הרב דוד הלוי סגל - מתוך ויקיפדיה
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17. מכונה על שם חיבורו הטורי זהב.
תולדות חייו
נולד בלודמיר לרבי שמואל הלוי סגל. בצעירותו נודע כעילוי. למד אצל אחיו הגדול, רבי יצחק הלוי סגל, מחבר שו"ת מהר"י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; בתפקידים אלה עבר בין ערים רבות, כמו בריסק וקרקא. התחתן עם בתו של רבו המובהק הרב יואל סירקיש (הב"ח). בשנת 1641 התיישב באוסטרוה (אוסטראה). שם הוא הקים ישיבה, וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך הנקרא טורי זהב.
הט"ז נאלץ לברוח למוראביה מפרעות ת"ח ות"ט. לאחר מכן התיישב בלבוב, ובשנת תי"ד (1654) נבחר לשמש כרב העיר. שלח את בנו רבי ישעיה ואת בנו החורג רבי אריה ליב נכד הב"ח[1], כשליחים לשבתי צבי, כדי לעמוד על טיבו, אשר התרשמו ממנו מאוד, אך הט"ז עצמו "נותר על הגדר" (כך ג' שלום בספרו "שבתי צבי"). הוא נפטר בלבוב ב-1667, בהיותו בן 81.
בספרו טורי זהב בהלכות תפילה הוא מספר על עצמו שבצעירותו, כששימש כרבה של קראקא, היה דר בדירת הקהילה שהייתה ממוקמת מעל בית הכנסת, ונפטרו לו אז שני ילדים קטנים, והוא תולה זאת בכך שאף על פי שאין איסור הלכתי לדור מעל בית כנסת, עם זאת אין הדבר ראוי מפאת שימושים בלתי מכובדים (כמו עשיית צרכים) מעל מקום תפילה.
טורי זהב
מטרת כתיבת הספר, על ידי הט"ז, הייתה כדי להעמיד את ההלכה על בוריה; לדעתו, ריבוי הדעות והמחלוקות בדורו היוו בעיה, שהוא שאף לפתור. ספרו טורי זהב (ט"ז) נקרא בעבר גם "מגן דוד" (בהתאמה עם מגן אברהם אשר יחד איתו נקרא "מגיני ארץ"). השם 'טורי זהב' הוא משחק מילים על הביטוי 'תורי זהב' (שיר השירים, א', י"א). שם זה מבטא את אחת מהמטרות העיקריות של הספר, שהיא לתרץ וליישב את דברי ספר ה"טורים" מקושיות ה"בית יוסף". ה'טורי זהב', בשונה מנושאי כלים אחרים על השו"ע, נתחבר על כל השו"ע ולא רק על חלקים מסוימים. החיבור זכה להשגות מצד רבי שבתי הכהן (הש"ך) שאיתו הט"ז החליף מספר ספרי השגות. שיטתו של הט"ז בהלכה התקבלה על ידי רבני גרמניה. בפולין, כנס ועד ארבע ארצות משנת 1683, החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז, אך עם השנים דעתו של הש"ך נהייתה מכרעת.
כן חיבר את הספר "דברי דוד טורי זהב" על פירוש רש"י על התורה. נדפס לראשונה בדיהרנפורט בשנת ה'תמ"ט. מאז נדפס פעמים רבות, ולאחרונה יצא על ידי הוצאת מוסד הרב קוק בעריכת הרב חיים דב שעוועל.
תשובות הלכתיות שלו נדפסו בתוך הספר "שו"ת גאוני בתראי" טורקא תקכ"ד, ובמהדורת צילום ירושלים תש"מ.
בית הכנסת והקבר
בית הכנסת שלו בלבוב השתמר עד תקופת השואה, ונחרב בידי הנאצים. היום, למרות מאמצי הקהילה היהודית, הוא נשאר בהריסותיו. קברו בבית הקברות היהודי בלבוב היה יעד לביקורי יהודים עד שנות ה-50, אך חולל בידי הממשלה הסובייטיית, ועל כל שטח בית הקברות הוקם שוק מרכזי. שום מאמץ יהודי לא הצליח לפדות את מקום קבורתו ולהקים שם מצבה מחדש.
אשכול 22363
