פעם באישון לילה הגיע רבה של אניפולי לביתו של ר' זושא ושאלו: "כיצד יתכן שלי יש הכל ואני תמיד כועס ועצוב, ולך אין כלום ואתה תמיד מאושר?"
ענה לו ר' זושא: "בוא ניקח לדוגמא את החתונה שהיתה אתמול לגביר העיירה: השמש בא להזמין אותך, הסתכלת ברשימת המוזמנים וראית שאתה רק במקום החמישי – כעסת והחלטת ללמד אותם לקח ולבוא באיחור של שעה לחתונה, חשבת לעצמך: 'נראה אם הם לא צריכים אותי!'.
ואני, לעומתך, כשהשמש הגיע אליי והזמין אותי, ראיתי שאני מקום מאתיים שמונים ושמונה – התלהבתי! מדוע זכיתי שהגביר יזמין אותי לחתונתו? מה הוא חייב לי? כך אני הלכתי לישון שמח ואתה עצוב ועצבני.
למחרת, אני הגעתי בשמחה בזמן לחתונה, וראו שאתה מתעכב אז ביקשו ממני לערוך את סדר הקידושין – התפעלתי! במה זכיתי? מי אני בכלל? אבל הפצירו מאוד ולא סירבתי!
כך הושיבו אותי בראש שולחן הכבוד, כי אני ערכתי את הקידושין, וכשבאת אתה, לא רק שהתאכזבת וכעסת על כך שלא חיכו לך, אלא אף לא היה לך מקום לשבת בו.
כשהגיע האוכל אני אכלתי בשמחה, במקום כל השבוע שלא אכלתי. ואתה כעסת ולאות מחאה לא אכלת. וכך יצא שאני חזרתי הביתה שבע ומאושר ואתה חזרת רעב וממורמר...".
אפשרויות ניהול
גבעתי
10.02.1922:00
2. יישר כח , תודה על הדברים אכן שנהיה בשמחה על הזמןבתגובה להודעה מספר 0
אשכול 23571
