שלום נח ברזובסקי האדמו"ר מסלונים - מתוך ויקיפדיה
הנתיבות שלום מסלונים.
תאריך לידה 8 באוגוסט 1911 י"ד באב תרע"א ברנוביץ, בלארוס
תאריך טירה 8 באוגוסט 2000 (בגיל 89)ז' באב תש"ס
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
חסידות ירושלים
הקודם אברהם וינברג (השלישי)
הבא שמואל ברזובסקי
תחילת כהונה תשמ"א
סיום כהונה תש"ס
אב משה אברהם ברזובסקי
אם צביה
בת זוג חוה
רבי שלום נח ברזובסקי (י"ד באב תרע"א, 8 באוגוסט 1911, ברנוביץ, בלארוס - ז' באב תש"ס, 8 באוגוסט 2000, ירושלים) היה האדמו"ר מסלונים, ולפני כן מקימה וראש הישיבה של ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים. מחבר סדרת ספרי החסידות "נתיבות שלום".
נולד לרב משה אברהם ברזובסקי, ראש הקהילה בברנוביץ, ולצביה, בתו של הרב אשר וייסשטיין, ראש ישיבת "ענף עץ חיים" בסלונים, שהיה חתנו של רבי הלל ויינברג אחיו של מייסד החסידות, רבי אברהם וינברג הראשון. למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ. היה חברותא של רבי שלמה דוד יהושע וינברג בנו של האדמו"ר רבי אברהם, ולאחר פטירת רבי אברהם, עודדו לקבל את אדמו"רות סלונים. לימים קבע את יום הירצחו ליום זיכרון לשואה ולקהילות סלונים שנספו בה. הוסמך בצעירותו על ידי הרב מאיר קרליץ ועוד. מונה לכתוב את תורת רבו, רבי אברהם וינברג, ה"בית אברהם".
בשנת תרצ"ג (1933) ביקר ה"בית אברהם" בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו שידך את רבי שלום נח לחוה (תרע"ט -י"א בתשרי תש"ע), בתו של רבי אברהם וינברג, בעל ה"ברכת אברהם" (בן דודו של ה"בית אברהם"). בשנת תרצ"ה (1935) עלה ארצה והתגורר בטבריה.
לאחר חתונתו מסר שיעורים בישיבת "אור תורה", ובשנת ת"ש נקרא לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד בתל אביב וכיהן בה גם כראש ישיבה.
בשנת תש"ב, כשהגיעו ידיעות על המתחולל באירופה, אמר: "אם אין בידינו להציל את הגופים הבה נציל את הרוח". בתחילת חודש חשוון הקים את ישיבת 'בית אברהם' בירושלים ועמד בראשה כארבעים שנה עד שהתמנה לאדמו"ר.
רוב חסידי סלונים קיבלו אותו כמנהיגם, בשנת תשמ"א, עוד בחיי חותנו, בסמוך לפטירתו. כיהן כאדמו"ר במשך כעשרים שנה. חלק אחר התפצל ל"חסידות סלאנים".
עמד בנשיאות החינוך העצמאי וועד הישיבות והיה חבר במועצת גדולי התורה. בשנות השמונים נמנע ליטול חלק במחלוקת בין הליטאים לחסידים ופרש ממועצת גדולי התורה. בשנת תשמ"ט כשהוקמה מפלגת דגל התורה הליטאית לא התערב בבחירות והורה לחסידיו: "המשכיל בעת ההיא ידום". שימש כנשיא ישיבת אופקים.
התנגד למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים נשא דרשה על חובת ההודאה לה' על נס ההצלה ועל הטובה שהחזיר ה' ליד ישראל את הכותל המערבי.
נפטר בז' באב תש"ס (8 באוגוסט 2000), ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
בנו, רבי שמואל ברזובסקי, התמנה תחתיו לאדמו"ר. לרב ברזובסקי בן נוסף, יצחק. בנותיו: נחמה לוריא אשת הרב ישראל לוריא מחבר הספרים נתיבי ישרון, ר"מ בישיבת סלונים; צביה וינברג אשת הרב שלמה וינברג משגיח ומנהל בישיבת סלונים וברכה אשת הרב ישראל קופולוביץ. הראשונה מחנכת בסמינר בני ברק ושתי האחרונות מחנכות בסמינר הישן.
ספריו
ההדיר והוציא לאור את תורות האדמו"רים לבית סלונים: "באר אברהם", "דברי שמואל", "בית אברהם", "זיכרון קדוש", וכתב בהם הקדמה על קורותיו ודרכו של האדמו"ר. לספר "זיכרון קדוש" (תורות רבי שלמה דוד יהושע וינברג) כתב מאמר הקדמה בשם "בסוד קדושים" על השואה בראי החסידות וכן צירף לו קונטרס בשם "סיום התקופה" - מאמרי זיכרון לקהילת סלונים בברנוביץ'. כמו כן הוציא קונטרס בשם "ההרוגה עליך" על השואה.
בשנת תשכ"א הוציא את הספר "תורת אבות" ובו ליקט דברי תורה מאדמו"רי לעכוויטש-קוברין-סלונים, בנושאי עבודת ה', התקשרות לצדיקים והמועדים. בספר אמרות קצרות וחריפות לפי נושאים והוא נפוץ אף מחוץ לחסידות סלונים. רבי שלום נח הוסיף לספר הקדמה ארוכה על דרכה של חסידות סלונים.
בשנים שבהן כיהן כאדמו"ר הוציא את סדרת הספרים "נתיבות שלום", חמישה כרכים על התורה ושני כרכים בענייני שבת, מועדים, תשובה, עבודת ה', דרך החסידות ועוד. בנוסף יצאו קונטרסים וספרים בשם "נתיבות שלום" על חינוך, דרך הישיבה, שובבי"ם, חנוכה, פורים, פרקי אבות וכן אגרותיו. ספריו על התורה מבוססים על דברי תורתו בטישים ומאמריו נאמרו ברובם בשיחות בישיבה. חלק מהשיחות שמסר בכינוסים מיוחדים בישיבה יצאו לאור בהוצאה פנימית בקונטרסים בשם "דברי שלום ואמת" ומאמרים נוספים נדפסו במהדורת סטנסיל בלתי רשמית. קונטרסים נוספים על הנהגת הבית הם "בחכמה יבנה בית" ו"קובץ שיחות חיזוק והדרכה למשמרת הראשונה". ספריו מתאפיינים בשפה בהירה ובמסרים מלהיבים. הם נלמדים גם בקרב הציבור הדתי לאומי[3] וחוגים נוספים.
לאחר פטירתו הוציא מכון "אמונה ודעת" את שיעוריו על מסכת נדרים ומסכת כתובות. בשנת תשע"ג יצאו שלושה כרכים של שיעוריו בישיבה, על ידי תלמידו הרב אלימלך וינברג.
תלמידיו
בנו, רבי שמואל, האדמו"ר הנוכחי
הרב חיים ורנר
חתנו הרב ישראל לוריא, מחבר ספר "נתיבי ישורון" ור"מ בישיבת סלונים
הרב מאיר לוריא, ראש כולל חלקת יעקב "ברייש"
הרב צבי כץ, ראש ישיבת חזון נחום
חתנו הרב שלמה וינברג, משגיח ומנהל ישיבת בית אברהם, ראש מכון "אמונה ודעת" של החסידות
הרב מיכל זילבר, מגיד שיעור נודע של הדף היומי וראש ישיבת זוויעהל
הרב מרדכי אייכלר, דיין ומו"צ הקהילה בירושלים
אשכול 23117