להורדת אפליקציה:
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום גילוי מסמכים אשכול 23231

ליה 17.11.1112:15

הוקמה ועדת מעקב יהודית ציונית לאומית בישראל

ערכתי לאחרונה בתאריך 17.11.11 בשעה 12:37 בברכה, ליה

הוקמה ועדת מעקב יהודית ציונית לאומית בישראל.

היא הוקמה באופן ספונטני.

קורה בדיוק מה שחזה ד"ר גיא בכור לפני ארבע שנים - שהצפת ישראל במהגרי עבודה מאפריקה חמהעולם תידמה לצונאמי אם הממשלה לא תפעל לחיסול התופעה.

ארצנו נכבשת על ידי זרים מכל העולם בלי אף כדור, בעורמה ובגידה ובעזרתם האדיבה של אירגונים לא ממשלתיים אנטי ציוניים.

ארצנו מוצפת גם בנוצרים שבאים מכל מיני סיבות, והחמורה בהן היא חיפושיו של שרנסקי אחר "עולים" שיצדיקו את קיומה של הסוכנות המיותרת והמזיקה.

חוק השבות המיושן ממשיך לפעול כאילו איש לא רואה לאיזה נזק הוא גורם במציאות, תוך שהוא מציף אותנו בגויים .

גויים אלה מחנכים את ילדיהם על ברכי הנצרות, ומציפים את הכנסיות עד כדי כך, שהוחלט בואתיקן שהתפילה בכנסיות בישראל תתקיים בעברית במקום בערבית.

על צה"ל הולכת ומשתלטת תבוסתנות המונחתת על ידי קבוצה מאורגנת ומוברגת היטב המפיצה הוראות פתיחה באש, ששום צבא נורמלי לא יכול היה להגן על עצמו באמצעותן. החיילים מבולבלים, ההתמרמרות בשטח גוברת וחיילים מועמדים למשפט השכם והערב מתוך כוונה להפחיד אותם ולדכא את יצר הלחימה הטבעי שלהם.

הדמוקרטיה הישראלית אינה מתפקדת באורח תקין.

אין הפרדת רשויות, ובית המשפט העליון פועל משל הוא הוא הרשות השלטונית הנבחרת והמחוקקת, בשעה שהשופטים בארץ בוחרים את השופטים, דבר שאינו קיים בשום דמוקרטיה. בכל המערב בוחרים אנשי השלטון את השופטים.

יש צורך מיידי לתקן ולערוך רויזיה בתחומים רבים שהציבור ער לעיוותים המקוממים שמתרחשים בהם.

כך מתמלאת הארץ בצרות צרורות שלא נוכל להיפטר מהן, וחיינו לא יהיו עוד מוקדשים לעמנו, כי אם לשיקום כל מיני קבוצות זרות ולא שייכות, שהגיעו לכאן רק משום שלא עמדנו על המשמר.

זרים כשמם כן הם - זרים. למה הם צריכים להיות פה?

בזכות מה?

למען מה?

הרי יש להם מדינות ענקיות.

מה לנו יש?

במקום לחזק את ילדינו, ואת זקנינו, את מערכות החינוך והרווחה שלנו, יהיה עלינו להתעסק באלימות אפריקנית מזעזעת, ובנסיון מניעה של הקמת מסגדים וכנסיות בערינו היהודיות ומה לא?

למה לנו כל זה?

ואיך זה קשור למדינה יהודית קטנטנה?

מי נותן כניסה חופשית לביתו???

על כן נדרשת ועדת מעקב לאומית ציונית.

הועדה תעקוב אחר המצב במדינה, אחר הפרוייקטים הממשלתיים והפרטיים, טיבם, מהותם, מטרותיהם, התאמתם לצורכי העתיד, ותוכל להעלות אותם על סדר היום הציבורי.

הועדה גם תעקוב באופן פעיל ותמידי אחרי יישום מסקנותיה והצעותיה.

היא תחקור את המצב בכל שטחי החיים.

בחינוך, במדע, במחקר, בכלכלה, בעוני ובהתעשרות, בקבוצות הלחץ, בכוונות האירגונים השונים ובפעילויותיהם, בקיצור בכל האספקטים של חיי המדינה והעם היהודי.

זה לדעתי מה שנחוץ בארץ וזה מה שהולך ומוקם באופן ספונטני על ידי גורמים שונים.

ועדת המעקב הלאומית מורכבת מגורמים שונים.

פעולתה נדרשת כיוון שכל מוסדות המדינה מונהגים על ידי השמאל הקיצוני המערער את המסד עליו מושתת המדינה היהודית.

הסכנה לקיומה של המדינה כה גדולה, והמצב כה נואש
ומעוות , שהגורמים המהווים ועדת מעקב לאומית קמו מעצמם, מלמטה, מהעם - בשל הצורך בהם.

ואלה הם הגורמים שנכללים לדעתי כרגע בועדת המעקב הלאומית בישראל:

1.אתר הג'יפלנט -GPLANET.CO.IL

שהוקם על ידי ד"ר גיא בכור המשנה את השיח העיתונאי בישראל.

2.אתר רוטר נט - ( סקופים -גילוי מסמכים - חדשות -ועוד )ROTTER NET

המציג את המתרחש ללא סינון, ובצורה דמוקרטית המייתרת את התלות בעיתונות הבולשביקית שהולכת וקורסת לאט ובטוח.

3.אירגון "אם תרצו" -

שמנהל מאבקים פוליטיים ואחרים נגד האנרכיזם והשמאל הישראלי ששמו להם למטרה להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה.

4.אירגון השומר החדש -

שמזנב במשטרת ישראל האימפוטנטית הפחדנית המתעלמת מהחוק, ומתירה לכל ד'אלים להיות גבר. אירגון השומר בעצם קיומו, קורא לסדר, גם את המשטרה, וגם את הפוליטיקאים השקרנים והאינטרסנטים, המתקפלים בפני הערבים על מנת לזכות בקולותיהם בבחירות. כך מפלגת קדימה ש - 40% מקולותיה באים מערבים הדורשים ממנה ללא מילים לשרת את האינטרסים של הציבור הערבי. כך מפלגת העבודה השבוייה בידי בוחריה הערבים, ובלעדיהם היא לא קיימת כלל, וכך כל השמאל האנטישמי והאנטי ציוני. הכל תלוי-כסף ערבי עצום ממדים.

5.אירגון NGO MONITOR ISRAEL -

ששם לו למטרה לחשוף ולחקור את מעשי הפשע של האירגונים הלא ממשלתיים בישראל. פשע נגד הלאום במסווה של דאגה לזכויות אזרח וכבוד אדם.

המוניטור חשף את האג'נדות המבהילות של האירגונים הללו, את דרכי המימון המושחתות שלהם, את מעשיה של נעמי חזן ואירגוניה - ספקי החומר המרשיע נגד מדינת היהודים ונגד זכותה להיאבק על עצמאותה, קיומה, ושלומה.

שערוריית דו"ח גולדסטון התבררה הודות למעקביו של המוניטור.

כך התגלה מי מפנה את האצבע המאשימה לצה"ל ומנסה לקצץ את ידיו.

ישראלים ולא זרים.

המוניטור מציע חקיקה מתאימה ומארגן כנסים לפוליטיקאים ולאחרים, בהם ניתנת אינפורמציה והדרכה למעוניינים לפעול בכנסת.

ואכן פעילות עניפה יצאה לדרך בנוגע לאירגונים האלה המתקיימים מכספי מדינות ותורמים עויינים רבים.

יוצא לדרך חוק שיסדיר את שקיפותם ויחייבם להירשם כמו בארה"ב כאירגון זר לכל דבר ועניין, המחוייב בדיווח פרטני על כל פעולה שלו, מהותה, מטרתה ומחירה, והתורמים והסכומים המדוייקים.

המוניטור יושב כינשוף, וחושף את כל המתרחש באפלה, ושופך אור על רשת קורי העכביש הממיתה את המדינה, אור זרקורי עז.

6.מוניטור האקדמיה הישראלית -

אירגון זה חושף את הנעשה באקדמיה הישראלית המוצפת ביהודים וערבים רבים כפטריות, המנאצים את המדינה ואת זכות קיומה.

המתרחש מאחורי כותלי חדרי הלימוד באקדמיה שלנו נפרש לעיני הציבור הנדהם הודות לעמל המוניטור.

ערוץ 7 -INN.CO.IL

ערוץ ימני שמספק מידע מהצד הימני הלאומי של מפת האינפורמציה החדשותית והאידיאולוגית. שם מוצאים חדשות שמועלמות ומוסתרות על ידי הערוצים המעצבים את המציאות לפי צורכיהם ולפי שטיפת המוח שהם מנסים לעשות לציבור. שם ניתן להשאיר תגוביות למאמרים וכתבות, שבווינט, וואלה, "הארץ" ודומיהם יסוננו וימחקו.

8.אתר ניוז 1 של יואב יצחק - חדשות מחלקה ראשונה - News1

אתר דמוקרטי עשיר בכותבים, בתוכן ובעמדות פוליטיות מנומקות היטב, המאפשר לכל דעה לבוא לידי ביטוי. עושר מחשבתי ואינפורמציה חופשית ודמוקרטית המביסה את העיתונאים שהציבור מאס בהם ברדיו, בעיתונות ובטלביזיה.

9.עו"ד שפטל כל יום חמישי ברדיו 103 FM - בין 12:00 ל- 14:00ובערב ב- 20:00 - "החיים על פי שפטל", שמציגה את מעשיו השפלים של השמאל הישראלי. את שליטת גורמי השמאל בדרך לא דמוקרטית על הפרקליטות ועל בית המשפט הגבוה לצדק שלנו.

כך אנו למדים על מוסדותיה החטופים של מדינתנו החטופה.

10.המכון לאסטרטגיה ציונית שהוקם על ידי ישראל הראל -

לאחר פרישתו מדיוני "המכון הישראלי לדמוקרטיה" -(המכון הפרטי של אריק כרמון וברנרד מרקוס, שפועל ללא לאות לכפיית חוקה על ישראל, בה לא יצויין שישראל היא מדינה יהודית.

החוקה "בהסכמה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה אינה בהסכמה כלל, אולם היא כבר עתה בהחדרה סמוייה לתוכנית הלימודים של משרד החינוך, ואף נוכחת בעורמה ובהטעייה בטופס בחינות הבגרות באזרחות.

אלה מעשים לא לגיטימיים שנעשים בכוחנות בלתי רגילה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה, המכון הפרטי של אריק כרמון וברנרד מרכוס, גם מייצר כל שנה את כנס קיסריה, המכנס את כל שרי ממשלת ישראל משל היה גוף ממלכתי כלשהו, ולא גוף שמאלני המנסה לקבע את ישראל במצב בו השמאל ימשיך לשלוט, למרות שבבחירות אינו מקבל את אמון העם.

11.מטה ההורים של חיילי צה"ל -

מצטרף בהחלט לגורמים המהווים ומתהווים לועדת מעקב לאומית ציונית, לצורך מעקב אחרי התנכלות של צמרת הצבא השמאלנית לחיילים השייכים לצד הימני של המפה הפוליטית.

12.ארגון "בין הכוונות" העוקב אחרי המתרחש בצה"ל, ושם לו למטרה לחזק את צה"ל ולעקוב אחר הנעשה בו.

13.עיתונאים ציוניים כמו בן דרור ימיני וקלמן ליבסקינד -המקדישים את טוריהם לתחקירים על הנזקים הנגרמים למדינה על ידי גורמי השמאל האנטי יהודי אנטי ישראלי.

ועוד רבים אחרים שיוזכרו בהמשך באשכול זה.

מומלץ למוסדות ולממשלת המדינה היהודית להקשיב היטב היטב לדרישות העולות בועדת מעקב לאומית זו ולהתיישר על פיהן, לפני שנאחר את המועד.

האתגר הקרוב ביותר והחמור ביותר עימו עלינו להתמודד מיד וללא דיחוי, הוא סילוק ילדי הזרים והזרים המוסלמים והנוצרים השוהים באופן לא חוקי, מתחומי מדינת ישראל, על מנת להציל את אופייה היהודי של המדינה.

כמו כן יש לבחון את נושא המשך העלאת נוצרים וגויים בחסות חוק השבות המיותר וההזוי, למדינה היהודית , דבר שיצר וממשיך לחזק ולהגדיל פה קהילה עצומה של נוצרים, שבבוא היום תהפוך לגורם עויין ומאיים על המדינה היהודית.

עלינו לדאוג להעברת חוק שיהפוך את כל האירגונים הלא ממשלתיים המקבלים מימון זר, ל"אירגונים זרים", תוך החלת חוק "אירגון זר" בסגנון האמריקני עליהם.

לסגור להם את צינור ההזנה הכספי מיד, ולדרוש בחוק- שקיפות מוחלטת.

עלינו לקבל ללא דיחוי את ניקוי האקדמיה מאנטישמים וחתרנים תחת אושיות המדינה.

עבודה רבה לפנינו, ועלינו להתחיל לעבוד ללא הפסק, עד להשגת השינוי הדרוש.
ליה 18.11.1113:20
1. ועדת המעקב לבחינת מימוש ערכי הציונות בתגובה להודעה מספר 0
דעה: ועדת המעקב לבחינת מימוש ערכי הציונות
להטות ולהחזיר את המסע הציוני לדרך האחת והיחידה.

בועז דרומי

ועדת המעקב לבחינת מימוש ערכי הציונות בארץ-ישראל, הודעה על הקמה, והחלטות ראשונות.

לפני ימים מספר התכנסנו אנו הח"מ במושב כפר-יהושע (ע"ש יהושע חנקין גואל אדמות העמק) אשר בעמק יזרעאל לדון ולטכס עצה, נוכח מה שנראה לנו כהידרדרות מוחלטת בכל אורחות חיינו ויעודנו כיהודים ציונים בארץ- ישראל.

הידרדרות המונהגת ומכוונת אך ורק על ידי ממשלת ישראל ושופרותיה הסמוכים לה, ומסיבותיהם שלהם.

למה ומדוע התהליך הרע הזה מתרחש?

לכל אחד פרשנותו שלו.

יהא מי שיטען (מתי-מעט, הקרובים לצלחת ונהנים ממנה) שמצבנו מעולם לא היה כה טוב, והללו משכנעים את עצמם בלבד.

אך מה שברור ונהיר לעיני הרוב המכריע בעם שההידרדרות היא רב-מערכתית, ומשום כך מסוכנת פיסית לעתידנו כאן ולקיום כל אחד ואחת מאיתנו.

מעט נמנה ונזכיר: הידרדרות בחינוך, בערכים, בביטחון ברחוב, בגבולות, בשערי המועדון, בשדות, במשק החקלאי, ביערות ובפארקים, בשמירת אדמות הלאום, בכל מקום ועניין העולה על דעתנו.

אמת, רבים מאיתנו חשים רווחה כלכלית כלשהי, אך אין בה כדי להסיר את הצל הכבד המעיק על חיינו כאן.

כל זה מקבץ ואוסף אותנו, אנשי אדמה כאנשי טכנולוגיה עילית וכל מה ומי שביניהם, אנשי מעשה כולנו, לשבת ערב ארוך אל תוך הלילה בכפר-יהושע ולעלות את כל אשר חולה במדינה האהובה שלנו, ולשאול את עצמנו מה ניתן עוד לעשות?

במה אפשרי עוד לתרום ולעזור?

החלטות :

להתייחס לפורום המתכנס כאל ועדת מעקב ציונית במהותה שמנקודת ראות ציונית זו תצביע למירב האזרחים על כשלים בזדון ובשוגג בהתנהלות ובתהליכים העוברים עלינו, ומרחיקים אותנו מהגשמת החזון הציוני שכולנו מייחלים לו ובשמו אנחנו כאן בארץ-ישראל.

וועדת המעקב הציונית לא רואה בארץ-ישראל עוד עיר-מקלט יהודית נוכח מצוקת דורות, ולא רואה בארץ-ישראל גטו גלויות שב וחוזר, האמור בין חומותיו לתת מענה-מעט וזמני עד יפלו החומות כחומות לפניהן וכן הלאה.

ועדת המעקב הציונית רואה בארץ-ישראל שרשרת דורות עצומה וחזקה שממנה נובעים כל מעיינות הציונות שנשאה והביאה אותנו לכאן.

מנקודת מוצא זו וללא הבדל בין היותך יהודי מאמין ושומר מצוות או יהודי בניצוץ ליבך, מנקודת מבט זו תפעל ותעלה לפניכם כל כשל, כל חולשה, כל עיוורון, כל שוגג, ולעיתים לדאבוננו כל זדון שמוקש אנטי ציוני-יהודי בו.

אתם אזרחי הארץ האהובה הזו תשקלו ותדונו מי מכם ייחלץ ויעשה מעשה לטוב, מי מכם יחרוץ את דינו ביום הבחירות וכל כולנו יחדיו, החרדים והאוהבים לארץ הזו, נטה ונחזיר את המסע הציוני לדרך האחת והיחידה אליה הוא נועד להוביל.

בברכת טוב לעם ישראל וארץ ישראל,

וועדת המעקב לבחינת מימוש ערכי הציונות בארץ ישראל:

דוד כנעני, חקלאי כפר יהושע. דר' גדי אשל, טכ' עילית, נופית, איה רגב, חקלאית, יקנעם מושבה. אליעזר פארן קיבוץ רמת-יוחנן. איצ'ה סטרומזה, חקלאי, מושב רם-און. יעקב אסתרליס, מרצה, ישוב קהילתי עדי. בעז דרומי, גנן, מושב אלוני אבא. שי אושרוב, טכ' עילית, קרית-טבעון. יצחק ואסתר לב, חקלאי ואחות, מושב שדה יעקב. נירה עשת, חקלאית, מושב רם-און. פרץ ארליך, חקלאי, מושב תל-עדשים.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

תגוביות:

1.למנוע כסף זר מהמושחת ששולט.לא מספיק לגלות מה חולה. בעצם, הכל חולה. מה שצריך לגלות זה מה גורם לאנשים שבחיי יום-יום נראים כשפויים ,ואילו כשזה מגיע לענייני מדינה הם דוגלים ברעיונות בלתי שפויים בעליל? עושה רושם שזה יכול לקרות רק משום שהאנשים הללו מושחתים. כלומר, מקבלים כסף מהאיחוד האירופי ואחרים, שמקבלים כסף מסעודיה. בקיצור: סעודיה היא זאת ששולטת בנו. צריך, איפוא, להפסיק את התהליך הזה. צריך למצוא דרך למנוע מהמושחתים הללו לקבל כסף משונאי ישראל, כך שלא יהיה להם כדאי לפעול בניגוד למה שטוב בשביל עם ישראל וארץ ישראל.

2.אתם מביאים תקווה לצעירי ישראל!כל הכבוד על היוזמה הציונית והאחראית. רק יוזמות מסוג זה יכולות להשאיר את צעירי ישראל במדינת מולדתם. יש לנו ארץ נהדרת והגיע הזמן שיהיו לנו גם יוזמות נהדרות למען ארץ ישראל הלא זמנית! אתם מוזמנים לצפות בעוד יוזמה ציונית של הרחבת ההתיישבות בים המלח בעזרת הרחבת ישוב החוף היחיד בים המלח - ישוב נווה זוהר, פרטים באתר www.neve-zohar.co.il

3.בלוג הוועדה http://vaada-zion.blogspot.com/
ליה 18.11.1113:33
2. תורמים מחו''ל מוודאים שכספם יוענק לציבור היהודי בתגובה להודעה מספר 0
תורמים מחו''ל מוודאים שכספם יוענק לציבור היהודי הנזקק

קהילת טורונטו מחזקת הזהות היהודית

הפדרציה היהודית של טורונטו שמה לה ליעד לגייס השנה למעלה משישים מיליון דולר, שחלקם ישמשו לתמיכה במאבק נגד הדה לגיטימציה.

הפדרציה היהודית רושמת הישג נאה בקמפיין השנתי. עד כה הצליחה הפדרציה לגייס תרומות בסך של למעלה מ-31 מיליון דולר, קרוב מאוד למחצית הסכום שהוצב כיעד לשנת 2011.

בהודעה רשמית מפרטת הפדרציה היהודית את יעדי הסיוע שלה לשנה הקרובה בישראל ובתפוצות. באמצעות כספי "סיוע החוץ" המועברים דרך ארגונים עמיתים, הפדרציה היהודית תומכת בקהילות חלשות ובעולים חדשים והיא מצליחה להגדיל את הסיוע לקבוצות אלה ע"י השגת התחייבות של הממשלה או הסוכנות היהודית להקציב סכום דומה של כסף. הפרויקטים בהם תומכת הפדרציה הינם:

קרית משה ובת ים – סיוע לתלמידים וצעירים בני העדה האתיופית הכולל שיעורי עזר והעשרה, הכשרה והשמה מקצועית.

אזור אילת אילות – הסיוע של הפדרציה מועבר לתמיכה בסטודנטים הלומדים בעיר, פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים, פיתוח מקצועי ותמיכה בבית החולים יוספטל.

שדרות – הפדרציה היהודית מעבירה סיוע בסך שני מיליון דולר במשך שלוש שנים לצורך תמיכה בפרויקטים בתחום החינוך והרווחה.

תפוצות – תמיכה בקשישים יהודים במדינות חבר העמים שידם אינה מגשת לרכוש מזון ותרופות. הסיוע מועבר באמצעות ועדת החלוקה האמריקנית היהודית המשותפת.

מעבר לכך, הפדרציה היהודית נערכת להתמודד השנה עם האתגרים המשמעותיים לקהילה ולישראל, על הניסיון לעשות דה לגיטימציה לעצם קיומה של המדינה. לצורך זה מתעתדת הפדרציה היהודית להשקיע סכום נוסף של 2.5 מיליון דולר בתוכניות שנועדו לחזק את הזהות היהודית בקרב הדור הצעיר ואת הקשר לישראל, וזאת בין היתר באמצעות הגדלת התמיכה בביקורים בישראל באמצעות "תגלית", שליחת ילדים למחנות קיץ ועידוד התנדבות בפרויקטים קהילתיים.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

ליה 18.11.1113:35
3. עירית לינור: לקח ההתנתקות - לא מפנים עוד ישובים! בתגובה להודעה מספר 0
עירית לינור: לקח ההתנתקות - לא מפנים עוד ישובים!

הארץ שלנו ויש לנו זכות בלתי מעורערת עליה.

הסופרת עירית לינור ביקרה גם היא בשומרון ונותרה עם מסקנות נחרצות: המתיישבים אידיאליסטים. השמאל מוזמן להגיע ולהכיר אותם.

במסגרת סדרת הביקורים של אנשי תקשורת ומעצבי דעת קהל בשומרון הייתה אתמול הסופרת והשדרנית עירית לינור אורחת המועצה האזורית שומרון. הבוקר התייחסה לינור בתכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל לסיור ולתחושותיה בעקבותיו.

את הביקור הגדירה לינור כ"מאוד מעניין ומאוד מאיר עיניים". בדבריה הקפידה לשוב ולציין כי דעותיה שונות מעמדותיהם של אנשי ההתיישבות באופן כללי, אך עם זאת קבעה כי "המתיישבים הם אידיאליסטים מגשימים, וחלק מהניכור וההתרחקות מהם נובע מחשש של אנשי שמאל שעמדתם תתרכך כלפיהם אם יכירו את המתיישבים".

עוד אמרה כי אוסלו לא היה הצלחה כ"כ גדולה ולקח ההתנתקות הוא שלא מפנים שוב ישובים יותר, והוסיפה בלעג "בין היתר כי זה לא מביא לתוצאות".

בין יתר דבריה בתכנית קבעה עירית לינור כי הארץ שלנו ויש לנו זכות בלתי מעורערת עליה. כמו כן השוותה את ההתיישבות ביו"ש בדוגמא שהביאה בדבריה מול המצב של התיישבות של חלוצי "השומר". בשומרון מציינים כי מדובר ב"השוואה מעניינית למי שנחשבת לאשת שמאל מובהקת ואף גדלה בקיבוץ "גבעת חיים" ".

בדבריה המליצה לינור לעיתונאים ואנשי תקשורת המרבים לדווח על הנעשה בשומרון להגיע אף הם לסיור במקום: "כדאי שיסיירו שם יותר ויכירו את המטריה".

במועצה האזורית שומרון מציינים כי ללינור התלוותה בביקורה גם הסופרת גיל הראבן (זוכת "פרס ספיר" על ספרה "שאהבה נפשי). הביקור שהחל בשעות הבוקר הסתיים בערב ובמסגרתו ביקרו בישובים וב"מאחזים", נפגשו עם תושבים ופגשו מטיילים ממרכז הארץ שטיילו אף הם בשומרון.

"הסיור נפתח באזור התעשיה ובישוב ברקן, שם נועדו האורחות לשיחה עם ראש המועצה גרשון מסיקה. בהמשך הסיור ביקרו בישוב נופים, שם צפו באפיק האיתן והמעיינות של נחל קנה ושמעו סקירה מתושבת הישוב על עוולות דו"ח טליה ששון, בעיר אריאל וביקב "טורא" בישוב רחלים - יקב בוטיק המייצר יינות יוקרה שזכו במדליות רבות בארץ ובתחרויות בינלאומיות - שם טעמו מיינות השומרון ונפגשו לשיחה עם בעלי היקב, ורד בן סעדון, ועם נציגי הישוב", מספרים המארחים ומוסיפים כי "לאחר מכן המשיכו האורחות לישוב איתמר ולחוות גבעות עולם, שם התכבדו בארוחה אורגנית מלאה מתוצרת המקום, ביקרו בדיר העיזים ונפגשו לשיחה, נדירה לאנשי תקשורת, עם מייסד החווה אברי רן. לאחר מכן ביקרו לינור והראבן בישוב אלון מורה ובשמורת טבע "הר כביר", שם נפגשו לתצפית ולשיחה מעמיקה עם בני קצובר יו"ר ועד מתיישבי השומרון".

הסיור התקיים בהדרכת יוסי דגן, יועץ ראש מועצת שומרון ומנהל היחידה האסטרטגית במועצה, ובועז העצני.

כאמור, הסיור התקיים במסגרת מבצע הסיורים המיוחד המאורגן ע"י היחידה האסטרטגית במועצה האזורית שומרון בשיתוף ועד מתיישבי השומרון במהלכו ביקרו בשנה האחרונה בשומרון "סיורי עומק" - לאורך יום שלם - ובצורה אישית (1 על 1) מעל 50 שרים וחברי כנסת וכן עשרות עיתונאים, מערכות תקשורת ומעצבי דעת קהל, ביניהם מערכת החדשות של גלי צה"ל, האתרים ynet וואלה, מערכת החדשות של העיתון "ידיעות אחרונות" ועורכי מקומוני רשת "מעריב" בכל רחבי הארץ.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.מודה ועוזב ירוחם.

2.ותודה לאורי אורבך. אני חושבת שזהו פרי עמלו של אורי אורבך, שבמשך שנים התחבר אל עירית לינור בצורה נפלאה, ובצורה מיוחדת האיר ופקח לה את העיניים...מה שמוכיח את חשיבות השילוב של כתבים דתיים ימניים באמצעי התקשורת.

3.ככה צריך. אמרתי כבר שאין להיאבק לבד על הארץ, אלא יש להטיל את האחריות לפינויים נוספים גם על השמאל. וכי מה הם חושבים, שניתן להתחמק מאחריות זאת??? ללכת בלי ולהרגיש עם??? עליהם לדעת שכל טיסה לטיול, או ביקור חברים מנמל התעופה המרכזי של ישראל יהיה כניסיון התאבדות. רולטה רוסית. עכשיו ממרומי גבעות השומרון לתת גם להם להחליט אם זהו רצונם. עליהם - השמאל - להפסיק לצייר את חבורת המחבלים מטוניס באור רומנטי. הם מחבלים ועוקרי דין בכל מקום בו היו. תשאלו את תושבי טוניס ולבנון.

4.לינור יקרה - הארץ שלנו ויש לנו זכות בלתי מעורערת עליה. יפה מאד! לינור תודה!

5.כל הכבוד למועצת השומרון!

6.מעולה!!!

ליה 18.11.1113:58
4. הועד למען שדמה יהודית- נשים למען עתיד ישראל -נשים בירוק בתגובה להודעה מספר 0
אמירה דור בשדמה: "ממשיך תהליך ההכנה המנטאלית של צה"ל לגירוש יהודים"

יום חמישי - ברכת הרב לוינגר:

הכינוס הראשון בשדמה אשר בגוש עציון נפתח ביום חמישי שעבר בברכתו של הרב משה לוינגר שליט"א, אבי ההתיישבות המתחדשת ביהודה ושומרון, ובהתווית דרך ברורה: לבנות, לבנות, לבנות! ובעיקר את הממשלה לגרור לבנייה והתיישבות.

התרגשות רבה אחזה בקהל בשומעם את הרב ברור וצלול כמו לפני 43 שנים.

אמירה דור

ההרצאה הראשונה היתה של אמירה דור - פסיכולוגית, חוקרת ההכנה המנטאלית של צה"ל לגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון. דור טוענת שצה"ל פועל גם כיום באותה מתכונת, אותם הפסיכולוגים ממשיכים להכתיב את הרוח של צה"ל.

חשוב מאד לקרוא את ספרה "שוב לא ניתן" בו היא מפרטת את תהליך ההכנה שכלל מניפולציות פסיכולוגיות במטרה לשכנע ולאלץ את החיילים לציית לפקודת הגירוש.

בעיקר חשוב לקרוא בספר כיצד לא לשוב על הטעויות:

1.לא לשחק עפ"י הכללים!

2.יותר מהומה -יותר טוב. לשבש את המערכת. שמירת הסדר והמשמעת הם בעוכרינו.

3.לא להתיידד עם המגרשים - לשמור ל מרחק וקרירות.

4.גם יחיד יכול לפעול ולהשפיע.

5.לא לבלבל מאבק עם מחאה. מאבק - משמעו צעדים רציניים לסיכול התהליך.

הרצאתה של ד"ר אמירה דור היתה בנוייה לתלפיות ומנומקת היטב.

הגירוש התגלה כמתוכנן עד לפרט האחרון – מן השפה שננקטה, שימוש במנהיגות המקומית והרבנית ככוח עזר לגירוש, שימוש בהונאה ככלי מרכזי, שטיפת מוח לחיילים והבלבול האדיר שאם הגירוש לא יצליח יהיה חורבן בית שלישי.

לפרטים נוספים:

http://www.mentalpreparation.org/BR...

יוסי בן אהרון:

אחרי אמירה דור עלה להרצות יוסי בן אהרון - ראש לשכת רה"מ לשעבר יצחק שמיר, אשר הבהיר בסיפורים מימי כהונתו וגם כציר בשגרירות וושינגטון על הלחצים שמפעילה אמריקה על ישראל מאז תום מלחמת ששת הימים.

היות וישראל ויתרה, היא הזמינה לחצים נוספים על עצמה.

ארה"ב צריכה את ישראל לקידום מהלכים.

היא אינה יכולה ללחוץ בלי סוף - זה לא יתקבל היטב ע"י אזרחי אמריקה האוהדים ברובם את ישראל. רק עמידה איתנה יכולה לשמור על ישראל חזקה.

ד"ר מרדכי קידר

אחרון הדוברים היה ד"ר מרדכי קידר, מזרחן אשר אומר שאנו והערבים מדברים בשפות שונות. הערכים המקובלים על העולם המערבי שעל פיהם אנו פועלים לא רלוונטיים במזרח התיכון. הוא הגדיר את הנעשה בישראל כדמוקרטיה מתאבדת.

ד"ר קידר חזר והביא שוב את הרעיון של חלוקת הערבים לאמירויות עפ"י חמולות או משפחות - ושהם ישליטו סדר בתוך החמולה.

הסרט "כחלום יעוף"

הכינוס נסגר עם הקרנת סרטו של יוחאי רוזנברג "כחלום יעוף". הסרט מביא בפני הצופה את דמותו של ר' הלל ליברמן הי"ד, הרץ אל קבר יוסף העולה באש. בסרט מביא הבמאי דמויות שונות המנסות להבין ולהסביר את אותו המעשה של ליברמן ביודעו שהלך לקראת המוות.

יום שישי - האמן בנימין קלצל / ואריה קליין חוקר ארץ ישראל

למחרת, יום שישי, חזרו הפעילים לשדמה.

הבוקר נפתח עם תערוכת ציורים של האמן בנימין קלצל, עולה מברית המועצות, החי בירושלים. תערוכתו הביאה צבע תוסס לכינוס והרבה רגש יהודי.

לאחר מכן הרצה אריה קליין על "תהליך השלום משחית"- והוכיח עד כמה תהליכי השלום מלווים בשחיתויות - מרטין שלאף, סיריל קרן, גינוסר, יאסר ערפאת, הרשות הפלשתינית, הגדר, המחצבות, הקזינו ביריחו, תשתית החשמל החדשה ביו"ש, הכביש המהיר בדרך ליריחו - הרבה הרבה כסף עובר בין הידיים היהודיות והערביות על חשבון עם ישראל וארץ ישראל, והתקשורת משתפת פעולה ומעלימה מהציבור את המידע.

סיכום חמשישי ראשון ועידכון על חמשישי שני

כמאתיים איש מרחבי הארץ השתתפו בחמשישי הראשון בשדמה שנגע בתוצאות ההרסניות של תהליכי השלום.

באי הכנס יצאו עם בקשה אחת בפיהם: חייבים לחשוף את הדברים, חייבים להביא אותם למודעות הציבור, חייבים לערב עיתונאים בעלי מצפון, חייבים...חייבים...

הכינוס השני שיערך בע"ה ביום חמישי וביום שישי הקרובים, יעסוק ב"מנהיגות" - הרצל, יהושע, אלדד, אבא אחימאיר. מארגני החמשישי מקווים שהכינוס השני אשר יעסוק במנהיגות, יעלה לסדר היום את הדבר הנצרך ביותר בימים אלו: מנהיגות עם עמוד שדרה שתעמוד ותיאבק למען האינטרסים של העם והארץ.

הכינוס השלישי אשר יעסוק בדור ההמשך ומקומו בהנהגה - יעלה את המעורבות של המשתתפים בתהליכים וירתמם לעשייה.

מצפים לראותכם!

הועד למען שדמה יהודית- נשים למען עתיד ישראל (נשים בירוק)

לפרטים יהודית קצובר 050-7161818 נדיה מטר 050-5500834

http://www.womeningreen.org/

http://www.youtube.com/user/NashimB...

http://webcache.googleusercontent.c...

ליה 18.11.1114:02
5. מאבק חדש בישראל: עצירת הנהגה פוליטית חסרת אחריות! בתגובה להודעה מספר 0
מסיבת התה של הליכוד

ברוח מסיבות התה שנערכות נגד אובמה בארה"ב, תתקיים ביום ראשון הקרוב בתל אביב מסיבת התה של הליכוד שהמסר המרכזי שלה הוא: אומרים לא לאובמה.

מי שעומד מאחורי היוזמה הוא ח"כ לשעבר, מיכאל קליינר, המבקש להוביל גל מחאה עממי שנועד להוות משקל שכנגד ללחץ שמפעיל אובמה על נתניהו ולמנוע את המשך הקפאת הבנייה ביו"ש וירושלים. ע"פ המוסבר בדף הפייסבוק של "מסיבת התה", ההחלטה לקיימה נולדה מתוך תחושה קשה של תסכול נוכח הואקום הפוליטי הקיים בימין: "אנו מאמינים כי במפה הפוליטית אין, למעשה, שום גורם שמשמש חיץ פוליטי בין ההנהגה הפוליטית לבין החלטות מדיניות הרות גורל ומסוכנות לישראל".

מארגני האירוע מציינים כי מסיבת התה של הליכוד מתוכננת להיות רק יריית הפתיחה במאבק מרחיק לכת אליו שואפים חברי הקבוצה: לא רק לעצור את ההקפאה, אלא לעצור את התהליך כולו, בטענה שהמחוייבות למו"מ מדיני היא רק מכוח האינרציה וההרגל ולא בשל צורך מדיני אמיתי או אינטרס ישראלי.

"גם סוגיית הגרעין האיראני משמשת רק כמסווה לחולשה מדינית והגררות ל"מחוות", מדיניות פיוס, ויתורים מדיניים, וכניעה ללחץ, במו"מ עם גורם שחוץ מאשר להבטיח לנו טרור, אינו יכול להעניק לנו דבר – נכתב בדף האוהדים של חברי הקבוצה – אובמה נגדנו. העולם נגדנו. טוב להיות בעד עצמנו".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.צריך להציג את טרוף המערכות ולדרוש עצירת עידוד רשות הטרור ע"י ממשלת ישראל. מדינת היהודים היא ולא אחרת בונה מדינה ערבית נוספת על הרי ישראל.

2.הליכוד - כמוהו כחרס הנשבר, כבר לא יצלח למאום. כמובן, פרט להמשך ביצוע מדיניות השמאל הקיצוני. בשטח זה, אין לליכוד מתחרים. להעביר לסל המיחזור.

3."מסיבת תה" הזו צריכה להיות מופנית לביבי לא לאובמה. לאובמה הייתי עורכת הפגנה שיתעסק בענייניו, ולא יתערב בענייניה הפנימיים של ישראל. וכן, שיקח סוף סוף את הכסף שלו ו...שלא יחזור שנית.




ליה 18.11.1114:04
6. Israeli Tea Party בתגובה להודעה מספר 0


Israel to get its own ‘Tea Party’ movement


Version promises to be just as patriotic, provocative and antagonistic to Obama as American version; opening rally held at ZOA house in TA.



Move over America. Israel is joining the tea party.
A new grassroots effort is beginning that is modeled after the American conservative social movement. The Israeli version promises to be just as patriotic, just as provocative and just as antagonistic to US President Barack Obama.

RELATED:
'Tea Party’s Christian ties will alienate Jewish voters'
America: Anyone for a tea party?

The movement will hold its opening rally on Sunday night at the Zionist Organization of America House in Tel Aviv under the banner “Saying no to Obama.”


The immediate goal of the movement will be to pressure Prime Minister Binyamin Netanyahu not to give in to Obama’s demand that Israel renew the construction moratorium in Judea and Samaria.

Israeli Tea Party spokeswoman Sarah Tiktinsky predicted that Obama would renew efforts to push Israel following next Tuesday’s midterm elections in the US, and said Obama’s leverage on Netanyahu must be countered with equal force by the Right.

“Netanyahu has been under intense pressure from Washington,” Tiktinsky said. “History has proven that Bibi caves in to pressure, so something must be done to stop him. No one in the Likud faction is taking the serious steps to stop him, so it must come from the grassroots.”

Current and former politicians will take part in the event, including Likud MKs Ayoub Kara, Danny Danon and Yariv Levin, as well as former Likud MK Michael Kleiner, who is one of the rally’s organizers. Settler leaders will also be welcomed, led by Shomron Regional Council Chairman Gershon Mesika, who has publicly compared Obama to Haman and Antiochus.

The Tea Party movement in the US began in 2009 with protests against Obama’s economic policies and spread like wildfire across America. It is named after the 1773 Boston Tea Party, in which American colonists demanded “No Taxation without Representation.”

http://www.jpost.com/LandedPages/Pr...




ליה 18.11.1114:05
7. כנס שדרות חייב להחליף את כנס קיסריה של המכון הפרטי בתגובה להודעה מספר 0
כנס שדרות השמיני יוצא לדרך

בפעם השמינית יתקיים כנס שדרות לחברה. נשיא הכנס, האלוף במיל דיין: להרים את שני הדגלים התלויים זה בזה – החברתי והביטחוני.

עוזי דיין :לחפש פתרונות. לא לקטר.

במכללת ספיר ייפתח היום כנס שדרות השמיני לחברה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם נשיא הכנס, האלוף במיל עוזי דיין, שרואה בכנס בסיס תקווה לשינוי ולאו דווקא מקום לקיטורים ותלונות.

"הכנס שלנו הוא לאו דווקא מקום לקיטורים. זה כנס מעשי, ואם פורסם היום דו"ח העוני הרי שאנחנו עוסקים בתשובות לדו"ח הזה. אנחנו מציגים את מדד החוסן של ישראל ומתברר שהגאווה הלאומית של הישראלים גוברת. יותר מאמינים בצבא. שמונים אחוזים אומרים שיהיה אשר יהיה, מבחינתם המדינה הזו היא שלהם והם נשארים בה".

עם זאת מוסיף דיין ומספר כי סקרים שנערכו קודם הכנס העלו כי התחושה בציבור היא שאמנם המצב הכלכלי משתפר, אך מדובר בעיקר במצבה הכלכלי של המדינה ולא של הפרט, ולשם יצירת האיזון בין השניים ומתן התחושה הפרטית במצב המשופר מנהלים ראשי כנס שדרות מגעים עם ראשי האוצר וגורמים נוספים הנוגעים להחלטות סביב אופן חלוקת התקציב. דיין מציג דוגמא לדבריו בצורך להגדיל את היקף תמלוגי הגז ולהשקיע את התמלוגים הללו במספר מצומצם של יעדים חברתיים שיעניקו תחושת חוסן וביטחון לכל אזרח ואזרח.

וכאיש ביטחון בעבר, זה עשרות שנים, מדגיש דיין את חשיבות הנפתם של שני הדגלים זה לצד זה – החברתי והביטחוני. בהקשר זה קובע דיין כי שילוב השניים הכרחי ליצירת החוסן הישראלי. הוא מזכיר את "המערכה שמתנהלת נגדנו, יש קשיים במו"מ עם הפלשתינים, ישנו האיום האיראני הגובר, ישנה דה-לגיטימציה לחיים שלנו כאן, והמענה לכל אלה אינו רק צבאי אלא גם יצירת חברה מלוכדת".

במסגרת השאיפה ליצירת תלכיד חברתי בישראל יתקיימו במהלך הכנס מספר לא מבוטל של דיונים סביב השסעים והפערים בחברה הישראלית, בין דתיים לחילוניים, בין מרכז לפריפריה, בין עדות שונות ועוד. דיין מוסיף ומציין כי כדי להיות כנס מעשי תגענה לכנס ועדות שונות של הכנסת ואת דיוניהן תקיימנה במקום, ובכך "נוצר קשר בין החברה עצמה לזירה הפוליטית".

את יתרונו הבולט של כנס שדרות לעומת כנסים אחרים רואה דיין במעורבות החברתית של כלל האוכלוסייה. הוא מזכיר את פרשת היכל התרבות באריאל כדוגמא. לטעמו עמדתו שלו התומכת בתיאטרון מייצגת כשבעים אחוזים מהעם לעומת מספרם הזעום של המתנגדים שלמרות זאת קולם נשמע ברמה באמצעי התקשורת ובכל מדיה אפשרית. לטעמו אם תינתן הבמה לצעירי העם ניתן יהיה לחוש היכן ומה היא דעת הרוב האמיתי.

ומדוע שוב ושוב לא מגיעים לכנס כל אותם שמות נוצצים שמפארים כנסים מקבילים כמו כנס קיסריה? היכן ראש הממשלה? ונשיא המדינה? דיין מודע לבעיה, אך מזכיר שראש הממשלה מצוי בשליחות בארצות הברית ובמקביל "כל מי שרלוונטי לחברה יהיה..." הוא מזכיר את שר האוצר, שר השיכון ושרים אחרים, את אותן ועדות שדיוניהן יתקיימו בכנס, את יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, שיעניק את אות המופת החברתי בתום הכנס, ועם זאת הוא מוסיף ורומז כי לא כל שליחי הציבור העומדים בצמרת הישראלית יודעים כיצד להתמודד עם הציבור עצמו, ומפגש בלתי אמצעי עם שאלות הציבור, כפי שמתרחש בכנס שדרות, אינו תמיד ובהכרח נוח להם.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.השופטים הפכו למחוקק.

2.מעשיהם של השופטים הנוכחיים בבית המשפט העליון מצביעים על כך שהם חדרו
לעומק תחום השיפוט של הרשות המבצעת,ועושים כבתוך שלהם בכל הנוגע
לחוקים,ביטולם ופרשנותם על פי ראות עיניהם.

אפילו את עמדת הכנסת שלפיה מטרה ביטחונית מקדשת את כל האמצעים,חיסל מצבור השופטים הנוכחי בבית המשפט העליון שלנו,בשל עמדותיו הפוליטיות האחידות והשמאלניות קיצוניות,המקדשות אך ורק את "זכויות האדם" בלי שום קשר למדינה היהודית .

במקום בית משפט לשרות העם והישרדותו, התפתח בישראל בית מקדש ל"דת זכויות
האדם" ובו מעלים קטורת ומהללים כוהני הדת הזו את הזכויות האלה תוך קריאה
וזימרה רמה של תפילת ההלוייה שהמציאו:

שיוויון,שיוויון,שיוויון...

תוך רמיסה גסה וחורשת רעה על זכויות העם היהודי היושב בקליפת האגוז הקטנה הזו ,על פני מים סוערים המאיימים להטביעו.

שופטי בג"צ הנוכחיים מקפידים לקשור כל יום עוד ועוד את ידי המלחים
האמונים על הפלגתה של קליפת האגוז.היא נתונה לגלים סוערים המאיימים להפוך אותה ולהטביע אותנו,מבלי שיוכלו לנסות לתמרן מול איתני המציאות הסוערים כנחשולים בים.

אין עוד שום מעצור למעשיהם החורגים מסמכות ומבטלים בכך את המבנה הדמוקרטי המחייב הפרדת רשויות מוחלטת.

אהרון ברק שהשליט את שיטת העבודה וההשתלטות הזו על המדינה,מהווה הכוח
המניע למעשים אלה, גם היום מאחורי הקלעים ,וגם כחלק מה"מורשת" שלו שהפכה
"אונס קבוצתי" ללאום היהודי, למעשה לגיטימי.

הדמוקרטיה הישראלית אינה מתפקדת כלל כדמוקרטיה בגלל החריגה מסמכות שמתיר
לעצמו בית המשפט בישראל בניגוד לבתי המשפט בדמוקרטיות אחרות.

על הכנסת להתחיל לפעול מיד לחיסול מצב מעוות זה ולהחזיר לעצמה את כוחה
המלא,תוך הכפפת בית המשפט לחוקי המשחק הדמוקרטי.

לא ברור מדוע אין איש מרים את הכפפה בכנסת,ומדוע משלימים המחוקקים מטעמנו עם המצב המסוכן בו הפך בית המשפט למחוקק מטעם עצמו,ולממשלת על.

לא ברור מדוע אין חברי הכנסת שמים קץ למצב בו בוחרים השופטים את
השופטים,ומאפשרים בכך אחידות דעים מוחלטת בבית המשפט בישראל-אחידות
שמאלנית קיצונית מבית המדרש של מר"צ.

כמו בכל המדינות הדמוקרטיות על הממשלה לבחור את השופטים ובכך לייצר מגוון דעות ועמדות פוליטיות בבתי המשפט.

אין בישראל איזונים ובלמים,ועל המחוקקים האמיתיים בכנסת לצאת למלחמת
חורמה נגד המחוקקים המדומים בבית המשפט ,שחטפו לעצמם את תפקיד החקיקה
בניגוד לחוק!

ציטוטים מהמאמר:פרשנות משפטית:כבוד העליון וחירותו מול הכנסת /מאת זאב
סגל ,המדגימים את האבסורד במערומיו:

1.החלטת בית המשפט העליון לבטל סעיף בחוק שמאפשר למנוע מעצור מלהיות נוכח
בהליך משפטי המתקיים בעניינו, היא קריאת תגר על עמדת הכנסת שלפיה מטרה
ביטחונית מקדשת את כל האמצעים.

2.בית המשפט משנה את החוקים כרצונו,מוסיף להם וגורע מהם,ומפרשן אותם
חדשות לבקרים על פי האג'נדה שלו כאשר הוא משתמש בתואנה הנצחית:"בכך
מתהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות להליך הוגן - זכות הנגזרת מזכויות
היסוד לחירות אישית ולכבוד, שהוכרו כזכויות חוקתיות בחוק יסוד: כבוד האדם
וחירותו".

3.החלטת העליון היא השמינית במספר שהתקבלה בשמונה עשרה השנים מאז חקיקתם
של חוקי היסוד שעניינם הגנה על זכויות האדם. פסק הדין הוא בעל משמעות
מיוחדת, בעיקר בגין העובדה שמדובר בהצבת גבול לפגיעה בזכויות האדם, גם
כשמדובר בחוק שתכליתו לאפשר חקירה יעילה בעניין ביטחוני. התכלית
הביטחונית הוכרה בפסק הדין כראויה כשלעצמה, אולם הוראת החוק בוטלה בהיותה
בלתי מידתית באופן מובהק, שנזקה לפרט עולה על תועלתה.

4.הנחישות של בית המשפט העליון בביטול הוראת החוק במקרה זה מתבטאת גם בכך
שבית המשפט לא נרתע מהביטול חרף העובדה שהחוק הוכרז כבעל תוקף זמני,
שהוכתר כ"הוראת שעה".

5.בית המשפט נמנע גם מלתת למחוקק "תקופת התארגנות" של שישה חודשים לקביעת
הוראה מידתית, כפי שהציעה השופטת מרים נאור.

6.לאחרונה נראה שבית המשפט משתחרר מעמדה של ריסון יתר בביטול חוקים, כמו
בהחלטה על ביטול החוק שאפשר הקמת בית סוהר פרטי.

7.לפני כשבועיים נקט בית הדין הצבאי במחוז הדרום בהרכב של שלושה שופטים,
בראשות השופט המחוזי, אבי זמיר, דרך של קריאה לתוך חוק השיפוט הצבאי סעד
שלא היה כלול בו.

אי אפשר להמשיך ולאפשר את הפעילות מהסוג הזה שמבצעים שופטי הבג"צ
הנוכחיים בהשראת מורשת אהרון ברק שהשליט ומיסד אותה.

ליה

*
המאמר המלא:

פרשנות משפטית:כבוד העליון וחירותו מול הכנסת /מאת זאב סגל

החלטת בית המשפט העליון לבטל סעיף בחוק שמאפשר למנוע מעצור מלהיות נוכח
בהליך משפטי המתקיים בעניינו, היא קריאת תגר על עמדת הכנסת שלפיה מטרה
ביטחונית מקדשת את כל האמצעים.

כדברי המשנה לנשיאת העליון, אליעזר ריבלין, על דעת הרכב מורחב של תשעה
שופטים, סעיף חוק המונע מעצור להיות נוכח בדיון בהארכת מעצרו, "שם רטייה
על עינו הפקוחה של בית המשפט". בכך מתהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות
עצור להליך הוגן - זכות הנגזרת מזכויות היסוד לחירות אישית ולכבוד,
שהוכרו כזכויות חוקתיות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

החלטת העליון היא השמינית במספר שהתקבלה בשמונה עשרה השנים מאז חקיקתם של
חוקי היסוד שעניינם הגנה על זכויות האדם. פסק הדין הוא בעל משמעות
מיוחדת, בעיקר בגין העובדה שמדובר בהצבת גבול לפגיעה בזכויות האדם, גם
כשמדובר בחוק שתכליתו לאפשר חקירה יעילה בעניין ביטחוני. התכלית
הביטחונית הוכרה בפסק הדין כראויה כשלעצמה, אולם הוראת החוק בוטלה בהיותה
בלתי מידתית באופן מובהק, שנזקה לפרט עולה על תועלתה.

הנחישות של בית המשפט העליון בביטול הוראת החוק במקרה זה מתבטאת גם בכך
שבית המשפט לא נרתע מהביטול חרף העובדה שהחוק הוכרז כבעל תוקף זמני,
שהוכתר כ"הוראת שעה". בעבר אירע שזמניותו של חוק (בעניין גיוס תלמידי
ישיבות) מנעה את ביטולו.

בית המשפט נמנע גם מלתת למחוקק "תקופת התארגנות" של שישה חודשים לקביעת
הוראה מידתית, כפי שהציעה השופטת מרים נאור. השופט אשר גרוניס, הידוע
בעמדותיו המצדדות בריסון שיפוטי, הדגיש שאפילו מדובר במקרים ספורים של
שימוש בהוראת החוק, ראוי שביטולה ייכנס לתוקף מיידי כדי להמריץ את הכנסת
לפעול בנמרצות למציאת הסדר חלופי שיהיה מידתי ושיעמוד במבחן חוקתי. ראוי
לשים לב לכך שהצעת חוק פרטית, שהגישו בימים אלה 17 חברי כנסת מסיעות
שונות, מבקשת שכל החלטה של בית המשפט על ביטול חוק תיכנס לתוקפה רק כעבור
שנה מיום שניתנה, על מנת לאפשר לכנסת לסכלה.

נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), אהרן ברק, התבטא זה לא מכבר שבישראל
ביטול של הוראת חוק מתקבל כ"הוצאת שן בצבת", בניגוד לתרבות החוקתית
במדינות דמוקרטיות רבות. לאחרונה נראה שבית המשפט משתחרר מעמדה של ריסון
יתר בביטול חוקים, כמו בהחלטה על ביטול החוק שאפשר הקמת בית סוהר פרטי.

לפני כשבועיים נקט בית הדין הצבאי במחוז הדרום בהרכב של שלושה שופטים,
בראשות השופט המחוזי, אבי זמיר, דרך של קריאה לתוך חוק השיפוט הצבאי סעד
שלא היה כלול בו. בכך אין ביטול מפורש של חוק, אולם יש בדרך זו הרחבת
תחולתו של חוק, במגמה לחיזוק זכות הנאשם להליך הוגן.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spa...

תגובית:

1.מה לעשות? מישהו צריך לשמור על "הילדים השובבים בכנסת"!!!
****

3.רק צה"ל יקבע!!!שופטים אינם מומחים לשום דבר. הם יודעים רק למצוא את האשם. לא לתקן.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

****

4.האג'נדה הקיצונית.לוין:''קבוצת מיעוט שולית השתלטה על ביהמ''ש העליון''!

"קבוצת מיעוט שולית השתלטה על ביהמ"ש העליון"

בראיון לביטאון "הלשכה" תוקף יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין: "השופטים מכתיבים אג'נדה קיצונית תוך טשטוש מוחלט של קו הפרדת הרשויות"

עדנה אדטו, כתבתנו לענייני משפט

"על בית המשפט העליון השתלטה קבוצת מיעוט שולית שאינה מייצגת בערכיה את הרוב ולא רק בשאלת ארץ ישראל אלא גם בנושאים שקשורים למעמד אישי ובנושאים כלכליים וביטחוניים"

דברים קשים אלה אומר יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין (ליכוד) בראיון שיופיע בגיליון הקרוב של "הלשכה" ביטאון לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים.

בראיון שערכו עימו עורכי הדין אשר אקסלרד עודד הכהן חיים שיבי אלי אביר וליאון אמיראס לא מסתיר ח"כ לוין את דעתו על שופטי בית המשפט העליון המייצגים לדעתו "חתך ערכים שהוא במקרה הטוב של קבוצת מיעוט קטנה בחברה הישראלית.

תוך שימוש בכוח שהפקדנו בידה מכתיבה קבוצת השופטים אג'נדה קיצונית ועושה זאת תוך טשטוש מוחלט של קו הפרדת הרשויות.

התהליך החל עם כבוד השופט ברק לצערנו נמשך עם כבוד הנשיאה בייניש ולצערי בא לידי ביטוי בפסיקות של שופטים דוגמת השופטת פרוקצ'יה ואחרים."

"אני יודע שאני אומר דברים קשים - אך מתוך חרדה למערכת המשפט" מדגיש ח"כ לוין. "השופט חשין אמר בעבר שהוא יגדע יד שתורם על ביתו - אך ביתו הוא ביתנו.

מערכת המשפט אינה נחלה פרטית של איש.

אינני חושב שברק ובייניש חפצים בטובת ישראל פחות משאני חפץ בה אך הם נטלו לעצמם סמכויות שאין להם."

ח"כ לוין מוסיף עוד כי "בבית המשפט העליון עלתה והתפתחה אסכולה שהיא בעיני בחלק מן המקרים על גבול הפוסט-ציונות ובחלק אחר עברה את הגבול הזה.

"הוא מדגיש בלהט כי "לאורך כל השנים הצדיקו את דרכו של בג"ץ הנותן משקל יתר לזכויות האזרח והמיעוט כביכול.

הסבירו לנו כל השנים שפסיקותיהם המלומדות שעולות בחיי אזרחינו ובזכויותינו כאן הן מגן שיעמוד לנו בפני ביקורת בעולם וכולם שם ישמעו את הנעשה ויאמרו אמן.

והנה הגיע דו"ח גולדסטון והמגן איננו מגן.

חיפשתי בדו"ח את הציטוטים של כבוד השופט ברק.

לא מצאתי.

אז הגיע הזמן שנפסיק להלקות את עצמנו ודי לתסמונת של הקורבן המאשים את עצמו."

לדבריו של ח"כ לוין "אם יש חוסר מוסריות בהתנהגות הישראלית הוא נעוץ אולי בכך שאיפשרנו לילדים בשדרות לחיות תחת מטר טילים במשך שנים.

די לנו לנסות לרצות את המוסר העולמי הצבוע."

נוסף על אלה יוצא ח"כ לוין גם נגד הליך בחירת השופטים בישראל שהוא לדעתו בעייתי ונטול שקיפות: "מדובר במערכת שמגדלת אנשים במעגל סגור - בצלמה ובדמותה.

"ח"כ לוין מציע "מודל של שימוע פומבי לא מחייב בוועדת חוקה ולאחריו תינתן המלצה לא מחייבת לוועדה הבוחרת."

דוברת הנהלת בתי המשפט עו"ד איילת פילו מסרה: "אין תגובה."


http://digital-edition.israelhayom....

**

5.בג''ץ עלול לבטל את מדינת ישראל כמדינה יהודית /בן דרור ימיני

מדינת ישראל כמדינה יהודית /בן דרור ימיני

איך זה שחוק יסוד כבוד האדם הפך למהפכה חוקתית?

שוקן מגיע לבג"ץ /בן דרור ימיני

החזון של מדינה פתוחה להגירה ערבית, שעליו ממליץ עמוס שוקן, מחלחל לבג"ץ. ההשפעה המסוכנת הזאת מחייבת רפורמה דמוקרטית, כדי שישראל תישאר יהודית ודמוקרטית.

הצעות החוק להגבלת סמכותו של בג"ץ בענייני הגירה ואזרחות חידשו את הדיון הציבורי בעניין סמכויות בג"ץ. עיתון "הארץ" כבר התגייס השבוע, וזו זכותו, הן במאמר מערכת והן במאמר של עמוס שוקן, כדי להנציח את עטרת בג"ץ על מקומה.

אין בהצעות לרפורמה, תחילה של פרופ' דניאל פרידמן ובהמשך של חבר הכנסת מיכאל איתן, דבר שאינו דמוקרטי. בניגוד לשטיפת המוח הקולקטיבית שאנחנו שרויים בתוכה, אין מדינה בעולם שבה המצב החוקתי דומה לזה של ישראל. באותן מדינות שבהן יש סמכות שיפוטית לביטול חוקים, בית המשפט המוסמך הוא בית משפט דמוקרטי, כלומר גוף שהרכבו משקף את קשת הדעות בציבור.

חוגים מסוימים בקרבנו הופכים את הדמוקרטי לפוליטי כדי להפחיד. כך שצריך לשאול: האם הם יסכימו להעניק לקבוצת אנשים, שמייצגת בעיקר את עמדות המפד"ל, להכתיב לציבור כולו את ערכיה הפוליטיים, גם אם במסווה חוקתי? התשובה ידועה. הם בעד בג"ץ, בתנאי שהוא עשוי בצלמם.

בגרמניה, למשל, שבה יש סמכות לביטול חוקים, המפלגות קובעות את הרכב בית המשפט החוקתי. בקנדה ובדרום אפריקה החוקה עצמה מחייבת גיוון בבחירת השופטים. בארצות הברית הנשיא בוחר את השופטים, על פי נטיותיו הפוליטיות. בצרפת מוענקת הסמכות (לפני אישור החקיקה) למועצה חוקתית (Conseil Constitutionnel), שהרכבה פוליטי לחלוטין (והיושבים בה אינם בהכרח משפטנים). בהולנד, לעומת זאת, יש שלילה מפורשת של הסמכות לפסילת חוקים. וגם בבריטניה אין לשום בית משפט סמכות לבטל חוקים.

רק ישראל שרויה באנומליה שאין כמותה בעולם. אנדרוגינוס שנוצר כתוצאה מחקיקה חפוזה וממשפטן אימפריאליסט. 32 חברי כנסת הצביעו בעד חוק יסוד כבוד האדם, 21 הצביעו נגדו, כלומר החוק התקבל ללא רוב בכנסת עצמה, ובוודאי ללא דיון ציבורי. והנה, החוק הזה הפך למהפכה חוקתית, כלשונו של אהרן ברק. איך בדיוק מתחוללת מהפכה כאשר רוב חברי הכנסת כלל אינם יודעים עליה - לברק פתרונים.

הזכות לאהבה ולהשמדה

הדיון בסמכויות בג"ץ מתעורר בעקבות התיקון לחוק האזרחות, שקבע שתושבי השטחים לא יזכו להגירה אוטומטית לישראל רק משום שהם מתחתנים עם אזרחי ישראל. הנימוק הרשמי היה ביטחוני. הנימוק האמיתי הוא גם דמוגרפי. רק לאחר הגירה של למעלה ממאה אלף פלשתינים, כלומר זכות שיבה זוחלת, התעוררה ישראל.

החוק הגיע לבג"ץ. עמדת רוב שופטי בג"ץ בסוגיית ההגירה היא כל כך (שמאל) קיצונית, שכל מי שמכיר את המצב הנוהג בעולם נותר אחוז פלצות. האם יש מדינה בעולם שמאפשרת הגירה של תושבי מדינת אויב

במסווה של "הזכות לחתונה"? האם בג"ץ מתכוון לכפות את זכות השיבה? האם בג"ץ אינו יודע שרוב תושבי השטחים, חסידי הזכות לאהבה ולחתונה, העלו לשלטון את החמאס, שדוגל בשנאה ובהשמדה?

את העתירה המקורית הגיש מרכז עדאלה, שעמדותיו בתחום זכות קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית אינן זקוקות להרחבה. את העתירה החדשה, בעקבות הצעת חוק משופרת, הגישו עדאלה וחברת הכנסת זהבה גלאון. מיעוט שולי בציבור, שיש לו, כנראה, רוב בבג"ץ. ואחר כך יש התוהים על הירידה באמון הציבור בבג"ץ.

צביעות ודיון ציבורי

עמוס שוקן, מו"ל הארץ, פרסם השבוע מאמר המתנגד לכל פגיעה בסמכויות בג"ץ, והבהיר שבמוקד העניין מצויה "זכות ההגירה" לישראל. והוא תוהה: איך ייתכן שמהפכה חוקתית משמעותית כל כך תובא לאישור ועדת השרים לחקיקה בלי כל דיון ציבורי.

סליחה? עכשיו התעוררת, מר שוקן? איך זה שחוק יסוד כבוד האדם הפך למהפכה חוקתית? הרי אז לא היה כל דיון ציבורי. הרי אז השתתפו בהצבעה פחות מחצי מחברי הכנסת. אלא שהצורך בדיון ציבורי הוא פועל יוצא של עמדה פוליטית. כשהמחטף מתאים, התשואות מובטחות. כשהמחטף אינו מתוצרת השמאל הרדיקלי, הוא מחייב הכשלה בתירוץ של "דיון ציבורי".

ובכלל , שוקן טועה ומטעה. בנושא חוקי ההגירה היה דיון ציבורי רחב. בוודאי רחב יותר מהדיון שלא היה על מחטף "המהפכה החוקתית". הוקמה גם ועדת משפטנים בראשות פרופ' אמנון רובינשטיין, לא בדיוק איש ימין, שהמלצותיה הן גם הבסיס לחוק האזרחות. על החוק עצמו התקיימו אינספור דיונים בציבור, בתקשורת, בכנסת ובאקדמיה. וטוב שכך.

זכות השיבה

שוקן כבר הבהיר בעבר את עמדתו בנוגע לאופי המדינה: "מה יותר שלום בין העמים ממה שעשוי לנבוע מכך: נישואים בין צעירים ישראלים, יהודים כערבים, לבין צעירים מן המדינות השכנות ומפלשתין? השאיפה לשלום מחייבת. . . שפלשתינים ופלשתיניות, מצרים ומצריות, ירדנים וירדניות יוכלו לחיות בישראל. . . גם מאפשרות של משפחות מעורבות (בן/בת זוג יהודי עם בן/בת זוג ערבי) לא צריך להירתע".

זהו חזונו של שוקן. זה החזון שהוא מבקש מבג"ץ לממש. אם רק ייפתחו הגבולות, אלפים אכן יגיעו. אירופה סוגרת דלתות, משום שהיא רוצה, אולי מאוחר מדי, להמשיך להיות אירופה, ולא סעודיה. זכויות מלאות למיעוט המוסלמי, אבל לא זכויות הגירה.

עדאלה ושוקן וגלאון חותרים למצב בלתי נסבל: הגירה חופשית, גם של חסידי השמדת ישראל. בדמיונם הקודח המבקשים להגר רוצים אהבה. מה פתאום מלחמה. הם גם יתאזרחו, משום שזה מה ששוקן רוצה להעניק להם, וזה מה ששוקן רוצה שבג"ץ יעניק להם.

הגיע זמן הדמוקרטיה

עד כה, הביטוי העיקרי לאימפריאליזם השיפוטי היה בהתערבות יתר בהחלטות שלטוניות, לא בפסילת חוקים. ולמרות זאת, במקרה דנן התגבש בבג"ץ רוב התומך בעמדת עדאלה-גלאון-שוקן, בניצוחו של אהרן ברק. זה מצב מסוכן.

בג"ץ, תוך כדי מכבסת מילים מתחום שיח הזכויות, עלול לבטל למעשה, גם אם לא להלכה, את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זו לא הכוונה. זו התוצאה. וזה קורה בניגוד להחלטת האו"ם על מדינה יהודית. בניגוד לחוקי היסוד. בניגוד לרוב מוחלט שמצוי גם בציבור וגם בכנסת. בניגוד גמור למקובל בעולם. אבל בהתאם לתכתיבי מיעוט שחלקו שולל את זכות הקיום של מדינה יהודית.

ההצעות להגבלת סמכות בג"ץ לא ישנו דבר. אמון הציבור בבג"ץ רק ימשיך להידרדר. הצורך האמיתי הוא בעסקת חבילה: בית משפט חוקתי שיש לו סמכויות רחבות, ובתנאי שיהיה זה בית משפט דמוקרטי. לא של המפד"ל ולא של מרצ, שוקן או עדאלה. זה המצב במתוקנות שבמדינות. הגיע הזמן שגם ישראל תהיה מדינה מתוקנת.

רפורמה עכשיו!!!

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...

****

6.להחזיר מיד את מנדט החקיקה לכנסת בלבד.בג''צ החוצה!

יש לבטל את חוק כבוד האדם,ולהחזיר לכנסת מיד את מנדט החקיקה שנגנב על ידי בג"צ,ומיד לאחר ביטולו של החוק הזה,יש לחוקק חוקים שיבהירו מה מותר ומה אסור,באקדמיה,באירגונים הלא ממשלתיים,ובקבלת הכספים מחו"ל.מיד!
לבטל את חוק כבוד האדם - המכשיר לשליטה של בייניש וחברותיה! המדינה היהודית.

*

7.כיצד תוכל ישראל להשתחחר מלפיתת המוות של בג''צ ?

שר המשפטים אינו עושה דבר על מנת להציל את ישראל.

לא ייתכן שכמה אנשים מטורפים ינהלו את המדינה הזאת.

מי היא בכלל סיגל רוזן,ומי הם האנשים בקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב? מיהו בג"צ והיועץ?נבחרי העם הם לא ולמרות זאת הם מנהלים את המדינה.זה לא חוקי!

מי נתן להם את שרביט ניהול המדינה?

שר המשפטים אינו עושה דבר על מנת להציל את ישראל.

מיד כשנכנס לתפקידו היה עליו לטפל בבג"צ במתכונתו הנוכחית וביועץ המשפטי לממשלה ,על מנת לייצר מצב חדש בו שולטת ממשלת ישראל ולא בייניש והבג"צ.

את בג"צ צריך להחזיר לגודלו המקורי ולתפקידו היחידי-שפיטה.בינתיים בג"צ מתעלם לחלוטין מעיקרון הפרדת הרשויות,והפך מזמן לממשלת על,היא ממשלת הצללים של ישראל.

לצורך ייצור השינוי היה על שר המשפטים לפצל את משרת הייעוץ המשפטי לממשלה,ולעקר את תפקידו של היועץ מיכולת האילוץ שלו.

יועץ ולא יותר מזה.יועץ הוא יועץ ולא מאלץ!

יועץ שאם ירצו ישתמשו בעצתו ואם לא, יוותרו וידלגו עליה.

כמו שזה נמשך עכשיו, משמש היועץ ידה הארוכה והבוחשת של בייניש ובג"צה בקרבי הממשלה.

היועץ שולט ולא הממשלה.

מה שמחליט היועץ לאסור על הממשלה,הוא אוסר עליה וכופה זאת עליה.

כמו כן משמש היועץ כוח מגן על השמאל החתרני בכל המסגרות שלו.אם בתקשורת החתרנית,ואם באירגונים אנטישמיים ממומנים על ידי כספים של גורמים עויינים המעוניינים בחיסול המדינה היהודית.

לא ייתכן להמשיך כך.בושה לנאמן על שאינו עושה דבר על מנת לפצל את משרת הייעוץ.

בו זמנית על הכנסת לבטל מיד את חוק כבוד האדם בעזרתו שולטת בייניש ללא מיצרים על מדינת ישראל כולה.

החוק הזה אינו יכול להיחשב לחוקה,כיוון שעבר בעזרת 32 אצבעות בלבד,מתוך 120.הוא אינו מייצג את הרוב המאסיבי של חברי הכנסת ועל כן הפיכתו על ידי אהרון ברק למעין חוקה אינו חוקי כלל.

אין דבר כזה,חוקה עם 32 תומכים מתוך 120.

(קיראו על החוק הזה שפרופ' פוזנר מעביר עליו ביקורת משפטית קטלנית תוך שהוא מכנה את אהרון ברק שהפך אותו לחוקה ברמייה-"שודד ים" ופיראט משפטי שעבר על החוק יותר מכל אדם).

קישורית לפוזנר,אהרון ברק "שודד ים":

http://www.shofar.net/site/ARDetile...

כאשר יבוטל חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק,ותפוצל משרת הייעוץ המשפטי,ותעוקר מכוח הכפייה שיש ליועץ הזה,יוחזר מנדט השליטה וניהול המדינה לממשלה הנבחרת על ידי הציבור ,ורק אז תוכלנה הרשויות הממשלתיות לפעול בחופשיות על פי הנחיית הממשלה.

רק אז ישוחרר צה"ל מהצורך לצייד כל חייל בעו"ד על כל כתף,והמדינה תוכל להוציא אל מחוץ לחוק גורמים מזיקים ובוגדים בעליל שמקבלים היום את חסות הבג"ץ להמשך פעילות החיסול שלהם.אירגונים לא ממשלתיים,אנשים,פוליטיקאים ומפלגות החפצות בחיסול ישראל,ופועלות בכיוון.

כך גם תוכל המדינה לטפל בתקשורת העויינת שמפיצה אנטישמיות והורסת אותה מבפנים על ידי קיעקוע כל המסד הציוני עליה היא בנוייה.

גם התקשורת הפכה חלק מממשלת הצללים העויינת הפועלת מאחורי חומת הגנה בלתי ניתנת לביקוע של בייניש ובג"צה,באמצעות חוק כבוד האדם שהוא נשק אטומי קטלני נגד מדינת היהודים.

ללא ביטול חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק, ביטול שייעשה בחקיקה בכנסת, תוך חשיפה פומבית של מעשה הרמייה בעזרתו הפך חוק שלא קיבל יותר מ 32 אצבעות מתוך 120 לחוקה כביכול,דבר שאין לו אח ורע והא אינו מתקבל על הדעת כלל וכלל,וללא פיצול מישרת היועץ הרועץ, ועיקורו מכוח האינוס שלו על הממשלה הנבחרת ,ימשיכו בג"ץ והיועץ מטעמו לשמש ממשלת על של ישראל, שתאפשר את המשך צונאמי הצפתה בזרים,בגויים,בילדי שב"חים,בערבים המתאחדים עם משפחותיהם דווקא פה,במסתננים מאפריקה הזוכים בעת לידת ילדים לא חוקית פה למענק לידה מכספי הציבור שלנו,באוייבים מטיפי רעל נגד ישראל באקדמיה שלנו,במורים המסיתים ילדים בבתי הספר נגד צה"ל שלנו,באירגונים המכנים את הצבא בו משרתים ילדינו נגד אויבינו-צבא נאצי,ומלמדים על נכבות במקום על יום עצמאותנו אחרי 2000 שנות רדיפות וחיסולים,ולא ניתן יהיה לעצור או לשנות דבר מכל אלה.

זה סדר הפעולות:

1.פיצול מישרת היועץ המשפטי לממשלה.

2.חקיקה שתבטל מיד את חוק כבוד האדם ואת חוק חופש העיסוק באמצעותם עקף בג"ץ את הממשלה והפך עצמו לממשלת על.

3.חקיקה חדשה שתטפל בתופעת הבגידה על כל היבטיה,ומייצריה.

נדרש להתחיל!

הכדור אצל שר המשפטים,מר יעקב נאמן,שמתעסק בדברים קטנים בשעה שהמדינה הולכת ואוזלת ללא שוב.

מלחמת שחרור!

***

8.הלובי המשפטי / בן כספית

עם פירסום פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת השוטר היורה שחר מזרחי, קם קול המחאה. הוא בא מימין ומשמאל, מלמטה ומלמעלה. כל מי שעיניים בראשו והגיון בקדקדו הבין שמשהו כאן לא בסדר. מיד אחר-כך, נחלצו הלוביסטים הרבים של בית המשפט העליון לעזרה. מישהו חיצרץ בחצוצרה והחברים הגיעו בדהרה. אם צריך, אני בא, אמר פעם מי שאמר, וצדק. אין בישראל לובי חזק יותר מהלובי של בית המשפט העליון. איפא"ק? פראיירים על ידם.

הבכיר שבין הלוביסטים הבליח בטלויזיה והודיע שמסכנים החברים בעליון (אלה המילים שלי), לא היתה להם ברירה. ברגע שפרטי המקרה כפי שנקבעו במחוזי לא ניתנים לשינוי, אז בייניש וחבריה פשוט היו מוכרחים להחמיר את ענשו של מזרחי המסכן.

זה היה יכול להיות באמת עצוב מאוד, אם זה היה נכון. זה, כמובן, רחוק מלהיות נכון. ידיו של העליון לא כבולות. בעצם, אם נחשוב על זה, העליון הוא המוסד היחיד במדינה שידיו לא כבולות לכלום. לא לחוק ולא לפסיקה. הוא עליון עליהם. ברצונו, יקבע שהחוק סותר משהו, ויצפצף עליו. ברצונו, ישנה פסיקה. כזה הוא בית המשפט העליון שלנו, מאז פרצה "המהפכה החוקתית" של המהפכן אהרן ברק, ונקבע במסגרתה שעם כל הכבוד לכנסת, ולממשלה, ולדמוקרטיה, ולציבור, ולנבחרי העם, יש מוסד אחד שבאמת מנהל כאן את העניינים. הוא דווקא לא לגמרי נבחר, אבל מילא.

מאז, נמשך מסע ההגנה הדרמטי הזה על בית המשפט העליון ונמשך במלוא עוזו. אתמול, למשל, הופיע באחד העיתונים הכלכליים טור נוסף מאת איזה עורך-דין, שלא נעניק לו כאן פרסומת חינם, שקבע שהיתה "דיסאינפורמציה במסע למען שחרור השוטר שחר מזרחי". הוא גם הדביק סימן שאלה בסוף המשפט הזה. אותו עורך דין התקשר אלי פעם והעיר לי, במלוא הרצינות, ששכחתי לתת לו קרדיט בטור שכתבתי בעניין הסרט "ג'נין ג'נין" ומאבקם המוצדק של המילואימניקים שלחמו שם במוחמד בכרי השרלטן. נו, טוב. בשביל קרדיט בעיתון צריך להלחם. בשביל השוטר שחר מזרחי, כנראה שלא.

היו גם קוראים נזעמים ששיגרו מיילים. רובם ככולם טוענים שכל מי שביקר את פסק הדין של העליון, שהכפיל את עונש המאסר בפועל של מזרחי, פשוט לא מכיר את העובדות, לא קרא את פסק הדין, מתעלם מקדושת החיים, וכן הלאה.
אז בואו נעשה קצת סדר בדברים.

1. קראתי את פסק הדין. מיד עם הינתנו. לכל אורכו (דווקא די קצר). לא רק שקראתי אותו, השתדלתי להבין אותו. אני אוחז בתואר ראשון במשפטים (אוניברסיטת תל-אביב), מה שמקנה לי ידע מסויים בתחום (אם כי אני חייב להודות שהייתי סטודנט נוראי).

2. תזכורת: אחרי פסק הדין במחוזי, כמעט ולא נשמעה ביקורת. המחוזי הרשיע את מזרחי ודן אותו לעונש מאסר ארוך בפועל. 15 חודשים בפנים, לשוטר במדים, שקרתה לו תקלה מבצעית ולא נתפס במזימת פשע או שחיתות, זה עונש כבד. ועדיין, לאור העובדות שנחשפו בפסק הדין, לא ראיתי לנכון לבקר אותו. כמוני, רוב האחרים. לא היה מסע תקשורתי והעסק עבר רגוע יחסית.
3. הביקורת פרצה אחרי שהעליון, שניסה להיות הרבה יותר צדיק מהאפיפיור, בא ועשה את המעשה האיום שעשה. מעשה שמתעלם מההקשרים, מהסביבה, מהמצב, מתקנת הציבור, מרמת הבטחון האישי ברחובות, ממצבם של השוטרים, מהעובדה שחבר של מזרחי שוכב בתרדמת בבית החולים אחרי חוויה דומה שנגמרה אחרת, וכו' וכו'.

4. לעצם העניין: נכון, מסקנת בית המשפט היתה שמזרחי לא ירה כדי להציל את עצמו ולא היה כאן אלמנט של הצלת חיים. המכונית של הגנבים נסעה לאט, מזרחי עמד לצידה ולא מולה, וירה מטווח קצר מאוד. אני לא חושב שצריך לדחות את המסקנה הזו, למרות שאישית נדמה לי שאין שופט שיכול להכנס לנעליו של השוטר במצב כזה. נעליים של שוטר שיודע מה קרה לחבר שלו בסיטואציה דומה. נעליים של שוטר שחצי דקה קודם אותו פורץ מנסה לפגוע בו במברג, מטיח בו שלל קללות ונכנס למכונית מילוט במהירות. נעליים של שוטר שניצב בלילה מול פורצים אלימים במיוחד. לך תדע מה עובר לו בראש באותו שבריר שניה. אני לא מאמין שאפשר לנסות לייצר את המציאות הזו בין כתליו הממוזגים של בית המשפט (אין שום נפקות לעובדה שהשופטים "ביקרו באתר האירוע", זה לעשות צחוק מהעבודה). כשאתה צריך להחליט תוך עשירית שניה, לפעמים אתה טועה. לפעמים גם אם המכונית זזה לאט, נדמה לך שזה מהר. הרי החיים שלך תלויים שם מנגד.

ועדיין, לא התקוממתי נגד ההרשעה. גם לא נגד העונש הקשה בערכאה הראשונה. התקוממתי נגד האדנות, השחצנות והעיוורון של העליון כשבא ובהינף קולמוס מכפיל את העונש.

בעודי כותב את הפוסט הזה (ראשון בלילה), אני רואה באתרי האינטרנט את הסיפור הטרי מהחוף בחיפה: פאבל, סבטלנה, הבן שלהם ועוד ידידה חזרו מהחוף למכונית, נתקלו שם בקבוצת אנשים אלימים שהקיפה את הרכב, כנראה בנסיון לגנוב אותו. פאבל ביקש מהם להתרחק, בתמורה חטף מכות רצח, דקירת סכין, ואושפז ברמב"ם במצב קשה. מזל שיש אינטרנט. אתם יודעים כמה סיפורים מהסוג הזה קורים כאן בשבוע? ועוד לא שכחתי את ענבל עמרם, שגנב מכוניות תמים כזה, מהסוג הלא מזיק לכאורה, שחט אותה במכונית שלה במהלך נסיון גניבה. הרי ברוב המקרים המשטרה בכלל לא מגיעה. למה שתגיע? הרי כבר הפסקנו להזעיק אותה. למה שנזעיק? כמה פעמים מתברר שהשוטרים באים, ולא מסוגלים. כי אין להם כלים.

כן, רבותי, הדברים קשורים זה בזה. אין כאן בדל של פופוליזם. כי העליון יכול היה לבוא ולקבוע שהוא לא מקבל את הערעור של השוטר. שהוא משאיר את ההרשעה על כנה. שהוא רואה בקדושת החיים ערך עליון. אבל, מאידך, הוא גם לא מקבל את הערעור של המדינה. והוא לא מגדיל את העונש. כי הוא רואה גם את המצב ברחובות שלנו. את אבדן ערך החיים. את העבריינים שיורים אחד על השני אש תופת ובדרך הורגים אותנו, את הדירות הנפרצות בעזות מצח בלתי נתפסת, את האלימות הגוברת ברחובות, את אבדן הפחד של העבריינים מהמשטרה, את חוסר האונים של המשטרה המורעבת שלנו, נטולת האמצעים, דלת המשכורת, שנשלחת למשימה בלתי אפשרית כל לילה מחדש וחוטפת אש מכל הכיוונים.

העליון היה יכול להידרש לכל זה. תפקידו להידרש לכל זה. הוא צריך להוכיח שהוא לא מבוצר שם במרומי מגדל השן הירושלמי אלא פועל כדי לקדם את שלטון החוק. זה חשוב לשלוח מסר לשוטרים, אבל אפשר להוסיף, לצידו, גם מסר לגנבים. כל מי שחי כאן יודע שהחיים הפכו בלתי נסבלים. שהמורא של העבריינים התפוגג. שהם כבר לא מפחדים. עכשיו, בהצהרה המהדהדת האחרונה של העליון, זה גם קיבל גושפנקא רשמית. עכשיו, תדע כל אם של גנב רכב אלים, שנעשה הכל כדי להחזיר את בנה בשלום הביתה. כל מה שהוא צריך לעשות זה להכנס לרכב, להניע ולנסוע. זה יכול להיות הרכב שלו, או המכונית הגנובה, מה שיבוא קודם.

לא, אני לא קורא לתת לשוטרים לירות בגנבים. אם זה היה המצב כאן, אפשר ופסק הדין היה הגיוני. אבל לא זה המצב כאן. אין בישראל גל של הריגת עבריינים על ידי שוטרים. ההיפך הוא הנכון. משטרת ישראל נוקטת יד רכה, מימית, כמעט בלתי מורגשת. מתי בפעם האחרונה נהרג פורץ? או גנב רכב? או שודד? העליון היה צריך להחמיר את העונש אם היינו בעיצומה של תופעה פסולה כזו. אבל חברים, התופעה היא הפוכה. אין בישראל גל של הריגת עבריינים, אלא גל גדול של הריגת אזרחים. זה מה שיש כאן. חיינו הם שהפכו למרמס. כל בריון ואלים מתפרע על הכביש, או בפארק, או על חוף הים, ואף אחד לא יכול לעשות לו שום דבר. למה? כי החוק מגן עליו.
אז זו הסיבה, רבותי הלוביסטים, שאני חושב שפסק הדין של בית המשפט העליון בעניינו של השוטר שחר מזרחי היה רע. אולי אפילו איום ונורא. כי העליון, בניגוד למה שנאמר, חופשי לעשות מה שהוא רואה לנכון. אם מצא לנכון לאמץ את העובדות שבפסק הדין של המחוזי, יכול היה גם לאמץ את גזר הדין. בכדורגל קוראים לכלל המוזר הזה "חוק ההגיון", והוא החוק הכי רלוונטי ברוב המצבים. בסוף, צריך גם קצת הגיון בריא.

5. ואחרון חביב: לא, אין כאן "מסע להצלת שחר מזרחי". אין לי מושג מי זה שחר מזרחי ובחיים לא ראיתי או דיברתי איתו. המסע הזה הוא לא להצלת שחר מזרחי, אלא להצלתנו.

*

8.יש לחסל את בג''צ במתכונתו הנוכחית.זקוקים לפרידמן!

יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית כפעולה ראשונה להצלת המדינה.
במתכונתו הנוכחית הוא הפקק שסותם את היכולת לערוך שינוי כלשהו,ולבצע פעולה לצורך שינוי ולו הקטן ביותר.

הכל סתום.הכל.אי אפשר לזוז.

אהרון ברק סתם בבטונדה את השבילים לשינוי.

זה היה מתוכנן עד הפרט האחרון.

יש לפעול מיד על מנת לייצר את תחילת המהפיכה הדרושה לחיסול בג"צ במתכונת ממשלת על,והחזרתו לגודלו הטבעי ולפעילותו המקורית-שפיטה ולא הנהגת המדינה.

בו זמנית יש לפצל מיד את מישרת היועץ המשפטי לממשלה המשמש היד הבוחשת בקרביה של הממשלה מטעם הבג"צ.

הוא המתווה לממשלה הנבחרת את דרכה,וידוע לנו מהי דרכם של היועצים.שמאל קיצוני החותר לביטול המדינה היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה.כל היועצים נבחרים על ידי שופטי הבג"צ,ומייצגים את הדעה האחידה של קומץ שופטים אלה שבחרו זה את זה.

יש לעשות טיפול שורש במערכת המשפטית הזאת,וללא השתהות.

יש לגייס את פרופ' פרידמן ולקבל ממנו מיידית הנחיות מדוייקות כיצד משתחררת המדינה מכבליה ומחסלת את הסוס הטרויאני.


לצורך השינוי יש לבטל את שני החוקים החוקתיים כביכול,בעזרתם כבלה המערכת המשפטית את ידי ורגלי המדינה.חייבים למצוא דרך לעקוף ולבטל את האפקט שלהם.

חוק כבוד האדם וחירותו,והחוק הקובע שלבית המשפט יש רשות לבטל חוקי הכנסת.כמו גם את החוק שדחף ברק בערמומיות מוסווית,שקובע בצורה הזוייה,שלבג"צ תהיה תמיד ובכל מצב העמדה הקובעת.זוהי ממשלת העל השרשורית,וכך אהרון ברק יצר אותה.

כמו כן חייבת הכנסת לבטל מיידית את התוספת "תכליות מדיניות" ,שהוחדרה על ידי אהרון ברק בצורה סמוייה וללא דיון בכנסת לפסק דין בנושא ההתנתקות.תוספת שתי המילים - "תכליות מדיניות" - הופכת את צה"ל מצבא העם שתפקידו להגן על העם,לכלי פוליטי בידי ממשלות.זהו דבר חמור ביותר,והשלכותיו העתידיות לדעתי לא פחות ממלחמת אחים וודאית ואובדן המדינה.

למי שלא יודע על מה אני מדברת הנה תזכורת:

הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, המורכב מלמעלה מ- 150 עורכי דין ומשפטנים, עתר ביום 3 באוגוסט 2005 לבית הדין הגבוה
לצדק, בג"ץ, כנגד השימוש בצבא למטרות אכיפת סדר ציבורי על אזרחי ישראל.

העתירה נדחתה מייד. בפסיקתו, מצדיק שופט בג"ץ אהרון ברק את הממשלה וקובע כי:"ראוי והכרחי במקרים מתאימים לתגבר את כוחות המשטרה בחיילי צה"ל לשם הבטחת יישום ההתנתקות." (פסקה 70)השופט הדגיש כי:
"התכליות המדיניות, הלאומיות והביטחוניות עליהם מבוססת תוכנית ההתנתקות,הן כבדות משקל" (פסקה 101 ).

שימו לב מה קרה. השופט ברק הסתמך על התיקון משנת
1995 , בדבר ההיתר להשתמש בחיילי צה"ל לצורך השגת"מטרות לאומיות-בטחוניות" אבל הצליח להשחיל "תיקון"נוסף, בלי דיון בכנסת, על ידי זה שהכניס לתוך פסיקתו את המושג "תכליות מדיניות"!!!

מושג זה אינו נמצא כלל בניסוח החוק המקורי משנת 1995 וכך, בהינף קולמוס, כאילו בלי לשים לב, הרחיב בג"ץ את סמכותה של הממשלה להשתמש בצבא לא רק לחינוך וקליטת עליה, אלא גם להשגת מטרות מדיניות %u2013 פוליטיות!!!

כלומר, מעתה לצה"ל אין מעמד מיוחד במדינת ישראל והוא בסך הכל רשות מינהלית ככל רשות מינהלית אחרת!

לפסיקה זו יש השלכות מרחיקות לכת.

מעתה אין הממשלה מוגבלת בשימוש בצה"ל, שהוא כוח צבאי בעל מערכות נשק אדירות, דווקא להפעלתו כנגד אויבי המדינה. בג"ץ התיר לממשלה להשתמש בצה"ל ככל העולה על רוחה, לרבות שבירת שביתות ודיכוי כל גוף פוליטי, המתנגד למפלגת השלטון!

פסיקה זו של השופט ברק היוותה את הבסיס המשפטי לשימוש בצבא הגנה לישראל לשם גירוש יהודי חבל עזה וצפון השומרון ולהריסת יישוביהם.
פסיקה זו מהווה עד היום בסיס משפטי להרס כל יישוב ונטישת כל חבל ארץ.

מעניין גם שפסיקת השופט ברק בעניין ההתנתקות, אשר הוסיפה בחשאי את הביטוי "תכליות מדיניות" לחוק הקיים,התעלמה בעליל מסעיפים אחרים באותו חוק. למעשה החוק דורש הסכמה בעם לפעולות האלה, קונצנזוס, מה שלא היה כלל בגירוש קטיף! זאת ועוד, כיוון שפעולות אלה חורגות ממטרות צה"ל, החוק משנת 1986 מעניק את הזכות המלאה לכל חייל שלא להשתתף בהן!

כל עוד לא יבוטלו כל הדברים האלה לא ניתן להילחם בסוס הטרויאני.

כיצד תתאפשר המלחמה בסוס אם יבוצעו הדברים המוצעים למעלה?

אז ניתן יהיה לקבוע שכל מה שפוגע בבטחון המדינה ונכלל בהגרה סוס טרויאני יוצא אל מחוץ לחוק.תוקם ועדה בנוסח זו שהוקמה בארה"ב כשנלחמה בקומוניזם ושלוחותיו העויינות,וכל גוף,אדם ואירגון שתבחר הועדה לבדוק,יתייצב בפניה ויתן דיווח מלא על פעילותו ומטרותיה.הועדה תיקבע האם הפעילות תותר או תיאסר.כך יזומנו גם עיתונאים,בלי שחומת פלדה של משפטנים המזדהים עם מעשיהם תגן עליהם מכל רע,לחקירה,ומסקנות הועדה תחייבנה מסקנות אופרטיביות.

רק כך נוכל להתגבר על הסוס הטרויאני,ולקרוע את הכבלים מעל ידי ורגלי המדינה על מנת שתקום על רגליה ותילחם על נפשה עם כל יכולותיה ועוצמתה להדברת הסוס הטרויאני.

כל מערכת המשפט צריכה לעבור טיפול שורש ושינוי מהפכני.בגלל המתכונת הנוכחית אנו בדרך לחורבן בלתי הפיך.

****


ליה 18.11.1114:09
8. פעילי תנועת 'א''י שלנו' מחלקים ''תעודות הוקרה'' בתגובה להודעה מספר 0
"תעודות הוקרה" ליוזמי ההתנתקות

פעילי תנועת 'א"י שלנו' מחלקים "תעודות הוקרה" מטעם איראן והחמאס ליוזמי ומבצעי ההתנתקות שעזרו לטענתם להקים את מדינת איראן בעזה.

הרקע למבצע הוא דבריו של מי שהיה אלוף פיקוד הדרום בתקופת ההתנתקות דן הראל בשבוע שעבר, בהם הודה כי ההתנתקות הייתה טעות וכי "הקמנו מדינת איראן קטנה ברצועת עזה".

"תעודת ההוקרה" של פעילי הימין עליה מתנוססים סמלי החמאס ואיראן ובה נכתב "תעודת הוקרה לחברי ואלופי השלטון בצבא הכיבוש הציוני במרחבי האימפריה הערבית אריאל שרון, אהוד אולמרט, דן חלוץ, דן הראל, משה קראדי, שעזרו לנו להקים את מדינת איראן ברצועת עזה. אנו בטוחים שההמשך של ההתפשטות האיראנית תגיע בקרוב לגדה המערבית כדי שנוכל להגשים את שאיפות השלום של העולם הערבי על כל אדמת פלסתין הקדושה. אללהֻ אכּבּר الله أكبر (التكبير.

על "תעודת ההוקרה" חתומים נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד, המנהיג העליון של איראן עלי ח'מנאי וראש ממשלת החמאס בעזה אסמאעיל הניה.

מנכ"ל ארץ ישראל שלנו, שי גפן, אומר כי תעודות ההוקרה יחולקו במאות אלפי עותקים בבתי הכנסת ובמודעות ועלוני שבת, ואף יגיעו לבתיהם של נשואי תעודות ההוקרה על ידי פעילי התנועה במהלך השבוע הקרוב, במטרה שהעם בישראל יבין לאן הובילו את ישראל יוזמי ומבצעי ההתנתקות.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.שמות אלו יהיו לדראון עולם אשר לא ימחק.

2.שי גפן, הכן תעודה גם לאלי ישי ולאורלב. הם יפתיעו אותך עם מדינה נוספת בשומרון.

3.המופקרים והמפקירים, שחברו במעשיהם למחריבינו ומהרסינו מבית, מתעתדים להמשיך במעשי הפשע כנגד עם ישראל וארץ ישראל, והפעם בערש ההיסטוריה של עם ישראל, ביהודה ושומרון. אין שום זכות לערבים על ארץ ישראל!!! לצערנו, חולקה ארץ ישראל בשנת 1922 ע"י אלביון הבוגדת (בריטניה), ארץ ישראל המזרחית נמסרה לידי עבדאללה בן חוסיין מהמשפחה ההאשמית שגורשה מחצי האי ערב ע"י הווהבים. קיימת מדינה ערבית בארץ ישראל המזרחית, הקרויה "ממלכת ירדן ההאשמית" בנוסף למדינת עזה שבה שולט החמאס. בידינו נשארה כבשת הרש, ארץ ישראל המערבית, שגם אותה רוצים לגזול מעם ישראל.





ליה 18.11.1114:10
9. קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' בתגובה להודעה מספר 0
רבני פיקוח נפש: ההקפאה אסורה כשפיכות-דמים

קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש', פותח במסע החתמות מהיר של מאות רבני ערים ושכונות בישראל, על פסק-דין חריף האוסר בחומרה כל הקפאה של בניה בשטחי יהודה ושומרון, ומשווה זאת ל'שפיכות דמים'.

חברי הנהלת קונגרס הרבנים, רב מרכז ת"א הרב יוסף גרליצקי ורב העיר קרית-גת הרב משה הבלין, מסבירים כי אין מדובר בפסק-דין חדש, אלא בהלכה מפורסמת בשלחן-ערוך (סימן שכ"ט): "ההלכה קובעת כי כל ויתור או הסכמה לערעור כלשהו על בעלות עם ישראל על יישוב-ספר יהודי – הוא בבחינת 'פיקוח נפש', שכדי למונעו מותר אף לחלל את השבת".

הרבנים כותבים כי "ההלכה צפתה באופן מדויק את אשר התרחש מול עינינו בשנים האחרונות, כאשר קבעה כי כל מו"מ או ויתור כלשהו בעמדת בעלות עם ישראל על ארצו, יביאו מיידית להגברת תביעות האויב, לעידוד רצח יהודים, ולהגברת הלחץ על ישראל מצד העולם".

פסק-ההלכה החתום, יימסר לראש הממשלה ולכל אחד משרי הממשלה, ויפורסם בעיתונים הגדולים בישראל.

http://www.inn.co.il/News/Flash.asp...

ליה 18.11.1114:18
10. הוקם אירגון נאמני ארץ ישראל בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 18.11.11 בשעה 14:22 בברכה, ליה

דעה: הוקעת חוק משאל העם

גם אם יהיה רוב של 120 חברי כנסת לא ניתן למסור מחבלי ארץ ישראל לאויב ואם ייעשה כן זו פעולת בגידה לאומית.

פרופ´ הלל ויס הוא פרופסור לספרות באוניברסיטת בר אילן ויו"ר שוחרי המקדש - המטה המאוחד של תנועות הר הבית והמקדש. הוא גם מכהן כדוברו של הסנהדרין.

חוק משאל העם הוא חוק בלתי חוקתי ולכן הוא פוקע מעיקרו ואין לו כל תוקף. מדינת ישראל קמה על המסדים ההיסטוריים והמטפיזיים כפי שהם עולים גם מתוך מגילת העצמאות. האמונה בצור ישראל והקריאה בשמו ומתוך זאת באה , השיבה לארץ ישראל על ידי עם ישראל, עם ה' כחזון הנביאים.

העם אינו יכול להצביע במשאל עם על ביטול המדינה ולערער על הנחות היסוד של קיומה: שלמות קיומו של העם היהודי כיחידה אתנית לאומית ושלמות ארצו שהיא טראנס-הסטורית מבטאים בפועל את הגדרתו העצמית ויחודו בעצם הקמת המדינה במרחבי שלמות ארצו כפי שהיא מוכרת לגבולותיה - ארץ ישראל לרבות במשפט הבין לאומי – החלטות חבר הלאומים בסן רמו 1922 אליהן צורפה מפה הכוללת את כל עבר הירדן. החלטות שלא בוטלו עד היום.

גם אם יהיה רוב של 120 חברי כנסת לא ניתן למסור מחבלי ארץ ישראל לאויב ואם ייעשה כן זו פעולת בגידה לאומית.

אנו חייבים לחזור ולצטט את דברי דוד בן גוריון:

"אין רשות לשום יהודי לוותר על זכות העם היהודי בארץ. אין זו סמכות של שום יהודי. אין זו סמכות של שום גוף יהודי. אין זו אפילו סמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאיננה להפקעה בשום תנאי.

ארץ ישראל היא נחלת עם ישראל ולא נחלת הכנסת ולא נחלת המדינה במצבה הנוכחי שהיא ישות אנטי היסטורית שאינה מייצגת את העם היהודי אלא חותרת נגדו.

אילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא המכריזים על הסתלקותם מזכות זו - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ – על הארץ כולה – קיימת ועומדת לעד, ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה לא נזוז מזכותנו ההיסטורית".

כפי שהכנסת אינה יכולה להצביע נגד עליה יהודית חופשית, לשנות את מהות חוק השבות, לקבוע שיהודי הוא גם מי שלא נתגייר כהלכה, להעביר את השבת ליום ג' או לבטל מצווה ממצוות התורה כך אינה יכולה לשריין חוקי בגידה כחוקים לגיטימיים.

ארץ ישראל היא נחלת עם ישראל ולא נחלת הכנסת ולא נחלת המדינה במצבה הנוכחי שהיא ישות אנטי היסטורית שאינה מייצגת את העם היהודי אלא חותרת נגדו.

ובעיקר אי אפשר להשתמש במושג עם בנוסח שכם בן חמור להיות לעם אחד עם יושב הארץ ולהצביע עימו בנושאים הלאומיים היהודיים. ערבים יכולים לכל היותר להצביע רק בנושאים שאין בהם שאלות לאומיות אותנטיות של העם היהודי ואינם יכולים להצביע במפלגות ערביות לאומיות שהן בלתי חוקתיות כיון שהן שוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ופעולות להריסתה לפחות כפי שכל העולם הערבי והאיסלמי מתנגד להכרה בישראל כמדינה יהודית. כל חקיקה בכנסת שמטשטשת את השאלה הזו היא גזענית במהותה כי היא שוללת את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי.

לצערי החוק גם מוקיע ומבדל את חבלי יהודה ושומרון כסחורה שאינה ראויה להגנה לאומית ומכשיר פסיכולוגית את פינויים או את הפקרתם כמעשה לאומי שכבר הוסכם. חבלי יהודה ושומרון הם ליבה ומהותה של ארץ ישראל רוחנית וגיאוגרפית. עצם חקיקת החוק היא הפרת חובת הנאמנות כלפי ציבור תושבי יהודה ושומרון ומסלקת אותם מחוץ לגדר. לכן על תושבי יהודה ושומרון כמסולקים מחוץ לגדר להגדיר את זהותם היהודית לאומית באופן ריבוני ולא להצביע לכנסת כל עוד לא ביטלה את החוק ודומיו וכל עוד לא החילה את הריבונות היהודית הלאומית על חבלי יהודה ושומרון ועל ארץ ישראל.

יש להדגיש כי גם אם לא תעשה זאת הכנסת זהו המצב החוקי הן כחוקתו הפנימית של העם היהודי-חוקת התורה והן על פי המשפט הבינלאומי כפי שצויין במסמך היסוד של "נאמני ארץ" וכפי שחזר והודגש כעת מחדש על ידי משפטנים מרכזיים בציבוריות הישראלית ובציבוריות העולמית. לכן התנכרות של הממשלה והכנסת לזכויות היסוד של העם היהודי אין בהן כל ממש מלבד היותם מעשה בגידה ורמייה.

החוק מעמיד פנים של הגנה על ירושלים והגולן בזמן שההפך הוא הנכון. הדחפים לסילוק החבלים הללו מחיי האומה כפרס לתוקפנות הערבית הם דחפים שאינם בני כיבוש. הפקרת הר הבית וההסכמות שכבר נעשו עם גורמים בינלאומיים ותיאולוגיים בנושאים הללו יתגלו במוקדם או במאוחר.עקרון משאל העם קובע שלעניין הסגרת החבלים הללו לאויב יש מחיר והוא מספר הקולות. כידוע גם לבעל הזיכרון הקצר ביותר כי פרשת הנסיגה מסיני "השלום עם מצרים" נתקבלה ברוב עצום למעלה מתשעים ח"כים וכן פרשת הגירוש מחבל עזה. לא יקשה כלל בכל נסיבות שהן לגייס חמישים חברי כנסת יהודים רופסי שכל ומטושטשי מהות לטובת כל מעשה נבלה ולכן צר לנו על הכישלון החרוץ והמהותי שהנחילו לעם היהודי יוזמי החוק והמצביעים בעדו.

עמדה זו היא גילוי דעת של ארגון "נאמני ארץ" איגוד הקהילות של יהודה ושומרון הקורא לכל היהודים לחזור להכרת זכויותיהם היהודיות הלאומיות ולהיאבק עליהן למען כלל ישראל להשיב את התודעה הלאומית לכבודה ולשפיותה נגדה נא לכל העולם ולא לתמוך נפשית ומעשית בפעולות איבה פוליטיות המוצגות כפעולות של השג פוליטי לטובת העם היהודי גם אם למובילי המהלך ויוזמיו עומדת חזקת החפות והתמימות.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

תגוביות:

1.אני מפנה את קוראיך לטורך הקודם, בו במפגן מרהיב של דמנטציה מתקדמת פירטת אחד לאחד כיצד כל אחד שאתה מדבר איתו, משתמט ומתנער ממך ככלב המסלק קרציות מפרוותו.

כמה זמן ייקח לך עד שתקלוט סוף סוף את המסר?

אתה לא מייצג אף אחד פרט לעצמך. אין מאחוריך אף אחד. "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני", הוא פתגם חז"ל שכנראה על אף למדנותך הרבה כבר נשתכח ממך. תסתובב, תסתובב רגע, תפנה רגע מבט אחורה. מה ראית שם? נכון, כלום!

האמת, מה שהכי מצחיק הוא שלמרות קול ענות הגבורה הרברבני, ותרועות חצוצרות המלחמה שלך בתחילת דברי ההבל, על ש"לא ניתן למסור מחבלי ארץ ישראל לאויב ואם ייעשה כן זו פעולת בגידה לאומית" כמתתיהו הגיבור בשעתו, הזקן החוגר חרב ויוצא לקרב ביוונים, לקראת סוף הדברים פתאום מתגלה המשכיל, המלומד הרפה והקשישא המסתפק במועט ורק מבקש "..לא לתמוך... בפעולות איבה פוליטיות המוצגות כפעולות... לטובת העם היהודי גם אם למובילי המהלך ויוזמיו עומדת חזקת החפות והתמימות". מה אומר, עכשיו הפוליטיקאים ממש מבוהלים...הגנרל שיצא לקרב, ושכח את חייליו.

2.במישור האיסטרטגי-מסכים עם כל מילה. ובמישור הטקטי...ובמישור הטקטי נחלנו ניצחון:

1. שמנו עוד כבל על ראשי היודנראט - הבוגדים בעם ובארץ.

2. הבהרנו לערבים שדרכם להשפלת ישראל-לא תהיה קלה.

3.הארץ לא ניתנה לנו על ידי העם ולא תילקח מידינו על ידי העם ולא על ידי שום גורם אחר. כל מעשי השוד מופקעים מלכתחילה. היא של הקב"ה, ואת העיסקה הוא עשה איתנו ולא עם כל זב ומצורע, רחוק ממורשת ישראל כרחוק מזרח ממערב.

כל המתנערים מדברי האמת של וייס, הם מסוג הברגים הקטנים, שאנו, לצערנו, ערבים להם, ובגללם אנו מאבדים את הארץ. אין, ומעולם לא היתה שום סיבה לכל המסירות.

הפקרת הארץ נובעת מסיבה אחת, שנאת ישראל, וכדי לממש אותה, מוכנה "מדינת ישראל" להשמיד את העם היהודי בשם ה"שלום". שיהיה ברור לכולם - אם לא תתנערו משיא התועבה הזה, משהו שאין מלים להגדירו, תאבדו יחד עם המדינה, שאין לה שום זכות קיום.

4.ארגון נאמני ארץ מונה חברים רבים. הרב שלום וולפא יו"ר, הרב ישראל אריאל ראש מכון המקדש, איציק שדמי ראש מטה בנימין וראש חומש תחילה, שמואל זנגי ראש ארגון חוננו, ברוך מרזל, מיכאל בן חורין, שלושה מחברי הסנהדרין לרבות המזכיר הרב דב שטיין, נשים חשובות: ענת לבני, מנופים, רותי איזקוביץ ,מכפר סבא, קטי כהן, מגבעת שמואל. דיאנה גורמן. אהוד טוקטלי. עו"ד בועז שפירא, משה זר, אבי השושלת, הרב מרדכי רבינוביץ, רבים מתומכי מנהיגות יהודית כמו עמנואל גרטלר. אינג' גדליה גלזר, יואל לרנר ,ועוד רבים, לרבות ארגון חלמי"ש: חרדים למען יהודה ושומרון המונה 8000 איש.

אתה מוזמן להצטרף. במכתבים ששלחנו לבתי יש"ע קיבלנו תגובות להצטרפות. אנו לא לבד. ה' איתנו! וגם כל העם יבוא על מקומו בשלום.

5.השאלה אינה אם יש לנו תומכים רבים יותר או פחות, אלא...השאלה היא, האם אנו צודקים או לא. למי שנראה שהלל ו"נאמני ארץ" צודקים - שיצטרף אלינו; ולא - לפחות ישים מחסום לפיו. ייתכן שנפסיד במערכה הראשונה, אולם סוף האמת לנצח, וסוף א"י - בידי היהודים בלבד! וב'זכות השיבה' יחזרו כולם למולדותיהם: היהודים ליהודה - והערבים לערב! וכן, בע"ה - תיפח רוח הערברב. אריה זריצקי,ב"ש.

6.אולי הסרטון הטוב ביותר על ירושלים!!!

http://www.g-dmovie.com/2010/05/blo...

7.משהו בענייני מיעוט ורוב:

א. רק כרבע האחוז מהעם היהודי הגיע לארץ ישראל כשעוד היה אפשר;

כתוצאה מכך, שליש (!) מהעם הושמד!

מי צדק?!

ב. כ-4% מהיישוב בא"י-פלשתינה התארגנו לבניית ישובים ולהגנתם לפני קום המדינה.

ג. כ-5% מהעם בארץ הם הערברב ששולטים באמצעי התשקורת.

ד. בכל מקום בעולם, המיעוט האידיאליסטי מוביל את הדרך,בין אם לכישלון (כמו, למשל, בבריה"מ-לשעבר) ובין אם להצלחה (כמו הציונות).פרופ' אריה זריצקי,ב"ש.

8.לימדנו את תוקפינו שאין להם מה לדאוג !הכל יהיה בסדר.

ברצוני להציג עמדה שהוזנחה כליל על ידי העם בישראל ואינה נשמעת בשום מקום.

הנוהג הבינלאומי השורר בין האומות הוא שתוקפן אינו מקבל שטח שהוא הפסיד במלחמה בחזרה.

והנה אנו שונים.מדוע?

הגיע הזמן שמשפטנים ישראלים יציגו נקודה זו בצורה ברורה ובגיבוי מסמכים ועובדות.

מנין הדרישה ההזוייה להחזיר את השטח לתוקפן? מי היה היוזם המקורי לדרישה כזו?

ומהו הלקח במקרה כזה לתוקפן?

הרי מסקנתו היא שאין לו מה לדאוג.

הוא יכול לתקוף,להרוס,להרוג,לגרום נזקים,ובמקום להיתבע לשלם פיצויים על מעשיו, כפי ששילמה גרמניה עד שנה זו,לקבל בעצמו פיצויים מוגדלים בצורת השטח אחרי שעבר פיתוח מואץ על ידי הקורבן לתקיפה.

יש לשנות פאזה נפשית לאומית על ידי הצגת עמדה זו בתכיפות ובכל פורום אפשרי,על מנת לקדם שינוי קרדינלי בתפישה הלאומית שעוצבה על ידי תבוסתנים כשמעון פרס ודומיו.עכשיו תהיינה נורמות חדשות שתיישרנה קו עם הנורמות הבינלאומיות של כלל האומות.

9.למרות הכל יש שני יתרונות צדדיים -טקטיים- כלומר נצחונות נקודתיים -בחוק.

היתרון הראשון זה שהחוק יקשה על המנהיגים במכירת החיסול וייאלץ אותם להזיע,וזה כשלעצמו יגרום נחת.

היתרון השני זו העובדה שעכשיו הערבים מזיעים גם הם,וגם זה גורם תענוג.

10.מצבה של מדינת ישראל מזכיר את ממלכת ישראל שנעלמה לנצח.

זו שהקימה לה תחליף לירושלים בעיר הצפונית דן,ובו הציבה אלילים כתחליף לירושלים.

ישראל הדמוקרטית חטפה את היהודית וחיסלה אותה כליל.

מהיהודית נשאר שלד בארון ותו לא.

יהודה ושומרון יהיו לבסוף ישראל האמיתית, אחרי שהנוכחית תוצף
מסתננים,פראבוסלאבים נוצרים,ניאו-נאצים שהסוכנות מעלה לכאן,ועובדים זרים שיולדים ילדים על מנת לזמר לנו את הפזמון שהם יודעים רק עברית.

כל העת מציפים הערבים ומשתחלים לכל הישובים היהודיים במדינה.

או אז יישאר מקום נחמד אחרון של יהדות ויהודים בעולם-יהודה ושומרון.

כבר היום רק שם ניתן לחוש שאתה מתהלך במדינה של יהודים.

שימרו על כך מכל משמר.הנה אנו מגיעים!

אזרחים מישראל האפריקנית.

11.זוממים לגנוב את זהותה של יהודה לנצח!

תשובה למי שמטיף להקמת מדינה ערבית נוספת על הרי ישראל.

מי אתה שתייצר עם חדש ? הערבים כולם הם חלק מהאומה הערבית הגדולה.

כל הבלוף של "עם פלסטיני" נוצר על ידי משרד פרסום בריטי ב1970 שהגה את הרעיון להפוך את הערבים בארץ ישראל ליישות נפרדת מהאומה הערבית הענקית וזאת כדי שהעולם יחוש כלפיהם אמפתיה במאבקם ביהודים.

זאת כיוון שלפתע יש איזה עם קטן הנלחם בעם ישראל הגדול לעומתו.הם עשו היפוך תפקידים פסיכולוגי ,וכל העולם קונה את השקר.

לא הבנתי אם אתה יהודי? אם כן מדוע אתה משקיע את כוחותיך בחיזוק מי שרוצה לגזול את מעט האדמה שיש לנו בעולם?

לכל האומות שטחים עצומים וארצות רחבות ידיים ובייחוד לאומה הערבית.

זה שמישהו נולד במקום מסויים ,לא נותן לו רשות או זכות לבקש להקים שם מדינה. בטח לא למי שיש כבר מדינות רבות משלו.

האם 6 מיליון יהודים בארה"ב חולמים על הקמת מדינה יהודית נוספת באמריקה? למה לא? הרי הם נולדו שם ולשיטתך יש להם זכות להפוך לעם נפרד לא?

כפי שידוע לך יהודים חיו בכל ארצות ערב אלפי שנים,ולכן לפי תפיסתך ותפיסת הערבים, שאם אתה חי במקום כלשהו שנים רבות הוא הופך לשלך, הרי שמגיע לעם ישראל להקים מדינות יהודיות בכל ארצות ערב.

אני מקווה שהדוגמה מצליחה להבהיר לך עד כמה אבסורדית הטענה שלך ושל הערבים על זכותם על ארצנו.

מכל מקום אני מציעה לך לקרוא את סיפרה של ג'ואן פיטרס " מאז ומקדם".

כאשר היא החלה בעבודת המחקר שלה לגבי המקור לסיכסוך הישראלי ערבי היא היתה לצידם של הערבים. מאחר והם היו כה בטוחים שהיא מאמינה לחלוטין בתעמולה שלהם שהיהודים גזלו את ארצם שיתפו פעולה עימה בכל ארצות ערב ואיפשרו לה לעיין ולבדוק את כל המסמכים שהיא רצתה.

כנ"ל בכל מדינות העולם כולל כמובן בריטניה.

המסקנה המדהימה אליה היא הגיעה בסוף מחקר שארך שנים וכלל את כל המסמכים ההיסטוריים, שהטענה הערבית על עם פלסטיני, אינה אלא שקר תעמולתי מתוחכם מאד ושפל ביותר.

כדאי שאתה וכולם יקראו את הספר מאיר העיניים הזה.ואת הביקורת שכתב זוכה פרס נובל סול בלו על עטיפת הספר .

המלחמה של העולם כולו בראשות העולם הערבי היא על דבר אחד- לגזול מהיהודים את ארצם על ידי שינוי שמה מיהודה לפלסטין.

אם יש פלסטין אז יש גם פלסטינים. אין פלסטינים ולא יהיו. אלה ערבים ככל הערבים ואת פתרון יישובם ימצאו בירדן שהיא 80% מארץ ישראל ההיסטורית שנקרעה על ידי הבריטים משטח המנדט שהובטח לעם היהודי.

אם ברצונם לחיות פה בשלום איתנו בבקשה אך אם שאיפתם היא לבוא תחתנו אין להם מקום פה ויהיה עליהם לעזוב לארצות ערב הרבות.

כפי כתב שלמה המלך בתנ"ך: "סוף דבר הכל נשמע" ופירושו שבסופו של דבר הערבים והשקרים שהם מפיצים יקרסו .

זה עתיד לדעתי לקרות כאשר יימצא תחליף משמעותי לנפט ובו ביום יאבד העולם הערבי את חשיבותו ככוח כלכלי בעל השפעה בעולם שתלוי בנפט שלו ואיש לא ינסה עוד לרצות אותם.

אז תיפתר גם הבעיה המלאכותית לניגוח ישראל המתקראית הבעיה הפלסטינית.

אני רק לא מבינה מדוע לא מאגדים את כל מדעני העם היהודי בארץ ובתפוצות ומחפשים תחליף לנפט בקדחתנות.

רק זה יביא את הפתרון ואז לא נשמע על אובמה או תואמיו יושבים בקהיר ומשבחים את האיסלאם שבבסיסו ההנחייה הרצחנית שדין מוחמד בסייף.

מבסיסה בנוייה הדת האיסלאמית על עריפת ראשים של מי שאינו מתאסלם.

אנשים שזוהי דתם אינם בנויים לחיות בשיתוף פעולה עם איש. וראה מה יקרה באירופה כאשר יגדל מספרם.הם ינהגו בכוחנות רבה יותר.מכאן אני גוזרת את עמדתי כיהודיה ואומרת להם.

רוצים לחיות פה תחת שלטון שלי, בבקשה,לא, יש לכם ארצות רחבות ידיים שם תוכלו להתפתח ולחיות כרצונכם.

ולך אני מציעה, אם אתה יהודי, להשקיע את כוחך בעזרה לעמך.

12.כאשר נילחם באויב בלי בג''ץ ובלי חכמי חלם:

"יש פיתרון לבעיות הבטחון, והוא יימצא כאשר נעסוק בביטחון ולא בהשגת ניירות מיותרים.

כאשר נילחם על מנת לנצח ולהביס, ולא על מנת להגיע לאיזשהו שולחן.

כאשר נילחם באויב בלי בג"ץ ובלי חכמי חלם.

כאשר נסמן את האויב בבירור, ובכך נסמן גם את הבוגדים בבירור.

כאשר מנהיגינו ידאגו אך ורק ליהודים, ולא יקדישו שניה אחת לטובת האויבים.

עם שאינו מוכן להקריב קורבנות לא מתקיים.

זו דרכו של עולם.

ודרך זו לא תשתנה עד אחרית הימים.

עד אז, כל מה שניתן לעשות הוא לצמצם את מספר הקורבנות ואת הסבל".

קול האמת.

13.דיין: נתניהו הכניס עצמו לבית מטבחיים מדיני.

נתניהו חשב שהוא חכם,אך הוא טיפש גדול.

כל מי שהולך הלאה עם השקר הגדול בהיסטוריה ומנסה לתמרן אותו יוצא מתומרן.

היה על נתניהו מרגע הפתיחה להצהיר על מדיניות חדשה ועל חשיפת השקר הערבי הגדול בהיסטוריה.

הוא יודע מספיק היסטוריה על מנת להתמודד מול השקר ולהכריעו,אך טיפשותו הובילה אותו לקוראלס.

הצרה שאנחנו כבולים לאחוריו,והגיליוטינה תנחת על כולנו.

לנתניהו אף פעם לא היה כושר מנהיגות אמיתי.הכל היה להג.כמו ברק שכולו פאסאדה מקרטון שמסתירה אפסות מוחלטת ורדיפת בצע וכוח.

שני האנשים האלה מובילים אותנו להרס והנצחת הסכם שיגנוב מאיתנו את חבל הארץ שעל שמו אנו קרויים יהודים.יהודה היא שלנו בלבד,אך מוצעת למכירה לפולשי ערב הנקראים ערבים על שם ארצם.

יש להפיל את ביבי לפני שהסכין תרד!

לשקר אין רגליים ורק האמת מנצחת תמיד.

על ביבי היה לדעת זאת וללכת בדרכו של צ'רצ'יל ,ולא של המתמרן הטיפש צ'מברליין וניירות השלום עימם חייך ונופף.

איזו נפילה ואיזו בושה.איך הסכים אחד כמו ביבי למעשה הקפאה נלוז כזה?מה הוא חשב שהוא ישיג?הוכחה ניצחת?

הוא לא יודע שאנו הכבשה והיתר 70 הזאבים? אוי!

שום דבר אי פעם לא ישכנע את הזאבים לנטוש את הכבשה.

על הכבשה להילחם .על הכבשה להפוך לזאב!

היא יכולה.

יש לה את זה ורק כל הביבים והציפים והברקקים מייצרים מאיתנו כבשה עלובה.

ביבי=ברק=שמאל.

14.הסכם מדף =שם קוד להעברה בטאבו של הר הבית למוסלמים!

האם פיענחתם כבר את הסיבה לרצונו של אובמה להחתים את שלושת בובות הפינוקיו ביבי,ברק ופרס על הסכם מדף תוך שנה, שייושם כביכול רק עוד עשרות שנים?(הוא ייושם רק בדמיון לנצח).

רק לישראל יש מה להפסיד מהתרמית הנקראת "הסכם מדף" ובגדול.

בעצם צריך לכנות את המזימה לא "הסכם מדף",כי אם "משיכת ישראל באף".

זוהי אחת המזימות היותר ערמומיות, והתחבולה המלוכלכת ביותר אי פעם ,שבה השתמש גוי,ועזרו לו יהודים בביצועה ,כנגד ארץ ישראל וההיסטוריה של עם ישראל בארץ.

הסכם מדף הוא הסכם שחותמים גם כאשר יודעים ששני הצדדים אינם יכולים למלאו כרגע או אפילו לא יוכלו למלאו אי פעם.

לכן שמו הסכם מדף.

דהיינו:נחתום על כוונותינו מתוך ידיעה והכרה שאי אפשר ליישם את הכוונות הללו עכשיו,כי אם רק אולי מתישהו בעתיד,ואלי לעולם לא.

אם כך לשם מה צריך פיסת נייר כזו,ומדוע כה בוער לאובמה?

מהי מטרתו של אובמה?

המטרה:

אובמה יודע היטב שארה"ב חתומה על מסמך מ 1922 המכיר בזכותם של היהודים להתיישב בכל שטחי ארץ ישראל,וכמובן בשטחי יהודה ושומרון.את המסמך הזה רוצה אובמה לנטרל בדרך עקיפה.

לאלץ את ישראל להתחייב פומבית מול כל העולם על נכונותנו הסופית והבלתי חוזרת למסור את הרי יהודה, על שמם אנו קרויים יהודים, לעם זר,ולתמיד.

דבר ידוע הוא שהרי יהודה ואיזור יהודה ושומרון בכלל, נהנים מאז שיחרורם במלחמת ששת הימים על ידי צה"ל ,ממצב משפטי מצויין שהוא לטובת ישראל, אילו רק היו קמים לנו משפטנים בעלי שיעור קומה וחדורי אהבת ציון וישראל,ומנהלים את הדיון המשפטי המתאים.

המשפטנים היחידים שפועלים בשטח זה ובנושא זה ,הם שמאלנים קיצוניים המנסים בכל דרך להטעות ולקעקע את זכותנו הלגיטימית,החוקית,והמשפטית,שלא לדבר על ההיסטורית,לחיים יהודיים בחבל ארץ מרכזי זה, של ארץ ישראל המערבית.

המזימה שרוקח אובמה בעזרתו האדיבה של ראש ממשלת ישראל הנבחר על ידי הימין אך פועל על פי הנחיות ודרישות השמאל המקעקע את זכותנו על הארץ,היא לגנוב לנצח את יהודה ושומרון מעם ישראל,ולשנות את שמם של הרים אלה מהרי יהודה להרי פלסטין.את שמה של ירושלים ישנה מסמך טאבו זה ל"אל קודס".על הר הבית נוכל לומר רק:"הר הבית היה בידינו".

אחרי חתימה ישראלית על וויתור סופי שכזה על הרים אלה ועל שמם,לא תימצא עוד דרך להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור.זה יהיה סופי.

מסמך חתום זה יהווה העברה בטאבו של הרי יהודה ושומרון לידי עם זר =העם הערבי,שנקרא על שם ארץ המקור שממנו הגיע לכאן,פלש,והשתלט בכוח על השטח-ערב.

מרגע החתימה של ישראל על הסכם מדף מגוחך כזה,תתבצע העברת הזכות החוקית הבינלאומית על השטח הזה לידי בעלים חדשים ומוכרים רשמית בצורה בלתי חוזרת-הערבים.

שמם ישונה להרי פלסטין,ואלה שגרו עליהם כדיירים בשכירות,יהפכו כהרף עין ,בעזרת חתימת "מנהיגינו" על מסמך בינלאומי זה,לבעלי הבית היחידים על הרינו.

כמו שאמר ליברמן החכם מאד,המנתח טוב מכל מדינאי בישראל את המצב לאמיתו:בשטח לא יחול שום שינוי.במציאות תמשכנה אותן מלחמות,אותן פגיעות בישראל,אותו מצב צבאי בדיוק.

השינוי היחידי שמשיג אובמה עבור העולם המוסלמי עם מסמך מדף כזה ,הוא חיסול סופי של תביעה יהודית לשליטה ולהתייחסות להרי יהודה ולהרי השומרון כאל ערש תרבותנו,וכאל מרכז יהודי היסטורי בו קם ונוצר עם ישראל,בו סיירו נביאי ישראל,ובו פעלו מלכי ושרי צבאות ישראל במשך שנות קיומנו כעם ריבוני בארצו בעת העתיקה.

שינוי כזה הוא חורבן מוחלט עבורנו.

אסור לישראל בשום אופן להסכים לשום חתימת הסכם מדף כזה או אחר.

בשום פנים ואופן לא.זה מעשה שלא ניתן להשיבו.ביבי ילך הביתה,אך ההסכם ישרוד אלפי שנה.

זו גניבת זהותה של יהודה.זה חיסול זהותה של ישראל.

דיירים ערבים המתגוררים בארץ ישראל המערבית הם רק בבחינת שוכרי דירה פה .הם זמניים ואינם בעלי הבית.

מדוע רוצה ביבי להעביר להם את הרי ישראל לבעלות ערבית חתומה על ידיו בטאבו?

זו פעולה שאין אפשרות לחזור ממנה.

גם אם נותקף על ידי הערבים וניאלץ להילחם על השטח שוב לאחר חתימה כזו,לא נוכל לשוב אל השטח כבעליו החוקיים עוד.בטאבו זה שינה בעלות.

לעולם האנטישמי יהיה סוף סוף מסמך לנפנף בו.שם יהיה כתוב שהבעלות הועברה בטאבו לעמי ערב.

לכן ממהר אובמה בהיסטריה לייצר את המסמך הנוטריוני הזה.הוא לא נח רגע.הטלפון האדום עובד ללא הפסקה עד שתושלם משימת הגניבה.הוא לא ישן בלילות.מהר מהר...

ביבי הוא סכנה לישראל.

אין לו לא מנהיגות ולא כושר עמידה כלשהו מול אף אחד,ובטח לא מול לחצי מכבש שמפעיל המוסלמי בבית הלבן.

חלומם של המוסלמי חוסיין אובמה,ושל הסורי לבנוני מיטצ'ל אינו השגת שלום.

הם יודעים שלא ניתן להשיג מצב כזה,ולא ניתן יהיה לעולם להשיגו.

הם רוצים להזדרז לפני שיאחרו את המועד ויועפו מהבית הלבן ,להבטיח חתימה יהודית נוטריונית ובלתי חוזרת קבל עולם,על וויתור בטאבו על שאיפות יהודיות בנוגע לשטח המתקרא עדיין הרי יהודה ושומרון והר הבית, שיהפוך מיד אחרי החתימה ,להרי פלסטין ,בפי כל העולם כולו.

אני מקווה שדברים אלה יעירו את הישנים בליכוד ובימין, והם יתחילו להפעיל את הנדרש על מנת לסלק את ביבי ואת חזון הפרס שנתקע לו בראש על שתי המדינות לשני העמים,אותו הוא מנסה לכפות על ראשנו בדרכי רמייה.

לא לשם כך הוא נבחר.

שינה את עמדתו יואיל לעבור למפלגה אחרת ומתאימה לדעותיו החדשות.ציפי מחכה לביבי.

יש פה בקושי מדינה יהודית קטנטונת,שבלב השטח שלה מתנשאת שרשרת הרים אחת בת שני שמות.השם לחלקה הצפוני הוא הרי השומרון והכרמל,והשם לחלק הדרומי של השרשרת הוא הרי יהודה על שמו של שבט יהודה שקיבלה כנחלה מיעקב אבינו.

הרים אלה המתנשאים לגובה ממוצע של 500 600 מ' מעל לפני הים ,מתצפתים על כל רצועת החוף הצרה והמיושבת של המדינה,כמו גם על הרצועה השטוחה והצרה במזרח ,הנקראת בקעת הירדן.

אי אפשר לאפשר הקמת מדינה על הרים מתצפתים אלה.

על הערבים להמשיך ולשבת עליהם בינתיים על תקן שוכרי דירה בלבד.

בעלות הבית חייבת להישאר ביד העם היהודי, שלו היא גם שייכת על פי המשפט הבינלאומי ועל פי הנוהל לפיו מי שתוקף ופותח במלחמה,ומאבד שליטה על שטח תוך כדי,לא מקבל לעולם עוד את השטח הזה לידיו.

יש לסלק את ביבי מראשות הממשלה ולהפסיק מיד את התהליך הבלתי הפיך שהעם בישראל אינו מבין את מטרתו,שנקרא :חתימה על הסכם מדף.

אסור לחתום על שום מסמך!

אמר בן גוריון:אין לשום דור ולשום מנהיג בדור כלשהו רשות או זכות לוותר על חלק כלשהו של ארץ ישראל לטובת עם זר,בשמו של העם היהודי לדורותיו.

לביבי לברק ולפרס אין שום זכות לעשות מה שהם עושים.

אין ספק שהם יבואו על עונשם ,אך לנו אסור לאפשר בתור העם היהודי חתימה על הסכם מדף לוויתור נצחי על יהודה שומרון והר הבית בירושלים.

חובה ציונית לסלק את ביבי.

ביבי=ברק= פרס.

15.הערבים מקבלים מישראל שלום בחינם.

ישראל מעניקה לעולם הערבי שלום תמידי.

הם יודעים שאנחנו לא עושים ולא נעשה להם כל רע.

שלום יש להם כל הזמן כולל לטרוריסטים בעזה.

הם לא צריכים לפחד.

הם ישנים טוב מאד בלילה.

זה כי ישראל לא יודעת להילחם על זכויותיה.

היא מתנהגת בטיפשות.

צריך להכניס את כל אויבנו ללחצים כאלה בתיחכום יומיומי כך שיפחדו מפני כל צל וצליל.הם יחיו בפחד לא נסבל ללא הפוגות.

או אז מאוויהם יהיו לזכות במצב של שלום מישראל.

שלום תמורת שלום תהיה הפיסגה עבורם על מנת לשרוד.

איפה יש אצלנו מי שיבין זאת ?!

כל עוד ישראל מציפה את האויבים שלה בשלום

כאילו זה זבל ולא מתנה,אין הערבים מעריכים את גודל המענק.

הם כמו ילדים שמוצפים במתנות בלי הפסקה ולא מעריכים

שום מתנה.יש למנוע מהם קבלת המתנות על מנת שילחמו לקבל מתנה.

רק אז הם יעריכו מה שהם מקבלים.

כך גם השלום והערבים.








ליה 18.11.1114:24
11. יער הקסמים לא נשרף ולא יישרף. הוא אנחנו / ד''ר בכור בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 18.11.11 בשעה 14:30 בברכה, ליה

יער הקסמים: השריפה על הכרמל, והפוליטיקה של העצים

מאת ד"ר גיא בכור

1. אובמה לא איתנו.

אלוהים ישמור מה יקרה, אם, חלילה, נצטרך אותו באמת. מכל מדינות האיזור והעולם הגיעו מייד המתנדבים, המטוסים (צי של 35 כלי טייס) והסיוע. צרפת, גרמניה, יוון, רוסיה, בריטניה, ועוד ועוד. מייד הם שלחו, בלי להמתין. הם הביעו דאגה אמיתית. ומי נעדר? אתם כבר יודעים. בשעה שהדליק נרות חנוכה, ורק בגלל שהקהל היה יהודי, הביע הנשיא אובמה "צער ותנחומים" בפני ישראל. בנאומים האיש הזה היה תמיד מצוין. אם היינו חשובים לו, הוא היה שולח מייד מטוסים, אנשים ווחומרי כיבוי, אפילו בלי בקשה, אך לא. מטוס הבואינג האמריקני, שהגיע לארץ עם חומרי כיבוי, היה יוזמה של ראש עירית ניו יורק, מייקל בלומברג, ולא של אובמה.

חמלה יש לאובמה על ישראלים בעיקר כאשר הם מתים, לו ולתקשורת הליברלית המקיפה אותו, שלהטיף לנו מוסר תמיד היא יודעת. ברוב המקרים היא גם יודעת טוב יותר מאיתנו מה טוב לנו. ממה אובמה פוחד? שבמדינות ערב יראו את הסיוע שלו לישראל בעין לא יפה? אבל אפילו מצרים וירדן שלחו צוותים וסיוע. אך לא הוא.

האם זו רק הקרירות לישראל? לא רק. אובמה תפקד מולנו בדיוק כפי שתפקד גם במשבר דליפת הנפט העצומה, או ברעידת האדמה בהאיטי. לפנינו שילוב חד פעמי של קרירות לישראל ואימפוטנציה תפקודית בסיסית. לספור את הימים.

רוחב הלב של פוטין הפתיע, והראה עד כמה היחסים בין ישראל לרוסיה כיום חמימים, אכפתיים, ויש בהם אנושיות. הרוסים עוקבים אחרי השריפה, ואתמול הציעו עוד מטוס גדול לכיבוי. לרוסיה יש אינטרסים קרים במזרח התיכון, בעייה של מזומנים, אך, בניגוד לעבר, יש בה גם אוזן קשבת לישראל. בעתיד היחסים שלנו עם רוסיה יהיו עוד יותר קריטיים, עם הצורך להדק את המצור על איראן.

2. מה שציבורי או ממשלתי בישראל – הפסיק לתפקד.

זה לא המחסור בכסף, את זה דווקא יש, אלא משכורות נמוכות, כמעט מבזות, חוסר האכפתיות, הזלזול, והבינוניות, ולכן הטובים גם לא מגיעים לשם, באפקט של דומינו. ראינו את ביצועי הצבא לפני ארבע שנים, את ביצועי המשטרה, שרחוקה מלהיות מסוגלת להתמודד עם עומס הפלילים, או עם ים הפליטים שמטביע אותנו מיום ליום. מערכות אלה מתנהלות רק בזכות איים של מצויינות פה ושם, אנשים מעולים בים הרדידות. משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי המפרנס יפה הפרזיטים בחברה, ומדכא את הכוח היצרני, רשות השידור, מערכת המשפט הקורסת, הפרקליטים שהפסיקו לעבוד, ומה לא. אבל אנחנו משלמים מיסים מהגבוהים בעולם, אז למה אנחנו לא מקבלים שירות בהתאם?

אני ער לנזקים שיש בהפרטה, אך מזמן כבר הגעתי למסקנה שבישראל יש חובה להפריט הכל, חוץ מהצבא. הממשלה אינה מסוגלת עוד, ובזבוז הכספים שם הוא עצום. מטוסי כיבוי? יש להפריט את שירותי הכיבוי לארבע חברות איזוריות, שגם יתחרו זו בזו, ישלמו משכורות הוגנות, וידחפו את השירות החיוני הזה קדימה. דרוש שינוי מחשבתי מהותי.

3. מפחידים אותנו שוב ושוב

(בעיקר בתקשורת שלנו, וכן גורמים אינטרסנטיים בישראל) שאנחנו קורסים בעולם, דה-לגיטימציה, ושנאת ישראל. אך ברגע של מצוקה העולם דווקא עמד בתור כדי לעזור ולסייע לנו. זה בא מהלב, וזה חימם לנו את הלב. אין לנו בעיה עם המימשלים בעולם, את זה הוכיח גם וויקיליקס, אך יש לנו בעיה עם דעת הקהל, ולצורך כך כולנו נתגייס עוד החודש למבצע ההסברה הגדול שלנו.

בשעת צרה האו"ם מבחינתנו לא רלבנטי ולא קיים, והמזכ"ל הפרו-מוסלמי שלו פיזר לעברנו (באיחור) מילים יפות, מילים בלבד. ואם הוא קיים, אז רק כנגדנו, ולא לטובתנו. ובכל זאת, מעטות הן המדינות שמייד יתייצבו לעזרתן כל כך הרבה ברחבי העולם. האיטי מוכת המחלות והזיהום מתחננת, אך אליה רק בודדים מגיעים.

מעל מאה חברים במועדון קוראי ג'יפלאנט כבר הציעו את עצמם למבצע ההסברה הגדול, אותו אנחנו מתכננים החודש. מה אתכם? אני מחכה להצעות שלכם בדף הקוראים. אנא, סמנו "אהבתי/like", והצטרפו.

4. ארדואן – אל תטעו, האיש הזה לא השתנה.

הוא עויין את ישראל בשנאה תהומית, שורשית, ואל תטעו במשלוח שני המטוסים שלו. שום דבר טוב לא יצמח לנו מן הדמות הבריונית הזו, שכבשה את הפוליטיקה בטורקיה, לעוד הרבה שנים. ההיפך, אין להתקרב אליו או לקיים איתו כל מגע, שכן אז ישוב וידרוש מאיתנו את דרישותיו המופרכות. הקרירות הנוכחית עם אנקרה טובה לנו. הדבר היחיד שארדואן מבין היא ההרתעה. עלינו ללחוץ בקונגרס שלא ימכור עוד נשק מתקדם לטורקיה, או שארצות הברית תטיל עליה סנקציות כמי שמסייעת לטרור, כמו סוריה, אם תמשיך להסית ולהתפרע באיזור. שני המטוסים שהוא שלח הן הביטוי המינימאלי של הכרת תודה, על כל משלחות הסיוע ששלחה ישראל לארצו בעיתות מצוקה, וגם זה רק בגלל שהגרמנים לחצו עליו.

5.נתניהו – תפקד באופן מעורר הערכה והתפעלות

הוא זיהה מייד את עוצמת האש, ולא התבייש, לראשונה בתולדותינו, לפנות בקריאת מצוקה לכל העולם. הוא הפגין מנהיגות, יכולת ביצוע, ופתח פער גדול אל מול מתנגדיו, אהוד ברק וציפי לבני שברגע של משבר פשוט נעלמו מעל פני השטח, כפי שזה אצלם, בדרך כלל, והרומים אמרו: Absens haeres non erit, כלומר "מי שנעדר, לא יזכה להיות היורש".

בנימין נתניהו יזכה לקרדיט חשוב מן הציבור על תפקודו, למרות מחדלי ממשלתו ומחדלי ממשלות העבר בכל הנוגע לביטחון הפנים שלנו.

6.הפוליטיקה של העצים

מייסדיה האירופיים של המדינה היהודית רצו תמיד להיות אירופה בלב הלבאנט, אליו הפנו את עורפם, ולכן הכריחו את עולי המעברות למלא את הארץ באורנים. ים של אורנים בסגנון יערות העד של אירופה. אך את הארץ הצחיחה הזו, שאינה אירופה, מאפיינים דווקא העצים הים-תיכוניים, כמו הזית, האלה, האלון, התאנה, וכאן, היכן שאין הרבה מים ולחות, הצפיפות מסוכנת, והאש קרובה. כך הדבר גם לגבי האקליפטוסים, שלא מתאימים לאיזור הצחיח שלנו, עד שהם נופלים פתאום בכבדות מסוכנת.

האורנים הפכו אותנו לאירופה, הם יפים ומרשימים.. עד שנשרפו. ליד ירושלים ועל הכרמל. לפעמים, כאשר נסעתי להרצאות בבית אורן, כן, באותה דרך צרה ומפחידה-בלילה המובילה לקיבוץ, שם ארעה טרגדיית האוטובוס, או במלון יערות הכרמל, הייתי מביט אל אוקיינוס האורנים, בדאגה. הרי האיצטרובלים הלוהטים מזנקים בשריפה, ומרחיבים את האסון, בעוד שעצים כמו הזית או האלון עמידים יותר נגד אש, ויודעים גם להתחדש יפה.

מספיק עם האורנים, עכשיו יש הזדמנות לטעת טעמים חדשים, להיות קצת יותר מזרח, ולזכור, בכל זאת, היכן אנחנו חיים. גם העצים שלנו הם חלק מן הזהות העצמית שלנו.

יער הקסמים: בנוסף לטרגדיה הנוראה של עשרות ההרוגים שלנו, נשרפו על הכרמל גם מאות-אלפי בעלי חיים, ומליוני עצים. במה חטאו העצים האלה, שכך אנחנו נוהגים בהם, ושורפים אותם במחדלינו? האם הם ינקמו יום אחד? כן.

פחות עצים – יותר זיהום, יותר מחלות ריאה, יותר מוות. בט"ו בשבט הקרוב חובה עלינו ליטוע מליוני עצים, במבצע לאומי גדול, ויש להתכונן לכך כבר עכשיו. (מתוך "המצעד האחרון של האנטים", כיצד העצים יודעים גם להילחם ולנקום במי ששורף אותם. "שר הטבעות, שני המגדלים").

7.היהירות הישראלית

אנחנו הרי רגילים ללמד את כל העולם, לבוז לעמי העולם, ולנזוף בכולם, אבל, קשה להודות, הפגנו ביצועים עלובים, לפחות בתחילת השריפה. היו אצלנו שביקרו את ראש הממשלה איך זה שהוא מעז לפנות בבקשת הצילו אל העולם, בלי להבין שכך ישראל מצטיירת דווקא כאנושית; השדרנים בטלוויזיה, אלה שאף פעם לא מתחלפים ולא נבחרים, כבר מחלקים ציונים יהירים לכולם עוד בטרם כובתה האש, בדיוק כמו במלחמת לבנון; וברדיו שמעתי בכיר לשעבר בחיל האוויר ובחיל החינוך, שלגלגל על הנכונות שלנו לרכוש מטוסי כיבוי גדולים, ועל מטוס אליושין הרוסי, שהוא גדול ומסורבל מידי עבורנו, לטעמו. הרוסים עוד כאן, עובדים כמו שדים עבורנו, מתנדבים ברוחב לב, אבל אנחנו הרי חייבים למתוח עליהם ביקורת ולהעליב אותם. כאלה אנחנו, טובים מכולם.

8.התקשורת האלקטרונית

מי אמר שחייבים לעצור הכל ולהתעסק במשך ימים ארוכים ומייגעים, 24 שעות ביממה, ב"אולפנים מיוחדים" רק בשריפה? כמו בזמן מלחמת לבנון האחרונה, הכל בתקשורת הזו מוגזם, מועצם, האוטובוס השרוף שודר מאות פעמים, וכך נשרף שוב ושוב ושוב. זו הופכת להיות תופעה לאומית, וכך מחדירה התקשורת הזו כל זוועה לכל בית, לכל נפש, משתלטת על העצמיות שלנו, על התקווה ועל התודעה. מחדירים פאניקה לכל פינה, חשש וחוסר ביטחון, ובעצם מעודדים את התופעה. כך היה עם העשור הנורא של פיגועי ההתאבדות 1994-2004, שהתקשורת שלנו החדירה לכל בית וכל נפש. טרור בלי טלוויזיה אינו טרור. שריפה בלי העצמה היא רק שריפה, לא תופעה לאומית. יש גם לאסור בחוק צילומים בשעת לוויה, כאשר המשתתפים מצולמים בשעות הקשות של חייהם, וכך גם זוכרים אותם, וזה רע.

לאחר רצח ילדים מחריד יש המחקים את התופעה, ולאחר השריפה הגדולה יש המחקים גם אותה. זה כבר לא שירות לחברה, זה שירות נגד החברה. חובה לשדר ולדווח, אך לא להשתלט לנו על התודעה.

9.חוק וסדר

לאחר יותר משישים שנה, הגיע הזמן להכניס את הכפרים הערביים (והדרוזים) תחת כנפי שלטון החוק. הבנייה הפיראטית, סגנון הנהיגה הפרוע, אי הציות לחוקים, הירי הקטלני באוויר בזמן שמחות, קריאות המואזינים עם הרמקולים האדירים במכוון, כמו גם, לענייננו, המזבלות הפיראטיות, סימן היכר של כפר ערבי, בבחינת זיהום אוויר נוראי וסכנה לגרים בתוכו. בעבר היה נהוג לשרוף את הזבל, אך כיום זהו זבל פלסטי, כימי, המשמש פצצה אקולוגית, סירחון נוראי וסבל לכל הסביבה. חקיקה, אכיפה קפדנית, וכספים. המגזר הזה יודה למי שיכניס אותו אל סטנדרט המהם של מדינת ישראל כולה. מילים לא יעזרו, רק תשתית, מים, ביוב, גביית מיסים, תחבורה ותודעה. נחוצה כאן תוכנית חומש לאומית.

10.כמו במלחמת לבנון, כך גם הפעם

אל מול אוזלת ידם של השלטונות, התגייס הציבור, והוא חם ומחבק. ההקרבה המדהימה של הכבאים, למרות המשכורות הירודות, ההקרבה של השוטרים, למרות הבירוקרטיה וכפיות הטובה של המערכת, קבלת המפונים בידי המתנדבים, ושל הרבים שרק ביקשו שיפעילו אותם.

זהו הנשק הסודי שלנו, שלא יקחו מאיתנו: היכולת להתלכד ולפעול בעוצמה בשעת צרה, ששום אוייב, או ממשלה שלנו, לא יצליחו לשבור. וזו הסיבה מדוע המדינה שלנו, למרות הכל, היא הצלחה בינלאומית מסחררת, שעלתה, ועוד תעלה.

הוכחה? במאמר הבא ב-Gplanet נסכם את השנה הכלכלית בישראל ובעולם, על פי הנתונים הבינלאומיים, ותבינו מה כולנו עשינו בשנה האחרונה, ואת זה שום שריפה או מחדל לא יצליחו למחוק.

יער הקסמים לא נשרף ולא יישרף. הוא אנחנו.

http://gplanet.co.il/prodetailsamew...

ד"ר גיא בכור:

מעל מאה חברים במועדון קוראי ג'יפלנט כבר הציעו את עצמם למבצע ההסברה הגדול, אותו אנחנו מתכננים החודש. מה אתכם? אני מחכה להצעות שלכם בדף הקוראים.

אנא, סמנו "אהבתי/like", והצטרפו.
ליה 18.11.1114:31
12. יש לעקוב ולמפות את הפעילות הסרטנית בתגובה להודעה מספר 0
המאמר מביא את סיפור פעילותי כסטודנטית בפרויקט "מפתח לזכויות” במסגרת תוכנית "נשים חונכות לזכויות” והקליניקה לפמיניזם משפטי. במרכזו של הסיפור יש מפגשים: בין סטודנטית למשפטים למנהיגות קהילתיות בעיר הכרמל — "חונכות לזכויות”; בין האקדמיה לשטח; בין המשפט לחיים; בין דיסציפלינות; בין ערכים ותרבויות; וביני לבין עצמי. נמצאות בו גם התובנות האישיות והמקצועיות במסע שלי לעריכת-דין אחרת, פמיניסטית-קהילתית. אלה התגבשו מתוך צעדיי הראשונים כמשפטנית בעולם של שינוי חברתי ובחברה האזרחית הישראלית; הן התגבשו גם מתוך ניסיונותיי להבין מהו המשפט, לחקור את גבולותיו ככלי לשינוי חברתי ואת המקום שיש לי ולנו, משפטניות ומשפטנים, בתוך תהליכים כאלה.


הגעתי: להיות סטודנטית בתוכנית “נשים חונכות לזכויות והקליניקה לפמיניזם משפטי”



“נשים מוחלשות מול הממסד ועל עריכת-דין קצת אחרת” נכתב במודעה על אודות יום עיון שנערך בלשכת עורכי-הדין בחיפה, ביולי 2005, על-ידי ארגון “איתך مَعَكِ - משפטניות למען צדק חברתי".1 באתי. ימים ספורים קודם לכן קראתי בידיעון הפקולטה על תוכנית חדשה וקלינית; סיפרו לי שביום העיון אוכל לפגוש חלק מהנפשות הפועלות. אכן, יום העיון עורר בי סקרנות ואלף סימני שאלה. הבנתי שאני רוצה להיות חלק מהפעילות הזו. בהסתכלות לאחור אני מזהה את מה שקרה לי ביום העיון כהתעוררות פמיניסטית ואקטיביסטית. כך התחלתי את דרכי להיות, גם אני, מנהיגה לשינוי חברתי. המילים - גדולות; למעשה הכול התחיל בצעד קטן. תחילתו בריאיון לתוכנית “נשים חונכות לזכויות והקליניקה לפמיניזם משפטי”. במשך הריאיון לקליניקה צפו בזיכרוני רגעי דיכוי מודחקים שלי ושל נשים הקרובות לי. הבנתי, לראשונה, שאני הולכת לחוות משהו אחר בלימודי המשפטים.

התוכנית שבה עמדתי להשתתף - “נשים חונכות לזכויות והקליניקה לפמיניזם משפטי” - נולדה בהשראתה של תוכנית דומה בברזיל בשם “Themis”. במסגרת התוכנית מקבלות נשים מנהיגות, “חונכות לזכויות”, כלים להנעת שינוי חברתי בקהילותיהן. אל הנשים חוברות/ים סטודנטיות/ים למשפטים לשם הקמת פרויקטים שונים למען השמעת קולותיהן של נשים מוחלשות בישראל. שנת 2005 הייתה השנה הראשונה שבה פעלה התוכנית. בקיץ של אותה שנה התקיים באוניברסיטת חיפה לראשונה קורס “חונכוֹת לזכויות”,2 שהוא החלק הראשון של התוכנית, ובמסגרתו מוכשרות מדי שנה 16 נשים מנהיגות קהילתיות - יהודיות, שאינן יהודיות וערביות - להיות “חונכות לזכויות” בקהילותיהן. עצם הכניסה לתוך האוניברסיטה הייתה משמעותית עבורן. בריאיונות שקיימתי שנה מאוחר יותר, כעוזרת הוראה ולשם תיעוד התוכנית, סיפרו לי חונכות לזכויות רבות על תחושת ההתעלות שחוו כשהתקבלו לקורס ונכנסו בפתח האוניברסיטה. אחת החונכות, מהגרת מחבר העמים, סיפרה לי איך לראשונה הגיעה לאוניברסיטה כדי ללמוד ולהוציא לפועל את החזון החברתי שלה ולא כדי לנקות.

לפתיחת שערי הפקולטה למשפטים הייתה, כמובן, משמעות רבה עבור הנשים הפעילות והמנהיגות עצמן; הייתה לכך גם חשיבות גדולה לא פחות עבור האקדמיה, שנחשפה לקולות שאינם נשמעים בה בדרך כלל, ובעיקר עבור הסטודנטיות, שחוו מפגשים שאינם מובנים מאליהם ואינם מתרחשים בדרך כלל במרחב האקדמי. התוכנית מאפשרת יותר מהתנסות של סטודנטים בפעילות על-ידי שילובם בשטח: היא שוברת את ההיררכיה המוכרת על-ידי כניסה של הקהילה והשטח אל תוך האקדמיה. מסגרת הפעילות לתוכנית, מעצם היותה אקדמית, שוברת תבניות מחשבה באשר למקומה של האקדמיה בתוך החברה. זוהי דרך להפוך גם את האוניברסיטה למוקד לשינוי חברתי, ובעיקר למסגרת חינוכית חדשה, המעמתת את התאוריה עם המציאות ויוצרת מרחב שוויוני שבו אנשים ונשים נפגשים בגובה העיניים ומתנסים בפעולה משותפת.

בקורס השתתפה בין השאר חיכאם עראידה. כמוני, שלושה חודשים לפני תחילת הקורס כבר שאפה חיכאם להיות חלק מהתוכנית, וכמוני היא לא ידעה בדיוק לקראת מה היא הולכת. באופן כללי היה ידוע לה שמדובר בתוכנית מנהיגות לנשים, הכוללת לימודי משפטים, ואשר פועלת בתוך האוניברסיטה. בתחושת הבטן שלה ידעה חיכאם שמדובר במשהו שהיא לא יכולה לוותר עליו. היה לה חשוב להיות שם, ללמוד, לקבל כלים, לעזור לנשים כמוה, לדבר על הבעיות הלא מדוברות של נשים דרוזיות שמתגרשות.

פגשתי את חיכאם בתחילת סמסטר א’. הייתי חלק מקבוצה בת סטודנט אחד ו-15 סטודנטיות יהודיות וערביות. מולנו הייתה קבוצה של 16 פעילות חברתיות. זו הייתה קבוצה מגוונת מאוד שהורכבה מנשים בעלות זהויות אתניות, גאוגרפיות ואחרות רבות ושונות. הנשים הציגו את עצמן בשמן, בצירוף התואר “חונכות לזכויות”. נבחרתי להיות בצוות עם חיכאם עראידה ועם אומיימה סקר, גם היא אשה דרוזיות מעיר הכרמל. החזון שהגתה חיכאם בער בה: להקים פרויקט שיסייע לנשים דרוזיות מתגרשות. כמו כל הפרויקטים בתוכנית, ייחודו של פרויקט זה היה טמון בעובדה שהוא הראשון שמשמיע את קולותיהן של נשים שאינן נשמעות - בתוך הקהילות שלהן, בתוך הממסד ובחברה. כפי שסיפרו חיכאם וחברותיה, הפרויקט שלנו הוא הראשון מסוגו בעדה הדרוזית שיוצא לשנות את מעמדן של הנשים הדרוזיות המתגרשות בתוך בתי הדין ובקהילה.

חששתי. הציפו אותי שאלות שונות בקשר ל”מקום שלי” ול”קול שלי” בתוך הפרויקט שנרקם. לא ידעתי אם כאשה יהודייה אוכל להזדהות עם הפעילות המתהווה. פגיעה בזכויות והשתקה מקוממות ומכעיסות אותי בכל מקום, אך כבר בתחילת פעילותי בתוך מה שהיה אז החזון של חיכאם, חשתי שלמרות הדמיון הרב ביני לבין החונכות לזכויות היה גם הבדל מהותי ביני לבינן. ההבדל היה טמון בחיבור הרגשי למטרה, זה שמצית מבפנים את האש לפעול. חזונן של החונכות לזכויות בא “מהבטן”, מתוך חוויות החיים בתוך החברה שלהן. שאלתי את עצמי איך אני מצטרפת למאבק בחברה שאני לא שייכת אליה, בייחוד כשהן תישארנה בפעילות ובאותה מציאות חיים בעוד אני עתידה לעזוב בסוף השנה. הזהות המקצועית עוררה שאלות מורכבות לא פחות: מהו בדיוק תפקיד “המשפטנית” בתוך הפעילות? האם הנאמנות שלי היא לערכים שאני מאמינה בהם או לנשים שעמן אני עובדת? את הקול של מי אני משמיעה?

שאלות “המקום” ו”הקול” הן מאתגרות מאוד בתוך פרויקט שרק נולד, שבו עדיין הכול פתוח ונתון להחלטת הצוות (הכולל גם אותי), ובו כולנו שוות כביכול ביכולת להחליט, להוביל ולקחת מקום. לפי החזון של דנה ונור,3 המנחות בתוכנית, אין בצוותים היררכיה של כוח או מעמד והשכלה בין סטודנט/יות למשפטים לבין חונכות לזכויות. הייתה זו הפעם הראשונה שהתחלתי לייחס חשיבות לכוח ולמעמד ולקשר ביניהם לבין שינוי חברתי-פמיניסטי, ועדיין לא הבנתי עד הסוף מה פירוש הדבר. השאלה המרכזית בפעילות שלי הייתה, בסופו של דבר, “מהו המשפט?” מה גלוי ומה סמוי במה שנראה לנו “משפט”? מה ההשפעה שלי - ושל החונכות לזכויות - על המשפט? ואיך מבינים את תופעות הרוחב דרך סיפורה של אשה אחת? אלה השאלות שעלו בראשית הדרך ושעמן התמודדתי בהמשכה.




אישה דרוזית מתגרשת



היא מתגאה בכך שהיא האשה הגרושה הדרוזית הראשונה בישראל שבנתה בעצמה בית בכפר וחיה עם ילדיה בבית משלה, מחוץ לבית הוריה. חיכאם עובדת מחוץ לכפר, נוהגת במכונית ועושה הרבה דברים שאינם מובנים מאליהם בחברה שלה. היא חיה את המאבק היומיומי להישרדות כלכלית של אם חד-הורית במציאות שמציבה בפניה חסמים לא פשוטים. חיכאם נאבקה והצליחה, והצלחתה הפכה אותה לדוגמה ומודל לנשים אחרות. עם הזמן החלו לזרום אליה פניות מנשים.




קול החזון: חיכאם פותחת לי חלון לתוך עולמה של אשה דרוזית מתגרשת



חיכאם, אשה דרוזית מדאלית אלכרמל וחלוצה חברתית, נישאה בגיל צעיר לגבר מכפר אחר וילדה שלוש בנות ובן. חייה (“אם ניתן לקרוא לזה חיים”, כפי שהגדירה פעם בקבוצת החונכות לזכויות) עם בן זוג אלים היו רצופים דיכוי ואלימות בלתי-פוסקים. אחרי שנים החליטה לשים לכך קץ. בתה הקטנה הייתה אז בת ארבעה חודשים ועדיין ינקה. חיכאם נסעה לעבודה במפעל כמדי יום, אך במקום להגיע לעבודה נמלטה במונית שעצרה בכביש הראשי ולקחה אותה אל בית הוריה, שם הסתתרה. ההחלטה לפרק את התא המשפחתי לא הייתה קלה, למרות שמדובר היה בבריחה מחיים של כאב ואלימות.

מחיכאם הבנתי שנשים דרוזיות - כמו נשים בכל חברה אחרת - מתחבטות זמן רב בשאלה האם להתגרש. בחברה הדרוזית שבה חיה חיכאם, הגירושין נחשבים תופעה שלילית שצריך למנוע ולצמצם. החלטה של אשה להתגרש כרוכה בהשלכות חברתיות לא קלות: במקרים רבים תיאלץ האשה לחזור לגור בבית הוריה4, תודר מאירועים חברתיים (משום שהקהילה קטנה ונאסר עליה לפגוש את הגרוש) ותסבול הגבלות תנועה מסוגים שונים.5 קשיי ההישרדות הכלכליים קשים לא פחות: על-פי רוב מדובר בנשים החסרות עצמאות כלכלית, ופעמים רבות הן אינן זוכות בחלקן ברכוש משותף או במזונות שיתאימו לצרכים המשפחתיים. מאחר שנשים רבות גרות עם בני זוגן על קרקע של משפחת הבעל, הן מאבדות זכויות ממוניות. החשש הגדול ביותר לנשים מתגרשות - כפי שהיה גם חששה של חיכאם - הוא אבדן המשמורת על הילדים וכתוצאה מכך אבדן קשר אתם. בסופו של דבר, נשים רבות מוותרות על זכויות כלכליות, כפי שוויתרה גם חיכאם, בתמורה למשמורת על הילדים. חיכאם מספרת תמיד שהיא בת-מזל, שמשפחתה תמכה בה ואפשרה לה לעשות צעד אמיץ של יציאה מדיכוי לחירות. היא מתגאה בכך שהיא האשה הגרושה הדרוזית הראשונה בישראל שבנתה בעצמה בית בכפר וחיה עם ילדיה בבית משלה, מחוץ לבית הוריה. חיכאם עובדת מחוץ לכפר, נוהגת במכונית ועושה הרבה דברים שאינם מובנים מאליהם בחברה שלה. היא חיה את המאבק היומיומי להישרדות כלכלית של אם חד-הורית במציאות שמציבה בפניה חסמים לא פשוטים. חיכאם נאבקה והצליחה, והצלחתה הפכה אותה לדוגמה ומודל לנשים אחרות. עם הזמן החלו לזרום אליה פניות מנשים; היא הקימה קבוצת נשים הפעילה עד היום, ולאט-לאט הבינה שמדובר במשהו יותר גדול מ”נשים והבעיות שלהן”: מדובר בתופעת רוחב החורגת מגבולות האישי והבעיה האינדיבידואלית.




הפרדיגמה המשפטית ושברה



נשים שפגשנו בכפרים שונים ובקבוצה להעלאת מודעות תיארו את המפגש שלהן עם בית הדין הדרוזי במהלך הליך הגירושין כחוויה קשה ומשתיקה. הן הרגישו שהן לא יכולות לדבר בבית המשפט, מסיבות שונות: היו שאמרו שחשו כי הדיינים תולים בהן את האשמה לפירוק קשר הנישואין ולכן אינם מקשיבים להן; אחרות סיפרו שפחדו לדבר בשל יראת כבוד מהדיין, שהוא גם מנהיג חברתי בקהילה. פעמים רבות, עקב העובדה שגירושין נתפסים ככתם על כבוד המשפחה שממנה באה האשה, הסכם הגירושין נערך כהסכם בין המשפחות ומקבל תוקף של פסק דין. במסגרת הסכם כזה לא באים לידי ביטוי קולה של האשה וצרכיה.




בין זכויות למימושן - המשפט פוגש את החיים



בפגישות הצוות הראשונות ניסיתי להבין, ביחד עם חיכאם ואומיימה, מה בדיוק עומד מאחורי החזון של “זכויות לנשים דרוזיות מתגרשות”. החומר היחיד שיכול היה לעזור לנו להבין את הבעיה היה התיאורים של חיכאם. כפי שבדרך כלל קורה עם “בעיות שאין להן שם6", שעמן מתמודדים הפרויקטים השונים בתוכנית, התופעה אינה מוכרת. אין תיעוד או מידע ואין ספרייה שניתן להיכנס אליה ולמצוא חומר בנושא. המצפן היחיד הוא אותה תחושת בטן שיש פה משהו שצריך לתת לו מענה - אבל עדיין לא ברור איזה ואיך. הואיל ופסקי דין של בתי הדין הדרוזיים אינם מפורסמים, גם לא בעילום שם, לא היו לנו פסקי דין להסתמך עליהם. לאחר התייעצות עם ועדת היגוי מלווה הוחלט לערוך מיפוי שטח ומחקר צרכים כדי להבין את הבעיה ואת שורשיה. התחלנו לחפש עדויות ולערוך ראיונות. כמו-כן העברנו שאלון לנשים דרוזיות גרושות בכל אזור הצפון.7 בסופו של דבר. אחרי שעיבדנו את תוצאות השאלונים, אחרי שיחות עם עורכי-דין ועם עובדי רווחה, אחרי קריאת החוק - הצטיירה בפנינו תמונה מוזרה. היעדר הזכויות בפועל לנשים דרוזיות מתגרשות אינו נובע מהיעדרן הפורמלי של זכויות כאלו, נהפוך הוא: זכויות כתובות ישנן, כמו גם כלים רבים בחוק למימושן. הבעיה נובעת אפוא מהצורה אותה קיבל המשפט במציאות חייהן.

חוק בתי הדין הדרוזיים מקנה לבתי הדין סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של דרוזים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה.8 בהשוואה למערכות משפט דתיות אחרות, הדין הדתי הדרוזי נוקט גישה ליברלית כלפי מעמד הנשים בדת ובחברה בכלל. בניגוד לדתות המונותיאיסטיות המוכרות, אשה דרוזית יכולה לכהן בתפקיד בעל משמעות דתית ויש נשים שאף הגיעו לדרגה דתית בכירה.9 פרקים אחדים בספרי הדת מוקדשים לאשה, והאידאה המרכזית היא הכרה בשוויון מלא בינה לבין הגבר.10 הדת אוסרת על פוליגמיה, על עבדות נשים ועל הרמון,11 ומחילה על הבעל חובה להתייחס אל אשתו כשווה לו, לכבדה, לקבל את דעתה ולזכות בהערכתה, ואם הוא עולה עליה בלימודיו - לסייע לה להשתוות אליו.12 בנוגע למעמד האישי, הדעה הרווחת בקרב אנשי דת רבים היא שזכויותיהן של נשים בתחום זה כמעט זהות לזכויות הגבר. התחוור לי, להפתעתי, שאשה דרוזית אף יכולה לגרש את בעלה. בתחומים דתיים מסוימים מעמד האשה אף גבוה משל הגבר. כך, לדוגמה, בקשה של אשה להצטרף למעמד עליון בדת (עוקאל) נענית מיד, ללא מבחנים.13

דיני המעמד האישי, האזרחיים והדתיים, מעניקים זכויות נרחבות לאשה הדרוזית גם בנושאים הנלווים לגירושין. כך, בין היתר, היא זכאית למזונות אשה וכן לחזקה ולמשמורת על הילדים, בכפוף לחזקת הגיל הרך.14 בנושאים אלו הדין הישראלי מאפשר לאשה הדרוזית לבחור בין הערכאה האזרחית לערכאה הדתית, ואפשרות זו רחבה מהאפשרות הניתנת לבנות דתות אחרות. בניגוד למרוץ הסמכויות בבית הדין הרבני - שבו ניתן לכרוך בתביעת הגירושין עניינים נלווים, לרבות מזונות, ללא הסכמת הצד שכנגד - הרי שבעניינים הנלווים לגירושין של בני זוג דרוזיים ידון בית המשפט לענייני משפחה. ניתן להעביר את הדיון בעניינים אלו לסמכותו של בית הדין הדתי הדרוזי רק בהסכמת שני הצדדים.15 כך, למעשה, סמכות השיפוט המקבילה של בתי הדין הדרוזיים היא מותנית. יתרה מזאת, בשנת 2004 קבע בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי,16 כי יש לפרש בצמצום את סמכותו של בית הדין הדרוזי. זאת, בניגוד לסמכותו של בית הדין הרבני, שבו הגשת תביעה לגירושין כורכת באופן אוטומטי את עניין החזקת הילדים.17 נוסף על כך, בכל מקרה של חריגה מסמכות של בית הדין הדתי, לרבות סתירה של כללי הצדק הטבעי או של הוראת חוק המופנית כלפי בית הדין, עומדת בפניהן, כמו לבנות דתות אחרות, אפשרות הערעור לבית המשפט העליון, שיכול לפסול את פסק הדין.18

דיני המעמד האישי האזרחיים והדתיים נותנים אפוא בידי הנשים הדרוזיות הן זכויות והן כלים לפעול למימושן. אם כך, מדוע בפועל מתרחשות אותן תופעות שתיארו חיכאם ונשים דרוזיות בריאיונות ובשאלונים - תופעות של היעדר זכויות ושל שלילתן?

מתוך ניתוח השאלונים נראה כי החיץ בין הנשים הדרוזיות לבין הזכויות המגיעות להן הוא תוצר של השפעות חיצוניות לחוק. שורש הבעיה נעוץ לא רק בחוסר המודעות של נשים לזכויותיהן ולאפשרויות לממשן, אלא גם בחסמים וביחסי כוחות חברתיים המונעים את מימוש הזכויות. באמצעות המפגש עם החסמים שעומדים בפני הנשים ניתן לקבל פרספקטיבה רחבה יותר על “נגישות למשפט” ועל פניה השונים.19 רבות נכתב על מבנה החברה הדרוזית, תרבותה וקורותיה. אף שאין מדובר עוד בחברה כפרית, חקלאית ודתית כבעבר, הקהילה הדרוזית בישראל נותרה קהילה קטנה, מסורתית ושמרנית, בעלת מבנה חברתי חמולתי.20 לעדה בישראל אין ארגון כולל מלבד הארגון הדתי, והקהילה מונהגת על-ידי המנהיגות הדתית. זוהי אפוא קהילה מסוגרת יחסית, השומרת על האוטונומיה שלה.21 “כבוד האשה” הוא עדיין אחד מעקרונותיה החשובים.22 שאלת הזהות הדרוזית היא שאלה מרכזית שנמצאת בשנים האחרונות בראש סדר היום החברתי-קהילתי.23 דילמת לאומיות זו קורעת את הדרוזים בין הזהות הדרוזית, הערבית והישראלית, מחריפה את התחושה של מיעוט בתוך מיעוט ומשמרת את בידוד העדה.24 הרצון לחזק את הזהות הדרוזית ולייחד את הקהילה, בייחוד לאור ההשפעות הפוליטיות החיצוניות, נעשה בעיקר באמצעות הטלת הגבלות על האשה בשם ה”שמירה על כבודה”.25

המבנה החברתי ומערכת של ערכים משליכים על הציפיות האישיות והחברתיות מנשים דרוזיות בהליכי גירושין ועל מרחב האפשרויות הפתוח בפניהן. אחד הדברים שעניינו אותנו בשאלון היה לבדוק את חווייתה של האשה בפני הערכאות, האזרחית והדתית, כדרך לבדוק את הנגישות למשפט. נשים שפגשנו בכפרים שונים ובקבוצה להעלאת מודעות תיארו את המפגש שלהן עם בית הדין הדרוזי במהלך הליך הגירושין כחוויה קשה ומשתיקה. הן הרגישו שהן לא יכולות לדבר בבית המשפט, מסיבות שונות: היו שאמרו שחשו כי הדיינים תולים בהן את האשמה לפירוק קשר הנישואין ולכן אינם מקשיבים להן; אחרות סיפרו שפחדו לדבר בשל יראת כבוד מהדיין, שהוא גם מנהיג חברתי בקהילה. פעמים רבות, עקב העובדה שגירושין נתפסים ככתם על כבוד המשפחה שממנה באה האשה, הסכם הגירושין נערך כהסכם בין המשפחות ומקבל תוקף של פסק דין. במסגרת הסכם כזה לא באים לידי ביטוי קולה של האשה וצרכיה. נשים רבות משתפות פעולה עם הסכם שתנאיו גרועים בשל לחץ משפחתי וחברתי, ובלבד לסיים במהירות את התהליך או כדי להבטיח משמורת על הילדים.

זאת ועוד: עד לאחרונה לא ראו נשים את האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כאפשרות ממשית, ופנו לבתי הדין הדתיים באופן כמעט אוטומטי. יש לכך כמה סיבות. ראשית, עצם הפנייה לבית המשפט לענייני משפחה עלולה להיתפס כיציאה כנגד החברה הדרוזית וכאיום על האוטונומיה השיפוטית שלה, על כל המשמעויות החברתיות הנלוות לכך. שנית, לעתים גם האשה עצמה רואה את הדברים באותו אופן, ומעוניינת בשיפוט על-ידי מוסדות הקהילה שלה. מכאן שגם אם האשה מבינה בדיעבד שנגרם לה עוול במהלך המשפט או שנשללו זכויותיה, היא לא תערער על פסק הדין בכל ערכאה שהיא. בהקשר זה חששנו בתחילת הפרויקט שמא גם הפעילות שלנו להעלאת מודעות של נשים מתגרשות עלולה להתפרש כפעילות שמטרתה לקדם גירושין בתוך החברה הדרוזית - דבר שיכול היה להיות הרסני לפרויקט וגם להשפיע לרעה על חייהן האישיים של החונכות לזכויות. לפיכך, חברות צוות “מפתח לזכויות” מדגישות בכל הזדמנות כי מטרת הפרויקט היא לתמוך בנשים מתגרשות ותו לא. פעילות רגישה וזהירה זו גרמה לכך שהפרויקט התקבל בהערכה בחברה הדרוזית, זכה לתמיכה רבה של הממסד הקהילתי ונתפס כנותן מענה לצורך חשוב.

עוד גורם “מהחיים”, המשפיע בצורה עמוקה על הנגישות למשפט, הוא המצב הכלכלי של הנשים, הקשור אף הוא למבנה החברתי. רוב הנשים תלויות בבן הזוג לצורך קיומן הכלכלי ומתקשות בהשגת עצמאות כלכלית לאחר הגירושין. מניתוח השאלונים עלה שכ-45% מהנשים נטו לעזוב את עבודתן לאחר הנישואין. הדבר מעכב התפתחות כלכלית עצמאית של האשה ומביא לקושי כלכלי רב יותר לאחר הגירושין, גם בשל הבעייתיות שבהשתלבות במעגל העבודה מחדש. בהיעדר סיבות כלכליות חזקות שידרבנו אותה לצאת לעבוד - כגון כושר העבודה של הבעל או מצבו הכלכלי - אשה נשואה תיטה שלא לעשות כן. הסיבות לכך הן ההתנגדות המשפחתית וחלוקת התפקידים המסורתית, המביאה לכך שיוטל עליה כפל תפקידים עם יציאתה לעבודה.26 נוסף על כך אין להתעלם מהעובדה שהאשה הדרוזית היא מיעוט בתוך מיעוט. מאבקה לעצמאות כלכלית כפול ומכופל: הן כמיעוט נשי במיעוט הדרוזי, הן בתוך עדתה ובמשפחתה. גורמים אלו מקשים על הנגישות לייצוג משפטי כמו גם על העצמאות בקבלת החלטות בשל התלות במשפחה. רק בשנים האחרונות החלו נשים לצאת לעבוד מחוץ לבית ואף מחוץ לכפר.27 שיעור המועסקות בקרב הנשים הדרוזיות בכללותן עומד על 27% בלבד.28

גם לאחר הגירושין רוב הנשים נותרות תלויות כלכלית בבן הזוג או במשפחתן. בשאלונים דיווחו רובן הגדול של הנשים על קשיים כלכליים כבעיה העיקרית לאחר הגירושין. חלקן, בדומה לחיכאם, ויתרו על זכויות כלכליות שהגיעו להן בתמורה למשמורת על הילדים. נשאלות רבות טענו שנפסקו להן דמי מזונות שאינם תואמים את ההוצאות המשפחתיות בפועל. רבות אחרות לא קיבלו מהבעל גם את דמי המזונות הנמוכים שנפסקו, ולא ידעו כיצד לממש את פסק הדין או שחששו להיאבק לקבלת שיעור מזונות גבוה יותר. נשים רבות התרעמו על כך שהבעל נישא בשנית לאחר הגירושין, הקים משפחה חדשה והפסיק לדאוג לכלכלתם של ילדיו מנישואיו הקודמים. התחוור לנו שהסוגיה הכלכלית היא הבוערת ביותר משום שהיא נוגעת ליכולתן של נשים להתנהל בחיי היומיום ממש; פשוט לשרוד. בשלב זה הבנו שאין באמת הפרדה בין העצמה כלכלית ותעסוקתית לבין פעילות למען זכויות בקהילה ולמען שינוי חברתי; וזו התפיסה שעומדת עד היום בבסיס הפרויקט.29

מכל אלו עלה כי המודעות לזכויות משפטיות, כמו גם היכולת להשתמש בהן, אינן נפרדות משאלות של כוח. לפעולה “משפטית” גרידא יש משמעות המתפשטת מעבר לגבולות העולם המשפטי (הקלסי, המוכר); יש לה גם השפעה כלכלית, חברתית, תרבותית ואחרת. הפעולה המשפטית נהפכת למהלך נוסף במשחק יחסי הכוחות. לא די ב”זכויות עלי ספר” עבור אשה שבשל תלות כלכלית, תחושה אישית של חוסר-אונים או לחץ חברתי איננה יכולה לפעול למימושן. פעילות משפטית לשינוי חברתי צריכה לכלול הן ממדים של הסברה ציבורית והן ממדים של העצמה אישית וכלכלית. זוהי המחשה לעיקרון הפמיניסטי שלפיו האישי הוא הפוליטי.30




לא על המשפט לבדו



אין דבר הוגן פחות מהעובדה שהגברים לא מוכנים לחלוק רכוש שנצבר במשך חיי הנישואין, לא משלמים מזונות, משאירים אותן נתונות לחיים של מלחמת קיום יומיומית כלכלית — בעודם ממשיכים הלאה ובונים משפחות חדשות. יש לעתים שאשה צופה בעיניים כלות איך בבית שבו גרה החלה לגור משפחה חדשה, בעוד היא וילדיה מתגוררים אצל הוריה.




פמיניזם משפטי-מעשי: דילמות בעריכת-דין אחרת



סיפורי החיים של חיכאם ושל הנשים בקבוצה שהקימה בדאלית אלכרמל שימשו בסיס לניסיון הראשוני למפות את צורכיהן של נשים דרוזיות גרושות. מהחומר הזה ניסינו להרכיב מטרות ויעדים להגשמת החזון של חיכאם, במקביל למיפוי השטח שערכנו כדי לאתר תופעות רוחב המסתתרות מאחורי הבעיות הפרטניות. הואיל ומדובר בתופעות שהן שקופות עבור הממסד, היה צורך במתן שם ובהגדרת הבעיה. באמצעות החונכות לזכויות נעשית פעילות בתוך הקהילה, במטרה להביא לכך שהקהילה עצמה תפעל למען רווחת חייה והשגת זכויותיה. מאחר שאיתרנו גורמים רוחביים רבים למצבן הקשה של נשים דרוזיות גרושות, כמתואר לעיל, גם לתוכנית הפעולה שעליה חשבנו היו כמה מטרות ויעדים. כולם נועדו להגביר את המודעות לבעיה ולהשפיע על הלך הרוח החברתי ביחס לנשים דרוזיות מתגרשות. החלטנו לפעול בשלושה מישורים - משפטי, חברתי וציבורי — שיתרכזו בין היתר בהעלאת המודעות של נשים לגבי זכויותיהן המשפטיות ולגבי האמצעים המשפטיים הפתוחים בפניהן למימושן לפני הגירושין, במהלכם ולאחריהם; בפעילות להעצמה אישית של נשים במטרה לתת להן כלים לקדם את עצמן כלכלית וחברתית; בפעילות מול מנהיגי הקהילה הדרוזית ואישים בולטים בה; ובעבודה עם התקשורת ועם קובעי מדיניות (לרבות חשיפתה בכנסת31).


תוך כדי העבודה המשותפת עלו דילמות שהאירו יותר מכל את השוני בין נקודות הראייה וההתייחסות שלי לבין אלו של החונכות לזכויות, ביחס למצבים נתונים ולפתרונם המשפטי. גם כאשר הפתרונות המשפטיים, הקלסיים לכאורה, היו ברורים מאליהם, הם הצריכו יציקת תוכן חדש לתוך המושג של עריכת-דין קהילתית. הדילמה הראשונה התגלעה כאשר נשים דרוזיות גרושות רבות בשטח ביקשו ליצור איזשהו מבנה חוקי שיאפשר לעכב את נישואיהם של גברים שלא עומדים בהסכם הגירושין מההיבט הכלכלי. לדעתן, אין דבר הוגן פחות מהעובדה שהגברים לא מוכנים לחלוק רכוש שנצבר במשך חיי הנישואין, לא משלמים מזונות, משאירים אותן נתונות לחיים של מלחמת קיום יומיומית כלכלית - בעודם ממשיכים הלאה ובונים משפחות חדשות. יש לעתים שאשה צופה בעיניים כלות איך בבית שבו גרה החלה לגור משפחה חדשה, בעוד היא וילדיה מתגוררים אצל הוריה. הן ביטאו תחושה של חוסר-הצדק שהרגשתי גם אני, אבל הרעיון שהעלו עמד בסתירה ליסודות בתפיסת החיים שלי, האישית והמשפטית. כסטודנטית שיננתי את “המהפכה החוקתית” בארץ ולמדתי על פה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק; לא יכולתי לתת יד לרעיון שמטרתו להגביל את חירות הפרט (להינשא מחדש) בצורה שנראתה כל כך לא מידתית ביחס למטרה שהן רוצות להשיג (זכויות כלכליות). זאת, על-אף שאותו גבר שממנו התגרשו מגביל את חירותן במידה ניכרת.

דילמה אחרת עלתה כשביקשתי - עם סטודנטיות אחרות בפרויקט - להניע פעולה משפטית שבעיני החונכות לזכויות לא נתפסה כראויה. כך, למשל, התלבטנו בצוות אם לפעול להגשת עתירה לחשיפה של פסקי הדין של בית הדין הדתי הדרוזי. כמשפטנית האמונה על חשיבותו של עקרון חופש המידע, היה לי ברור שפרסום פסקי דין של כל ערכאה הוא חשוב לשם הבטחת קיומה התקין של החברה באמצעות ביקורת שיפוטית וחברתית ובמניעת האפשרות למשוא פנים, לאפליה ולקיפוח. החונכות לזכויות ראו זאת אחרת. בעיניהן, האיום על החברה יגדל אם יפורסמו פסקי הדין האלה. מאחר שהקהילה קטנה, קשה למנוע זיהוי של הצדדים המעורבים, והפרסום עלול לפגוע בפרטיותם. נוסף על כך, הפרסום נתפס כהתערבות באוטונומיה של הקהילה ושל מוסדות השיפוט שלה, והאוטונומיה הזו הייתה חשובה גם לחונכות לזכויות כחלק מהערכים האישיים שלהן ושל החברה שמסביבן, כמו גם בשל החשש מביקורת כלפיהן.

שתי הדילמות האלה, ועוד אחרות, חידדו את שאלת הקול והמקום שלי. הן הראו לי שלמרות הידע שלי והכוח שהוא מקנה לי, רק הקול של החונכות לזכויות, פעילות השטח, יוכל להכריע באמת בשאלה כיצד להביא לשינוי המיוחל. הן היו אלה שמחוברות לאנשים ומבינות את השטח; הן ראו את ההשלכות שיהיו לפעולות בתוך הקהילה שלהן ואיזו צורה ילבש המשפט, ולכן רק הן יוכלו להכריע בשאלת האסטרטגיה שיש לנקוט. עם זאת, לכולנו מקום הכרחי שכן הדברים נוצרים בזכות שיתוף הפעולה. החונכות לזכויות של הצוות לא יכולות להניע רבים מהתהליכים ללא השיקוף של חזונן בפני הקבוצה הגדולה של החונכות לזכויות, בפני הסטודנטיות למשפטים בתוך הצוות שלהן ובפני המנחות. זווית הראייה והכישורים שמביאות הסטודנטיות, וגם העצמה שבהירתמותן למאבק, עוזרים למנף את החזון, להפוך אותו למשהו שאפשר ליישם ועם הזמן להגיע עימו למעגלים נוספים של עשייה.

הרעיון בדבר עיכוב הנישואין לא יצא אל הפועל וגם העתירה לפרסום פסקי הדין לא הוגשה. בכל שלוש השנים לפעילותו התמקד פרויקט “מפתח לזכויות” בפעילות ציבורית ענפה שכללה פרסום בעיתונות, מפגשי הסברה לנשים, פגישות עם אישים בולטים בקהילה ויום עיון בלשכת עורכי-הדין בנוכחות של אנשי דת, עורכי-דין, נשים מהקהילה, עובדי רווחה ועוד32. על-פי דבריהן של חיכאם וחברות הצוות, במשך שלוש שנות קיומו הצליח הפרויקט לחולל מהפכה בחשיבה של בתי הדין כלפי נשים ולשנות את היחס כלפיהן בזכות ההישג הבולט ביותר של הפרויקט — הניראות. שאלת מקומן של נשים גרושות היא כיום בעיה מדוברת ומוכרת בחברה הדרוזית.




מחאת נשים ערביות



האישי והפוליטי: עיבוד תובנות פמיניסטיות על כוח, חברה, תרבות ומשפט



הפעילות בשטח, במקביל ללימודי התאוריה הפמיניסטית-משפטית בקורס האקדמי, גילו לי סיפור שלא סופר על האופן שבו המרקם החברתי-פוליטי חודר ומשפיע על החיים של כל אשה ואשה; על האופן שבו העובדה שנשים הן מיעוט בתוך המיעוט הדרוזי - שהוא מיעוט בתוך המיעוט הערבי - רלוונטית אפילו ביחס לפרטים הכי קטנים שמרכיבים את חיי היומיום שלהן, ובודאי שהיא בעלת השפעה על מידת נגישותן למשפט; ועל האופן שבו ליחסי הכוחות החיצוניים יש השפעה על העתיד של כל אחת מהן ועל הבחירות שהיא עושה ומעצבות את חייה.

שאלת הזהות הדרוזית, המבנה החברתי והנורמות המקובלות משליכים ישירות על האופן שבו האשה נתפסת ועל מעמדה בחברה הדרוזית. לשאלות אלו השלכה ישירה לא פחות על האופן שבו המשפט מיושם בשטח. כדי להבין את הצורה המהותית שהמשפט מקבל בפועל יש צורך להבין את הגורמים המשפיעים על דפוסי הפעולה החברתיים הפוליטיים של הדרוזים בארץ, כמו גם את התרבות והמבנה הקהילתי. הסתכלות ביקורתית כזו, המבינה שהמשפט אינו יכול להיות נפרד מן הספֵרה החברתית, הייתה הכרחית כדי להבין למה המשפט הכתוב עלי ספר - רחב היקף ככל שיהיה - הוא למעשה כלי מוגבל בשטח. תובנות אלו היו גם חלק בלתי-נפרד מדרך הפעולה שניסינו לגבש במסגרת הפרויקט, דרך פעולה שתנסה לתת מענה יעיל לתופעה הרחבה ולא לבעיה נקודתית של אשה גרושה ספציפית. במסגרת פרויקט “מפתח לזכויות” ניתן היה לטפל בכל מקרה פרטני בכלים של הוצאה לפועל, עתירות לבג”ץ וכדומה; אולם ההסתכלות מנקודת מבט רחבה, על כל המקרים והקולות שהשמיעו הנשים, זיהתה קו משותף והציפה את הקשר בין הסיפורים האישיים לבין המבנה התרבותי-חברתי-פוליטי בתוך החברה הדרוזית ומחוצה לה. הסתכלות זו הביאה לדרך פעולה שאינה מסתפקת בהעלאת מודעות למצב המשפטי הקיים אלא מנסה להיענות גם לצרכים שהם לכאורה “חוץ-משפטיים”, וזאת כדי לחולל שינוי חברתי אמיתי ובר-קיימא במצבן של הנשים המתגרשות, להבדיל מהישגים נקודתיים.

כל התופעות שתיארו הנשים הגרושות, לרבות תחושת האשמה והנידוי והיעדר הנגישות למשפט, לא היו מנותקות מהחברה שבה הן חיות ומיחסי הכוח הפנימיים בתוכה, וגם לא מיחסי הכוח בין החברה הדרוזית למדינה. אשה מתגרשת, ולא רק דרוזית, שוברת את הנורמה החברתית. היא יוצאת מהמסגרת המוכרת של זוגיות ומשפחה ומאיימת על המבנה החברתי כולו33. האיום על הגרעין המשפחתי נהפך לחמור יותר בחברה שמנסה לשמר את עצמה מבודלת: המשפחה היא היחידה המרכזית שדרכה ניתן לשמור על הקהילה, וכל התפרקות של תא משפחתי מאיימת על יציבות הקהילה. אם האשה נתפסת כמרכז התא המשפחתי, הפירוק שלו נתפס כאשמתה. אשמה זו חורגת מעבר לעצם המעשה האינדיבידואלי בשל התפיסה החברתית לגבי השפעת המעשה על התפוררות הקהילה. למעשה הפרטי הזה יש משמעות פוליטית, שכן הוא נתפס כמחליש את מעמדה החברתי של הקהילה הדרוזית, המבקשת לשמר את מעמדה בחברה הישראלית באמצעות ייחוד ובידול. זהו ההיזון החוזר בין האישי לבין הפוליטי: ה”אישי” של אשה אחת נהפך ל”פוליטי”, בעוד ה”פוליטי” חודר לתוך ה”אישי” שלה.




אז איפה אני בכל הסיפור?



נוכחתי לדעת כי החזקה בידע משפטי עלולה להיות חרב פיפיות בבואי לעבוד בקהילה זרה לי. כל ניסיון שלי לכפות ערכים — נעלים, ליברליים ופמיניסטיים ככל שיהיו — בלי לשמוע את החונכות לזכויות ואת הרצונות שלהן כמוהו כשכפול של דיכוי. איזו משמעות יש לשינוי החברתי הגדול, המיוחל, אם בדרך הקולות מושתקים?




אז איפה הקול שלי?



התוכנית אפשרה לי מפגש בלתי-אמצעי עם חיכאם - חונכת לזכויות ופעילה חברתית - כשותפה וכמנהיגה, ולא כקהל יעד או כלקוחה. המפגש הזה, שדרכו צעדנו יחד בתוך נבכי חזונה הלא-מלוטש בניסיון לתת לו צורה, שינה את חיי. ההזדמנות להביט לתוך חייה הפרטיים פתחה עבורי חלון לחברה הדרוזית ולנשים בה, אבל בעיקר חלון לתוך עצמי. מאותו רגע, באשר פניתי, כבר לא יכולתי להפסיק לראות: כוח, מעמד, חברה, תרבות והמקום שלי כאשה בחברה שבה אני חיה. ראיתי איך השאלות הנוגעות ל”אישי” שלי - כמו היכולת שהייתה לי בעבר להתקדם כקצינה בצבא, המשכורת שאקבל בעתיד כשכירה, כמה גבוה תתרומם הקריירה שלי - הן שאלות שאינן מנותקות ממבני הכוח. העשייה המשותפת הסירה מסך מבעד לעיניי, אפשרה לי הבנה עמוקה יותר של משפט, חברה ופמיניזם, וגרמה לי להגדיר מחדש את זהותי המקצועית ואיזו עורכת-דין אני שואפת להיות.

העשייה המשפטית היא שאפשרה לי לחקור ולראות את החיבור ההדוק בין הפוליטי לבין האישי ובין שניהם לבין המשפטי. כל תפיסתי לגבי “מהו המשפט” השתנתה ונהפכה רחבה יותר. ברור לי שהמשפט נמצא בכול, ככלי וכאידאה. התחוור לי שהיכולת להשתמש במשפט - ככלי להנעת תהליכים מחד-גיסא, וככלי לפתרון של מקרה פרטי השייך לאישה ספציפית מאידך-גיסא - אינה מנותקת מהשפעות החברה ומשאלות של כוח, מעמד ותרבות. כך קיבל המושג “צדק” נפח ומשמעות חדשים עבורי, וחידד את השאלה אם וכיצד ניתן להשיגו באמצעות כלים משפטיים.

בפעילותי בפרויקט “מפתח לזכויות” מצאתי את מקומי ואת הקול שלי. נוכחתי לדעת כי החזקה בידע משפטי עלולה להיות חרב פיפיות בבואי לעבוד בקהילה זרה לי. כל ניסיון שלי לכפות ערכים - נעלים, ליברליים ופמיניסטיים ככל שיהיו - בלי לשמוע את החונכות לזכויות ואת הרצונות שלהן כמוהו כשכפול של דיכוי. איזו משמעות יש לשינוי החברתי הגדול, המיוחל, אם בדרך הקולות מושתקים? מציאת הקול שלי ופינוי המקום לשמיעת קולן של החונכות לזכויות הם השינוי עצמו. היכולת להיפרד מהכוח שלי, להבדיל בין ההתנסות האישית התרבותית-החברתית שלי לזו שלהן ובין הערכים שלי לאלה שלהן, ולהבין איזה שינוי הן באמת רוצות. למדתי להתאפק, להקשיב, לשמוע את מה שלא נוסח. זוהי עריכת-הדין שלמדתי בפרויקט.

החזון של נשים חונכות לזכויות הניע את התהליך. בסופו של דבר תרמתי באופן צנוע לניסיונן להגשים חזון חברתי. התשובות לשאלות בדבר האיזון שבין ערכים פמיניסטיים לבין גבולות חברתיים ותרבותיים, בדבר קצב השינוי המתאים ובדבר הגורמים שצריך להביא בחשבון נמצאות בידיהן של החונכות לזכויות. שינוי חברתי בר-קיימא לא ימומש ללא התובנות שלהן בנוגע לצורה שאותה המשפט יעטה בהופכו למעשה. לא כל אסטרטגיה היא אפשרית. המשפט ממלא תפקיד חשוב במארג הכללי, אך לא די בידע ובפעילות המשפטית. רק אשה מתוך הקהילה יכולה להראות - אם נשכיל להקשיב לה — כיצד יחסים של כוח ושליטה, של חברה ותרבות ושל כלכלה וחלוקת משאבים מעצבים את המשפט הנהפך ל”מעשה”. ומה בעצם שווה הידע שלי בלא התובנות האלה?



מקורות



המאמר נכתב כאשר הייתי סטודנטית בשנה רביעית ללימודי המשפטים והכלכלה באוניברסיטת חיפה. עם החונכות לזכויות פעלתי להנבטת פרויקט “מפתח לזכויות” בין השנים 2005-2006. בין השנים 2006-2008 עבדתי כעוזרת הוראה בתוכנית הנדונה במאמר זה בסיוע מענק “פורום שותפות אקדמיה-קהילה לשינוי חברתי”. תודות לדנה מירטנבאום, עורכת-דין בסניף חיפה של “איתך- مَعَكِ - משפטניות למען צדק חברתי", שהביאה את החזון לתוכנית המופלאה הזו, ולגב' נור פלאח, מנחת קבוצות ופסיכולוגית קלינית בהכשרתה, על שהנחו אותי בדרך; לקרן דפנה יזרעאלי ולקרן אברהם על תמיכתם שמאפשרת את קיום התוכנית ושאפשרה לי את החוויה המכוננת הזו; לחונכות לזכויות חיכאם עראידה ואומיימה סקר על המסע הנפלא שהעניקו לי ולשאר הנשים המופלאות בצוות הפרויקט: סמיחה אבו שאהין, תהילה רוט, אמירה שרוף; לארגון שתי"ל על ההדרכה במהלך הפעילות; לעו"ד רונית הרמתי-אלפרן, מנהלת הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת חיפה על תבונתה ועצותיה; לנופר ליפקין ושרית שומר-חי על הארותיהן ותמיכתן במשך כתיבת המאמר; לצוות והנהלת "איתך- مَعَكِ - משפטניות למען צדק חברתי"; לד"ר שגית מור; ולמערכת "מעשי משפט", ובייחוד למאיה ויולי, על הערותיהן המועילות.
1 . ארגון "איתך- مَعَكِ- משפטניות למען צדק חברתי" הוא עמותה הפועלת למען קידום נשים בישראל ולמען קידום גישה מגדרית ורב-תרבותית בכל המערכות, בין היתר במוקדי קבלת ההחלטות. "איתך" פועלת למען השמעת קולותיהן של נשים שונות ורבות בישראל שקולותיהן אינם נשמעים ברמה המשפטית והציבורית: נשים החיות בעוני, נשים במעגלי אלימות, נשים במצב הגירה ונשים נוספות המודרות תדיר מהשיח המרכזי בישראל גם בשל השתייכות אתנית או לאומית.
2. בכל שנה מתקיימים ארבעה שלבים בתוכנית “נשים חונכות לזכויות והקליניקה לפמיניזם משפטי”, שהיא מודל ייחודי להנעת שינוי חברתי ולמנהיגות קהילתית משפטית ופמיניסטית: 1. קורס “חונכות לזכויות”; 2. הכנה לעבודת שטח והכשרה להפוך לסוכנות לשינוי חברתי; 3. פעילות שטח במסגרת צוותי עבודה; 4. ליווי הפרויקטים והמשתתפות בהמשך פעילותן העצמאית. הקורס מעניק הכשרה לכלל משתתפי התוכנית (סטודנטיות וחונכות לזכויות). הוא מורכב מ-12 מפגשים הנמשכים כשלושה חודשים, בהם נלמדים תכנים משפטיים מגוונים, תכנים רגשיים וכלים מעשיים להתמודדות עם מקרים בשטח. התכנים המשפטיים כוללים נושאים כמו תולדות הפמיניזם, מהות הפמיניזם המשפטי, מבנה מערכת השלטון ומערכת השלטון המקומי, מערכת המשפט, שיטת המשפט בישראל, יסודות הדמוקרטיה, חוק ונורמה ומבוא לזכויות אדם. התכנים הרגשיים כוללים כלים לעיבוד רגשי. העיבוד הוא כלי מרכזי להנחיה ולליווי במשך כל שלבי התוכנית. זאת, משום שהתוכנית עוסקת בתכנים אקטואליים הרלוונטיים באופן ישיר או עקיף למציאות חייהן של המשתתפות, חונכות לזכויות וסטודנט/יות למשפטים, הלוקחות בה חלק. כמו-כן, התוכנית פותחת זווית ראייה חדשות וביקורתיות הנוגעות לחיי היומיום של כל אחת ואחד מאיתנו. מכאן החשיבות הרבה בעיבוד החוויות העולות מהתוכנית לחיזוקן ולהעצמתן של הנשים המשתתפות בה.
3. דנה ונור מנחות את התוכנית “הנחיה משותפת”. זהו מודל הנחיה ייחודי המאפשר למשתתפות בתוכנית, בין היתר, לראות מודל של התנהגות צוותית. זהו “מודלינג” של נשים שונות, הבאות מזהויות מנוגדות, מדיסציפלינות אחרות ומסוגי חשיבה שונים, המנהלות יחסי כוחות ולמרות ההבדלים - משתפות פעולה זו עם זו. כך יכולות המשתתפות לראות עבודה משותפת על-רקע שונות ואינדיבידואליות. חינוך באמצעות מודל הוא אחד העקרונות המרכזיים בתוכנית כולה. כך, נוסף על מודל העבודה בצוות שמציגות המנחות, יש בתוכנית כמה מודלים נוספים המדגימים יישום בפועל של האידאולוגיה ומעניקים השראה למשתתפות התוכנית.
4. המידע לקוח משיחות עם נשים ואנשים מתוך הקהילה. לפי דיווחים מעיר הכרמל, בשנים האחרונות מתחילה המגמה להשתנות לכיוון עצמאות הנשים, ויותר מהן מתחילות להתגורר בגפן לאחר הגירושין.
5. כגון הגבלות על חופש תנועה, איסור נהיגה, איסור יציאה מהכפר ללא ליווי של בן משפחה, איסור שהייה מחוץ לבית ולינה במקום רחוק, איסור עבודה מחוץ לכפר וכדו’. האיסורים מתפלגים בחומרתם מכפר לכפר לפי כוחם של אנשי הדת בכל כפר; ראו ג’נאן פארס פלאח-פארג’ האשה הדרוזית 114-113 (2005) (להלן: האשה הדרוזית).
6. בטי פרידן “הבעיה שאין לה שם” ללמוד פמיניזם: מקראה 48 (דליה באום, דלילה אמיר, רונה ברייר-גארב, יפה ברלוביץ’, דבורה גריינימן, שרון הלוי, דינה חרובי, סילביה פוגל-ביז’אוי עורכות, 2006).
7. השאלונים נוסחו על-ידי חברות הצוות, ועברו בדיקה לפני הפצתם על-ידי סוציולוגים ועורכי-דין העוסקים בתחום המעמד האישי הדרוזי. השאלון נוסח והופץ בערבית והנשים השיבו עליו בשפה שבחרו (עברית/ערבית). השאלון הופץ בשבעה כפרים שונים וענו עליו 45 נשים.
8. ס’ 4 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ”ג-1962, ס”ח 20 (להלן: חוק בתי הדין הדרוזיים).
9. ניסים דנה הדרוזים 47 (1998) (להלן: הדרוזים). לדוגמה: בהשוואה לדת היהודית, שבה אשה אינה יכולה אף להעיד במשפט (שולחן ערוך, חושן משפט, הלכות עדות, סימן לה, סעיף יד). מקור ההלכה מובהר על-ידי הרמב”ם, הלכות עדות, פרק ט, הלכה ב: “נשים פסולות לעדות מן התורה, שנאמר: ‘על-פי שנים עדים’ (דברים טז ו; יט טו) — לשון זכר ולא לשון נקבה”.
10. שכיב סאלח תולדות הדרוזים 49 (1989).
11. ראו דבריו של שיח’ כמאל מעדי, הדרוזים, לעיל ה”ש 9, בעמ’ 113.
12. שם, בעמ’ 111-112 וכן ס’ 23 לחוק הדתי הדרוזי לפיו נדונים ענייני המעמד האישי הדרוזי בדת הדרוזית (עותק מצוי אצל המחברת).
13. ראו לעיל ה”ש 12. אשה יכולה לבחור בן זוג ולרשת את הוריה.
14. לפי חזקת הגיל הרך בדין הדתי הדרוזי, בית הדין מחזיר את המשמורת לאב כשהילד מגיע לגיל 7 והילדה לגיל 9.
15. השוו את ס’ 5 לחוק בתי הדין הדרוזיים עם ס’ 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי”ג-1953, ס”ח 165.
16. הכוונה לבג”צ 9611/00 בדר (מרעי) נ’ מרעי, פ”ד נח(4) 256, 261 (2004).
17. ההלכה בעניין כריכה אוטומטית נקבעה בע”א 8/59 גולדמן נ’ גולדמן, פ”ד יג 1085, 1091 (1959) ובביד”מ 1/60 וינטר נ’ בארי, פ”ד טו 1457 (1961). היא יושמה בבג”צ 642/82 ספדי נ’ בית הדין הדרוזי לערעורים פ”ד לז(3) 381, 384 (1983) ובבג”צ 207/88 פח’ראלדין נ’ בית הדין הדרוזי לערעורים פ”ד מג(2) 760, 765-767 (1988).
18. סעיפים 15(ג), 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה, ס”ח התשמ”ד 1110.
19. המאמר לא מקיף את מכלול החסמים לנגישות למשפט (כגון שפה, גאוגרפיה, ייצוג על כל משמעויותיו, הצורך באוטונומיה לשם מימוש זכויות ועוד), אלא נוגע רק בחלק מהם - אלה הרלוונטיים למקרה ואשר גם ממחישים את הקשר בין מעמד, כוח, חברה ומשפט. להרחבה בעניין זה ראו יובל אלבשן זרים במשפט - נגישות לצדק בישראל (2005).
20. סלמאן פלאח הדרוזים במזרח התיכון 109 (2000) (להלן: הדרוזים במזרח התיכון). הדרוזים מונים 120 אלף נפש ומהווים 1.7% מהאוכלוסיה, נכון לסוף שנת 2007 - נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 17.4.2008 (www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200811071).
21. הדרוזים במזרח התיכון, לעיל ה”ש 20, בעמ’ 111-115. הדרוזים חיים ב-21 כפרים ובעיר אחת (שפרעם). בערים בישראל אין ריכוזי דרוזים של ממש; כ-100 דרוזים מתגוררים בחיפה ובירושלים, וכמה עשרות משפחות מתגוררות בדרום באופן זמני בשל צורכי עבודה (שם, בעמ’ 115). נתונים אלו ממחישים עד כמה העדה קטנה ומסוגרת במסגרותיה.
22. “כבוד האשה” הוא אחד משלושת העקרונות החשובים בחברה הדרוזית. השניים הנוספים הם הדת והאדמה; מתוך ריאיון של נני בלס עם השיח’ סלמאן בדר, מנהל בתי הדין הדרוזיים (27.9.06); כמו-כן ראו הדרוזים במזרח התיכון, לעיל ה”ש 20, בעמ’ 161.
23. דילמת הלאומיות היא אותה שאלת זהות שבה הדרוזים קרועים בין הדרוזיות, הערביות והישראליות. למרות השתלבותם בחברה הישראלית, לרבות כניסתם לליבת “המיינסטרים” הישראלי - השירות בצה”ל - אין תחושה של שוויון ושילוב מלא בתוך הממסד הממלכתי והחברה. השיאים של תחושת קיפוח זו היו בסוף שנות הששים ובתחילת שנות השבעים של המאה העשרים, והובילו למינוי ועדות בן-דור ושטרכמן (גדעון ויגרט מתוך דוד פדלון-פלד, אמל נסר אל-דין, עמנואל שחראי שותפים לגורל 84 (1979) (להלן: שותפים לגורל)). לדרוזים יש תחושה של חוסר-שייכות לערביות כלאום, בין אם משום שהערביות מזוהה עם האיסלאם שאותו הדרוזים רואים כדת נוקשה ואלימה, שרדפה אותם במשך הדורות (הדרוזים, לעיל ה”ש 9, בעמ’ 49-61), בין אם משום שהיא מזוהה עם הפלשתיניות והדרוזים אינם רואים עצמם כפלשתינים, ובין אם נוכח יחס הערבים כלפיהם ובפרט היחס כלפיהם כבוגדים בשל שירותם בצבא (רבאח חלבי אזרחים שווי חובות: זהות דרוזית והמדינה היהודית 104-102 (2006) (להלן: אזרחים שווי חובות)). שיעור מבוטל בקרב הדרוזים רואה את עצמו כפלשתיני בעוד שזהות זו מהווה מרכיב בולט ביותר בהגדרתם של הערבים בישראל. הדבר נובע ככל הנראה מהעמדה הייחודית והשונה שהייתה לעדה הדרוזית בסכסוך הישראלי-פלשתיני מאז תחילתו (בייחוד אל נוכח העובדה שבשנת 1948 נשארו כולם בביתם, בעוד שה”נכבה” מהווה אירוע מכונן בהבניית זהותם של הפלשתינים) ובשל החובה להתגייס לצה”ל - מה שעל-פי התפיסה הדרוזית מקנה להם זהות ישראלית המנוגדת לזו הפלשתינית (שם, בעמ’ 106-104).
24. ייחודה של העדה הדרוזית הוא אחד מיסודותיה האיתנים (הדרוזים במזרח התיכון, לעיל ה”ש 20, בעמ’ 111-115). הבידול שנעשה על-ידי המדינה לעדה הדרוזית חיזק את התנהגות העדה בשמירה על ייחודה, חיזק את הזהות הדרוזית והבדיל בינה לבין הערביות והאיסלאם. בהיותם מיעוט בתוך מיעוט, הצורך בסגירות העדה ובבדלנותה גובר (אזרחים שווי חובות, לעיל ה”ש 23, בעמ’ 40).
25. שמירה על “כבוד האשה” הוא יסוד חזק מאוד בשמירה על הדרוזיות וחלק מהגדרת הזהות הדרוזית (שם, בעמ’ 42). למרות שבנות דוגלות יותר בקידום מעמד האשה מבחינת סטטוס חברתי, מקצוע והשכלה, גברים ונשים כאחת עדיין דוגלים במסורת בכל הנושאים הקשורים ל”כבוד האשה” במובנו כשמירה על הבתולין, הצניעות והטוהר המיני (האשה הדרוזית, לעיל ה”ש 5, בעמ’ 116-117). אם הצורך בשמירה על כבוד העדה, על קיומה ועל מורשתה וזהותה גובר, כך גם הצורך שהאשה תעמוד באותם סטנדרטים. מי שאמורה לשמור על כך היא החברה. מידע וניתוח נוסף, הכולל סקירה היסטורית, ניתן למצוא בסמינריון שכתבתי בנושא. לקבלת העבודה: nanny.balas@gmail.com.
26. אמין פארס מעמדה של האישה הערבייה בשוק העבודה 30 (משרד ראש הממשלה, 1996).
27. עד לאחרונה הייתה שכיחה התפיסה החברתית שמקומה העיקרי והכמעט בלעדי של האשה הדרוזית מאז התהוות החברה הדרוזית הוא בין כותלי הבית (אבו רכן שריף מתוך שותפים לגורל, לעיל ה”ש 23, בעמ’ 128-129). בשל הסביבה המודרנית יחסית, שבה המעמד הכלכלי משפיע על התפתחות המשפחה, יש נשים היוצאות לעבוד מחוץ לבית, אף שבעיר הכרמל, למשל, חל שינוי במגמה זו - תחת המגבלה של עבודה בתוך הכפר (האשה הדרוזית, לעיל ה”ש 5, בעמ’ 114).
28. שיעור הנשים הדרוזיות המועסקות עומד על 27% (לעומת 69% בקרב הנשים היהודיות); מתוכן רק 14% עובדות מחוץ ליישובן בעוד 60% מהגברים הדרוזיים מועסקים מחוץ לכפרם (לעומת 54% מהגברים היהודיים); רונית נדיב, רונית הריס-אולשק ומירב גרינשטיין אוכלוסיית הדרוזים בישראל: מאפייני כוח עבודה, תעסוקה ואבטלה (משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, 2005).
29. בשנה השלישית התחיל הפרויקט לפעול למען פתיחת קורס ליזמות עסקית לנשים חד-הוריות בעיר הכרמל (ביחד עם “העמותה להעצמה כלכלית לנשים”) ולתת כלים לגיוס משאבים לחונכות לזכויות בפרויקט (עם אילנה דורפמן משתי”ל חיפה). כמו-כן, חונכות לזכויות מ”מפתח לזכויות” החלו את דרכן להשכלה גבוהה ונכנסו למכינה של אוניברסיטת חיפה (באמצעות הישג של פרויקט “הנגשת השכלה גבוהה לנשים דרוזיות-ערביות מעל גיל 30”, שבעקבות חזון נחרץ ושותפויות רבות - ובראשן עם המכינה, בראשות פרופ’ אורה גילבר - הצליח לשלב 32 נשים דרוזיות במכינה בשנת הלימודים הנוכחית).
30. Carol Hanisch, The Personal is Political, in NOTES FROM THE SECOND YEAR: WOMEN’S LIBERATION IN 1970 (Shulamith Firestone ed., 1970), available at www.perdigiorno.net/manifesto/personalpolitical1969.pdf.
31. במאי 2006 הוצגו כל הפרויקטים שנבטו בתוכנית (ביניהם גם “מפתח לזכויות”) במסגרת הישיבה הראשונה של הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת ה-17 (בראשות ח”כ גדעון סער, ובעזרת ח”כ עמירה דותן), תחת הכותרת “קולותיהן של נשים שאינן נשמעות”. במהלך הישיבה דנו על בעייתן של נשים דרוזיות המבקשות להתגרש. ראו פרוטוקול ישיבה מס’ 1 של הוועדה לקידום מעמד האשה, הכנסת ה-17 (31.5.2006).
32. בתאריך 28.6.2007 ערך הפרויקט, בשיתוף עם הארגון הפמיניסטי-ערבי “כיאן”, יום עיון בשפה הערבית עם תרגום סימולטני לעברית, בנושא “נשים דרוזיות מתגרשות”. ביום העיון שנערך בלשכת עורכי-הדין בחיפה נטלו חלק כ-100 משתתפים מכל אזור הצפון, עורכי-דין, עובדי רווחה, אנשי דת ונשים גרושות ומתגרשות. לידיעה על יום העיון ראו “גירושין בעדה הדרוזית” בדלתיים פתוחות - עיתון לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה 21 18 (אוגוסט 2007).
33. אורית קמיר פמיניזם, זכויות ומשפט 137-138 (2002).

http://www.news1.co.il/Archive/003-...

תגובית:

הפמיניזם הפך רדיקלי ופשיסטי/א.מ.רול
ליה 18.11.1114:36
13. נטע זיו מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת ת''א נשואה לערבי בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 18.11.11 בשעה 14:42 בברכה, ליה

השבוע התקיים ראיון עם אשה יהודיה שהתחברה לערבי שהציף אותה במתנות והתנהג אליה יפה עד שפיתה אותה לצאת עימו ולהפוך לבת זוגו.

היהודיה תיארה כיצד סבלה מאוחר יותר מהתעללויות פיזיות ונפשיות מידי אותו ערבי.

היות וזה דפוס ידוע ומוכר, הוציאו הרבניות השבוע מכתב המזהיר את בנות ישראל לא להתפתות לחיזורי הערבים המציגים התנהגות למופת עד שהן נופלות במלכודת שלהם.

אח"כ מתגלים הפרצופים המפלצתיים האמיתיים שהסתתרו מאחורי המסיכות.

אחריה הועלתה לשידור נטע זיו, הנשואה לערבי בעצמה, והתנפלה באלימות ובגסות רוח על יעל דן שנותרה המומה וניסתה לרצות אותה ולהרגיע אותה בכל דרך.

יעל דן שאלה אותה כיצד זה להיות נשואה לערבי, אך לא זכתה לתשובה כי אם לסתימת פה גסה נוספת מטעמה.

היא אמרה שזה מעולה להיות נשוי לערבי, ואז המשיכה לתקוף את יעל דן ללא רחמים.

כיצד העיזה יעל דן בכלל להעלות את המרואיינת שסיפרה על סיפור תלאותיה עם הערבי, שבעצם מהווה דוגמה חיה לתיאורי הרבניות במכתבן לבנות ישראל בו הן מתריעות שלא ליפול בפח שטומנים המוסלמים ליהודיות בימינו, על מנת להשתלט על החברה היהודית ולרסקה מבפנים.

נטע זיו הנשואה לערבי היא פעילה באגודה לזכויות האזרח ואחראית על החלטת בג"צ (קעדאן) - לכפות על היישוב היהודי קציר לקבל לקירבו ערבים.

היא מנהיגת הקליניקה המשפטית באוניברסיטת ת"א, המשמשת כחמ"ל של האירגונים הלא ממשלתיים של הקרן לישראל חדשה לקיעקוע סופי של הזכות למדינה יהודית, כמו גם מכהנת כסגנית נשיא בקרן החדשה לישראל וכחברת הנהלה בארגון "איתך" - משפטניות למען צדק חברתי.

נטע זיו

נטע זיו (נולדה ב-1957) היא מנהלת התכניות הקליניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מכהנת כסגנית נשיא בקרן החדשה לישראל וכחברת הנהלה בארגון איתך - משפטניות למען צדק חברתי.

נטע זיו גדלה ברחובות. סיימה בהצטיינות את לימודיה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית (1983), ובהמשך התמחתה במחלקת הבג"צים שבפרקליטות המדינה.

את לימודי התואר השני במשפטים השלימה ב- American University שבוושינגטון הבירה (1986), ואת הדוקטורט עשתה באוניברסיטת סטנפורד (2001). בשנת 2009-2008 שהתה בשבתון באוניברסיטת סטנפורד. ב-2010 מונתה לפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב.

עבדה כעורכת-דין וכמנהלת המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח בין השנים 1986 ל-1996 וטיפלה במגוון תיקים משפטיים בולטים בתחום זכויות האדם בישראל.

הידועים שבהם הם בג"ץ אליס מילר שעסק בשילוב נשים בקורס טיס, בג"ץ לאה שקדיאל שעסק בזכותן של נשים לכהן במועצות דתיות ובג"ץ קעדאן במסגרתו נפסל נוהל ממשלתי שהתיר הקצאה ליהודים בלבד של קרקע ציבורית ביישובים קהילתיים.

פרופ' זיו היתה בין המייסדות של ארגון "בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות" ושל המרכז המשפטי של שדולת הנשים בישראל.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0...

אלה האנשים שמנהלים את האירגונים הלא ממשלתיים של הקרן הזרה הממומנת מבחוץ.

מתי יתעוררו חברי הכנסת ויקימו ועדת חקירה ממלכתית למעשיהם של כל האנשים המקושרים לקרן הזו, לאירגוניה ולמטרותיה בישראל.

ועדת חקירה לקרן לישראל חדשה!
ליה 21.11.1123:36
14. ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי: לכבוש את ת''א בתגובה להודעה מספר 0
האם הציונות הדתית תהיה הכתובת לפניותיהם של אזרחי תל אביב?

צעירי האיחוד הלאומי קיימו אמש כנס פתיחת סניף חדש בתל אביב.

האם הציונות הדתית תהיה הכתובת לפניותיהם של אזרחי תל אביב? התשובה היא חיובית. צעירי האיחוד הלאומי קיימו אמש כנס פתיחת סניף חדש בתל אביב, על מנת להעביר לשם חלק מפעילות הנהגת הנוער, ופתיחת השורות לחברים מתל אביב והסביבה.

בכנס השתתפו ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי, המזכ"ל נחי אייל וכ-50 חברי ההנהגה מאזור המרכז.

כחלק מהתרחבות ההנהגה הצעירה, ומתוך צורך להיענות לכמות המתנדבים הגדלה והולכת בהנהגה הצעירה, הוחלט להרחיב את פעילות ההנהגה לתחומים ומקומות נוספים, ובכך להתחבר עם עוד חלקים בעם ישראל. הצעד המשמעותי הראשון בכיוון הוא השקת הסניף לפניות הציבור.

יו"ר ההנהגה הצעירה, אסף דנוך, הסביר את חשיבות הסניף ואמר "תל אביב היא העיר העברית הראשונה וגרים בה מאות אלפי יהודים. אך עד היום קולו של הציבור הדתי לאומי לא מגיע לרוב תושבי תל אביב. נוצר נתק נורא בין תושבי המרכז לכיפות הסרוגות. פתיחת הסניף בלב ליבה של תל אביב תיתן מענה לתושבי העיר, תיצור חיבור אמיתי בינינו לבין הציבור התל-אביבי ואנו מקווים שתוביל גם לקירוב לבבות, הבנה והיכרות טובים יותר אחד את השני".

"אנו רגילים לחשוב במושגים סקטוריאליים ולא פונים אל הציבור הכללי. הסניף בתל אביב יהיה מהפכה של ממש בתחום הזה."

סגן יו"ר ההנהגה, יצחק וסרלאוף אמר כי "הפעילות פה חשובה כפל כפליים מכל מקום אחר. להרבה אנשים באזור הזה אין עמדה, הם שוחים עם הזרם. אנחנו פה כדי להסביר להם. יש לנו פרויקטים עצומים, ואנחנו נוביל את השינוי."

חה"כ בן ארי נשא דברים באירוע וסיפר: "אני זוכר את עצמי בתור נער בגילכם. בצעירותי הייתי בצופים הדתיים, ובגיל 17 כבר ניהלתי והרמתי בעצמי את הסניף של הרב כהנא בת"א. אני רוצה שתבינו כמה כוח יש לכם, לנוער. אתם יכולים ליצור מהפכות. אני מקווה לראות את המקום הזה שוקק חיים ומלא בפעילות למען עם ישראל."

מזכ"ל האיחוד הלאומי, נחי אייל, אמר לצעירים, כי "אני רוצה לומר לכם שאנחנו תנועת הנוער הפוליטית הגדולה ביותר בארץ. אני לא מכיר עוד מפלגה שיש לה נוער כזה, לא באיכות וגם לא בכמות. לא חסרים פה אתגרים בת"א, ולא חסר מה לעשות בכלל למען עם ישראל, בכל הגזרה".

עוד אמר אייל, כי "החשיבות של הפעילות והחיבור בין הזרמים השונים, בין דתיים לבין כאלה שהם חובשי כיפת שמיים, רבה מאוד. כל אחד שיודע לתת כתף ולפעול למען העם, הארץ והתורה, יש לו מקום פה".

חברי ההנהגה מקווים, כי הקמת הסניף תשנה לאט לאט גם את היחס של תושבי המרכז להתיישבות. "אם איננו יכולים להביא את תל אביב אל יהודה ושומרון אנחנו בהחלט יכולים להביא את יהודה ושומרון לתל אביב."

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.הקלף החזק של האיחוד הלאומי בציבור הרחב הוא עניין השב"חים.
לדעתי מצביעים רבים שאינם שייכים למגזר הדתי לאומי יצביעו לאיחוד הלאומי בשל כך.
ליה 22.11.1108:58
15. פסיקה חדשה של בית במשפט השלום בתגובה להודעה מספר 0
המדינה תפצה את תושבי רחלים

ועד מתיישבי השומרון תובע את המדינה בשם תושבי רחלים בדרישה לפצותם על אי חתימת תב"ע. גרשון מסיקה: "ביהמ"ש הציב מראה מול הממשלה".

תפנית בסוגיית ה"מאחזים": האם בית המשפט יסיים מה שהממשלה והכנסת לא הצליחו?

שנים טוענים מתיישבי יהודה ושומרון כי כל סוגיית "המאחזים הבלתי מורשים" נובעת מעיוות האמת, וכי מדובר בישובים לכל דבר שהמדינה הקימה או סייעה בהקמתם, וכי הדבר היחיד החסר בהם הוא חתימתו של שר הביטחון על תכניות המתאר שלהם.

במועצה האזורית שומרון ובוועד מתיישבי השומרון עמלו בשנים האחרונות להוציא לפועל מאות סיורים של שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת אל הישובים המכונים "מאחזים", על מנת להראות להם את השכונות שנבנו על ידי המדינה באמצעות משרד השיכון ובתיהן נמכרו לאזרחים מן השורה שבאו ליישב את הארץ.

תושבים אלו "גילו פתאום" בדו"ח טליה ששון שהינם חיים ב"מאחז בלתי מורשה" משום ששר הביטחון מסרב, מסיבות פוליטיות-מפלגתיות, לחתום על תכניות המתאר שהכינה המדינה לאותם ישובים, ומאז הם לא יכולים לבנות בתים או להקים גני ילדים ומבני ציבור.

פסיקה חדשה של בית במשפט השלום בתל אביב עשויה לשים סוף לסאגה הבלתי נגמרת הזו. הישוב רחלים הוא ישוב ירוק ופסטוראלי בין העיר אריאל לכפר תפוח, ומתגוררות בו כ-60 משפחות. הישוב התפרסם בשנים האחרונות בשל חברת ההיי-טק ברינסווי שהקימו תושביו, ושנסחרת בבורסה. הישוב רחלים עבר החלטת ממשלה בשנת 98' וקודמה לו תכנית מתאר (תב"ע) ע"י המדינה, משרד השיכון באמצעות עמידר בנה בישוב שכונה ומכר אותה לתושבים ע"י עמידר.

על גבי תכנית המתאר נחתמו כל החתימות המקצועיות, חסרה בה החתימה האחרונה של שר הביטחון, שנמנע מלחתום במשך שנים מסיבות פוליטיות.מ אז דו"ח טליה ששון, מוגדר הישוב ע"י משרד הבטחון "מאחז לא מורשה" – עקב היעדרה של אותה חתימה אחרונה של שר הבטחון, אי אפשר לבנות בו שכונות, בתים, גני ילדים וכו'. שכונה שהחלה להבנות לפי התב"ע תקועה בצו בינים של בג"צ כבר כשנתיים וחצי.

לפני כשנה הגיש היועץ המשפטי של ועד מתיישבי השומרון, עו"ד דורון ניר-צבי, תביעה לבימ"ש השלום בת"א בשם ארבע משפחות מהישוב נגד עמידר אשר מכרה את הבתים ברחלים לתושבים בשם המדינה. בבית במשפט תבע ועד מתיישבי השומרון בשם המשפחות את אכיפת הסכם המכר, קרי: השלמת הליכי התכנון (תב"ע), וכן פיצויים בשל הפרה יסודית של הסכם המכר.

לאחר הליך גישור שלא צלח, התעקשה עמידר לנהל את התביעה בבית המשפט.בסוף השבוע ניתנה פסיקתו החד משמעית של בית המשפט. השופט ישי קורן חייב את עמידר בתשלום מלוא סכום התביעה, פיצויים של 15,000 ₪ לכל אחד מהתובעים, ובנוסף חייב את הנתבעת – כזרוע של המדינה, למעשה מחייב את המדינה, לפעול להשלמת הליכי אישור תכנית המתאר של הישוב.

"אני מורה לנתבעת לפעול בשקידה ובמרץ, ולעשות את כל שניתן במסגרת הדין על מנת להכשיר בניית הבתים שנמכרו על ידה לתובעים, ולגרום לקבלת היתרי בנייה לבתים אלה. תוך 60 יום, וכל 90 יום לאחר מכן עד לקבלת ההיתרים, תגיש הנתבעת לבית המשפט ולצד שכנגד דו"ח המפרט את הפעולות שנעשו על ידה לצורך קבלת ההיתרים והכשרת הבניה, הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים פיצויים בסך 15,000 ₪", כתב השופט.

השופט קורן תקף בפסק הדין בחריפות את רשויות המדינה, "את כתבי הטענות בתיק זה צריך לקרוא כדי להאמין שתתכן אפשרות שהמדינה בעצמה או ע"י שלוחתה.. תתגונן בטענה שהתובעים חתמו על הסכם שבו הם מכירים בליקויים הקיימים בדירה... דבר לא נותר מהגנתה הרגועה של הנתבעת, ומוטב היה לו נמנעה מהבאת פרשייה מביכה זו לפתחו של בית המשפט".

ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה הגיב לפסק הדין, "בית המשפט הציב מול ממשלת ישראל מראה למציאות הלא נורמאלית והבלתי התקבלת על הדעת, לפיה המדינה בונה ישובים ושכונות ביהודה ושומרון ומוכרת את הבתים לאזרחיה, ואז מגיע שר הביטחון ובידו האחת מסרב לחתום על תכניות המתאר מטעמים פוליטיים-מפלגתיים, בעוד הוא מנסה להרוס בו זמנית את אותם ישובים בטיעון הפנטסטי שהוא עצמו לא חתם להם על התכניות. אין עוד אוכלוסיה שהרשות השלטונית מתעללת בה בצורה כל כך פסולה ולא הגונה. אני קורא לראש הממשלה להתערב ולעצור את ההתנהלות המבישה הזו, שלא מתאימה למדינה נאורה שמאה העשרים ואחת".

יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר הגיב אף הוא לפסיקה, "פסק הדין חושף לעיני הציבור בצורה צלולה ובהירה את השקר שבנשיאת שם 'שלטון החוק' לשווא, ואת העוול שבנסיון להפוך את האוכלוסיה התורמת ביותר במדינה לעבריינים בכוח. כפי שהממשלה יודעת לבקש מתושבי יהודה ושומרון את חובותיהם כלפיה, היא צריכה לתת להם את זכויותיהם בצורה הגונה וראויה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

ליה 24.11.1117:35
16. ''רובו הגדול של הציבור מזדהה עם אמירותיו של הרב אליהו'' בתגובה להודעה מספר 0
תנועת קוממיות הגיבה היום להחלטת היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד הרב שמואל אליהו בגין דברים שאמר על ערבים.

"המערכת המשפטית פועלת במציאות מדומיינת" אומרים בקוממיות. "התנהלות פרקליטות המדינה מלמדת כי המערכת מצוייה בכוכב אחר, הרחק משיח הציבור הישראלי".

"המציאות הוירטואלית המנחה אותם עומדת בניגוד מוחלט למתרחש בפועל. העובדה היא כי רובו המכריע של הציבור היהודי מזדהה עם אמירותיו של הרב אליהו, הציבור הוא המתמודד עם בעיית "הגייס החמישי" מקרב ערביי המדינה".

בקוממיות מוסיפים כי "האזרח הפשוט חשוף שעה שעה לאידאולגיות מסוכנות המטופחות ע"י טובי שונאינו, ומיושמות ע"י אזרחים מקרבנו. הרב אליהו שימש פה לרוב אזרחי ישראל המזדהים עם הדברים וחשים כך".

הבוקר החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לקבל את עמדת הפרקליטות, ולהורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד רבה של העיר צפת, הרב שמואל אליהו, בגין אמירות בקשר לערבים.

חלק מההתבטאויות בגינן הוגשה תלונה כנגד הרב אליהו הן:

"התרבות הערבית היא אכזרית מאוד"

"אצל הערבים מדובר בקודים אחרים, בנורמות אלימות שהפכו לאידאולוגיה. כמו שהגניבות החקלאיות אצל הערבים הן אידיאולוגיה. כמו שסחיטת דמי חסות מהמשקים החקלאיים בנגב היא אידיאולוגיה".

"ההתנהגות שלהם לא נעימה. הכניסו אצלנו לשכונה של עמידר אישה ערבייה זקנה. לכאורה לא מזיקה. רק הגיעה וכבר הפכה למטרד. בכל שבת מגיעות לבקר אותה עשר מכוניות של ערבים, כל הכפר אצלנו. משמיעים מוזיקה. עושים רעש. מעיזים להתנהג בשכונות יהודיות כמו שלא יעזו להתנהג בכפר לעולם".

"ברגע שאתה נותן מקום לערבי בתוכנו, לוקח לו חמש דקות להתחיל לעשות מה שהוא רוצה".

"ערבים מתנהגים אל הנשים שלהם, על פי נורמות חברתיות שמגובות בקוראן ולפיהן מותר להרביץ לאישה ושם זה לא מכות עדינות. זה מכות עם כסאות, התעללות שבסופה הבחורה מגיעה לבית החולים לאחר שעברה את סיוט חייה".

"יהודי לא צריך לברוח מהערבים. יהודי צריך להבריח ערבים".

"גירוש הערבים מהשכונות היהודיות הוא חלק מהאסטרטגיה".

מלשכתו של הרב שמואל אליהו נמסר בתגובה להחלטה, כי "הרב שמואל אליהו מברך על הודעת היועמ"ש כי אין מקום לפתיחת חקירה בעניין פסק ההלכה של מכתב הרבנים האוסר למכור קרקעות ובתים לנכרים. ועל עמדתו באופן עקרוני כי יש להימנע מהתערבות מיותרת בפסקי הלכה תורניים".

"הרב סמוך ובטוח כי חקירה בעניין התבטאויות ציבוריות שונות תאפשר להבהיר את עמדתו באופן ברור וחד משמעי כי על המדינה לפעול נגד אוכלוסיות תומכי טרור במגזר הערבי ולא נגד המגזר הערבי בכללותו. הרב מקווה שיבוא יום ובו יהיה שיוויון אמיתי בפני החוק גם בתחום חופש הביטוי של אנשי רוח. ללא אפליה בין ימין לשמאל", נמסר.

http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=1...

*חקירה פלילית נגד הרב שמואל אליהו בחשד להסתה

http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=1...
ליה 24.11.1117:49
17. נצחון הדמוקרטיה על האנרכיה בתגובה להודעה מספר 0
נצחון הדמוקרטיה על האנרכיה / מנחם רהט

סוף סוף הגיע הזמן להכיר את המסלול שדרכו נעים כספים איסלמיסטיים עויינים לארגוני השמאל הרדיקלי. משהו רע קורה לנסיכי הליכוד.

כל מי שביקש להבין מוסר הוטנטוטי מהו, יכול היה ללמוד הרבה מהתנהגותם המתחסדת והצדקנית של עשרות ארגוני שמאל קיצוני, שניצלו בציניות מבעיתה את תמימותה של הדמוקרטיה הישראלית, כדי לקעקע אותה. מותר להם, לטעמם, "בשם הדמוקרטיה", לקרוא לחרם בינלאומי על ישראל, לדווח חצאי אמיתות לגולדסטון, להצר צעדיו ולהכפיש את הצבא המוסרי ביותר בעולם, ולפעול להורדת "המדינה האנטי דמוקרטית, הגזענית והמיליטריסטית" מעל בימת ההיסטוריה. אבל כשאותה דמוקרטיה, מבקשת בשם הדמוקרטיה עצמה, להנהיג שקיפות, שהיא מתנאי היסוד של הדמוקרטיה, ולפשפש בדרכי המימון של הארגונים הקמים עליה, שואג המיעוט הזעום שמאחוריהם את זעקת הקוזאק הנגזל: מקארתיזם!

החלטתה הדמוקרטית של הכנסת הדמוקרטית, להקים ועדה פרלמנטרית לחקירת המקורות הכספיים המתדלקים את ארגוני השמאל הרדיקלי, הקימה מרבצם עשרות, ואולי מאות, ארגוני שמאל קיצוני, החותרים להפיכת ישראל למדינה המצורעת של העולם, ובהם: הקרן לישראל חדשה (שאיננה אלא קרן להריסת ישראל, כהגדרתו של בן דרור ימיני, המממנת בין היתר גם את 16 הארגוני השמאל, שהזינו את ועדת גולדסטון שהפיקה דו"ח אנטישמי ואנטי ציוני חד צדדי), 'בצלם', 'יש דין', האגודה לזכויות האזרח (שראש הממשלה המנוח יצחק רבין כינה: האגודה לזכויות החמאס), 'פרופיל חדש' (המעודד צעירים על סף גיוס להשתמט משירות ע"י השגת פרופיל 21), 'נשות מחסום ווטש', המוקד להגנת הפרט, 'עיר עמים', עדאלה, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, רופאים למען זכויות אדם, הוועד הציבורי נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט, 'במקום - מתכננים למען זכויות תכנון', הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, 'קו לעובד', 'גישה', שוברים שתיקה, ועוד רבים אחרים

זעקתם המתחסדת והצבועה של ארגונים אנטי ישראליים אלה, המוקיעים את ישראל בכספי העולם אל מול העולם, היא שיא חדש של צדקנות ובכיינות מזוייפות, מצידם של ארגונים בוגדניים, המנצלים את הדמוקרטיה הישראלית להריסתה. החלטת הכנסת, רבותי האנארכיסטים וחבריהם, היא המעשה הדמוקרטי היותר נכון שעשתה הכנסת באחרונה. הגיע הזמן שתבינו, שאזרחי ישראל זכאים, ככלות הכל, לדעת אלו ממשלות זרות – אירופיות וערביות – ואלו אירגונים איסלמיים עויינים המסתתרים מאחורי גבם של ארגוני השמאל הקיצוני, בוחשים בעזרת כסף טמא בדמוקרטיה הישראלית, ומנסים לחתור תחת הכרעותיהם הדמוקרטיות של אזרחי ישראל.

מי אתה, ה-NDC?

כבר אמר השופט האמריקני היהודי לואי ברנדייס, כי אין כמו אור השמש לחטֵא את פצעי הדמוקרטיה. אור השמש שתפעיל ועדת החקירה, יחשוף מן הסתם כל אותן עיסקאות סיבוביות מתוחכמות, אפילות, של העברת כספים מזוהמים בשנאת ישראל, ממקורות ערביים, איסלמיים, פרו פלסטיניים, לרבות כספים של אש"ף, איראן, סעודיה, ואולי גם החמאס והחיזבאללה, לידי ארגוני השמאל הקיצוני.

דוגמה? בבקשה: לא מכבר התבשרנו כי הארגון בעל השם הכל כך תמים לכאורה, 'רופאים למען זכויות אדם', נהנה מכספים שמקורם בערב הסעודית, באמצעות הארגון הפלשתיני NDC – NGO Development Center, (מרכז הפיתוח של הארגונים הלא ממשלתיים). ארגון משוקץ זה מממן גם משפחות של שהידים פלשתינים שפוצצו עצמם באוטובוסים בתוך ישראל ורצחו במותם מאות ישראלים. האם נראה למישהו סביר, שארגון נאמן לישראל ייהנה מאותם כספים שמממנים ומעודדים את תרבות השהידים?

מספר מלים על אותה קרן ידועה לשימצה, NDC, המממנת חלק לא קטן מארגוני השמאל: NDC חולשת על תקציב של 30 מיליון ד' לשנה, רובם המכריע ממקורות איסלמיסטיים, ומטרתה המוצהרת לסייע לארגונים פלשתיניים וקיצוניים בשטחים ובישראל, בתנאי שהם עוסקים באחת או יותר מ'משימות הקודש' של הארגון: יצירת דה-לגיטימציה בינלאומית למדינת ישראל; האשמתה בפשעי מלחמה והנהגת במדיניות גזענית; הגשת תביעות בחו"ל נגד בכירים ישראלים; דחיית כל נסיון לנורמליזציה תרבותית, כלכלית או מדינית עם 'הכובשים'; ותמיכה בקמפיין המתועב BDS (boycotts, divestment, and sanctions: חרם, שלילה והטלת סנקציות), הפועל להחרמת מדינת ישראל, אוניברסיטאותיה, כלכלתה ומוצריה.

אִמרו לי, חברים יקרים מארגוני השמאל הרדיקלי, מי הם חבריכם ומי הם מממניכם, ואומר לכם מי אתם.

סלאלום אידיאולוגי

אי אפשר לדון בהחלטת הכנסת להקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית מבלי להידרש לסטייתם של ארבעה מבכירי הליכוד מחובת הנאמנות שלהם לעם ולמדינה, לליכוד ולמצביעיהם, כאשר התבטאו ברוח מרצ כנגד עצם הקמת הוועדה. מדובר בארבעה מאנשי הגרעין הקשה של הליכוד, המתייפייפים: בני בגין, דן מרידור, רובי ריבלין ומיכאל איתן.

השר בני בגין, שהתנהגותו הפוליטית נעשית תמוהה (בלשון המעטה) מחודש לחודש, הגדיר השבוע את ההחלטה בדבר הקמת הוועדה במלים קנטרניות: "מעל החלטה זו מתנוסס השלט – זהירות חושך"; השר דן מרידור, שממנו כבר אי אפשר לדרוש דבר בתחום האינטרסים הלאומיים, והמתיישר לא פעם לפי הקו הקיצוני שמכתיבים אחמד טיבי וטאלב א-סאנע, קרא ברוב יהירות לארגוני השמאל הקיצוני, לצפצף על הכנסת, לא לשתף פעולה עם ועדת החקירה ולא להופיע בפניה; יו"ר הכנסת רובי ריבלין, שנוהג להתחסד בטענה כי הוא "נולד לתוך ה-ח' (סימנה של רשימת חרות בראשות מנחם בגין) הקדמון", כינה את ועדת החקירה "משפט ראווה", ואילו השר מיכאל איתן הצטרף בעת הדיון בנושא בכנסת למופע האימים הצעקני שניהלו ח"כי השמאל.

אכן, הליכוד מבולבל: בכירים בתוכו מאמצים בחום את משנתן של שולמית אלוני וח"כ חנין זועבי, ולא מהיום. כך למשל כשהציע ראש הממשלה בנימין נתניהו לחייב כל אדם המתאזרח כאן להצהיר על הכרתו בהיותה של המדינה 'יהודית ודמוקרטית', קמו נגדו שרי הליכוד בני בגין, דן מרידור ומיכאל איתן, והצביעו ברוח מרצ והערבים, נגד הטלת חובת מינימום זו.

קודם לכן, בנובמבר 2009, התנגד הצמד בגין-מרידור בוועדת השרים לחקיקה, להצעת חוק אנושית וחמלתית מאין כמוה - לחוק חנינת מתנגדי ההתנתקות. לא נוח להם עם החוק הזה, הם הסבירו. כאילו שהם נשלחו לממשלה רק על מנת שיהיה להם נוח, ולא כדי שיגשימו מישאלותיהם האידיאולוגיות של שולחיהם.

אותו בני בגין התנגד בדיון בממשלה בדצמבר 2009 להענקת זכות בכורה במדינת ישראל לשפה העברית על פני השפות הערבית והאנגלית. "זו תהיה פגיעה בזכויות הערבים במדינה", התחסד בגין ברוב דאגתו לאזרח הערבי.

קשה להבין גם את ה'סלאלום' האידיאולוגי של חבריו: היו"ר ריבלין, שנושא עיניו לתמיכת הח"כים הערביים במועמדותו לנשיא המדינה ועל-הדרך 'משלם' מראש על תמיכתם; אברך המשי מרידור, שחותר תחת אושיות הכנסת, ריבונותה ועצמאותה, בהסתה את ארגוני השמאל לקעקע החלטה לגיטימית שלה; ומיכאל איתן שנעלב בעת שנתבע ערב הבחירות לחתום על מיסמך נאמנות לעקרונות הליכוד: "אתם לא סומכים עלי?", ועכשיו הסתבר שבאמת אין לסמוך עליו.

כל אותם נסיכים ליכודיים, הטוענים להגנתם כי הם שומרי חומותיו של 'ההדר הז'בוטינסקאי', שוכחים כי אותו ז'בוטינסקי לא התבטל בפני אף אחד, כשהמציא את תורת קיר הברזל ופסק כי שקט הוא רפש.

http://www.news1.co.il/Archive/003-...

תגוביות:

1.בני בגין מראה סימנים גדלים של התנהגות מוזרה. צדק כאשר פרש מן הפוליטיקה וטעה כאשר חזר.מרידור קנה את פרסומו והחל את עלייתו בליכוד במעשה התפרעות מכוער כאשר היה תלמיד למשפטים באוניברסיטה העברית, ותקף את מכונית שר ההגנה הגרמני לשעבר. שר אשר סיפק את הצוללות לחיל הים ותמך בצה''ל. עכשיו הוא מציג עצמו שומר על החוק. עומד לדין של לישכת עורכי הדין על שדרש בונוס - בתוספת לשכרו העצום -מגידמק אם יזכה בדיון . עבירה אתית של עורך דין - בצורה זאת יש לו אינטרס אישי בתוצאות המשפט. עורך דין אמיתי עושה את מלאכתו בהגנה אף על פושע, אבל אינו מזדהה עם הנאשם, ולכן אסור שיהיה לו ענין אישי בתוצאה של המשפט.

2.מה גרם לשינוי המוזר אצל מרידור, בגין, ריבלין ושאר ירקות?

א. הם מקבלים שוחד משונאי ישראל למיניהם.

ב. מופעל עליהם לחץ (ישיר או עקיף) של איומים מהתשקורת ומארגוני הטרור של השמאל.

ג. ההתקדמות הרוחנית בדעת הקהל בישראל, מהווה איום להופעתה של מנהיגות חדשה- אוהבת ישראל אמיתית, שתהפוך אותם לבלתי רלוונטיים.

ד. כל התשובות נכונות.

נ.ב. לגבי בגין אין הרבה מה להתפלא. אביו הפקיר את כל סיני למצרים, בנו, אבינדב בגין, אנרכיסט מפורסם.

5.אין לתמוה. האנשים האלה שינו עמדתם מבלי לעבור למקום אחר
וכאן טמונה הבעיה. מותר לאדם לשנות עמדות, אך אין זה מוסרי שהוא נשאר במפלגתו הקודמת סתם כי הוא נהנה בה ממוניטין וותק. בגין,מרידור, ריבלין ואיתן אינם שייכים רעיונית לימין עוד. בדיוק כמו שקרה לאולמרט ולשרון ששינו עמדתם בסוף דרכם הפוליטית, כך קרה לרביעיה הזאת. החוצפה היא שהם נאחזים בליכוד ומשבשים את המסרים שלו ומאלצים את ביבי לצאת בהצהרה מופרכת שבליכוד דעות שונות. בליכוד חייבת להיות אידיאולוגיה ברורה וימנית, ומי שאינו מזדהה עימה חייב לעזוב את הליכוד. ליברמן מראיין כל מצטרף, וועדה בודקת אותו ואת עמדותיו. לכן אין שם קקופוניה צורמת של עמדות מנוגדות. מן הראוי שהליכוד ישדד את מערכותיו. כל ארבעת המפריעים הללו שייכים בעמדותיהם למר"צ ולקדימה, ולשם הם צריכים לעבור. מקומם אינו בליכוד כלל.

6.ומה דעתכם על הקמת עמותה יהודית שתקרא "האגודה להגנת זכויות המיעוט במזה"ת ובעולם כולו". אם בזכויות, ועוד של מיעוט עסקינן, אז אנחנו היהודים הם המיעוט הממועט ביותר בעולם. אנחנו המיעוט הזקוק להגנה זה אלפיים שנה. אנחנו המיעוט שהעולם מתעמר בו הכי קשה. אנחנו אמנם העם החכם ביותר בבתי המדרש ובאקדמיה, אך בחיים, מחוץ להיכלות הללו, אנחנו סכנה לעצמנו. העם היהודי בהחלט זקוק לאגודה שתקח אותו תחת חסותה. נראה את הקרן החדשה ואירופה הנאורה, מסרבת לתת לנו תקציבים, ואת בית המשפט העליון דורס זכויות מיעוט.

7.אירגון הרופאים הוא חלק מאירגוני קרן ההסתה. שימו לב שבזמן האחרון אין עוד מדברים ומצטטים את חבורת המסיתים והמהונים של האירגונים של קרן ההסתה וההונאה החדשה. זהו! הסיפור שלהם נגמר ציבורית. עכשיו נותר לטפל בהם באמצעות החוק והמשטרה אחרי ועדת חקירה בה נלמד את פרטי ההעברות הכספיות העויינות.

8.ישראל הראל | ליברמן טועה, ליברמן צודק

קשה להבין את ההתנגדות העזה של ארגוני השמאל ותומכיהם בתקשורת ובליכוד להקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית. חשיבה אסטרטגית - ולא הרפלקס המותנה שבו הגיבו - היתה מלמדת אותם שוועדה כזו תרומם את מעמדם מבית ומחוץ, ורק תגדיל את התרומות מהממשלות ומהארגונים מחו"ל. התקשורת, שקובעת מה ישודר מדיוני הוועדה ואילו דברים לרומם ואילו לגחך, היא, א-פריורי (כפי שמגישי ההצעה יכלו להיווכח מאז החל הדיון הציבורי בנושא) לצדם של ארגוני השמאל; במיוחד התקשורת הזרה שתפיק מהדיונים מטעמים מיוחדים.

מה שנחוץ בישראל, וקיים למשל בארצות הברית, הוא "חוק שקיפות" שיחייב כל גוף הנעזר בתרומות מממשלות ומארגונים זרים להצהיר מדי שנה על מקור התרומות, לאילו מטרות הוצאו ומי הנהנים מהן. החוק יכלול ארגוני ימין וארגוני שמאל, יהודיים כערביים: עמותות לאיחוד ירושלים ועמותות לחלוקת ירושלים; ארגונים הטוענים שהמידע שמסרו לוועדת גולדסטון הוא אמת ויציב, וארגונים שמוכיחים שהמידע כוזב ושמטרת הממשלות וארגונים הזרים שמממנים את "שוברים שתיקה" היא למנוע מישראל להגן על אזרחיה. כן, השקיפות תחול על ארגונים שטוענים שצה"ל מבצע פשעי מלחמה, כמו על אלה המוכיחים שצה"ל טהור ונקי וששום צבא בעולם איננו מתקרב - מה שנכון - לסטנדרטים הגבוהים של מוסר הלחימה שלו.

מי שפועל לפי החוק, אין לו ממה לחשוש. בוודאי גופי השמאל הנהנים מגיבוי בג"ץ. אם כבר, גופי הימין, שמחקרים לא מעטים מוכיחים על יחסי איפה ואיפה כלפיהם מצד גוף זה - וגם, כמובן, מהתקשורת - הם שצריכים לחשוש. גוף שרוצה להסתתר מאור השמש, חזקה עליו שיש בו, או שיעלה בו, רקב. והעובדה שהתקשורת, שתמיד משתמשת בנימוק זה כשקיים ניסיון למנוע חקירה, מתייצבת הפעם לימין הארגונים שרוצים להסתיר את שמות הממשלות והארגונים הזרים המממנים את פעולותיהם - לרבות מי שמממן את הרדיפה אחר קצינים - אומרת דרשני. ויותר מכך.

החוק קובע מה מותר ומה אסור לתרום לחברי כנסת, במיוחד למפלגות. מדוע מה שרצוי וחוקי לגבי מפלגות, אינו חוקי ואף פשיסטי לגבי מקורות והיקף המימון הזר לגופים חוץ פרלמנטריים? אני יודע: רוב רובם של הגופים הללו שייכים לשמאל. ומאז שזה מפסיד פעם אחר פעם בבחירות, הארגונים, הנהנים מסימפטיה ונגישות גבוהה לגופים ממשלתיים רשמיים - כמו, למשל, המערכת המשפטית - משמרים את הכוח וההשפעה שאבדו בקלפי, ואינם בוחלים בתורמים שונאי ישראל. זאת האמת.

ואמת זו ידועה לדן מרידור, לבני בגין ולראובן ריבלין. ולכן, בצד התנגדותם (המוצדקת) לוועדת חקירה, עליהם לתמוך ב"חוק השקיפות". מיכאל איתן, חברם באגף הליברלי בליכוד, יזם אותו. אם גם לחוק יתנגדו, סימן הוא שיש כיסוי לטוענים שנתפסו לתקינות פוליטית. וצודק אביגדור ליברמן (שחלק מהדברים שהוא משמיע ראוי לביקורת - אך פשיסט הוא לא), שהליכוד לא מתנהג כמפלגת שלטון. אכן, מאז ומעולם הוא התנהג כך. ראשיו, החל ממנחם בגין ועד בנימין נתניהו (להוציא את יצחק שמיר), מחפשים תמיד לגיטימציה מהשמאל.

האם מעוות זה יוכל לתקון? תמיכת מרידור, בגין ורבלין ב"חוק השקיפות", למשל, תוכל להפריך את טענות ליברמן.

9.אין מזל לישראל.הגויים קיבלו את העולם הזה. אנחנו היהודים קיבלנו את העולם הבא.

קשה לאמר זאת, עוד יותר קשה לחשוב על זה, אך לאור ההתנהלות של המחנה היהודי ותומכיו, כנראה שאין מנוס מלהודות בכך.

כל מי שנוגע בהם- בישראל, כמו מכניס עצמו לכבשן האש.

בגין, רבין, שרון ושות', כולם סיימו במקום הנמוך ביותר בהסטוריה, כשכל אחד שובר את שיאי חברו.

"היו צריה לראש" כפי שמקונן הנביא ירמיהו במגילת איכה- עד שעורפים להם את הראש.

עם מוזר שכזה אין לו מלכות, אך גם אי אפשר למלוך עליו.
ליה 24.11.1117:53
18. החלוצים החדשים ששומרים על שטחי המרעה בגליל בתגובה להודעה מספר 0
השומר החדש: ישנים עם העדרים
יאיר היימן מארגון השומר החדש, מספר על החלוצים החדשים ששומרים על שטחי המרעה בגליל, "אם יש עוז רוח ונחישות לא צריך נשק".

ארגון השומר החדש שהקים לאחרונה נקודות היאחזות חדשות בגליל, קיים היום סדרת נטיעות במצפים השונים בגליל. יאיר היימן מארגון השומר החדש, סבור שבני הנוער שמצטרפים אליהם מקיימים את ערכי הציונות הלכה למעשה, "יש לנו כאן חבר'ה שעושים שנת שרות בציפורי וברמת יוחנן, היום נטענו כאן עצי פרי בשביל הדורות הבאים".

יאיר היימן משוכנע שבני הנוער שמצטרפים אליהם, הם דוגמא ומופת לציונות במיטבה, "הם קמים כל בוקר מוקדם לעבודה, בצהריים הם נחים ואחרי הצהריים יוצאים ללמוד ערכים, בערב הם שומרים על העדרים ועל השטחים".

היימן מספר שזה מרגש לראות את בני הנוער הדתיים והחילונים עובדים יחד לכל אורך שעות היום, "הם לא צריכים לשמור עם נשק, הם מביאים איתם הרבה עוז רוח, חוסן ונחישות, הדתיים מלמדים את החילונים וזה תענוג לראות אותם יחד בלילה שומרים על אדמות המרעה ועל עדרי הבקר מפני הגנבים הערבים".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 24.11.1117:54
19. ארגון חדש -''תצפית'' יתעד מהומות אנרכיסטים ביו''ש בתגובה להודעה מספר 0
ארגון חדש יתעד מהומות אנרכיסטים ביו"ש
ארגון חדש, 'תצפית', מתעד מהומות אנרכיסטים ופלשתינים ביו"ש ובמזרח ירושלים. "אם יהיו חומרים טובים התקשורת לא תתעלם מאיתנו".

לפני כשבוע וחצי הוקמה יחידת 'תצפית' לתיעוד וצילום אירועי פרובוקציה שמאורגנים ברחבי יו"ש על ידי אנרכיסטים ופלשתינים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אמוץ אייל, רכז הפרויקט, שסיפר לנו על המהלך ועל חשיבותו.

"אנחנו מתלוננים שהתקשורת לא מציגה את הצד שלנו, אבל בדיקה מעמיקה קצת יותר מוכיחה שגם אנחנו אשמים בכך. אנחנו פשוט לא שולחים חומרים, ולעומת זאת הצד השני מתעד כל פרובוקציה שהוא מארגן, עורך ושולח למערכות העיתונים".

כדי להתמודד עם המציאות הזו חולקו מצלמות סטילס ווידאו למתנדבים שפוזרו ברחבי יהודה ושומרון ובשכונותיה המזרחיות של ירושלים. המתנדבים מתעדים אירועים ומעבירים אותם הן לתקשורת והן לטיפול משפטי, כשזה הצורך הנדרש.

"יש אירועים קבועים מראש ויש אירועים יזומים כמו הכניסה ליריחו, ויש הפתעות שגם אליהם האנשים שלנו מגיעים ומתעדים. אני מקווה שבעתיד באמת נהיה בכל מקום. כעת אנחנו בשאיפה לכך", הוא אומר.

לטעמו אם יציג הימין בישראל חומרים צילומיים חדשותיים לא תוכלנה מערכות התקשורת להתעלם מהצד הימני של המתרס הפוליטי בישראל. "הם אמנם נגדנו, אבל הם גוף מסחרי ולכן הם יעשו שימוש בחומרים שלנו, אם הם יהיו חומרים טובים", הוא אומר.

כאמור, הצלמים המתנדבים של 'תצפית' מפוזרים גם בשכונות מזרח ירושלים ולדברי אייל רק באחרונה חשפו לא מעט אירועים שאפילו המשטרה ניסתה להתעלם מהם, כדוגמת ירי כדורי המתכת לעבר בתים בשכונת שמעון הצדיק. "אנשי תקשורת שפנינו אליהם פנו למשטרה והיא ניסתה להכחיש, עד שבאו הצילומים שלנו והוכיחו את הדברים. כך היה גם בתקיפה של שוטר מג"ב בירושלים. המשטרה הכחישה עד שהצילומים הוכיחו שאכן השוטר הותקף".

בהיות הארגון החדש ארגון נטול אמצעים כלכליים, מבקש אייל מאזרחים המבקשים לתמוך בארגון ובמקרה משדרגים את מצלמתם הביתית - לא להיפטר ממנה כל כך מהר. ניתן להעבירה לאנשיו.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.איך לא הקימו את הארגון הזה עד עכשיו? למה חיכו בדיוק?

2.אפשר לפנות אלינו במייל:
tazpit9@gmail.com

3.יחידת תצפית - העיניים שלנו בשטח

http://www.youtube.com/watch?v=e1CP...
ליה 24.11.1117:57
20. לנדאו: חרם נגדי על החברות שבונות את רוואבי בתגובה להודעה מספר 0
שר התשתיות הינחה גופים ממשלתיים לא לעבוד עם החברות שחתמו עם הפלסטינים על הסכמה שלא לשתף פעולה עם חברות הפועלות ביו"ש

חרם ישראלי נגדי

שר התשתיות, עוזי לנדאו, שלח היום סדרת מכתבים לגופים ממשלתיים, והינחה אותם לא לעבוד עם החברות שחתמו עם הפלסטינים על הסכמה שלא לשתף פעולה עם חברות הפועלות ביהודה ושומרון.

"משרד התשתיות בראשותי לא יסבול אפליה בין קבוצות שונות של אזרחים, שמנוגדת לערכיה היסודיים של מדינת ישראל" כותב השר.

המכתבים נשלחו כאמור, לכל יחידות הסמך והחברות שתחת סמכות המשרד. ביניהם לראש רשות המים, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יו"ר דירקטוריון נתיבי גז לישראל יו"ר דירקטוריון חברת מקורות ויו"ר דירקטוריון חברת תשתיות נפט.

לנדאו זעם על החברות וקבע שהן לא יזכו לסיוע מגופים שתחת אחריות משרד התשתיות.

גם מנכ"ל משרד התשתיות קיבל הנחיה האוסרת על הגופים שבאחריותו לעבוד עם החברות שבונות את העיר הפלסטינית.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 24.11.1117:57
21. יסוד קרן ''עוד אבנך'' לשיקום הריסות יהודה ושומרון בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 24.11.11 בשעה 18:01 בברכה, ליה

הכרזת קרן הבנייה ביהודה שומרון ובנימין

הזמנה למעמד יסוד קרן "עוד אבנך"
לשיקום הריסות ולקידום בניה ברחבי יהודה ושומרון

ביום שלישי כ' שבט 25.1.11 בשעה 18:00 בישוב "עדי עד" שבגבעות שילה.

הם הורסים - אנחנו בונים! יחד נשמור על ערי אלוקנו!

המטרה: תמיכה בבנייה מחודשת ומהירה של כל בית שנהרס ע"י המנהל.

היעוד: לא יהיה מקום בארץ-ישראל בו ייאסר על יהודי להקים בית.

התומכים: גדולי הרבנים, אישי ציבור, הארגונים לשלימות הארץ.

הנהלה:

בני קצובר, מוסה כהן, איציק שדמי, ענת לבני, בעז העצני, מאיר ברטלר, שמואל זנגי

בהסכמת הרבנים הגאונים שליט"א:

הרב דוב ליאור - רב עיר הקודש חברון, וראש רבני ארץ ישראל

הרב שמואל אליהו - רב עיר הקודש צפת

הרב נחום רבינוביץ - ראש ישיבת "ברכת משה" מעלה אדומים

הרב ישראל אריאל - ראש "מכון המקדש", אב"ד בי"ד לעניני עם ומדינה

הרב שלום דב וולפא - ראש מכון "הרמב"ם השלם", יו"ר "ארץ ישראל שלנו"

הרב אליקים לבנון - רב "אלון מורה" והמועצה האזורית שומרון

הרב דוד דודקביץ - רב הישוב "יצהר"

הרב יצחק ברנד - רב בישוב עמנואל

אישי צבור תומכי הקרן:

משה פייגלין - ראש חטיבת "מנהיגות יהודית"

עו"ד אליקים העצני - קרית ארבע, חברון

נדיה מטר ויהודית קצובר – "נשים בירוק"

מרדכי לאנד - אגודת חלמי"ש

משה זר - גואל קרקעות השומרון

עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים

http://www.associationchalamish.022...

http://www.associationchalamish.022...

http://www.associationchalamish.022...
ליה 24.11.1118:02
22. הכנסת הצטרפה לועדת המעקב הציונית הספונטנית: בתגובה להודעה מספר 0
שדולה חדשה תילחם בדה לגיטמציה נגד ישראל

ח"כ (תא"ל במיל) מירי רגב הקימה השבוע את "השדולה הציבורית בכנסת להתמודדות עם איום הדה לגיטימציה נגד מדינת ישראל".

ח"כ (תא"ל במיל) מירי רגב (הליכוד) הקימה השבוע את "השדולה הציבורית בכנסת להתמודדות עם איום הדה לגיטימציה נגד מדינת ישראל".

"התגברות הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והפעולות הננקטות נגד המדינה הופכים אט אט לאיום אסטרטגי. זהו איום וסכנה מסוג חדש. האיומים המוכרים עד היום היו איומים מסוג עוצמה קשה, אולם איום הדה-לגיטימציה מבקש להפעיל עוצמה רכה", אמרה רגב.

"אסטרטגיית מאבק זו נגד מדינת ישראל נולדה בועידת דרבן 2001. הרעיון המרכזי שלה כולל שימוש בארגונים חוץ פרלמנטאריים אשר פועלים תוך ניצול ציני של שיח זכויות האדם לייצר למדינת ישראל דה-לגיטימציה ולמתגה כמדינת אפרטהייד".

רגב מציינת כי מטרת השדולה להילחם בין השאר בטענות השיבה, אפרטהייד, רדיפת קציני צה"ל בארץ ובחו"ל, השתמטות משירות צבאי, וקריאה לסרבנות, דו"ח גולדסטון, הקריאות לחרם הכלכלי, אקדמי, תרבותי ופוליטי נגד מדינת ישראל.

לדברי רגב "במישור החרם לבדו, ניתן למנות נזקים ממשים למדינת ישראל הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים. חברות ישראליות רבות עובדות תחת משטר של הפחדה מצד ארגונים שונים המבקשים ליצור תנאים המקשים על שוק חופשי".

בימים הקרובים ח"כ רגב תצרף עשרות חברי כנסת למען השדולה. בתחילת החודש הבא תקיים ח"כ יום עיון בכנסת בנושא הדה לגיטימציה נגד מדינת ישראל. במסגרתה תושק באופן פומבי השדולה הציבורית. "מטרת השדולה לעורר דיון ציבורי ופרלמנטרי ולהציע לממשלה מתווה פעולה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 24.11.1118:20
23. המדינה לבג''ץ: לאטום את המסגד בבורין בתגובה להודעה מספר 0
בהודעה שמסרה המדינה לקראת הדיון שיתקיים בעתירת תנועת רגבים מחרתיים נאמר כי יש לאטום את המסגד כפי שנאטם בית הכנסת באל מתן

"המשיבים סבורים כי על מועצת בורין לאטום את המסגד כולו" - כך הודיעה הערב המדינה בתשובה לבג"ץ בעתירה שהגישה תנועת רגבים נגד בניית מסגד בכפר בורין שבשומרון באופן בלתי חוקי.

תנועת רגבים הפועלת לשמירת אדמות הלאום הגישה עתירת ראי, לאחר שבמקרה של בית כנסת שנבנה ביישוב אל מתן בשומרון תוך שהתגלו בבנייתו פגמים חוקיים קלים - איימו במינהל האזרחי להרוס את המבנה, וכפשרה המתיישבים אטמו את המבנה. רגבים הגישה את אותה העתירה כנגד בניית מסגד בכפר בורין הסמוך, אשר נבנה בצורה בלתי חוקית. המדינה אישרה את טענות רגבים בדבר אי חוקיות המבנה אך טענה כי הוא אינו עומד בראש סדר עדיפויות לאכיפת בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון. שופטי בג"ץ הוציאו צו ביניים בו הורו כי עד להחלטה תיפסק הבנייה.

לפני כשבועיים גילו פקחי רגבים כי בניית המסגד נמשכת כרגיל תוך הפרת צו הביניים של בג"צ ודריסה וצפצוף על שלטון החוק. רגבים הגישה הודעה על כך לבג"ץ וביקשה דיון מהיר בסוגיה, מאחר ולשיטת המדינה הפרת צווים שיפוטיים של בג"ץ עולים לראש סדר העדיפויות, באכיפת בנייה בלתי חוקית ביו"ש.

לאור הפרת צו הביניים שהוציא בג"צ בעתירה שהגישה תנועת רגבים, הודיעה היום המדינה בהודעה שמסרה לקראת הדיון שיתקיים בעתירה ביום שלישי, כי יש לאטום את המסגד כפי שנאטם בית הכנסת באל מתן.

באת כוחה של המדינה, הסגנית הבכירה לפרקליט המדינה ,עו"ד הילה גורני אישרה שוב את טענות רגבים בדבר אי חוקיותו של המבנה ובצורך באכיפה כנגדו, ופירטה את הפעולות שנקטו הרשויות כנגד המסגד - כולל ביקור פקחי המינהל האזרחי במקום בשבוע שעבר ב 14.2.11 - שתיעדו את המשך העבודות ובהן: השלמת העבודה לצריח, והשלמת הקומה השניה והשלישית במבנה. כתוצאה מכך נפתחה חקירת משטרה פלילית נגד הבונים.

לדבריה - מועצת בורין הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה לפעול לאטימת צריח המבנה בשל הפרת צו הביניים, והמדינה ביקשה מהמועצה להגיש הודעה מסודרת ברוח זו לבית המשפט.

יחד עם זאת מדגישה הפרקליטות "המשיבים סבורים כי על מועצת בורין לאטום את המסגד כולו ולא רק את צריח המסגד, על מנת להגשים את תכלית האכיפה".לגבי הפרת צו הביניים - נמסר בתשובת המדינה - כי ראש המינהל האזרחי החליט כי לאור הרגישות המיוחדת הקיימת, מאחר ומדובר במבנה דתי, וכן לאור הודעת מועצת בורין על כוונתה לפעול לאטימה - לנסות להביא להפסקת עבודות ומניעת עשיית שימוש במבנה בדרך של הידברות עם מועצת בורין.

בתנועת רגבים אמרו הערב כי "לאחר חודשים ארוכים של התחמקויות ונסיונות להטוטים משפטיים מודה הערב לראשונה המדינה כי יש לאטום בצורה מוחלטת את המסגד אשר נבנה בצורה בלתי חוקית. צדק צריך להיעשות וגם להיראות. אנו מקווים כי בית המשפט יפעל לאכיפה שיוויונית באותה יעילות ובאותה מהירות כפי שנהגו המדינה ובג"ץ במקרה של בית הכנסת באל מתן, דבר שלא יאפשר למדינה להתחמק ממחויבותה לביצוע האכיפה - דבר אשר יפגע בבג"ץ.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 24.11.1118:21
24. 'ארכה' והסכמי רואבי - ''אין מענה'' בתגובה להודעה מספר 0
בחברת ציוד החשמל 'ארכה' מנסים שלא להגיב לטענות על מעורבותה בהקמת רוואבי תוך החרמת ישובי יו"ש הגולן וחלק מירושלים.

נמשך המעקב האינטרנטי אחר החברות המסייעות להקמת העיר הפלסטינית רוואבי, אותן חברות שהסכימו לקבל את תנאי החוזה המחרים תוצרת הגולן, יהודה ושומרון וחלק מירושלים.

למערכת ערוץ 7 ולארגונים שונים ממשיכים להגיע דיווחים של אזרחים, חלקם עובדי חברות, המדווחים על מעורבותן של עוד ועוד חברות ישראליות בהקמת העיר.

בין החברות ששמן עלה בימים האחרונים נמצאת גם חברת אספקת החשמל "ארכה" מהגדולות בישראל בתחום זה.

במהלך הימים האחרונים ניסתה מערכת ערוץ 7 לאמת את הנתון ויצרה קשר עם לשכת מנכ"ל החברה אך שוב ושוב נדחתה הפנייה בתואנות שונות, עד שהבוקר הגיעה תגובה קצרה שנדמה כי יש בה כדי להוכיח על אמיתות המידע בדבר מעורבות ארכה בהקמת רוואבי ובהחרמת חברות יהודיות.

נציגת ההנהלה אמרה תחילה כי אינה מצליחה להשיג את המנכ"ל בימים האחרונים אך מאוחר יותר אמרה "התשובה שלנו - אין מענה". כשהתעקשנו לקבל תתגובה ברורה יותר שבה הנציגה וסיכמה את תגובת ההנהלה במילים "אין מענה".

באמצע חודש ינואר דווח כי חברת הבנייה איטונג ויצרנית הכבלים טלדור חתמו על הסכמים לשילובן בהקמת העיר הפלסטינית רוואבי הסמוכה לרמאללה.

מנהלת העיר ציינה כי כל ההסכמים עם החברות הישראליות להקמת העיר כוללים סעיף סטנדרטי, המחייב כל משתתף להימנע מרכישת מוצרים או שירותים שמקורם בהתנחלויות, מזרח ירושלים ורמת הגולן.

וועד מתיישבי השומרון הודיע בעבר על יוזמה חדשה על מנת לחשוף את החברות הישראליות שהתחייבו להחרים את תוצרת ההתיישבות ביש"ע על מנת לבנות את העיר הפלשתינית רוואבי.

הוועד בנה עמוד באתר המאובטח של הוועד http://vshomron.co.il ובו אפשרות להשאיר פרטים ולמסור את שמן של החברות. בוועד מתיישבי השומרון הודיעו כי יבחנו כל פנייה ואם היא תימצא נכונה, ישלם הוועד 500 שקלים למוסר המידע.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 24.11.1118:22
25. לבצע מעקב בטחוני מקיף על ג'יסטריט מתבקש! בתגובה להודעה מספר 0






Friday, February 18, 2011J Street's PR front mobilizes support for anti-Israel UN Resolution
J Street has taken a lot of heat for supporting an anti-Israel UN Security Council Resolution. J Street's "so open-minded about what constitutes support for Israel," Representative Gary Ackerman stated, "its brains have fallen out."
Instead of backing away from the anti-Israel policy, J Street has launched a campaign to secure allies for its position.

J Street's director Jeremy Ben-Ami is the co-owner of an Israeli PR company named Ben-Or Communications. Not surprisingly, Ben-Or's clients include many of Israel's most active and vocal opponents. Watch for many of those clients to star in J Street's upcoming Washington Conference, apparently part of the J Street-Ben-Or self-dealing conspiracy.

Yesterday, a group called "The Elders" issued a statement calling on the U.S. Government to permit passage of an anti-Israel resolution at the UN Security Council.

According to the UN rules, a U.S. veto would bury the resolution. And according to long-standing American policy, the United States has blocked resolutions designed to isolate Israel and to replace the negotiations process with a UN fiat.

Ben-Ami at Sheikh
Jarrah demonstration

Jimmy Carter at Sheikh
Jarrah demonstration

Who are the Elders? A group of former world leaders now in their height of dotage and depth of irrelevance, people like Jimmy Carter, Desmond Tutu and Mary Robinson, detractors of Israel who all believe that Israel practices apartheid.


Who published the Elders' statement? None other than Dana Zimmerman who handles the J Street account at Ben-Or Communications. Here's the heading on her email:

The Elders urge US not to block UN resolution on Israeli settlements
danazim_benor.co.il@reply.bronto.com; on behalf of; Dana Zimmerman

http://www.jikileaks.com/
ליה 24.11.1118:23
26. EXPOSING J STREETS CORRUPTION FRAUD AND LIES בתגובה להודעה מספר 0




The documentation of J Street's fraud, misrepresentation and corruption
- Document: Ben-Ami's Israeli firm's corporate papers
According to the Corporate Registration office of the Israeli Ministry of Justice, Ben-Ami owns 15 percent of Ben-Or Communications.

According to the form (highlighted in yellow) Ben-Ami owes 30 shares of Ben-Or. Oriella Ben-Tzvi is a co-owner with 170 shares.

לצפיה במסמך היכנסו לקישורית:

http://www.jikileaks.com/p/corporat...

2.- Invoice: Carter billed by Ben-Ami's company

לצפיה במסמך היכנסו לקישורית:

http://www.jikileaks.com/p/document...

3.Press release for the "Elders" emailed by Ben-Or
The press release below was sent by Ben-Or's Dana Zimmerman on October 19, 2010. Note the "from" line and the Elders' address at the end of the press release -- 11 Rothschild in Tel Aviv -- Ben-Or's offices.


Dana Zimmerman's biography provided by Ben-Or shows that she is the account manager for J Street.
"Zimmerman applies this know-how in her work as a spokesperson for non-governmental organizations such as human rights group Yesh Din, Volunteers for Human Rights, Ir Amim and J-Street."


======


From: danazim=benor.co.il@reply.bronto.com; on behalf of; Dana Zimmerman


The Elders urge comprehensive approach to Arab-Israeli peace
Palestinians suffering from division and lack of regional support
Low expectations among Arab countries that peace talks will succeed
Mary Robinson, Ela Bhatt and Lakhdar Brahimi were joined by Jimmy Carter for meetings in Cairo and Damascus. They depart Syria later today for Jordan, followed by Israel and the West Bank.
Damascus, Tuesday 19 October 2010
FOR IMMEDIATE RELEASE
The Elders have called for a more comprehensive approach to the Israeli-Palestinian peace talks following discussions with officials, civil society, business and young people in Gaza, Egypt and Syria. During their visit to the region, the Elders have repeatedly heard that there are very low expectations that the current U.S.-led talks between Israel and the Palestinian Authority will succeed.
The leader of the Elders’ delegation, former Irish President, Mary Robinson said: “A far greater sense of urgency is needed. People are tired after almost two decades of talks. They keep telling us that there is too much focus on process and not enough on results. They are asking themselves whether the United States and the Quartet are more interested in managing the conflict than resolving it. As Elders, we believe the two-state solution has the potential to deliver peace – but a more energetic and comprehensive approach is needed. ”
The Elders believe that the Arab Peace Initiative is a sound basis for sustainable peace. As well as hearing views on regional attitudes to the Israeli-Palestinian process, the Elders discussed prospects for peace between Syria and Israel with President Bashar al-Assad in Damascus. The Elders believe Syria-Israel peace negotiations should recommence as soon as possible. At same time, it is important that talks start when both sides are ready. To start and fail repeatedly is not helpful to any process.
Former U.S. President Jimmy Carter said: “My fellow Elders have briefed me on their visit to Gaza – which confirms my fears that the situation is deteriorating sharply for the people trapped there. The blockade is one of the most serious human rights violations on Earth and it must be lifted fully. Expectations across the region for the current talks between Israel and the Palestinians are very low. One of the foundations of hope is to see things getting better, but things are not improving. How can you expect people without hope to believe in a better future?”
A central theme of the Elders’ talks in the region has been the urgent need for Fatah and Hamas to provide the Palestinian people with unified leadership. Primary responsibility for reconciliation lies with the parties, but the Gaza blockade and the international boycott of Hamas complicate this effort. The Elders are concerned that Fatah and Hamas are arguing about minor issues and the location of talks rather than major issues that need to be resolved. Palestinian divisions are further compounded by pressure from outside forces.
Former Algerian Foreign Minister Lakhdar Brahimi said: “The Palestinian people are paying the price for the divisions in their leadership and in the region. Peace talks between the Palestinians and Israel won’t go anywhere until Hamas and Fatah work out their differences. In my view there should be greater Arab support for the Palestinians, rather than playing out rivalries in the Palestinian arena. The international community’s boycott of Hamas is counterproductive. Hamas represents an important Palestinian constituency, whether you agree with them or not.”
Ela Bhatt, a Gandhian who is committed to non-violent struggle, has urged Palestinians to be more creative and self-reliant in their resistance to the occupation. “It is not easy to talk about non-violence with people who have to face violence every day. But I believe the people we have met can find a non-violent way forward. The key is self-reliance. Gaza in particular is controlled by powerful outside forces. If the people take development and peaceful resistance in their own hands, and make that part of their strategy, then those with weapons will eventually find themselves irrelevant.”
For more information about The Elders’ work in the Middle East during their visit including media releases, blogs, photos and videos, please go to http://www.theelders.org/middle-eas...
For updates and media opportunities, please register at media@theElders.org

ABOUT THE ELDERS
The Elders are an independent group of eminent global leaders, brought together by Nelson Mandela in 2007, who offer their collective influence and experience to support peace-building and help address major causes of human suffering.
The Elders are Martti Ahtisaari, Kofi Annan, Ela Bhatt, Lakhdar Brahimi, Gro Brundtland, Fernando Henrique Cardoso, Jimmy Carter, Graça Machel, Mary Robinson and Desmond Tutu (Chair). Nelson Mandela and Aung San Suu Kyi are honorary Elders.
Four members of the Elders will take part in this visit to the Middle East:

Mary Robinson (delegation leader), former President of Ireland, former United Nations High Commissioner for Human Rights.
Ela Bhatt, Gandhian and founder of the million-strong Self Employed Women’s (SEWA) Association of India.
Lakhdar Brahimi, former UN Envoy, former Foreign Minister of Algeria
Jimmy Carter, former President of the United States of America (1977-81)

MORE:
Website: www.theElders.org
Facebook: www.facebook.com/theElders
Twitter: www.twitter.com/theElders

http://www.jikileaks.com/p/email-pr...
ליה 24.11.1118:25
27. EXPOSING J STREETS CORRUPTION FRAUD AND LIES בתגובה להודעה מספר 0
הצגת המסמכים המשך:
משרד אוריאלה בן צבי המנהל את החרם על מוצרים ישראלים בידי הערבים פועל בשיתוף פעולה עם ג'יסטריט:

4.- Invoice: J Street pays Ben-Ami's company $32k

לצפיה במסמך היכנסו לקישורית:

http://www.jikileaks.com/p/document...

5. Document: J Street/Ben-Or congressional mission
Below is a copy of the invitation sent to Israel's Foreign Minister Danny Ayalon by J Street Educational Fund director Jeremy Ben-Ami and Warren Clark, director of Churches for Middle East Peace (CMEP). Partners of CMEP have advocated boycott campaigns against Israel.

Note the contact for the letter: Shiri Orian of Jeremy Ben-Ami's Ben-Or PR company.

לצפיה במסמך היכנסו לקישורית:

http://www.jikileaks.com/p/document...

6.- Invoice: The "Elders" pay Ben-Or, co-owned by Ben-Ami

Mary Robinson (left) and Naomi Chazan of the
New Israel Fund during recent Elders visit
Below is a copy of a recent invoice from Jeremy Ben-Ami's Ben-Or company in Israel to the "Elders," a group of former leaders well-known for their animosity to Israel. The Elders include Jimmy Carter, Desmond Tutu of South Africa and Mary Robinson of Ireland who presided over the infamously anti-Israel 2001 Durban conference.
לצפיה במסמך היכנסו לקישורית :

http://www.jikileaks.com/p/invoice-...

7.Jewish group pays PR firm co-owned by its president
J Street ‘self-dealing’ seen as ‘very messy’

The Middle East lobby J Street — a tax-exempt 501(c)4 organization — paid tens of thousands of dollars to a consulting firm co-owned by its founder and president, Jeremy Ben-Ami, according to internal documents obtained by The Washington Times.

The documents, including invoices sent to J Street, show that Ben-Or Consulting — the Tel Aviv-based public-relations firm Mr. Ben-Ami co-founded in 1998 while living in Israel — charged J Street at least $56,000 over a roughly six-month period.

Though Mr. Ben-Ami ceased a day-to-day managerial role with Ben-Or a decade ago, he remains a 15 percent shareholder in the company, according to the May 2010 Dun and Bradstreet listings, as well as current filings with the Israeli Ministry of Justice.

According to nonprofit analysts, Mr. Ben-Ami's stake creates a conflict of interest that runs afoul of ethical — if not legal — restrictions on acts of "self-dealing," in which an officer in a tax-exempt organization receives undue benefit from that organization's transactions.

"Even if it's technically legal, it gets very messy when you have these sorts of deals going on because, if you're going to benefit on the other end of it, be it 100 percent or 5 percent, it raises questions about objectivity and the arms' length in the transaction," said Ken Berger, president of Charity Navigator.

"If you want your organization to use a particular company, ideally there would be a clean break one way or the other. So you would either sell off your interest in that company or step down from the board during the period of time when this is going so that there would be no question as to what's going on in the boardroom."

Mr. Ben-Ami declined repeated interview requests, but provided a statement through a spokesman:

"I founded Ben-Or together with Oriella Ben-Zvi in 1998. When I left in 2000, I relinquished all rights to ongoing compensation from Ben-Or in any form. I have received no payments from the company in the past 11 years and have had no role in the management or operation of the firm.

"At the time of my departure, as a token of my role as a co-founder, we left 15 percent of the shares of the firm in my name — an agreement that has no financial implications for me personally, for J Street or for the firm."

Organizations that file with the IRS as 501(c)3's and 501(c)4's must be run as not-for-profit groups. Groups that are 501(c)4 groups, however, are permitted to use more of their time for lobbying and political activities and are not required to disclose their donors the way that 501(c)3 organizations do.

J Street, which bills itself as the progressive alternative to the American Israel Public Affairs Committee (AIPAC) and other pro-Israel groups, has been under fire recently, after The Times reported in September that, contrary to Mr. Ben-Ami's long-standing denials, the group had received $750,000 from billionaire George Soros and $811,697 from Hong Kong donor Consolacion Esdicul.

The full extent of J Street's business relationship with Ben-Or is unclear, but a sample of Ben-Or invoices establish that it involved several transactions.

One marked May 1, 2010, requests payment of $32,581.77 for service fees and expenses associated with the April 2010 visit of a J Street delegation to Israel and the West Bank.

A Feb. 8 letter from Mr. Ben-Ami to Israeli Deputy Foreign Minister Danny Ayalon requesting a Feb. 16 meeting for a congressional delegation sponsored by the J Street Education Fund — J Street's 501(c)3 arm — indicates that Ben-Or was hired for that trip as well. "Your office can contact Shiri Ourian … at any time to discuss the details of the sponsored trip and our organization," it says.

On Nov. 1, 2009, J Street was charged $4,194 for an unspecified "project."

Another invoice, dated Oct. 26, 2009 — the date of J Street's inaugural conference — appears to charge the group 73,310.80 new Israeli shekels ($19,292.32 at the time) for expenses and service fees associated with "public relations and event coordination."

James Abruzzo, co-director of the Institute for Ethical Leadership at Rutgers Business School, said that aside from a nonprofit's obligation to vet multiple firms in a "competitive-bidding process," someone in Mr. Ben-Ami's position would at a minimum have to disclose his stake in the firm and recuse himself from any decision to hire it.

Even if those conditions were met, Mr. Abruzzo said, "it still doesn't feel right."

"There's a certain amount of trust that is one of the assets of a nonprofit," he said. "And if you undermine that trust by doing something that even seems like it's self-dealing, that's injurious to the organization."

501(c)4 and 501(c)3 organizations are required to report "business transactions involving interested persons" on their annual Form 990 tax returns. On J Street's most recent form — covering the fiscal year from July 1, 2008 to June 30, 2009 — one J Street official was designated an interested party, though it was not Mr. Ben-Ami.

According to the form, J Street paid $61,000 in the reporting year to Gerstein Agne, the consulting firm of Jim Gerstein, vice president of J Street's board.

"The payment was at fair-market value," the form says, though it does not indicate whether other firms were explored before Gerstein Agne was hired.

Charity Navigator's Mr. Berger said that without a competitive-bidding process, "you're getting into some very gray area, and you don't want to have a look back from the IRS later that's going to bite you."

"In other words," he said, "if you have a financial interest in the company and then the IRS checks and sees that the decision was based without looking at any other options — because you said it was the best, then there's exposure there."

The documents also hint at an added level of collaboration between J Street and Ben-Or.

In a March 1, 2010, e-mail from senior Ben-Or partner Didi Remez to Noam Lekach — communications coordinator for Amnesty International's Israel branch, a Ben-Or client — Mr. Remez suggested a fundraising vehicle through which they could "raise the necessary amount" to buy drums for an anti-settler demonstration in the disputed East Jerusalem neighborhood of Sheik Jarrah: "Maybe via the J Street student list," he wrote.

When reached by e-mail, Mr. Remez declined comment on whether he had used the list or had J Street's permission to do so.

Ben-Or's website lists 91 (mostly Israeli) clients, including peace groups, human rights organizations, international figures, such as former President Jimmy Carter, and campaigns for Israeli politicians from the center-left Labor Party and the more leftist Meretz party. Though the client list included Americans for Peace Now — J Street's leading organizational ally in the U.S. — J Street was absent as of press time.

A statement from Ben-Or, facilitated by a Ben-Ami spokesman, echoed Mr. Ben-Ami's statement that he received "no compensation" for the past 11 years. But it called into question his claim that his stake in the company had no financial implications for him, saying "he would receive 15 percent of the proceeds if the firm is ever sold."

Mr. Ben-Ami declined requests to explain his arrangement with Ben-Or or to provide evidence that he had forfeited all dividends upon leaving the firm. His spokesman promised The Times a letter from the lawyer who oversaw the agreement, but no letter was ever received.

Mr. Ben-Ami has earned plaudits for his managerial skills — since its 2008 inception, J Street has built itself into a political force on the Jewish left — but he also has drawn fire for a string of misleading and evasive statements regarding J Street controversies.

He had long denied the Soros funding, telling Moment magazine earlier this year that "we got tagged as having his support, without the benefit of actually getting funded!" He later apologized for being "less than clear" on the matter.

The Times subsequently reported that J Street had helped facilitate meetings between members of Congress and Judge Richard Goldstone, author of a U.N. report that accused Israel of systematic war crimes in its three-week 2008-2009 war against Hamas in Gaza. The information was gleaned from former Israeli Knesset member Colette Avital, who told The Times that she had stepped down as J Street's Israel liaison in part because of the group's "connection to Judge Goldstone."

"When Judge Goldstone came to Washington, suggesting that they might help him set up his appointments on Capitol Hill," Ms. Avital said.

In a statement to the Times, Mr. Ben-Ami said J Street "reached out to a handful of congressional staff to inquire whether members would be interested in seeing Judge Goldstone," thinking it would "be a good idea for him and for members of Congress to meet personally."

According to a follow-up report by the Jewish Telegraphic Agency, "Jeremy says that, after that info-sharing and those calls, J Street solicited Avital's advice on whether to make such appointments. She said Goldstone was at that time regarded as something akin to the devil in Israel, and that it would harm J Street's brand. Jeremy says he took the advice."

But a day earlier, in a conference call with The Times, Mr. Ben-Ami said emphatically that there had been no such discussion: "The entirety of our communication with Ms. Avital concerning Judge Goldstone was her inquiring of me, whether e-mail or by phone, I don't remember — whether or not J Street was in fact helping with Judge Goldstone's visit to Congress, and me telling her, 'No, we're not.'"

© Copyright 2011 The Washington Times

http://www.washingtontimes.com/news...














































http://webcache.googleusercontent.c...
ליה 24.11.1118:30
28. EXPOSING J STREETS CORRUPTION FRAUD AND LIES'' בתגובה להודעה מספר 27
המשך:

8.ג'יסטריט ניסו להכחיש קבלת כספים מג'ורג' סורוס. הם שיקרו אך להלן המסמך:

At first J Street denied contributions from George Soros

Now we know that Soros always supported J Street

http://www.politico.com/static/PPM1...

9.מי תומך בג'יסטריט?כסף ערבי מסעודיה.הם עובדים עבור הערבים תמורת כסף:

Why do Saudi Arabia's supporters in DC contribute to J Street's PAC?

Money from Saudi lawyers and foreign agents according to the Federal Elections Commission

The Saudis Take a Stroll on J Street
There are some very close ties between Saudi Arabia, the Arab American Institute, and J Street.


Talk about a tough sale. Imagine being Saudi Arabia’s public relations firm in the United States in the months after the 9/11 attacks, which were perpetrated by 19 terrorists, 15 of whom were Saudi nationals. Shilling for a tarnished Saudi Arabia was the daunting task that faced Qorvis, a Washington-based PR company. The $14 million contract surely compensated.

In their 2002 contract, Qorvis promised to “draft and/or distribute talking points, press releases, fact sheets, and op-ed pieces in order to promote the Kingdom, its commitment to the war against terrorism, peace in the Middle East, and other issues pertinent to the Kingdom.”

Soon thereafter, a new organization appeared on the American scene, the “Alliance of Peace and Justice in the Middle East.” In April 2002, the organization ran radio spots on dozens of stations across the U.S. extolling the Arab Peace Initiative proposed by then-Crown Prince Abdullah and attacking Israel’s settlements.

According to one ad: “The fair plan end the senseless violence in the Mideast.” The plan involved Israel’s “withdrawal from the Palestinian land it has unjustly occupied for years. … There will be no more midnight raids and random searches, no more violence.” “Start the peace — end the occupation” is the phrase that ends the ads. It is followed by the words “paid for by the Alliance of Peace and Justice.”

Who was behind the alliance? One American Jewish activist tracked them back to a Virginia address, which just happened to be the offices of Qorvis.

Eight months later, in documents submitted to the U.S. Justice Department’s Foreign Agents Registration Office (FARA), Qorvis began to fess up. They listed receipt of $679,000 from the Alliance of Peace and Justice for “payment for radio, television, and print ads.”

In a tiny footnote, Qorvis added this classic piece of obfuscation:

Registrant assisted in the preparation and placement of certain advertisements to promote the Saudi Middle East peace plan that were prepared by the Alliance for Peace and Justice, an American organization concerned about the Middle East peace process. The Alliance paid Qorvis for work on the advertisements. At the time of these payments, the Alliance was funded by a bridge loan from the Embassy of Saudi Arabia. The Alliance received its permanent funding from the Council of Saudi Chambers of Commerce and Industry, through its Committee for the Development of International Trade and the Alliance repaid the loan to the Embassy. The Council, including the Committee, is based in Saudi Arabia, with its principal offices in Riyadh, Saudi Arabia. The advertisements prepared by the Alliance for the Council were filed with the Department of Justice on April 29, 2002.

When he was confronted by reporters in 2002, Qorvis CEO Michael Petruzzello told them that the financial backers of the “alliance” included the Arab American Institute (AAI), the U.S.-Saudi Arabian Business Council, and the Arab-American Anti-Discrimination Committee.

In December 2004, the other shoe dropped when the FBI raided several Qorvis offices as part of FARA compliance investigations. A grand jury was convened, but details of their findings were never made public.

As of November 2009, no FARA registration was ever made by the Alliance of Peace and Justice despite Qorvis’ claim that Saudi institutions paid the alliance, and despite Qorvis’ portrayal of the alliance as a separate American organization. Nor are there FARA filings for one of the organizations named by Petruzzello, the Arab American Institute, despite their receipt of $300,000 from Saudi Prince Alwaleed bin Talal in that very busy year of 2002.

The Arab American Institute was founded by Arab-American and Democratic Party activist James Zogby, an early supporter of Barack Obama. (Zogby was rewarded for his support in July when he was asked to deliver the keynote address at the Justice Department’s 45th anniversary commemoration of the Civil Rights Act.)

Another AAI leader is Wisconsin businessman Richard Abdoo, a member of the organization’s board of governors.

עמוד 2:


Little was heard of the Saudi peace plan after the Alliance of Peace episode. Until recently, that is.

Abdullah’s peace plan, also called the “Arab Peace Initiative” and the “Arab League Plan,” was presented on an “all or nothing basis ” in 2002. It insisted on the Arab interpretation of UN Security Council Resolution 242, which demands a return to the 1949 armistice lines, a position at odds with the American and British drafters’ intentions. The plan also demands a solution to the Palestinian refugee issue “in accordance with UN General Assembly Resolution 194.” That resolution is understood by the Arabs to include the Palestinian “right of return” to areas they fled between 1947 and 1949, areas and even major cities in today’s Israel. Israel rejects “the right of return” as a mortal threat to its existence.

Today, the Saudi plan is a major tenet in J Street’s platform.

J Street’s website position papers state, “U.S. leadership can be deployed … to normalize relations between Israel and the Arab world, utilizing the Arab Peace Initiative and helping to create institutional frameworks for regional cooperation.”

When asked about the plan in a Ha’aretz interview in June 2009, J Street director Jeremy Ben-Ami responded, “Yes, we support the idea behind the Arab Peace Initiative — which is that resolution of the conflict needs to be regional and comprehensive.”

In a November CNN interview with Christine Amanpour, Ben-Ami referred to the Arab plan repeatedly, including: “The Arab League has put on the table not simply an Israeli-Palestinian deal, but an Israeli-Arab comprehensive peace with the entirety of the Arab world.”

Why does J Street push the Saudi initiative? Perhaps the answer lies in the new “alliance” that has been formed — the very close ties between Saudi Arabia, the Arab American Institute, and J Street.

In September 2009, J Street joined some 30 ethnic and religious groups to support Obama’s Middle East diplomatic efforts. One of the groups was the Arab American Institute, which posted on its Internet site the coalition’s statement. Included was this clause: “We support the idea of a comprehensive regional peace that builds on the Arab Peace Initiative.”

A member of J Street’s advisory board, Judith Barnett, worked on aspects of the Saudi account for Qorvis in 2004. She was also one of the first contributors to J Street’s PAC and was later joined in the PAC by Nancy Dutton, the Saudi Embassy’s Washington attorney; Lewis Elbinger, a U.S. State Department official who was based in Saudi Arabia; and Ray Close, the CIA’s station chief in Saudi Arabia for 22 years who later went to work for Saudi intelligence bosses. Close’s son Kenneth registered at the Justice Department as a foreign agent, working for Saudi Prince Turki al-Faisal, the author of the Saudi peace plan.

Beyond sharing support for the Saudi plan, the J Street-AAI financial and ideological ties also appear to be very tight. Richard Abdoo is a member of J Street’s finance committee with its minimum contribution of $10,000 to J Street’s PAC. James Zogby recently wrote in the Bahrain Gulf Daily, “On October 25, the Arab American Institute and J Street convened a joint meeting that brought leaders and activists from both communities together as an expression of our shared commitment to advance a just and comprehensive Middle East peace.”

J Street’s embrace of the Saudi initiative is not a surprise, considering the strong endorsement the plan received from George Soros, J Street’s purported godfather and sugar daddy.

“The 2002 Arab Peace Initiative,” Soros wrote in a 2007 manifesto, “ a settlement to be guaranteed by Saudi Arabia and other Arab countries, based on the 1967 borders and full recognition of Israel. The offer was meant to be elaborated by Saudi King Abdullah at the Arab League meeting to be hosted by Saudi Arabia at the end of March. But no progress is possible as long as the Bush administration and the Ehud Olmert government persist in their current position of refusing to recognize a unity government that includes Hamas.”

Incredibly, the billionaire blames AIPAC for the initiative’s failure, a factor that may explain Soros’ burning desire to create a left-wing alternative to AIPAC. “Both for the sake of Israel and the United States, it is highly desirable that the Saudi peace initiative should succeed; but AIPAC stands in the way. It continues to oppose dealing with a Palestinian government that includes Hamas.”

Despite its recent national conference, J Street still defies definition. Beyond Ben-Ami, its ubiquitous and loquacious director, the decision-makers and major funders of J Street remain anonymous. The Saudi-Arab-American Institute-J Street nexus begins to provide some definition to the self-proclaimed “pro-Israel” organization. But more disclosure is needed.

http://pajamasmedia.com/blog/the-sa...
ליה 24.11.1118:33
29. EXPOSING J STREETS CORRUPTION FRAUD AND LIES בתגובה להודעה מספר 0
המשך:

9.Why do Saudi Arabia's supporters in DC contribute to J Street's PAC?

Money from Saudi lawyers and foreign agents according to the Federal Elections Commission

The Saudis Take a Stroll on J Street
There are some very close ties between Saudi Arabia, the Arab American Institute, and J Street.

עמוד 1


Talk about a tough sale. Imagine being Saudi Arabia’s public relations firm in the United States in the months after the 9/11 attacks, which were perpetrated by 19 terrorists, 15 of whom were Saudi nationals. Shilling for a tarnished Saudi Arabia was the daunting task that faced Qorvis, a Washington-based PR company. The $14 million contract surely compensated.

In their 2002 contract, Qorvis promised to “draft and/or distribute talking points, press releases, fact sheets, and op-ed pieces in order to promote the Kingdom, its commitment to the war against terrorism, peace in the Middle East, and other issues pertinent to the Kingdom.”

Soon thereafter, a new organization appeared on the American scene, the “Alliance of Peace and Justice in the Middle East.” In April 2002, the organization ran radio spots on dozens of stations across the U.S. extolling the Arab Peace Initiative proposed by then-Crown Prince Abdullah and attacking Israel’s settlements.

According to one ad: “The fair plan end the senseless violence in the Mideast.” The plan involved Israel’s “withdrawal from the Palestinian land it has unjustly occupied for years. … There will be no more midnight raids and random searches, no more violence.” “Start the peace — end the occupation” is the phrase that ends the ads. It is followed by the words “paid for by the Alliance of Peace and Justice.”

Who was behind the alliance? One American Jewish activist tracked them back to a Virginia address, which just happened to be the offices of Qorvis.

Eight months later, in documents submitted to the U.S. Justice Department’s Foreign Agents Registration Office (FARA), Qorvis began to fess up. They listed receipt of $679,000 from the Alliance of Peace and Justice for “payment for radio, television, and print ads.”

In a tiny footnote, Qorvis added this classic piece of obfuscation:

Registrant assisted in the preparation and placement of certain advertisements to promote the Saudi Middle East peace plan that were prepared by the Alliance for Peace and Justice, an American organization concerned about the Middle East peace process. The Alliance paid Qorvis for work on the advertisements. At the time of these payments, the Alliance was funded by a bridge loan from the Embassy of Saudi Arabia. The Alliance received its permanent funding from the Council of Saudi Chambers of Commerce and Industry, through its Committee for the Development of International Trade and the Alliance repaid the loan to the Embassy. The Council, including the Committee, is based in Saudi Arabia, with its principal offices in Riyadh, Saudi Arabia. The advertisements prepared by the Alliance for the Council were filed with the Department of Justice on April 29, 2002.

When he was confronted by reporters in 2002, Qorvis CEO Michael Petruzzello told them that the financial backers of the “alliance” included the Arab American Institute (AAI), the U.S.-Saudi Arabian Business Council, and the Arab-American Anti-Discrimination Committee.

In December 2004, the other shoe dropped when the FBI raided several Qorvis offices as part of FARA compliance investigations. A grand jury was convened, but details of their findings were never made public.

As of November 2009, no FARA registration was ever made by the Alliance of Peace and Justice despite Qorvis’ claim that Saudi institutions paid the alliance, and despite Qorvis’ portrayal of the alliance as a separate American organization. Nor are there FARA filings for one of the organizations named by Petruzzello, the Arab American Institute, despite their receipt of $300,000 from Saudi Prince Alwaleed bin Talal in that very busy year of 2002.

The Arab American Institute was founded by Arab-American and Democratic Party activist James Zogby, an early supporter of Barack Obama. (Zogby was rewarded for his support in July when he was asked to deliver the keynote address at the Justice Department’s 45th anniversary commemoration of the Civil Rights Act.)

Another AAI leader is Wisconsin businessman Richard Abdoo, a member of the organization’s board of governors.

עמוד 2


Little was heard of the Saudi peace plan after the Alliance of Peace episode. Until recently, that is.

Abdullah’s peace plan, also called the “Arab Peace Initiative” and the “Arab League Plan,” was presented on an “all or nothing basis ” in 2002. It insisted on the Arab interpretation of UN Security Council Resolution 242, which demands a return to the 1949 armistice lines, a position at odds with the American and British drafters’ intentions. The plan also demands a solution to the Palestinian refugee issue “in accordance with UN General Assembly Resolution 194.” That resolution is understood by the Arabs to include the Palestinian “right of return” to areas they fled between 1947 and 1949, areas and even major cities in today’s Israel. Israel rejects “the right of return” as a mortal threat to its existence.

Today, the Saudi plan is a major tenet in J Street’s platform.

J Street’s website position papers state, “U.S. leadership can be deployed … to normalize relations between Israel and the Arab world, utilizing the Arab Peace Initiative and helping to create institutional frameworks for regional cooperation.”

When asked about the plan in a Ha’aretz interview in June 2009, J Street director Jeremy Ben-Ami responded, “Yes, we support the idea behind the Arab Peace Initiative — which is that resolution of the conflict needs to be regional and comprehensive.”

In a November CNN interview with Christine Amanpour, Ben-Ami referred to the Arab plan repeatedly, including: “The Arab League has put on the table not simply an Israeli-Palestinian deal, but an Israeli-Arab comprehensive peace with the entirety of the Arab world.”

Why does J Street push the Saudi initiative? Perhaps the answer lies in the new “alliance” that has been formed — the very close ties between Saudi Arabia, the Arab American Institute, and J Street.

In September 2009, J Street joined some 30 ethnic and religious groups to support Obama’s Middle East diplomatic efforts. One of the groups was the Arab American Institute, which posted on its Internet site the coalition’s statement. Included was this clause: “We support the idea of a comprehensive regional peace that builds on the Arab Peace Initiative.”

A member of J Street’s advisory board, Judith Barnett, worked on aspects of the Saudi account for Qorvis in 2004. She was also one of the first contributors to J Street’s PAC and was later joined in the PAC by Nancy Dutton, the Saudi Embassy’s Washington attorney; Lewis Elbinger, a U.S. State Department official who was based in Saudi Arabia; and Ray Close, the CIA’s station chief in Saudi Arabia for 22 years who later went to work for Saudi intelligence bosses. Close’s son Kenneth registered at the Justice Department as a foreign agent, working for Saudi Prince Turki al-Faisal, the author of the Saudi peace plan.

Beyond sharing support for the Saudi plan, the J Street-AAI financial and ideological ties also appear to be very tight. Richard Abdoo is a member of J Street’s finance committee with its minimum contribution of $10,000 to J Street’s PAC. James Zogby recently wrote in the Bahrain Gulf Daily, “On October 25, the Arab American Institute and J Street convened a joint meeting that brought leaders and activists from both communities together as an expression of our shared commitment to advance a just and comprehensive Middle East peace.”

J Street’s embrace of the Saudi initiative is not a surprise, considering the strong endorsement the plan received from George Soros, J Street’s purported godfather and sugar daddy.

“The 2002 Arab Peace Initiative,” Soros wrote in a 2007 manifesto, “ a settlement to be guaranteed by Saudi Arabia and other Arab countries, based on the 1967 borders and full recognition of Israel. The offer was meant to be elaborated by Saudi King Abdullah at the Arab League meeting to be hosted by Saudi Arabia at the end of March. But no progress is possible as long as the Bush administration and the Ehud Olmert government persist in their current position of refusing to recognize a unity government that includes Hamas.”

Incredibly, the billionaire blames AIPAC for the initiative’s failure, a factor that may explain Soros’ burning desire to create a left-wing alternative to AIPAC. “Both for the sake of Israel and the United States, it is highly desirable that the Saudi peace initiative should succeed; but AIPAC stands in the way. It continues to oppose dealing with a Palestinian government that includes Hamas.”

Despite its recent national conference, J Street still defies definition. Beyond Ben-Ami, its ubiquitous and loquacious director, the decision-makers and major funders of J Street remain anonymous. The Saudi-Arab-American Institute-J Street nexus begins to provide some definition to the self-proclaimed “pro-Israel” organization. But more disclosure is needed.

http://pajamasmedia.com/blog/the-sa...

10.ג'יסטריט פועלת בשיתוף עם כנסיות אנטי ישראליות באירגון כנסים עויינים לישראל:

How did J St's Educational Fund go from $5,000 to $280,000 between 2006 and 2008? - IRS form 990

This charitable fund pays for campus activity and congressional trips to the ME. It cosponsored a congressional mission to "Israel and Palestine" with the anti-Israel Churches for Middle East Peace

http://dynamodata.fdncenter.org/990...

11.סקרים מעוותים מציגים שקרים והטעיות,ומי עורך אותם? הפתעה:סגן הנשיא של ג'יסטריט בעצמו:

Crooked Polls. J Street's polls are conducted by their own vice-president

The polling company is Gerstein | Agne Communications, headed by J Street VP Jim Gerstein

http://www.politico.com/static/PPM1...

12.Just published in al Arabiya: The Arabs adore J Street. Why? Certainly not because they're "pro-Israel"
Originally published in the Saudi Arab News December 28, 2010


J Street backs Obama with moderate strategy

A few months back, Arab and Western TV channels broadcast across the world the rise of a new liberal Jewish organization in the US, whose members are American Jews from the Congress, Republicans and Democrats, businessmen, intellectuals, politicians and prominent personalities from all walks of life. Known by the name, J Street, it has quite respectable goals that differ vastly from those of the well-known organization called AIPAC (American-Israel Public Affairs Committee). The objectives of J Street, according to its founders, are principally to advocate an American leadership that understands the urgency and significance of clinching a peaceful and diplomatic solution to the Arab-Israeli conflict and to root for a new direction in the US policy for the Middle East.

J Street aims to promote US interests within and outside America like the AIPAC but with a fundamental difference in terms of its objectives and methods. J Street was founded in April 2008 as a new organization competing against the AIPAC, which has a marked leaning toward the Israeli right-wing.

J Street sees itself as a pro-peace, pro-Israel political movement, something that is a foil to other Israeli organizations. In fact, JS strongly backs President Barack Obama's current policy in the Middle East. Its objectives must be reviewed by the Arab world, in light of its root-and-branch difference from the pro-Israeli, hawkish AIPAC, in terms of their fairness and practicality.

J Street Director Jeremy Ben-Ami
with Egypt's ambassador to the US

The domineering Jewish involvement in the US institutions, not to mention the massive Jewish clout in the Congress, is known to everybody. Hence Obama, or for that matter, any US president, would take on board the tremendous influence the Jewish community holds in various fields such as politics, economy and academics.

J Street towers over all other Jewish organizations in that it has a whole new approach and promotes logical and fair methods, characterized by diplomacy and dialogue. It extends all support to the policy of Obama. It is, therefore, right and proper that communication channels be opened with J Street, which differs vastly from the AIPAC, especially in respect of its objectives and strategy.

Prominent politicians in the Arab world must look for ways to foster Arab causes and try to reach out to the American public in a manner that would make it understand Arab situations and stances. Arabs must put an end to the usual practice of resorting to words rather than actions in resolving problems, which are aplenty and on the increase. On the other hand, the Israeli enemy is working flat out, employing varied ways to make its presence felt in the influential American institutions and the American society as a whole, something that affects the resolution of Arab issues.

Analysts say that some blinkered elements had tried to stifle J Street but failed in their attempts. Now, the liberal Jewish organization has made a remarkable presence in American society and commands respect within and outside of the US - even in Israel. J Street, it may be noted, strongly backs Obama's Middle East policy.

The new Jewish organization calls for a US leadership that understands the necessity of resolving the Arab-Israeli problems, not least the Israeli-Palestinian conflict, peacefully and diplomatically, on an emergency basis. It's supportive of a new approach in American policy and advocates moderate methods in dealing with complex Middle East issues.

We have to take a leaf out of the book of this new organization which is making waves in the US and across the world. It is time the various Arab institutions adopted positive steps similar to that of the J Street instead of remaining supine, hoping that something would turn up from the so called “direct” and “indirect talks”.

We wonder what positive steps the Arab organizations have taken in terms of reaching out to the American people and acquainting them with Arab causes, not least the Palestinian plight. If there are any Arab initiatives in this regard, nobody seems to know what they are.

The Arab League, with all its specialized committees, has a lot to do on this front. It needs to make the Arab stances and causes clear to the American people and dispel their doubts with regard to Arab issues. It's only common sense that if we want our issues resolved, others must understand our cause and we do not leave the “plays ground” in a huff, enabling the enemy to win hands down.

This requires a clear-cut, well-thought out strategy. The Arab players must make their presence felt in the political field worldwide to produce positive results.

We hope we have made ourselves amply clear on why and how we must adopt a viable method to facilitate positive resolutions quite apart from the dialogues that go on and on, till the cows come home, producing next to nothing.

http://www.jikileaks.com/2010/12/ju...

13.J Street supports the tax-deductible war on Jewish Jerusalem
J Street is already promoting its February 2011 Conference, and, according to a recent J Street mailing, its opening night will highlight "Heroes --real heroes who are giving voice to their values in the pursuit of lasting peace and security in the Middle East." J Street continued, "We'll hear from organizers of the Sheikh Jarrah protests in East Jerusalem, where young Israelis and Palestinians are coming together to protest counterproductive Israeli actions in East Jerusalem in one of the most vibrant and inspiring stories on the political left in Israel."


The "Sheikh Jarrah" neighborhood used to be called the "Shimon HaTzaddik" neighborhood which was built around an ancient Jewish grave on land purchased by Jews in 1876. The Jews fled when Arabs attacked the neighborhood in December 1947. When Israel's Supreme Court evicted Arab squatters and allowed Jews to move back, a leftist, anti-Israel protest movement emerged to focus on forcing the Jews out again.


J Street promotes the campaign to ethnically cleanse Jews from neighborhoods in Jerusalem such as Shimon HaTzaddik.


J Street's student office in Jerusalem, JStreetU Jerusalem, recently co-sponsored an event with "Sheikh Jarrah Solidarity," posting on its Facebook page registration information: "Please send an email to Jstreetujerusalem@gmail.com ."


When Jimmy Carter and his band of "Elders" joined Sheikh Jarrah protestors in October 2010, press announcements were sent out by a PR agent, Dana Zimmerman, the same agent who handles J Street's press relations in Israel.


Post Script -- Sheikh Jarrah Solidarity tax deduction status


Incredibly, donations to the Sheikh Jarrah demonstrators are tax deductible in the US, according to the Solidarity website. Contributions are collected through an online organization "Israel Gives" that lists the Sheikh Jarrah protest as tax deductible and through a New York organization American Support for Israel , Inc., a 501c3 organization that presumably provides the receipts.

http://www.jikileaks.com/2010/12/j-...

14.Ben-Ami: No regrets over his lies about Soros $

Ben-Ami's hero, George Soros
When J Street's IRS records revealed that George Soros and his family were major contributors to J Street, J Street director Jeremy Ben-Ami had to admit being less than truthful. The J Street website admitted, "J Street has said it doesn’t receive money from George Soros, but now news reports indicate that he has in fact contributed."

Today, however, Ben-Ami refuses to express any remorse. In an interview in the Pittsburgh Jewish Chronicle, Ben-Ami actually boasts of the Soros contribution.


JC: Looking back on it, how would you have handled the revelation that is a financial supporter of J Street differently?

BA: It’s obviously not a situation that you count on, that your tax return is going to get leaked; 501-C4 organizations, lobbies like J Street, are entitled to the confidentiality of their donors and funders. Groups like AIPAC and other lobbies don’t reveal who their funders are, and J Street doesn’t and didn’t either, so looking back I would still stick by that because this is a legal matter. Donors are entitled to their confidentiality.

JC: Soros is a lightning rod in the community. Many people think he is anti-Israel. Do you think his support of J Street helps or hinders your cause?

BA: I think it definitely helps; that’s one reason we went to him in the first place. His willingness to support something like this indicates to other funders that it’s serious, it’s meaningful, it’s thought through, so his support is a huge validation among progressive Jewish funders, and so we absolutely sought his support, we’re proud to have his support, think of it as an asset...

http://www.jikileaks.com/2010/12/be...

15.Amazing: J Street's Ben-Ami disses Drew Cohen, the Director of JStreet U's Jerusalem Office

Drew Cohen
J Street founder and directer Jeremy Ben-Ami spoke last week in Pittsburgh where was asked about the support J Street U's Jerusalem director, Drew Cohen, expressed for the the BDS (anti-Israel Boycott, Disinvestment, Sanctions) Movement.

Drew is "a paid, part-time intern," Ben-Ami responded. A member of the audience reported that Ben-Ami nevertheless spoke warmly of Cohen and continued to describe him as exemplifying a conflicted young Jew.

http://www.jikileaks.com/2010/12/am...

16.אובמה=ג'יסטריט=ג'ימי קרטר=קופי ענאן=הקרן לישראל חדשה=מרכז פרס לשלום:

After the Obama Administration announced that it was re-booting its Middle East negotiating strategy, both J Street and Jimmy Carter’s “Elders” (Kofi Annan, Jimmy Carter, Mary Robinson and Desmond Tutu) issued new diplomatic recommendations for the United States. Both plans seem remarkably similar in themes and even diplomatic code words. Eight such similarities are highlighted and numbered in the following documents.

http://www.jikileaks.com/2010/12/wh...

17.J Street: Who loves ya, baby? Israel's worst detractors, that's who.
The UN Committee on the Inalienable Exercise of the Palestinian People is one of the biggest providers of anti-Israel propaganda in the world. Their list and schedule of their favorite anti-Israel NGOs were recently circulated, and J Street is prominently listed:



You know an organization by the company it keeps

http://www.jikileaks.com/2010/12/j-...

18.ג'יסטריט תומכת בתנועת בי.די.אס.-ומתנגדת לנסיון ישראלי לפעול נגדם בדרך משפטית:

Documentation: J Street's new director in Jerusalem supports Boycott, Divestment, Sanctions (BDS) Movement
Drew Cohen was just named the Director of JStreet U's Jerusalem Office. He wrote in his announcement:

"JStreetU, the university branch of JStreet, has recently hired Kelly and I to put together educational programs reflective of JStreetU's mission for students studying abroad in Israel, both on the undergraduate and graduate level - including Rabbinic programs, education programs, or the myriad other Israel experiences (and especially Pardes)."

J Street claims that it opposes the BDS movement's efforts on campus. But Cohen is a vocal opponent of Israeli legislative efforts to outlaw the anti-Israel BDS movement. Here is Cohen's blog on the topic:

Drew Cohen - Google Reader - Public -
Dont’ Buy Golan Wines…and Sue Me - The Magnes Zionist
American Jewry is only beginning to wake up to the idea that Israel has marched much farther to the right than it ever imagined possible. Peter Beinart noted it, but Abe Foxman didn't get the message,...

It's par for the course at J Street. Now they claim that they support sanctions against Iran, but two years ago the anti-Israel blogger Mondoweiss wrote:

I just learned that the new Israel lobby, J Street, played a key role in dealing that astonishing defeat to AIPAC in Congress last week–in which a coalition of peace groups and religious groups spearheaded by the National Iranian American Council lobbied effectively against a belligerent resolution, House 362, that had been expected to pass overwhelmingly and that would have urged Bush to impose a kind of embargo on Iranian exports.

More on Drew Cohen here. J Street’s Israel Campus Organizer Drew Cohen – Israel Is “Unjust And Even Criminal,” He’s Uncomfortable With “People Who Espouse Zionism”

Cohen describes in idealistic terms his devotion to the J Street cause:

Over the last three years I have come to feel a commitment to and responsibility for this place I could not have imagined. While that commitment has grown as a result of various factors, among them is the relationships I have built with Israelis and Palestinians working to create a more democratic future for their respective peoples, a future where a Jewish, democratic Israel can exist in peace and security, and where both Jews and Palestinians can determine their own destiny. I now work with J Street U to engage American students studying in Israel with the diversity and vitality of the community of activists, politicians, jurists and journalists that I have come to find so inspiring.


Poster on Cohen's
J Street site
The J Street cause means Cohen devotes his time and resources to leading demonstrations against Jews living in homes in Jerusalem from where Jews were ethnically cleansed in 1947. This is most definitely not a democractic effort taking its case to Israeli voters; it's often a violent protest run by imported anarchists and vervent Palestinian nationalists. Ask Emily Henochowicz, an American student who hooked up with the Palestiniain-led, anti-Israel International Solidarity Movement and lost an eye when she was hit by a tear gas grenade ricochet during an illegal demonstration.

http://www.jikileaks.com/2010/12/do...

19.

Here is the proof of Consolacion "Connie" Esdicul's contribution
This is a line item from J Street's IRS form 990. Happy Valley is the location of a major horse racing track. J Street claims that Esdicul's donation was solicited by Bill Benter, a philanthropist from Pittsburgh. But Benter is also a resident of Hong Kong, well-known for his success at betting at the track.

היכנסו לקישורית וצפו במסמך:

http://www.jikileaks.com/2010/12/he...

20.

How did J Street's lobbying expenditure go from $5,000 per quarter in 2009 to $130,000 per quarter one year later?
J Street has grown by leaps and bounds, but where is it getting its money? According to the Clerk of the House of Representatives, where all lobbyists must register, J Street went from one lobbyist to six in just one year. Is this what Consolacion "Connie Hong Kong" Esdicul's $811,697 is being spent on?





In this report to the Clerk of the House from the 4th quarter of 2009, J Street reports lobbying on bills dealing with sanctions against Iran (J Street was originally opposed to sanctions), humanitarian relief to Gaza (for), and House Resolution 867 on the " Report of the UN Fact-Finding Mission on the Gaza Conflict."


The resolution, introduced by Representative Ileana Ros-Lehtinen, called "on the President and the Secretary of State to oppose unequivocally any endorsement or further consideration" of the Goldstone Report. 202 Members of Congress signed the resolution, but J Street sought to water down the resolution to make it more "balanced," explaining, "We are not urging members of Congress to oppose H. Res. 867. We are urging thoughtful amendment of the Resolution."

היכנסו לקישורית וצפו במסמך:

http://www.jikileaks.com/2010/12/ho...

באתר:

http://www.jikileaks.com/
ליה 24.11.1118:35
30. ''לוחמי ציון'' מוקיעים ונלחמים בשקרים של השמאל והערבים: בתגובה להודעה מספר 0

הטענה של השמאל והערבים על אכזריות ישראלית (כביכול) מול הערבים.
התשובה לכך מוצגת בסרטון של לוחמי ציון:

טנק ישראלי מול ילד ערבי

http://www.youtube.com/watch?v=5HaX...
ליה 24.11.1118:36
31. סוזי נבות ושלום עכשיו בהתקפה על חוק משאל העם בתגובה להודעה מספר 0
תנועת שלום עכשיו מבקשת להפיל את החוק בבג''צ וזה אומר דרשני.
ברור מדוע החוק מפריע לה ולסמול כולו, היושב במצודות הכוח החטופות של המדינה, ושולט משם מעבר לכתפי הממשלה והכנסת.

החוק הזה נוטל סופית מהפוליטיקאים הקטנים המתחלפים ומעיזי הפנים,יצרני המניפולציות המלוכלכות ביותר שניתן להעלות על הדעת,שמוכרים את מכורתנו מאחורי גבנו בלי הנד עפעף, את יכולת ביצוע המניפולציות תוך התכופפות וכניעה לגורמי שמאל כבג"צ והקקופוניה הנילווית(כסוזי נבות וצבאה),וכניעה לגורמי חוץ המתאווים לכופף את ידה של ה"מדינה" היהודית, שבעיניהם אינה אלא רפובליקת בננות מגוחכת שיש לבטל את קיומה העצמאי לאלתר.

חוק משאל העם מאיים על כל מי שחפץ שישראל תמשיך להיות רפובליקת הבננות המתכופפת בדרכה להתחסלות,ופוחד לאבד את יכולתו לתפוס את ראשי ממשלתה, ואת ממשלותיה ככלל ,בגרוגרתן.

הקשיבו לראיון המביש והמזעזע עם השר הבריטי החצוף שאפילו אינו מתבייש לומר בריש גליי שהמנהיגים הישראלים מבטיחים לציבור הישראלי דברים להם הם מתכחשים לאחר הבחירות,כאשר הם ממלאים אחרי הוראות מונחתות מבחוץ על ידי מדינות אחרות.

מה שהדהים אותי היתה חוסר התגובה המוחלטת מצד יעקב אחימאיר להצהרה המשפילה,החושפנית והמזעזעת של השר הבריטי.

שימו לב שאחימאיר אפילו לא מתעכב להגיב על הדברים האלה,כי אם ממשיך מיד בנושא אחר על מנת לעמעם את חומרת דבריו של הבריטי.

ובכן אחרי שצפיתי בריאיון הזה הבנתי סופית שכל מה שסיפרו לנו שמועות שונות ומשונות על שליטה חיצונית על ישראל,על הנחתת הוראות מבחוץ,על חוסר משילות ישראלית,על התבטלות יהודית מוחלטת לא היו שמועות בלבד.

זו אמת מרה וידועה לפוליטיקאים זרים המתייחסים לציבור בישראל כאל אוויר!

להלן ההוכחה המוקלטת למצב בלתי אפשרי אליו ניווטו את ישראל מנהיגים שמבזים את התואר מנהיגים,כולל נתניהו העכשווי.

שני מנהיגים יחידים בהיסטוריה הטרייה שלנו ב-60 שנות קיום המדינה שלא ניתן היה להתייחס אליהם בביטול מוחלט כמו זה, היו בן גוריון,ויצחק שמיר.כל היתר נכללים ברשימה המביישת של מנהיגי רפובליקת הבננות "ישראל":

ראיון עם השר הבריטי לנושא המזרח התיכון, ברט אליסטר, שהיכה אותי בהלם!

הציבור חש שהוא בוחר ימין ומקבל שמאל-

והנה ההסבר המלא לכך:

http://www.iba.org.il/olam/index.as...

צפו בראיון עם אליסטר ברט מה - 22.1.11


השר הבריטי אליסטר ברט -השר הבריטי לענייני המדיניות במזה"ת

22.1.2011

בשבוע שעבר שידרנו כאן ריאיון עם הסופרת והעיתונאית הבריטית מלאני פיליפס. הריאיון, כפי ששודר כאן, נכלל באתר "יוטיוב" ועורר עניין רב: יותר מ-70 אלף צפיות, או כניסות לריאיון זה, נרשמו מאז השידור ב"רואים עולם". בדבריה, תיארה מלאני פיליפס בצבעים קודרים ביותר את מעמדה הציבורי של ישראל בדעת הקהל בבריטניה, ואת הסיבות לכך.
השר אליסטר ברט, השר בממשלת בריטניה, המופקד על המדיניות באזור שלנו, לא צפה בריאיון עם פיליפס, אבל יש בדבריו מעין תגובה. הוא ביקר השבוע בישראל וברשות הפלסטינית, תוך הבעת התנגדות להתנחלויות ולבניה חדשה במזרח ירושלים. אבל התהפוכות הפוליטיות בישראל אמר, לא יעכבו תהליכים מדיניים.

החל מהדקה השלישית.

****

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc...

מצורפת תגובתו של ביילין לחוק:

חוק משאל עם / יוסי ביילין

חוק משאל עם עבר בכנסת. אנשי שלום עכשיו מבקשים עתה להמשיך את המאבק בו באמצעות בג"ץ, בטיעון שהוא משנה את אופיו של המשטר בישראל, בלי שידובר בחוק יסוד אלא בחוק רגיל שניתן לשנותו גם אם יו"ר הכנסת יושב על מרומי הדוכן לבדו, מול מליאה ריקה, ומעוניין בשינוי זה.

לגופו של עניין, אפשר למצוא צדדים חיוביים בחוק: בניגוד להצעת החוק הישנה של סילבן שלום, אין הוא תובע רוב מיוחס (כדי לנטרל את הצבעת האזרחים הערבים), ובניגוד להצעות שונות לגבי ועדות שיקבעו את ניסוח שאלת משאל העם - ההצעה המובאת בו היא הוגנת וניטרלית.

מבחינה מהותית, לא ניתן לטעון שהוא אנטי דמוקרטי ושהוא מאיין את הכנסת. יש לא מעט משטרים דמוקרטיים המשתמשים במשאל עם, בעיקר כאשר מדובר בנושאים מהותיים ולפעמים גם במקרים מהותיים פחות (שווייץ, כבר אמרנו?). יתרה מזו, כיוון שאני מאמין כי משאל עם יאשר כל הסכם שלום שממשלה לגיטימית בישראל תציע, יש בו גם משום הענקת לגיטימציה רחבה יותר להסכם כזה בעיני קבוצות מיעוט שיתנגדו להסכם.

אף על פי כן, אני הייתי מצביע נגד החוק, בעיקר משום שלא שאלו את העם אם הוא מעוניין לספח שטחים כאשר המדינה עשתה זאת בצווים או בחוקים, ולכן אין שום סיבה לשאול את העם אם הוא מוכן לבטל את ההחלטות הללו. בנוסף, כל מציעי חוקי משאל העם לדורותיהם היו אנשי ימין שחשבו כי משאל כזה יהיה מכשלה נוספת להשגת שלום, ולא הייתי רוצה לחזק אותם. אבל להגיש נגדו בג"ץ אחרי שכבר עבר? זו תהיה הטעות הגדולה ביותר של אנשי השלום. ממה נפשך? אם בג"ץ ידחה את העתירה, ויש לכך סיכוי גדול, יעניק הדבר חיזוק נוסף למחוקקיו ולתומכיו הימניים, ובכך אין למחנה השלום שום עניין. אם, לעומת זאת, יחליט בג"ץ כי מדובר בשינוי המחייב חוק יסוד בלבד, תשוב הכנסת, והפעם בקצב מזורז כנראה, ותחוקק את עניין משאל העם בחוק יסוד, ואז ביטולו יהיה קשה הרבה יותר משום שיחייב את הרוב המוחלט של חברי הכנסת, אם לא יותר מזה. בכך יפגעו אנשי השלום בסיכוי לקדם את התהליך המדיני.

אם תקום בארץ ממשלה שתרצה, באמת, להוביל להסכם קבע (ולא יהיה הסכם עם סוריה בלי שנרד מרמת הגולן, כפי שלא יהיה הסכם קבע עם הפלשתינים בלי שנחלק את מזרח ירושלים ונעביר להם שטחים מתוך ישראל כדי לפצות על גושי ההתנחלות שנספחו לישראל), והיא תחליט שמשאל עם עלול לגזול זמן רב מדי ולתת ארכה מיותרת לקיצונים משני הצדדים, שירצו להשפיע על תוצאותיו - תוכל הממשלה לבוא לכנסת ולבקש ממנה לבטל את חוק משאל העם. לכן מוטב להשאיר את החוק הרגיל ולא לנסות לשריינו.

http://www.israelhayom.co.il/site/n...

http://webcache.googleusercontent.c...
ליה 24.11.1119:38
32. תנועת קוממיות - רוח וגבורה לישראל יהודית בתגובה להודעה מספר 0
יעוד, חזון וערכי תנועת קוממיות

יעוד התנועה הוא חיזוק והנחלת ערכי זקיפות הקומה היהודית וכן מניעת גירוש יהודים מחבלי יהודה, שומרון ורמת הגולן.

בחזונה של תנועת קוממיות להיות תנועה מובילה בתחום הנחלת זקיפות הקומה היהודית כתפיסה לאומית מרכזית במדינת ישראל, חיזוק ההתיישבות ומניעת כוונת גירוש יהודים.

ערכי תנועת קוממיות הינם:

עליונות התורה,

מדינת ישראל- ראשית צמיחת גאולתנו,

דאגה לכלל ישראל,

רלוונטיות ציבורית

והתנהלות מקצועית.

רקע ליסוד התנועה

תקופת תקומת עם ישראל בארצו רוויה בהצלחות ובהתקדמות לאומית, לצד קשיים כבירים עמם מתמודד עמנו בזירות הבינלאומיות ובהתנהלות הפנימית במדינת ישראל.

התקדמותו של עמנו ושאיפתו להיות אור לגויים נתקלים בקשיים אשר רובם מגיעים עלינו בשל ניתוק מערכינו הלאומיים שהיטשטשו לאורך הגלות הארוכה.

כחלק מקשיים אלה אנו עדים בשנים האחרונות לכרסום בחוסנה הלאומי של מדינת ישראל ולחולשה בזהות היהודית של המדינה הבאה לידי מעשה בקרב מנהיגי המדינה ומוסדות השלטון כחלק מטשטוש ערכי המוסר והזהות היהודית.

מנהיגי המדינה אשר קמו בעשורים האחרונים לא השכילו לייצר חשיבה ותפיסה לאומית יהודית בריאה ומכאן הגיעו משברים רבים שנמשכים ומקרינים עד היום על מצבה הבינלאומי של ישראל ויחס הממשלה ומערכת המשפט כלפי ערכי האמת בשמם קמה המדינה.

המשברים האחרונים בהם נתקלה מדינת ישראל ובראשם השבר הגדול בגירוש התושבים ביישובי חבל קטיף וצפון השומרון.בו מדינת ישראל, ע"פ החלטתה של ממשלת ישראל, גירשה אלפי יהודים מבתיהם, החרימה את רכושם, גדעה את חלומותיהם וחייהם ובחרה להעניק את חבלי מולדתנו לאויבים וזרים. הם כולם תוצאה ישירה של טשטוש הערכים היהודיים הלאומיים בשמם הוקמה מדינת היהודים.

המשברים הערכיים של הנהגת המדינה והציבור הכללי בישראל, מקרינים על התנהלות המדינה ביחסי החוץ ויחסי הפנים מול אומות העולם והאויבים מבית.

החברים אשר פעלו ליסוד העמותה פעלו ופועלים מתוך הערכים המשותפים כמובא לעיל'.

מטרת התנועה להנחיל ערכים של זקיפות קומה לאומית ולהביא לסדר יום המתנהל מתוך זהות יהודית בארץ ישראל בתחומי החברה וההנהגה.

התנועה נוסדה ביום ט' בכסליו התשס"ז, (30 בנובמבר 2006 למניינם) רשומה כמלכ"ר ומוכרת למס לפי סעיף 46.



תנועת קוממיות קמה בהדרכת הרבנים: הרב זלמן מלמד, הרב דוב ליאור, הרב אבי סמוטריץ, הרב דוד חי הכהן והרב אליקים לבנון. שליט"א.

שותפים איתנו להקמה: חבר הכנסת אורי אריאל, חבר הכנסת יעקב כץ- כצל'ה- שנכנס מאז גם הוא לכנסת, אנשי עשייה נוספים וכן רבנים חשובים.

חברי ההנהלה מחוברים לתחומים שונים ומגוונים בעשייה הציבורית ברחבי הארץ. תחומי עשייה ותחומי חינוך. ניהול וארגון ועוד.

מוסא כהן - יו"ר התנועה, ר"מ ויועץ חינוכי בישיבה התיכונית מטה בנימין.

הרב משה אליה - ראש המכינה וההסדר בבית אל.

הרב נתנאל יוסיפון - רב הגרעין התורני בנתניה.

אריאל בן דוד - אחראי ארגון ובניית כנס רמלה, מקים ומייסד הגרעין התורני ברמלה כמו גם בגרעינים נוספים.

בצלאל סמוטריץ - מנהל הישיבה בקדומים. מקים איגוד הישיבות הגבוהות וממקימי תנועת "רגבים" לשמירה על אדמות הלאום.

אריאל דורפמן - מנהל "המקום" בתל אביב, מרכז ייחודי לתשובה ויהדות, הוגה ומפעיל אגף התשובה בקוממיות.

יאיר קרטמן - ר"מ בישיבת בני צבי ואחראי על בניית כנס רמלה.

שמואל הולשטיין - עוזרו של הרב זלמן מלמד בעבר ור"מ בישיבת בני צבי בבית אל.

שריה דמסקי - איש עשייה במזכירות אלון מורה משק אחיה משרד הרב לבנון .

מזכיר התנועה הוא יהודה עמרני.

http://www.komemiut.org/articles.as...
ליה 30.11.1108:14
33. ''גדר לחיים'' התנועה הציבורית להקמת גדר ביטחון בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 30.11.11 בשעה 08:24 בברכה, ליה

"גדר לחיים" התנועה הציבורית להקמת גדר ביטחון הינה תנועה פוליטית בישראל, בה חברים אזרחים מחלקים נרחבים של הקשת הפוליטית בישראל, ומטרתה עידוד הקמתה של גדר ההפרדה. יו"ר התנועה הוא עו"ד אילן ציאון.

תמיכה ברעיון "גדר ההפרדה הביטחונית הרציפה"תנועה זו תמכה ברעיון "גדר ההפרדה הביטחונית הרציפה" המיושם היום, והיא מנהלת מאז יוני 2001 (לאחר הפיגוע בדולפינריום) מאבק ציבורי להקמתה של גדר הפרדה רציפה והרמטית, במהירות האפשרית, ללא קשר לעתידם הפוליטי של שטחי יהודה ושומרון, בין מרכזי האוכלוסייה הפלסטינית לאוכלוסייה הישראלית שתמנע את הפיגועים הקשים הניחתים על תושבי מדינת ישראל על ידי ערביי שטחי יהודה ושומרון. מתחילת המאבק הציבורי שמה התנועה דגש על כך שגדר ההפרדה אינה קשורה לפינוי התנחלויות או לנסיגה משטחי יו"ש, ובכך איפשרה לאנשי ימין להצטרף לתמיכה ברעיון.

מאבקיה של התנועה למען הקמת גדר ההפרדה כללו אירועי מחאה, הפגנות, כנסים בהשתתפות אישי ציבור, מאבק תקשורתי, לובי בכנסת ומאבקים משפטיים בבג"ץ, הן בדרישה להקמה מהירה של הגדר והן בפניות לבג"ץ שלא לעכב את הקמת הגדר. התנועה אינה תומכת בתוואי כזה או אחר של גדר הביטחון וסבורה כי קביעת התוואי הינו עניינה של הממשלה וכי "פוליטיזציה" של הגדר על ידי גורמים שונים מעכבת את הקמתה של הגדר ואף עלולה לסכלה ובכך לאפשר לטרור להמשיך ולהכות באזרחי ישראל.

תמיכה בחוק האזרחות והכניסה לישראל'גדר לחיים' אף מייצגת בבג"צ, כמשיבה לעתירה, את העמדה המתנגדת למתן אזרחות ישראלית או רישיונות ישיבה או היתרי שהייה במסגרת איחוד משפחות בין אזרחיה הערבים של מדינת ישראל ובין פלסטינים תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה, וערבים בכלל. הסוגייה הזו שבה ועולה לדיון בבג"צ מאז שנת 2003 עת חוקקה הכנסת ביוזמת הממשלה את חוק האזרחות והכניסה לישראל. 'גדר לחיים' מתקפת את עמדתה באמצעות חוות דעת של מומחה, הגיאוגרף ארנון סופר, הטוען, ש"המשמעות הדמוגרפית של ביטול האיסור על איחוד משפחות תהיה תוספת אוכלוסייה של 480,000 איש ממוצא פלסטיני בתוך 20 שנה בתחומי מדינת ישראל".[1] מוסיף, סופר, וטוען ש"מצא במחקריו כי מאז קום המדינה הפכו יותר מ 300,000 פלסטינים מהפזורה לישראלים, בעיקר בדרך זו, ולמעשה מימשו את זכות השיבה בכביש העוקף שמדינת ישראל סללה להם לשם כך".

לאתר התנועה:

http://www.hagader.org/

תנועת "גדר לחיים" הינה תנועה אזרחית ציבורית, אשר אינה מזוהה עם צד כזה או אחר של המפה הפוליטית, בה חברים אזרחים מכל חלקי הקשת הפוליטית, מרכז, שמאל וימין. התנועה שהגתה את רעיון "גדר ההפרדה הביטחונית" המיושם היום, מנהלת מאז יוני 2001 מאבק ציבורי להקמתה של גדר ביטחון רציפה והרמטית, במהירות האפשרית, ללא קשר לעתידם הפוליטי של שטחי יהודה ושומרון, בין מרכזי האוכלוסיה הפלשתינית לאוכלוסיה הישראלית שתמנע את הפיגועים הקשים הניחתים על תושבי מדינת ישראל על ידי ערביי שטחי יהודה ושומרון.

מאבקיה של התנועה למען הקמת גדר ההפרדה כללו וכוללים אירועי מחאה רבים, הפגנות, כנסים, מאבק תקשורתי, לובינג בכנסת ומאבקים משפטיים.

התנועה אינה תומכת בתוואי כזה או אחר של גדר הביטחון וסבורה כי קביעת התוואי הינו עניינה של הממשלה וכי "פוליטיזציה" של הגדר ע"י גורמים שונים מעכבת את הקמתה של הגדר ואף עלולה לסכלה.

ביוני 2003 ייסדה תנועת גדר לחיים את המועצה הציבורית "גדר ביטחון לישראל".

תנועת "גדר לחיים" היא התנועה היחידה בישראל המנהלת מאבק ציבורי למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית.

משנת 2004 מנהלת התנועה מאבקים כנגד יוזמות משפטיות המנסות לעצור או לעקוף את הקמת גדר ההפרדה, כנגד פגיעה במשטר ההיתרים וכנגד פגיעה בישראלים בכביש 443

מחיר ההפקרות

האחראי הראשי כיום למחדל אי ההקמה של גדר הביטחון הרציפה, אשר הצטרף לנושאים באחריות למחדל הקודמים, הוא שר הביטחון אהוד ברק אשר מסרב לסיים את הקמתה לאלתר.

לצפיה בקטעי הוידאו היכנסו לקישורית:

http://www.hagader.org/

10.8.2001 ערוץ 1 יומן השבוע - גדר לחיים במקום הפיגוע בסבארו

20.8.2001 ערוץ 1 חדשות בוקר - אילן ציאון מציג את רעיון גדר ההפרדה הביטחונית

22.8.2001 ערוץ 2 חדשות עם אושרת קוטלר- אילן ציאון מודיע על הכנס למען הגדר

24.8.2001 ערוץ 1 יומן השבוע - גדר לחיים

אוגוסט 2001 ערוץ 3 חדשות מקומיות - כנס גדר לחיים

9.11.2001 ערוץ 1 מבט לחדשות - גדר לחיים במפגש עם נשיא המדינה

דצמבר 2001 ערוץ 1 חדשות בוקר - אילן ציאון

12.12.2001 ערוץ 1 מבט לחדשות - גדר לחיים- אוהל מחאה בצומת ארלוזורוב

13.12.2001 ערוץ 2 חדשות בוקר עם ירון לונדון - ראיון עם אילן ציאון בענין אוהל המחאה

2002 ערוץ 1 בוקר טוב ישראל- אילן ציאון

3.1.2003 ערוץ 1 חדשות בוקר - ראיון עם אילן ציאון ויהודה גלברט לקראת בג"ץ גדר לחיים

13.1.2003 ערוץ 9 ישראל פלוס ראיון עם אילן ציאון

3.3.2003 ערוץ 1 חדשות בוקר - ראיון עם עדי ברוך ביום הדיון בבג"ץ גדר לחיים

3.3.2003 ערוץ 1 ערב חדש - אילן ציאון

3.3.2003 ערוץ 1 מבט לחדשות - בג"ץ גדר לחיים

11.6.2003 ערוץ 1 מבט לחדשות - הקמת וכנס גדר ביטחון לישראל

24.6.2003 ערוץ 9 ישראל פלוס התכנית משרתי העם
ראיון עם אילן ציאון ואירנה סקלניאק

יולי 2003 ערוץ 1 ערב חדש אילן ציאון

אוגוסט 2003 ערוץ 2 חדשות ערב - אילן ציאון

אוגוסט 2003 ערוץ 9 ישראל פלוס ראיון עם אילן ציאון

ספטמבר 2003 ערוץ 10 רצון חופשי -אבי רצון- ראיון אילן ציאון מול מנכ"ל שלום עכשיו ומול אהוד יתום- סאונד בלבד

ספטמבר 2003 ערוץ 10 חדר מצב- ראיון אילן ציאון מול שאול יהלום

אוקטובר 2003 ערוץ 10 חדשות בוקר אברי גלעד ולינוי בר גפן - אילן ציאון

אוקטובר 2003 ערוץ 1 פוליטיקה דן מרגלית- אילן ציאון מול סגן השר לביטחון פנים

2.11.2003 ערוץ 9 ישראל פלוס ראיון עם עדי ברוך

28.1.2004 ערוץ 10 לונדון וקירשנבאום- עו"ד אילן ציאון מול עו"ד ספרד

22.2.2004 ערוץ 9 ישראל פלוס ראיון עם אילן ציאון

23.2.2004 ערוץ 10 חדשות בוקר אברי גלעד ולינוי בר גפן - אילן ציאון

23.2.2004 ערוץ 1 במשדר מיוחד ביום הדיון בפני ביה"ד הבנלאומי בהאג - ראיון עם אילן ציאון

17.6.2004 ערוץ 2 חדשות ערב - גדר לחיים מסריטה אנרכיסטים הקוראים לירות בפוליטיקאים ובחיילי צה"ל

9.5.2005 רשת ב' יומן ערב היום הזה כתבה של אמוץ שפירא
גדר לחיים טוענת כנגד שופטי בג"ץ שמעכבים את הקמת הגדר

5.12.2005 ערוץ 1 בחדשות שבע וחצי גאולה אבן מראיינת את אילן ציאון

**************

קריאה לבג"צ שלא לבטל את חוק האזרחות

2.3.2009

ישירות לעיקרי הטיעון מטעם גדר לחיים בבג"ץ בענין חוק האזרחות

הדיון בפני שבעה שופטי בג"ץ התקיים ביום 15.3.2009

דיון בפני 11 שופטי בג"ץ התקיים ביום 2.3.2010

קול קורא - נובמבר 2009

לכבוד

התנועות והגופים הציוניים במדינת ישראל

הנדון: קריאה דחופה להצטרפות כמשיבים לעתירות לבג"צ בענין חוק האזרחות המאיימות לבטל את הגדרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי עתירות לבג"צ מס' 466/07, 544/07 ואח'. דיון קבוע ל- 2.3.2010

לחברינו היקרים - ראשי וחברי התנועות והגופים הציוניים במדינת ישראל, שלום,

אנו החתומים מטה, ראשי תנועת גדר לחיים, פונים אליכם בקריאה דחופה להצטרף לעתירות לבג"צ חוק האזרחות המאיימות, כך ממש, לחסל את המפעל הציוני כולו ולהעמיד בסכנה קיומית את אזרחיה היהודים של מדינת ישראל.

בג"ץ הוציא לאחרונה צו על תנאי כנגד מדינת ישראל בענין זה, ולאחר דיון בהרכב של שבעה שופטים, החליטה נשיאת בית המשפט העליון להרחיב את ההרכב ל- 11 שופטים. נכון לרגע זה מסתמן רוב לשופטים התומכים בביטול התיקון לחוק האזרחות ובפתיחת שערי המדינה להגירת מאות אלפי פלשתינים בדרך של איחוד משפחות!!

משמעות קבלת עתירות אינה רק זרימת מאות אלפי פלשתינים למדינת ישראל, אלא אף שלילת זכותה של מדינת ישראל "להפלות" בין יהודים ללא יהודים בכל הקשור להגירה לישראל - קביעה שמשמעותה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי והפיכתה למדינת "כל אזרחיה" - ואשר תוצאתה - מדינה בעלת רוב מוסלמי בתוך שני דורות בלבד - והכוונה למדינת ישראל בגבולות 1967!

ניתוח דמוגרפי של העתירות מלמד כי תוצאתן הינה אובדן מהיר של הרוב החיוני להישרדותם של היהודים במדינת ישראל. כבר כיום מגיע שיעור ערביי ישראל במדינת ישראל ללא שטחי איו"ש ל- 20.2%. קבלת העתירות משמעה זרימה של כחצי מיליון פלשתינים לתוך ישראל בטווח של עשרים שנה (בשקלול הריבוי הטבעי של הנכנסים) ועלית אחוז הפלשתינים ל- 31%; כניסת 1,440,000 פלשתינים (!!) בטווח של 40 שנה ועליית שיעורם לכ- 41% מהאוכלוסיה; וכניסת 3.36 מיליון פלשתינים בתוך 60 שנה ועליית חלקם של הפלשתינים ל- 51.5%!. בפועל צפוי המצב הדמוגרפי להשתנות לרעת היהודים מהר הרבה יותר שכן סביר להניח כי עליה דרסטית בשיעור הפלשתינים תגרור עזיבה של יהודים! בפני שופטי בג"ץ הוצגה טבלה אשר הוכנה בשיתוף הדמוגרף פרופ' ארנון סופר, המכמתת את שיעורי הנכנסים והשינוי בשיעור האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל.

חשוב לציין כי עתירה קודמת לבג"צ באותו נושא בדיוק אשר הוגשה בשנת 2003 (בג"צ עדאלה המפורסם), נדונה אף היא בהרכב 11 שופטים, ושם נקבע ברוב דחוק של 6 שופטים מול 5 שופטים לדחות את העתירה! ואולם היום, עקב פרישת שופטים רבים והצטרפותם של חדשים נוטה הרוב לביטול החוק ולקביעה כי מדינת ישראל משוללת זכות "להפלות" לטובה יהודים בהגירה אליה, או במילים אחרות - מדינת ישראל חדלה להיות מדינת העם היהודי!

החתומים מטה הופיעו, כנציגי תנועת גדר לחיים, בדיון אשר התקיים ביום 15.3.2009 בהרכב 7 שופטים והעלו טענות כבדות משקל כנגד העתירות. למרבה המזל, לא התגבש ככל הנראה רוב מקרב שבעת השופטים לקבלת העתירות ולפיכך, החליטה נשיאת בית המשפט העליון התומכת בקבלת העתירות להרחיב את ההרכב ל- 11 שופטים מתוך מטרה, כך נראה, להביא לקבלת העתירות!

עוד חשוב לדעת כי פרקליטות המדינה כלל אינה מעלה את הנימוק הדמוגרפי ומנסה להסתתר מאחורי נימוק בטחוני קלוש, דבר המחזק מאד את הסיכון לקבלת העתירות. לפיכך תנועת גדר לחיים היא היחידה המעלות טענות חשובות אלו בפני השופטים והיא זקוקה לתמיכה של ארגונים ציוניים נוספים שיתמכו בטענותיה בענין זה.

אין צורך לומר כי אם חס וחלילה יתקבלו עתירות אלו, תעמוד כל משפחה בישראל, בתוך עשורים בודדים בסכנת חיים אמיתית. ה"פרעות" האחרונות בעכו ביום כיפור לפני כשנה, והתקוממות המגזר הערבי בספטמבר 2000 הינם לא יותר מ"פתיח חיוור" למה שצפוי לנו בעוד שנים מעטות אם חס וחלילה תתקבלנה עתירות מסוכנות אלו. כמו כן כתוצאה מקבלת העתירות ייפגע קשות צבא הגנה לישראל, אשר בהיותו צבא העם, מתבסס על רוב יהודי מוצק במדינת ישראל. יש לזכור כי מדינת ישראל מוקפת ב- 22 מדינות ערביות ומוסלמיות ובנוסף לכך סוגרים עליה ארגוני טרור דוגמת החיזבאללה בלבנון, החמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה והרשות הפלשתינית. התערערות הרוב היהודי המכריע במדינת ישראל (כבר כיום, חצו ערביי ישראל את סף ה- 20% מכלל הציבור - בין היתר בשל איחוד משפחות שהתאפשר במשך שנים) תביא למצב בו צה"ל יתקשה להתמודד עם האיום ההולך וגובר מבית והאיום המתעצם מבחוץ, שעה ששיעור פוחת והולך של מתגייסים מקרב האוכלוסיה יצטרף אליו.

זוהי, אם כן קריאת חירום אחרונה. הפעם, חייבים הארגונים, התנועות והגופים הציוניים באשר הם להתאחד כנגד העתירות ולומר בקול ברור "עד כאן". לא יקום ולא יהיה. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. מגילת העצמאות היא חוקת היסוד של מדינת ישראל. אין לעם היהודי מקום אחר. לא נסכים בשום אופן לשינוי צביונה של מדינת ישראל והפיכתה למדינת "כל אזרחיה". מדינת ישראל זכאית להתיר עליית יהודים בלבד למדינת ישראל - אחרת יהיה סופה סוף מר!

ברור לנו כי ארגונים ציוניים שונים עוסקים ב"נישות" ספציפיות. אולם הפעם מדובר באיום בסדר גודל אשר הציונות טרם ידעה מאז קום המדינה. זהו איום סמוי מבית אומנם, אולם חמור מאין כמוהו, ואם לא נעשה את המעט על מנת להביע עמדה החלטית ותקיפה ובקול רם וברור - לא יהיה עוד מפעל ציוני לעבוד עבורו!

איחוד השורות יגרור תשומת לב תקשורתית - דבר לו השפעה גדולה ביותר על שופטי בג"צ לחיוב.

כמו כן, מניסיוננו הרב בהופעות בבית המשפט העליון אנו יכולים להעיד כי ברגע ששופטי בג"צ מבחינים כי הציבור מגבש עמדה ברורה בענין מסויים הם נוטים להימנע מעימות איתו ומוכנים לשקול שוב את עמדתם. לנו אין ספק כי חבירה יחד של מספר ארגונים ציוניים - תגרור את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית ותגרום לשופטים לעיין בעמדתם בשנית ותביא בודאות גבוהה לדחית העתירות.

לעומת זאת, אדישות ואי התערבות מצד הארגונים הציוניים, תביא, כמעט בודאות, נוכח עמדת שופטי בג"צ כיום, לקבלת העתירות ובכך יומט אסון על המפעל הציוני ועל אזרחי ישראל!

לפיכך אנו פונים אליכם בקריאה נרגשת זו. אנא צרו עימנו קשר והצטרפו למאבק בעתירות מסוכנות אלו. ההצטרפות אינה כרוכה בהוצאות כספיות כלשהן ומובהר כי אנו נסייע לכם ואף נכין בעבורכם את כתבי הטענות אם יהיה צורך בכך ואף נעמיד לכם ייצוג משפטי אם תרצו בכך.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.

בהוקרה על פועלכם הציוני,

להלן נתוני הטבלה שהונחה בפני שופטי בג"ץ
נספח לבקשת ההצטרפות - תנועת "גדר לחיים"
במסגרת עתירות בג"צ 466/07, 544/07, 830/07, 5030/07
תוספת אוכלוסיה צפויה בעקבות ביטול התיקון לחוק האזרחות (ישראל בגבולות 67)(1)
(הערכה שמרנית על בסיס נתוני יסוד של פרופ' ארנון סופר)
הנחות יסוד (בהתבסס על נתוני יסוד שנמסרו על ידי פרופ' ארנון סופר)

(1) ההשוואה הינה ביחס למצב בו אין היתר לאיחוד משפחות

(2) 200,000 נכנסים בחסות החוק בכל פחות מ- 20 שנים, לפי הערכת פרופ' סופר בתצהירו (המספר צפוי אף לגדול עם גדילת האוכלוסיה).

(3) שיעור ריבוי טבעי בקרב האוכלוסיה הערבית (3.1% עד 5% לשנה) = הכפלה תוך פחות מ- 20 שנה (גדילה ב- 100%). המשמעות: בכל עשור גדלה האוכלוסיה הערבית בלמעלה מ- 40%.

(4) לפי הלמ"ס בישראל בתחילת 2009 - 5,587,000 יהודים ו- 1,495,000 ערבים.

(5) הריבוי הטבעי באוכלוסיה היהודית עומד כיום על כ- 1.6% לשנה, לפי פרופ' סופר.

(6) יצויין כי רוב ערבי בתחומי מדינת ישראל בגבולות 67 עלולה להיווצר מהר הרבה יותר מן האמור בטבלה וזאת לאור ההשפעה הצפויה של השינוי הדמוגרפי על הריבוי הטבעי של יהודי מדינת ישראל. שינוי זה צפוי לגרום לפגיעה בביטחון ובכלכלה ועקב כך לירידה דרמטית בשיעור העולים למדינת ישראל ועליה דרמטית בשיעור היורדים ממנה (יצויין כי הטבלה מניחה שמירה על ריבוי טבעי קבוע של 1.6% בקרב האוכלוסיה היהודית ללא כל ירידה).

בכבוד רב

אילן ציאון, עו"ד

עדי ברוך, עו"ד

***************

התנועה דורשת ממשלת ישראל ומצה"ל לחסום מיד את הגבול עם מצרים לכל אורכו באמצעות גדר ראשונית(תלתלית) וחיילים במספר הנדרש על מנת למנוע כל חדירה לארץ, ולעצור מרגע זה ומייד את תופעת ההסתננות האפריקנית!








ליה 05.12.1120:29
34. כנס ירושלים השמיני :יש לאחד כוחות למען המדינה היהודית! בתגובה להודעה מספר 0
הפתרון לעקורים לא נראה באופק

במושב העוסק בנושא "בג”ץ גוש קטיף – במבחן המציאות", אמר סגן השר, יצחק כהן, כי "הפחד הגדול שדבר כזה יתרחש שוב". שידור חי.

היום השני של כנס ירושלים השמיני, נפתח הבוקר במושב העוסק בפסיקת בג"צ אשר הכשירה את ביצוע ההתנתקות לפני כחמש וחצי שנים.

בפתח המושב דיבר הנער שיר לב רן שגורש מגוש קטיף וסיבר על ההתמודדות הנפשית שלו ושל חבריו בשעה שגירשו אותם מהבית. במהלך דבריו פרץ לב רן בבכי, בשעה כשנזכר בהתמודדות הנפשית הקשה עם הגירוש.

סגן שר האוצר, יצחק כהן, אמר כי "הפחד הגדול שדבר כזה יתרחש שוב. כל המערכות יישרו קו לביצוע הפשע הזה. גם כשהיה דבר לא חוקי במהלך ביצוע ההתנתקות, הבג"ץ התיישר עם הממשלה".

דורון בן שלומי, מנהל ועד מתיישבי גוש קטיף אמר "מהעברת חוק 'פינוי פיצוי' ועד היום, מדינת ישראל לא עשתה קיצור הליכים ויש התנגדות גורפת לקיצור התהליכים".

סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' ידידיה שטרן אמר כי "מדינת ישראל ידעה מה הולך להיות לאחר הגירוש".

"העמדה הדתית ביחס למדינת ישראל מאוד בעייתית, יש את הצד שחושב שהמדינה היא יסוד כסא ה' בעולם ולא מסתכלים עליה כמשהו ריאלי ולא מתמודדים איתה בצורה ריאלית. מצד שני יש את אלו שמסתכלים על המדינה כמכשיר לביצוע תכנית קבועה מראש ואם היא לא עומדת בזה אז מסרבים פקודה, הרבנים לא מסתכלים למדינה בעיניים".

"לא חכמה לתקוף את בג"ץ, מטבע הדברים הוא רק מפרש חוקים למרות שהוא לא נקי, אבל המשמעותיים ביותר הם הקובעים את החוקים וזו המדינה"

מנכ"ל חברת 'חסלט', אליעזר ברט, סיפר על תלאות הדרך עד להקמת חממות חדשות, "הפקידים ויועצים משפטיים הם השולטים במרחב והם גרמו לנו לרוץ חודשים רבים כדי שיאשרו לנו להקים חממות באיזור מיתר. עד שבא ראש מועצת רהט וצעק על הועדה שסוף סוף יש מי שמוכן לבוא להקים מפעל בנגב ואתם מתנגדים? 4 שנים חיכינו עד שקיבלנו אישור חיבור חשמל".

ראש מנהלת תנופה, בנצי ליברמן, אמר כי "מדינת ישראל עשתה הכל לפי התכנית עד מחסום כיסופים, אך משם והלאה לא עשו כלום".

"התירוצים שהמדינה לא יכלה להכין את עצמה כי ישובי הגוש לא דיברו איתה לפני הגירוש זה לא נכון. ישובים שדיברו 5-6 חודש לפני הפינוי עם הממשלה נמצאים היום בסוף הדרך ומי שדיבר 3-4 חודשים כמו נצרים, כבר לפני שנתיים החלו בשיווק תוצרתם"

"נכון להיום", ציין ליברמן, "אנשים יודעים פחות או יותר את מקומם. השינוי בא גם מצד מנכ"ל משרד רוה"מ, אייל גבאי, ולא פחות חשוב זה ועדת החקירה שאפשרה שינוי חקיקה במספר תחומים".

עו"ד ד”ר חיים שיין ממכללת 'שערי משפט' אמר, "גוש קטיף זה התחלת הסיפור. הציבור שלנו אמור להוביל את הרעיון של 'מדינת ישראל כמדינה יהודית' אבל אנחנו עדר בלי רועה, אין הנהגה ואין מנהיגים, כל אחד מושך לכיוון אחר".

"לציבור שלנו יש אשליה מסוכנת ומוטעית כאילו הציבור החילוני רואה הבדל בין הציבור הדתי לאומי - משרתי הצבא לבין החרדים שאינם משרתים. הם רואים אותנו באותה סירה. ולכן המסר שלי הוא, שצריכים לאחד את הכוחות עם החרדים וש"ס, לכולנו חשוב שתהיה מדינה יהודית ולא יפנו ישובים. אם לא נהיה מאוחדים הפסדנו את המערכה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 05.12.1120:31
35. בית המשפט: היועץ שהתנכל לבית יהונתן מונה לא כדין בתגובה להודעה מספר 0
בימ"ש: היועץ שהתנכל לבית יהונתן מונה לא כדין

עו"ד יוסי חביליו, אשר מסיים פקידו כיועמ"ש עיריית י-ם ידוע כמי שרדף את המתיישבים במזרח העיר, כעת מתברר כי מינויו היה בעייתי.

שופט בית משפט השלום בי-ם, עודד שחם, קבע בפסק דין בתביעת דיבה, כי נפלו פגמים חמורים במינוי היועץ המשפטי היוצא של עיריית י-ם, עו"ד יוסי חביליו, לתפקידו זה, כך מדווח המקומון זמן ירושלים.

התביעה, במסגרתה ניתן פסק הדין, הוגשה על ידי חביליו נגד ציון דהאן, יו"ר ועד עובדי העירייה, אשר טען בהזדמניות שונות כי מינויו של חביליו נעשה בניגוד לחוק.

בפסק הדין, אשר נכתב בהמשך להחלטת ביניים שניתנה בחודש נובמבר האחרון, קבע השופט כי הדברים הם אכן בגדר לשון הרע, אך לדהאן עומדת הגנת "אמת בפרסום" לאחר שקבע כי אמיתותה של טענת דהאן ולפיה יש "פגם בחוקיות המינוי ובתקינותו" הוכחה.

במשך תקופה ארוכה התנכל היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, יוסי חביליו, להתיישבות היהודית במזרח ירושלים. חביליו פעל בכל כוחו נגד בית יהונתן וטען כי אינו מונע מטעמים פוליטיים אלא מתוך כיבוד שלטון החוק גרידא.

בכלי התקשורת החרדיים אף טענו כי מדובר באיש "שמירר שנים את חייו של הציבור החרדי".

חביליו הוביל קו תוקפני במיוחד נגד תושבי בית יהונתן וסירב לטפל במבנים לא חוקיים במגזר הערבי בעיר. חביליו הואשם ע"י ראש העיר באי אמירת אמת, בהסתרת מידע ובאפליית יהודים על רקע בית יהונתן במזרח ירושלים.

באחד המכתבים של ברקת לחביליו כתב לו ראש העיר,"שימושך החצוף ועז המצח במושג 'התערבות פוליטית' שלי, כראש העיר, במקומות בהם הנני מוביל מדיניות והחלטות כמי שמופקד על ניהול העיר- מהווה שיבוש מכוון ומגמתי להצר צעדי, לצייר את דמותי באור פוגעני ולהקנות לעצמך כסות של חומת הגנה וכח שאין בכוונתי לתת לך".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.כך עובדת כל יום ביתר כוח ושאת הועדה היהודית הציונית שקמה לה באופן ספונטני ונלחמת על חיינו ועל חיי מדינתנו, ואנחנו ננצח!

2.שיחזיר את כל המשכורות שקיבל. יש סעיף בפקודת העיריות שקובע כי יש חבות אישית על מי שפעל שלא כדין וגרם להוצאת כספי העיריה עקב כך.
ליה 05.12.1120:34
36. אירגון המעקב הישראלי: מבט לתקשורת פלסטינית בתגובה להודעה מספר 0
מבט לתקשורת פלסטינית (באנגלית: PMW- Palestinian Media Watch) הוא מכון מחקר ישראלי לחקר החברה הפלסטינית. מכון המחקר חוקר ומתעד את החברה הפלסטינית באמצעות כלי התקשורת, התרבות ומערכת החינוך שלה.
מטרת המכון היא לבחון את האידאולוגיה של הרשות הפלסטינית ואת הפער בין הצהרותיה לעולם לבין התקשורת הפנימית שלה, בנוגע ליחסה לישראל ולתהליך השלום. מסיבה זאת המכון אינו סוקר את פרסומי החמאס מכיוון שהארגון אינו מכיר בישראל ובתהליך שלום. מחקרי המכון חושפים הסתה אנטישמית קשה וחינוך לאלימות.

דו"חות המכון ומחקריו מוצגים בפני קובעי מדיניות ומנהיגים בישראל, בארה"ב ובמדינות אירופה. המכון מפעיל אתר אינטרנט בשלוש שפות וערוץ ביוטיוב המכיל מאות סרטונים, בנוסף לפרסומים בכלי התקשורת בישראל ובעולם.

הקמה ופעילות

מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" נוסד בשנת 1996 ובראשו עומד איתמר מרכוס ששימש בעבר גם כמנהל המחקר בארגון "המרכז למעקב אחר השפעות השלום" (CMIP)‏ וכחבר בוועדה המשולשת ישראלית-פלסטינית-אמריקאית למניעת הסתה שהוקמה בעקבות הסכמי וואי.‏ חברים נוספים בצוות המכון הם: ברברה קרוק, נציגת המכון בצפון אמריקה ונאן ז'אק זילברדיק. על פי אתר האינטרנט של המכון לקבוצת המתרגמים שלו ניסיון רב בחקר החברה הפלסטינית וחלקם דובר ערבית כשפת אם. חברי המכון עוסקים בניטור ובמעקב של כלי התקשורת הפלסטינים, תוך שימת דגש על המסרים אותם מעבירים מנהיגי החברה הפלסטינית, מהפת"ח ומהחמאס, לאוכלוסייה הפלסטינית. תוצרי המעקב מתורגמים לעברית, אנגלית וצרפתית ומועלים לרשת האינטרנט.

המכון חוקר היבטים שונים בחברה הפלסטינית, בהם: דמוניזציה של ישראל והיהודים, עלילות כלפי מדינת ישראל, עידוד האלימות והשאהדה, שימוש באלימות כאסטרטגיה, שכתוב ההיסטוריה והכחשת שואה, דרכי המימון של הטרור הערבי, סוגיות פנים בחברה הפלסטינית, פאן-אסלאמיות ושנאת המערב, ואפיון דמותם והשקפותיהם של המנהיגים הפלסטינים. לדברי איתמר מרכוס, המכון פועל לקידום "החינוך לשלום".‏

המכון הפיק מחקרים מגוונים העוסקים בנושאים אלו, ולדבריו, מחקרים אלו "השפיעו רבות על האופן בו העולם תופס את העם הפלסטיני". כך למשל גרר פירסום של המכון במרץ 2008 בו נחשפו דברי הסתה לכאורה של מחמוד עבאס לעיכוב העברת 150 מיליון דולר כספי סיוע לרשות הפלסטינית. על פי ה"וושינגטון טיימס": "תכני הראיון של מחמוד עבאס הגיעו לידיעה הציבור רק בזכות עבודתו הקפדנית של ארגון 'מבט לתקשורת הפלסטינית'".‏ באפריל 2008 הציג המכון בפני וועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי דו"ח מיוחד על הקשרים של הרשות הפלסטינית עם אויביה של ארה"ב.‏ בינואר 2008 הוצג בפני הפרלמנט הבריטי דו"ח המתאר כיצד כספי הסיוע הבריטיים מופנים לחינוך לשנאה נגד היהודים והמערב.‏ המכון עובד בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שונים ובעבר ביצע כמה מחקרים בהזמנתם.‏ נציגי המכון הרצו בעשרות אוניברסיטאות, בכלי תקשורת מובילים והופיעו בפני פרלמנטים ברחבי העולם.‏

בדצמבר 2010 נחסם ערוץ היוטיוב של המכון בטענה שהוא "מעודד שיח שנאה",‏ אולם הוא חזר לרשת כעבור כמה ימים.

מחקרים ועמדות

אינתיפאדת אל-אקצה

על פי המכון, לפני אינתיפאדת אל אקצא חלה עלייה קיצונית בשידורי אלימות אנטישמיים, בקריאות לערוך מלחמת ג'יהאד ובצילומים ערוכים מהאינתיפאדה הראשונה. התקשורת הפלסטינית אינה זוכה מחופש ביטוי ועל כן ברור כי ההנהגה בראשות עראפת החליטה על הגברת התעמולה כחלק ממדיניות פוליטית שהביאה לאינתיפאדה השנייה.

דמוניזציה של חיילי צה"ל

תכני הטלביזיה הפלסטינית מציגים את חיילי צה"ל כרוצחים ואנסים, בין אם בקטעים מזוייפים שנועדו להיראות אותנטיים, ובין אם בסרטי עלילה מבויימים.

דרשות דתיות

על פי המכון אין הבדל בין הדרשות הדתיות מאת הרשות ביחסה לישראל לבין יחסו של החמאס לישראל. בשניהם נאמר כי אדמת "פלסטין" היא אדמת וקאף קדושה, שכל ישראל שייכת לפלסטינים, וכן שמי שיחלק את פלסטין רבתי הוא בוגד וסופו למות בגיהנום. בדרשות גם קוראים "צריך לשחוט אותם ולרצוח אותם כדברי אללה... אסור שיהיו בלבבכם רחמים אל היהודים בכל מקום ובכל הארץ. הלחמו בהם בכל מקום שאתם מצויים. בכל מקום בו אתם נתקלים בהם - הרגו אותם".

חינוך ילדים לשאהדה

על פי המכון, מסמכיו מוכיחים כי הרשות בניגוד להצהרותיה כן מעודדת את ילדיהם למות. הילדים נדחפים ע"י הוריהם, חבריהם, הרשות והתקשורת לשאהדה ולעימותים, ומעלים בפני הילדים את ערך המוות "למען אללה". ישנן קריאות ברורות לכך בהמנונים בבית הספר, בקליפים בטלביזיה, ועוד. לדוגמה, במשרד ההסברה והקרן הלאומית הפלסטינית הציגו את מוחמד א-דורה (לאחר שיחזור מבויים ודרמטי של מותו בקליפ) כמי שמתעורר בגן עדן פסטורלי לילדים. הקליפ שזור בתמונות דם ואלימות של חיילי צה"ל, ובקריאות של מוחמד א-דורה לילדים לבוא בעקבותיו, בעקבות מות השהידים.

אנטישמיות בספרי הלימוד

סקירות של מאות מספרי הלימוד הפלסטיניים העלו כי היהודים מוצגים כבעלי תכונות שליליות (כרמאים, כבוגדנים, גנבים...) וכן כחיות כמו ארבה. מדינת היהודים מתוארת כפרובוקציה, והיא אינה קיימת בספרי הלימוד, הציונות מוצגת כתנועה גזענית קולוניאליסטית, היהדות מוצגת כחסרת קשר לארץ ישראל, והיהודים כאוסף של בעלי דת משותפת ולא לאום. אפילו בספרי לשון נכתב כי הצורך לבצע ג'יהאד ולשחרר את פלסטין מוטלת על צווארו של כל ילד. בספר שירה נכתב כי על הילדים ללחום ולהקריב עצמם במלחמת דם ואש, המוות יקרא והחרב שלהם "תשתגע מרוב הרג".

הכחשה והסתה בתרבות

המכון קבע כי אפילו בתכני תרבות כתשבצים, מופיעה הסתה והכחשה. כך למשל בתשבצים הפלסטינים מופיעים שמות שאהידים, "יד ושם" מוגדר כ"המרכז היהודי להנצחת השואה והשקר", "בוגדנות" מוגדרת כ"תכונתם של היהודים", "הצהרת בלפור" מוגדרת כ"הצהרה אנגלית מקוללת", ועוד. גם השירה של הפלסטינית רווייה בשנאה ובתיאורי אלימות קשה וסאדיסטית.

אתר האינטרנט של המכון בעברית:

http://www.palwatch.org.il/

אתר האינטרנט של המכון באנגלית:

http://www.palwatch.org/

ערוץ היוטיוב של המכון:

http://www.youtube.com/user/pmwvide...

חינוך לשינאה ברשות הפלסטינית:

http://www.israel-wat.com/pmw.htm

התגובות הפלסטיניות לארגון "מבט לתקשורת פלסטינית":

http://www.palwatch.org.il/main.asp...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...
ליה 05.12.1120:35
37. פעילותו של ג'ורג' סורוס בישראל חייבת להיות מנוטרת! בתגובה להודעה מספר 0
קרן קלינטק חדשה בהיקף של יותר ממיליארד דולר תשקיע בישראל

27.2.2011

קרן סילבר לייק מקימה קרן חדשה בשיתוף ג'ורג' סורוס - ומתכננת השקעות בנטפים ובחברות נוספות.

קרן הפרייבט אקוויטי (השקעות פרטיות) האמריקאית סילבר לייק משתפת פעולה עם המשקיע ג'ורג' סורוס ונכנסת להשקעות תעשייתיות והשקעות באנרגיה נקייה בארה"ב ובישראל.

עדות ראשונה לפעילותה של הקרן בזירה המקומית הגיעה לפני כמה ימים, עם הפרסום על כך שקיבוץ חצרים משתף פעולה עם סילבר לייק במאבק על רכישת השליטה בחברת נטפים. לפני כמה חודשים הגישו קרנות ההשקעה הפרטיות KKR, ג'נרל אטלנטיק, פרמירה ואיפקס הצעות לרכישת חלקן של קרן מרקסטון (כ-20%) וקרן טנא (כ-10%) בנטפים. הקרנות גם קיוו כי ירכשו את אחזקות קיבוץ חצרים (כ-38%), קיבוץ יפתח (כ-24%) ומגל (8%).

סילבר לייק היא אחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הגדולות בעולם, ויש לה הון מנוהל של 14 מיליארד דולר. סילבר לייק הקימה קרן להשקעות בקלינטק עם סורוס שצפויה לבצע השקעות בהיקף של יותר ממיליארד דולר. אין ספק שמדובר ברוח גבית לחברות בגודל בינוני או גדול מתחום התעשייה והקלינטק בישראל.

כמה מאתרי החדשות בארה"ב מכנים את צוות המשקיעים של הקרן החדשה "צוות החלומות". הקרן תנוהל על ידי אדם גרוסר, שעבד עשר שנים כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פאונדיישן קפיטל. באפריל תצטרף אליו קאתי זואי, שלאחרונה עזבה את ממשל אובמה, לאחר שעבדה תחת המזכיר לאנרגיה חלופית.

זו הקרן הראשונה של סילבר לייק בתחום הקלינטק. מכיוון שמדובר בקרן פרייבט אקוויטי, היא לא צפויה להשקיע בחברות סטארט-אפ צעירות אלא בחברות בעלות פוטנציאל גדול שעומדים מאחוריהן משקיעים עם כיסים עמוקים או חברות שכבר רושמות הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ומעלה.

לישראל נכנסה סילבר לייק להשקעות בחברות טכנולוגיות ב-2010 ונציגה בישראל הוא יהודה דורון. הקרן השקיעה עד כה כ-50 מיליון דולר בחברת פריים-סנס, שמפתחת את ערכת השבבים המשולבת בקונסולת המשחקים של מיקרוסופט קינקט. בניגוד להשקעות בחברות היי-טק ישראליות, שבהן היקף ההשקעה מתחיל ב-50 מיליון דולר, במקרה של קרן הקלינטק ההשקעות צפויות להיות 200 מיליון דולר ומעלה - בחברות בשלות, בוגרות וגדלות. אחד ממוקדי העניין של הקרן הוא תשתיות סולאריות.

http://www.themarker.com/tmc/articl...

תגוביות:

נטפים חצרים מגל ויפתח, קיבוצים וחברה שלא מפסיקים לחטוא בחטא היוהרה. סופם ליפול כמו מתאגרף מאצ`ו לטינו. חבר לשעבר ולשמחתו.
ליה 05.12.1120:36
38. הקריאה לאינתיפאדה: עכשיו התביעה בתגובה להודעה מספר 0
שערוריית הקבוצה שקראה לאינתיפאדה שלישית בפייסבוק – עכשיו התביעה.

יהודי אמריקאי הגיש היום (שבת) לבית המשפט העליון בארצות הברית תביעה בסך מיליארד דולר נגד הרשת החברתית ומנהליה בכך "שלא עשו די" כדי למנוע את הקריאה לאלימות נגד ישראל.

לארי קליימן, אזרח אמריקאי יהודי, תובע את פייסבוק ומייסדה מארק צוקרברג בכך שאיפשרו את קיומה של הקבוצה שקראה להתקוממות ולאינתיפאדה שלישית נגד ישראל. הקבוצה מנתה בשיאה כחצי מיליון תומכים.

רק לאחר תלונות רבות של גולשים, ואפילו תלונה רשמית שהגיש בעניין שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין (ליכוד) לפייסבוק, הוסרה לאחרונה הקבוצה.

מעודדים אלימות

קליימן טוען כי על אף שהקבוצה נסגרה לבסוף, הרשת החברתית פעלה ברשלנות בכך שלא הסירה אותה מיידית לאחר התלונות שהתקבלו. לדבריו, תביעת הנזיקין כתוצאה מפעילות הקבוצה עומדת על מיליארד דולר.

בנוסף לתביעה, מבקש קליימן לאסור על פייסבוק לאפשר דפים וקבוצות "שמעודדים אלימות ואשר קוראים להרג יהודים".

בתגובה לתביעה אמרו בפייסבוק כי הם דוחים את הטענות, וטוענים לחפותם. לדברי דובר הרשת הם מתכוונים להיאבק נגד התביעה. "אמנם לא קיבלנו את התביעה באופן רשמי, אבל אנחנו מאמינים שפעלנו ללא דופי. נילחם בתביעה בנחרצות", אמר.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...
ליה 05.12.1120:39
39. הצעת חוק: אסור לפנות מתנחלים ללא הסכמתם בתגובה להודעה מספר 0
מחייבת הסכמה של תושבי יו"ש להתפנות מבתיהם

ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק של ח"כ ניסים זאב, לפיה ממשלות ישראל לא יוכלו לפנות מתנחלים מביתם ללא הסכמתם, גם אם במסגרת הסדר מדיני.

"הצעת החוק נועדה למנוע אירוע כמו ההתנתקות".

ממשלות ישראל לא יוכלו לפנות מתנחלים מביתם ללא הסכמתם, גם אם במסגרת הסדר מדיני עם הרשות הפלסטינית – כך קובעת הצעת חוק של ח"כ ניסים זאב (ש"ס), שוועדת השרים לענייני חקיקה תדון בה מחר (ראשון). לדברי זאב, "הצעת החוק נועדה למנוע אירוע כמו ההתנתקות, כיוון שהיא מחייבת הסכמה של תושבי יו"ש להתפנות מבתיהם"
.
הצעת החוק קובעת עוד, כי בכל הסדר עתידי, הממשלה תהיה חייבת לעמוד על הכרה בינלאומית בקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל. הממשלה תחויב גם, על פי ההצעה, לעמוד על שמירת זכויות המתנחלים במידה שיועברו לשלטון הרשות הפלסטינית, כולל הבטחת ביטחונם וחירותם.

"זכויות העם היהודי כילידים הקשורים לארץ ישראל מבחינה היסטורית, דתית ותרבותית חרותה בספר הספרים (התנ"ך – פ"ו) והן הוכרו בוועידת סן רמו ועל ידי המנדט (הבריטי)", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "גם הנשיא בוש בנאומו בכנסת (2008) ציין כי הקמת מדינת ישראל היא 'הגשמתה של הבטחה עתיקת יומין אשר ניתנה לאברהם, משה ודוד – מולדת לעם הנבחר – ארץ ישראל".

בתוך כך, ועדת השרים תדון גם בהצעת חוק של ח"כ דני דנון (ליכוד) הקובעת כי כל אסיר-מחבל, שישוחרר, בין אם לאחר ריצוי עונשו ובין אם בעסקת שחרור, ייחשב כאילו הוא משוחרר על תנאי. משום כך, ההצעה קובעת, כי במידה שישוב לבצע פעילות טרור, ניתן יהיה להשיבו לרצות את שארית תקופת המאסר המקורית.

הצעת חוק: אסור לפנות מתנחלים ללא הסכמתם/וואלה

http://news.walla.co.il//?w=/%2022/...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 05.12.1120:40
40. מי מממן את כנס הרצליה? בתגובה להודעה מספר 0
מי מממן את כנס הרצליה?

תשובה מתחמקת של ח"כ חסון לפורום המשפטי

הפורום המשפטי פנה לוועדה לביקורת המדינה לבירור השתתפות משרדי ממשלה במימון "כנס הרצליה" וקיבל תשובה מתחמקת. לאחר בירור קצר התגלה ניגוד עניינים של יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון.

הפורום המשפטי ביקש לקיים דיון בירור בדבר תקינות השתתפות השרים והמשרדים במימון "כנס הרצליה" לאחר שפורסם כי חלק מהמשתתפים בכנס, ביניהם שרים, ח"כים ואישי ציבור בכירים, משלמים מכספי הציבור סכומי עתק, הנאמדים לא פעם בעשרות אלפי שקלים, על-מנת לנאום בכנס הרצליה.

"לא ראוי כי כספי משלם המסים ינותבו למוסדות פרטיים העורכים כנסים ודיונים בנושאים שונים. דיונים אלה מתקיימים גם בכנסת ובמוסדות אקדמאים וזאת ללא דרישת תשלום", כתבה עו"ד הילה כהן מהפורום לוועדה לביקורת המדינה.

הפורום ביקש כי הועדה תבדוק האם ישנם קריטריונים ברורים וקבועים מראש עבור השרים ועובדי המדינה האחרים באילו מהכנסים הציבוריים המתקיימים מדי שנה, יינתן אישור למימון כנס פרטי.

יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון, ענה לפורום המשפטי כי מימון השתתפות בכנס הנו שגרתי, והתעלם מניגוד העניינים האישי שלו הפוסל אותו מלהשיב בצורה אובייקטיבית על שאלות הפורום.

לפורום המשפטי נודע כי אייל ארד המיחצ"ן את נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה הוא חבר טוב של חסון, וחסון עצמו למד במכללה ואף השתתף בעבר בכנס שהיא מארגנת.

הפורום המשפטי פנה בעניין גם למבקר המדינה.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 05.12.1120:41
41. בקעת הירדן חיונית לישראל, והחקלאות הינה אבן יסוד לה בתגובה להודעה מספר 0
פתח ראש המועצה האזורית בקעת הירדן דוד אלחייני.

אחריו דיבר בוגי יעלון, המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים. תחת הכותרת "הציונות המתחדשת" דיבר על פיתוח קהילות חקלאיות בעידן של ציונות מתחדשת-חזון ותמונת מצב בראי הממשלה.

צבי אבנר,יו"ר הועדה החקלאית במועצה האזורית, וד"ר פיני שריג - ממו"פ בקעת הירדן (הקלטה מס. 2 )דברו על "בקעת הירדן ספור הצלחה ישראלי"- המודל האזורי בחלוציות החדשה: איך למרות מגבלות הקרקע, הטופוגרפיה והביטחון, מצליחה בקעת הירדן לייצר תוצר לאומי אזורי מהגבוהים בארץ, בהתבסס על קהילות חקלאיות מצליחות. על מודל בקעת הירדן כמנוף לפיתוח אזורי.

פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה (הקלטה מס. 1) הכריז: "חגורה חקלאית - מענה ביטחוני". דיבר על פיתוח קהילות חקלאיות כמענה לטווח הארוך לאתגרים הבטחוניים של ישראל. הוא טען כי בקעת הירדן חיונית לישראל, והחקלאות הינה אבן יסוד לה.

ד"ד דורי גולד יו"ר "המכון הירושלמי לענייני ציבור ומדינה" לשעבר שגריר ישראל באו"ם, בהרצאה שלו "חומה ומגדל 2011" סיים את המושב שלפני הצהריים.

אחרי ארוחת צהריים דבר עו"ד עמית יפרח מתנועת המושבים על "חילופי הדורות בקהילות חקלאיות": כיצד משמרים רצף כלכלי-חקלאי בחילופי דורות ובשינויי הזמן. כיצד מנהיגים את דור ההמשך, ומהי הדרך להעברה בין-דורית מצליחה? מהם אבני הדרך בתכנון ופיתוח המרחב הכפרי במבט לעתיד ולדור ההמשך.

ד"ר קובי אנקר ממו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן דבר על "מים וחיים-חיים ומים": גילויים והערכות חדשות לפוטנציאל המים של שכבות אקויפריות מתחת למילוי הבקע כבסיס לתיכנון המרחב הכפרי-חקלאי.

דב קוזניצוב-מנכ"ל אגודת מי בקעת הירדן: " גיוס המגמה הירוקה לפיתוח קהילות חקלאיות": ההתפתחות הישראלית בתחומי ניצול ומיקסום מים מושבים מאפשרת לפתח ולהרחיב קהילות חקלאיות גם באזורי צחיחות. על מגמות בפיתוח מים מושבים במאזן החקלאות האזורית והשלכות לטווח הארוך.

סיים את הכנס המחכים ומעורר השאלות הלאומיות כבדות המשקל ראש המועצה האזורית שהראה נתוני סקר של "מכון דחף" על תפיסת הבקעה בציבור הישראל.

להקשבה לראיונות:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 05.12.1120:43
42. נשלחה אזהרה לחברת התקשורת הלווינית שתיחשף לתביעות בתגובה להודעה מספר 0
צעד נוסף נגד המשט לעזה

ארגון "שורת הדין" הזהיר היום את חברת Inmarsat, המספקת רשת תקשורת לווינית לספינות בלב ים, שלא לספק שירותי תקשורת למשט לעזה.

ארגון זכויות האדם "שורת הדין" הזהיר היום את חברת Inmarsat, המספקת רשת תקשורת לווינית לספינות בלב ים באיזור המזרח התיכון, שהיא מסתכנת באחריות פלילית ותביעות ענק כספיות, אם תספק שירותי תקשורת לווינית לספינות המשתתפות במשט לעזה.

Inmarsat היא חברת התקשורת הלווינית הגדולה בעולם, והספקית העיקרית של שירותי תקשורת ימית. בסיסה בלונדון ולה נציגות גדולה בדובאי ובארה"ב. התקשורת הלוויינית נחוצה כדי לתקשר עם נמלים, רשויות עגינה וכלי שיט אחרים. ללא שירותי תקשורת ימית אין ביכולת הספינות להפליג. על פי אתר האינטרנט של החברה, ספינת המאווי מרמרמה, אשר השתתפה במשט הקודם לעזה ועתידה להשתתף בו שוב, מקבלת שירותי תקשורת לווינית מ-Inmarsat.

האזהרה, שנשלחה לחברה ולראשיה באנגליה ובארה"ב, מבהירה, כי על פי הדין האמריקאי, אספקת שירותי לווינות לספינות המשתתפות בעזה מטילות אחריות פלילית ואזרחית מכח שני חוקים:

האחד, החוק העוסק בסיוע לאויבים של מדינה ידידותית - חוק הניטרליות. החוק קובע, כי אזרחי ארצות הברית (או עסקים בארה"ב לצורך זה) אסורים בסיוע לכל אקט התוקף את ידידותיה של ארה"ב ובכלל זה ישראל. כפי שעולה מהמשט הקודם, פעילות המשט נחשבת לפעילות המסייעת לאויבי ישראל, בשל ההתנגשות עם השייטת הישראלית, ובשל הקשר שהוכח לארגונים הקשורים לחמאס.

החוק השני הוא החוק למניעת סיוע לטרור, שזכה ביוני 2010 לפרשנות מרחיקת לכת. פרשנות זו, מחזקת את ההערכה שסיוע של Inmarsat לספינות המיועדות לסייע לחמאס, יחשב תחת החוק לסיוע לטרור, מאחר ויעדן הסופי של הספינות הוא עזה הנשלטת על ידי חמאס.

לפי הדין בארה"ב, "שורת הדין" מחויבת להודיע שבוע מראש על נקיטת אמצעים משפטיים כנגד החברה, ולכן נשלח היום המכתב לחברה ולמנהליה. במידה והחברה לא תודיע מיד כי לא תספק את השירות למשט, יוצא צו מניעה מיידי על ידי בית המשפט בארצות הברית והחברה תהיה חשופה גם לתביעות פליליות בגין העבירה על החוק, וגם לתביעות אזרחיות לקבלת פיצויים ממי שיפגע מן הסיוע.

זהו צעד שני במלחמתה של "שורת הדין" כנגד הוצאת המשט. "שורת הדין" כבר נחלה הצלחה בשלב הראשון בטיפול המשפטי בעצירת המשט, לאחר שאיימה בצעדים משפטיים כנגד חברות הביטוח הימי וקיבלה לפני מספר ימים מכתב מחברת לוידס, האחראית לביטוח רובם המכריע של כלי השיט בעולם, כי לא תבטח את ספינות המשט. ההערכה היא, כי בתוך ימים אחדים, שאר החברות "יישרו קו" בעקבות לוידס השולטת על כ-90 אחוז משוק הביטוח הימי. אף נמל לא יאפשר לספינות לשהות בשטחו ללא ביטוח, ועל כן יש בהודעה לחברות הביטוח כדי לפגוע בהתארגנות המשט.

לדברי יו"ר ארגון שורת הדין, עוה"ד ניצנה דרשן-לייטנר: "מטרתנו למנוע שפיכות דמים בלב ים, ובכוונתנו לעצור את הספינות עוד לפני שתצאנה. החוק האוסר סיוע לטרור הינו חד משמעי, ובאמצעותו ניתן לסייע לממשלת ישראל להילחם בטרור".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

2.יפה - בתחבולות תעשה לך מלחמה. את השפה של הכסף והמשפטיזציה כל העולם המערבי מכיר היטב, ובמדינת ישראל יש כל כך הרבה עורכי דין, עוד בסיס כוח שניתן להשתמש בו.

3.כל הכבוד ליו"ר ארגון "שורת הדין", ולעוה"ד ניצנה דרשן-לייטנר.יש להילחם ולפגוע באוייב מכל הכיוונים ובכל החזיתות. עבודה נקיה וסטרילית, ולא בשדה הקרב. יש להילחם באירגוני הטרור ע"י שימוש בחוקים הרווחים במרחב הבינלאומי, תוך ניצול בתי המשפט, חברות הביטוח וספקי התקשורת. איזה יופי. כל האמצעים כשרים למטרה, והראש היהודי, ממציא לנו פטנטים.

4.כל הכבוד!!! הדרך הנכונה ביותר לפעול - מזל שיש אותם, חבל שהמדינה לא פועלת בכלים הללו.

5.לינק לאתר של ארגון "שורת הדין"

http://www.israellawcenter.org/

פרסמו והפיצו לכמה שיותר אנשים. הארגון מתבסס על תרומות בלבד ואין לו שום תמיכה מגורמים פוליטיים!

6. המוח היהודי חוזר משנת השבתון הבלתי מוגבלת שלו. לעיתים קשה להבין היכן מסתתר המוח היהודי רב התחבולות ושרדן הדורות. אולם כשמוח זה חוזר מחופשתו הארוכה, או רק קופץ לביקור מולדת קצרצר, התוצאות בשטח נראות היטב.

רצוי להוציא לו צו עיכוב יציאה מהארץ בתוקף היותו עובד חיוני.

7.עתירה: להעמיד לדין מחבלים בגין פשעי מלחמה!

משפטני ארגון שורת הדין חשפו שישראל תובעת את אנשי החמאס שהיא לוכדת בגין פעילות רצחנית בלבד, ולא באשמה הכבדה פי כמה של ביצוע פשעי מלחמה, אולי מן החשש שכמה מן השופטים עלולים להפעיל גזרי דין מוות הקיימים בחוק למבצעים פשעי מלחמה

מקור

http://www.kikarhashabat.co.il/2351...

8.כל הכבוד לניצנה!!!

כל הכבוד ניצנה

אשריך שאת דואגת לבטחון מדינת ישראל ולחיילי צה"ל, גם בישראל, וגם בפעולות בארה"ב. לוחמת ופטריוטית אמיתית! חברים לספסל הלימודים בבר אילן.




























ליה 05.12.1120:46
43. הפורום המשפטי למען ארץ ישראל בתגובה להודעה מספר 0
הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

http://www.haforum.org.il/newsite/
ליה 05.12.1120:47
44. להפוך את ספטמבר מאיום להזדמנות בתגובה להודעה מספר 0
לקראת "ספטמבר" הופץ בימים האחרונים מסמך שיהפוך לחוברת וכותרתו "ספטמבר מאיום להזדמנות - משנים את כללי המשחק".

יוזמה חדשה מתארגנת בשבועות האחרונים ולפיה פעילי ימין ומתיישבים יובילו מהלכים בחודש ספטמבר אל מול כוונות האויב . את היוזמה מוביל ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי, המבקש לחבור לציבור רחב ככל האפשר הן בקרב ההתיישבות והן בקרב פעילי הימין, ובימים האחרונים מופץ מסמך שיהפוך לחוברת וכותרתו "ספטמבר מאיום להזדמנות - משנים את כללי המשחק"

על פי תפיסתו של ח"כ בן ארי החבר בוועדת החוץ והביטחון ושומע סקירות בנושא "במנהיגות של אש"ף הבינו מזמן, שרצח יהודים, יכול להסב להם סוג של קורת רוח. אך יחד עם זאת, לא מביא אותם להכרעה. מבחינתם, מרכז הזירה השתנה, מהפצצת אוטובוסים, אל דעת הקהל בעולם. אל האו"ם, אל הקוורטט, ואם אפשר לקובעי המדיניות במשרד החוץ האמריקאי".

לדברי בן ארי, שם המשחק הוא דה לגיטימציה של מדינת ישראל וכלי המשחק הם המון אומלל וזועם שיצעד אל גדרות היישובים. בדבריו מתייחס בן ארי לשחקני החיזוק והמעודדים מהשמאל הישראלי והתקשורת, ואולם על פי דבריו יש להערך לתרחיש לפיו "צה"ל והמשטרה, יעשו - אמנם - ככל שביכולתם להדוף התנפלות על היישובים היהודים, תוך שימוש באמצעי אל הרג" ואולם "כדי למנוע חיכוך בצירים ייתכן שתיאסר נסיעה בצירים מסוימים, כך שעל חלק מהישובים יוטל סגר. מוטל ספק באשר ליכולת של כוחות הביטחון לקיים הגנה אפקטיבית, במקרה של אירועים רבים בו זמנית ובמקומות שונים. במקרים כאלו, יופקרו אדמות היהודים ורכושם להרס וביזה, ואולי אף חמור מכך".

במסמך שחיבר מציע בן ארי את הפיתרון:"זו ההזדמנות לומר לכל מי שמעוניין לשמוע וגם למי שלא מעוניין, יהודה ושומרון זה הבית שלנו.

אנחנו כאן, כי זו נחלת אבותינו!

אנחנו כאן, כדי להישאר לעולם!

אנחנו כאן בשביל עם ישראל, ובשליחותו!

מערכת הביטחון התעלמה זמן רב, מהצורך לשתף את ההתיישבות בהערכות לקראת 'אירועי ספטמבר'. אין ספק שמדובר בהנחיה של הדרג הפוליטי, הרואה בהתיישבות היהודית סוג של 'נטל בטחוני'. על אף האפשרות להיעזר ולערב את תושבי הישובים בהגנה על ביתם ורכושם, קיימת בימים האחרונים בלבד, היערכות מינורית בתחום זה. זו ההזדמנות שלנו, להכריז, אנחנו כאן. הכח העומד לרשותנו:330,000 תושבים ביו"ש (ללא השכונות היהודיות במזרח ירושלים).כיתות כוננות קבועות, רכזי בטחון, רכבי סיור ועוד.הכרת השטח, הצירים, ונקודות התורפה של האויב השכן. ההבנה כי זה ביתנו ואם לא נפעל להגן על העובדה הזאת, איש לא יעשה זאת עבורנו. ודאי שלא יעשו זאת אהוד ברק ונתניהו שמייחלים להקמת מדינת מחבלים על ביתנו ואדמותינו.

על פי התוכנית יש להתארגן במאות ואף אלפים "ולצאת נערים, ילדים, נשים וזקנים (בסיוע כוחות תגבור של לוחמים) ולהעמיד אל מול הצעדות שהערבים ייזמו, צעדות שלנו עם דגלי ישראל והליכה בכל שטחי ארץ ישראל".

בחלק מהמקומות תוצב משוואה דומה. אלה מול אלה. לא עוד חיילים ולוחמי מג"ב מול קבוצות של ילדים ונשים ערביות. אלא ילדים מול ילדים, נערים מול נערים ונשים מול נשים- "כך נהרוס את אפקט ספטמבר ונשנה את המשוואה בשטח".

על פי התוכנית :

הקמת מטה מאבק תכלול נציגים של כל הגופים הרלוונטיים, ראשי מועצות, ראשי מזכרויות היישובים, וועדי מתיישבים, תנועות חוץ פרלמנטאריות, פעילי שטח, נציגי נוער הגבעות, וכדומה. כאשר מטה זה ינהל למעשה את המאבק בשטח ויפעל בכמה ראשים:

א. מטה ארגון – המטה המרכזי שבראשו יעמוד קצין מבצעים וצוות רכזי שטח. המטה יאגד את כל כוח האדם הקיים, ישנע את הכוחות, יכין תוכנית מבצעית המבוססת על סדר יום עצמאי של המתיישבים ויארגן צעדות ועצרות המוניות מחוץ ליישובים אך במקביל יהיה אחראי על כוח תגובה שישלח לכל יישוב שבו מתקיים אירוע מול מפגעים.

ב. צוות לוגיסטיקה – צוות שתפקידו לדאוג לאספקת ציוד עבור הפעילים ולאספקה סדירה של מזון ומים. הציוד שיסופק יכלול ציוד להגנה עצמית המותר להחזקה על פי חוק במדינת ישראל אך יאפשר לפעילים להתגונן ולהשיב מלחמה במקרה של אירועי תקיפה.

ג. צוות תקשורת – חלק גדול מהמערכה אותה מתכוונים הערבים להפעיל היא המערכה התקשורתית כאשר לרשותם של הערבים והשמאלנים עומדים לא רק נטייתם של רוב כלי התקשורת בישראל אלא גם מצלמות רבות ודוברים מיומנים. צוות התקשורת יהיה מבוסס בעיקרו על פורום הדוברים ביהודה ושומרון בסיוע אנשי יחידת תצפית .

ד. צוות משפטי – עורכי דין ומשפטנים שיתנו מענה ויתמודדו מבחינה משפטית מול שר הביטחון, במידה והוא ינקוט במהלכים שיפגעו בשגרת החיים התקינה של תושבי יו"ש. במידה ויבוצעו מעצרים בקרב המתיישבים במהלך האירועים, הצוות יתגייס לעזרה משפטית ראשונה. הצוות יהיה מבוסס על אנשי תנועת חוננו בשיתוף ארגון זכויות האדם ביו"ש והפורום המשפטי.

בן ארי אומר שהוא מקווה שתוכניתו תאומץ על ידי רבים וטובים, רבנים, חברי כנסת, אנשי ציבור, פעילי שטח וכמויות גדולות של בני נוער שיחד ייצרו כוח שייזום, יוביל וינהיג פעולות ומעשים כנגד תוכניות הערבים והשמאל הקיצוני.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 05.12.1120:48
45. 100 עורכי דין למזכ'ל האו''ם: אסור לדון בהצעת אבו מאזן בתגובה להודעה מספר 0
קבוצה של משפטנים אוספת חתימות ליצירת מכתב ממאה משפטנים.
המכתב מיועד למזכ"ל האום באן קי מון.

הטענה המשפטית היא שאסור לדון בהצעתו של אבו מאזן מפני שהוא אינו מייצג חוקי של הפלסטינים, הוא לא נבחר כחוק ושולט באופן כוחני.

כ"כ נטען במכתב שאבו מאזן תומך במעשיו באמצעי טרור נגד אזרחים חפים מפשע, בעיקר יהודים.

עוד ניטען שאבו מאזן אינו תושב חוקי של השטח, הוא לא נולד בו ומתעלם מתושבים שנולדו בשטח, בעיקר יהודים.

כ"כ נטען במכתב שרוב התושבים בשטח, יהודים וערבים, מעדיפים את התפטרותו של אבו מאזן.

יוצרי המכתב מקווים לשלוח אותו ביום שני בערב שעון ישראל לפקס של מזכ"ל האום בניו יורק.

הנה הקבוצה והמכתב:

אימייל הקבוצה:

100-lawyers@googlegroups.com

כתובת הקבוצה:

http://groups.google.com/group/100-...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 05.12.1120:49
46. נאמני ארץ בפנייה לאו''ם להכרה ביו''ש עבור הרשות היהודית בתגובה להודעה מספר 0
נאמני ארץ בפניה לאו''ם להכרה ביו"ש כשטח עבור הרשות היהודית (במידה ומדינת ישראל תיסוג).
The Secretary-General of the United Nations

The President of the Security Council

The President of the General Assembly

Gentlemen,

It is with great pleasure that we bring to your attention that on September 8,2011 the Jewish Authority in the Land of Israel was proclaimed as a political and legal entity at an assembly of the residents of the Land of Israel convened in Nofim,in the Shomron (Samaria).

The Jewish Authority in the Land of Israel derives its legal existence from the title of sovereignty of the Jewish People over the regions of Yehuda (Judah) and Shomron (Samaria) granted by the Almighty to their ancestors and subsequently recognized by the Principal Allied Powers in April 1920 at the Peace Conference convened in San Remo, Italy; confirmed by the Council of the League of Nations inJuly 1922; and preserved by Article 80 of the Charter of the United Nations adopted in 1946 – though as yet not implemented by the State of Israel.

The confirmed existing sovereignty of the Jewish People over the regions of Yehuda and Shomron precludes any legal possibility of recognizing any foreign political entity that may claim sovereignty over this area, and any decision in favor of such recognition is patently illegal and as such – is null and void.

The Provisional Executive Committee of the Jewish Authority in the Land of Israel will hold within one year free democratic elections in which registered residents of Judah and Samaria will be eligible to choose their own leadership.

Very sincerely,

THE PROVISIONAL EXECUTIVE COMMITTEE,THE JEWISH AUTHORITY IN THE LAND OF ISRAEL

https://rotter.net/forum/scoops1/21...
ליה 05.12.1120:50
47. קמפיין לקראת ההכרזה: פה זה ארץ ישראל יא סאלח בתגובה להודעה מספר 0
קמפיין לקראת ההכרזה: פה זה ארץ ישראל

נאמני ארץ ישראל תלו הלילה ברחבי השומרון ובנימין שלטים בערבית ובעברית עליהם הכיתוב "פה זה ארץ ישראל יא סאלח", יוזם הפרוייקט הוא תושב המועצה האזורית מטה בנימין, שבנוסף להגיית הרעיון גם מימן את השלטים מכיסו ומתרומות חברים ושכנים.

בשיחה איתו הוא מסר לסוכנות הידיעות תצפית: "לא צריך לקבץ מיליון אנשים בכדי להשפיע על השטח, ושכל אחד יכול לעשות דברים גם ברמה הפרטית. רעיון המיזם הוא בראש ובראשונה לפנות אל התושבים בכלל המדינה וביהודה ושומרון בפרט, ולהזכיר להם את ששכחו, גבולות ארץ ישראל נכתבו בדם, ומעולם לא חצצו בין יהודי ליהודי. הסיבה המשנית היא להזכיר לערבים שאנחנו יכולים לחיות בשכנות ובכבוד הדדי אבל הריבון באיזור ובארץ בכלל היא מדינת ישראל היהודית, והם יכולים ללכת לאו"ם ולמי שהם רוצים, אך דבר לא ישנה זאת. פה זה ארץ ישראל יא סאלח, וזה טבוע פה באדמה מדורי דורות".

חנן, תושב קידה שהשתתף בתליית השלטים, אמר לסוכנות הידיעות תצפית: "מבחינתי אין ויכוח על הגדרת האזור, יש רק מדינה אחת, ללא קווים צבעוניים המפרידים ביננו. וכמו שאין הבדל בין הנגב לת"א ככה גם אין הבדל בין גוש שילה לת"א".

לשאלה כיצד הוא רואה את היום שלאחר הכרזת העצמאות הפלסטינית, השיב חנן: "לא יהייה שום הבדל בין הימים, הם יכולים להכריז גם שהשמיים ורודים, אבל כאן נשאר תמיד כארץ ישראל".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.

http://www.facebook.com/israelhere

2.זו ארץ אבותינו - אין לנו אחרת. לא ינשלו אותנו יותר ממנה.
ליה 05.12.1120:52
48. ''לרכבת עלה מחבל, ראו הוזהרתם'' בתגובה להודעה מספר 0
יוזמה ירושלמית: חוליות יהודים יתצפתו ויעקבו אחר המחבלים המשתחררים ויזהירו את הציבור במגפון מנוכחותם ברכבת, באוטובוס וברחוב.

לקראת שחרורם של קבוצת מחבלים לשכונות ירושלים בהן התגוררו בעבר נערך אריה קינג המקים את 'משמר הבירה'. משמר זה ילווה בתצפיות את המחבלים המשתחררים ויתריע בציבור בכל הזדמנות בה יגיעו למקום ציבורי. ביומן ערוץ 7 סיפר קינג על היוזמה.

בראשית דבריו הוא מציין שמערכת הביטחון מקפידה לפזר ערפל סביב פרטי שחרורם של המחבלים הירושלמיים, ואף שרים אינם מודעים למספר המדויק, לזהותם המדויקת ולמקום מגוריהם של המחבלים החוזרים לשכונות ירושלים. לדבריו בדיוק משום כך בכוונתו ובכוונת קבוצת מתנדבים שיחברו אליו לאתר את המשתחררים, לפרסם את פרטיהם ותמונותיהם ברחבי ירושלים ואף מחוצה לה, ואף להתריע במגפון בכל מקום בו יסתובבו.

"הציבור לא מכיר אותם והם יכולים להסתובב בכל מקום. הציבור לא יודע שמדובר במחבלים עם הרבה דם על הידיים", אומר קינג ומסביר: "נצמיד חוליה של יהודים שתתעד את המקומות שבהם הם יסתובבו. אם הם יעלו לרכבת הקלה נודיע במגפון שיש מחבל במקום. כך גם נפיץ פלאיירים בירושלים עם פניהם ופרטיהם".

קינג מציין שהמגבלה היחידה אותה מטיל החוק על המשתחררים הוא נוכחות מדי יום בתחנת המשטרה וחתימה שם. מעבר לכך יש לו 24 שעות לבצע פיגוע בכל מקום בארץ..."

בדבריו מוסיף קינג ומציין שהדמיון יכול להביא לסיטואציות חמורות שבהן מחבל שכזה יבקש שירות טלפון לביתו וטכנאי בזק יצטרך להגיע לביתו ובכך לסכן את עצמו. כך גם יוכל מחבל שכזה לדרוש ולקבל שירות מבן משפחתו של קרבן טרור שאותו רצח. את המציאויות הללו בכוונתו למנוע ביוזמה שאותה הוא מגבש בימים אלה.

קינג מדגיש בדבריו שהפעילות תתבצע בליוויו של עורך דין שיבהיר למשתתפים מה מותר ומה אסור להם לעשות כדי להתריע מפני נוכחותו של המחבל המשוחרר. כמו כן הוא מציין שהמתנדבים יהיו אנשים בוגרים שידעו להתמודד עם המציאות המורכבת מבלי להגיע לחיכוך עם אוכלוסיה ערבית ומבלי לעורר מהומה מיותרת ומסוכנת. לדבריו קיימות דרכים שונות למעקב גם מבלי להיכנס לסמטאות השכונות הערביות במזרח ירושלים.

ומה באשר לאפשרות שהמהלך יוביל לאבטחה משטרתית למחבל. קינג אינו חושש מכך ואף מעדיף את האפשרות הזו שתותיר את המחבל תחת אבטחה של מערכת הביטחון. עם זאת הוא מביע חשש שהמשטרה תמצא תואנות שונות להגדיר את הפעילות שלו ושל אנשיו כפרובוקציה כדי למנוע את המהלך.

קינג מוסיף ומעריך כי לאחר קמפיין בו יופצו תמונותיהם של המחבלים הצורך בצוותי המעקב יפחת שכן הציבור יידע להישמר מפניהם לבדו.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 11.12.1111:14
49. הגיע עידן שלטון המחנה הלאומי במדינה היהודית בתגובה להודעה מספר 0
מי ששמע את דבריו הברורים של פרופ' מאוטנר, מבין שהתנפצות השמאל על חומת הימין כבר כאן

אחרי עשרות שנים בהם סבל הימין מתסכול ודיכוי כוחני של "נאורי" השמאל, הגיע עידן שלטון המחנה הלאומי במדינה היהודית. מהשלטה כוחנית של ערכי העולם המערבי הנוצרי ע"י אהרון ברק ותואמיו במפלגת בג"צ, עברה ישראל לעיסוק אינטנסיבי במהות היהדות ובערכיה, במקום בערכי הגויים.

עד שהתגלו פרטי הפעילויות של האמריקנית הזרה, הקרן החדשה NIF ואירגוני "גולדסטון" הלא ממשלתיים, בהם הציפה את מדינת היהודים באמצעות ה-CIA במימון זר מטעמו, שלט בתקשורת שיח זר ואנטי יהודי צעקני.

היהדות, היהודיות, והמדינה היהודית, הודרו וסולקו לחלוטין מזירת הציבוריות בישראל, מבתי הספר, מהרדיו ומהטלביזיה, ומהשיח הציבורי הפולמוסי.

שמענו מבוקר עד ערב קקופוניה של נציגי אירגוני צבא הקרן הזרה הפולשת האמריקנית NIF, ושל זרוע הביצוע שלה - ארגון שתי"ל, שניהל את תזמורת הבצורת הפומבית הזו, במרכז "כיכר העיר" שלנו.

בראיונות ברדיו, שפכו אלה רעל באוזנינו בעזרת מראייניהם - משת"פיהם, על מעשיה "האיומים" של ישראל בכל נושא ודבר, כאשר במקביל עבדה מפלגת בג"צ במר"צ, וייצרה בסרט נע פסקי דין מבהילים ולא נורמלים אחד יותר מקודמו, שקיעקעו עוד ועוד את הזכות לחיינו היהודיים במדינת היהודים הקטנה והיחידה, והשאירו את כולנו בהלם!

אוזנינו שמעו את הזיופים הנוראיים שבקעו לפתע משום מקום בקולי קולות, נחרשו מהרעש הדיסוננסי, והפאניקה למראה ההרס והחורבן שזרעו אנשים לא מזוהים אלה, בחסות שופטים במערכת המשפט שלנו, שרובנו לא הבין כלל איך בכלל הגיעו למשרה הרמה כאלה אנשים, שיתקו את כולנו.

לא הבנו מה קורה בישראל.

פתאום נזרקו לחלל האוויר מדי בוקר, מילים לא מזוהות כמו - פוסט ציוני, לימודי נכבה בבתי סיפרינו, קולוניאליזם, כיבוש, זוכרות, קרן יוזמות אברהם במשטרה, הקרן החדשה והפסיכולוגים מטעמה חדרו לצה"ל, אהרון ברק ונאומיו ההזויים ומעוררי הפלצות, נעמי חזן ורחל ליאל עם הקרן של ה-CIA במימון קרן פורד האנטישמית, ניב גורדונים למיניהם, גדודים שלמים של אנרכיסטים, מחריבים, מנשלי יהודים, שונאי יהודים, שונאי ישראל, מטיפים אנטישמים במשכורת מאוצר המדינה, אוניברסיטאות שהפכו למרכזי מפלגות אנטי ישראליות, והתבטאויות אנטישמיות יומיומיות, הפכו ללחם חוקנו.

ההמנון הודר (וזה עדיין נמשך!) מהטלביזיה ומהרדיו, ודגל הכחול לבן נעלם מממרקע הטלביזיה של המדינה.

על השיח השתלט מכון במימון אמריקני זר שמזרים ברנרד מרכוס, שהתהדר בתואר "המכון הישראלי לדמוקרטיה" בראשותו של אריק כרמון .

מכון פרטי בעל אג'נדה שמאלנית, שגייס לשורותיו את הקרמניצרים למיניהם, כאילו הם מייצגים את העם היהודי כולו, שבשיתוף פעולה עם המטה המסונף של קרמניצר למשרד החינוך, הכניסו את שטיפות המוח של אירגון הקרן "זוכרות" לספרי הלימוד בהיסטוריה ובאזרחות, וחילקו ערכות נכבה חינמיות, לעבודה בעיניים על ילדי היהודים, במטרה לשכנע אותם סופית שאין להם מה לחפש פה כי הם כובשים, ומן הראוי לארוז ולהתאייד מכאן, שכן הן זוכרות באמצעות מימון זר את הכפרים הערביים שעליהם אנו יושבים.

כמובן שהמכון ואירגוני הזוכרים והזוכרות הממומנים מבחוץ לא זכרו שכל כפרי הערבים עליהם אנו יושבים, ישבו על כפרי היהודים המקוריים. עבור המכון ואירגוני הקרן הזרה - ההיסטוריה של עם ישראל החלה ב- 1948.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הרגיל את ממשלת ישראל וחברי הכנסת לרוץ כל שנה לזלול מטעמי חינם בקיסריה בכנסים שלו.

מי שמע על מכון פרטי שעורך לממשלות כנסים על חשבונו? משתאות והילולות ממומנות שעבורן צריך לשלם בכנסת? בהחלטות ממשלה? בידיים כבולות? זה בכלל חוקי?

עד כדי כך חדר המכון הישראלי לדמוקרטיה של השמאל, הממומן בכסף זר, לתוך החיים הפוליטיים בצורה מעוררת תמיהה, שהרגיל, לא תאמינו, אפילו את צה"ל למסור לו פרטים על מעשיו, להתדיין עם אנשי המכון הזה, ולקיים פגישות קבועות עם אנשיו, ממש כאילו הוא ממונה על ידי מישהו למשהו.

מזעזע להיווכח איך החדיר השמאל את עצמו ברמייה ובזחילה לתוך כל פעילויות המדינה ומוסדותיה, תוך שהוא מתנהל כאילו הוא מכון ממלכתי מטעם המדינה, ומבלי שאיש, בכנסת בממשלה או בצבא, יתמה על כך.

אנשיו אינם מייצגים אף אחד מלבד את עצמם. חלקם אנשי שמאל ממערכת המשפט, שהיא כדברי פרופ' מאוטנר, מרכז לפעילות מפלגת השמאל, רוקחים שם חוקה "בהסכמה", בה הם מסרבים לקבוע שמדינת ישראל היא מדינה יהודית. עמדתם הפוסט ציונית גרמה לישראל הראל לפרוש מדיוניה ההזויים על החוקה שאינה בהסכמה כלל, אך מתהדרת בתואר כזה, ולהקים מכון משלו שם אף הוא דן בהצעה לחוקה מטעמו. זהו המכון לאסטרטגיה ציונית.

מטרת המרוץ של השמאל לחוקה אחת היא: לקבע את שלטון 3 האחוזים על המדינה לדורי דורות. שני חוקי היסוד: חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק כבר גרמו לנו נזקים בלתי נסבלים - שההסתננות היא הנוראה והאחרונה שבהם!

ישראל אינה צריכה חוקה. היא צריכה מערכת משפט שתאוכלס ביהודים המכירים ואוהבים את המורשת שלנו.

לעיונכם:

-פרופ' מנחם מאוטנר מדבר על בג"צ של אחרי מהפך 77'

הצמיחה של האקטיביזם הגורף בו בית המשפט העליון נכנס בהחלטותיו להחלטות הרשויות האחרות. לבית המשפט העליון יש סמכות לבטל חוקים של הכנסת למרות שאין לו הסמכה כזו! בית המשפט הוא מוסד פוליטי הפועל כמו הכנסת וקובע אילו ערכים ישררו בחיינו, וגם כיצד תיעשה הקצאת המשאבים המטריאלים במדינה.

http://www.youtube.com/watch?v=KsxD...

-האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי?

הון שלטון וקשרי המכון

המכון הישראלי לדמוקרטיה הצליח בשנים האחרונות לרכוש לעצמו מעמד מיוחד בישראל. הוא מוצג כמכון מחקר מוביל בדעת הקהל וכגורם רב השפעה על הכנסת והממשל בישראל. רק מעטים יודעים כיצד הוא פועל, על האינטרסים העומדים מאחוריו, ובכלל - על פעילותו הבעייתית והעדפתו המוגזמת על-ידי גורמים בכנסת ובמשרד ראש הממשלה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מוחזק על-ידי מיליארדר יהודי אמריקני, ברנרד מרכוס, חבר מועצת המנהלים של חברת "צ'ויס-פויט" - הסוחרת במודיעין אזרחי. למכון יש נגישות למידע בצה"ל, במשרדי ממשלה, בכנסת, ובמשטרה. מטרתו המוצהרת של מייסדו היא לחולל "רפורמה פוליטית בישראל".

כדי לממש את המטרה המכון לדמוקרטיה שוכר המכון אישים בכירים מן האקדמיה, חלק ניכר מהם משפטנים. כך למשל, בשנת הכספים החולפת הגיעה עלות שכרו של נשיא המכון, ד"ר אריה כרמון, ל- 1,408,287 שקל, כולל מכונית צמודה, שהועמדה לרשותו מאמצע השנה. פרופ' מרדכי קרמניצר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, קיבל מהמכון בשנה החולפת שכר בעלות של 424,474 שקל. קרמניצר קיבל שכר גבוה גם בשנים קודמות.

"מרכוס רוצה למקד מאמץ על רפורמה פוליטית"

מרכוס הקים את המכון הישראלי לדמוקרטיה ב- 1991. הוא מימן את בניין המכון הממוקם בשכונת היוקרה טלביה בעלות משוערת של 5 מיליון דולר. מאז ההקמה הוא התורם בעיקרי של המכון, באמצעות "אגודת ידידים" בארה"ב שהוא עומד בראשה.

האגודה הוקמה בעקבות חששות שהביעו מרכוס ושולץ, שמא העובדה שלמכון יש מממן עיקרי אחד, תיפגע בתדמיתו הדמוקרטית. שניהם דחקו במנהל כרמון לגייס יותר כסף מבעלי הון בישראל, אבל הוא לא הצליח ועד היום רוב התקציב בא מארה"ב. באחת הישיבות דיווח כרמון: "המכון היום מנוהל על-ידי מי שהקים אותו והשאלה שהוא שואל היא 'מה קורה אחרי'. בהמשך הודיע ש"מרכוס התחייב כל שנה לקחת על עצמו לפחות 40% מהתקציב ובמידה שהמכון לא יצליח לגייס את ה- 60% הנותרים - הוא התחייב להשלים".

אחד הרעיונות ליצור חיץ בין מרכוס למכון היה להקים קרן של 50 מיליון מיליון דולר, שפירותיה יזינו את התקציב השנתי של המכון המגיע למעט יותר מ - 5 מיליון דולר בשנה.

מבראשית, מרכוס עמד על כך שהמכון לדמוקרטיה יתמקד בתוכנית ל"רפורמה פוליטית בישראל". כך למשל, כאשר אוניברסיטת תל אביב רצתה להפעיל עם המכון לדמוקרטיה תוכנית הקשורה לעם היהודי, מרכוס התנגד וכרמון נאלץ לסגת. הוא דיווח על כך להנהלה ונימק: "בשל העובדה שברנרד מרכוס הסכים להיות יו"ר afidi ומשום שהוא רוצה למקד את המאמץ על רפורמה פוליטית".

...טורבוביץ הוא גם החוט המקשר בין אולמרט, אהוד ברק והרעיון לחולל שינוי מרחיק לכת בשיטת הממשל בישראל. הרעיון החל לקרום עור וגידים לאחר בחירת אהוד ברק לראשות הממשלה ב- 1999. עו"ד יורם טורבוביץ מונה אז על-ידי ברק ומנכ"ל משרדו יוסי קוצ'יק, לעמוד בראש ועדה לביצוע רפורמה במבנה פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה השונים.

המכון קיים מעקב אחרי בחירות 1999 באמצעות פרופ' אשר אריאן, והכין תוכניות עבודה לממשלת ברק ל"100 הימים הראשונים". כרמון דיווח אז לאסיפה הכללית, כי פרופ' דוד נחמיאס, ממקבלי השכר במכון, החל לעבד יחד עם לשכת ראש הממשלה למען גיבוש "רפורמה בשרות הציבורי"; וכי איש מכון נוסף, פרופ' ידידיה שטרן, התבקש על-ידי הנהלת הקואליציה לשבת בראש ועדה "שתבדוק דרכים להשלים את חוקי היסוד במדינת ישראל".

אריק כרמון, שהתחזה לפרופסור, הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מידע על צה"ל

ב- 2001 התחיל המכון לדמוקרטיה לקיים מפגשים עם צה"ל בהם השתתפו הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל, חמישה אלופים, ושמונה תתי-אלוף וכן מג"דים, ומח"טים במילואים. הנושאים שנדונו היו שירות של נשים בצבא, כבוד האדם בצבא, ושירות המילואים. כמו כן הועלו נושאים אסטרטגיים מובהקים כגון, האם הצבא הוא צבא העם או שהולכים לכיוון של צבא מקצועי וההיבטים הכלכליים". בסוף כל מפגש הופקה חוברת.

אריק כרמון דיווח לאסיפה הכללית של המכון על המפגשים ועל "מספרים די קשים" הנוגעים לשיעורי הגיוס לצה"ל: "אנחנו מגיעים למצב שבו רק חמישים אחוז משכבת הגיל מתגייסת, שליש משכבת הגיל הולכת ליחידות קרביות".

ב- 2005 - מפגשי המכון עם צה"ל התחדשו במסגרת פרויקט "צבא-חברה". פרופ' ברוך נבו, העומד בראש הפרויקט, דיווח לאסיפה הכללית על הקשיים: "קושי אחד הוא התלות ביחסים אישיים מאחר שאין הסכם כתוב בין המכון לבין הצבא. הדברים מתנהלים על בסיס יחסים אישיים ומסורת של יחסי אמון שנבנו בין אריק לבין הרמטכ"לים ואלופי הפיקוד שלהם. קושי נוסף כרוך ברגישות צה"ל לנושאים שונים. רשימת המשתתפים האורחים מוגשת לחוות דעת הצבא לפני כל כנס. ייתכן מצב שהצבא יפסול השתתפות אחד האזרחים. המכון חייב להיות רגיש ביותר ולהסכים לפשרות בנושאים שונים על-מנת לשמור על דיאלוג פתוח וכן".

חוקה בהחדרה

המכון לדמוקרטיה מקדם בהשקעה של מיליונים את כתיבת "חוקה בהסכמה", והעמיד לרשות ועדת חוקה חוק ומשפט תקציבים לקידום הנושא. ב"חוקה בהסכמה" ניתן דגש על זכויות העשירים ונראה שפחות על זכויות חברתיות כגון: הזכות לחינוך, לבריאות לפנסיה וכד'. המכון מחדיר את "חוקה בהסכמה" למערכת החינוך כנושא לתלמידים הנבחנים בבגרות בהיקף של 5 יחידות וזאת באמצעות "מטה שנהר קרמניצר" של משרד החינוך, שהוקם על-ידי אמנון רובינשטיין בהיותו שר חינוך. רובינשטיין אף 'זכה' לביקורת מבקר המדינה על מינויים לא תקינים במטה זה. פרופ' עליזה שנהר ופרופ' מרדכי קרמניצר הם חברי עמותת המכון לדמוקרטיה. שנהר כתבה עבור משרד החינוך את נייר העמדה בנושא יהדות ואילו קרמניצר את נייר העמדה בנושא אזרחות.

http://www.news1.co.il/Archive/002-...

https://rotter.net/forum/gil/19930....

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...











ליה 13.12.1108:05
50. תביעה ישראלית הובילה לחקירה פלילית נגד ראשי החמאס בתגובה להודעה מספר 0
בשל תביעת ישראלים: בלגיה פתחה בחקירה פלילית נגד ראשי החמאס

אחמד ג'עברי, חאלד משעל, איסמעיל הניה ומחמוד א-זהאר הם חלק מבכירי חמאס נגדם נפתחה בבלגיה חקירה בגין פשעים נגד האנושות שביצעו בירי לעבר ישראל ב"עופרת יצוקה"

התביעה בבלגיה פתחה לאחרונה בחקירה פלילית נגד ראשי החמאס, בהם אחמד ג'עברי, "רמטכ"ל חמאס" בעזה, בגין פגיעה באזרחים בזמן מבצע "עופרת יצוקה זאת בעקבות תלונה שהוגשה לתביעה הכללית בבריסל לפני כשנתיים על ידי ארבעה תושבי אשדוד בעלי אזרחות בלגית. לפני כחודשיים טס אחד המתלוננים לבלגיה והעיד שם במשטרה.

בחודש דצמבר 2009, זמן קצר לאחר פרסום דו"ח גולדשטיין, פנו הארבעה אל התביעה הבלגית בדרישה לפתוח בחקירה בגין פשעים נגד האנושות נגד עשרה בכירים בחמאס, בהם ראש הלשכה המדינית של הארגון, חאלד משעל, ראש ממשלת חמאס בעזה, איסמעיל הניה, וראש הזרוע הצבאית של הארגון, מוחמד דף. התובעים פנו דווקא לבלגיה, בשל החוק במדינה, המתיר להעמיד לדין אזרח זר שביצע פשע נגד האנושות גם מחוץ לבלגיה, כאשר הקרבן הוא אזרח בלגי.

ארבעת הישראלים טענו במכתבם כי הם נאלצו לעזוב את אשדוד בשל ירי הטילים לעבר העיר במהלך עופרת יצוקה, וגם סיפרו על הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם להם. התלונה הסתמכה על דו"ח גולדשטיין, שקבע כי ירי שבוצע על ידי ארגונים פלסטיניים לעבר אוכלוסייה אזרחית נחשב כפשע מלחמה.

התובע הבלגי בדק בשנתיים האחרונות האם יש בסיס לבקשה, וקבע לאחרונה כי אכן יש מקום לפתוח בחקירה. לשם כך הוא זימן את ארבעת הישראלים למתן עדות; בשלב זה רק אחד המתלוננים הצליח לגייס את הסכום הנדרש כדי לטוס לבריסל. לדברי עורך הדין מרדכי ציבין, שמייצג את הארבעה בישראל, אם התובע הבלגי יתרשם מהעדויות שיש מקום להגשת כתב אישום נגד מנהיגי החמאס, יוצא נגדם צו מעצר, ואז הם ייעצרו אם יגיעו לבלגיה או למדינה שיש לה הסכם הסגרה עם בלגיה.

העובדה שפשעי המלחמה של ארגון החמאס יועלו על סדר היום הציבורי עקב בקשה לעצור אנשי חמאס ויינתן לה הד רחב, באמצעות התקשורת במדינות רבות בעולם, הינה כשלעצמה הישג, הואיל והחמאס מוכר בהקשר של פשעי מלחמה". אמר עורך הדין ציבין והוסיף כי "הדבר מחזק את ההסברה הישראלית בקשר לפעולות טרור בישראל ולא רק שהוא מחזק אלא כאשר הנושא נובע שלא מגופים רשמיים-ישראלים הרי לאפקט יחסי הציבור החיוביים יש השפעה גדולה פי כמה וכמה".

לטענת עו"ד ציבין, "הגיע הזמן שאזרחים ישראלים בעלי אזרחות כפולה יעשו שימוש בעובדה זו, ויסייעו להגיש בקשות נוספות למעצר אנשי חמאס במדינת אזרחותם. אם הבקשה והפרסום בעקבותיה, יעודדו אחרים בעלי יוזמה, להגיש תביעות כאלו במדינות נוספות, דייני והיה זה שכרי".

http://news.walla.co.il/?w=/10/1884...
ליה 17.12.1114:55
51. האגודה לזכות הציבור לדעת בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 17.12.11 בשעה 15:05 בברכה, ליה

האגודה לזכות הציבור לדעת

נשיא : עו"ד ד"ר מאיר רוזן

יו"ר: פרופ' אלי פולק

מנכ"לית: גב' נילי בן גיגי וולף

נשיאים בעבר:

ח"כ השר ד"ר יובל שטייניץ

השגריר לשעבר זלמן שובל

ח"כ השר ד"ר עוזי לנדאו

חברי נשיאות

פרופ' ישראל (רוברט) אומן

ד"ר מור אלטשולר

מר ארז ביטון

עו"ד ד"ר יעקוב ווינרוט

גב' גאולה כהן

מר אייל מגד

פרופ' גבריאל מוקד

מר עמי מעייני

עו"ד אברהם (אייבי) נאמן

מר יונתן רוזנבלום

אלוף (מיל.) אורן שחור

חברי הנהלה

פרופ' אלי פולק – יו"ר

ד"ר מור אלטשולר

מר משה אלפי

מר יוסי בירנבאום

ד"ר משה גולדברג

מר מתי דוד

מר אמנון ליכטנשטיין

מר ישראל מידד - סגן יו"ר

הגב' דפנה נתניהו

מר רמי סדן

הגב' יבגנייה קרבצי'ק

ועדת ביקורת

מר צבי נובמבר

עו"ד צבי רוטנברג

מטרות האגודה לזכות הציבור לדעת

·ביצור ומימוש הדמוקרטיה הישראלית על ידי מסירת מידע אמין לציבור על אמצעי התקשורת השונים ועל מידת עמידתם בכללי האתיקה, ההגינות והאובייקטיביות.

·קיום ביקורת ומעקב שיטתי על אמצעי התקשורת וחשיפתן של הטיות תקשורתיות פוליטיות ותרבותיות.

·העמקת מעורבות הציבור והמוסדות האחראים בשמירה על כללי האתיקה העיתונאית, והגנה על האזרח הפרטי בפני ניצול כוחה הגובר של התקשורת כנגדו.

http://www.imw.org.il/hebrew/articl...

*****

פעילות משפטית ופרלמנטרית:

"לדעת" למפקד גל"צ- פרסם נתוני שכר בכירים בתחנה

הסעיפים בחוק על הממונים על פניות הציבור

תיקון חוק רשות השידור- נייר עמדה

ניירות עמדה של אגודת לדעת בנושא רדיו איזורי

יישום הרפורמה - נייר עמדה - התנהלות פיננסית של רשות השידור

חוק סימון וסווג סרטים ומשדרים

שידורי חסות ותשדירי שרות בגלי צה"ל

נייר עמדה: הקלות ב"שידורים למבוגרים"

אי אכיפת סמכויות ע"י הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

שיתוף פעולה בין הטלוויזיה החינוכית לערוץ של אל גור

אגודת לדעת מברכת על המעבר לשיטת רישיונות שידור

גל"צ: תפקודו הלקוי של הממונה על פניות הציבור

תמונות פוגעניות של אשה שנאנסה

עתיד ערוץ 10

חינוכית: שידור בשעות צפייה לילדים

הודעת רשות השידור על תוכנית "סדר דין מקוצר"

תעריפים מיוחדים לשימוש בקטעי הארכיון של רשות השידור

לדעת דורשת להקפיא מכרזים ברשות השידור

הצעת רשות השידור לקוד אתי

לדעת - נייר עמדה: פעילות נדרשת בתחום התקשורת

על FM88 להתייעץ עם מאזיניו לקראת שינויים

דרדור השפת העברית על-ידי רשות השידור

האם נציב התלונות ברשות השנייה עבד במקביל במשרה נוספת?

על אבי רט להפסיק לשדר

לדעת ואומץ מתנגדים להמשך הקפאת האגרה

תעמולת בחירות בתוכנית "הכל דיבורים"

ישראל אייכלר עבר לפוליטיקה

נעצרה תעמולת בחירות של קדימה

נייר עמדה: נגד שינוי שיעור הפחתת האגרה

דרישה לא לשנות את המחויבויות של בעלי הזכיונות

על רשות השידור לצמצמם החלטות כל עוד היא במצב מעבר

מדוע רשות השידור נותנת במה לארגון "בצלם"?

אגודת ’לדעת’: להטיל על yes ו-HOT לגבות את האגרה עבור רשות השידור

אמנון אברמוביץ´: חתמו על העצומה

דניאל בן סימון הולך לפוליטיקה - ניגוד עניינים

נייר עמדה בנושא חוק העיתונות

כרמלה מנשה הורשעה בעבודה ללא היתר ב"ידיעות אחרונות"

תקון חוק השידור - נייר עמדה של "לדעת"

קול קורא של לדעת בנושא אריאל זילבר

תפקוד הממונים על פניות הציבור - נייר עמדה

הארכת הזיכיונות של הרדיו האזורי - נייר עמדה

גבי גזית עוזב את רשת ב

גבי גזית קורא בצורה בוטה להתפטרות ראש הממשלה

גבי גזית: בקשה להקדים דיון בג"ץ

החלטת בג"ץ: ביטול חוק המעניק זיכיון להפעלת תחנת שידור למי שהפעיל תחנה לחמש שנים

גבי גזית הודיע שמתפטר

תביעה נגד חיים זיסוביץ´ - סיכום וקישורים

תביעה נגד חיים זיסוביץ

עתירה בנושא גבי גזית - תגובות

ניגוד עניינים של גבי גזית - תביעה למועצת העיתונות

עתירה בנושא גבי גזית - סיכום וקישורים

סקר כ-NRG: האם גבי גזית צריך להמשיך?

עתירה לבג"ץ בנושא חוזה עבודה של גבי גזית

הלעג המשודר חי - מאיר עוזיאל

דין משמעתי נגד כרמלה מנשה

שידור דיגיטלי - חילופי מכתבים עם הרשות השנייה

שידור דיגיטלי - הערות של אלי פולק על תגובת הרשות

שידור דיגיטילי - תגובת הרשות השנייה לנייר העמדה

התכתבויות בנושא הבחירות, כולל מכתבים מהשופטת בייניש

פעילות משפטית ופרלמנטרית

החלטת בג"ץ: תביעת דיבה נגד רשות השדור

פנייה לבג"ץ: הארכת כהונתה של היועצת המשפטית של רשות השידור לקדנציה שלישית

פנייה לבג"ץ על שמירת מסמך נקדי בזמן בחירות

נייר עמדה – השידור הדיגיטאלי במדינת ישראל

***

פרסים שנתיים של אגודת לדעת

הפרס לביקורת התקשורת התשע"ב- טופס המלצה על מועמד\ת

הפרס לתקשורת כלכלית איכותית תשע"ב - טופס המלצה על מועמד/ת

תקנון הפרס לביקורת התקשורת התשע"ב

פרס "לדעת" על עבודה אקדמית מצטיינת בתחום ביקורת התקשורת

====

הזוכים בפרס ביקורת התקשורת לשנת תשע"א

רשימת המועמדים לפרס לתקשורת כלכלית איכותית

נחמיה שטרסלר- הזוכה בפרס לתקשורת כלכלית איכותית לשנת 2011

טקס הפרס- בתקשורת

הזמנה לאסיפה השנתית של האגודה 2011

==

סעודת הוקרה חגיגית וטקס הפרס לביקורת התקשורת תש"ע - תמונות

הזוכים לשנת תש"ע

הפרס לביקורת התקשורת תש"ע - טופס המלצה על מועמד/ת

הפרס לתקשורת כלכלית איכותית תש"ע - טופס המלצה על מועמד/ת

פרס "יואב" על עבודה אקדמית תש"ע

====

סיכומים וסקירות של טכס פרסי לדעת תשס"ט

הזוכים בפרסי ביקורת התקשורת של אגודת ´לדעת´ תשס"ט

הפרס לביקורת התקשורת תשס"ט - טופס המלצה על מועמד/ת

הפרס לתקשורת כלכלית איכותית תשס"ט - טופס המלצה על מועמד/ת

פרס "יואב" על עבודה אקדמית תשס"ט

==

הודעה על חתני פרס לביקורת התקשורת

פרס "יואב" על עבודה אקדמית 2007

תקנון הפרס הישראלי לתקשורת כלכלית איכותית

הפרס לתקשורת כלכלית איכותית 2007 - טופס המלצה על מועמד/ת

הפרס לביקורת התקשורת 2007 - טופס המלצה על מועמד/ת

==

טכס הענקת פרס לביקורת התקשורת 2007 - תמונות

טכס הענקת פרס התקשורת 2006 - הזמנה

הפרס לביקורת התקשורת 2006 - זוכים

פרס "יואב" 2006 - עבור עבודה אקדמית מצטיינת בתחום ביקורת התקשורת הישראלית

תקנון: פרס יואב לסטודנטים לתארים מתקדמים, עבור עבודה אקדמית מצטיינת בביקורת התקשורת

הפרס לביקורת התקשורת 2006 - טופס המלצה על מועמד/ת

====

תמונות מטקס הפרס 2005

הזמנה לטכס פרס התקשורת 2005

הזוכים בפרס הישראלי לביקורת התקשורת 2005 - ינון מגל וקרוליין גליק

הפרס הישראלי לביקורת התקשורת לשנת 2004

פרס יואב לשנת 2004

תקנון הפרס הישראלי לביקורת התקשורת

הפרס לביקורת התקשורת בעיתונות

***

מעקב ומחקר

הדרת הנשים בחסות המדינה

עמדת "לדעת" בנושא הטלוויזיה החינוכית

הכלכלן שמואל סלבין- יו"ר ועדת הפרס לתקשורת כלכלית איכותית

"חקירה נגדית" חקירה חד צדדית?

נחלצים לעזרת ד"ר יהודה דוד

61 יום של אהבה

כתבת 'תג מחיר' ב'אולפן שישי'- 28.10.11

לדעת דורשת את השעיית דוידוב

"קול ישראל": השמטת מידע המובילה להטעיה

משה נגבי הביע עמדה חד צדדית לגבי סיפוח יהודה ושומרון

הבעות דעה אישיות על המחאה החברתית

"לדעת" קוראת להשעייתו של ירון אנוש משידור

הבעות דעה אישיות על התפטרות בכירי חדשות ערוץ 10

"לדעת" נערכת לבג"צ כנגד "קול ברמה"

הנוער ימני? פאניקה בחדשות 10

נציב קבילות הציבור ברשות השנייה מעודד עירום

"לדעת" לרשות השידור: אל תשתתפו בדיון המועצת העיתונות

פוליטיזציה ברשות השידור? זעקת הקוזק הנגזל

הפרות אתיות בתוכנית "לילה כלכלי"

תפקוד מגישת חדשות 2

גל"צ סותמים פיות- הודעה לעיתונות

מחקר מקיף על תכני תוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת"

סיקור ביקור הפורום הישראלי "ישראל יוזמת" ברשת ב'

פרשן "ידיעות אחרונות" לענייני ערבים, מגדיר מהי התנהגות ´מתנחלית´

ראיון אוהד לארגון J Street

"ארץ נהדרת" בגלי צה"ל

הבעות דעה אישיות ע"י עיתונאי רשות השידור

משתיקים את הנשים ברדיו "קול ברמה"

פרס ביקורת התקשורת לשנת תשע"א בתוכניתו של מיקי מירו ברשת ב'

נסיבות מותה של הגב' אבו רחמה

לפיד: "אירגוני השמאל מצילים אותנו מעצמנו"

תפקוד האומבודסמן ברשות השידור

עידוד סמים בגלי צה"ל

"לדעת" מסכמים שנה

קדימון לאח הגדול במסווה של ידיעה חדשותית

חוסר תפקודו של נציב תלונות הציבור ברשות השנייה

תלונה על שימוש במונח "ימין קיצוני" ברשות השידור- נציב הקבילות מצדיק

פרסומת לחברת "גינדי אחזקות" במסווה של תוכן חדשותי

תלונה נגד כתב ועורכי החדשות ברשת ב´

כפל תפקידים של נציב תלונות הציבור- גיורא רוזן

הבעת עמדה של עודד שחר

היקף הפירסום ברשות השידור

גל"צ: הבעת עמדות פרטיות בשידור

פתיחת מכרז לאיוש משרה בטח"י

יורם שפטל ברדיו 103 - גבולות חופש הביטוי בתוכניות המלל

שינוי ייעוד בתחנת הרדיו "גלי ישראל"

יחס התוכנית "מועדון לילה" ליונתן פולרד

זכייתה של העיתונאית כרמלה מנשה בפרס א.מ.ת.

הצעה שרשות השידור תאפשר הורדה של תכנים

קול ישראל: חרדים תורמים איברים בעודם חיים

ציון תשעה באב בכלי התקשורת

"לילה כלכלי": התבטאויות חריפות כלפי המגזר החרדי

חוסר איזון במהדורת "מבט" מרכזית

תגובה לאדוארד אטלר ובקורתו על אגודת לדעת

לועזית ב"ישראל היום"

התבטאות חריפה של גבי גזית על "האגודה לזכות הציבור לדעת"

גיורא רוזן: טפול מסור בדווח על ההפגנה בסילוואן

אריה גולן - התבטאות בלתי ראויה

מוסף מעריב לבריאות: כתבת יחסי-ציבור

חסימת הגלישה באתר רשות השידור לגולשים מחוץ לגבולות ישראל

התבטאות לא ראויה של כתב חדשות ערוץ 2

הרכב מראויינים מאוזנת בתוכנית "רצועת הבטחון"

השתתפות מר אלדד יניב ב"מועצת חכמים"

השעייתו של השדרן בן רד

בקשה לשידור חוזר של "רואים עולם" לאחר צאת השבת

גיוס עיתונאים ישאליים ע"י האחוד האירופי

הטלוויזיה החינוכית שידרה רק תוכניות ילדים לקראת שבועות

גל"צ לא הגיש דוחות כספיים כנדרש לפי החוק

חוסר בהצגה תקשרותית של דוח "אמנסטי"

סיקור המשט לעזה מול סיקור משט התגובה הישראלית

"פלאפל מוסקו" - פרסום שקרי ברדיו

נמשכים העיוותים בהקראת הכותרות בתוכנית "הבוקר הזה"

אי התאמה בין תוכן סדרות לרמת סיווגן

קידום תוכניות הזכייניות במסגרת מהדורת החדשות המרכזית

גל"צ: הצגה הפוכה של תוצאות סקר

יחסה של "ארץ נהדרת" לההתיישבות הציונית המתנחלת

הערה גזענית בחדשות

שלומי אלדר - אי מתן זכות תגובה

התנהלות בלתי מקצועית מצד העיתונאי דן מרגלית

פרסומת גלויה כחלק ממהדורת החדשות המרכזית

רביב דרוקר משתמש בשפה גסה ובוטה

דני רופ: ניגוד עניינים

מניעת סיקור תקשורתי

יש להדיח את נציב התלונות של הרשות השנייה

חוסר איזון בתוכנית מ"היום למחר"

יש להודיע על שידור חוזר בזמן השידור

האם יש לתת במה למי שעובר על החוק?

מקור ראשון - הידרדרות בשימוש בשפה העברית

האם חברת החדשות הפכה לחברת תעמולה?

גבי גזית - התבטאות לא ראויה

לעג על שאלות לרב

כריתת ראשים בתוכנית בוקר

תכנים קשים לצפיה בחדשות

אריה גולן גם מנחה וגם מסקר את "עיר עמים"

ערוץ2: נגיעה אישית של כתבים במושא סיקורם

למרות תפוצה גדולה יחסית, "ישראל היום" מצוטטת פחות מעיתונים אחרים

רדיו א-שאמס משדר ד"שים למחבלים

יאיר לפיד מגזים במספר נפגעים חפים מפשע

הטיות פוליטיות בתוכנית ערוץ 10 - "מועצת החכמים"

ערוץ10 - ליקויים אתיים בדווח על חוות גלעד

הגנה על ילדים ונוער מפני צפייה בשידורי טלוויזיה שאינם מתאימים לגילם
מחלקת המחקר של הכנסת- עבור הוועדה לזכויות הילד
מנכ"לית לדעת ברשת א´

וואלה משדרת תכנים של רשות השידור חינם

שידור מראות קשים לצפייה בחדשות ערוץ10

המשתמטת עינב גלילי בגל"צ?

קמפיין לשחרור גלעד שליט ברשת

למה לעיתונאי מגיע טור דעה אישית?

הסתה בוטה בתוכנית "ארץ נהדרת"

הטיה פוליטית בתוכנית "עושים סדר"

הפסקת עבודת יועץ לשוני

מצמצמים את אמילי עמרוסי!

פטירת החזן הראשי של צה"ל אינו מענין את גל"צ

מחקרים: בחצי היום ועושים צהריים 12.2007 עד 02.2008

איזון או חוסר גיוון בתוכנית "פוליטיקה"

במהדורת "מבט" מעלימים ידיעות

השוואה בין "נכון להבוקר" ו"הכול דיבורים" 9-11/2007

המאבק הצליח - אייל סיון משך את בקשתו למימון

דן שילון דורש חילול שבת בשידור חי

בני ליס וצנעת הפרט - תגובות: נציב התלונות ואגודת לדעת

לתלונות הציבור השפעה מעטה על מדיניות רשויות התקשורת

עידכון: אי דיווח על ירי של טילי "קסאם" במהדורת החדשות העיקרית של ערוץ-1

מעקב ומחקר - הקדמה

דו"ח מעקב אחר מהדורת חדשות ערוץ 10 - יוני-יולי 2004

סרט - "מי מאוהב באולמרט ?" מבוסס על מחקר אגודת "לדעת", המשווה בין סיקור הבחירות בחדשות ערוץ 2 וערוץ 10

אי דיווח על ירי של טילי "קסאם" במהדורת החדשות העיקרית של ערוץ-1

המשתמטת עינב גלילי בגל"צ?

****

איך לעזור לנו:

טופס הצטרפות – חוג שוחרי "האגודה לזכות הציבור לדעת"

"האגודה לזכות הציבור לדעת" :

טלפון : 6446776 - 02

פקס : 6446833 - 02

דוא"ל : Info@imw.org.il

imediaw@gmail.com


כתובת האגודה : ת.ד. 7612 ירושלים, 91076

וגם באנגלית:

http://www.imw.org.il/english/

**********

יש להתלונן על כל דבר שמעורר תרעומת בתקשורת באמצעות שליחת הטופס המיועד לתלונות:

נא למלא את פרטי הארוע

גוף תיקשורת

-- בחר -- טלוויזיה עיתון רדיו אינטרנט -- כולם --
אי-מייל: service@y-i.co.il

אי-מייל: editor@haaretz.co.il

אחראי על פניות הציבור בגל"צ, עו"ד עודד לוינסון

טל: 03-5126666

אי-מייל: dedi_lev@galatz.co.il

ברק סרי, עורך

טל: 03-6277800

אי-מייל: news@israeli.co.il

הגב' מירב שטרוסברג-אלקבץ

טל: 02-6702210

אי-מייל: strosbergm@moc.gov.il

הממונה על קבילות הציבור ברשות השידור, מר אלישע שפיגלמן

טל: 02-6556228

אי-מייל: ombudsman@iba.org.il

הממונה על קבילות הציבור ברשות השידור, מר אלישע שפיגלמן

טל: 02-5302334

אי-מייל: ombudsman@iba.org.il

הממונה על קבילות הציבור ברשות השידור, מר אלישע שפיגלמן

טל: 02-5302334

אי-מייל: ombudsman@iba.org.il

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

חגי גולן העורך הראשי

אי-מייל: editor@globes.co.il

חמוטל דגני

אי-מייל: hamotald@yedioth.co.il

כרמית אביבי - מנהלת המערכת

טל: 02-6490242

פקס: 02-6514736

אי-מייל: carmita@kneset.tv

מנהל מערכת החדשות והאקטואליה

טל: 03-5785542

אי-מייל: radio@93fm.co.il

מערכת

טל: 03-6277700

מערכת

פקס: 02-5376553

מערכת

טל: 03-9185565

מערכת

פקס: 03-5619995

נציב תלונות הציבור ברשות השניה, מר דוד רגב

טל: 02-6556228

אי-מייל: natsiv@rashut2.org.il

נציב תלונות הציבור ברשות השניה, מר דוד רגב

טל: 02-6556228

אי-מייל: natsiv@rashut2.org.il

עוזי ברוך

טל: 02-9973771

אי-מייל: uzi@a7.org

עורך האתר, מר יואב יצחק

טל: 03-9345666

אי-מייל: nfc@nfc.co.il

עורך עיתון "הארץ", מר דיוויד לנדאו

טל: 03-5121212

עורך ראשי: עמוס רגב

סלולרי: 054-4000100

פקס: 03-6240708

אי-מייל: hayom@israelhayom.co.il

עורכי העיתון "מעריב", דורון גלעזר ורותי יובל

טל: 03-5632111

רות נוח

טל: 03-6466666

אי-מייל: ruth-noah@ietv.gov.il

שלומית חביב

אי-מייל: shlomit.haviv@maariv.co.il

תאריך הארוע

DD/MM/YY דקות שעות
00-10 10-20 20-30 30-40 40-50 50-60 60-70 00 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23

סוג התלונה

שימוש בשפה לועזית בפרסומות

הבעת דעה אישית

התבטאות בלתי ראויה

פגיעה בכבודו של אדם

שימוש בשפת סלנג בפרסומות

אי מתן זכות תגובה

שידור בעל אופי אלים או מיני

אי שמירה על איזון פוליטי במשדר

אחר

כותרת:

עיתונאי

תלונה

אבקש לשלוח את העתק התשובה לתלונתי גם לדואר האלקטרוני של "האגודה לזכות הציבור לדעת".

שם מלא:

אני מסכים לפרסום התלונה באתר:

אני רוצה לקבל תגובה דרך: פקס, אי-מייל, דואר.

פקס:

אי-מייל:

כתובת: מיקוד: עיר: ארץ: Afghanistan Albania Algeria American samoa Andorra Angola Antigua and barbuda Argentina Armenia Aruba Australia Austria Azerbaijan Bahamas Bahrain Bangladesh Barbados Belarus Belgium Belize Benin Bermuda Bhutan Bolivia Bosnia and herzegovina Botswana Brazil British indian ocean territory Brunei darussalam Bulgaria Burkina faso Burundi Cambodia Cameroon Canada Cape verde Cayman islands Central african republic Chad Chile China Colombia Comoros Congo Cook islands Costa rica Cote d'ivoire Croatia Cuba Cyprus Czech republic Denmark Djibouti Dominica Dominican republic East timor Ecuador Egypt El salvador Equatorial guinea Eritrea Estonia Ethiopia Falkland islands (malvinas) Faroe islands Federated states of micronesia Fiji Finland France French polynesia French southern territories Gabon Gambia Georgia Germany Ghana Gibraltar Greece Greenland Grenada Guadeloupe Guam Guatemala Guinea Guinea-bissau Guyana Haiti Holy see (vatican city state) Honduras Hong kong Hungary Iceland India Indonesia Iraq Ireland Islamic republic of iran Israel Italy Jamaica Japan Jordan Kazakhstan Kenya Kiribati Kuwait Kyrgyzstan Lao people's democratic republic Latvia Lebanon Lesotho Liberia Libyan arab jamahiriya Liechtenstein Lithuania Luxembourg Macao Madagascar Malawi Malaysia Maldives Mali Malta Marshall islands Martinique Mauritania Mauritius Mexico Monaco Mongolia Morocco Mozambique Myanmar Namibia Nauru Nepal Netherlands Netherlands antilles New caledonia New zealand Nicaragua Niger Nigeria Northern mariana islands Norway Oman Pakistan Palau Palestinian territory, occupied Panama Papua new guinea Paraguay Peru Philippines Poland Portugal Puerto rico Qatar Republic of korea Republic of moldova Reunion Romania Russian federation Rwanda Saint kitts and nevis Saint lucia Saint vincent and the grenadines Samoa San marino Sao tome and principe Saudi arabia Senegal Serbia and montenegro Serbia and montenegro Seychelles Sierra leone Singapore Slovakia Slovenia Solomon islands Somalia South africa Spain Sri lanka Sudan Suriname Swaziland Sweden Switzerland Syrian arab republic Taiwan Tajikistan Thailand The democratic republic of the congo The former yugoslav republic of macedonia Togo Tokelau Tonga Trinidad and tobago Tunisia Turkey Turkmenistan Turks and caicos islands Tuvalu Uganda Ukraine United arab emirates United kingdom United republic of tanzania United States Uruguay Uzbekistan Vanuatu Venezuela Viet nam Virgin islands, british Virgin islands, u.s. Western sahara Yemen Zambia Zimbabwe


נציבי תלונות הציבור מחייבים אותנו לספק להם את שם וכתובת המתלונן. ללא מידע זה, הם לא יטפלו בתלונות.

אגודת "לדעת" לא תפרסם את הכתובת באתר.

אנו מודים לכם מראש עבור ההבנה ושיתוף הפעולה.

http://www.imw.org.il/hebrew/add_co...













ליה 19.12.1109:48
52. חצי מיליון יהודים התומכים בהתיישבות חייבים להתאגד בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.12.11 בשעה 09:52 בברכה, ליה

חצי מיליון יהודים התומכים בהתיישבות חייבים להתאגד ולהכניס לכנסת 20 מנדטים מטעמם!

די להתבכיין! די ל"תג מחיר" האינפנטילי וחסר התועלת! היו מתוחכמים, והקימו מפלגה לתמיכה בהתיישבות. זה יהיה מצעה הבלבדי! קיראו לדגל את כל הרוצים להשפיע מבפנים כפי שעושה השמאל! זה לא רק צודק, אלא גם חכם!

פעילות פוליטית אינטנסיבית במקום אלימות

בהמשך לכתבתו המצויינת של אהרון רול מהיום, המתארת את המצב המעוות המתקיים בארץ, בו שולטת המיעוטוקרטיה של 3% השמאלנים מהאוכלוסיה על סדר היום שלנו, דבר שמייצר התמרדות במחנה הלאומי כתוצאה משלטון כוחני לא חוקי זה, וההתמרדות נעשית בדרכים המעוותות את השיח הדרוש בארץ לצורך חיסול שלטון המיעוט הזה, מציע אהרון רול להקים מפלגה פוליטית שכל מצעה יתמקד אך ורק בהגנה על ההתיישבות ביהודה ושומרון ערש אומתנו ועמנו!

מצע פשוט, אחיד, שיאגד את כל הכוחות הממוקדים במטרה זו, ויהפוך אותם לאגרוף הברזל שיונף נגד כל הקם להחריב אותה בדרך זו או אחרת.

למועצת השומרון יש אנשים מצויינים כמו מסיקה למשל, שיש להם כושר פעולה מדהים.

את הכושר הזה יש עכשיו למקד בדבר אחד ויחיד.

להקים מיידית גוף פוליטי, מפלגה פוליטית, שמצעה יבהיר את מטרותיה באופן ברור לציבור. מפלגה שאינה חפצה לשלוט, אלא רק לפעול בנושאי ההתיישבות, ולכן אין לה צורך במצע פרטני בתחומי חיים אחרים.

עליה לקרוא למצביעי המחנה הלאומי להצביע עבורה על מנת שתוכל להיכנס לכנסת ואף לקואליציה הבאה כגוש, שכל מטרתו לחסום הרס או דה-לגיטימציה פוליטית, משפטית או צבאית מטעם השמאל בתקשורת ובמעוזים הכבושים על ידי אנשי אירגוני גולדסטון-חזן .

אין ספק שגוף פוליטי כזה יוכל לקצור 20 מנדטים - מטעם חצי מיליון הישראלים התומכים בהתיישבות ומתנגדים לפגיעה כלשהי בה. 20 מנדטים אלה יוכלו להוות את המחסום הפוליטי האולטימטיבי אל מול אהרון ברקים בבג"צ, אהוד ברקים בצה"ל, וגדעון לויים בתקשורת!

לא צריך את הטובות והרצון הטוב של ביבי, ליברמן או ליבני!

צריך 20 מנדטים ממוקדים שיעשו את העבודה הנקייה ויחתכו סוף סוף בבשר החי של הריקבון הלאומי בפוליטיקה הישראלית!

נא להרים את הפרוייקט מהיום. היו מוכנים כמו ביבי בליכוד! הוא פועל מבעוד מועד כדי לבוא מוכן לבחירות.

אין צורך בסיסמה הטיפשית "תג מחיר"! להתיישבות אין מחיר ואין תג. היא היא ליבת מדינת היהודים, ואנשיה הם הנושאים את המדינה על גבם!

עכשיו הגיעה העת לגבות את המחיר המלא מכל מי שיפעל בניגוד להבטחותיו מלפני הבחירות, וזאת יכולים לעשות 20 מנדטים בכנסת בקלי קלות. לא להצית שטיחוני מסגדים, (במידה ולא אנשי השב"כ עושים זאת כפרובוקציה נגד המתיישבים) , אלא להצית את להבת האמונה בזכותנו על הארץ, ואף לממשה בגדול ובאופן חוקי!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

**
לעיון כתבתו של אהרון רול:

לא בכוח כי אם ברוח / אהרון רול

ובפרט:

פעילות פוליטית אינטנסיבית במקום אלימות -

ציבור חובבי ציון משחק לידי מקעקעיו. הוא מפוצל, נתון לוויכוחים פנימיים, מצטודד, מפנה מקומו ללא קרב לאנשי שמאל רדיקלי על חשבון חובבי ציון אותנטים על מנת להתנחמד לאותם בזויים אשר התנהלות זו מעצימה את תיאבונם לחמוס זכויות יתר נוספות.

על ציבור חובבי ציון ובפרט מתיישבי יש"ע אשר כנגדם בפרט מכוון מסע ההכפשה של מקעקעי ציון, להבין, כי בעולמנו שורד ההוא שברומא הינו כרומאי. עליהם לפעול לא בכוח "תג המחיר" הנזקני אלא ברוח הדמוקרטיה. עליהם להכות את שוטמיהם בינינו אל החומש באמצעות הפוליטיקה הפנימית.

בשטחי יש"ע קיימים היום (כולל סובב ירושלים), כ- 250 אלף בעלי זכות בחירה. אם נוסיף עליהם עוד כמספר הזה בעלי זכות בחירה בתוך הקו הירוק האוהדים את מפעל ההתיישבות הציוני ביש"ע הרי כי נקבל למצער יחדיו כ- 500 אלף זכאי הצבעה לכנסת ישראל.

צבר פוליטי אדיר זה יכול להטות את הכף בכל כיוון פוליטי ו/או מדיני בו יחפץ. המדובר הוא בכוח אלקטורלי המסתכם ב- 15 עד 20 מושבים בכנסת ישראל. על גוף זה לא רק להיות צודק אלא גם חכם. עליו להתארגן ולהשפיע על מהלכי השלטון מבפנים כגוף אחד. כיום נמצאים אנשים רבים ראויים לאחוז את רסן השלטון ולהנהיג את אומת חובבי ציון, עלינו להיבנות על כך, לאחר שייתמו ימי שלטונו של ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו.

אין כל צורך כי הללו יתפשו את השלטון. אפשר כי לא רצוי שהשלטון יהיה בידם. מאידך-גיסא, גוש אלקטורלי מעין זה יהווה גוש חוסם לכל החלטה אנטי יהודית ציונית ודמוקרטית, ובכך די לנו. הם יהוו חלק מהקואליציה ותו לא. על המתיישבים ללמוד ולהשכיל מכל מלמדיהם מהשמאל דהיינו, שילטון למעשה, ללא שמץ אחריות. זה המשפיע על התנהלות השלטון בלא שנושא באחריות ציבורית או שילוחית ישירה, כוחו רב מונים רבים מאלו הנמצאים בממשלה ומוסדותיה, אך חשופים לביקורת יום יומית ובכך ידיהם כבולות ויכולתם למשול מוגבלת.

אם גם חלקים נאורים בציונות הדתית והחרדית חובבת ציון, ישובו לעשתונותיהם, יחדלו מהתקוטטויותיהם וממריבותיהם האוויליות ויחברו לגוש חובבי ציון, הרי שבכך תמה ונשלמה בעיית היהודים האותנטים בארץ ישראל. "משנאי החינם בינינו" יובלו אחר כבוד לספסלים האחוריים של העשייה הישראלית, ואנשים טובים אשר טובת עמם וארצם לנגד עיניהם ימשלו לבסוף בעם.

יש לשים קץ לשלטון המיעוט על הרוב -

קיימת במקומותינו אנומליה מוזרה. מיעוט "מקעקעי ציון" בעם מתנהל כרוב ושולט על הרוב מ"חובבי ציון". הרוב בעם מתנהל כמיעוט, ולכן נשלט על ידי המיעוט. הרוב המתנהל כמיעוט מתבכיין תדיר על מר גורלו על כך שנידון למשיסה, במקום להכיר בכוחו ולבטאו במסגרת ההליך הדמוקרטי. ובאם אינו מתנהל כרוב ולוקח בידיו את מוסרות השילטון כפי הראוי לו, הרי אפשר כי אינו ראוי לשלטון.

מועצת יש"ע חייבת להפוך למפלגה פוליטית אשר תאסוף תחת דגלה אנשים טובים, ואלה בהחלט לא חסרים, תחבור לגוש הציוני-דתי-חרדי ולכל רסיסי ההתארגנויות הפוליטיות החדשות הצומחות לאחרונה, וזאת כולל גם קואליציית מפלגות חובבי ציון קיימות המוכנות לכך, ומסכימות יחדיו על נושאי הליבה היהודים והציונים, אשר תריץ נציגיה מתוך חובבי ציון לכנסת ותשפיע דרך ההליך הדמוקרטי התקין ובהתאם לכל חוק, בכיוון הרצוי לנו כולנו. אנו מבינים את ההיסוסים ואת הסיבות לכך. אך עליהם להפנים כי הסיכוי הרב, אולי הבלבדי שבידם / ידינו לקיים את תנועת ההתיישבות הציונית של המאה ה-21 בארץ ישראל, ובכך גם לשמור על קיומה ואופייה היהודי הציוני והדמוקרטי של מדינת ישראל, נעוצה בהליכתם בתלם הפוליטי דמוקרטי ואין בילתו. לא די להיות צודק, יש להיות חכם.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...





ליה 30.12.1109:47
53. הסטראט אפ החדש של נערי הגבעות בתגובה להודעה מספר 0
נערי הגבעות יוצאים בסטארט אפ חדש: סדנה לבניית בתים במהירות האור.

בסדנה עוברים הנערים אימונים בבניית בתים במהירות, בזריזות ובן רגע.

הם מבטיחים שאם חלילה יבואו להרוס - הם יקימו הכל מחדש בצ'יק, ותוך יום אחד.

http://www.youtube.com/watch?v=r9fM...
ליה 02.01.1209:49
54. הפגנה: ''צ'קים'' מהקרן החדשה לציונות הדתית בתגובה להודעה מספר 0
הפגנה: "צ'קים" מהקרן החדשה לציונות הדתית

תנועת "רעננים" ממשיכה את הקמפיין נגד החיבור בין הקרן החדשה ותנועות בציונות הדתית. היום הפגינו פעילי הארגון בת"א.

תנועת 'רעננים' קיימה היום (ראשון) הפגנה תחת הכותרת "עוצרים את המסתננים", זאת במטרה לעצור את התרומות שמעניקה 'הקרן החדשה לישראל' לתנועות בציונות הדתית. ההפגנה התקיימה מול משרדי תנועת 'נאמני תורה ועבודה'.

תנועת רעננים חשפה לאחרונה את סרטון הקרן החדשה, בו סיפרה מנכ"לית הקרן, רחל ליאל, על האסטרטגיה החדשה של הקרן שכותרתה השתלבות בתוך תנועות בקרב הציונות הדתית.

חברי תנועת רעננים התאספו בכניסה למשרדי תנועת "נאמני תורה ועבודה" כשבידיהם שיקים בסכומים שונים החתומים על ידי הקרן החדשה ותנועות הבת שלה - "שתיל", "שוברים שתיקה" ו"בצלם". חברי רעננים קראו למנהלי התנועה לרדת אליהם כדי שיוכלו להעניק להם את "תרומת" הקרן החדשה לישראל, אך אלו העדיפו להימנע ממפגש זה.

יו"ר תנועת רעננים, יוני שטבון, אמר כי "זהו מאבק על אחדות המחנה הדתי לאומי, לא ניתן למסתננים מהקרן החדשה לפצל אותנו. באתי לכאן לומר לאנשי תנועת נאמני תורה ועבודה: מי שמקבל שיק מהקרן החדשה מקבל אותו יחד עם ארגון "עדאאלה", "בצלם", "שוברים שתיקה" ואחרים. אסור לנו כציבור דתי להימנות עם אותם אלו המבקשים לפגוע בחיילי צה"ל, מי שמקבל תרומות מהקרן החדשה פוגע בחיילי צה"ל".

רכזת בתנועת רעננים, קרן ברדוגו, אמרה "המפגן שהתקיים היום הוא שלב נוסף במטרה להמחיש את הבעיה בתרומות מהקרן החדשה לתנועות בציונות הדתית, אני קוראת לחברים בתנועות השייכות למחנה הדתי לאומי להודיע על התנתקות מהקרן החדשה. הפעילות היום היא תחילתו של שבוע מגוון בפעילויות שתקיים תנועת רעננים כדי להגיע לניתוק בין הקרן החדשה לציונות הדתית".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...
ליה 22.01.1220:34
55. אתר חדש - ציוני דרך במערכה על ארץ ישראל בתגובה להודעה מספר 0
אתר "ציוני דרך" נועד לפרסום הערכות מצב, מאמרים , שירה וחומרים היסטוריים על מנת להתבונן על הנעשה ועל הצריך להעשות במערכה למען ארץ ישראל. אנו מקווים להעשיר את הפועלים למען ארץ ישראל ולסייע להם בהערכת המצב ובסימון כיווני הפעולה.

http://hatul.info/neh
ליה 17.02.1212:57
56. גדוד הכלבנים האזרחי של יהודה ושומרון בתגובה להודעה מספר 0
גדוד הכלבנים שמרכזו בכפר תפוח, מפעיל עשרות כלבי תקיפה וכלבנים ברחבי יו"ש, ביישובים ובמאחזים במטרה לסכל פעילות חבלנית ולהרתיע את האויב.

להצטרפות ולתרומות: AllyIsrael@yahoo.com ,054-4876709

http://www.youtube.com/watch?v=ClFt...
ליה 18.02.1214:56
57. מחאת דיור או מחאה נגד ''הכיבוש'' בתגובה להודעה מספר 0
האם המחאה בשדרות רוטשילד על יוקר הדיור היא מחאה לגיטימית ואמיתית או שמדובר במחאה שמאורגנת היטב ע"י ארגוני השמאל והאנרכיסטים על מנת להפיל את ביבי נתניהו ואת שלטון הימין?

הסרטון הזה מציג לכם הוכחות שהמחאה מאורגנת, מתוקצבת ונושמת דרך ארגוני השמאל.

http://www.youtube.com/watch?v=WLEg...

הצטרפו לקבוצה של לוחמי ציון בפייסבוק:

לוחמי ציון - העמוד הרשמי של הארגון

http://www.facebook.com/zionfighter...
ליה 24.02.1217:46
58. הרב דן בארי קורא לחבריו להשתלט על המדינה מבפנים בתגובה להודעה מספר 0
"נקודה" והמדינה

"נקודה", ירחון המתנחלים, הוא כתב עת מעניין, כי הוא משקף את מלחמת התרבות הניטשת בישראל. הגיליון הראשון אחרי ההתנתקות משדר חשבון נפש פוליטי ואידיאולוגי וגם הרבה שנאה וקריאות נקם כלפי השמאל והממשלה. בתוך כך הם מתווכחים על יחסם למדינה; רבים דורשים להינתק ממנה.

הרב דן בארי קורא לחבריו להשתלט על המדינה מבפנים, במקום להינתק ממנה. "אין צורך להיות ברוגז עם המדינה", הוא כותב ומציע למתנחלים להחדיר את אנשיהם אל האליטות:

"כמו שהציבור שלנו שלח את הבנים לצבא ולקצונה ושינה כמותית את הנוף בצבא, כך אנחנו צריכים, כאסטרטגיה המופנמת בלב כולנו, צעירים והוריהם, להכשיר את מיטב הנוער שלנו להגיע למוקדי השלטון האמיתיים".

פה ושם יש ביקורת עצמית: "המשכנו לשבת בממשלה כשילדי החרדים חיטטו בעגלות אשפה לחפש שם שיירי אוכל", כותב הרב יעקב מדן מאלון שבות.

אך רוב הכותבים משדרים תחושה של זרות, ניכור ואף נרדפות פוליטית ותרבותית. פיסיקאי מאוניברסיטת בר-אילן, תושב רבבה ושמו נדב שנרב, כותב: "יכול להיות שאנחנו צריכים לעבור לאופן מחשבה חדש ולהבין כי בארץ ישראל חיים היום שלושה עמים: ערבים, יהודים ושמאלנים". השמאלנים אינם בוגדים, הוא קובע, השמאלנים הם זרים. "במידה מסוימת הם אויבים קיומיים של העם היהודי לדורותיו, באופן עמוק יותר מהערבים, שכן אצלם מדובר על שאלה זהותית של להיות או לא להיות. אין שום סיכוי להסכמה הבנויה על פשרה בינינו לבינם על שאלת היחס לערבים או על גבולות המדינה, שכן שאלות אלה הן רק אמתלה למאבקם הקיומי נגד העם היהודי".

הם היו מלאי אהבה לעם ישראל ואפילו לשמאל החילוני, אך השמאל החילוני לא החזיר להם אהבה, כותב איתי אליצור מפסגות: "כעת עלינו לפגוע פגיעה מכאיבה בציפור הנפש של השמאל", הוא קובע. אין הוא בטוח איך לעשות זאת, אך בינתיים הוא מציע להתחיל לשנוא. הוא מותח ביקורת על החלטת המתנחלים שלא לפעול באלימות וקובע שבעתיד כדאי לעשות זאת: "יש סיכוי לנצח במכות", הוא מבטיח וקורא גם להקים קרן שתבטיח פרנסה לכל המתנחלים יושבי הכלא, כאילו שירתו במילואים, ולדאוג לפרנסתו של כל שוטר שיודח בגלל סירוב פקודה.

עורך דין ירושלמי ששמו שלמה גן צבי, מתאר את הממשלה כשלטון זר וקובע: "צודקים איפוא הנערים והנערות חוסמי הכבישים: אנחנו יהודים מארץ ישראל, ואתם שלטון זר".

כתבה על בני נוער לקראת גיוס מצטטת בחור שהתגורר בנצר חזני: "התחזקה בקרב בני הנוער ההחלטה שעם הצבא הזה לא משתפים פעולה. לפחות לא בזמן הקרוב".

יהודה עציון, תושב עפרה, מציע "לפרוש מן המערכת הפוליטית, מן המשטר הדמוקרטי הערלי, מתרבות הסתם השוררת כאן. לא לבחור לכנסת ולא להיבחר בה (...) להתכנס אל בית המדרש החדש, להתחזק, לחזק איש את אחיהו (...) ולהנהיג את עמנו אל ברית חדשה, היא ברית מוריה".

לגיליון מצורף עלון התרמה צבעוני: הוא נשלח בשם "הקרן לפיתוח נצרים" וססמתו - "אי אפשר להפסיק".

רשע זה כאן

דמעות המתנחלים שטפו את ישראל נחלים נחלים, שדרי הטלוויזיה יצאו מגדרם כדי לתת ביטוי לכאבם, אך אנשי מערכת "נקודה", אלישיב רייכנר ואורלי גולדקלנג, משבחים רק שני בעלי טורים ב"מעריב", אראל סג"ל ואבישי בן חיים, וכן את כתב ערוץ 10, ינון מגל, את פרשן הערוץ עמנואל רוזן ואת מיקי חיימוביץ, וגם את משה נוסבאום מערוץ 2.

כל יתר אנשי התקשורת שונאים אותם ותומכים בשרון האתרוג, הם מאשימים, ומונים את שמותיהם על פי סולם של הרשע. במקום העשירי רותם אברוצקי (ערוץ 1) ואחריו אבנר ברנהיימר ("ידיעות אחרונות"); רפי מן ("מעריב"); סימה קדמון ("ידיעות אחרונות"); מיכה פרידמן (גל"צ); יואל מרקוס; חיים יבין; אמנון אברמוביץ וגבי גזית. בראש רשימת אויביהם הציבו המתנחלים את גיא מרוז, שגידף אותם באתר אינטרנט השייך ל"מעריב". מערכת "נקודה" החליטה להעניק לו את "אתרוג הזהב". *

http://www.haaretz.co.il/misc/1.152...
ליה 27.02.1209:27
59. המתיישבים בסיורי הגנה נגד פרעות הכבישים בתגובה להודעה מספר 0
אזלת היד הביטחונית נמאסה על לא מעט תושבים. בקריית ארבע יזמו תושבים סיורי הגנה התנדבותיים בכבישים המועדים לפורענות.

בקרית ארבע החליטו שנמאס להם מטרור האבנים בכבישים והחליטו לפעול באון עצמאי, אם כי מתואם עם כוחות הביטחון. קבוצות של מתיישבים יוצאים לסיורים רכובים בשטח ומסייעים למתיישבים אחרים שנקלעים למצוקה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חן תוהמי, ממרכזי המיזם הביטחוני אזרחי החדש.

בראשית דבריו מספר תוהמי על ראשית היוזמה, מיד לאחר רצח אשר פלמר ובנו הי"ד מיידוי אבנים לעבר רכבו. "חשנו שאנחנו לא יכולים לראות את דם אחינו נשפך ולשבת בבית", הוא אומר ומציין כי הסכנה אורבת לכל אחד ואחד מהעוברים בדרכים.

תוהמי מציין כי אמנם קיימים כוחות צה"ל בשטח, אך במבחן התוצאה נראה שאין די כוחות כדי לייצר את ההרתעה הראויה להפסקת התופעה. "עובדה היא שכשצריך אותם הם לא תמיד נמצאים, כלומר הכוחות לא מספיקים. כנראה שאין הרתעה. אולי יש מדיניות שמאפשרת את המצב הזה", הוא אומר ומעלה אפשרות שקיומן של שיחות מדיניות הוא העומד מאחורי האדישות היחסית לנוכח התגברות תופעת טרור הכבישים.

"בכל יום יש זריקות אבנים. זכור לכולנו האירוע בשבוע שעבר עם תושבת כרמי צור, אירוע שיכול היה להסתיים במוות או בפגיעה חמורה אחרת", הוא אומר.

לפי שעה היוזמה כוללת תושבי קריית ארבע, אך היוזמים מקווים שההיקפים יורחבו לכלל ישובי הסביבה ואולי אף מעבר לכך, אם כי לפי שעה "לצערי בישובי הסביבה עדיין לא התעוררו", כלשונו של תוהמי.

ההתארגנות המדוברת כוללת יציאה של כלי רכב ובהם תושבים לכבישים. לעיתים מדובר בעשרה ועשרים תושבים מתנדבים ולעיתים פחות, הכמות והמועד שבו יוצאים כלי רכב לשטח תלוי ביכולות של המתנדבים. "אנחנו מודיעים לגורמי הביטחון על הסיור. הרי המטרה היא לעזור, ואם תושב או תושבת, בדרך כלל תושבת, נקלעים למצב של זריקת אבנים אנחנו מסייעים", הוא אומר ומציין שכל המתנדבים יוצאי צבא, מודעים לפקודות ו"יודעים איך לעבוד".

במהלך הסיורים נפגשים אנשי הסיור עם חיילי צה"ל, משוחחים איתם על המציאות בשטח, מודעים היטב גם למגבלות המוטלות עליהם מתוקף הפקודות.

באשר לאופן שבו מתמודדים מתנדבי הסיורים עם מצב של זריקות אבנים מעדיף תוהמי שלא להרחיב, ומסתפק בקביעה ש"כאשר יהיה מצב כזה נעשה כל מה שאפשר כדי להגן על יהודים".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

ליה 06.03.1222:16
60. עורכי דין נלחמים למען העם והארץ בתגובה להודעה מספר 0
הכנס השנתי של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל התקיים היום. מנכ"ל הפורום קרא לעו"ד נוספים להצטרף לפורום כדי להעצים את הפעילות.

הפורום המשפטי למען ארץ ישראל קיים היום (שלישי) את הכנס השנתי.

מנכ"ל הפורום, נחי אייל, אמר כי "אם כל עורך דין לאומי ירתם למען העם והארץ אפילו אחוז אחד מזמנו, תהיה לנו השפעה מכרעת על מערכות השלטון והמשפט".

עשרות עורכי דין , כלכלנים ופעילים הגיעו לכנס שנערך באוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. הבאים שמעו סקירה ממנכ"ל הפורום נחי אייל, על פעילות הפורום ועל ההישגים האחרונים שלו. אייל פנה לעורכי הדין לגייס חברים נוספים לפורום כדי להעצים את הפעילות ולהשפיע על רוח מערכות השלטון והמשפט.

בכנס הוכרז על הקמת ועדה חדשה במסגרת הפורום, ועדה לעניני מיסוי וכלכלה שבראשה יעמוד עו"ד איתי הכהן. עו"ד הכהן תיאר כמה מהנושאים שבהם תעסוק הוועדה: בחקיקה למען הקלה במס לנשים העובדות בעסק של המשפחה שאינן יכולות להנות ממדרגות המס הנמוכות החלות על יחיד. בקידום הגדלת אחוז ניכוי הוצאות רכב , שכן על פי הדין הקיים, רק 45% מהוצאות הרכב מוכרות גם כאשר הנישום יכול להוכיח בפועל כי הוצאות הרכב שלו בייצור הכנסתו הינן בשיעור גבוה יותר. בצמצום שווי השימוש ברכב לנמנעים מנסיעה בשבתות ובימים טובים ובקידום מתן הנחה למגורים בישובי פריפריה.

במרכז הכנס התקיימה הרצאה של חבר הפורום, עו"ד ד"ר הראל ארנון שהציג חוות דעת שחיבר בנושאי המאחזים, אשר מתארת תמונה אחרת לגמרי מזו שהמדינה מציגה בפני שופטי בג"ץ ובפני הציבור כולו.

ד"ר ארנון שרטט את השינוי שחל בעמדותיה המשפטיות של המדינה ביחס לשטחי יהודה ושומרון.

הוא תיאר את השתלשלות הענינים המשפטית והבהיר כי המאבק על יהודה ושומרון אינו משפטי כי אם פוליטי.

מבחינה משפטית ברור כי למדינת ישראל יש את כל היכולת להגן על החזקתה בשטח, שכן עוד בכתב המנדט שאושר במועצת האו"ם בשנת 1922, נקבע כי לעם היהודי יש זכות להקים בית לאומי בארץ ישראל, גם בעבר הירדן.

בשנת 1947 הבריטים השיבו לאו"ם את המנדט, באו"ם התקבלה תכנית החלוקה אך הערבים דחו אותה וכך הוכרזה באופן חד צדדי הקמתה של מדינת ישראל.

בשנת 1967 בעצם חזרה ישראל לתפוס שטח שהיה מוקנה לה, שטח שאין עליו ריבונות מוסדרת, גם לא של ירדן.

ד"ר ארנון הסביר כי זו הייתה התפיסה של המדינה מאז ומתמיד, אלא שברבות השנים וברבות העתירות שהגישו ארגוני שמאל לבג"ץ, הטענה השתנתה עד שלפני כשבע שנים החליט בג"ץ כי השטחים נתונים בהגדרה של "תפיסה לוחמתית" וכי ישראל מחויבת בענין לדין הבינלאומי.

למעשה, הפרשנות המשפטית יכולה להיות הפוכה: ישראל התנדבה להחיל את הדינים ההומניטריים הבינלאומיים, כדי לסייע לאוכלוסיה המתגוררת בשטח אך לא את הדין הבינלאומי בכללותו.

כמו כן מכיוון שלא היה ריבון חוקי בשטח, ישראל אינה מחויבת לשמור על הדינים והחוקים שהיו קיימים תחת ההחזקה הירדנית.

בהרצאה הבהיר ד"ר ארנון כי את מושכלות היסוד הללו שנשכחו, חוות הדעת שחיבר מבקשות להביא למקבלי ההחלטות והוגשו לצוות המומחים שמינה ראש הממשלה לבחינת חוקיות המאחזים.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...



ליה 09.04.1217:24
61. מסמך - זהות יהודית במבחן המציאות בתגובה להודעה מספר 0
מסמך 43 עמודים שכתב יהושע הס: בשנה וחצי האחרונות פועל אתר החדשות "הקול היהודי", שלקח על עצמו לעקוב אחרי החדשות מהזווית של האינטרס היהודי ולתעד בהתמדה את שני הצדדים: את הפגיעה השוטפת בזהות היהודית – אבל בעיקר דווקא את הניצנים הראשונים של התעוררות יהודית במגמה לשמור על הזהות היהודית ועל היהודים, גם ללא תמיכת הממסד.

רבים מן הסיפורים בחוברת התפרסמו לראשונה באתר, ונאספו על ידי כותביו. זכיתי להימנות על צוות האתר, ולפרסם בו מאמרים רבים בנושאים הללו. כאן המקום להודות לחבריי לצוות האתר, העושים מלאכת קודש ש*שום* כלי תקשורת אחר איננו נותן דעתו עליה...

קישור למסמך:

http://www.scribd.com/doc/88545291/...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...
ליה 12.04.1214:50
62. שורת הדין: די למשחקי ה''משטים'' וה''מטסים'' בתגובה להודעה מספר 0
ארגון שורת הדין פנה ליועץ המשפטי לממשלה: הודע מיידית על כוונתך להעמיד את משתתפי ה"מטס" הפרו פלסטינים לדין.

ארגון זכויות האדם, שורת הדין, פנה אתמול בערב ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שלא לשחרר את מאות משתתפי ה"מטס" שינחתו בנמל התעופה בן גוריון ביום ראשון הקרוב, כי אם להעמידם לדין, ולהודיע מיידית על כוונה זו.

ביום ראשון הקרוב עתידים להגיע מאות פעילים פרו-פלשתינים בטיסות לישראל, כשמטרתם להציף בבת אחת את נמל התעופה בן גוריון במסגרת "מטס מחאה".

על פי הערכות המשטרה מדובר בכ-50-40 טיסות ממדינות אירופה, ארצות-הברית, אוסטרליה וניו זילנד. המשטרה נערכת להפרות הסדר המתוכננות בכוחות מתוגברים, וממצאי שבת יתפרסו בנמל התעופה מאות שוטרים במעגלי אבטחה. בכוונת המשטרה לא לאפשר למשתתפי המטס לצאת מנמל התעופה בן גוריון, כי אם להשיבם על עקבותיהם מייד עם נחיתתם.

במכתב שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה הבהיר ארגון שורת הדין כי, החזרת הפעילים כלעומת שבאו מבלי להעמידם לדין על מעשיהם, הינו מעשה בלתי סביר בעליל שעלול לגרום נזק רב.

לטענת הארגון, מעשי הפעילים מהווים עבירה על הוראות חוק העונשין, פקודת המשטרה ותקנות ההגנה לשעת חרום. בין היתר מהווים המעשים הפרת השלום והסדר הציבורי, התקהלות בלתי מותרת, התקהלות אסורה והתפרעות במקום ציבורי, השגת גבול נמל התעופה והטעיית שוטרי משטרת הגבולות ופקידי משרד הפנים.

השבת הפעילים לארצותיהם בלא שישלמו מחיר על מעשיהם, תגרום לכך שמדינת ישראל היא היחידה שתשלם את המחיר (תדמיתי, מוראלי, בטחוני, מדיני) על מעשים אלה, ותעודד אחרים השוקלים לבצע "מטסים" דומים ללא חשש. האינטרס הציבורי הינו להרתיע את משתתפי ה"מטס" הקרוב מהשתתפות ב"מטסים" נוספים, ולהעביר לכל מי ששוקל להשתתף ב"מטסים" כאלה בעתיד את המסר לפיו, מדינת ישראל לא תאפשר לנהל נגדה מאבק מסוג זה בשטחה ועל חשבון האינטרסים שלה.

לטענת הארגון, הודעה פומבית של היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו להעמיד לדין כל אחד ממשתתפי ה"מטס" הקרוב (בכפוף לחריגים שבשיקול דעת), עשויה לגרום לפחות לחלק מפעילי ה"מטס" הקרוב לשקול מחדש את השתתפותם בהרפתקה.

פעילי ה"מטס" הקרוב עתידים להגיע ארצה לאחר ניסיון זהה משנה שעברה, במהלכו הגיעו מאות פעילים לארץ במסגרת "מטס" דומה, שמצידו היה שחזור של "מטס" שהתקיים ביולי 2010. לו היו מי ממשתפי ה"מטסים" הקודמים מועמד לדין על מעשיו, ספק אם היתה מדינת ישראל צריכה להתמודד עם ה"מטס" הנוכחי. הניסיונות לפרוץ את גבולותיה של מדינת ישראל ואת הסגר הימי הם "מוטיב חוזר" בפעילותם של ארגונים ופעילים אנטי ישראלים, במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל.

לדברי יו"ר ארגון שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר: "תוצאתו הבלתי נסבלת של מחדל אי העמדתם לדין של פעילי ה"משטים" לעזה שקדמו למשט ה"מאווי מרמרה" במאי 2010 והחזרתם המיידית לארצותיהם – הוא ה"משט" של מאי 2010, אשר כידוע, הסב נזק מדיני ותדמיתי עצום למדינת ישראל והסתיים בפציעתם הקשה של חיילי צה"ל; ותוצאתו הבלתי נסבלת של המחדל החמור שבאי מיצוי הדין עם משתתפי משט ה"מרמרה", הוא ה"משט" של הקיץ האחרון". לדבריה: "אין בנמצא מדינה מתוקנת שתתיר לעשרות או מאות זרים לחלל את גבולותיה באין מפריע מתוך מטרה מוצהרת להפר בה את הסדר, לעבור על חוקיה, להפר הוראות חוקיות או לקדם בה אידיאולוגיות שעצם טיבן הוא קריאת תיגר על ריבונותה. בלתי מתקבל על הדעת, שמדינת ישראל תהא המדינה היחידה המאפשרת זאת. משחקי ה"משטים" וה"מטסים" למיניהם חייבים להסתיים אחת ולתמיד".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.מדובר ב"פעילים אנטי ישראליים" ולא "פרו פלשתינאים", כפי שהשמאל מכנה אותם, כחלק משטיפת המוח הפרו-פלשתינית הסמוייה, שמנהלת התקשורת השמאלנית לציבור בארץ. רצוי שדוברי הימין לא יפלו בפח התעמולה הזה. יש הבדל מהותי והסברתי עצום בין שני המושגים, שלכאורה מצביעים על אותה התופעה. המושג "פרו-פלשתינאים" מבטא משמעות חיובית של תמיכה במאבק צודק, עפ"י גישת השמאל. המושג "אנטי ישראליים" מבטא את היחס העויין למדינה היהודית, מצד האנטישמיות הבינ"ל, הנתמכת ע"י השמאל הקיצוני הישראלי.

2.שורת הדין, אתם מתכוונים ליועץ המשפטי של מדינת ישראל?

3.מתי תתעוררו? היועמ"ש הוא נציג האיחוד האירופי בארץ...הוא לא יעמיד אף אחד לדין ולא נעליים. זה הכל נועד - כדי להרגיל אותנו שזה המצב ואין מה לעשות וכו' וכו'... והעולם נגדנו, ואנו מבודדים בעולם וכו' וכו' - כדי שבסוף -יהיו עוד ועוד "ויתורים כואבים" .זהו, ככה זה עובד. מכשירים את הקרקע והשרץ - לאט אבל בטוח בחסות - "השלטון המקומי" ו -"כוחות הביטחון" - וכמובן בעזרתם האדיבה של "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" - התשקורת.
ליה 12.04.1219:22
63. ''שורת הדין - Israel Law Center'' נגד ישויות טרור בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 12.04.12 בשעה 19:38 בברכה, ליה

"שורת הדין - Israel Law Center" הינו ארגון זכויות אדם יהודי שמשרדיו בתל אביב. הארגון פועל משפטית נגד ישויות טרור, גופים המממנים טרור, ונגד אנטישמיות.

הארגון הוקם ב-2003 על ידי עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר.

הארגון מתבסס על מודל ה-Southern Poverty Law Center, מרכז זכויות אדם בארה"ב, אשר שם לו למטרה למוטט כלכלית את ה-KKK וארגונים נאו-נאציים אחרים.

שורת הדין מיישם מודל זה כדי להרוס כלכלית את קבוצות השנאה במזרח התיכון.

במהלך עשר השנים האחרונות, מוביל ארגון שורת הדין את המאבק ללחימה בקבוצות הטרור הפלסטיניות והמוסלמיות באמצעות בתי המשפט.

הארגון מייצג מאות קורבנות טרור בתביעות והליכים משפטיים כנגד חמאס, אש"ף, הרשות הפלסטינית, איראן, סוריה, צפון קוריאה, וגופים כלכליים רבים כגון בנק סין, הבנק הערבי, בנק אמריקן אקספרס, בנק קנדה-לבנון, UBS ועוד. התיקים נידונים בבתי משפט בישראל, בצפון אמריקה ובאירופה.

בנוסף, הארגון נאבק על זכויות העם היהודי בבג"ץ בישראל ובבתי משפט נוספים ברחבי העולם.

כן מקיים הארגון משלחות בישראל לתושבי חוץ, הרצאות וכנסים בנושאים הקשורים לאיום הביטחוני על מדינת ישראל ומאבקה בטרור.

שורת הדין הינו ארגון א-מפלגתי ועצמאי, אשר אינו משוייך לאף מפלגה, גוף ממשלתי או ארגון, יהודי או דתי, בישראל או בכל מקום אחר.

פעולות בולטות

ב-10 בספטמבר 2006 הגישו עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר מארגון "שורת הדין" ועוה"ד הניו-יורקי רוברט טולצ'ין תביעה בשם משפחותיהם של 12 היהודים האיראנים הנעדרים כנגד נשיא איראן היוצא מוחמד חאתמי.

ב-7 בינואר 2007 הגישו עשר משפחות משדרות, שיקיריהן נהרגו או נפצעו בהתקפות רקטות קסאם פלסטיניות, תביעה נגד ממשלת מצרים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. התביעה מאשימה את מצרים בתמיכה בזדון בארגוני הטרור הפלסטינים בהברחת חומרי נפץ ונשק לרצועת עזה. התובעים, המיוצגים על ידי שורת הדין, טוענים בתביעתם כי החומרים משמשים לארגוני הטרור להכנת טילי הקסאם הנורים על שדרות. מאז נסיגת ישראל מעזה ב-2005 חיים תושבי שדרות תחת התקפות קסאם מתמשכות המקשות באופן ניכר על חייהם היומיומיים והפוגעות בבריאותם הנפשית.

התובעים מבקשים פיצוי עבור משפחותיהם על ידי ממשלת מצרים בסכום של 260,000,000 ש"ח.

ב-23 במאי 2011, בעקבות פנייה של "שורת הדין" הודיעה חברת הביטוח לוידס שלא תבטח ספינות היוצאות לרצועת עזה ובפרט את ספינות המשט המתוכנן ב-2011. [1]

ב-2 ביולי 2011, בעקבות פנייה של הארגון לגורמים משפטיים ביון, בהוראת שר המשפטים היוני נעצרה הספינה "תעוזת התקווה" בסמוך לנמל פיראוס ע"י משמר החופים היוני. הספינה האמרקנית היתה בדרכה לרצועת עזה כחלק ממשט 2011.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...

*********

ליה 24.04.1220:20
64. החזרת הסעיף ''הלאום יהודי'' לתעודות הזהות שלנו בתגובה להודעה מספר 0
ליה 19.07.1207:53
65. עצומה לתפילה יהודית בהר הבית עכשיו! בתגובה להודעה מספר 0
מטרותינו:

1.להגיע עד תשעה באב ל-50,000 חותמים.

2.לייסד רשימת פעילים וסניפים של תנועת "העם עם ההר" ברחבי הארץ.

3.לעורר בציבור ובתקשורת את המודעות לצורך בהיתר לתפילה ופולחן יהודי בהר הבית.

לכבוד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו

הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים בכל העולם כולו, ולמרות זאת ממשלת ישראל אינה מאפשרת ליהודים להתפלל בהר הבית, ולא ניתנת להם שום אפשרות להביע את דתם במקום מקדשם.

מניעת תפילת יהודים בהר הבית היא פגיעה בסיסית בזכויות האדם באשר הוא אדם, ובחופש הדת. היא חמורה שבעתיים כאשר ממשלת מדינת היהודים מגבילה את תפילתם של יהודים במקום הקדוש ביותר לעם היהודי. זה המקום שלכיוונו ולבניינו מתפלל כל יהודי שלוש פעמים ביום.

המקום היחיד בעולם שבו אין מאפשרים ליהודי להתפלל הוא דווקא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, ודווקא השלטון היהודי הוא האוסר זאת.

במשך שנים שלטו גויים במקום, ולכן עם ישראל לא תבע את זכות התפילה שם. האם יימשך מצב זה גם תחת שלטון יהודי?

אנו דורשים שממשלת ישראל תאפשר לכל יהודי להתפלל ולקיים את כל חובות התורה בהר הבית בכל יום ויום, יום חול, שבת ומועד.

צעדים מעין אלה יהוו ביטוי לשלטונה ולריבונותה של ישראל בירושלים בכלל, ובהר הבית בפרט.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...


ליה 25.07.1216:27
66. מסמך - זהות יהודית במבחן המציאות בתגובה להודעה מספר 0
שיחה עם יהושע הס ממנהלי אתר הקול היהודי שכתב מסמך בשם: "זהות יהודית במבחן המציאות", 43 עמ'.

בשנה וחצי האחרונות פועל אתר החדשות "הקול היהודי", שלקח על עצמו לעקוב אחרי החדשות מהזווית של האינטרס היהודי ולתעד בהתמדה את שני הצדדים: את הפגיעה השוטפת בזהות היהודית – אבל בעיקר דווקא את הניצנים הראשונים של התעוררות יהודית, במגמה לשמור על הזהות היהודית ועל היהודים, גם ללא תמיכת המימסד.

שיחה של Kr8 עם יהושע הס - 06:30 דק'

להורדה: יהושע הס זהות יהודית 0630.mp3

רבים מן הסיפורים בחוברת התפרסמו לראשונה באתר, ונאספו על ידי כותביו. זכיתי להימנות על צוות האתר, ולפרסם בו מאמרים רבים בנושאים הללו. כאן המקום להודות לחבריי לצוות האתר, העושים מלאכת קודש ששום כלי תקשורת אחר איננו נותן דעתו עליה...

קישור למסמך:

http://www.scribd.com/doc/88545291/...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...

שימו לב לדברים המזעזעים שכותב איש מר"צ קרמניצר מהמכון הישראלי הפרטי לדמוקרטיה של ברנרד מרכוס:


ליה 30.08.1223:11
67. נפתלי בנט: לא סופרים אותנו בפוליטיקה הישראלית. נחזיר את היהדות למדינה! בתגובה להודעה מספר 0
בנאום נלהב הצהיר בנט: לא סופרים אותנו היום בפוליטיקה הישראלית, אנחנו לא נמצאים בשום צומת קבלת החלטות, אין לנו (לסרוגים) שום שר בכיר בתפקיד בחינוך או באוצר או בביטחון, ופנה לנתניהו: סיימנו לעבוד אצלך כילד הכאפה של הפוליטיקה הישראלית, מצהיר: נקים גוש ימין גדול ומשמעותי עם אמסלם ועוד כדי להחזיר לנו את הכוח לידיים. צפו:

נפתלי בנט לנתניהו: סיימנו לעבוד אצלך

http://www.youtube.com/watch?v=MdIz...
ליה 16.09.1209:29
68. סוכנות הידיעות תצפית מתרחבת: תחל לספק ידיעות מכל רחבי הארץ בתגובה להודעה מספר 0
סוכנות הידיעות תצפית מתרחבת ותחל לאחר חגי תשרי לספק דיווחים מכל רחבי הארץ לכלי התקשורת המנויים על שירותיה.

כחלק מההתרחבות יגוייסו מספר עובדים בשכר, ו- 99 מתנדבים באזורי הנגב והגליל, שיעברו הכשרה מקצועית ביישוב גוש עציון, לאחר חג הסוכות.

הסוכנות פתחה דסק חו"ל לפני כשמונה חודשים, במטרה לחשוף לעולם
את מרקם החיים של המתיישבים ביהודה ושומרון, כמו ידיעות חדשותיות ותמונות מהחיים היומיומים מרחבי יו"ש, כגון, תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, מפעלי גמילות חסדים ותחרויות ספורט בין יישובים, המועברות למיליוני בני אדם בארצות הברית, קנדה אוסטרליה ואירופה.

לאחרונה, חתמה 'תצפית' על הסכם לשיתוף פעולה עם סוכנות ידיעות
פקיסטנית PNP המדווחת ללמעלה מ-400 מיליון מוסלמים במדינות:
פקיסטן, אפגניסטן, איראן, הודו ואינדונזיה.

שיתוף הפעולה, גרר התבטאויות חריפות בגין ניסיון השתלטות על התקשורת העולמית, מצד גורמים איסלאמיים באיראן ובפקיסטן.

'תצפית' החלה לפני כשלש שנים לספק דיווחים, תמונות וידיעות
חדשותיות מרחבי יהודה ושמורון לכלי התקשורת בישראל, בכדי לשקף
באופן אמיתי ורחב את המתרחש באזור, תוך מתן מענה ציוני-לאומי
לסיקור התקשורתי האנטי-ישראלי מצד ארגוני שמאל וערבים הפועלים
ביהודה ושומרון.

מנכ"ל תצפית אמוץ אייל על הגידול וההתרחבות: 'זהו צעד מהפכני מסוכנות מקומית לארצית'.

מקור: רוטר.נט

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...


ליה 17.09.1208:31
69. שורשים - צוות לעניין: מוכיחים את היהדות שלך. האתגר ללכד את העם היהודי! בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 17.09.12 בשעה 09:06 בברכה, ליה

אם יש לך בעיה, אם אף אחד לא יכול לעזור לך, ואם תוכל למצוא אותם (זה לא קשה) - אולי תיעזר בשירותיו של מרכז "שורשים": צוות רבנים שיהפוך את העולם בדרך להוכחת יהדותם של מי שמתקשים לעשות זאת. בשבוע שעבר נפתח הסניף במוסקבה.

נ' ומשפחתה עלו לארץ מאוקראינה בשנות ה-90, בגל העלייה הגדול שהביא לישראל כ-1,100,000 עולים חדשים. היא הייתה אז אך תינוקת, והמולדת החדשה הייתה הבית היחיד שהכירה. כשביקשה להינשא לבחור ישראלי והגיעה להירשם ברבנות, גילתה נ' שיהדותה מוטלת בספק. היא ואחֶיה – כמו 320 אלף עולים נוספים – נחשבים אזרחים ישראלים במעמד "לא מוגדר".

נ' הגיעה למרכז "שורשים" מייסודו של ארגון רבני "צהר", ופרשה בפניהם סיפור מדהים: סביה וסבתותיה משני הצדדים נשאו שמות משפחה יהודיים, והיא ידעה תמיד שהיא יהודיה. אך בשנת 54', כשאמה נולדה, החליטה הסבתא, שהייתה גרפיקאית, לשנות בתעודת הלידה שלה-עצמה את הלאום – מיהודיה לאוקראינית, ובכך "להציל" את בתה מרישום אוטומטי כיהודיה בתעודת הלידה.

לא היה זה מחזה נדיר באותה התקופה. רבים העדיפו להצניע את הלאום היהודי, מאחר והוא הקְשה בכל תחום כמעט: החל מקבלה לאוניברסיטאות, וכלה בעבודה וביחס הכללי מהשלטונות הסובייטים. כשבגרה, היא התבקשה לבחור לעצמה לאום. הנערה בחרה נכון מבחינת השלטון: אוקראינית. קצת פחות נכון מבחינת מה שצפן לה העתיד.

לאחר שנישאה ועלתה ארצה, נותר המעשה של אמה ככתם בל יימחה על תעודת הזהות הישראלית שלה ושל ילדיה. בתה – הנכדה – ביקשה לתקן את המעוות. "מבחינתנו היה ברור שמדובר בסיפור אמין", מספר הרב שמעון הר-שלום, מנהל מרכז "שורשים", המסייע בבירור יהדות. "הגענו אל הסבתא שנשארה ברוסיה, דיברנו איתה, ואישרנו את הסיפור".

במרכז "שורשים" לא הסתפקו בעדות, ורכשו ציוד לבדיקת אמיתותן של תעודות. "בארץ בודקים את זה במז"פ, כאשר בבית הדין מתעורר ספק ביחס לאמינות התעודה, אבל זה לוקח המון זמן", מסביר הרב הר-שלום. "עברנו הכשרה מתאימה לבדיקת המסמכים, ואז בדקנו את התעודות. אפשר היה לראות בדיוק איפה הסבתא זייפה בסיכות את הלאום שלה, ונ' ומשפחתה קיבלו אישור ליהדותם".

דור הולך ונעלם

המקרה הזה מייצג רק אחד מני אלפי סיפורים של יוצאי ברית המועצות, המגלים להפתעתם כי תודעתם היהודית מוטלת בספק ונשחקה בשל 70 שנות קומוניזם. "הסטליניזם לא הרס רק את הקהילה, אלא גם את המשפחה", אומר הרב פנחס גולדשמיט, רבה של מוסקבה ואב בית הדין, המשמש גם כנשיא ועידת רבני אירופה.

זו אינה רק בעיה ישראלית, כי אם גלובלית-יהודית. ב-20 השנים האחרונות הציבור היהודי דובר הרוסית הוא הנייד ביותר בעולם. את אוכלוסיית המהגרים דוברי הרוסית, האוחזים גם בדרכון ישראלי, ניתן למצוא בהמוניהם באנגליה, ארצות הברית, קנדה, גרמניה ועוד. בצפון-אמריקה לבדה חיים כ-480 אלף יהודים שהיגרו מרוסיה ב-35 שנים האחרונות. חלקם בקהילות – רובם לא.

גורמים המטפלים בעלייה ממדינות חבר העמים לשעבר, מספרים כי נקודת הממשק הראשונה המערערת את מעמדם של הדור השני – צאצאי העולים שגדלו בארץ – מתעוררת בבואם לקבל שירותי דת. לפתע מגלים אותם צעירים, חלקם הגדול ילידי הארץ, כי הם לא רשומים כאן כיהודים. המשמעות: חוסר יכולת להינשא בישראל (ואחרי 120 גם להיקבר כיהודים), ערעור מוחלט של התודעה הישראלית בקרב מאות-אלפי אזרחים, והקמת חברה בתוך חברה. יש מי שפותרים זאת בנישואים אזרחיים, מה שמוליד הקמת אילנות יוחסין, וככלל – פיצול חסר תקנה בתוך החברה היהודית בכלל, והישראלית בפרט.

מזיוף דרכונים ועד התבוללות

בשנת 2005 החליט ארגון רבני "צהר" להתמודד עם הבעיה באמצעות פרויקט "שורשים", המעניק מידע וסיוע לעולים לשעבר, יוצאי חבר המדינות (וארצות אחרות), בהוכחת ובירור יהדותם, ומול הממסד הרבני. העמותה פועלת בסיוע משרד ראש הממשלה, ונתמכת על ידי קרן הרי א. טריגובוף וקרן ידידות טורונטו – קרן פרידברג.

"בתקופה הסובייטית לא היה שום מגע של היהודים עם היהדות: לא ארגון יהודי, ולא תרבות. הם חיו כמו רוסים והכל היה סגור הרמטית מכל הצדדים. גם היום אין כאן קהילה במובן של תשלום חודשי לקהילה, למשל. יש פה המון יהודים על-פי ההלכה, אך הם חסרי מסמכים. הדור הזקן, זה שעוד זוכר, הולך ונעלם - והעדויות הישנות נשכחות".

השבוע, שש וחצי שנים אחרי, בקור צולף של מינוס 16 מעלות - הוחלט ב"שורשים" לחנוך את המשרד לבירור יהדות במוסקבה. "הבעיה היא לא רק עשרת האחוזים מתוך אותם 320 אלף חסרי מעמד דתי, אלא גם 700 אלף העולים שהגיעו, לכאורה, כיהודים", מסביר הרב הר-שלום. "כשהם ניגשים לקבל שירותי דת, הם מגלים שבעצם הם לא נחשבים כיהודים עד שיוכח ההיפך".

רגע לפני שאתם מטקבקים במרץ נגד הרבנות, צריך להבין את המציאות שנוצרה בשנות ה-90, עם פתיחת השערים: "המון אנשים הגיעו למוסקבה מכל רחבי ברית המועצות כדי להוכיח שהם יהודים", מספר הרב הראשי של רוסיה, אדולף (אברהם) שייביץ. "לא היה אז בית דין רבני. אני הייתי די לבד, ללא ניסיון בתחום. היו אנשים שעבדו עלינו בכל מני דרכים. אנשים זייפו תעודות ומכרו אותן, במיוחד כאלה שביקשו להגר לגרמניה".

"להגיע לישראל בשנות ה-90 נחשב למציאה, ואפשר היה להשיג תעודות באופן כמעט יומיומי", אומר גם הרב הר-שלום. "מה גם שבשבעים שנות קומוניזם לא נכתבו כתובות, לא היו פנקסי קהילה, ואף לא היו קהילות מבוססות עם רקורד".

הרישום הקומוניסטי מתקבל ברבנות

פתיחת המשרד במוסקבה, ביוזמת הקהילה היהודית המקומית - אינה דבר של מה בכך: לראשונה נוצר שיתוף פעולה בין בית הדין הרבני במוסקבה – לעמותה ישראלית חצי פורמלית, שמעורבים בה בתי הדין הרבניים ומשרד ראש הממשלה. "בית הדין סומך עלינו", מצהיר הרב הר-שלום. "אנחנו מספקים חוות דעת מקצועית, לפי בקשה, והיא מתקבלת. חוקר בית הדין לא יכול להגיע לסבתא שגרה באוקראינה, ולדבר איתה בשפתה. אפילו לאופקים קשה לבית הדין להגיע. לפיכך, הם מפנים אלינו שאלות. מצד אחד, אנחנו עומדים לימין האזרח ומדברים בשפתו, ומצד שני, אנו מדברים גם בשפת בית הדין".

ההוכחה הגדולה ביותר, אולי, לייחודיות שבשיתוף הפעולה הזה, היא במגוון הלא ייאמן של אורחי חנוכת המשרד. בחדר לא גדול במשרדי הקהילה היהודית – בסמוך לבית הכנסת הגדול של מוסקבה – הצטופפו שגרירת ישראל ברוסיה, דורית גולנדר, נציגי נתי"ב בשגרירות, ראש הג'וינט ברוסיה, ראש הקונגרס היהודי, ראשי הקהילה היהודית, הרב שייביץ, הרב גולדשמיט וחברי בית הדין.

"קונצנזוס", כפי שמגדיר הרב הר-שלום. "נוצר מצב שאנשים לא ידעו שיש פתרונות לבירור מעמדם. למשל, בתי הדין הרבניים מקבלים, למרבה האירוניה את הרישום הקומוניסטי, בעוד הרישום של היום פחות מתקבל. הקומוניסטים היו אובססיביים ברישומים, ולכן תעודות הלאום שלהם נחשבות למדויקות גם לגבי משרד הפנים וגם ברבנות".

קונצנזוס יש גם סביב תחושת הבהילות, הנובעת מהחשש שחלון ההזדמנויות האחרון לפתור את בעיית הוכחת היהדות של מאות-אלפי אזרחי ישראל, הולך ונסגר. אפילו נטרק. "האפשרויות שלנו הולכות ומתמעטות", אומר הרב הר-שלום. "האופציה לגבי דברים שיכולים לקבל אישור היום, תהיה סגורה בפנינו בעוד כמה שנים, ואין צורך להסביר במה זה כרוך".

אבל שלום נורמן, מנהל קרן הארי טריבוגוף בישראל, דווקא מסביר: "40 מיליוני שקלים - זה התקציב השנתי של מערך הגיור הממלכתי, שיש בו 2,200 מתגיירים בשנה, ומתוכם כ-800 חיילים, ככה שאנחנו עושים משהו חיוני למדינה הן מבחינת המהות, והן מן הבחינה הכלכלית".

לא בוחלים בשום דרך

הרב הר-שלום מציין כי חלה עלייה דרמטית במספר התיקים שנפתחו מתחילת 2011 – 578 תיקים, וכן גידול במספר התיקים שנסגרו (535). כ-84% מתוכם קיבלו אישור ליהדותם, מה שפטר את הפונים ומשפחותיהם מהזדקקות להליכי גיור בעתיד. המשמעות, מבהירים מנהלי הפרויקט, היא לא רק כלפי הפונה, אלא גם כלפי בני משפחתו – במעגל של כ-5 נפשות בממוצע. כך הביאה עבודתו של מכון "שורשים" לכ-2,700 אישורי יהדות השנה בלבד, הלכה למעשה.

ואולם מספר האישורים הגבוה אינו מלמד בהכרח על אחוזי היהדות בקרב מי שטרם ניגשו לבירור: "אנחנו עוסקים במי שטוען כי נולד יהודי, וזה קהל היעד שמגיע אלינו", אומר הרב הר שלום. "עם זאת, אנחנו לא שולטים על כמות הפונים ואיכותם. אנחנו רק מבררים עובדות, ומשתדלים להגיע לקצה מיצוי יכולותינו".

אנשי "שורשים" מעידים על עצמם כי אינם בוחלים בשום דרך להגיע להוכחות: החל מנסיעה לחורים נידחים בניסיון לאתר עדויות חיות ליהדותם של הפונים – וכלה בבילוש אחר מסמכים שהגישה אליהם איננה קלה כלל ועיקר, במטרה "להרכיב את הפאזל לכדי תמונה שלמה". כך, זמן ממוצע של טיפול בתיק, כאשר ישנם מסמכים – עומד על כשלושה שבועות.

גם אידיש זו הוכחה ליהדות

נורמן, מי שעוסק כבר כמה עשורים ביהדות ברית המועצות לשעבר, איננו אדם דתי – אך מעיד על עצמו כי יותר מכל, מטריד אותו הפיצול בחברה היהודית הגלובלית, כתוצאה מאי-ההכרה האחידה ביהדותם של העולים. "עוד הרבה לפני תודעה דתית, יש לנו אתגר חשוב של לכידות העם היהודי", הוא אומר. "אתה לא יכול לקיים חברה של אנשים חסרי מעמד. אתה לא יכול לקיים חברה של אילנות יוחסין. המצב שנוצר אינו אשמתו של אף אחד, כי אם מציאות שנוצרה מקהילה רב-תרבותית ומובילית.

"לפני שבוע ציינו 70 שנה לוועידת ונזה, והשבוע חל את יום שחרור אושוויץ. אנחנו לא צריכים להשלים מלאכה שאחרים לא הצליחו לסיימה. עלינו לעשות הכל כדי לגבש את המושג יהודי. בתוך אותם 320 אלף חסרי מעמד, יש אחוז לא מבוטל של יהודים, אלא שבתקופת הלהט הגדול, כשאך נפתחו השערים – הם לא התאמצו למצוא את התעודות מתחת לאדמה, כי אם הסתפקו בתעודה של אבא יהודי שהייתה להם בהישג יד.

"צריך להבין שמה שאנחנו יכולים לעשות היום, אולי לא נוכל לעשות בעוד 5-10 שנים, כי הכללים שעל פיהם אנחנו פועלים – ובתוכם העדות האישית – הם עולם הולך ונעלם. גם מקורות הארכיונים הולכים ונסגרים בפנינו".

"מה שחסר היום זה ידע באידיש", מוסיף הרב גולדשמיט. "סבתא שמדברת אידיש, היא הוכחה ליהדות. לפני 20 שנה עוד היו דוברי אידיש בין יוצאי חבר העמים, אך היום כבר לא".

האתגר: בשיווק

על אף שברור לחלק ניכר מן הממסד הישראלי והיהודי כי מדובר בפעילות הכרחית, בפרויקט "שורשים" מודעים לאנטגוניזם שמעוררת פעילותם בקרב אלה הנדרשים להוכיח את יהדותם מצד אחד, ולאדישות המנוכרת של חלקים אחרים בקהל היעד. רק לפני כחצי שנה יצאה אונייה, שעל סיפונה כ-150 זוגות של אזרחי ישראל שאחד מבני הזוג אינו מוכר כיהודי, במטרה להינשא בקפריסין.

"האתגר הגדול העומד בפנינו, הוא הדרך לשווק לציבור הזה את העובדה שיש לו בעיה. להסביר שמי שיגיע אלינו היום – רק ירוויח זמן ואישור שיתברר לו כמהותי בשלב מאוחר יותר של חייו", אומר נורמן. "גם אם כרגע הם אומרים לעצמם שהם יכולים להסתדר בישראל ללא הגושפנקא ליהדותם, הרי שבהמשך חייהם הם עשויים לפגוש בבן או בת זוג שיהיה להם עקרוני להינשא ליהודי דווקא. אנחנו רואים את זה בעיקר בקרב זוגות שאחד מהם הוא בן למשפחה מעדות המזרח".

בינתיים, הופרח בלון ניסוי בעיר אשדוד. "הסבא והסבתא מבינים טוב יותר מהדור הצעיר, שהבעייתיות שאנו עומדים בפניה לא נובעת מפטרנליזם - אלא ממציאות אמיתית", מסביר הרב הר שלום. "הם מבינים את הקונטקסט ההיסטורי. רק מהרצאה אחת של הרב אלימלך פרייבסקי – רב דובר רוסית, היחיד שהיה גם רב צבאי – נפתחו חמישה תיקים".

לא מוותרים על אף יהודי

מאחר ומדובר בעמותה, הטיפול גם מעבר לים הוא ללא תשלום עבור הפונה. מדינת ישראל לא מכסה את העלויות, "אך כיוון שהתחום הזה כל כך אקוטי, אנחנו לא מחכים", כך נורמן. "עשינו רבות בתנועה הציונית כדי להביאם לארץ, אך דבר אחד לא השלמנו: לתת להם את החותמת האחרונה שתבסס את מעמדם בישראל".

כ-159 אלף יהודים רשומים כיום ברוסיה, אך מספרם האמיתי נע בין 350-450 אלף. רבע מיליון מתוכם מתגוררים במוסקבה.

"כל אחד מיהודי מוסקבה שחושב לעלות היום לישראל, חושב על שאלת אישור יהדותו", מעיד הרב גולדשמיט. "יש פה התבוללות קשה, ולא פחות חמור – תופעה של התנצרות לדת הפרובוסלבית, הן משום שתמיד קל יותר להתבולל ברוב, והן משום שליהודים רבים אין כל מגע עם הקהילה היהודית, והמגע הרוחני הראשון שיש להם, זה עם הנצרות. כשאנחנו מוציאים פסק שהאדם הוכח כיהודי, זה מקובל בכל מקום בעולם, ומקבל חותמת אוטומטית גם בארץ, מה שמקצר את מצעד התלאות של העולים".

"לא מזמן ביקרתי בתיאטרון, ופגשתי בחורה בת 18 וחצי שעל צווארה שרשרת עם מגן דוד", מספרת דורית גולנדר, השגרירה. "היא ניגשה אלי עם דמעות בעיניים, סיפרה שהיא רוצה לעלות לישראל בתוכנית 'מסע', אך לא הצליחה להוכיח את יהדותה. היא אמרה לי: 'אמא שלי נפטרה, סבתי חיה הרחק ברוסיה, ואין לי מאיפה להשיג מסמכים. אבל לא משנה אם אצליח להוכיח או לא, אני עוד אגיע לישראל'. בחורה שכזו תוכל להגיע למרכז שורשים, ושם יעזרו לה לטפל בבעיה – וזה כבר שווה עולם ומלואו".

http://www.ynet.co.il/articles/0,73...



Rabbis work to verify Jewish status

Experiencing trouble proving that you're Jewish? Shorashim center moves heaven and earth in bid to help people whose religion is questioned by Rabbinate. Organization's new Moscow office inaugurated last week

http://www.ynetnews.com/articles/0,...



*********

'Jewish divisions are a strategic threat to Israel'By JEREMY SHARON04/09/2012

Shorashim says difficulties in proving Jewishness, failure to convert Soviet Israelisof Jewish descent threatens Israel.

Former Mossad director Ephraim Halevy, Tzohar Chairman Rabbi David Stav and Australian property tycoonand Jewish philanthropist Harry Triguboff said on Tuesday that the difficulties faced by many Jewish Israelis to prove their Jewishness combined with the failure to convert Israelis of Jewish descent from the formerSoviet Union constitutes a strategic threat to the State of Israel.

Speaking at the Hebrew University campus in Givat Ram, Jerusalem at a conference of Shorashim, a projectof the national-religious rabbinical association Tzohar, the public figures called for a sea-change in theattitude of the religious establishment to the issue in order to prevent division within the Jewish people inIsrael.

Harry Triguboff, a major donor and of Shorashim, called on the government to urgently engage in theproblem.

“Listening to what was said today is very disturbing,” said Triguboff. “Unfortunately, the problem can’t besolved until the rabbinate decides to resolve it.

“This requires a combined effort from the religious and political leadership. But the government needs demand real leadership from the rabbinate in order to preserve the state as we know it.

”Former Mossad director Efraim Halevy, who acts as an adviser to Shorashim, said that “a change in theenvironment of the senior religious leadership in the country” is urgently needed to deal with the problem.

“There are six million Jews in this country and if there is not a radical change, these six million are going tobreak up into different sections, with the majority not being considered Jewish by the religious establishment,”Halevy said addressing Triguboff and the Shorashim management team on Tuesday.

“This issue is a strategic threat to the state of Israel which will lose its sense of Jewishness if this problem is not resolved.

”Halevy added that the problem was political as well as religious, since solving the issue requires “the political leadership to be aware of the urgency of the problem.

”The division which is opening up in the Jewish people could undermine the basis of civil society, Halevy asserted, and repeated his mantra that this issue is greater than the Iranian threat.

In November last year, Halevy sparked off a storm when he said that religious radicalization represented agreater threat to the Jewish people than the Iranian nuclear program.

Shorashim was established six years ago to help immigrants in Israel clarify their status as Jews for thepurposes of marriage and other life-cycle events on Tuesday.

Since the fall of the Iron Curtain in the late 1980s and early 1990s, more than 1.1 million people from the former Soviet Union immigrated to Israel under the law of return, which requires the immigrant to have Jewish grandparent.

Of those, approximately 330,000 are not considered to be Jewish according to Jewish law, which requires that a person’s mother be Jewish.

Because of severe problems with the document record from the formerSoviet Union however, the chief rabbinate decided that everyone who immigrated to Israel after 1990, including the 800,000 former residents of the Soviet Union who are registered at the Interior Ministry as Jewish as well as all other Jews from around the world, would have to prove they are Jewish for the purposes of marriage.

Providing such proof can be extremely difficult for former citizens of the Soviet Union however, since theCommunist government suppressed religious practice and traditional Jewish documentation such as marriagecertificates were therefore not issued.

Shorashim estimates that for the purposes of marriage, there target audience of people who are Jewish andneed to prove their status as such is between 150,000 - 230,000 people.

This is based on the estimate that half of the 800,000 halachic Jews from the former Soviet Union are either married or elderly and half of the remainder have the correct documentation.

In addition, approximately 10percent of the 330,000 people not considered halachically Jewish are in all likelihood Jewish and just need toprove so, said Shorashim director Rabbi Shimon Har Shalom.

Finding the requisite documentary evidence and testimony regarding the Jewish status of someone from theformer Soviet Union requires a great deal of professional work from the 5 Shorashim investigators, and eachcase has numerous complications.

The investigators contact relatives wherever they happen to be around the world, search for any availabledocumentation and take testimony from family members, all of which can help them prove the Jewish identity of the individual concerned before the rabbinical court which rules on the case.Addressing Triguboff, the assembled Shorashim representatives and the media at the event, Tzohar Chairman Rabbi David Tzav said that the rabbinate’s concerns were perfectly legitimate, but that more urgent action was needed to fix the problem and help people prove their Jewish identity.

In addition to the problem of Jews who have trouble proving their Jewishness, the population of Israelis with Jewish roots who are nevertheless not considered Jewish according to Jewish law, is growing, Stav said.

He noted that Shorashim does receive funds from the Prime Minister’s Office but said it was insufficient to deal with the issue and that a change in attitude was required in order to solve the problem.

According to official statistics, approximately 2,000 to 2,500 members of this group convert every year, but the sector has 4,000 babies every year as well who are also not considered Jewish.

Professor Benny Ish-Shalom, Chairman of the Board of the Joint Conversion Institute, estimates that to prevent increasing assimilation in Israel, more than 10,000 Jews or Israelis of Jewish descent need to prove their Jewishness or be converted annually to overcome the problem.

“It is doable, but it requires dramatic change in the halachic perspective of the religious courts which oversee conversion,” Ish-Shalom said.

He stressed that such a change does not involve changing Jewish law, but instead to embrace the “traditional halachic approach which has room to accept such people into the Jewish people.

“If the rabbinical courts demand that these people observe the commandments like Orthodox people, they will never get them in to the family,” he observed.

But since they live among Jews, have family Jewish connections, raise children in the Israeli Jewish education system, mark Jewish holidays and adopt major Jewish customs and practices and conduct their lives like many traditional Israelis, this can be enough from ahalachic point of view to accept their conversion.

During the event, Rabbi Stav pointed out that in 2010, of the 37.000 marriages recorded by the state, 9.300 were civil ceremonies conducted in Cyprus or abroad because the couples did not want to deal with the rabbinate, either because one of the partners was not Jewish, could not prove their Jewishness or was generally disinclined to negotiate the rabbinate’s bureaucracy.

Accounting for the fact that perhaps 10,000 of the marriages were of religious couples, Stav argued that the
figures show that approximately one in every three Israeli couples gets married abroad in a civil ceremony which causes similar problems for their children if they want to marry a Jew.

“Twenty years from now, we will have two nations,” said Stav.

“One nation that got married in Cyprus and whose Jewish identity is questioned, and another nation which is considered halachically Jewish.

“This means that in 20 years time, perhaps half of the soldiers in the army won’t be considered Jewish.

How will the unquestioned Jews relate to them, how will they relate to the unquestioned Jews.

Will there be mutual suspicion, will they be able to be buried alongside each other?

And all the while assimilation will simply get worse and worse since the population of people whose Jewish identity is under suspicion is growing and people will intermarry regardless of the rabbinate.

“This is an existential threat to the Jewish state and a national test to keep the Jewish nation one and whole,”Stav concluded.

- 2012 The Jerusalem Post

https://mail-attachment.googleuserc...


ליה 14.12.1212:55
70. אין להסתמך על מרכז המחקר והמידע של הכנסת. זה עוד גוף של השמאל! בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 14.12.12 בשעה 12:59 בברכה, ליה

עובד בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, גלעד נתן, תומך בהחרמת ישראל ומגן על פוליטיקאי גרמני אנטישמי שנכלל ברשימת 10 האנטישמים המובילים של מכון שמעון ויזנטל לשנת 2011. להפסיק לאלתר את הפארסה הזאת שנקראת מרכז מחקר של הכנסת. זה מרכז פעילות פוליטית של השמאל והקרן החדשה.

עובד בכיר בכנסת, גלעד נתן, תומך בהחרמת ישראל ומגן על פוליטיקאי גרמני אנטישמי / לורקר


גלעד נתן, עובד בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, חתום יחד עם אנשי שמאל
קיצוני על מכתב תמיכה במנהיג מפלגת השמאל הגרמנית בדואיסבורג, שקרא
להחרים את ישראל בעקבות "עופרת יצוקה" ונכלל ברשימת 10 האנטישמים
המובילים
של מכון שמעון ויזנטל לשנת 2011.



*****

במכתב גם טוענים החותמים, ביניהם גלעד נתן, שיש להפעיל לחץ על ישראל באמצעות
חרם כולל או ממוקד.




Hermann Dierkes, מנהיג מפלגת השמאל הגרמנית, Die Linke, בדואיסבורג
יצא בשנת 2009 בקריאה להטיל חרם כולל, אזרחי וצבאי, על ישראל.

.. “We should no longer accept that in the name of the Holocaust and with the support of the government of the Federal Republic [of Germany] such grave violations of human rights can be perpetrated and tolerated..



"..לא יתכן שבשם השואה ובסיועה של ממשלת גרמניה נמשיך
לקבל ולהצדיק הפרות כה חמורות של זכויות אדם.."

דבריו אלה וקריאתו לחרם עוררו סערה בגרמניה ואנשי הקהילה היהודית, כלי
תקשורת, פוליטיקאים גרמנים ואישי ציבור האשימו אותו באנטישמיות גלויה
ובתעמולה נאצית.


All hell broke loose. In the 25 February edition of Bild — Germany’s best-selling and most obnoxious daily paper — Dieter Graumann, Vice-President of the Central Jewish Council, accused him of “pure anti-Semitism.” WAZ editorialist Achim Beer decried Dierke’s “careless Nazi utterances,” comparing his words to “a mass execution at the edge of a Ukrainian forest.” Hendrik Wuest, General Secretary of the CDU (the Christian Democratic Party), warned that “the Nazi propaganda” emanating from Die Linke is “intolerable.” Michael Groschek — General Secretary of the local branch of the Social Democratic Party, which shares power nationally with the CDU — played electoral politics with the claim that “[a]nyone playing electoral politics with such anti-Israeli utterances sets himself outside the rules of the democratic game.”


וכרגיל במקומותינו, קמו לעזרתו יהודים מסויימים וחתמו על מכתב שבו טענו
שבדבריו אלה ובתמיכתו בחרם על המדינה היהודית, אין שום יסוד אנטישמי.

את המכתב, שעליו חתומים יהודים מכל העולם, כולל מישראל, ניתן לקרוא
כאן
באתר של המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית – AIC







בין החתומים על המכתב גם גלעד נתן – Gilad Nathan, עובד בכיר במרכז
המידע והמחקר של הכנסת, שלאחרונה התברר שהכין עבור חברי הכנסת
דיווחים מוטעים בנוגע למסתננים שפלשו לישראל ממצרים.





יחד אתו חתומים על המכתב קבוצה של אנשי שמאל קיצוני שעוסקים, בין
היתר, בהחרמת ישראל. 4 מהחותמים הנם חברי המרכז לאינפורמציה
אלטרנטיבית. מיכאל ורשבסקי, שיר חבר, סרג'יו יאני, קוני הקברט.

המרכז למידע אלטרנטיבי – Alternative Information Center
הנו ארגון
ישראלי-ערבי שמשרדיו בירושלים ונחשב לאחד מסייעני הטרור המובהקים
ביותר. הוא מעורב בכל פעילות שקשורה לחרם על ישראל, ארגון משטים
ומטסים, הגנה על מחבלים וכדו'.

מיכאל ורשבסקי, ראש המרכז, ישב בכלא 8 חודשים, בשל פעילותו במסגרת
המרכז
ושתוף פעולה עם מחבלים.

פעיל נוסף מ – AIC, שיר חבר, כתב מסמך ובו כל הסיבות מדוע צריך להחרים את
האוניברסיטאות בישראל. שיר חבר מוצג על ידי הקרן הזרה NIF (שתי"ל – הקרן
לישראל חדשה),
כמומחה שמומלץ לזמנו לתקשורת.

(רשימת החותמים המלאה מישראל בסוף הפוסט)
.

גלעד נתן, למד בגרמניה ועשה תואר שלישי בהסטוריה גרמנית. באתר הפייסבוק שלו, בין המועדפים,
נמצאים מספר סניפים של מפלגת השמאל הגרמנית וקרן רוזה לוקסמבורג שהנה ארגון חזית שלה.



וכאן הוא חוגג את האחד המאי בתל אביב ושומע מקולגה בגרמניה שגם שם היה אקשן והיו
כאלף שוטרים.




במכתב עליו חתום גלעד נתן נכתב בין היתר:


... We signatories have differing views on the wisdom and efficacy of calling for a boycott of Israeli goods. Some of us believe that such a boycott is an essential component of a campaign of boycott, divestment, and sanctions that can end the four-decade-long Israeli occupation; others think the better way to pressure the Israeli government is with a more selective boycott focused on institutions and corporations supporting the occupation. But all of us agree that it is essential to apply pressure against the Israeli government if peace and justice are to prevail in the Middle East and all of us agree that a call for a boycott of Israel has nothing in common with the Nazi policy of “Don’t buy from Jews.”



"..חלקנו חושבים שחרם מלא ומניעת השקעות הנו חיוני לסיום הכיבוש הישראלי..אחרים
חושבים שהדרך הטובה יותר ללחוץ על הממשלה הישראלית הנה באמצעות חרם סלקטיבי
על מוסדות וחברות שתומכים בכיבוש
.. אולם כולנו מסכימים שחיוני להפעיל לחץ כנגד
הממשלה הישראלית אם רוצים להשיג שלום צודק
במזרח התיכון וכולנו מסכימים שקריאה
לחרם על ישראל אינה דומה למדיניות הנאצית של "אל תקנו מיהודים"..."


אולם כרגיל אצל אנשי שמאל, מתברר שהם או טועים או משקרים.
הרמן דירקס - Hermann Dierkes עליו יצאו להגן החתומים על
העצומה, ביניהם גלעד נתן, הוגדר על ידי מכון שמעון ויזנטל
כאחד מעשרת האנטישמים המובילים בשנת 2011.



התברר שבנוסף לכל התבטאויותיו האנטישמיות של הרמן דירקס, הועלה גם רישום
גרפי של צלב קרס שמתחלף למגן דוד, באתר המפלגה בדויסבורג, ובו קריאה להחרמת
ישראל ושימוש באימרה הנאצית העבודה משחררת.



TOP-TEN-SLURS_2011-FINAL - רשימת 10 האנטישמים, ביניהם הרמן
דירקס, עליו הגנו נתן גלעד ויהודים אחרים מהשמאל.


גלעד נתן, שתומך בהחרמת ישראל ובמפלגת שמאל אנטישמית
(שתיים מראשיה נעצרו על סיפון ה"מרמרה"), שחתום גם על עצומה כנגד
המצור על עזה, שמגדיר עצמו כיהודי לא ציוני ומוציא דיבת ישראל בשפות
אנגלית, גרמנית וצרפתית בעולם (הכל ממוסמך)ממשיך לעבוד בכנסת.

הערה

זכותו להחזיק בדיעות אלה ואף לפעול למען קידומן, כל עוד אינו עובר על החוק.

אולם גם זכותו של כל חבר כנסת, שלא לקבל את החומרים שגלעד נתן מכין. להבין שהנם
מוטים, בהתאם להשקפותיו הפוליטיות, גם אם אושרו ע"י הממונים עליו.

כמו כן מתבקש, שיו"ר הכנסת ואנשי מנהל הכנסת ישקלו אם בכלל ראוי להעסיק אדם עם
דיעות ורקע כזה, במשרה ציבורית ורגישה במרכז המחקר והמידע של הכנסת.
מרכז שמטרתו לסייע במתן מידע אמין, אובייקטיבי וחסר פניות לחברי כנסת שצריכים
להצביע ולחוקק חוקים, שקשורים לחיי כולנו, על סמך מידע זה.

גלעד נתן יוכל תמיד למצוא מקום כעוזר פרלמנטרי בסיעת בל"ד, אליה הוא מתאים ככפפה ליד.


***

רשימת החותמים הישראלים על מכתב התמיכה באנטישמי הגרמני.

ISRAEL

Hillel BARAK, Movement Against Israeli Apartheid in Palestine
Ronnie BARKAN, Anarchists Against the Wall
Judith BLANC, Bat Shalom, Women in Black, HADASH
Matan COHEN, Tarabot
Adi DAGAN, Coalition of Women for Peace
Rotem DAN MOR, Student, Center of Middle Eastern Classical Music in
Jerusalem
Yvonne DEUTSCH, Social worker and feminist peace activist
Daniel DUKAREVICH
Emmanuel FARJOUN, Professor of Mathematics, Hebrew University, Jerusalem
Naama FARJOUN
Alon FRIEDMAN, MD, Departments of Physiology and Neurosurgery, Ben-Gurion
University of the Negev
Yodfat Ariela GETZ, Filmmaker and social activist
Rachel GIORA, Tel Aviv University
Angela GODFREY-GOLDSTEIN, Action Advocacy Officer, Israeli Committee Against
House Demolitions
Neta GOLAN
Vardit GOLDNER
Amos GVIRTZ, Recognition Forum
Connie HACKBARTH, Alternative Information Center
Roni HAMMERMANN, Machsomwatch
Shir HEVER, Alternative Information Center
Tikva HONIG-PARNASS
Ronnee JAEGER, Bat Shalom, Coalition of Women for a Just Peace
Jimmy JOHNSON, Israeli Committee Against House Demolitions
Matan KAMINER
Reuven KAMINER
Teddy KATZ
Hava KELLER
Adam KELLER, Journalist
Idan LANDAU, Department of Foreign Literatures & Linguistics, Ben Gurion
University
Yael LERER, Publisher
Orit LOYTER
Eilat MAOZ, Women’s Coalition
Anat MATAR, Department of Philosophy, Tel Aviv University
Dorothy NAOR, Activist for justice and peace
Israel NAOR
Gilad NATHAN
Amos NOY
Adi OPHIR, Professor of Philosophy, Tel Aviv University
Amit PERELSON
Shai Carmeli POLLAK
David REEB, Artist
Andre ROSENTHAL, Civil rights lawyer
Yehoshua ROSIN
Sergeiy SANDLER, New Profile
Ayala SHANI
Kobi SNITZ, Technion
Lea TSEMEL, Attorney, SOS Torture
Roy WAGNER
Michel WARSCHAWSKI, Alternative Information Center
Sergio YAHNI, Alternative Information Center
Uri ZACKHEM
Beate ZILVERSMIDT

https://rotter.net/forum/scoops1/20...



***

האם אפשר לסמוך על מחבר דוחות המחקר של הכנסת? / קלמן ליבסקינד

מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הממ"מ, נחשב למוסד הגון, אחראי ואובייקטיבי. חברי כנסת שמבקשים לגבש את עמדתם בעניינים שונים פונים אליו ומבקשים חוות דעת ונתונים. התוצרת שמנפיקים במרכז משמשת פעמים רבות בסיס חשוב לדיוני הוועדות ובהמשך אף לקבלת החלטות.

לפני שנה וחצי פירסם הממ"מ מחקר חשוב בעניין נתוני הפשיעה של "מסתננים ומבקשי מקלט" בישראל. ברקע עמדה האווירה הציבורית, עדיין לא מגובה בנתונים, שחשה שהמסתננים אחראים לכמות נכבדה של פשיעה באזורים שבהם הם מסתובבים. ממצאי המחקר שחיבר ד"ר גלעד נתן, איש מרכז המידע של הכנסת, היו לפיכך מפתיעים. מפתיעים מאד. "להאשמות הנשמעות בדיון הציבורי שמתקיים בדבר הפשיעה הגוברת בעקבות הגידול באוכלוסיית המסתננים ומבקשי המקלט בישראל, אין בסיס עובדתי", קבע בנחרצות. "...נתוני הפשיעה של זרים מאפריקה...מראים ששכיחות העבריינות באוכלוסיה זו נמוכה משכיחותה בקרב האוכלוסיה הכללית באופן ניכר". הדוח הזה, שעשה שימוש בביטויים פובלציסטיים, בלתי מחקריים בעליל, ולפרקים נראה כמי שבא להתנצח עם דעת הקהל הישראלית יותר מאשר לייצר נתונים עבור המחוקקים, זכה כצפוי לחשיפה רחבה. זה היה יום חגם של ארגוני הסיוע למסתננים, שהתראיינו לדעת בכל כלי התקשורת. סוף סוף התברר שכל הטענות כלפי המסתננים מופרכות. שהכל נובע מגזענות חשוכה.

עקיבא ביגמן, איש אתר האינטרנט "מידה", העוסק בתחקירים ופרשנויות, פירק את הדוח וניתח אותו. ממצאיו הפכו את המחקר של ד"ר נתן לחסר רלוונטיות במקרה הטוב ולמסמך בעייתי במקרה הפחות טוב. ד"ר נתן, הסתבר, הגיע אל השורה התחתונה אחרי שהשווה את סך העבירות המבוצעות על ידי המסתננים מול אלו המבוצעות באוכלוסיה הישראלית הכללית ובדק את הממצאים נוכח משקלם היחסי של המסתננים באוכלוסיה. ההשוואה הזו הניבה ממצאים מוטים באופן קיצוני, שכן יש עבירות מסוגים שונים ומשונים שרק ישראלים מבצעים. אצל המסתננים, לדוגמא, אין עבירות צווארון לבן, אין העלמות מס, הם לא מריצים מניות ולא מורשעים במירמה והפרת אמונים. מעבר לכך, משטרת ישראל ציינה זה מכבר כי רמת התלונות על עבירות של מסתננים נמוכה בדרך כלל, מסיבות שונות.

אבל בכך לא די. מפקד משטרת תחנת לוינסקי בתל אביב סיפר בכנסת על ניסוי מעניין שערך. הוא לקח 123 תיקי תלונות על עבירות שוד, קרא את עדויות המתלוננים וגילה שכולם סיפרו שסודנים או אריתריאים שחומי עור שדדו אותם. אלא שמאחר שהשודד לא נתפס, המשטרה לא מסווגת את השוד ככזה שבוצע על ידי מסתנן. עמותת "איתן", העוסקת במדיניות ההגירה של ישראל, הלכה גם היא לבדוק את הנתונים וגילתה שככל שמדובר בפשיעה החמורה, זו היותר מטרידה, הנתונים של המסתננים גבוהים בהרבה מאלה של הישראלים. כך, לדוגמא, מתברר שבשנת 2010, ככל שמדובר בעבירות מין ובעבירות רצח, נתוני הפשיעה היחסיים של המסתננים גבוהים ב- 350 ו- 882 אחוזים בהתאמה, מאלה של האוכלוסיה הישראלית כולה.

ביגמן בדק גם עבור אתר "מידה" מיהו אותו ד"ר גלעד נתן, העומד מאחורי הנתונים וגילה כי מדובר באיש שמאל רדיקלי, שלמרבה הפלא המשיך בפעילות ובפרסום מאמרים בוטים וקיצוניים גם תוך כדי עבודתו כחוקר בכיר בכנסת. מדובר, כפי שניתן להבין מקריאת כמה ממאמריו, במי שעולם הדימויים שלו קרוב מאד לזה של כדורסלן מכבי תל אביב, גיא פניני. המרחק בין המקום שבו ד"ר נתן לא מסכים עם דעותיו של מאן דהוא להפיכתו לנאצי, קצרה מאד.

כשאגודת הסדטודנטים באוניברסיטה העברית ביקשה להקים גדר בינה לבין שכונה עיסאוויה בירושלים, כדי למנוע פריצות לרכבים, כתב נתן מאמר לפיו "נסיון לאומני לתלות באוכלוסיה הערבית בעיסאוויה את האחריות לעבירות הפלילים באזור, משול להאשמתם המיידית של יהודים ברציחת ילדים באירופה". כשאוניברסיטת תל אביב החליטה להעלות את גיל הקבלה של סטודנטים לרפואה קבע נתן, שהיה משוכנע שמדובר במזימה שמטרתה לחסום ערבים מלהפוך לרופאים, כי "כנראה שמהשואה לא למדנו כלום...הפחד מהיכולת לראות רופא ממוצא ערבי מניח את ידיו על גופה של האשה היהודייה אינו שונה מהפחד שגרם לגרמניה הנאצית לשלול את רשיונותיהם של רופאים יהודים". גם הימין הישראל מזכיר לו פה ושם את ההיסטוריה האירופית הקשה. ספק אם ח"כ יעקב כץ, איש האיחוד הלאומי שקיבל מד"ר נתן מחקרים אובייקטיביים שהזמין ממנו על נושא המסתננים, ידע שחוקר הכנסת הבכיר כתב על החברים במפלגתו שהם "תמיד אהבו דם". ספק גם אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו ידע שהאיש המספק לחברי מפלגתו נתונים בנושאים שונים, בין השאר כלכליים, תוקף במילים בוטות באתרי אינטרנט שונים, את מדיניותו הכלכלית. ספק גם אם שר הבטחון, אהוד ברק, ידע שנתן משרת את חברי סיעתו בעוד אותו עצמו הוא מכנה במאמריו "הגירסה הישראלית של נפוליאון".

אבל זה עוד כלום נוכח העובדה שבמקביל לניירות העמדה האובייקטיביים שלו על המסתננים, לא טרח נתן להסתיר את עמדותיו באשר לשאלה מה לעשות בהם. באחד המאמרים, שבו קבע כי יורג היידר, הלאומן האוסטרי, הוא פחות קיצוני מאנשי ישראל ביתנו והאיחוד הלאומי, קבע החוקר הבכיר של הכנסת כי מדינת ישראל מקפידה על "טוהר הגזע" ותקף אותה על כך שהיא אינה מאפשרת למהגרי עבודה, קרי המסתננים, לקבל כאן אזרחות. מי כן תומך במתן אזרחות למהגרים? הימין הקיצוני האוסטרי, שאליבא דנתן הוא טוב בהרבה מממשלת ישראל.

דובר הכנסת מסר בתגובה לעניין הזה כי "עובדי הכנסת נדרשים להקפדה יתרה על הימנעות מהזדהות פוליטית פומבית כמי שמשרתים את כל סיעות הבית במקצועיות ובממלכתיות. משנודע לכנסת על מאמרים בעלי הקשרים פוליטיים של גלעד נתן (בשנת 2009 פורסם האחרון) העירו לו על כך והוא חדל מכתיבה זו".

לאחרונה בדקה עמותת "איתן", העוסקת כאמור במדיניות ההגירה של ישראל, את נתוניו של מחקר נוסף שעליו חתום ד"ר נתן ושגם הוא עוסק במסתננים. הפעם מדובר בדוח שבדק את "המדיניות כלפי אוכלוסיית המסתננים, מבקשי המקלט והפליטים בישראל ובמדינות אירופה". גם הדוח הזה הכה גלים. ב"ידיעות אחרונות" סיקרו את ממצאיו בכתבה רחבה תחת הכותרת "סכנה קיומית? מסמך רשמי של הכנסת מנפץ את מסע ההפחדה סביב 'בעיית המסתננים'. בישראל נמצאים כיום 67 אלף פליטים בלבד. מספר נמוך במיוחד בהשוואה למדינות אחרות במערב". ב"איתן" קראו את המחקר של ד"ר נתן ושפשפו את העיניים. הנתונים שהם הכירו לימדו על מצב בעייתי הרבה יותר, בהשוואה למצב של מדינות אירופה המתמודדות עם התופעה. דוח נגדי שהם הוציאו ואשר מבוסס על נתוני נציבות האו"ם לפליטים והנציבות האירופית, מראה במספרים ובאוסף טבלאות עד כמה מצבה של ישראל חמור ועד כמה ישראל מככבת בצמרת טבלת המדינות המטופלות במסתננים, כמעט לפי כל קריטריון.

ישראל, לפי נתוני "איתן", נמצאת בכל קנה מידה בשלישייה הראשונה בהשוואה למדינות אירופה, גם במספר המוחלט של האנשים שקיבלו בשנים 2010-2011 מקלט, גם כשבודקים את הנתונים באופן יחסי לגודל האוכלוסיה וגם כשעורכים את ההשוואה בהתייחס לשטח המדינה. מדובר בנתונים מדהימים שטבלאות מרכז המידע של הכנסת לא הציגו.

בכנסת ניסו להסביר השבוע, גם בשיחות ארוכות שניהלתי עם מנהלי מרכז המידע ומי שאחראים למחקר, כי לא ניסו כלל לגמד את הבעיה וכי הנתונים שלהם דווקא חמורים ביותר. ייתכן. אלא שלא ניתן להבין את זה מהדוח של ד"ר נתן. זה לא מה שכתוב בו. ד"ר נתן בחר איזה נתונים לחתוך ואיזה לא, לאיזה מן הנתונים לצרף פרשנות משלו ובאיזה להמנע מכך. כך, לדוגמא, קובע הדוח שלו כי "למרות הגידול הניכר במספר האנשים שבאו לישראל בהגירה מעורבת בשנים האחרונות, והגידול הניכר במספר האנשים במצב דמוי פליטות הזכאים להגנה קבוצתית ומבקשי מקלט, מדינת ישראל אינה אחת ממדינות היעד העיקריות של הגירה כזו בעולם". בסיכום קובע נתן שאפילו ביחס לאירופה אנחנו לא מהבולטים שבקולטי המסתננים לסוגיהם. מדובר בקביעה מעניינת על רקע דבריו של לא אחר מאשר נציב האו"ם לפליטים, ויליאם טול, שאמר לפני כחצי שנה כי "ישראל היא כיום אחת מהנתיבים העיקריים להגירה מעורבת מאפריקה...הזרם היום הוא של כ- 1,200לחודש, הוא אחד מזרמי הפליטים המשמעותיים ביותר בעולם כיום".

אלא שאפילו ניתוח הנתונים של ד"ר נתן עצמו, אלה שלא מופיעים בטבלאות ההשוואתיות, מלמד שאנחנו ממוקמים בעשירייה הראשונה בין המדינות המפותחות, אבל כאמור צריך לעבוד קשה כדי להבין את זה. במקרה שבו משווה נתן בין מדינות שאליהן הגיעו מי שמוגדרים כ"מבקשי מקלט", ישראל לא נכנסת לרשימה. כשבודקים למה, מגלים שבישראל חלק גדול מהמסתננים קיבלו הגנה ואינם נחשבים עוד למי שמבקשים מקלט כיוון שהוא כבר ניתן להם בפועל. תוסיפו אותם לנתונים ותקבלו אותנו מככבים בצמרת. ב"איתן" מכנים את זה לוליינות בהצגת הנתונים.

לא ברור מה הביא את ד"ר נתן להחליט איזה נתונים להציב בטבלאות שהכין לחברי הכנסת ואיזה לא. מה שברור זה שבטבלאות שהוא בחר להציג, מדינת ישראל אינה נוכחת בדרך כלל. הנה עוד דוגמא. במשפט שבו הוא מבקש להסביר שישראל איננה מהמדינות המובילות בעולם בתחום, מזכיר נתן כי "המסתננים לישראל הם 0.18% מאוכלוסיית היעד של נציבות הפליטים של האו"ם", כלומר מסך הפליטים ומבקשי המקלט מכל הסוגים בכל העולם. נשמע מעט, נכון? אז זהו, שב"איתן" חישבו ומצאו שבישראל חיה 0.11% מאוכלוסיית העולם, מה שאומר שאנחנו קולטים הרבה יותר מחלקנו היחסי בעולם. את הפרשנות הזו חסך הדוח של נתן מחברי הכנסת.

במרכז המידע של הכנסת הסבירו לי השבוע שלא כל נתון הם צריכים לסכם עבור חברי הכנסת. ייתכן. מה שברור הוא שהתמונה שקיבלו חברו הכנסת שהדוח הונח על שולחנם היא תמונה מרגיעה הרבה יותר מזו שמשתקפת המציאות. ממש כמו המחקר המרגיע על מצב הפשיעה של המסתננים. עולם שכולו טוב.

תגובת הכנסת: "דוח עמותת 'איתן' הוא מוטה בהגדרה ונועד לשרת אג'נדה ברורה שעמותת 'איתן' מייצגת. יש בו שימוש חלקי בנתונים והשוואות לוקות בחסר. בכל מקרה הכנסת עומדת מאחורי הנתונים שהוצגו בדוח הממ"מ. הדוח נכתב באופן מקצועי ובלתי תלוי על ידי חוקר שמומחיותו בתחום המסתננים מוכרת וידועה והוא אף זכה למוניטין בינלאומי בנושא. גם בדיקה חיצונית שעשה הממ"מ העלתה שלא היתה טעות בנתוני המחקר ובוודאי שלא היו בו נתונים מגמתיים או מוטים. זאת ועוד, לא רק שמחקר הממ"מ לא גימד את תופעת המסתננים כפי שמנסים לטעון נגדו, אלא נהפוך הוא: נתוני כמות הפליטים והמסתננים בו הם אף גבוהים מאלה המוזכרים בדוח 'איתן'".

ועוד הערה אחת אחרונה: צריך לציין שבכנסת דחו גם את הטענות בדבר הבעייתיות בדוח הראשון של ד"ר נתן לגבי פשיעת המסתננים. גם כאן טענה הכנסת כי הדוח אמין וכי היא בדקה את עצמה. גם כאן, ממש כמו בתגובה לדוח השני, היא לא התייחסה לנתונים ולא הצביעה ולו על נתון לא מדוייק אחד, אף שדוח עמותת 'איתן' הועבר לעיון אנשי הממ"מ לפני למעלה משבוע.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?...

תגוביות:

1.שמח שיש מישהו שחושף, שמראה, שמוכיח.

2.בטוח שמי שמגן על הדו"חות שלו גם קשור לקונספירציות של פרקליטות המדינה וגם דוחף לנו נתוני כזב על ליברמן...

3.מתחת לכל אבן שנרים במדינה הזאת נגלה תחתיה שמאלני קיצוני.

4.ששתלו פוסט ציונים במערכת החינוך, בפרקליטות, בעליון, ועוד.
זה הנשק הסודי של השמאל הקיצוני ועלינו לחשוף את כולם.






***********

עפ''י התחקיר של מידה הוא החל במחקרים בשנת 2005, בדיוק כשמנהלת המ.מ.מ החלה לעבוד

וכמה לא מפליא, היא מרצה ב-בן גוריון ובספיר, ועוד פרט חשוב מי יזם את הקמת המרכז - אברהם בורג שנמנה על אנשי ה-N.I.F






המשך הראיון עם מנהלת המ.מ.מ:




מקורות:
http://www.pickpook.org/2011/12/02/...

http://mida.org.il/?p=2415







































ליה 16.03.1311:42
71. מגדלי העדרים מיואשים - מקימים ארגון שמירה ביו''ש בתגובה להודעה מספר 0
בעקבות גל גניבות העדרים בחודשים האחרונים, נוסד ארגון 'השומר יו"ש' שיעניק ביטחון אישי ויסייע בשמירה על העדרים.

ארגון מתנדבים חדש הוקם השבוע ועתיד להתמודד עם גל גניבות העדרים מחקלאים יהודיים ביהודה ושומרון.

ארגון 'השומר יו"ש' המבוסס על מתנדבים יסייע לחקלאים בהגברת האבטחה סביב העדרים באמצעות תורנות שמירה שיקיימו המתנדבים בשעות הלילה המועדות לפורענות.

בנוסף, יוצאי יחידות מובחרות ירכיבו תיק אבטחה ייחודי לכל דיר, שיכלול הצעות להגברת אמצעי השמירה והאבטחה, הכרת נקודות התורפה, זיהוי של הכפרים הקרובים מהם עשויה לצאת חוליית הגנבים וכן לימוד והכרה של דרכי הגישה והמילוט.

בחודשיים האחרונים נגנבו מעל 1,000 ראשי צאן מחקלאים יהודיים ביישובי יהודה ושומרון, כשהנזק הכולל נאמד במיליוני שקלים.

"מעבר לנזק הכלכלי, אנו מזהים כוונה של הערבים לפגוע באמצעות הגניבות הללו בהתפתחות החקלאות היהודית ביו"ש", אמר שמואל הרצליך, תושב כפר תפוח שעדרו נגנב על ידי ערבים לפני מספר חודשים, "באמצעות התגייסות של מספר שעות בכל חודש, מערך המתנדבים יסייע למגדלים להמשיך ולשמור על הקרקעות ולהיות חלק מהשליחות הזו".

מייסדי הארגון מציינים כי "עדרי הצאן והרועים מחזיקים בפועל מרחבים עצומים ומהווים כלי משמעותי לשמירה על אדמות המולדת ולכן השמירה עליהם הינה משימה לאומית שיש לה משקל רב בישובה של הארץ".

להתנדבות בארגון ניתן לשלוח דוא"ל לכתובת:

asomeryos@gmail.com

או באמצעות הטלפון:

052-5090045

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 05.04.1308:15
72. ''שוברים מונופול''- ארגון ימני חדש לזכויות אדם בתגובה להודעה מספר 0
יועז הנדל הקים את ארגון 'זכויות אדם כחולבן' והסביר כי מטרתו היא "לשבור את המונופול של השמאל הקיצוני על זכויות אדם".

העיתונאי ד"ר יועז הנדל, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הקים את ארגון 'זכויות אדם כחולבן' במטרה "לשבור את המונופול של השמאל הקיצוני על זכויות אדם, זה משהו ששייך לכל המגזרים הפוליטיים", הסביר הנדל בראיון לערוץ 10.
הנדל ביקש להדגיש כי הארגון החדש שהקים הוא ציוני לחלוטין, "ורואה בזכויות אדם חובה מוסרית של כל מי שרואה את עצמו ריבון על הארץ".

העיתונאי אראל סג"ל, המתנדב במסגרת הארגון שהוקם ביוזמת המכון לאסטרטגיה ציונית ופועל בתיאום עם צה"ל, אמר כי "עם שהוא אדון על אדמתו לא יכול להתנהג כמו עבד ולבעוט בחלשים", מכריז סגל ותיאר את החשיבות הרבה בהקמת הארגון, "התפקיד של מי שמאמין בזכותנו על הארץ ובריבונות שלנו על הארץ הוא לעמוד במקומות האלה, כדי לבדוק שהדברים מתנהלים באורח אנושי".

חנה בר"ג, מראשי 'מחסום ווטש', לא אהבה במיוחד את הקמת הארגון הימני החדש, "נראה לי שהאג'נדה של האנשים האלה היא לא האג'נדה שלנו ולא האג'נדה של הדאגה לאיש הקטן וההתנגדות לכיבוש. איפה שיש כיבוש, אין זכויות אדם", הכריזה.

בכתבת ערוץ 10 תועדה המציאות החדשות שנוצרה עם הקמת הארגון, בשעת בוקר מוקדמת במחסום קלנדיה, שני הארגונים 'נאבקים' על הזכות להעניק שירות לאלפי הפלסטינים שנכנסים דרך המחסום לישראל.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 11.04.1308:10
73. 50 מתנדבים חדשים הצטרפו לארגון ''השומר - יו''ש'' שמונע גניבות עדרים של יהודים בתגובה להודעה מספר 0
מאיר ברטלר מארגון השומר - יו"ש מדווח על היענות רבה של מתנדבים שמצטרפים לארגון החדש שהוקם לפני החג.

בראיון לערוץ 7 הוא מספר: "המטרה שלנו היא לעצור את הגניבות ולפתח את הענף שיש לו חשיבות מאוד אסטרטגית. המתנדבים מגיעים בלילות לשמור על העדרים ובמידת הצורך להזעיק את כל הכוחות".

לדבריו, השומרים כולם עוברים הכשרות בסיסיות, "הם לומדים גששות, עזרה ראשונה ואנחנו מסבירים להם איך להקפיץ את כל הכוחות בזמן אמת. הצורך הוא אמיתי כי רק ב- 3 חודשים האחרונים נגנבו מעל 1000 ראשי בקר".

ברטלר מסביר כי מדובר גם בבעיה ביטחונית ממדרגה ראשונה.

"בכל פעם שנגנב עדר, העקבות מובילות תמיד לכפר הקרוב. אלה שגונבים משתמשים בסיוע של התושבים מהכפרים הערבים הסמוכים".

"מדובר בחדירות לתוך היישובים תוך שימוש באמצעים שונים. אנחנו שומרים כיום על עדרים בהר חברון, בנימין, שומרון וגוש עציון".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.לא ברור למה משלמים לדנינו וחבורתו משכורות!!!


ליה 10.06.1307:43
74. בן גביר החליף את הנאשם והביא לזיכויו בתגובה להודעה מספר 0
"תרגיל" שביצע עו"ד בן גביר הוביל לזיכויו של פעיל גבעות בולט: העד המרכזי קבע בנחרצות שהוא מזהה את הנאשם, אך מולו היה מישהו אחר.

פרקליטות מחוז ירושלים נאלצה למחוק כתב אישום חמור שהגישה כנגד ב' אחד מנערי הגבעות הבולטים שמשפחתו מתגוררת בעיר חברון. זאת בעקבות "תרגיל" שביצע עורך דינו איתמר בן גביר לעד המרכזי בתיק.

בחודש ספטמבר 2011 הוצא נגד ב' כתב אישום חמור המייחס לו ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות כנגד ערבי תושב חברון, לאחר שנטען כי ב' ועוד קבוצה של צעירים יהודים רדפה אחרי אותו ערבי ופגעה בו בעוד חייל ניסה לעצור את אחד הצעירים. נטען שב' התקרב אל החייל, דחף אותו והצליח לשחרר את הצעיר מידיו. זמן קצר לאחר מכן נעצר ב', ובמסגרת כתב האישום שהוגש נגדו הודיעה הפרקליטות כי אם יורשע היא תבקש את מאסרו.

הדיון התקיים בפני השופט חן אביטל. את ב' ייצג עורך דין איתמר בן גביר שהחליט לעשות תרגיל לעד התביעה המרכזי. במהלך חקירתו הנגדית נשאל החייל פעם אחר פעם על ידי עו"ד בן גביר האם הוא מזהה את מי שיושב על ספסל הנאשמים באופן ודאי. החייל לא היסס להשיב תשובה חיובית.

בן גביר המשיך להקשות: "אתה לא מתבלבל?"

החייל: "לא".

עו"ד בן גביר: "הוא מכחיש. אתה לא מאמין לו?"

החייל: "תפקידי להאמין לו?"

עו"ד בן גביר: "השאלה באיזה רמת ביטחון אתה אומר את זה. זה דיני נפשות, אתה מזהה את הבחור שבעים, שמונים אחוז? השאלה אם אתה בטוח ברמת ודאות שזה הוא?".

החייל: "כן. בוודאות".

עו"ד בן גביר: "אתה בטוח שראית את האירוע כמו שאתה בטוח שזה הנאשם?"

החייל: "כן".

בשלב זה, ולאחר מספר שאלות נוספות של השופט חן אביטל, שופט בית משפט השלום לנוער בירושלים, שאישר לבן גביר להציב אדם אחר על ספסל הנאשמים עוד קודם לכן, הודיע בן גביר לפרוטוקול כי הוא מבקש לזכות את הנאשם: "אבקש לציין כי הבחור שעמד פה הוא לא הנאשם. קוראים לבחור א.ט. אני חושב שכדאי למדינה לשקול פעמיים את ההמשך בתיק זה. אחרי מה שראינו נדמה לי שטוב תעשה המדינה אם תודיע על חזרה בכתב האישום. היה כאן עד שעליו קמה ונופלת התביעה, בצורה כל כך נחרצת, כל כך ברורה בלי סייגיים, ובלי הרהורים. הוא בא ואומר, זה הנאשם, אני זוכר אותו. ומה נעשה, מולו לא עמד הנאדם אלא בחור בשם א'".

בעקבות דברים אלה, ביקשו בפרקליטות זמן לחשוב על המשך התיק, ולפני מספר ימים הודיעה עו"ד דפנה אברמוביץ, עוזרת לפרקליטת מחוז ירושלים כי המדינה מבקשת לחזור בה מכתב האישום בהסכמת עו"ד בן גביר. השופט חן אביטל הודיע על מחיקת כתב האישום לאור ההסכמה.

עו"ד בן גביר מסכם ואומר: "אני שמח שכתב האישום הזה נמחק אבל מה שמטריד אותי הוא שיש הרבה מקרים כאלה, מקווה שבפרקליטות יעשו חשבון נפש ובדיקה כוללת באשר לייחסם כלפי נערי הגבעות ופעילי הימין. אני מאוד חושש שאם נעשה את התרגיל הזה במשפטים רבים נקבל תוצאה דומה למקרה שבפנינו והתוצאה הזאת צריכה להטריד את כל מי שרוממות הדמוקרטיה בגרונו. גם לנערי גבעות יש זכויות אדם, ודיני הראיות חלים עליהם, וטוב עשה בית המשפט שהתיר לי לקיים חקירה נגדית שירדה לחקר האמת וגילתה כי הנאשם שאותו אני מייצג חף מפשע".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...


ליה 14.06.1309:10
75. תפישת העולם של מכון שלם ציונית ומבוססת על התרבות היהודית בתגובה להודעה מספר 0
בדיוק כשההנהגה האמריקאית בראשות אובמה חותכת שמאלה, אנשי "מרכז שלם" (במימון שלדון אדלסון ורון לאודר) שייבאו לישראל את החשיבה הניאו-שמרנית, תופסים עמדות מפתח בממשלה של נתניהו

החדרים ב"בבית נתיב", משכנו אפוף המסתורין של מכון המחקר "מרכז שלם" בירושלים, מתרוקנים לאחרונה בזה אחר זה. בתוך כמה חודשים, כמה מבכירי העמיתים של המכון הניאו-שמרני הפסיקו לפקוד אותו. אך בשונה ממוסדות מחקר אחרים למדעי החברה והרוח, ההידלדלות מעידה דווקא על הצלחתו חסרת התקדים של המוסד. במקום לשבת בחדריהם ולכתוב מאמרים וספרים, אנשיו יושבים כעת במשרדי הממשלה.

עד לפני שנה, המצב היה שונה. פרופ' עומר מואב מהמכון למדיניות חברתית כלכלית עוד עמל על מאמרו "מי צריך ביטחון תעסוקתי?" בכתב העת בהוצאת המרכז, "תכלת". כעת הוא מכהן כראש הפורום המייעץ לכלכלה וחברה במשרד האוצר.

ד"ר מייקל אורן מהמכון להיסטוריה ציונית עסק בכתיבת ביקורת קולנוע על הסרט "אל תתעסקו עם הזוהאן", שאותו הגדיר כביטוי ל"שלילה גמורה של הרעיון הציוני". בקרוב הוא יתמנה לשגריר ישראל בארה"ב. משה בוגי יעלון, הנושא בתואר "עמית דגול" במכון, פירסם באותו גיליון מאמר שכותרתו "התהליך המדיני יכול לחכות", וכיום הוא השר לעניינים אסטרטגיים. גם נתן שרנסקי, המצפה כיום למינויו ליו"ר הסוכנות היהודית, הוא "עמית דגול" וחבר מועצת הנאמנים של המרכז. בהוצאת "שלם" הוא פירסם את ספרו "יתרון הדמוקרטיה", שאותו כתב יחד עם רון דרמר - כיום ראש אגף ההסברה של נתניהו.

"פוליטיקאים לא קוראים הגות"

אין כיום מוסד מחקרי בעל השפעה רבה כל כך על השלטון בישראל כמו מרכז שלם - מכון מחקר קטן אך עתיר משאבים, שהוקם ב-1994 על ידי ד"ר יורם חזוני, חברו ויועצו לשעבר של נתניהו. "אלמלא הייתי במרכז שלם לא הייתי היום יועץ של יובל שטייניץ", מודה מואב, האחרון מבין עמיתי המכון שעבר לקריית הממשלה. "מה שמיוחד במרכז שלם הוא הניסיון להשפיע על מדיניות, ולא רק לעסוק במחקר אקדמי. אני תמיד התעניינתי גם בכלכלה כמחקר אקדמי, אבל גם היה אכפת לי מאוד ממדינת ישראל והיה חשוב לי להשפיע. מכון שלם נתן לי פלטפורמה טובה להשקיע במחקר על מדיניות, וגם תיגמל אותי על זה".

מואב מטיל ספק בטענה שלמכון המחקר יש השפעה מיוחדת על ראש הממשלה, אך לדבריו, "לנתניהו ולמפלגת הליכוד יש סימפתיה למרכז שלם כי יש קווי דמיון באידיאולוגיה הכלכלית והפוליטית. האג'נדה הכלכלית היא ליברלית וזה מאוד נוח מבחינתי".

"אנשים כמו עומר מואב ומייקל אורן הם ההצלחה שלנו", אומר ד"ר אופיר העברי, עמית בכיר במכון לפוליטיקה, פילוסופיה ודת במרכז. "אנחנו נותנים לחוקרים כאלה את הכלים להתפנות למחקרים שעוסקים במדיניות, ומאפשרים לפוליטיקאים לדעת שהם קיימים. בדרך כלל, רוב הפוליטיקאים או המנ"כלים שאחראים על המדיניות הכלכלית או המדינית לא קוראים הגות. הם לא יושבים וקוראים את מילטון פרידמן. לכן, התרגום של הרעיונות למדיניות צריך להיעשות על ידי מישהו שמעכל את זה והופך את הרעיונות ל'קלים למשתמש'.

מה סוד ההצלחה של המכון, שהעניק לו השפעה שאין לאף מוסד דומה?

לדברי ד"ר שרית בן-שמחון מבית הספר לממשל באוניברסיטת תל אביב, שחקרה את כניסתם של מכוני מחשבה לישראל, מלת המפתח היא - כסף. "סדר הגודל של המימון שהם קיבלו הוא מהגבוהים בארץ. אין מכון אחר מהסוג הזה שמתחרה בהם מבחינת תקציב", היא אומרת.

לדברי בן שמחון, "יש קשר ישיר בין אופן המימון של מכונים כאלה לבין היכולת שלהם להשפיע. את רוב המכונים בישראל שעוסקים במדיניות חברתית כלכלית ניתן לשייך לצד שמאל של המפה, אבל הם נהנים מתקציבים מאוד קטנים. המכונים של השמאל לא יכולים לשקוד על גיבוש וקידום של תפיסת עולמם, כי אין להם כסף. בגלל חוסר משאבים הם כותבים עוד נייר ועוד נייר - אבל ההשפעה של זה היא מצומצמת. למרכז שלם יש תקציבים כל כך גדולים שהוא יכול להקיף המון תחומים ולהעסיק אנשים על בסיס מתמשך ויום-יומי. מרכז שלם מימן מחקרים של מואב, אורן ושרנסקי במשך כמה שנים טובות. מכונים אחרים לא יכולים לעשות את זה".

כאשר הוקם מרכז שלם לפני 15 שנה, הוא נחשב לתופעה שולית בזירה האינטלקטואלית הישראלית. חזוני, שנושא כיום בתפקיד "פרובוסט" במרכז, הכריז אז "שישראל מצויה כיום בעיצומה של התנוונות אידיאולוגית", שאותה "יש לבלום ולהפוך בשדה הקרב הרעיוני". בסיועם של תורמים נדיבים מהימין האמריקאי, ובהם משפחת ברנשטיין, שלדון אדלסון, ג'ורג' רוהר ורון לאודר, הוא הקים את מכון שלם. מטרת המכון היא לייבא רעיונות ניאו-שמרניים לשיח הפוליטי והתרבותי בישראל, על פי המודל של מכוני מחשבה (think tanks) האמריקאיים.

בארה"ב, מכונים כאלה משמשים כעורף האינטלקטואלי של הממשלים הרפובליקניים. כך למשל, מבקרי ממשלו של ג'ורג' וו' בוש טענו שהבית הלבן מנוהל למעשה בידי אינטלקטואלים ניאו-שמרנים ממכונים כמו "American Enterprise" ו-"The Project for the New American Century".

"הם הביאו אסונות על העולם"

"בימין האמריקאי הבינו שהיו להם הצלחות פוליטיות כמו רייגן ובוש, אבל אין להם יוקרה אינטלקטואלית", אומר פרופ' ניסים קלדרון מאוניברסיטת תל אביב. "לכן הם החליטו לעקוף את הידע האקדמי הממוסד ולהקים את ה-think tanks האלה. כך גם במרכז שלם, יש קנאות לשלטון השוק ולתפישה אגרסיווית וחמושה של הפצת הדמוקרטיה. הניאו-שמרנים בארה"ב הביאו אסונות על העולם, ועכשיו הם מביאים את זה לישראל".

פרופ' מואב שולל את הטענות. "לאנשים במרכז שלם יש עמדות פוליטיות ימניות בממוצע, אבל זה לא בהגדרה מכון ימני. אני אישית איש ארץ ישראל הקטנה, לעומת אחרים במכון שכן תומכים בהתנחלויות. אבל בישראל, האינטלקטואלים הטיפוסיים הם מאוד בשמאל - הפוליטי והכלכלי, ולכן לא אוהבים את מרכז שלם".

"המייסדים של מרכז שלם הבינו טוב מאוד את התפקיד שיכול להיות לאינטליגנציה בפוליטיקה ובגיבוש מדיניות בישראל", אומרת ד"ר בן-שמחון. "הבשורה שיורם חזוני ודניאל פוליסר (המייסד השני של המרכז) הביאו איתם היא עבודה לטווח ארוך. הם מגדירים עצמם 'רצי מרתון' ואומרים שהחזון שלהם הוא ל-50 שנה קדימה. הם רוצים להכשיר בישראל אנשים שיפנו לתקשורת, לפוליטיקה ולעולם העסקים שיהיו בעמדה של מקבלי החלטות בעוד שנים, כשהם נושאים את תפישת העולם של מרכז שלם: ניאו-שמרנית, ציונית ומבוססת על התרבות היהודית. מדובר בתפישות ניאו-שמרניות שהם הביאו מארה"ב, אבל עשו להן התאמה לישראל".

לדברי העברי, אנשי "שלם" כבר מביטים קדימה אל הדור הצעיר של חניכי המרכז, שמשתלבים לאטם ברשויות המדינה. "הרבה מבוגרי הקורסים שלנו הם כיום בתפקידים זוטרים באוצר, במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ. כשהם באים לדיונים, אני מקווה שהם מביאים איתם קצת יותר הבנה ויסודות יותר עמוקים".

"בניגוד לאינטלקטואלים של השמאל, המטרה של מרכז שלם היא לכבוש את הכנסת, לא את האוניברסיטאות", כתב פרופ' קלדרון לפני כשנתיים במאמר ב"הארץ" שעסק במרכז. קלדרון סבור כעת שנבואתו התגשמה מוקדם מהצפוי. אך לדבריו, "זה קורה דווקא בתקופה שבה בארה"ב עצמה, אובמה בא לתקן את הניסיון הניאו-שמרני לחסל את מדינת הרווחה, ואת המחשבה שהעולם האסלאמי הוא ציר רשע אחד גדול שצריך לכפות עליו את עולם הערכים הדמוקרטי קפיטליסטי".

http://www.haaretz.co.il/1.1261272


ליה 16.12.1308:13
76. מחר ייערך לראשונה הכנס הציוני למען זכויות אדם בתגובה להודעה מספר 0
תנועת "אם תרצו":

מחר בשעה 19:00 בבית ציוני אמריקה. יגיעו עשרות דוברים וארגונים על מנת להראות לעולם ולעצמנו - זכויות אדם הן לא מנת חלקם של ארגונים קיצוניים, הציונות היא מובילת זכויות האדם!

מחר, יום שני 16/12/2013, י"ג טבת, תשע"ד בבית ציוני אמריקה בתל אביב ייערך הכנס הציוני למען זכויות אדם. הכנס יהיה בהשתתפות עשרות תנועות לאומיות- ציוניות.

בין השאר יקחו חלק בכנס:

האגודה לזכות הציבור לדעת, גאווה בליכוד, התנועה למשילות ודמוקרטיה, ישראל שלי, משוררים לימין ישראל, שורשים של נתינה - למען ניצולי השואה בישראל, רגבים, פורום גיוס העדה הנוצרית, אחים לדרך, האוניברסיטה הפופולרית של ירושלים, שורת הדין, המועצה הדרוזית-ציונית למען ארץ ישראל, זכויות אדם כחול לבן, ועוד.

הדוברים יהיו מגוונים ושונים וכולם עם מטרה משותפת להראות את הקשר החזק בין ציונות לזכויות אדם.

בין הדוברים ניתן למנות את:

הרב רונן נויבירם, מנכ"ל ומייסד ארגון "בית הלל".

האב גבריאל נדאף האב הרוחני של הפורום לגיוס העדה הנוצרית לצה"ל (אשר בנו הוכה קשות עקב הסתה של השמאל.

מר זיאד סעדי, יו"ר יד לבנים הבדואי.

מר עטא פרחאת יו"ר המועצה הדרוזית הציונית.

מר שגב ישראל אפריאט מנכ"ל עמותת שורשים של נתינה למען ניצולי השואה.

הגברת אנט חסקייה פעילה חברתית ציונית מן העדה המוסלמית (התומכת בצה"ל ובמדינת ישראל).

מר יואל מרשק מנהל המשימות הלאומיות בתנועה הקיבוצית.

מר רונן שובל יו"ר תנועת אם תרצו.

הציבור הרחב מוזמן להגיע ולקחת חלק בכנס.

הכניסה מותנית בהרשמה מראש, לפרטים נוספים

https://www.facebook.com/events/547...

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P1...



ליה 09.02.1416:43
77. השרים אישרו: מערכת החינוך תחזק הערך של ישראל כמדינת הלאום בתגובה להודעה מספר 0
הצעת החוק, הקובעת כי מטרה מוצהרת של בתי הספר תהיה "לחנך לחיזוק ישראל כמדינת הלאום היהודי", אושרה חרף התנגדות "התנועה" ו"יש עתיד". היוזם: המדינה שייכת רק לעם ישראל.

ההצעה הבאה שתיצור מחלוקת בקואליציה: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק של ח"כ שמעון אוחיון (ישראל ביתנו) לפיה חוק החינוך הממלכתי יתוקן כך שאחת המטרות המוצהרות של מערכת החינוך בישראל תהיה "לחנך לחיזוק הערך של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי".

ההצעה אושרה למרות התנגדותם של שרי "התנועה" ו"יש עתיד", שדרשו לדחות את ההצבעה למועד אחר, עד לגיבוש חוות דעת משפטית של פרופ' רות גביזון. חברי "הבית היהודי" והליכוד-ביתנו דרשו לקיים את ההצבעה במקום, והיא אושרה. על פי הסיכום שהושג בוועדה, ביום רביעי תעבור ההצעה בקריאה טרומית, והמשך החקיקה ייעשה בהסכמתו של שר החינוך שי פירון. במהלך הדיון אמרה שרת המשפטים ציפי לבני כי היא תומכת בהגדרה לפיה מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, אלא שלדבריה, הפרשנות שיש לתת למילה "יהודית" היא לאומית ולא דתית.

ח"כ אוחיון בירך על אישורה של הצעת החוק, ואמר כי "הגיעה השעה לחנך בצורה ברורה את הדור הזה והדורות הבאים כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי עליה חלמנו 2,000 שנה, זכינו לראות בהתגשמותה והיא שייכת לעם ישראל בלבד".

ואולם, גורמים במערכת הפוליטית העריכו כי אחרי אישורה של הצעת החוק בקריאה טרומית, יהיה קשה לגבש לה רוב, בין היתר בגלל המורכבות שעלולה להיווצר מול תלמידים נוצרים, מוסלמים ובני מיעוטים אחרים הלומדים במערכת החינוך בישראל.

אין מדובר בפעם הראשונה שח"כ אוחיון מוצא את דרכו לכותרות באמצעות העלאת הצעת חוק שנויה במחלוקת. לפני שבועיים אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את "חוק הנאצי", שלפיו אדם שיכנה אחר "נאצי", דינו יהיה עד חצי שנת מאסר ומאה אלף שקלים קנס.

http://news.walla.co.il/?w=/550/271...

תגוביות:

1.חוק חשוב ביותר.

2.כל הכבוד.

3.מדינת ישראל היא מדינת היהודים ואם לארגוני השמאל זה מפריע שיחפשו מדינה אחרת. חוק מובן לחלוטין!

4.מפלגת יש עתיד מתנגדת כיוון שזו מפלגת הקרן החדשה. שי פירון ואלהרר קשורים לקרן והיתר לאג'נדה שלה.



ליה 06.09.1720:05
78. בניגוד לעמדת המדינה: שופטת הקשורה לקרן החדשה שחררה מסתנן שהורשע בהריגה בתגובה להודעה מספר 0
אדם חסן, מסתנן סודני מחבל דרפור שהורשע לפני כשבע שנים בהריגה, שוחרר לחופשי למרות עמדת המדינה כי גם כיום הוא מהווה סכנה לשלום הציבור. כך פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בלוד, דנה מרשק-מרום, ביולי האחרון. רשות האוכלוסין וההגירה טענה כי לנוכח המסוכנות הנשקפת ממנו והחשש לשלום הציבור יש להותיר את חסן במתקן משמורת, גם לאחר שסיים לרצות שבע שנות מאסר בגין עבירת ההריגה שביצע, וזאת על פי חוק המתיר למדינה להחזיק במשמורת ללא הגבלת זמן שוהה בלתי חוקי המהווה סכנה לבטחון הציבור. למרות זאת פסקה השופטת מרשק-מרום כי חסן אינו מסוכן לציבור והורתה לשחררו. לדבריה, נציגי המדינה "לא הצליחו" להוכיח "קיומו של אינטרס ציבורי בעל משקל" המצדיק את המשך כליאתו, ו"אין כל בסיס לטענת המדינה לפיה מצבו הנפשי מהווה גורם סיכון".

החלטתה של שופטת המחוזי תמוהה, לנוכח שלל אינדיקציות המעידות כי קיים בסיס מוצק לחשש בדבר מסוכנותו של חסן. בין היתר, הוא לקח "אחריות חלקית" בלבד על ההריגה שביצע, ובקשתו לשחרור מוקדם נדחתה בנימוק שהתנהגותו בכלא היתה "חריגה" ו"ביזארית". בנוסף, חסן "אובחן כסובל מתהליך סכיזופרני", ומפסק הדין עולה כי קיימות הערכות סותרות לגבי מצבו הנפשי.

בקבוק זכוכית לחזה

ראשיתה של הפרשה בינואר 2010, בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב. מחסן כספים ומכשיר סלולרי שהיו ברשותו של חסן נשדדו, והגנבים נמלטו לבר צדדי סמוך. במקום להזעיק משטרה ולדווח על השוד, דלק חסן אחר השודדים ונכנס בעקבותיהם לבר שאליו נמלטו. מנהל הבר הניס את חסן מהמקום. רק בשלב זה, לאחר שיצא כבר מהבר, התקשר חסן למשטרה, אך במקום להמתין לבואם של השוטרים החליט לקחת את החוק לידיו. פסק הדין מתאר כיצד שב חסן לבר והחל לתקוף את העובדים במקום. מפסק הדין לא ברור האם השודדים שגנבו את רכושו של חסן שהו באותה עת בבר.

כך מתוארת בפסק הדין השתלשלות האירועים מעוררת האימה שהובילה להרג:

"המשיב (חסן, ג"צ) ניפץ את בקבוק הבירה על שולחן, אחז בחוזקה בצווארה של עובדת וגרר אותה למסדרון, כשבידו האחת אחז בצורה מאיימת בשבר בקבוק. המשיב דחף את העובדת לעבר עמוד שהיה במקום על מנת להפחיד את הסובבים בדרישתו שישיבו לו את הרכוש שנשדד ממנו. אנשים שהיו במקום הרחיקו אותה ממנו".

בשלב זה התקרב מנהל הבר לחסן וניסה להרחיקו מהמקום. בתגובה נעץ חסן את שבר הזכוכית של בקבוק הבירה בעוצמה בחזהו של מנהל הבר. "המנוח צעד מספר צעדים, התמוטט, הובהל לבית החולים ושם נפטר", נאמר בפסק הדין. חסן ניסה להימלט מהמקום במונית, אך עוכב על ידי עוברי אורח. פסק הדין מלמד כי חסן אמנם נשדד, אך בשום שלב של האירוע לא נשקפה סכנה לחייו, שבשמה היה יכול לטעון להגנה עצמית. זאת ועוד, בטרם נעץ את שבר הבקבוק בחזהו של מנהל הבר וקיפח את חייו, תקף חסן אחת מעובדות הבר שכלל לא הייתה קשורה לאירוע.

באופן תמוה במיוחד, השופטת מרשק מרום 'חילקה' את האשמה בין חסן לקורבנו, ורמזה כי מנהל הבר לא היה נקי מאחריות למותו שלו. לדבריה, מעשה ההרג שביצע חסן נבע מ"התגרות של המנוח, בסיטואציה נקודתית". השופטת התעלמה מהתקיפה של עובדת הבר, כמו גם מניסיונו של חסן להימלט מהזירה בתום האירוע.

חסן טען להגנתו כי ביצע את ההרג "במסגרת הגנה עצמית", אך השתלשלות האירועים כפי שהיא מתוארת בפסק הדין מציבה את הטענה הזו באור מגוחך. לא רק שהמסתנן לא הותקף לפני ביצוע ההרג, אלא הוא שיזם את הפעולה. חסן מיהר להימלט מזירת האירוע, אך עוכב על ידי עוברי אורח עד להגעתה של המשטרה. אם כבר, ניתן לבוא בטענות לפרקליטות מדוע הסתפקה בהסדר טיעון בעבירת הריגה בלבד ולא האשימה את חסן ברצח.

פסק הדין שזור בפרשנויות 'אלטרנטיביות' לעובדות, לעתים עד כדי סילופן והיפוך משמעותן. כך לדוגמה, בתחילת פסק הדין ציינה השופטת כי המסתנן הסודני לקח רק "אחריות חלקית" על ההרג שביצע. מנגד, בהכרעת הדין שבה נימקה השופטת מדוע החליטה לשחרר את חסן, המילה "חלקית" הושמטה, כאשר השופטת קובעת כי חסן "לקח אחריות".

לא פליטים, לא מבקשי מקלט

המקרה הנדון חושף גם את הבדיה של ארגוני השמאל על כך שמרבית המסתננים בישראל הם "פליטים" או "מבקשי מקלט" הנמלטים מגורל אכזר בארצותיהם. במשפטו לא הכחיש חסן את רצונו לשוב לסודן, אך לא כעת אלא בשנת 2019 – "לאחר שירוויח די כסף". בית המשפט אף מציין כי חסן העיד שבכוונתו "לשכור שירותיו של עורך דין על מנת שישיג עבורו אישור עבודה". חסן מודה אפוא בפה מלא כי איננו שוהה בישראל כדי לקבל מחסה מפני רדיפות המשטר במולדתו – אלא אך ורק לצרכי פרנסה, וכי בכוונתו אף לשוב לסודן בהמשך.

למרות ההודאה המפורשת כי אינו פליט או מבקש מקלט, בידי המדינה אין כלי אפקטיבי להרחיק את חסן מישראל. כזכור, בשבוע שעבר אסרו שופטי בג"ץ על המדינה לכלוא ללא הגבלת זמן מסתננים שאינם מעוניינים לעבור למדינה שלישית. התוצאה היא שידי המדינה כבולות, ואפילו מסתנן שריצה עונש מאסר בגין הריגה, שהמדינה סבורה כי הוא מהווה גם כיום סכנה לציבור ושמצהיר בריש גלי כי הוא מהגר עבודה – זוכה להגנה מפני גירוש ואף יכול להלך בחופשיות ברחובות ישראל.

סתירות עובדתיות בפסק הדין

חלק נוסף בפסק הדין שמעורר תהיות הוא יחסה של השופטת להתנהגותו של חסן בזמן שריצה את תקופת מאסרו. בינואר 2015, כחמש שנים לאחר שהחל לרצות את עונשו, הובא חסן בפני ועדת השחרורים. הוועדה החליטה לדחות את בקשת השחרור המוקדם בנימוק כי קיימת אינדיקציה להתנהגות "חריגה, ביזארית" מצד חסן שנמשכה "על פני שנים בכלא". בנוסף, פסק הדין מלמד כי בשנת 2014 היה מעורב חסן ב"אירוע חריג" בין כתלי הכלא. שופטת המחוזי אף מוסיפה כי בפני ועדת השחרורים הונחו "חוות-דעת רפואיות סותרות בקשר למצבו הנפשי". כלומר, קיימות גם הערכות שלפיהן הוא ממשיך להוות סכנה לציבור.

במקום שאזהרות אלו ידליקו נורות אדומות ויהוו שיקול להשארת חסן במעצר, הפכה השופטת את העובדות על פיהן. הדוגמה המובהקת והתמוהה ביותר מופיעה בהכרעת הדין, שם חרצה שופטת המחוזי כי המדינה כשלה בכך שהתעלמה "מהיעדר התנהגות חריגה במאסר" של חסן. העובדה שמרשק-מרום ציטטה בעצמה בפסק הדין את קביעת ועדת השחרורים שחסן דווקא כן הפגין "התנהגות חריגה", לא הפריעה לה לקבוע את ההפך המוחלט ואף לגזור מכך את שחרורו.

בחלק אחר של פסק הדין הציעה השופטת כי קביעת ועדת השחרורים שהתנהגותו של חסן בכלא הייתה "חריגה" ו"ביזארית", אינה מעידה בהכרח שהוא מהווה סכנה לציבור. לדבריה, יש לתת "משקל של ממש לצורך בטיפול במצבו הנפשי של המשיב, ויתכן שלאו דווקא מעידה על מסוכנותו". השופטת איננה שוללת אפוא את האפשרות כי חסן, שכבר 'הוכיח' את מסוכנותו הרבה, מהווה גם כעת סכנה לציבור, ובכל זאת מורה לשחררו.

השופטת דרשה מהמדינה לספק ראיות לכך שחסן מהווה סכנה לציבור. בתגובה למסמך שהציגה המדינה ובו מתועד לכאורה כי המסתנן סירב פעמיים לקבל טיפול תרופתי, קיבלה השופטת את טענת באי כוחו של חסן וביטלה אותו כ"לא ברור".

פסיקתה של מרשק-מרום נסמכת בין היתר על פסק הדין של בית הדין למשמורת, הערכאה הראשונה שדנה בבקשתו של חסן להשתחרר. שופט בית הדין למשמורת לא ביטל את האפשרות שחסן נותר מסוכן לאחר שבע שנות מאסר, אך היה מוכן להמר על כך, בשם העקרונות המקודשים של 'סבירות' ו'מידתיות'. בהחלטת בית הדין נכתב כי "גם אם נשקפת" מחסן "סכנה לשלום הציבור או לביטחונו, לא יהיה זה סביר ומידתי" להותיר אותו במתקן משמורת.

במרץ האחרון קיבלה מרשק-מרום את ערעור המדינה באופן חלקי והאריכה את תקופת המשמורת של חסן במספר חודשים. עם זאת, בדיון האחרון ביולי היא פסקה סופית כי "לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית הדין", והורתה לשחרר את המסתנן. חסן אמנם הרג אדם והסתנן לישראל שלא כחוק, אך השופטת בחרה לזקוף לזכותו כי "אין לו עבר פלילי".

חשש לניגוד עניינים

השופטת מרשק-מרום היא בוגרת 'תכנית המשפטנים' של הקרן החדשה לישראל. זוהי אותה קרן התומכת בשלל ארגונים המסייעים למסתננים ומגישים בשמם עתירות מנהליות ולבג"ץ, דוגמת א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), המוקד לפליטים ומהגרים ורופאים למען זכויות אדם. תכנית המשפטנים שבה למדה מרשק-מרום מהווה חממה למשפטנים, שחלקם משתלבים בהמשך במערך המשפטי של ארגוני השמאל הקיצוני שהקרן שותפה במימונם, דוגמת עדאלה והאגודה לזכויות האזרח.

בשנים האחרונות החלה מרשק-מרום לפסוק בעתירות מינהליות של מסתננים אפריקנים נגד שר הפנים ומדינת ישראל, ובערעורים מינהליים של מסתננים על החלטות בתי הדין לביקורת משמורת. לעתים עתירות אלו מוגשות על ידי ארגונים נתמכי הקרן החדשה. בינואר 2014, למשל, הורתה מרשק-מרום למדינה לשחרר לאלתר ממעצר מסתנן מסודן שתוקף אשרתו פג. העתירה הוגשה על ידי המוקד לפליטים ומהגרים, שבשנים 2015-2014 נתמך בכ-280 אלף שקלים על ידי הקרן. העתירה בעניינו של חסן אמם לא הוגשה על ידי אחד מארגוני הקרן, אך ניתן לשער כי הערכים שספגה השופטת בתכנית המשפטים השפיעו על הכרעתה גם בפסיקה זו.

בעבר ספגה השופטת מרשק-מרום ביקורת נוקבת על פסיקותיה בסוגיית המסתננים. בסוף 2014, למשל, היא הורתה למדינה לפצות מסתננים מאריתראה ומסודן ב-210 אלף שקלים. במרכז למדיניות הגירה ביקרו בחריפות את פסק הדין: "השופטת דנה מרשק-מרום מכה שוב, והפעם בכיס של כל אחד מאיתנו", נאמר בהודעה שפרסם הארגון. "לדבריה, לא ראוי להותיר את המסתננים ב'ערפל נורמטיבי' ו'במציאות בלתי אפשרית'. תושבי דרום תל אביב חיים בערפל נורמטיבי ובמציאות בלתי אפשרית כבר שנים רבות. לא רק שהם אינם מקבלים סעד בבתי המשפט, אלא שזכותם של מסתננים לפיתוח תחביבים גוברת שוב ושוב על זכויותיהם הבסיסיות ביותר של אזרחי מדינת ישראל".

תגובת דוברות בתי המשפט: "כפי שמפורסם באתר הרשות השופטת, כב' השופטת מרשק-מרום סיימה לימודי תואר שני ב'אמריקן יוניברסיטי' שבוושינגטון בשנת 1992 (לפני 25 שנים) והתמחתה בנושא הזכות לייצוג במסגרת התכנית למשפטנים. יובהר כי השופטים, ובכלל זה כב' השופטת מרשק-מרום, פועלים לפי כללי הפסלות".

http://mida.org.il/2017/09/05/בנ...

תגוביות:

1.משהוא כאן רקוב. שופטים הזויים שפועלים נגד עם ישראל. אם המנגנונים אינם מאפשרים מתן פתרון למצב קיצוני כזה, אזי המנגנונים דפוקים וצריך לבצע הפיכה.

2."כללי פסלות" זה בלוף. מאז שנשיאי העליון פסקו שמשוא פנים צריך לעמוד במבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, כל טענה למשוא פנים נדחית אוטומטית כטענה סובייקטיבית. התוצאה ש- 93% בקשות לפסלות שופט נדחות מהנימוק הזה, ר"ל ש- 93% מהעותרים מטומטמים ואינם מסוגלים להבחין בין אובייקטיבי לסובייקטיבי שרק לשופטי העליון יש את הבינה העליונה לשם ההבחנה הזו. סדום ועמורה.

3.משפטנים בעד חיסולה של ישראל

הממסד המשפטי בישראל – בית המשפט והפרקליטות, סנגוריה ציבורית ומרצים למשפטים, הוא זרוע מרכזית לביצוע מטרות 'הקרן לישראל חדשה' – זהו שמה האמיתי שכן זהו התרגום מ: The new Israel fund על פי כללי התחביר של השם והתואר, ולא כפי שהיא מציגה את עצמה בשם 'הקרן החדשה לישראל.

תרגום שגוי זה איננו מיקרי. הוא נועד להטעות ולהסתיר את הכוונה האמיתית של האירגון והיא לשנות את אופיה של מדינת ישראל, לבטל את אופיה היהודי ולהופכה למדינת כל אזרחיה ומסתנניה.

משפטנים אלו שייכים למשפחה הסודית כפי שהם מכנים את עצמם. כאשר מדובר בהם עצמם אין חובת מינהל תקין ושקיפות.

הממסד המשפטי הפך לכוח פוליטי מוסווה החותר תחת אושיות הדמוקרטיה (אהרון ברק נהג לצעוק תוך הקשת אצבעו בשולחן שפוגעים באושיות הדמוקרטיה) מבלי להיבחר על ידי הציבור, מבלי לתת לו דין וחשבון או אף לשאת באחריות. כל זאת תוך גניבת דעת על ידי הסתרת כוונותיו האמיתיות.

מאז אהרון ברק, בית המשפט העליון הביא את "הדמוקרטיה המהותית" – שהיא מערכת הערכים של היושבים בו ולשיטתם הם המחייבים בלא להתחשב בבחירת רוב העם.

כלומר לשיטתם דמוקרטיה אין פירושה שלטון העם לפי הכרעתו וכפי שמתגלה, אף לא למענו.

פי שופטי בית המשפט העליון יש להפעיל "דמוקרטיה מהותית" לפי אותם ערכים "נכונים".

הקובעים במדינת ישראל הם אותם חברי עלית הבוחרים את עצמם ולהם זכות לכפות את רצונם על העם. שופטי בית המשפט העליון קובעים על פי השקפת עולם פרוגרסיבית השוללת כל גישה יחודית של נאמנות ללאום לתרבות.

גישתם הינה אוניברסליסטית מנוגדת אף אם בדרך זו מקדמת את הגישה היחודית של המתחרה האויב. כל זה ללא כל קשר לעובדות או לצדק. את החלטות בית המשפט לפי תורתם זו, על הציבור לקבל כדבר מקודש! גישה זו בישראל נתקבעה בימיו של אהרון ברק וממשיכיו, לפי נאוה ברק ארז:

לגבי ביקורת על בתי המשפט לפי הטענה: "ביקורת על בתי המשפט צריכה להטריד את כל מי שחרד לחוסן הלאומי והדמוקרטי… ביקורת על היושרה הבסיסית והשיקולים של השופטים או הפרקליטות, פוגעת באמון הבסיסי במערכות השלטון"…

לשיטתה ממש מסוכן לבקר את בית המשפט או הפרקליטות.

עוד לשיטתה צריך לתת אמון ללא סייג באגפים שלטוניים אלו. הדוצ'ה תמיד צודק… לדבריה ביקורת על שופטים "פשוט הורסת את התשתית הדמוקרטית של המדינה".

זוהי בורות מוחלטת וחמורה בענין יחסי אזרח ורשויות בדמוקרטיה.

עוד היא טוענת "הדבר הזה פוגע במתדיינים, ביכולת לשמר מערכת משפט שהיא עצמאית, וביכולת של אנשים להרגיש טוב כשהם נכנסים לאולמו של שופט ולהרגיש שהם יקבלו שירות שהם ראויים לו".

השופטת מרים נאור אף טוענת שהמבקרים צריכים להיענש (מגיע לי עונש).

תפיסה פאשיסטית סותמת פיות זו לגופים ציבוריים בכלל וכלפי מערכת המשפט בפרט, דורשת חסינות מפני ביקורת עניינית. לידיעתה של השופטת נאוה ברק ארז כמו גם מרים נאור הזכות לבקר ולבחון את מוסדות השלטון היא מיסודות המשטר הדמוקרטי. התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אוסר על שלוש הרשויות לפגוע בחופש הביטוי ולהגביל את הזכות לבקר את השלטון.

בישראל ישנו חוק זילות בית המשפט האוסר להעליב שופט ומה זה להעליב? גם לבקרו קשות! עליה להפנים שמי שפוגע באלו הם שופטים עצמם ובאי יכולתם לקבל ביקורת ובחוסר קיומו של פיקוח חיצוני על בית המשפט.

באשר לפגיעה ביכולת להרגיש טוב כאשר נכנסים לאולמו של שופט כי יקבלו שירות ראוי, הפוך ברק ארז הפוך, מי שפוגע הם לא אחרים מהשופטים עצמם כשאינם מאפשרים לבעלי דין לקבל את יומם בבית המשפט. התנהלותם המחפירה הזו היא שהורסת כל אמון בבית המשפט.

לגבי המדינאים לפי הטענה: מקבלי ההחלטות צריכים להפנים שהביקורת של בית המשפט נועדה לשפר את החלטותיהם ואם ימתחו ביקורת על כך הם יכרו בור לעצמם, בדמות אובדן האמון גם בהם.

השופטת דפנה ברק ארז כמו רוב שופטי בית המשפט העליון רואה עצמה כבעלת עליונות מוסרית ובעלת זכות מובנית לשפוט מוסרית את המדינאים.

את "העליונות המוסרית" הזו רואים למשל בדרך השפיטה. חשודים נעצרים לשנים עוד לפני שמתחיל המשפט ובמשך כל מהלכו, באם גם השופטים הודו שאין אשמה הרי שזו ההתנהלות ועל אומללים אלו לקבל זאת ללא כל פיצוי. אלא שרוב החשודים מורשעים וביניהם חפים רבים האומללים אף יותר.

אחוז ההרשעות בארץ אינו דומה לשום מדינה אחרת דמוקרטית וגם בין המדינות הבלתי דמוקרטיות! לדוגמא באירן שיעור ההרשעות נמוך יותר. בג"ץ נוצר באנגליה במאה 17 כדי למנוע מעצרים שרירותיים של אזרחים. על השלטונות היה לנמק חוקית את צו המעצר. בג"ץ הישראלי עושה את ההיפך המוחלט, הוא מחזיר לכלא את מי ששלטונות הכלא החליטו לשחרר.

את המוסר של בית המשפט רואים גם במדיניות שהוא כופה על הדרג המדיני ועל האסונות שבית המשפט מביא. ב- 1992 בית המשפט עצר גירושם של 415 מחבלי חמאס ללבנון. ב-2004 נסעה משפחת חטואל בגוש קטיף. מתוך בניין שבג"ץ אסר להרוס ירה עליה המחבל ורצח את משפחת חטואל. בג"ץ אסר על הרס הבניין בשם כל מיני ערכים לא ברורים וכך נרצחה משפחת חטואל. דמה של משפחת חטואל על הידיים של בג"ץ.

בג"ץ כפה שינוי תוואי של גדר הבטחון כנגד כל שיקול בטחוני למען נוחות הגישה של פלאחים ערביים לשדות, על חשבון חייהם של ישראלים.

בג"ץ נענה לאירגונים עוכרי ישראל בהגישם עתירות נגד פעולות צה"ל המונעות רציחתם של ישראלים. למשל איסור על נוהל שכן – שליחת שכן להאיץ פינוי בניין בטרם הריסתו ועל ידי כך לחסוך בחיי אדם, וגם נענה לעתירות שהפריעו לצה"ל בפעילות לחימה.

בג"ץ מתעלם מחוק איסור ההסתננות ודואג להשאיר את המסתננים מאפריקה בישראל ומתעלם מזכויות תושבי דרום תל אביב.

בג"ץ ממהר לפסוק הריסת בתים ליהודים ומתנגד להריסת בתים של מחבלים. ישובים לערבים בלבד כן, ישובים ליהודים בלבד לא.

למותר לציין כי איש לא הסמיך את בית המשפט לפקח על המדינאים. את זאת עושה העם הבוחר לפחות כל ארבע שנים.

בית המשפט במדינה דמוקרטית צריך להתבסס על עקרון החוקיות ולא על ערכיהם הפרטיים של השופטים.

בית המשפט צבר כוח מוחלט במסווה משפטי. את זאת יש לרסן. לדוגמא התערבות בעניין הבניה ביהודה ושומרון. הערכאה היחידה הדנה בעתירות בנוגע לבנייה בלתי חוקית הינה בג"ץ – בית הדין הגבוה לצדק המורכב משופטי בית המשפט העליון. בית המשפט העליון אינו דן ואינו עוסק בראיות וכך מתקבלות החלטות שיפוטיות בלי עדויות או בחינת ראיות או חקירות נגדיות. מה שקובע שם בלעדית הם תצהירים וסיכומים. בתור הערכאה היחידה פסק הדין סופי ולא ניתן לערער עליו, זאת בניגוד מוחלט לעקרון היסוד של שתי ערכאות. אלו הם תנאים שלא רק שאינם דמוקרטים אלא הם פאשיסטים גם אם אינם מכוונים להעצים את כוח המדינה והעם אלא להחלישו.

מערכת המשפט הינה ערלת לב לכאב האזרחים בישראל אשר עבורם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו קיים בין כותלי בית המשפט כיוון שרוב השופטים הם חסרי מצפון ואנושיות וכמובן הגינות. את כל מידת החסד והרחמים שלהם הם מפנים כלפי מחבלים, כלומר בית המשפט העליון לקח לעצמו כוח פאשיסטי, אך לא לטובת המדינה והעם אלא לרעתו ולטובת אויביו, מה שלא עושה את אופן פעולתו פחות טוטליטרי פאשיסטי.

שופטים בהיבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפירים את שבועתם. בדמוקרטיה "שלטון על העם על ידי העם ולמען העם לא ימוגר מעל פני האדמה" כפי שאמר נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן. בית המשפט העליון הסמיך את עצמו להתערב בכל תחום ו"לפקח" על המדינאים ואילו עליו אין שום פיקוח ועל אופן עבודתו. בתלונות על שופטים מטפל הנציב מטעם בית המשפט העליון.

את שלטון האליטה למען עצמה, לפי רצון האויבים, יש למגר לפזר לאלתר!

זוהי מערכת משפט שהשתלטה על המדינה ומקיימת שלטון רודני חסר מעצורים. מאפייני הרודנות: הרודן נוטל לעצמו סמכויות בכוח או בערמה. בכוח כפי שבית המשפט בישראל עושה בעזרת הפרקליטות וזו בעזרת המשטרה מטילה חיתיתה על כל מי שאינו נושא פוליטית חן, או בערמה כמו אהרון ברק אשר הציג עצמו כדואג לדמוקרטיה וביקש לחוקק חוקים להם החליט לקרוא חוקה ובעטיה החליט שהיא מאפשרת להתערב במדיניות. בייניש באדיקות רבה הראתה חוק זה בכל התערבות בנושאים לא לה.

בתור רודן, בית המשפט אינו רואה עצמו ואינו מתנהג כמי שכפוף לחוק ועל אחת כמה וכמה לא נתון לבקורת ציבורית או כל סמכות אחרת זולת הוא עצמו.

כרודן, בית המשפט פוסק בכל עניין משמעותי ועל פי הערכים שלו בלבד ותכופות בניגוד לערכי החברה או רובה. כרודן שופטיו משכפלים עצמם ומעבירים את סמכויותיהם לבני דמותם.

כרודן בית המשפט הופך ליותר ויותר כוחני כדי להבטיח את המשך כוחם וזכויות היתר החוקיות, המשפטיות והכלכליות של היושבים בו ושל יורשיהם.

המערכת המשפטית הפכה לממשלת על באמצעות ההפיכה החוקתית השיקרית, ללא כל סמכות או רשות מהכנסת.

במדינות דמוקרטיות נורמליות אין לשופטים דריסת רגל בכל הקשור לבחירת שופטים. אצלנו הם הקובעים. שופטים בהיבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפרים את שבועתם.

העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג