דילמת עשיית מעשה-בכוונה-טובה שהביא בסופו של דבר לרעה,
ודילמת עשיית מעשה-פסול שהביא בסופו לגילוי-חיוני עצום,
מלוות אותנו לאורך כל חיינו המוסריים.
חדירה למכשיר סלולרי היא חלק מהאיסור החמור של רכילות - "הולך רכיל מגלה סוד", ואף חמורה ממנה - היא פגיעה באינטימיות ובסודיות של האדם.
חדירה זו הביאה השבוע לאחד הגילויים החשובים ביותר המלמדים על הצורך החיוני בניקיונה של מערכת המשפט.
כיצד אפוא יש להעריכה?
להעמיד את הכל על הכוונה ועל מעשה-החדירה-לפרטיות, לשלול אותו, ואולי אף להכריע שלא להשתמש בממצאים?
להעמיד את הכל על התוצאה המבורכת, ולראות בה שליחות חיונית לטובת האומה?
לא להכריע בשאלה זו - לשבח את הראוי לשבח ולגנות את הראוי לגינוי?
סוגיה זו לא ללמד על עצמה יצאה, אלא ללמד על הכלל כולו יצאה - על המציאויות המורכבות של חיינו, שאין לנו בהם הכרעה חד משמעית.
שבת שלום.
אשכול 23513
