רכילות
ידידים וקרובים
סביר להניח שאנשים אינם מחבבים את אלו המדברים סרה בידידיהם או בקרוביהם .
לפיכך לספר למישהו שפלוני דיבר בגנות ידידו או קרובו הרי זה לספר רכילות.
חשיבות רבה יש לכלל זה כשהמדובר בילדים .
למדנו שמותר לאדם לספר על התנהגותו הרעה של ילד אם הן המספר והן השומע לא ישנו את דעתם על הילד עקב כך,
היות והתורה רואה ילדים כאשמים בגלל מעשיהם רק במובן מוגבל, הסיפור על התנהגותם נחשב כגנות רק אם אנשים נוהגים לראות את התנהגותם כגרועה .
בכל זאת תופעה נפוצה היא שהורים או סבים נוטרים טינה למי שמספר לאחרים על התנהגותו הבלתי ראויה של בנם או נכדם.
על כן יהיה זה בגדר רכילות לספר להורים או לסבים שמישהו דיבר בגנות התנהגותו של הילד.
ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 122 , ג' שבט
אשכול 23487
