עבר עריכה לאחרונה בתאריך 04.03.19 בשעה 04:50 על-ידי גבעתי (מפקח)
באמצעות היישומון 'תפילולרי'
שבת יט כסלו ה'תש"ג
ממכתב אאמו"ר [הרש"ב]: ... יט כסלו ... החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו, היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח [לחסידות] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, והיא היא תורת הבעל שם טוב ז"ל. "זה היום תחילת מעשיך" - שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי אור פנימיות תורתינו הקדושה, אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו, שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו ית' [=יתברך]. ממעמקים קראתיך ה’ - להמשיך בחינת עומק ופנימיות תורת ה’ ומצות ה’ מבחינת פנימיות ועצמות אור אין סוף ברוך הוא שיאיר בפנימיות נפשנו, אשר כל עצמותינו (ר"ל [=רצונו לומר] כל מציאותינו, העצם וההתפשטות כו’) יהיו אליו יתברך לבד, לגרש מאתנו כל מידה רעה ומגונה מהמדות הטבעיות, כי אם כל עשיותינו וענינינו (הן בעבודה היינו תפילה ותורה ומצוות, והן בעניני עולם המוכרחים לקיום הגוף) יהיו בכוונה אמיתית לשם שמים אשר חפץ ה’ כו’, וה’ יתברך אב הרחמים ירחם עלינו וינחנו בדרך הטובה והישרה ישר יחזו פנימו...
הפטורה: חזון עובדיה. אין אומרים אב הרחמים וצדקתך.
שיעורים: חומש: וישלח, שביעי עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: ספר לקו"א הנקרא בשם ... וקצרה בעזה"י. הסכמת א) הרב... מאניפאלי. ב) הרב... הכהן.
י אין הש"ץ מתעטף בטלית למנחה או למעריב, לא בשויו"ט ולא בר"ה. הילולא של הרב המגיד - ממעזריטש - ג' וישב תקל"ג, ומ"כ באנאפאלי. אדמו"ר הזקן יצא לחירות ממאסרו הראשון - יט כסלו, ג' וישב, תקנ"ט, לפנות ערב. ממכתב רבינו הזקן: ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה ד' לנו יום יט כסלו, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הילולא רבא של רבינו הקדוש נ"ע, וכשקריתי בס' תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום. *** יום התועדות וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים לתורה הנגלית ודא"ח ברבים, וחיזוק דרכי החסידים באהבת רעים. נוהגים לסדר חלוקת הש"ס, וע"פ הסדר המבואר באגה"ק ד"ה הוכיח תוכיח, בליובאוויטש משנת תרס"ג ואילך הי' מסדרים חלוקת הש"ס כ"ד בטבת - יום הלולא של רבינו הזקן - מפני אפס הפנאי ביט כסלו.
שיעורים: חומש: וישב, רביעי עם פירש"י. תהלים: קח-קיב. תניא: והנה אחר ... אמרים הנ"ל.
משיחות אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] - אלול תרל"ה: ג' ימים קודם השבת הוא הכנה לשבת. אויף שבת זאגט ער אין זהר דמיני'[ה] מתברכין כולהו יומין. כולהו יומין איז כל ששת ימי השבוע, וואס אויף דעם האט דער אויבערשטער געגעבען א ברכה כללית וברכך ה"א [ה' אלקיך] בכל אשר תעשה, איז די ברכת השבת מלפניו ומלאחריו, די הכנה צו שבת איז מיום ד', און דער אנזאג איז דער קליינער לכו נרננה, וואס איז ג' פסוקים.
_____
משיחות אאזמו"ר [מהר"ש] - אלול תרל"ה: ג' ימים קודם השבת הוא הכנה לשבת. על השבת נאמר בזהר "דמני' [=ממנו] מתברכין כולהו יומין". "כולהו יומין" - הם כל ששת ימי השבוע, אותם בירך הקב"ה בברכה כללית "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה", הנה ברכת השבת מלפניו ומאחריו, ההכנה לשבת מתחילה מיום ד' - כשמורה הדרך והמכוון הוא ה"לכו נרננה הקטן" שהוא בן ג' פסוקים [אותו אומרים בשיר של יום הרביעי בתפילת שחרית].
אפשרויות ניהול
שליטא
02.12.1806:47
6. אימרת היוםבתגובה להודעה מספר 4
יום חמישי כד כסלו, ערב חנוכה ה'תש"ג
שיעורים: חומש: וישב, חמישי עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: פרק א. תניא ... פנים לתורה.
[המשך]. ביאור ג' הפסוקים - לכו נרננה - ע"פ [על פי] מדה ממוצעת מדת כל אדם: מיטוואך, אז מען הויבט אן טראכטען וואו וועט מען נעהמען אויף שבת, הן בפשטות און הן מיט וואס וועט מען שבת'ן - יעדער איד איז דאך שבת גאר אנאנדערער - ווערט מרה שחורה'דיג, איז די עצה, לכו נרננה, בטחון. ווען עס קומט דאנערשטאג, עס ווערט נעהנטער צו שבת, און עס איז נאך אלץ ניטא, איז יעמאלט נרננה'ט זיך ניט, מען פארשטעהט אז מ'דארף עפעס טאן. איז אז מ'זיצט דאנערשטאג'דיגע נאכט און מ'לערענט חסידות, יעמאלט איז פרייטאג דערהערט מען כי א-ל גדול גו' ומלך גדול גו', און מיט דעם שבת'ט א איד. במנחה אין אומרים תחנון.
_____
(המשך). ביאור ג' הפסוקים - לכו נרננה - ע"פ מדה ממוצעת, מדת כל אדם: ביום רביעי, כשאדם מתחיל לחשוב מנין יקח לצרכי השבת, הן במשמעותם הפשוטה, והן באיזה תוכן ימולא השבת על-ידו - שהרי כל יהודי הוא בשבת אדם אחר לגמרי - נקלעים למצב רוח של "מרה שחורה", ועל כך העצה: "לכו נרננה" בטחון. כשמגיע יום חמישי, השבת קרובה יותר ועדיין עומדים חסרי-כול, כשהמצב בו שרויים אינו "מרנין" - ברור שיש לעשות משהו; אזי, כשיושבים בליל שישי [הלילה שביו יום חמישי לשישי] ולומדים חסידות – או אז מורגש בנפשו ביום שישי [תוכנם של הפסוקים הבאים בהמשך -] ש"כי אל גדול גו' ומלך גדול גו'". ומתוך תכנים אלו - עושה יהודי את השבת במנחה אין אומרים תחנון.
אפשרויות ניהול
שליטא
02.12.1806:38
5. עניינו של ספר ''היום יום'' (הראשון בהוצאת הרבי)בתגובה להודעה מספר 0
*רבי יומי - כ' כסלו*
יש את הספר *"היום יום"* - בו יש פתגם יומי לכל יום - שהיה לעיני נשיא דורנו.
וכפי שהוא הסביר: שיהיה היום יום... שכל יום יהיה כפי שהוא צריך להיות!
11. אימרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כט כסלו, ה דחנוכה ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מקץ, שלישי עם פירש"י. תהלים: קמ-קנ. תניא: פרק ד. ועוד יש ... ־ח־ לא תעשה
חטאי היהודים ה(בזמן היונים) היו: ההתידדות עם היוונים, הלימוד תרבותם, חילול שבת ומועד, האכילת טריפות ואי שמירת הטהרה היהודית. מכת-העונש היתה בחורבנו הרוחני של בית המקדש, הריגה ושעבוד בגלות. על-ידי תשובה ומסירות נפש באה ישועת הפלא האלוקית הגדולה - נס חנוכה.
שיעורים: חומש: מקץ, חמישי עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: ולכן נמשלה ... ־ט־ ומצותי'.
מלחמת היונים היתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וכמאמר [ב"ר פט"ז] כתבו כו' שאין לכם חלק באלקי ישראל. כל המלחמה היתה נגד אלקות, זאל מען לערנען תורה, זאל מען מקיים זיין מצות המשפטים והעדות, רק שלא להזכיר שהיא תורת ה' ושהמצות הם חקי רצונו יתברך, ניט דערמאנען אין תומ"צ [תורה ומצות] דעם ענין פון ג-טלכקייט.
_____
מלחמת היוונים היתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וכמאמר (ב"ר פט"ז) "כתבו כו' שאין לכם חלק באלוקי ישראל". כל המלחמה היתה נגד אלוקות: שילמדו תורה, שיקיימו מצוות המשפטים והעדות, רק שלא להזכיר שהיא תורת ה' ושהמצוות הם חוקי רצונו ית'; שלא להזכיר בתורה ובמצוות ענין האלוקות.
שיעורים: חומש: מקץ, שביעי עם פירש"י. תהלים: כג-כח. תניא: פרק ה. ולתוספת ... בפע"ח.
נשיאי חב"ד נהגו 'להעביר' ["שנים מקרא ואחד תרגום"] פרשה או שתים ביום חמישי בערב, אור ליום שישי; ביום שישי אחר חצות היו שוב מתחילים להעביר את כל הסדרה מתחילתה עם ההפטורה; שבת בבוקר לפני התפילה נהגו שוב להעביר משביעי. כשחלו שתי הפטורות: את הפטורות הסדרה היו אומרים ביום שישי, והאחרת (של שבת-ראש-חודש, "מחר חודש" וכו') - בשבת. החלומות הטובים בעניני תורה שמודיעים בחלום, באים על פי הרוב ע"י שקידה גדולה בתורה ביום. דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק בעבודה שבלב ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה נשמתו עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא [=מהחיים העליונים] כמבואר בזהר - הנה אז מודיעים לו חידושי תורה בגליא שבתורה או בפנימיות התורה, איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום.
אפשרויות ניהול
שליטא
13.12.1810:40
16. פתגם היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ה טבת ה'תש"גי
שיעורים: חומש: ויגש, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: כט-לד. תניא: פרק ו. והנה ... ־20־ דרוחא כו'.
ווען משיח וועט קומען, וועט מען זעהן די מעלה פון הודאה און תמימות, וואס אלע גלויבען באמונה טהורה אין ג-ט ב"ה [ברוך הוא] און אין זיין תורה ומצות. תלמוד - פארשטאנד - איז דער גרעסטער פארשטאנד האט א גרעניץ. אבער הודאה - גלויבען - גלויבען איז א געפיהל אהן א גרעניץ. מלך המשיח וועט געבען צו פארשטעהן דעם מעשה גדול פון דער תמימות - הארציגער ערענסטער עבודה.
_____
[אמרו חז"ל: "תלמוד תורה גדול ממעשה - שמביא לידי מעשה". ובספרי חסידות חב"ד נתחדש שלעתיד לבא יהיה המעשה גדול מהתלמוד. והביאור:] בביאת המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצוותיו. תלמוד - הבנה, ההבנה הנעלית ביותר הינה מוגבלת; אך הודאה - אמונה - הוא רגש בלתי מוגבל. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית.
אפשרויות ניהול
שליטא
14.12.1813:11
17. פתגמי היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
שיעורים: חומש: ויגש, שישי עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: אך החיות ... בשר ודם.
מענה הצ"צ [הצמח צדק] על יחידות: כתיב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו גו'. און הוא מלשון און בחולם, שפירושו כח ועוז. וכשם דיעזוב רשע דרכו זהו דבר המוכרח, אשר בלא תשובה אי אפשר לגשת אל הקדש, הנה כמו כן צריך האיש און, כלומר איש החזק בדעת עצמו, לעזוב מחשבותיו, ולא יאמר איך זאג אזוי, איך האלט אזוי, כי כל "איך" ומציאות הוא מקור הרע וגורם פירוד לבבות.
_____
מענה ה"צמח צדק" על יחידות: כתיב "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו גו'". 'און' הוא מלשון און בחולם, שפירושו כח ועוז. וכשם ד"יעזוב רשע דרכו' זהו דבר המוכרח, אשר בלא תשובה אי אפשר לגשת אל הקודש - הנה כמו כן צריך האיש-און, כלומר איש החזק בדעת עצמו, לעזוב מחשבותיו; ולא יאמר "אני אומר כך", "אני סובר כך" - כי כל "אני" ומציאות הוא מקור הרע וגורם פירוד לבבות.
אפשרויות ניהול
שליטא
19.12.1810:43
20. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת יא טבת ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ויגש, שביעי עם פירש"י. תהלים: ס-סה. תניא: פרק ח. ועוד זאת ... שעסקו בהן.
חיי האדם תלויים באויר שמסביבו. בלי אויר אי אפשר, ולפי סוג האויר שנושמים - כך הם החיים. כאשר חיים באויר של תורה ומצוות - אלו חיים בריאים; כאשר חיים באויר של כפירה - הרי אלו חיים בלתי-בריאים עם נטיה מתמדת לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית-בסיסית הראשונה לכך היא לטהר את האויר. המשימה של טיהור האויר רובצת על יודעי ספר ויודעי תורה. טהרת האויר היא על-ידי אותיות התורה. כשנמצאים בחנות, הולכים ברחוב, נוסעים ברכבת - ואומרים אותיות של תורה, מטהרים בכך את האויר. על כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה לזכור כלשהו בעל-פה: חומש, תהלים, משניות, תניא - כך שבכל הזדמנות ובכל מקום יוכל לחשוב ולומר האותיות הקדושות שבתורה.
שיעורים: חומש: ויחי, שלישי עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: והיא הנקראת ... שבזה"ק.
הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את הבעש"ט [הבעל שם טוב] "און ער האט מיר ארויפגעלייגט די הייליגע האנט אויפ'ן הארצען און פון יעמאלט אן איז מיר ווארעם". תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד.
_____
הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את הבעש"ט [הבעל שם טוב] "והניח ידו הקדושה על ליבי, ומאז 'חם' לי". תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד.
שיעורים: חומש: ויחי, שביעי עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: פרק יא. וזה לעומת ... שריא.
גם העולה לתורה אומר חזק חו"נ [חזק ונתחזק]. באמירת ויהי נועם במוצש"ק [במוצאי שבת קודש] כופלים פסוק אורך ימים גו', אבל לא בתפלת שחרית. בהיות הצ"צ [הצמח צדק] ילד ולמד את הכתוב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, תירגם לו מורו - ע"פ [על פי] פי' [פירוש] בעה"ט [בעל הטורים] - יעקב אבינו האט געלעבט די זיבעצעהן בעסטע יאהרען אין מצרים. כשבא הביתה מהחדר שאל את זקנו אדמו"ר הזקן: היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו יז שנה שגר בארץ מצרים ערות הארץ. ויענהו אדמוה"ז [אדמו"ר הזקן]: כתיב ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה, ואיתא במדרש מובא ברש"י - א"ר [אמר רבי] נחמיה להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה. להורות לפניו גשנה, אז מען לערענט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה [ברוך הוא], און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט.
הכרזת אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] באחת ההתועדות: אט אזוי ווי הנחת תפילין בכל יום איז א מצוה דאורייתא אויף יעדען אידען, אהן א חילוק צי א גדול בתורה, צי א איש פשוט, אזוי איז א חוב גמור אויף יעדען אידען צו טראכטען יעדען טאג א האלבע שעה וועגן דעם חנוך פון קינדער, און טאן אלץ, וואס עס איז בכוחו צו טאן און יתר מכפי כחו, זעהן פועל זיין ביי די קינדער, אז זיי זאלען געהן אין דעם דרך וואס מען איז זיי מדריך.
_____
הכרזת אאמו"ר [הרש"ב] באחת ההתוועדויות: כשם שהנחת תפילין בכל יום היא מצוה מדאורייתא על כל יהודי, מבלי הבדל אם הוא גדול בתורה, או איש פשוט - כך חוב גמור על כל יהודי להקדיש כחצי שעה מחשבה בכל יום אודות חנוך בניו, ולעשות ככל שבכוחו, ויותר מכפי כוחותיו, לדאוג ולפעול על בניו שילכו בדרך שבה מדריכים אותם.
הסתלקות אדמו"ר הזקן בכפר פיענא במוצאי שבת קדש פרשת שמות תקע"ג. ומ"כ [ומנוחתו כבוד] בעיר האדיץ. אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] שאל את הצ"צ [הצמח צדק]: וואס האט דער זיידע געוואלט מיט דרכי החסידות, און וואס האט ער געוואלט מיט חסידות. ויענהו הצ"צ: דרכי החסידות איז, אז אלע חסידים זאלען זיין ווי איין משפחה ע"פ [על פי] התורה באהבה. חסידות איז חיות. אריינטראגען א חיות און באלייכטען אלץ, אויך דעם לא טוב, מען זאל וויסען פון דעם אייגענעם רע ווי ער איז, אויף מתקן זיין עס.
_____
הסתלקות אדמו"ר הזקן בכפר פיענע במוצאי ש"ק פ' שמות תקע"ג. ומנוחתו כבוד [=קבורתו] בעיר האדיץ. אאזמור [מהר"ש] שאל את ה"צמח צדק": מה "רצה" [=התכוון] הסבא ב'דרכי החסידות', ומה "רצה" בחסידות? ויענהו ה"צמח צדק": "דרכי החסידות" הן - שהחסידים כולם יהיו כמשפחה אחת, ע"פ תורה באהבה. "חסידות" היא חיות; - להזרים חיות ולהאיר את הכול, כולל את ה'לא-טוב'; להכיר את מצב הרע בנפשו כדי לתקנו.
אפשרויות ניהול
שליטא
02.01.1913:22
32. אימרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
שבת כה טבת ה'תש"ג
מברכים ר"ח שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות. הפטורה: הבאים: ישרש.
שיעורים: חומש: שמות, שביעי עם פירש"י. תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד. תניא: אך מאחר ... כנגד כולן.
משיחות אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: יציאת מצרים איז דער ארויסגעהן פון מצרים וגבולים, און חסידות איז אויף ארויסגעהן פון די מצרים און גבולים פון וועלט.עס איז פאראן א הפרש: יצי"מ [יציאת מצרים] איז א ענין פון שבירה און עזיבה, דערפאר איז מען אוועק פון מצרים. יצי"מ פון חסידות איז בירור און תקון, יציאה פון מצרים און גבולים פון וועלט אבער אין וועלט. ד. ה. [דאס הייסט] זייענדיג אין וועלט באדארפען זיין אין א יציאה פון מיצר וגבול פון וועלט. אראפנעהמען דעם מיצר וגבול און דערהערען דעם אמת, אז וועלט אליין איז באמת גוט, ווייל דאס איז דאך רצונו יתברך, איז דאס דורך עבודה פון חסידות.
_____
מברכים ר"ח שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות. משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: יציאת מצרים היא היציאה ממיצרים וגבולים; והחסידות היא - כדי לצאת מהמיצרים והגבולים של העולם. אך קיים הבדל: יציאת מצרים היא בתנועה של שבירה ועזיבה, לכן ברחו ממצרים; יצי"מ של חסידות היא בירור ותיקון - יציאה ממיצרי וגבולות העולם. להסיר את המיצר והגבול ולחוש את האמת, שהעולם הוא טוב באמיתתו, מפני שזהו רצונו ית'. וזה - על ידי עבודת החסידות.
שיעורים: חומש: וארא, רביעי עם פירש"י. תהלים: קמ-קנ. תניא: פרק טו. ובזה ... ־40־ חלל בקרבו.
אנן פועלי דיממא אנן. יום הוא אור, עבודתנו היא עבודת האור, מאכען ליכטיג די וועלט באור תורה. ומלבד כי צריכים לעמוד במעמד ומצב טוב בעז"ה [בעזרת ה'] בעצמו - אליין דארף מען זיין ווי עס דארף צו זיין - הנה כל העבודה היא לזכות להעמיד תלמידים גרונטיקע מענשען, אשר יהיו מסורים בלבם ודעתם אל הכוונה הפנימית. שאינו מספיק למוד תורה הנגלית וחבוב הקודש בשמירת המצות, כי אם צריכים גם עבודה שבלב.
_____
"אנן פועלי דיממא אנן" [=אנו פועלי יום אנו]. יום הוא אור; עבודתנו היא עבודת האור, להאיר העולם באור תורה. ומלבד כי צריכים לעמוד במעמד ומצב טוב, בעז"ה, בעצמו - להיות בעצמו כפי שצריך - הנה כל העבודה היא לזכות להעמיד תלמידים, אנשים יסודיים, אשר יהיו מסורים בלבם ודעתם אל הכוונה הפנימית. שאינו מספיק לימוד תורה הנגלית וחיבוב הקודש בשמירת המצוות, כי אם צריכים גם עבודה שבלב.
שיעורים: חומש: וארא, שישי עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: ובזה יובן ... עבודתו כלל.
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] סיפר: הדרוש וארא גו' ושמי ד' גו' המדבר בענין כי לא ידח ממנו נדח (אינו הנדפס בתו"א [בתורה אור]), קנה לו שם "דער פרומער וארא", והיה רגיל רבינו הזקן לחזור אותו אחת לשלש שנים, ובכל פעם ופעם כמעט שהיה אומר אותו כלשונו. ואמר הצ"צ [הצמח צדק]: יעדער מאל איז געווען א אור חדש. האט דער טאטע געזאגט: א אור איז אלע מאל גלייך, אבער מאור איז אלעמאל ווי א דבר חדש.
_____
אאמו"ר [הרש"ב] סיפר: הדרוש "וארא גו' ושמי ד' גו'" המדבר בענין כי לא ידח ממנו נדח (אינו הנדפס ב"תורה אור"), קנה לו שם "דער פרומער וארא" [="וארא הצדקני"], והיה רגיל רבינו הזקן לחזור אותו אחת לשלש שנים, ובכל פעם ופעם כמעט שהיה אומר אותו כלשונו. ואמר ה"צמח צדק": בכל פעם היה זה אור חדש. והגיב אבא: ה'אור' שווה הוא תמיד, אך 'מאור' הוא בכל פעם כדבר חדש.
אפשרויות ניהול
שליטא
09.01.1911:13
38. אימרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
שבת ג שבט ה'תש"ג
שיעורים: חומש: וארא, שביעי עם פירש"י. תהלים: יח-כב. תניא: פרק טז. וזה ... באריכות.
תורה אור נדפס לראשונה בשנת תקצ"ז בקאפוסט (בלי ההוספות). הצ"צ [הצמח צדק] במכתבו מיום ג' שבט תקצ"ז כותב: ספר תורה אור הנדפס עתה... בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת תקנ"ו עד סוף תקע"ב, אשר הרבה מהם שם רבינו ז"ל [זכרונו לברכה] בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים, חלק הראשון על שני חומשי התורה וחנוכה ופורים גם כמה דרושים לחג השבועות זמן מ"ת [מתן תורה] בפ'[רשת] יתרו וקצת לפסח בפ'[רשת] ויקהל. וחלק השני אי"ה [אם ירצה ה'] על ג' חומשי התורה ושה"ש [ושיר השירים] ומועדים ור"ה [וראש השנה] ויוכ"פ [ויום כפור]... ושם המחבר נאה לו שניאור כמו ואהבת בגימט'[ריא] ב"פ [ב' פעמים] אור... עכ"ל [עד כאן לשונו]. לא הספיקו להדפיס רק חלק הראשון, כי ע"י [על ידי] מלשינות סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס העברים ברוסיה, וביניהם גם ביה"ד [בית הדפוס] בקאפוסט אשר שם הדפיסו התו"א [התורה אור]. בשנת תר"ח נדפס ח"ב [חלק ב'] בזיטאמיר ובשינוי השם "לקוטי תורה".
אפשרויות ניהול
שליטא
10.01.1909:56
39. פתגם היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ד שבט ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בא, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: כג-כח. תניא: פרק יז. ובזה ... ־כג־ מצוותיו ותורתו.
מצרים הוא לשון מיצר וגבול. גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלקית, עד שנפה"א [שנפש האלוקית] מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם. ויציאת מצרים הוא הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש.
שיעורים: חומש: בא, שביעי עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: פרק יט. ולתוספת ... בלב כלל.
תו"א [תורה אור] ד"ה [דבור המתחיל] למען תהי'[ה] סוף סעיף המתחיל אמנם, "לא ישבות יומם מלראות" צ"ל [צריך להיות] "לא ישבות יומם ולילה מלרצות". אמי זקנתי (הרבנית מרת רבקה נ"ע )[נשמתה עדן] בהיותה כבת שמונה עשרה שנה - בשנת תרי"א - חלתה, וציוה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה, אמנם היא לא חפצה לטעום קודם התפלה, והיתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה אדמו"ר [אדננו מורנו ורבנו] הצ"צ [הצמח צדק], אמר לה: א איד דארף זיין געזונד און א בעל כח. אויף מצות שטייט וחי בהם, איז דער טייטש וחי בהם, מען דארף אריינבריינגען א חיות אין מצות. בכדי אז מען זאל קענען אריינבריינגען א חיות אין מצות, מוז מען זיין א בעל כח און זיין בשמחה. וסיים: דו דארפסט ניט זיין קיין ניכטערע. בעסער עסען צוליב דאווענען ווי דאווענען צוליב עסען. ובירכה באריכות ימים, - (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י' שבט תרע"ד).- מאמר זה אמר אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] לאחד על יחידות, והוסיף: און מען דארף עס טאן בשמחה.
_____
"תורה-אור" ד"ה "למען תהיה" סעיף המתחיל אמנם, "לא ישבות יומם מלראות", צ"ל: "לא ישבות יומם ולילה מלרצות". אמי זקנתי (מרת רבקה נ"ע) [אשת אדמו"ר מהר"ש] בהיותה כבת שמונה עשרה שנה - בשנת תרי"א - חלתה, וציווה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה. אמנם היא לא חפצה לטעום קודם התפלה, והיתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה אדמו"ר ה"צמח צדק", אמר לה: על יהודי להיות בריא ובעל כח. נאמר על המצוות "וחי בהם", שפירושו: וחי - בהם יש להחדיר חיות במצוות. כדי שתתאפשר החדרת החיות במצוות, בהכרח להיות בעל-כח ולהיות בשמחה. וסיים: אל לך לקיים את הבקרים על לב ריקן - עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה. ובירכה באריכות ימים (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י שבט תרע"ד). מאמר זה אמר אאמו"ר [הרש"ב] לאחר יחידות, והוסיף: יש לעשות זאת בשמחה!
שיעורים: חומש: בשלח, רביעי עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: פרק כ"א. והנה '52' ... נבואתם.
במנחה אין אומרים תחנון. בא כ"ק [כבוד קדושת] אבותינו רבותינו הקדושים, איז, לבד דער ענין פון התעוררות רחמים אויף די מקושרים, געווען א עבודה פון דערמאנען בינו לבין עצמו די מקושרים, און אריינטראכטן בענין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, וואס דאס איז מעורר די כחות פנימים פון דעם וואס מ'טראכט וועגען עם, ווי מיר זעהען במוחש, אז מ'קוקט שטארק אויף איינעם מוז ער א קוק טאן, ווייל די הבטה פנימית איז מעורר דעם עצם הנפש, און אזוי איז אויך אין דעם כח המחשבה.
_____
במנחה אין אומרים תחנון. אצל כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, הרי שמלבד הענין של התעוררות רחמים על המקושרים - היתה עבודה של הזכרת המקושרים בינו לבין עצמו, ולהתבונן בענין אהבתם והתקשרותם, כמים הפנים, שזה מעורר את כוחותיו הפנימיים של זה שמתבוננים אודותיו, כפי שרואים במוחש שכאשר מביטים בחזקה על אדם, נאלץ הוא להחזיר מבט, כי הבטה פנימית מעוררת עצם הנפש - וכך גם בכח המחשבה.
שיעורים: חומש: בשלח, שביעי עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: פרק כב. רק ... תמיד.
עס איז א מנהג צו עסן שווארצע קאשע. שבת בשלח שנת תרכ"א אמר הצ"צ [הצמח צדק] המאמר ראו כי ה' הנדפס בלקו"ת [בלקוטי תורה]. וסיפר אח"כ [אחר כך] לבנו אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי]: שבת בשלח שנת תקס"ה אמר אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] זה המאמר. אח"כ [אחר כך] קרא אותי וסיפר לי, אשר בשנת תקכ"ט בהיותו במעזריטש, קרא אותו הה"מ [הרב המגיד] לחדרו וא"ל [ואמר לו]: שבת בשלח שנת תקט"ז אמר הבעש"ט [הבעל שם טוב] מאמר ע"פ [על פסוק] וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, לתנאו כמארז"ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה]. בשנת תקכ"א (שנה אחרי הסתלקות הבעש"ט [הבעל שם טוב]) הי' אצלי - המשיך דבריו הה"מ [הרב המגיד] - רבי (הבעש"ט [הבעל שם טוב]) ואמר המאמר והוסיף ביאור בענין עושין רצונו - ולא דברו - של מקום. והיום הי' אצלי מורי לחזור המאמר. ואמר הה"מ [הרב המגיד] המאמר לפני אדמוה"ז [אדננו מורנו ורבנו הזקן], והוסיף ביאור בענין גנאי נהרא שזהו כענין קריעת ים סוף. וסיים הצ"צ [הצמח צדק]: היום היו אצלי הבעש"ט [הבעל שם טוב] הה"מ [הרב המגיד] ואאזמו"ר [ואדוני אבי זקני מורי ורבי], וכל אחד אמר לי המאמר בסגנונו. - כעבור איזה שעות קרא הצ"צ [צמח צדק] את אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] עוד הפעם ואמר לפניו ביאור על המאמר.
_____
המנהג לאכול דייסה שחורה. שבת בשלח שנת תרכ"א אמר ה"צמח צדק" המאמר 'ראו כי ה'' הנדפס ב"לקוטי-תורה". וסיפר אח"כ לבנו אאזמו"ר [מהר"ש]: שבת בשלח שנת תקס"ה אמר אאזמו"ר [אדמו"ר הזקן] זה המאמר. אח"כ קרא אותי וסיפר לי, אשר בשנת תקכ"ט בהיותו במעזריטש, קרא אותו הרב המגיד לחדרו ואמר לו: שבת בשלח שנת תקט"ז אמר הבעש"ט מאמר ע"פ 'וישב הים לפנות בקר לאיתנו' - לתנאו, כמאמר רז"ל. בשנת תקכ"א (שנה אחרי הסתלקות הבעש"ט) היה אצלי - המשיך דבריו הרב המגיד - רבי (הבעש"ט) ואמר המאמר והוסיף ביאור בענין 'עושין רצונו - ולא דברו - של מקום'. והיום היה אצלי מורי לחזור המאמר. ואמר הרב המגיד המאמר לפני אדמו"ר הזקן, והוסיף ביאור בענין גנאי נהרה [=הנהר "גינאי", שכמסופר בתלמוד נבקע לפי ציוויו של רבי פנחס בן יאיר כשהיה בדרכו לפדיון שבויים] שזהו כענין קריעת ים סוף. וסיים הצ"צ: היום היו אצלי הבעש"ט, הרב המגיד ואאזמו"ר [אדמור הזקן], וכל אחד אמר לי המאמר בסגנונו. - כעבור איזה שעות קרא הצ"צ את אאזמו"ר [מהר"ש] עוד הפעם ואמר לפניו ביאור על המאמר.
אפשרויות ניהול
שליטא
24.01.1910:37
51. פתגם היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יח שבט ה'תש"ג
שיעורים: חומש: יתרו, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: פרק כג. ועם ... ־כח־ בעולמות.
הצ"צ [הצמח צדק] ספר לבנו אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי], אשר הדרוש ומראיהם ומעשיהם - תורה אור פ'[רשת] יתרו - הוא דרוש הראשון שאמר הרב המגיד ממעזריטש בשעת קבלו את הנשיאות - חג השבועות תקכ"א, - כפי אשר שמעו רבינו הזקן מפי הרמ"מ [הרב ר' מנחם מענדל] מהאראדאק - בעל פרי הארץ - שהי' באותו מעמד, רק שרבינו ביאר הדרוש ע"פ [על פי] סגנונו.
_____
ה"צמח צדק" סיפר לבנו אאזמו"ר [המהר"ש], אשר הדרוש "ומראיהם ומעשיהם" - "תורה אור" פ' יתרו - הוא דרוש הראשון שאמר הרב המגיד ממעזריטש בשעת קבלו את הנשיאות - חג השבועות תקכ"א, - כפי אשר שמעו רבינו הזקן מפי הרמ"מ מהאראדאק - בעל "פרי הארץ" - שהיה באותו מעמד, רק שרבינו ביאר [את] הדרוש ע"פ סגנונו.
אפשרויות ניהול
שליטא
25.01.1909:49
52. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
עס זיינען דא צווייערליי חוקים: א) א געזעץ וועלכער שאפט לעבען ב) א געזעץ וועלכער ווערט באשאפען פון לעבען. מענשליכע געזעצען זיינען געשאפען פון לעבען, דערפאר זיינען זיי אין יעדער לאנד פארשידען, לויט די תנאים פון לאנד. תורת ה', איז דער ג-טליכער געזעץ וועלכער שאפט א לעבען. תורת ה' איז תורת אמת, די תורה איז אין אלע ערטער און אין אלע צייטען גלייך, תורה איז נצחית.
תרגום:
קיימים שני סוגים של חוקים: א) חוק שיוצר חיים. ב) חוק שנוצר מהחיים. חוקי אנוש נוצרו מתוך החיים ולכן הינם שונים בכל מדינה, ולפי התנאים שבה. תורת ה' היא חוקת אלקית שיוצרת חיים. תורת ה' היא תורת אמת, התורה שווה בכל מקום ובכל זמן; תורה היא נצחית.
אפשרויות ניהול
שליטא
29.01.1909:58
55. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי כג שבט ה'תש"ג
שיעורים: חומש: יתרו, שישי עם פירש"י. תהלים: קח-קיב. תניא: ומזה יוכל ... כמ"ש לקמן.
אמאל ארויסגייענדיק פון זיין חדר, האט דער אלטער רבי אנגעטראפען, ווי די רביצין זאגט צו עטליכע פרויען: "מיינער זאגט". האט דער רבי געזאגט: מיט איין מצוה בין איך דיינער, מיט מצות וויפל איז מען דעם אויבערשטען'ס. און איז געפאלען אויף דער פריטעלקע און האט זיך פארדבק'עט. אויפכאפענדיג זיך פון דבקות, האט ער געזאגט: צאינה וראינה - אויף ארויסגיין פון זיך און זעהן אלקות, ווערט דאס פון - בנות ציון, מלכות מעוררת ז"א [ זעיר אנפין], לעתיד לבוא וועט זיין אשת חיל עטרת בעלה.
תרגום _____
פעם, תוך כדי יציאה מחדרו, נזדמן לאדמו"ר הזקן לשמוע איך שהרבנית אומרת לכמה נשים: "שלי [=בעלי] אומר". - אמר הרבי: בגלל מצוה אחת [קידוש אישה] אני שלך; במצוות רבות - של הקב"ה! ונשתרע על הרצפה כשכולו דבקות. בהתעוררו אמר [בהתייחס להתרחשות שע"י הרבנית התעורר לדבקות גדולה בקב"ה]: "צאינה וראינה" - כדי לצאת מעצמו ולראות אלוקות, זה ע"י: "בנות ציון" - מלכות [בחי' בת] מעוררת ז"א [=זעיר אנפין. המדות הקדושות העליונות], לעתיד לבא יתקיים הכתוב: "אשת חיל עטרת בעלה". י
אפשרויות ניהול
שליטא
30.01.1909:27
56. אימרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
שבת כד שבט ה'תש"ג
בשעת קריאת עשרת הדברות עומדים ופניהם אל הספר תורה. הפטורה: בשנת … מצבתה.
שיעורים: חומש: יתרו, שביעי עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: פרק כד. וזה ... כנודע.
וירא העם וינועו, אז זיי האבען דערזעהן ג-טליכקייט איז שוין וינועו, עס איז געווארען א תנועת חיים. אלו ידעתם - אמר אדמו"ר [אדננו מורנו ורבנו] הצמח צדק - כחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים.
_____ תרגום
בשעת קריאת עשרת הדברות עומדים ופניהם אל הספר תורה. "וירא העם וינועו" - כשראו אלוקות אזי "וינועו", נפעלה תנועת חיים. אילו ידעתם - אמר אדמו"ר ה"צמח צדק" - כוחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים.
שיעורים: חומש: משפטים, שביעי עם פירש"י. תהלים: א-ט. תניא: פרק כו. ברם ... העצם כנ"ל.
תו"א [תורה אור] ד"ה [דבור המתחיל] לא תהי' משכלה סעיף המתחיל והנה אחר: "במסירת נפש בפ"ע [בפני עצמו]" פירוש הר"ת [הראשי תיבות] הוא "בפנימית עצמותו". כתיב: יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב. הנה כל נשמה בירידתה למטה, יש לה מלאכות כלליות ופרטיות. וזהו יצא אדם לפעלו, דיציאת הנשמה מעמידתה בשמי רום באוצר הנשמות, וירידתה מדרגא לדרגא עד בואה להתלבש בגוף ונה"ט [ונפש הטבעית] והבהמית, הוא בשביל אדם לפעלו במלאכות הכלליות להגביר הצורה על החומר, להאיר את העולם באור תורה ונר מצוה. ולעבודתו שהיא מלאכה הפרטית, דכל נשמה יש לה עבודה פרטית במוחין ובמדות כפי טבעה וענינה.. עדי ערב בעוד יש זמן לעשות כמ"ש [כמו שכתוב] היום לעשותם. ובעומק הענין ביאור הכתוב.. דקאי על כללות ענין העליה שנעשה ע"י [על ידי] ירידת הנשמה למטה דיצא אדם, דבעלות הנשמה מהיותה למטה מלובשת בגוף, לפעלו היא עוסקת בעוה"ב [בעולם הבא] באופן התעסקותה בעוה"ז [בעולם הזה], ואם היה קובע עתים לתורה, גם שם מכניסים אותו באהלי תורה, ולעבודתו, אם עסק בעבודתו כראוי אז הנה עליתו עדי ערב שעולה בעילוי אחר עילוי עד הנועם והעריבות דעצמות אין סוף ברוך הוא.
אפשרויות ניהול
שליטא
07.02.1909:12
63. אימרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ב אדר א ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תרומה, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: פרק כז. ואם ... ־לד־ עשה ממש.
רבינו הגדול - הזקן - סידר לפני אנ"ש [אנשי שלומינו] העבודה במוח ולחפש את האמת, לבקר כל תנועה, שתהיה רק כפי האמת ובאה ע"י [על ידי] עבודה. ועבודה זו אינה כמו שטועים בזה טעות גמור לחשוב שצריך לפרק הרים ולשבר סלעים, איבערקערען די וועלט. האמת הגמור הוא, אשר כל עבודה ופועל, איזה שיהיו, בכוונה אמיתית די ומספיק: א ברכה בכוונה, דעם ווארט אין דאוונען כדבעי בהכנת הלב ובידיעה לפני מי אתה עומד, א פסוק חומש בידיעה שהוא דבר ה', א פסוק תהלים, ומדה טובה לקרב לבו של חברו באהבה וחבה. אמת הדבר, אשר בכדי להגיע לזה צריכים יגיעת רבה ועצומה, פשוט לערנען א רבוי און פארשטיין - כל אחד לפי ערכו - ואז ה' בעזרו שיהי'[ה] כפי האמת.
_____ תרגום מאידית
רבינו הגדול - הזקן - סידר לפני אנ"ש העבודה במוח ולחפש את האמת, לבקר כל תנועה, שתהיה רק כפי האמת ובאה ע"י עבודה. ועבודה זו אינה כמו שטועים בזה טעות גמור לחשוב שצריך לפרק הרים ולשבר סלעים, להפוך את העולם. האמת הגמור הוא: אשר כל עבודה ופועל, איזה שיהיו, בכוונה אמיתית, די ומספיק: ברכה בכוונה; ביאורי המילים שבתפלה כדבעי בהכנת הלב ובידיעה לפני מי אתה עומד; פסוק חומש בידיעה שהוא דבר ה'; פסוק תהלים' ומדה טובה לקרב לבו של חברו באהבה וחיבה. אמת הדבר, אשר בכדי להגיע לזה צריכים יגיעה רבה ועצומה, פשוט ללמוד הרבה ולהבין - כל אחד לפי ערכו - ואז ה' בעזרו שיהיה כפי האמת.
אפשרויות ניהול
שליטא
08.02.1911:31
64. אימרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני ג אדר א ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תרומה, שני עם פירש"י. תהלים: יח-כב. תניא: ואדרבא ... ־לד־ ידים כנ"ל.
רבינו הזקן אמר: מצות אהבת ישראל הוא ליליד עם ישראל אשר מעולם לא ראה אותו, ומכל שכן לחבר עדת ישראל אשר במקום מגורו, שהוא בן או בת עדתו.
יום שלישי ד אדר א ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תרומה, שלישי עם פירש"י. תהלים: כג-כח. תניא: ובכל דחי' ... ־לד־ צדיקים.
ראשית ההכנה להתעסקות בשכלים עיונים, ובשכל אלקי בפרט, הוא א) יגיעת בשר להסיר הטוב טעם מעניני עולם ב) יגיעת נפש לעורר הטוב טעם במושכלות בכלל, ובעניני אלקות בפרט.
שיעורים: חומש: תרומה, חמישי עם פירש"י. תהלים: לה-לח. תניא: ולא עוד ... ־68־ לעילא הרבה.
משיחות אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ב"ה [ברוך הוא] איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו [חס ושלום], זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל.
_____ תרגום מאידית
משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: זוהי מעלה נפלאה כשהקב"ה מזכה, ומתברכים בחוש וטעם מיוחדים בעשיית טובה ליהודי עד כדי-כך שהזולת יקר בעיניו יותר מכפי שהוא יקר בעיני עצמו - שהרי על עצמו יכול הוא למצוא כמה טעמים מדוע נגזר שמצבו יהיה שלא בכי טוב ח"ו, אך על הזולת לא שייך הדבר כלל.
שיעורים: חומש: תרומה, שביעי עם פירש"י. תהלים: מד-מח. תניא: פרק כח. ואפילו ... ממש עמו.
דער אלטער רבי האט אמאל אריינגערופען א יונגערמאן פון דעם מגיד'ס תלמידים, און האט איהם געזאגט - מיט א ניגון, כדרכו -: "איך האב א מצוה פון ולמדתם אותם את בניכם, דו האסט א מצוה פון זן ומפרנס בני ביתו, לאמיר זיך בייטען: איך וועל דיר געבען דו זאלסט קענען מקיים זיין דיין מצוה, און דו לערען מיט מיין זון - דאס איז געווען דער מיטעלער רבי -. און האט איהם מבאר געווען סדר הלימוד: דאס ערשטע לערענט מען אותיות א. ב... וואס איז אן אלף - א פינטעלע פון אויבען, א פינטעלע פון אונטען, א קו באמצע - דאס איז אן אלף. א קינד מוז וויסען, אז דער אלף פון תורה איז דער יוד פון אויבען דער יוד פון אונטען מיט דעם קו פון אמונה וואס באהעפט זיי. נאך א נוסחא איז דא: "א יוד למעלה דאס איז די נשמה, א איד למטה דאס איז דער גוף און א קו של יראת שמים באמצע".
תרגום מאידית:
רבינו הזקן זימן אליו אברך מתלמידי המגיד, ואמר לו - בניגון, כדרכו - : "אני מצווה ב"ולמדתם אותם את בניכם", אתה מצווה לזון ולפרנס בני הבית; הבה נתחלף: אני אתן לך כל צרכיך כדי שתוכל לקיים את המצווה המוטלת עליך, ואתה למד עם בני - היה זה אדמו"ר האמצעי. וביאר לו סדר הלימוד: בראשונה לומדים האותיות הא-ב מהו אלף? נקודה ממעל ונקודה מתחת וקו באמצע - זהו 'אלף'. על ילד יהודי לדעת שה'אלף' שבתורה הוא ה"יוד" שממעל [ה' יתברך. ששמו מתחיל ב'יוד'] וה"יוד" [=היהודי] שמתחת וקו האמונה שמאחדם". גירסה נוספת: "'יוד' שממעל היא הנשמה, יהודי ["יוד" של] למטה - הוא הגוף, והקו של יראת שמים הוא באמצע".
שיעורים: חומש: תצוה, שביעי עם פירש"י. תהלים: עז-עח. תניא: עוד ישים ... כמ"ש בזה"ק.
רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך. גם בקדוש על הפת אומרים סברי מרנן. אויף לעתיד לבוא שטעהט: אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה. איצטער שווייגט דער דומם, מ'טרעט אויף איהם און ער שווייגט. אבער עס וועט קומען א צייט אין דעם גילוי פון לעתיד, וואס דער דומם וועט אנהויבען ריידען, דערציילען, און ער וועט מאנען, אויב מען האט גייענדיג ניט געטראכט אדער גערעדט דברי תורה, פארוואס האט מען אויף אים געטראטען. די ערד וואס מען טרעט אויף איהר, ווארט טויזענטער יאהרען, פון ששת ימי בראשית, און עס טרעטען אויף איהר דערווייל כמה ברואים בעלי חיים כו', ביז עס וועט דארט טרעטען א איד, צוויי אידען, און וועלען ריידען א דבר תורה. ובאם לאו - זאגט זי: דו ביזט דאך אויך ווי א בהמה.
_תרגום מאידית____
רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך. גם בקידוש על הפת אומרין "סברי מרנן". בקשר ל"עתיד לבא" נאמר: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עתה מחריש ה"דומם". דורכים עליו - והוא שותק. אך יבא זמן בגילויים שבעתיד, והדומם יתחיל לדבר, לספר, ויתבע: אם תוך כדי הליכה לא הרהרו או שוחחו בדברי תורה - מדוע דרכו עליו?! האדמה עליה דורכים ממתינה אלפי שנים, מאז ששת ימי בראשית - כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו' - שתדרוך שם כף רגלו של יהודי, שני יהודים, וישוחחו בדברי תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!
76. אימרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני יז אדר א ה'תש"גי
שיעורים: חומש: כי תשא, שני עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: והנה באמת ... ־76־ בתולדתו.
א סך יאהרען נאך פאר פעטערבורג (המאסר שם בשנת תקנ"ט), איז דער אלטער רבי אמאל ארויס צום עולם און האט געזאגט: אין גן עדן דערהערט מען די טייערקייט פון עולם הזה. לא מיבעי מלאכי השרת, אפילו נאצלים הראשונים וואלטען אלץ אוועק געגעבען פאר א אמן יהא שמי'ה רבא פון א אידען, אז ער זאגט בכל כחו כפירושו בכל כוונתו, היינו אז ער איז אינגאנצען אין דעם. דאס איז געווען דער גאנצער מאמר, און ער האט געפועלט אזא התלהבות והתלהטות בא די הערער, אז א גאנץ יאהר האט מען געזאגט איש"ר [אמן יהא שמי'ה רבא] מיט א ברען.
___תרגום מאידית____
שנים רבות לפני פעטרבורג (שם היה המאסר בשנת תקנ"ט) הופיע פעם רבינו הזקן בפני הקהל ואמר: בגן-עדן חשים ביוקרו של עולם הזה; לא מיבעי [=אין ספק, לא רק] מלאכי השרת, אפילו נאצלים הראשונים - היו מוותרים על הכל בעבור "אמן יהא שמיה רבא" של יהודי שאומרו בכל כחו, כפירושו, בכל כוונתו - כלומר שהוא מונח בזה. אלה היו כל דבריו שפעלו אצל שומעיו התלהבות והתלהטות כה רבה עד שכל השנה אמרו 'אמן-יהא-שמיה-רבא' בלהט.
אשכול 23386
