רבי אברהם מתתיהו פרידמן - הצדיק משטפנשט מתוך ויקיפדיה
רבי אברהם מתתיהו פרידמן נולד ביום הראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו תר"ז (21 בדצמבר 1846) ונקרא על שם סב סבו, רבי אברהם המלאך, ועל שם מתתיהו החשמונאי. לאחר פטירת אביו, בהיותו בן 22-21, הוכתר כאדמו"ר והנהיג את החסידות במשך 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "מארלה ראבין דין שטפנשט"(Marele Rabin din Stefanesti )- הרב הגדול משטפנשט. נחשב על ידי רבים מיהודי רומניה כצדיק וקדוש. יהודים וגויים באו להתייעץ איתו ולקבל את ברכתו ועצתו. בשמו נקשרו אגדות על ריפוי חולים, פקידת עקרות, והצלת אנשים מירידה מנכסיהם - ניסים למעלה מדרך הטבע.
בזיווג ראשון היה נשוי לבתו של רבי יצחק רייך חתנו של רבי אשר ישעיהו מרופשיץ ובזיווג שני היה נשוי לבתו של דודו רבי יוסף מונזון.
נפטר בכ"א בתמוז תרצ"ג (15 ביולי 1933) ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקן היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו.
מחסידיו היה רבי חיים זנוויל אברהמוביץ, האדמו"ר מריבניץ.
לאחר פטירתו, הקים הרב יוסף ברייאר, רב העיר, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד השואה.
קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט 1969 הועלה קברו מרומניה לישראל ונקבר מחדש בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.
מוסדות שטפנשט
ביוזמת ועד חסידי שטפנשט בראשות רבי שמואל שור ראש ועד חסידי שטפנשט והרב אברהם יעקב סלמון ראש מוסדות שטפנשט החלו להנציח את זכרו בהקמת שרשרת מפעלי הנצחה וקברו הפך להיות מוקד עלייה לרגל להמוני מבקשי ישועות.
בבני ברק ואלעד נמצאים "מוסדות שטפנשט" הקרויים על שמו. בתי כנסת על שמו נבנו בעתלית ובקריית גת. כמו כן נמצאו שרידים של "קלויז" בעיר העתיקה בצפת ששימש את חסידיו. בשנת תשע"ה הוקם 'ישיבה על קברו' בגבעתיים סמוך לבית הקברות של נחלת יצחק. מוסדות שטפנשט גם מוציאים לאור ספרות עניפה ועלונים ותמונות בתפוצה רחבה לפרסום תורתו ומשנתו ונפלאותיו של הצדיק משטפנשט ברחבי הארץ והעולם, ובהם: הספר "מחולל הפלאות משטפנשט" (2 חלקים), עלון פרשת השבוע "בית שטפנשט", "קובץ תורת אמת" על ענייני הכנסת ספר תורה לרגל הכנסת ס"ת הראשון על שם הצדיק משטפנשט, "עשור למוסדות שטפנשט - עשרה שערים נפתחים" שבט תשס"ח ועוד.