובטוחה.

המסקנה: היהודים מופלים לרעה במדינתם. אנו היהודים דורשים שיוויון.

שיוויון זכויות ושיוויון חובות.

אמרנו אפרטהייד - אכן אפרטהייד!!!

2.אם לא נגרש את האויב, הוא יהיה לסיכים בינינו.


פיטר 22.04.1618:00
35. למה הצורך הדחוף? בתגובה להודעה מספר 0
ליה 29.04.1600:03
36. בישראל יש שקרים רבים שהופצו על ידי גורמים אינטרסנטים והתקבעו. נדרשת חשיבה חדשה לחלוטין! בתגובה להודעה מספר 35
העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג