עבר עריכה לאחרונה בתאריך 25.06.19 בשעה 23:02 על-ידי גבעתי (מפקח)
ספר ''היום יום'' הוא לוח לימוד יומי שבו פתגמי חסידות המסודרים לפי לוח השנה. בכל יום יש פתגם יומי שליקט רבי מנחם מענדל שניאורסון מתוך שיחות ואגרות של חתנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש. זהו הספר הראשון שערך והוציא לאור.
שיעורים: חומש: ויקהל, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קח-קיב. תניא: פרק לב. והנה ... ־מא־ ועד קטן.
הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף בריא.
שליטא
01.03.1910:00
1. אמרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני כד אדר א ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ויקהל, שני עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: כי מאחר ... ־מא־ לבדה.
אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] האמצעי ענה לר"ה [לרבי הלל] פאריטשער על שאלתו, אם יחזור חסידות גם בעיירות שאנשיהם אין להם מושג בחסידות: דברי חסידות הערט די נשמה. וכתיב ונוזלים מן לבנון, לבנון ל"ב נו"ן, חכמה ובינה שבנשמה. און אז די נשמה הערט, איז נוזל ונוטף אין דער הארת הנשמה וואס איז מחיה דעם גוף, און עס ווערט א חזוק אין דעם ועשה טוב פון רמ"ח מ"ע [מצות עשה] און אין דעם סור מרע פון שס"ה מל"ת [מצות לא תעשה].
___תרגום מאידית____
אדמו"ר האמצעי ענה לר' הלל מפאריטש על שאלתו, אם יחזור חסידות גם בעיירות שאנשיהם אין להם מוסג בחסידות: לדברי חסידות מאזינה הנשמה. וכתיב "ונוזלים מן לבנון" 'לבנון' - ל"ב [כנגד ל"ב נתיבות חכמה] נו"ן [כנגד נ' שערי בינה. והיינו:] חכמה ובינה שבנשמה. - וכאשר הנשמה מקשיבה 'נוזל ונוטף' הדבר בהארת הנשמה המחיה את הנוף, ומכך נוצר חיזוק ב"ועשה טוב" שברמ"ח מ"ע וב"סור מרע" שבשס"ה מל"ת.
הפטורה: ויכרות יהוידע גו', ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטורת מחר חודש. מברכים ר"ח אדר שני, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.
שיעורים: חומש: ויקהל, שביעי עם פירש"י. תהלים: קמ-קמד. תניא: פרק לג. עוד ... באמונה זו.
באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו', ועץ הדעת גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים. ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתועדות שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" - אותיות לב-רכה. הצ"צ [הצמח צדק] אמר ע"ז [על זה]: דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר.
__תרגום מאידית___
מברכים ר"ח אדר שני, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות. באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - "ויחל נח גו'", ועץ הדעת [מקור החטאים] - גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים. ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה -הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" - אותיות לב-רכה. אמר על זה ה"צמח צדק": זאת יכול לאמר חסיד, שהתפלל ועסק בעבודת ה' שלושים שנה.
מקובל אצל זקני אנ"ש [אנשי שלומינו]: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש [לאנשי שלומינו] על יחידות בשנות תק"מ-תק"ן. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נ"א [נוסח אחר]: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס. הצ"צ [הצמח צדק] סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"ן - אמר רבינו הגדול דרוש משביעין אותו תהי צדיק וכו', והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.
אפשרויות ניהול
שליטא
14.03.1909:27
12. פתגם היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ז אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ויקרא, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: לט-מג. תניא: פרק לו. והנה ... ־90־ ואפסי עוד.
אז מען געהט אין גאס דארף מען טראכטען דברי תורה צי אין מחשבה צי אין דבור, דאס ווענדט זיך, צי מען מעג ע"פ [על פי] דין ריידען דארטען דברי תורה. אבער אז ער געהט און איז ניט פארנומען אין דברי תורה, זאגט אים דער שטיין אויף וועמען ער טרעט: בולאך (גולם) וואס טרעטסטו אויף מיר? מיט וואס ביסטו העכער פאר מיר?
__תרגום___
כשהולכים ברחוב צריך להרהר בדברי תורה, במחשבה או בדבור - לפי תנאי המקום אם הוא מותר, ע"פ דין, באמירת דברי תורה. אך אם מתהלך ואינו עסוק בדברי תורה - מטיחה בו האבן עליו דורך: בולאך (גולם) מדוע אתה דורך עלי? במה היא עליונותך עלי?!
אפשרויות ניהול
שליטא
15.03.1909:22
13. פתגמי היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
שיעורים: חומש: ויקרא, חמישי עם פירש"י. תהלים: ס-סה. תניא: רק שאח"כ ... ארצך וגו'.
חסידות כוללת שני ענינים עקרים: א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, היינו בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי ענינו כמבואר בדא"ח [בדברי אלקים חיים]. ב) הבנת ענין כל הלכה בעבודה, היינו שהגם שהיא חכמה ושכל אלקי ודין התורה, מ"מ [מכל מקום] צריך למצוא בזה ענין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם זה.
אפשרויות ניהול
שליטא
19.03.1909:44
16. פתגם היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי יב אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ויקרא, שישי עם פירש"י. תהלים: סו-סח. תניא: פרק לז. והנה ... בעבירה ח"ו.
דער אנהויב פון פרשת הקרבנות איז: אדם כי יקריב מכם קרבן לה'. עס האט דאך געדארפט שטיין אדם מכם כי יקריב גו', זאגט דער אלטער רבי: אדם כי יקריב, בכדי א מענטש זאל ווערען נעהנטער צו השי"ת [השם יתברך] איז מכם קרבן לה', פון אייך אליין דארף זיין דער קרבן, מקריב זיין זיין אייגענע בהמה, דעם יצר הרע וואס ווערט אנגערופען נפש הבהמית.
__תרגום___
התחלת פרשת הקרבנות היא: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'", צריך היה להיות כתוב "אדם מכם כי יקריב גו'"? אומר על-כך אדמו"ר הזקן: 'אדם כי יקריב' - כדי שאדם יתקרב להשי"ת, הרי זה 'מכם קרבן לה'' - מכם עצמכם צריך להיות הקרבן; להקריב את ה"בהמה" הפרטית - את היצר הרע שנקרא נפש הבהמית.
אפשרויות ניהול
שליטא
20.03.1910:00
17. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת יג אדר שני, פרשת זכור ה'תש"ג
הפטורה: כה אמר ה'. אומרים אב הרחמים, אין אומרים צדקתך.
ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, שרפו ידיהם מדברי תורה. אז מ'ווערט שוואך אין תורה, וואס דער לימוד התורה איז דאך על מנת לעשות ולקיים, קומט עמלק און קיהלט אפ דעם אידען, וילחם עם ישראל, ר"ת [ראשי תיבות] יש ששים רבוא אותיות לתורה, - דכל אחד מישראל יש לו אות אחת בתורה, ולכן נהגו כל ישראל לכתוב אות בתורה, - און עמלק מאכט קאלט קדושת התורה. והעצה לזה בחר לנו אנשים, אנשי משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא, שבכל דור יש ראשי אלפי ישראל. וצא הלחם בעמלק ל' [לשון] יחיד, לפי שהתורה היא נצחית בכל דור ובכל זמן ובכל מקום בשוה.
__תרגום___
"ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים - שרפו ידיהם מדברי תורה". כשמתרפים בתורה, שלימוד התורה היא הרי על מנת לעשותם ולקיים - בא עמלק ומצנן התלהבותו של יהודי; " וילחם עם ישראל" - ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה, - דכל אחד מישראל יש לו אות אחת בתורה, ולכן נהגו כל ישראל לכתוב אות בתורה - ועמלק מצנן את קדושת התורה. והעצה לזה: "בחר לנו אנשים", אנשי משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא, שבכל דור יש ראשי אלפי ישראל. "וצא הלחם בעמלק" - בלשון יחיד, לפי שהתורה היא נצחית בכל דור ובכל זמן ובכל מקום בשווה.
אפשרויות ניהול
שליטא
21.03.1910:35
18. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יד אדר שני, פורים ה'תש"ג
בקריאת המגילה קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד, ולהרג ולאבד". (ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם, ואיש לא עמד לפניהם". באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפורים הזאת השנית", מנענעים את המגילה. נוסח שושנת יעקב: ברוכים כל הצדיקים. שהחיינו - גם ביום.
שיעורים: חומש: צו, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: וזאת ועוד ... ־94־ והחומרי.
במגלה שכתב אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] לא נכתבו עשרת בני המן בעמוד בפ"ע [בפני עצמו]. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך". בתו"א [בתורה אור] ביאור ד"ה [דבור המתחיל] יביאו לבוש סעיף המתחיל והנה בחי' [בחינת] לבוש, צ"ל [צריך להיות]: "והיא בחי' [בחינת] פני וזו היא המסתתרת.. שהיא בחי' [בחינת] עתיק בחי' [בחינת] סדכ"ס [סתימא דכל סתימין]". ויש נ"א [נוסח אחר]: "והנה בחי' [בחינת] ביום ההוא הוא בחי' [בחינת] בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מל'[מלכות] דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחי' [מבחינת] ביום ההוא הוא בבחי' [בבחינת] העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מל' [מלכות] דאצי'[לות] לפי שמקבלת מכל הי"ס [היו"ד ספירות] ממל'[כות] דכתר דאצילות נעשה כתר מלכות וממל'[כות] שבחכ' [שבחכמה] נעשה חכ' [חכמה] שבמל' [שבמלכות] כו'".
אפשרויות ניהול
שליטא
22.03.1910:59
19. פתגמי היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
שיעורים: חומש: צו, רביעי עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: ונמצא כי ... ־מח־ גידיה.
באמירת תהלים (פז. ז) אומרים כל מעיני הכ"ף בקמץ, בסדר ברכת המזון - הכ"ף בחולם.
אפשרויות ניהול
שליטא
25.03.1910:54
21. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי יח אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: צו, חמישי עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: כי כללות ... ־מח־ יצירה עשיה.
אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] כותב באחד ממאמריו: צריכים ללמוד בכל יום תושב"כ [תורה שבכתב] עם פירש"י [פירוש רש"י] שזהו תרומות מדרשי רז"ל [רבותינו זכרונם לברכה]... ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה.
אפשרויות ניהול
שליטא
26.03.1911:51
22. פתגם היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי יט אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: צו, שישי עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: וכל ניצוץ ... ־96־ ניצוצין כו'.
ר' משה מייזליש סיפר: דער רבי (רבינו הזקן) האט אונז געלערענט, אז דער אלף פון חסידות איז, אויסצוניצען די טבעיות אין עבודה. און ראשית העבודה זאל זיין אויסצוניצען די טבע הכחות, ווי למשל די טבע פון מוח שליט על הלב.
__תרגום___
ר' משה מייזליש סיפר: הרבי (רבנו הזקן) לימדנו שה'אלף' של חסידות הוא, לנצל את הטבע ל'עבודה'; וראשית העבודה היא ניצול טבע הכוחות, כמו למשל - הטבע של מוח שליט על הלב.
אפשרויות ניהול
שליטא
27.03.1910:14
23. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת כ אדר שני, פרשת פרה ה'תש"ג
הפטורה: ויהי דבר ה' גו' - דברתי ועשיתי. אומרים אב הרחמים.
רבינו הזקן סיפר: מהתורות שאמר מורי (הרב המגיד) לפני ביחידות, היתה תורה על הפסוק אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, דהגם שהאש יורד מלמעלה באתערותא דלעילא, מצוה להביא מן ההדיוט, כי באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ומצות עשה להבעיר אש על המזבח, מזבח הוא אדם כי יקריב מכם, וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה לא תכבה, שהיא מכבה את ה"לא". את התורה הזאת אמר מורי לפני עשר פעמים - כדי לחקקה בעשר כחות נפשי - ויאמר לי, אתה תלמידי הנך נצרך להאש תמיד, לפי שעליך הוטל לכבות לא (של המנגדים) גדול. אתה תכבה את הלא והשי"ת [והשם יתברך] יהפוך את הלא להן.
אפשרויות ניהול
שליטא
28.03.1910:22
24. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 23
יום ראשון כא אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שמיני, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קד-קה. תניא: פרק לח. והנה ... ־נ־ אברי הגוף.
הצ"צ [הצמח צדק] אמר בסיום ספור הנ"ל [הנזכר לעיל] (כ' אד"ש [אדר שני]): זקני - רבינו הזקן - הוא משה רבינו דתורת חסידות חב"ד. במשה אמרז"ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] שהתורה ניתנה לו, אלא שנהג בה טוב עין. אש תמיד האלקי הנוגע לתורת חסידות חב"ד נתן הה"מ [הרב המגיד] לזקני, וזקני נהג בה טוב עין ויתנה לכל העוסקים בתורת החסידות. ברור לי אשר כל הלומד עם חברו ומעורר בו את האש תמיד האלקי, הנה שכרו אתו אשר זכותו זה לא תכבה לעד.
אפשרויות ניהול
שליטא
29.03.1910:25
25. אמרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
שיעורים: חומש: שמיני, שלישי עם פירש"י. תהלים: קח-קיב. תניא: ואף שבשניהם ... ־100־ והתפשטות.
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] אמר לרב אחד - בעל עבודה ומתמיד בלימודו: א רב בעדארף בכל עת ובכל רגע געדיינקען, אז תמיד שטייט ער אויף דעם שוועל וואס צווישען מזכי הרבים און ח"ו [חס ושלום] מחטיאי הרבים, אויף דעם שוועל פון עומק רום און עומק תחת, און אלע ענינים בעדארף נוגע זיין אין פנימית נקודת הנפש ממש, ווייל בנפשו הוא.
_____
אאמו"ר [הרש"ב] אמר לרב אחד - בעל עבודה ומתמיד בלימודו: על רב לזכור בכל עת ובכל רגע כי תמיד הינו על הסף שבין מזכי הרבים לבין, ח"ו, מחטיאי הרבים; על הסף שבין עומק רום לבין עומק תחת - ועל הענינים "לנגוע" בפנימיות נקודת הנפש ממש, כי בנפשו הוא.
שבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
31.03.1911:41
26. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כד אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שמיני, רביעי עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: כי בגוף ... ־100־ בו ית'.
באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת [הראשי תיבות], אבל לא לאמרם.
אפשרויות ניהול
שליטא
01.04.1910:53
27. פתגם היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי כה אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שמיני, חמישי עם פירש"י. תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד. תניא: ולא שדבקות ... ־נא־ חי ומדבר.
החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמענו מרבינו הזקן כשבאנו לליאזנא הי': וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מען מעג דארף מען ניט. - כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה.
__תרגום___
החסיד ר' מרדכי מהורודוק סיפר: הפתגם הראשון ששמענו מרבינו הזקן כשבאנו לליאזנא היה: "האסור - אסור, והמותר - מיותר". כשלש-ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה.
אפשרויות ניהול
שליטא
02.04.1910:26
28. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי כו אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שמיני, שישי עם פירש"י. תהלים: קיט, מה...לא שכחתי. תניא: כי מי ... בנפשותינו כנז"ל.
כל הקדוש בעם אלקי אברהם ויסוד בית ישראל, בהעמדת דור ישרים וחנוכם, בכשרות האוכל, ואצילות טוהר קדושת השבת, מסר ונתן השם הנכבד והנורא על ידי נשי ישראל לשמרם ולעבדם. האשה אשר תמלא חובתה ותעודתה בחיי המשפחה, בהנהגת הבית ובחנוך על פי התורה, עליה הכתוב אומר חכמות נשים בנתה ביתה.
אפשרויות ניהול
שליטא
03.04.1911:56
29. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת כז אדר שני, פרשת החדש ה'תש"ג
מברכים ר"ח ניסן. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות. הפטורה: כה אמר - עולת תמיד.
שיעורים: חומש: שמיני, שביעי עם פירש"י. תהלים: קכ-קלד. תניא: פרק לט. ומפני ... ־104־ מצוה עצמה.
משיחת אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: חטא בני אהרן הי' בקרבתם לפני ה' וימותו, רצוא בלי שוב. דער אמת איז אז מ'קוקט לפני ה' דארף זיין תטהרו, ריין און קלאהר, עס מוז זיך דערהערען אין מעשה בפועל, כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר, ורצוא בלי שוב, היא מיתה. ועל זה בא ציווי ה' אל משה (ויקרא טז ב) שיאמר לאהרן, אותיות נראה, ובכחות הנפש הוא השכלה, לאמר, בשביל לבוא אל הקדש גם מבית לפרוכת שהוא לפני הצמצום, דארף מען וויסען אז על הארן, אותיות נראה, השכלה, איז פאראן א כפורת, א כוונה פון א פארשטעל, וואס דאס איז דער פני הכפורת, אשר על כן ולא ימות, זאל מען ניט בלייבען באם רצוא אליין, כי בענן אראה על הכפורת, דער צמצום הראשון איז כוונתו הגילוי, און דער מבוא צו דעם איז דער ואל, ביטול עצמי, טאן וואס חסידות הייסט, ניט דאס וואס דער שכל זאגט, דאן איז יבוא אל הקדש.
__תרגום_
משיחת אאמו"ר [הרש"ב]: חטא בני אהרן היה "בקרבתם לפני ה' וימותו", רצוא בלי שוב. האמת היא שכאשר "נגשים לפני ה'" צריך להיות בבחינת "תטהרו" - נקי וזך. שיהיה ברור ביותר, ובצורה שינתן לכך ביטוי במעשה בפועל: 'כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר', ורצוא בלי שוב היא מיתה. ועל זה בא צווי ה' אל משה (ויקרא טז,ב) שיאמר לאהרן - אותיות נראה, ובכוחות הנפש ["ראיה"] הוא השכלה - לאמר: בשביל לבא אל הקדש גם מבית לפרוכת, שהוא לפני הצמצום, יש לדעת ש"על הארן" - אותיות נראה, השכלה - נמצאת "כפורת", הסתרה מכוונת, הוא "פני הכפורת" - אשר על כך האזהרה: "ולא ימות" - לא להסתפק ב'רצוא' בלבד, "כי בענן אראה על הכפורת" - תכליתו של הצמצום הראשון הוא הגילוי, כשהמבוא [=ההכנה] לזה הוא [בחינת] ה"ואל" - ביטול עצמי; לקיים מה שהחסידות מדריכה, ולא מה שהשכל מדריך. או אז - "יבא אל הקודש".
אפשרויות ניהול
שליטא
04.04.1911:30
30. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כח אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תזריע, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט. תניא: ועולם ... ־104־ אלוקות ממש.
הרחמן דברית מילה - אומרים. (משיחה בסעודת ברית מילה): בברית מילה אומרים כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים. ונוהגים אצלנו, אז מען גיט דמי קדימה אז דער אינגעל זאל לערנען - (ונתן כ"ק [כבוד קדושת] אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] שליט"א [שיחיה לימים טובים ארוכים] סכום מסוים באמרו): - דאס איז פאר דער ישיבה.
__תרגום___
הרחמן דברית מילה - אומרים. (משיחה בסעודת ברית מילה): בברית מילה אומרים כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים. ונוהגים אצלנו שנותנים דמי-קדימה לשכר הלימוד של הילד - (ונתן כ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"צ נ"ע] סכום מסוים באמרו): זה עבור הישיבה.
אפשרויות ניהול
שליטא
05.04.1911:28
31. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני כט אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תזריע, שני עם פירש"י. תהלים: קמ-קנ. תניא: והנה צמצום ... ־נג־ עבודתם.
באחת ההתועדות אמר אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, און אידען דארפען מאכען מיש לאין, פון די גשמיות מאכען רוחניות. די עבודה מאכן פון גשמיות רוחניות און דעם גשמי מאכען א כלי פאר רוחניות, דאס איז א חובת גברא, אין דעם איז מחויב כל אחד ואחד בפרט.
_תרגום__
באחת ההתוועדויות אמר אאמו"ר [הרש"ב]: הקב"ה ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, וישראל צריכים להפוך את ה"יש" ל"אין"; את הגשמיות לרוחניות. העבודה שבהפיכת הגשמיות לרוחניות ואת הגשמי לעשות כלי לרוחניות - זוהי חובת גברא. בזה מחוייב כל אחד ואחד בפרט.
שיעורים: חומש: תזריע, רביעי עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: והנה שכר ... ־106־ קדם ה'.
הילולא של כ"ק [כבוד קדשת] אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]. נסתלק אור ליום א' ב' ניסן שנת תר"ף בראסטאב. ושם מ"כ [מנוחתו כבוד.]. מאמר הראשון אשר אמרו ברבים, אחרי הסתלקות אביו: ביום השני דחה"ס [דחג הסוכות] תרמ"ג, ומתחיל כתר יתנו לך כו'. מאמר - ברבים - האחרון בהיותו בעלמא דין: בסעודת פורים תר"ף, ומתחיל ראשית גוים עמלק גו' קץ שם לחשך.
אפשרויות ניהול
שליטא
08.04.1911:25
33. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ג ניסן ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תזריע, חמישי עם פירש"י. תהלים: יח-כב. תניא: והיינו אפילו ... ־106־ כמ"ש לקמן.
משיעורי אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: בכל יום פרשה חומש עם פירש"י [פירוש רש"י]. אמירת תנ"ך [תורה נביאים כתובים] בעל פה: קאפ' [קאפיטל] אחד מתורה וכן מנביאים וכן מכתובים. פרק אחד משניות. שיעור גמרא לעיוני ב' דפים לשבוע, שיעור למיגרס ג' דפים ליום. שיעור בירושלמי. גם שיעור - לא בכ"י [בכל יום] - בפוסקים. במשך השנה הי' [היה] מסיים כל המד"ר [המדרש רבה]: לווה בסדרות הארוכות ופורע בקצרות.
עבודת בעלי עסקים מתחלקת לשני סעיפים עיקרים: א) העבודה עם עצמו. בעת עסקו ממש בשעה הפנוי'[ה], בישבו בחנות וכדומה, ילמוד משנה משניות פרק תניא, ויהי לו איזה דברי תורה, כמו חומש משניות תניא, שיהי'[ה] בקי בהם בעל פה, למען שיוכל לחזור עליהם בהלכו ברחוב, בשוק וכדומה. ב) העבודה עם זולתו. בעת הדבור בעניני עסק יסבב הדבור לספר איזה ספור תוכני, ולמצוא עילה וסיבה לעורר ע"ד [על דבר] למוד וכיוצא בזה.
אפשרויות ניהול
שליטא
10.04.1914:10
35. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת ה ניסן ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תזריע, שביעי עם פירש"י. תהלים: כט-לד. תניא: פרק מ. אך ... ־נה־ באריכות.
ברצה דברהמ"ז [דברכת המזון] אומרים "בעל הישועות" - בית דגושה "ובעל הנחמות" - בית רפוי'[ה]. אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] אמר במרז"ל [במאמר רבותינו זכרונם לברכה] לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו, כבוד יש בו שני פירושים: לשון כבדא כמרז"ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] כבד לב פרעה נעשה לבו ככבד. ולשון כבוד, גילוי אור מקיף נעלה. וזהו: לא מקומו של אדם מכבדו כלומר מקררו, אלא אדם מכבד את מקומו, שניתן לו כח ועוז להאיר את מקומו באור תורה ועבודה. כשם דבירידת הנשמה בגוף משביעים אותו תהא צדיק, דשבועה זו הוא ענין השובע בכחות נעלים שתוכל להשלים כונת ירידתה, הנה כן הוא בכל אדם ואדם במקום שהוא.
אפשרויות ניהול
שליטא
12.04.1912:05
36. אמרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
שיעורים: חומש: מצורע, שלישי עם פירש"י. תהלים: מד-מח. תניא: כי כמו ... ־נו־ בפע"ח.
כל נשמה יש לה עבודה פרטית במוחין ומדות כפי טבעה וענינה. וכתיב מאויבי תחכמני, מההטיות הרעות שמרגיש במדותיו הטבעיות, מזה מתחכם ויודע איך לכלכל תקון מדותיו ושעבוד הכחות שלו בעבודת השי"ת [השם יתברך].
שבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
14.04.1912:35
37. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ט ניסן ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מצורע, רביעי עם פירש"י. תהלים: מט-נד. תניא: והנה אף דדחילו ... באריכות.
העושר היהודי אינו בבתים וממון" העושר היהודי הנצחי הוא כשאנו יהודים שומרי תורה ומצוות, ומביאים לעולם בנים וצאצאים שומרי תורה ומצוות.
אפשרויות ניהול
שליטא
15.04.1914:13
38. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי י ניסן ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מצורע, חמישי עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: פרק מא. ברם ... עבודת עבד.
בדבר התעמולה בענין טהרת המשפחה במושבו, יתבונן בזה: אילו יצוייר, אשר ה' אנה לידו להציל מושב יהודים מכליון, ר"ל [רחמנא לצלן], הנה בטח הי'[ה] מוסר נפשו על זה, והי'[ה] מהלל ומשבח את השי"ת [השם יתברך], על גודל החסד לזכותו בזכות גדול כזה. כן ויותר מכן היא תעמולה זו, שהיא הצלת נפשות ממש.
אפשרויות ניהול
שליטא
16.04.1914:26
39. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי יא ניסן ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מצורע, ששי עם פירש"י. תהלים: ס-סה. תניא: והנה ה' ... ־112־ ותפילין.
ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם.
אפשרויות ניהול
שליטא
17.04.1914:20
40. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת יב ניסן, שבת הגדול ה'תש"גי
הפטורה: וארבעה אנשים, במנחה : עבדים היינו.
שיעורים: חומש: מצורע, שביעי עם פירש"י. תהלים: סו-סח. תניא: וגם יתבונן ... ־112־ והמוח כו'.
מזמן יציאת מצרים נקראו בני ישראל צבאות ה'. ההפרש בין עבדים - שנקראו כן בנ"י [בני ישראל] - וצבאות הוא: עבד עושה עבודת רבו - ובזה כמה דרגות נוקב מרגליות, עושה שאר מלאכות, עושה מלאכות פשוטות - ויש בזה יגיעה ועמל רב, אבל אין זה ענין של מסירת נפש. צבא הם עבדים שעובדים ביגיעה רבה ועמל ובמסירת נפש, הן במלחמת הגנה והן במלחמת תנופה, ועומדים על משמרתם בתכלית התוקף מבלי התפעל מהמנגד ושונא, ועבודתם זו אינה ענין של השגה, כי הם מתנהגים ע"פ [על פי] הוראת מצביאם. והנה נש"י [נשמות ישראל] במצרים היו בתכלית השפלות בעינוים קשים ומרים, ועם זה לא שינו שמם ולשונם ולבושיהם, ועמדו על משמרתם בתכלית החוזק, כי ידעו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לגאול אותם, והמתנהג כזה במצב זה הוא מצבא ה', דה' עוזרו בדרך מלמעלה מן הטבע בטבע.
אפשרויות ניהול
שליטא
18.04.1914:23
41. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יג ניסן ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אחרי מות, פ' ראשונה עם פירש"י. תהלים: סט-עא. תניא: ובעטיפת ציצית ... ־נז־ לאדונו ומלכו.
הילולא של כ"ק [כבוד קדושת] הצ"צ [הצמח צדק]. נסתלק שנת תרכ"ו בליובאוויטש, ושם מ"כ [מנוחתו כבוד]. מספורי אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי]: הצ"צ [הצמח צדק] התחיל לכתוב נגלה ודא"ח [ודברי אלקים חיים] בהיותו בן שתים עשרה שנה.
אפשרויות ניהול
שליטא
19.04.1915:00
42. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שני יד ניסן ה'תש"ג
בדיקת חמץ אחר תפלת ערבית
שיעורים: חומש: אחרי מות, שני עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: משא"כ ... ־נז־ ליודעים.
בבית רבינו נוהגים שלא לעשות את הרב למורשה, אלא למכור לו את החמץ ובערב קבלן. באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, הי'[ה] אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] נוכח, ואומר ג"כ [גם כן] הלל, והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפי'[ה] וכה"ג [וכהאי גוונא].
אפשרויות ניהול
שליטא
19.04.1915:59
43. הפתגם היומי ליום שבת קודש ולחג הפסחבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי טו ניסן, א דחג המצות ה'תש"ג
למרור וחזרת - הן חריין והן סאלאט [=חסה]. קידוש בעמידה. הא לחמא - ה [אות] הא [מנוקדת] בצירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.
שיעורים: חומש: אחרי מות, שלישי עם פירש"י. תהלים: עז-עח. תניא: והנה ... ־114־ ולבושיהן כנ"ל.
בסדר הראשון הי'[ה] אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט וגומרו בשעה ג-ד אחר חצות, והי'[ה] מאריך בביאור ההגדה. אדמו"ר הזקן אמר: מיכלא דמהימנותא - לילה הראשון. מיכלא דאסותא - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק.
__תרגום_
בסדר הראשון היה אאמו"ר [הרש"ב] מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט וגומרו בשעה ג-ד אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה. אדמו"ר הזקן אמר: [המצה היא] מיכלא דמיהמנותא [="מאכל האמונה"] - לילה הראשון: מיכלא דאסותא [="מאכל הרפואה"] = לילה השני. כאשר הרפואה מביאה [=גוררת] את האמונה, בכך שאומר "תודה לך הבורא על רפואתי" - הרי [סוף סוף] היה הוא חולה: אך כשהאמונה מביאה את הרפואה - אין כאן חולי מלכתחילה.
חג הפסח כשר ושמח ושבת שלום ומבורך. " alt="" />
אפשרויות ניהול
שליטא
21.04.1913:58
44. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי טז ניסן, ב דחהמ"צ [בחו"ל], אחד לעומר ה'תש"ג
ליל ב' דחג המצות - קריאת שמע שעל המטה כמו בכל יום-טוב.
שיעורים: חומש: אחרי מות, רביעי עם פירש"י. תהלים: עט-פב. תניא: אך אמנם ... ־114־ אתה וכה"ג.
גם מי שאין לו אב, ר"ל [רחמנא לצלן], אומר לפני מה נשתנה "טאטע איך וועל בא דיר פרעגען פיר קשיות", וסמוכות לזה, שגם מי שאין לו אב ואם, ר"ל [רחמנא לצלן], צ"ל [צריך לומר] בברכת המזון: הרחמן הוא יברך את אבי מורי כו' אמי מורתי כו'.
__תרגום___
גם מי שאין לו אב, ר"ל אומר לפני 'מה נשתנה': "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן פיר קשיות" [=אבא, אשאל אותך ארבע קושיות"]. וסמוכות [=כעין ראיה] לזה, שגם מי שאין לו אב ואם, ר"ל, צריך לומר בברכת המזון" הרחמן הוא יברך את אבי מורי כו' אמי מורתי כו'.
אפשרויות ניהול
שליטא
22.04.1915:04
45. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי יז ניסן, שני לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אחרי מות, חמישי עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: והנה בהכנה ... ־114־ כנודע.
הרי זה משובח - זה, מורה על מדריגה דקדושה, הנה אלקינו זה - וכל המרבה כו' זה שלו הוא משובח.
אפשרויות ניהול
שליטא
23.04.1910:33
46. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי יח ניסן, שלשה לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אחרי מות, ששי עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: והנה כל ... כו' כנ"ל.
במנחה אין אומרים הודו, אבל אומרים פתח אלי'[הו]. שנת תר"ח אמר הצמח צדק מאמר על פסוק אם כסף תלוה גו', כסף הוא הנשמה, על שם שהיא תמיד בכוסף ותשוקה לעלות למעלה, וכדכתיב רוח האדם היא העולה למעלה, דאדם הם נש"י [נשמות ישראל], אתם קרוים אדם, והנשמה נתונה בהלואה להאדם, וכתיב ימים יוצרו גו', דיש מספר קבוע כו', וחסר יומא חדא חסר לבושא חדא.
אפשרויות ניהול
שליטא
24.04.1909:13
47. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת יט ניסן, ארבעה לעומר ה'תש"ג
גם בשמחה ובצהלה. שלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא, ויתן לך - אמרים בלחש.
שיעורים: חומש: אחרי מות, שביעי עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: פרק מב. והנה ... ־118־ ידע וגו'.
פעם פירש אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי]: מה נשתנה הלילה - גלות שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גליות שקדמוהו. שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מרוק נקיון וטהרה - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי הי'[ה] אחריהם עוד גלות - הלילה הזה שתי פעמים - מירוק גוף וגילוי הנפש. שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלקית, מצה ביטול, ומצד נפה"ב [נפש הבהמית], חמץ ישות. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח הטומאה. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - כל המקנא פניו מוריקות, ובכל הגליות הרבה בחינות בקנאה: קנאת סופרים והדומה - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל צדיק נכוה מחופתו של חברו. שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין - כל הגילוים שעל ידי הגליות - אוכלין - בחינת התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולנו מסובין - שכל ישראל יגיעו לבחינת תענוג העצמי.
אפשרויות ניהול
שליטא
25.04.1911:38
48. אמרות היום ומחר וליום שבת קודשבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כב ניסן, אחרון של פסח [בחו"ל], שבעה לעומר ה'תש"ג
ביום מהדרים: לקדש, אח"כ מתפללים תפלת המנחה, ואחר - זה סעודת יו"ט.
שיעורים: חומש: אחרי מות, שלישי עם פירש"י. תהלים: קו-קז. תניא: וגם ... ־120־ כנ"ל פ"ב.
ביום מהדרים: לקדש, אחר כך מתפללים תפלת המנחה, ואחר זה סעודת יום טוב. הבעל שם טוב היה אוכל ג' סעודות באחרון של פסח. סעודת אחרון של פסח היתה נקראת - אצל הבעל שם טוב - משיח'ס סעודה. אחרון של פסח איז משיח'ס סעודה, ווייל אחרון של פסח איז מאיר גילוי הארת המשיח. בשנת תרס"ו התחיל הסדר, אשר תלמידי תומכי תמימים יאכלו יחד בחג הפסח בהיכל הלימוד. והיה אז ש"י תלמידים וח"י שלחנות. סעודת אחרון של פסח אכל אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] ביחד עם התלמידים, וציווה לתת לכל תלמיד ד' כוסות. ואמר אז: דאס איז סעודת משיח.
אפשרויות ניהול
שליטא
28.04.1914:47
49. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כג ניסן, אסרו - חג [בחו"ל], שמונה לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אחרי מות, רביעי עם פירש"י. תהלים: קח-קיב. תניא: והנה כל ... ־סא־ לי"ח.
עס איז פאראן דער ענין וואס אחרון של פסח איז דער גילוי פון משיח, וואס איז שייך לכל ישראל. פסח איז דאך דער מדלג און ליל שמורים, און בכלל הערט זיך חרות'דיק, און נאכדעם פאלט מען אריין אין וועלט, איז דאס איז דער גילוי פון משיח, דער תוקף וואס עס גיט אז מ'זאל קענען געהן אין וועלט.
__תרגום_
קיים הענין שאחש"פ (אחרון של פסח) הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענינו 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר מכן נקלעים לעניני העולם - ולכך הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם.
אפשרויות ניהול
שליטא
29.04.1915:51
50. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי כד ניסן, תשעה לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אחרי מות, חמישי עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: ועוד זאת ... ־סא־ ידיו וכו'.
נוהגים שאין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר. לא טוב האבען מיר אלע. שעיר לעזאזל איז געווען אן עבודה אין בית המקדש. ווי באלד א נברא איז דא לא טוב, דארף מען עס אוועקשיקען אין ארץ גזרה.
__תרגום___
נוהגים שאין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר. ה'לא טוב' נמצא בכולנו. שעיר לעזאזל הוא מעבודות בית המקדש. מפני שישנו בנברא 'לא טוב' - יש לשלחו לארץ גזרה.
אפשרויות ניהול
שליטא
30.04.1914:14
51. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי כה ניסן, עשרה לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אחרי מות, ששי עם פירש"י. תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד. תניא: וגם להיות ... כמ"ש במ"א.
העבודה היא בכל אדם לפי מהותו ומעלתו. מי שיש בידו לנקוב מרגליות או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפית לחם, - ומובן דוגמת כ"ז [כל זה] בעבודה - הגם שהיא עבודה ומלאכה הנצרכת במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא.
אפשרויות ניהול
שליטא
01.05.1912:05
52. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת כו ניסן, יא לעומר ה'תש"ג
מברכים ר"ח אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות. הפטורה : הלא כבני כושיים.
שיעורים: חומש: אחרי מות, שביעי עם פירש"י. תהלים: קיט, מה...לא שכחתי. תניא: פרק מג. והנה ... ־124־ לקמן.
משיחת אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: חסידות מאנט אז ורחץ את בשרו במים ולבשם. ד.ה. [דאס הייסט] די השכלה פון חסידות מוז אויסוואשען דעם בשר, און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי קדש. מחשבת ודבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קדש הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. לבושי הנפש דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט רבינו הגדול געהאט מסירת נפש. ער האט געעפענט דעם צנור פון מס"נ [מסירת נפש] אויף עבודת ה' בתפלה, זיין צוגעבונדען צו עצמות א"ס [אין סוף], חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות א"ס [אין סוף].
__תרגום___
משיחת אאמו"ר [הרש"ב]: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". כלומר: השכלת החסידות בהכרח שתרחוץ הבשר, ותשטוף את ה"את בשרו" - את הטפל לבשרו, כל ההרגלים שהבשר מרגיל - ואז אפשר ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה - "בגדי קודש הם": אלו בגדים שניתנו מן הקודש, אך את ה"ורחץ במים את בשרו" - יש לעשות באופן עצמאי. לבושי הנפש ניתנים מלמעלה, אך רחיצת הטפל שנוצר מהבשריות, ולהפוך את הבשר לבשר קודש - זהו רק בכח עצמו, וזאת תובעת החסידות, ועל-כך מסר רבנו הגדול [אדמוה"ז] את נפשו: הוא פתח את צנור מסירות הנפש על עבודת ה' בתפילה, להיות קשורים לעצמות אין סוף, חסידות מציבה חסיד פנים אל פנים עם עצמות אין סוף.
אפשרויות ניהול
שליטא
02.05.1916:02
53. פתגם היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כז ניסן, יב לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קדושים, פ' ראשונה עם פירש"י. תהלים: קכ-קלד. תניא: והנה בחי' ... לי"ח.
דברים המותרים אם עושה אותם להנאתו הם רע גמור כמ"ש [כמו שכתב] רבינו נ"ע [נשמתו עדן] [תניא פ"ז [פרק ז']]. לפי דקדש עצמך במותר לך. צריך להכניס קדושה בדברים המותרים שיהי'[ה] בהם תכלית של תורה ומצות יראת שמים ומדות טובות.
אפשרויות ניהול
שליטא
03.05.1911:16
54. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שני כח ניסן, יג לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קדושים, שני עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט. תניא: פרק מד. והנה כל ... ־סג־ צפרא כו'.
החסידים שאלו את אדמו"ר הזקן: איזה עבודה נעלית יותר, אהבת ה' או אהבת ישראל. ויען: אהבת ה' ואהבת ישראל שתיהן כאחת חקוקות בנשמתו רוחו ונפשו של כל אחד מישראל. ומקרא מלא דיבר הכתוב אהבתי אתכם אמר ה', הרי דגדולה אהבת ישראל, דאוהב מה שהאהוב אוהב.
אפשרויות ניהול
שליטא
05.05.1918:03
55. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ל ניסן, ר"ח, טו לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קדושים, רביעי עם פירש"י. תהלים: קמה-קנ. תניא: ואף אם ... ־126־ מצרפה כו'.
ההתועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים, ויומי דפגרא - בראשי חדשים ומועדי אנ"ש [אנשי שלומינו] - צריכים להתקיים בביהכ"נ [בבית הכנסת]. ההתוועדות דמלוה מלכה - אצל אנ"ש [אנשי שלומינו] שי' [שיחיו] בבתיהם הפרטים.
אפשרויות ניהול
שליטא
06.05.1912:32
56. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי א אייר, ב דר"ח, טז לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קדושים, חמישי עם פירש"י. תהלים: א-ט. תניא: והנה ב' ... ־סד־ אהבת עולם.
מען האט געזאגט אמאל פאר'ן טאטען - אין א פארבריינגען ספירה-צייט אין די יאהרען תרנ"א-נ"ג: דעם אלטען רבין'ס חסידים פלעגען אלעמאל ציילען. דער ווארט איז דעם טאטען זייער געפעלען געווארען. ואמר: אזוי איז דער ענין העבודה. די שעות דארפען זיין געציילטע, דאן זיינען די טעג געציילטע. אז עס גייט אוועק א טאג, דארף מען וויסען וואס מ'האט אויפגעטאן און וואס מ'דארף ווייטער טאן... בכלל דארף מען זעהן אז דער מארגען זאל זיין א סך שענער ווי דער היינט.
__תרגום___
בהזדמנות מסויימת, בהתוועדות של ימי הספירה בשנים תרנ"א-נג, אמרו לאבא [הרש"ב] חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים. הפתגם מאד מצא חן בעיני אבא, ואמר: זוהי ענינה של 'עבודה'; השעות צריכות להיות ספורות, ואז גם הימים ספורים. כשיום הולך יש לדעת מה פעלו ומה יש לפעול בעתיד... בכלל, יש להשתדל שהמחר יהיה "יפה" הרבה יותר מהיום.
אפשרויות ניהול
שליטא
07.05.1911:14
57. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי ב אייר, יז לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קדושים, שישי עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: רק שאעפ"כ ... וכנודע.
יום הולדת את אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] - בשנת תקצ"ג. צו זיבען יאהר האט עם אמאל דער צ"צ [צמח צדק] פארהערט. דער זיידע האט געמאכט אזוי גוט, אז זיין מלמד איז זייער נתפעל געווארען, האט זיך ניט געקענט איינהאלטען און געזאגט דעם צ"צ [צמח צדק]: הא, וואס זאגט איהר, ער מאכט גוט. דער צ"צ [צמח צדק] האט איהם געענטפערט: וואס איז די התפעלות, אז תפארת שבתפארת מאכט גוט.
__תרגום___
יום הולדת את אאזמו"ר [המהר"ש] - בשנת תקצ"ג. בגיל שבע בחנו פעם אדמו"ר ה"צמח צדק". הסבא [מהר"ש] כל כך הרשים, שהמלמד שלו התפעל מאד, לא היה מסוגל להתאפק, ואמר לצ"צ: הא, מה אתם אומרים, הוא עושה זאת טוב?... ענה לו הצ"צ: מה יש להתפעל ש"תפארת שבתפארת" עושה זאת טוב…
אפשרויות ניהול
שליטא
08.05.1916:28
58. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת ב אייר, יח לעומר ה'תש"גי
הפטורה: ויהי דבר גו' הלדרוש אותי.
שיעורים: חומש: קדושים, שביעי עם פירש"י. תהלים: יח-כב. תניא: פרק מה. עוד יש ... כמ"ש במ"א.
אין שותים מים קודם הבדלה.
כל המדות, אף גם המדות הלא טובות, או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם לעבודת ה' ע"פ [על פי] התורה. וכמו שהרה"צ [שהרב הצדיק] ר' משולם זוסיא זצ"ל [זכר צדיק לברכה] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב: א) הצנע לכת ב) מעמיד עצמו בסכנה ג) דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול ד) עמל בטרחא גדולה ה) זריזות ו) בוטח ומקוה ז) אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים.
אפשרויות ניהול
שליטא
09.05.1915:28
59. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ד אייר, יט לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אמור, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: כג-כח. תניא: פרק מו. ויש ... ־סה־ חבירו אליו.
מנהג ישראל שלא לגלח ושלא לספר שערות ראש תינוק עד מלאת לו שלש שנים. גזיזת השערות - אפשערענעש [של תינוק] - הוא דבר גדול במנהגי ישראל. ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש. ומיום הגזיזה והנחת פיאות הראש נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט"ק [טלית קטן] וברכות השחר וברהמ"ז [וברכת המזון] וק"ש [וקריאת שמע] שעל המטה.
אפשרויות ניהול
שליטא
10.05.1914:51
60. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שני ה אייר כ לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אמור, שני עם פירש"י. תהלים: כט-לד. תניא: והנה זהו ... ־סה־ המלך.
רבינו הזקן קבל מר'[בי] מרדכי הצדיק ששמע מהבעש"ט [מהבעל שם טוב]: עס קומט אראפ א נשמה אויף דער וועלט און לעבט אפ זיבעציג אכציג יאהר, צוליב טאן א אידען א טובה בגשמיות ובפרט אין רוחניות.
__תרגום___
רבינו הזקן קיבל מר' מרדכי הצדיק ששמע מהבעש"ט: נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות.
אפשרויות ניהול
שליטא
12.05.1919:17
61. אמרות אתמול (שבת קודש) והיוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי ו אייר, כא לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אמור, שלישי עם פירש"י. תהלים: לה-לח. תניא: והנה ככל ... ־130־ באריכות.
אמרז"ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה]: אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, ופירשו הוד כ"ק [כבוד קדושת] אבותינו רבותינו הקדושים, אזא דבר תורה וואס מאכט איהם - דעם הערער - פאר א מהלך. ענין ההילוך הוא לעלות מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי, מעלת הנשמות על מעלת המלאכים, דעלי'[ה] זו היא ביותר ע"י [על ידי] עבודה בפועל טוב, טאן א טובה א אידען בגשמיות בכלל וברוחניות בפרט.
__תרגום___
אמרו רז"ל: אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, ופירשו הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים: דבר תורה שכזה, שעושה אותו- את המאזין - ל'מהלך'. ענין ההילוך הוא לעלות מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי, מעלת הנשמות על מעלות המלאכים [עליהם נאמר בכתוב: "עומדים"]. דעליה זו היא ביותר ע"י עבודה בפועל טוב: עשיית טובה ליהודי בגשמיות בכלל וברוחניות בפרט.
בעטיפת ט"ג [טלית גדול] אין צריך לכסות ראשו עד פיו, וכמ"ש [וכמו שכתוב] בהלכות ציצית אשר בסידור. אבל נוהגין לכסות בחלקו העליון של הט"ג [הטלית גדול] גם העינים. נוהגים ללמוד בימי הספירה מס' [מסכת] סוטה - נוסף על שיעורים הקבועים - דף ליום דף ליום.
אפשרויות ניהול
שליטא
13.05.1911:16
62. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ח אייר, כג לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אמור, חמישי עם פירש"י. תהלים: מד-מח. תניא: ולכן המשיל ... ־סו־ בחייהם.
א שליח איז דאך איין זאך מיט דעם משלח, - ע"ד [על דרך] המבואר בענין שהמלאך נקרא בשם ה' ממש כשהוא שליח מלמעלה, ומכל שכן נשמות, ומבואר שבנשמות הוא עוד במעלה יתרה. - והנה חסידים זיינען שלוחים פון רבי'ן, פון אלטען רבי'ן, איז אז מ'טוט, איז מען מקושר, איז דאמאלט איז ער אין אלץ מקושר: עס געהט א חסיד, עסט א חסיד, שלאפט א חסיד.
__תרגום___
שליח הוא כאחד עם המשלח - על-דרך המבואר בענין שהמלאך, כשהוא שליח מלמעלה, נקרא בשם ה' ממש, ומכל שכן נשמות. ומבואר שבנשמות הוא עוד במעלה יתירה. והנה חסידים הם שלוחים של הרבי, של האדמו"ר הזקן, וכשפועלים הרי מקושרים: ואז מקושרים בכל: הולך חסיד, אוכל חסיד, ישן חסיד.
מורנו הבעש"ט [הבעל שם טוב] אמר: כל דבר ודבר אשר האדם רואה או שומע, הוא הוראת הנהגה בעבודת השם. וזהו ענין העבודה, להבין ולהשכיל מכל דרך בעבודת השם.
אפשרויות ניהול
שליטא
15.05.1912:42
64. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת י אייר, כה לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אמור, שביעי עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: פרק מז. והנה ... כמש"ל.
נהגינן להטביל פרוסת המוציא שלש פעמים במלח ולא לזרוק המלח על הפרוסה. יום ב' דחה"ש [דחג השבועות] תרכ"א בסעודה סיפר הצ"צ [הצמח צדק]: יום ב' דחה"ש [דחג השבועות] תקנ"ה בסעודה אמר אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] [רבינו הזקן]: ביום ב' דחה"ש [דחג השבועות] תקכ"ח בסעודה אמר כ"ק [כבוד קדושת] מו"ר [מורי ורבי] [המגיד ממעזריטש] וספרתם לכם, וספרתם הוא מלשון ספירות ובהירות. וספרתם לכם, צריכים לעשות שיהי'[ה] הלכם בהיר. וישען כ"ק [כבוד קדושת] אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] על זרועות קדשו וישורר את הניגון של ד' בבות בדבקות גדולה. אח"כ [אחר כך] הגביה את ראשו הק' [הקדוש] ויאמר - בניגון של שאלה: ובמה מספרים את הלכם? ותוך כדי דיבור אמר - בניגון של תשובה: בשבע שבתות תמימות, בבירור שבע המדות, שכל מדה ומדה תהי'[ה] כלולה משבע, ושבע המדות עצמם יהיו שבע שבתות, דשבת אינה צריכה בירור.
אפשרויות ניהול
שליטא
17.05.1910:25
65. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני יב אייר, כז לועמר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהר, שני עם פירש"י. תהלים: סו-סח. תניא: והנה פרטיות ... ־134־ חשיבי.
אומרים בתפלה: מנו מאמר - מ"ם שלישית קמוצה. כיום כו' נאמר - מם פתוחה. זכור - במלאופם - כי עפר אנחנו. ונטלתני - טי"ת פתוחה, למד בשבא, תיו דגושה פתוחה. ואהבתך לא תסור - ולא אל תסיר -. ומלכותו ואמונתו לעד קימת.
יום שלישי יג אייר, כח לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהר, שלישי עם פירש"י. תהלים: סט-עא. תניא: וככה ממש ... ־סח־ ותכלית.
במנחה אומרים תחנון. רבינו הזקן - באותם השנים שהי'[ה] אומר מאמרים קצרים - אמר: דע מה למעלה ממך, דע כי כל מה שיש למעלה בפרצופים וספירות העליונות, הכל הוא ממך, שתלוי בעבודת האדם.
שבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
19.05.1915:54
66. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי יד אייר, פסח שני, כט לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהר, רביעי עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: והמשל ... ־סח־ האדם ודעתו.
פסח שני ענינו איז - עס איז ניטא קיין "פארפאלען", מען קען אלע מאל פאריכטען. אפילו מי שהי-ה טמא, מי שהי'[ה] בדרך רחוקה. און אפילו "לכם", אז דאס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגען קען מען מתקן זיין.
___תרגום__
ענינו של פסח שני: אין מצב "אבוד": תמיד אפשר לתקן ולהשלים, אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו - "לכם" שהדבר היה ברצון, על-אף-הכל אפשר לתקן.
אפשרויות ניהול
שליטא
20.05.1917:38
67. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי טו אייר, ל לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהר, חמישי עם פירש"י. תהלים: עז-עח. תניא: אבל הקב"ה ... ־136־ בלבד.
בימי רבינו הזקן הי'[ה] שגור בפי החסידים הפתגם: דער שטיקעל ברויט וואס איך האב, איז ער דיינער ווי מיינער. והיו מקדימים מלת "דיינער" - דיינער ווי מיינער.
__תרגום ___
בימי רבינו הזקן היה שגור בפי החסידים הפתגם: פת הלחם שיש לי הוא שלך כשלי, והיו מקדימים תיבת "שלך" - 'שלך כשלי'.
אפשרויות ניהול
שליטא
21.05.1909:11
68. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי טז אייר, לא לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהר, שישי עם פירש"י. תהלים: עט-פב. תניא: אך ידיעתו ... במ"א.
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] כשהי'[ה] נוטל צפרניו, הי'[ה] מערב עמהם קיסם, קודם השריפה. אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] אמר להחסיד ר' אלי' אבעלער - איש פשוט מצד כשרונותיו וידיעותיו - כשנכנס אליו ליחידות: אלי' איך בין דיר מקנא. פאהרסט אויף מערק זעהסט א סך מענשען, איז ווען אינמיטען עסק רעדט מען זיך מיט יענעם פאנאנדער אין א אידישען ווארט א עין יעקב ווארט, און מ'איז מעורר אויף לערנען נגלה און חסידות, פון דעם ווערט שמחה למעלה. און די מעקלעריי צאהלט דער אויבערשטער אפ בבני חיי ומזוני. און וואס גרעסער דער מארק מעהר ארבעט, איז גרעסער די פרנסה.
__תרגום___
אאמו"ר [הרש"ב] כשהיה נוטל [את] צפורניו, היה מערב עמהם קיסם, קודם השריפה. אאזמו"ר [המהר"ש] אמר להחסיד ר' אלי' אבעלער - איש פשוט מצד כשרונותיו וידיעותיו - כשנכנס אליו ליחידות: אלי', אני מקנא בך. נוסע הנך ליריד, נפגש עם אנשים רבים, וכאשר תוך כדי העסק הנך שח עם הזולת אודות ענין יהודי, 'ווארט' [=משהו] מ"עין יעקב", ומעורר אודות לימוד נגלה וחסידות - נוצר מכך שמחה למעלה. ואת דמי ה"תווך" משלם הקב"ה בבני חיי ומזוני. וככל שהשוק גדול יותר, יותר עבודה - כך הפרנסה גדלה.
אפשרויות ניהול
שליטא
22.05.1914:52
69. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת יז אייר, לב לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהר, שביעי עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: פרק מט. והנה ... ־138־ אהבת ה'.
א"א [אין אומרים] צדקתך. בק"ש [בקריאת שמע] שיש אומרים בבוקר - קודם התפלה - כדי לצאת חובת ק"ש [קריאת שמע] בזמנה, ג"כ [גם כן] כופלים ג' התיבות, ומסיימים בתיבת "אמת". בק"ש [בקריאת שמע] דתפילין דר"ת [דרבינו תם] ושמ"ר [ושמושא רבה] אין כופלים, אבל אומרים "אמת". ל"ג בעומר שנת תר"ד - לערך - סיפר הצ"צ [הצמח צדק] תורת הבעש"ט [הבעל שם טוב]: עס שטעהט כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות. אט אזוי ווי די גרעסטע חכמים וועלען אייביג ניט דערגיין די גרויסע, טבעיות'דיגע אוצרות, וועלכע השי"ת [השם יתברך] האט טובע געווען בארץ, אז הכל הי'[ה] מן העפר, אט אזוי קען קיינער ניט דערגיין די גרויסע אוצרות וואס ליגען אין אידען, וואס זיי זיינען דעם אויבערשטענס ב"ה [ברוך הוא] ארץ חפץ. וסיים הבעש"ט [הבעל שם טוב]: איך וויל מאכען פון אידען, אז זיי זאלען געבען דעם יבול, וואס דעם אויבערשטענס ב"ה [ברוך הוא] א ארץ חפץ קען געבען.
__תרגום___
אין אומרים צדקתך. בקריאת-שמע שיש אומרים בבוקר - קודם התפילה - כדי לצאת חובת ק"ש בזמנה, ג"כ כופלים ג' התיבות ["אני ה' אלוקיכם"], ומסיימים בתיבת "אמת". בק"ש דתפילין דר"ת ושמושא-רבא אין כופלים, אבל אומרים "אמת". ל"ג בעומר שנת תר"ד - לערך - סיפר ה"צמח צדק" תורת הבעש"ט: כתיב "כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות". כשם שהחכמים הגדולים ביותר לעולם לא ישיגו את אוצרות הטבע הגדולים שהשי"ת הטביע בארץ ש"הכל היה מן העפר" - כך לא יכול אף אחד להשיג את האוצרות הגדולים שחבוי ביהודים. שהם "ארץ חפץ" של הקב"ה. וסיים הבעש"ט: חפץ אנכי לפעול שיהודים יתנו יבול כפי ש'ארץ חפץ' של הקב"ה יכול לתת.
אפשרויות ניהול
שליטא
23.05.1915:13
70. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יח אייר, לג בעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בחוקתי, פ' ראשונה עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: ואיך יבא ... ־138־ וקדוש.
אצל אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] האמצעי הי'[ה] לג בעומר מיו"ט [מימים טובים] המצויינים. מען פלעגט ארויסגעהן אויפ'ן פעלד, ער פלעגט זיך ניט וואשען, אבער נעהמען משקה, וואס מצד הבריאות האט ער עס ניט געטארט. מען האט דעמאלט געזעהן א סך מופתים. דאס רוב מופתים איז געווען בנוגע קינדער. און א גאנץ יאהר האט מען געווארט אויף לג בעומר. .
__תרגום___
אצל אדמו"ר האמצעי היה לג בעומר מיו"ט המצוינים. היו יוצאים לשדה, אם כי לא היה נוטל ידיו אך היה לוגם 'משקה' - שהיה אסור עליו מטעמי בריאות. היו רואים אז הרבה מופתים. רוב המופתים היו בנוגע לילדים. ובמשך השנה כולה ייחלו וציפו ללג בעומר.
אפשרויות ניהול
שליטא
24.05.1915:46
71. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני יט אייר, לד לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בחוקותי, שני עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: ואח"כ ... ־ע־ ית' כנ"ל.
חסידות היא השכלה אלוקית, ההשכלה שמוכיחה לאדם את קטנותו, ולאידך - עד כמה הוא יכול לרומם את עצמו.
יום שלישי כ אייר, לה לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בחוקותי, שלישי עם פירש"י. תהלים: צז-קג. תניא: והנה כאשר ... ־ע־ בדת.
ניטא בא וועמען איבערנעמען זיך. מען בעדארף הארעווען, מיט סבלנות און קירוב הדעת קען מען, בעזה"י [בעזרת השם יתברך], אלס דורכזעצען, מיט ביטול הזולת והגבהת עצמו ווערט מען חלילה אלץ אן.
___תרגום__
אין אצל מי "להתפנק". צריך להתייגע. בסבלנות וקירוב הדעת אפשר, בעזה"י, ליישב הכל. בביטול הזולת והגבהת עצמו מפסידים, חלילה, הכל.
שבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
26.05.1911:08
72. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כא אייר, לו לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בחוקותי, רביעי עם פירש"י. תהלים: קד-קה. תניא: כי על ... ־ע־ ומאדו כנ"ל.
על כל אחד ואחד לדעת, כי הוא ית' [יתברך] בהשגחתו הפרטית נותן לכל אדם האפשרות להביא רצון העליון ית' [יתברך] מן הכח אל הפועל, בקיום המצות ובחיזוק היהדות ותורתנו הקדושה בכל עת ובכל מקום שהוא, ואין הדבר תלוי אלא בעבודתו.
אפשרויות ניהול
שליטא
27.05.1914:27
73. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי כב אייר, לז לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בחוקותי, חמישי עם פירש"י. תהלים: קו-קז. תניא: פרק נ. והנה ... ־140־ ח"ו.
פעם אחת התוועדו חסידים הראשונים - בשנת תקמ"ד-ז - ותוכן שיחתם הי'[ה]: דער רבי - רבינו הזקן - האט אויפגעטאן וואס מען איז ניט עלענט. אמאל, איז דער רבי - דער ר"מ [ראש מתיבתא] און גאון - געווען עלענט, און די תלמידים זיינען געווען עלענט. דער דרך החסידות וואס דער רבי האט מייסד געווען איז דער גרויסער ג-טליכער אויפטו, וואס דער רבי איז ניט עלענט און חסידים זיינען ניט עלענט.
__תרגום___
פעם אחת התוועדו חסידים הראשונים - בשנת תקמ"ד-ז - ותוכן שיחתם היה: הרבי - רבינו הזקן - הסיר את הבדידות. פעם הרבי - הר"מ והגאון - היה מבודד לעצמו והתלמידים היו מבודדים לעצמם. דרך החסידות שיסד הרבי הוא ההישג האלוקי הגדול, שהרבי אינו מבודד וחסידים אינם מבודדים.
אפשרויות ניהול
שליטא
28.05.1915:41
74. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי כג אייר, לח לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בחוקותי, ששי עם פירש"י. תהלים: קח-קיב. תניא: והנה ... חיי החיים ב"ה.
ראשית הירידה, ר"ל [רחמנא לצלן], הוא העדר העבודה בתפלה, עס ווערט אלץ טרוקען און קאלט, די מצות אנשים מלומדה ווערט שוין אויך שווער, מען איילט, מען ווערט אן דעם געשמאק אין תורה, והאויר מתגשם, ומובן הדבר שאינו שייך כלל לפעול על הזולת.
_תרגום__
ראשית הירידה, ר"ל, הוא העדר העבודה בתפילה, הכל נהיה יבש וקר: גם ה'מצוות אנשים מלומדה' הופכים לנטל: ממהרים מאבדים הטעם בתורה, והאויר מתגשם, ומובן הדבר שאינו שייך כלל לפעול על הזולת.
אפשרויות ניהול
שליטא
29.05.1919:13
75. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת כד אייר, לט לעומר ה'תש"ג
מברכים ר"ח סיון. אמירת כל התהילים בהשכמה, יום התוועדות, לשלישי עולה הבעל קורא, ומעצמו. אומרים אב הרחמים.
שיעורים: חומש: בחוקותי, שביעי עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: פרק נא. והנה ... בתולדתו כנ"ל.
אם בחוקותי תלכו, אם זה הוא לשון תחנונים כמרז"ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה], שכוונתו הלואי בחוקותי תלכו. וזה שהקב"ה [שהקדוש ברוך הוא] כביכול, מתחנן לפניהם שישמרו את התורה, זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת אשר בחוקותי תלכו דנעשית הנשמה מהלך.
___
בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות.
אפשרויות ניהול
שליטא
30.05.1914:20
76. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כה אייר, מ לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: במדבר, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד. תניא: וככה ... ־עב־ בתחתונים ממש.ית
ממאמרי רבינו הזקן בשנת תקנ"ה בליאזנא: שכר מצוה מצוה, המצוה בעצם עצמותה היא השכר והתגלות העצמות תהי'[ה] לעתיד, אבל זהו הקרן קיימת של המצוה, אמנם פירותי'[ה] אדם אוכל בעולם הזה, והוא בכל מצוה ומצוה בענינה, דכאשר צריך לאותו דבר הוא נענה.
אפשרויות ניהול
שליטא
31.05.1915:50
77. הפתגם היומי להיום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני כו אייר, מא לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: במדבר, שני עם פירש"י. תהלים: קיט, מה...לא שכחתי. תניא: וההבדל ... ־עב־ להחיותם.
קודם ציווי הוכח תוכיח, כתיב ולא תשנא את אחיך, כי זהו תנאי מוקדם להוכחה. ואח"ז [ואחר זה] כתיב ולא תשא עליו חטא, שאם לא פעלה ההוכחה, בודאי אתה האשם, שלא היו דברים היוצאים מן הלב.
יום שלישי כז אייר, מב לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: במדבר, שלישי עם פירש"י. תהלים: קכ-קלד. תניא: וכ"כ עצמו ... א"ס ב"ה.
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] סיפר ששמע מאביו בשם הצ"צ [הצמח צדק] ששמע מרבינו הזקן שהי'[ה] קורא את עצמו בשם בן להרב המגיד ובשם נכד להבעש"ט [להבעל שם טוב].
שבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
02.06.1915:09
78. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כח אייר, מג לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: במדבר, רביעי עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט.
תניא: פרק נב. וכמו ... ־עג־ האור מהשמש.
באחד החזיונות לילה שראה הצ"צ [הצמח צדק] את רבינו הזקן, בתוך שלשים להסתלקותו, אמר לפניו המאמר על שלשה דברים העולם עומד. אחרי המאמר א"ל [אמר לו]: איש מזריע תחלה יולדת נקבה - זהו אמך. אשה מזרעת תחלה יולדת זכר - זהו אתה.
אפשרויות ניהול
שליטא
03.06.1913:16
79. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי כט אייר, מד לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: במדבר, חמישי עם פירש"י. תהלים: קמ-קנ. תניא: אבל השכינה ... ־עג־ השמש בלבד.
עלית הנשמה היא שלש פעמים בכל יום בהג' תפלות, ובפרט נשמת הצדיקים דילכו מחיל אל חיל, ודבר ודאי, אשר בכל עת ובכל מקום קדוש היותם, נושאים רנה ותפלה בעד המקושרים אליהם ואל פקודתם ושומרים פקודיהם, ובפרט בעד תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, להושע בגשמיות וברוחניות.
זרוק חוטרא לאוירא אעיקרי'[ה] קאי. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהי'[ה] אצלם אותו ה"עיקרי'[ה]", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים העיקרי'[ה] מכוסה ונעלם בכמה לבושים, וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסוים ולקבוע לו זמני למוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.
אפשרויות ניהול
שליטא
05.06.1912:15
81. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
שבת ב סיון, מו לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: במדבר, שביעי עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: ובירידתה ... בשם שכינה.
א"א [אין אומרים] צדקתך. אנא בכח - דקבלת שבת - אומרים בלחש. ופרוש עלינו כו' - בקבלת שבת - בעמידה. בשנת תקפ"ט חל ש"פ [שבת פרשת] במדבר ה' בסיון. קודם הדלקת נרות של שבת אמר הצ"צ [הצמח צדק] מאמר שאו את ראש גו' אבותם. פי' [פירוש] שאו כפירוש הראב"ע [הרב אברהם בן עזרא] מענין כי תשא את ראש. וביאור הענין שע"י [שעל ידי] עבודת הארת הנשמה שבגוף, נעשה עלי'[ה] בראש ועצם הנשמה כמו שהיא למעלה והסביר כמה פסוקים ומאמרי זהר ומדרש. בשבת בצהרים אמר רבינו הדרוש וארשתיך לי לעולם וביאורו שנדפסו בלקו"ת [בליקוטי תורה]. ביום א דחה"ש [דחג השבועות] אמר רבינו את הדרוש וספרתם לכם וביאורו - שנדפסו בלקו"ת [בליקוטי תורה] ביום השני דחה"ש [דחג השבועות] בסעודת יו"ט [יום טוב] אמר רבינו את הדרוש והחכמה מאין תמצא, והוא ביאור השני בענין תספרו חמשים יום הנדפס בלקו"ת [בליקוטי תורה].
אפשרויות ניהול
שליטא
06.06.1914:48
82. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ג סיון, מז לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נשא, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: יח-כב. תניא: פרק נג. והנה ... ־148־ לי"ח.
כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם עחה"ש [ערב חג השבועות], לא היתה רוח אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] נוחה מזה. המעיין בשיטת תוד"ה [תוספות דבור המתחיל] תורה [שבת פט. א] יבין, שחה"ש [שחג השבועות] הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת [והשם יתברך] מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה [בראש השנה] ויום הקדוש דצום כפורים.
אפשרויות ניהול
שליטא
07.06.1910:40
83. האמרה היומית להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני ד סיון, מח לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נשא, שני עם פירש"י. תהלים: כג-כח. תניא: ובבית שני ... ־148־ ברתא.
חה"ש [חג השבועות] הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג, כדוגמת זמן התקיעות בר"ה [בראש השנה] ויום הקדוש דצום הכפורים.
יום שלישי ה סיון, עחה"ש, מט לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נשא, שלישי עם פירש"י. תהלים: כט-לד. תניא: וז"ש הינוקא ... במ"א.
ערב חג השבועות תקנ"ז אמר רבינו הזקן תורה: וקדשתם היום ומחר גו' וקדשתם היום ומחר זהו מלמעלה, אבל וכבסו שמלותם דאס דארף מען אליין. דאס איז געווען די גאנצע תורה. דער צ"צ [צמח צדק] האט מבאר געווען: וקדשתם איז געזאגט געווארן צו משה'ן, און אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, וואס זיי קענען הייליג מאכען דעם היינט און דעם מארגען, אבער מ'דארף דערצו וכבסו שמלותם - לבושי מחשבה דבור ומעשה, וואס דאס דארף מען אליין.
__תרגום___
ערב חג השבועות תקנ"ז אמר רבינו הזקן תורה: "וקדשתם היום ומחר גו'": 'וקדשתם היום ומחר' - זהו מלמעלה, אבל "וכבסו שמלותם" - זה צריך לעשות בכחות עצמאיים. זה היה כל ה'תורה'. וביאר ה"צמח צדק": 'וקדשתם' נאמר למשה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא - והם באפשרותם לקדש את היום והמחר; אך נוסף לזאת צריך "וכבסו שמלותם" - לבושי מחשבה דבור ומעשה, וזאת צריך לעשות בכוחות עצמאיים.
שבת שלום ומבורך וחג שבועות שמח
אפשרויות ניהול
שליטא
09.06.1921:49
84. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ו סיון, א דחה"ש ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נשא, רביעי עם פירש"י. תהלים: לה-לח. תניא: לקוטי אמרים .. הנקרא בשם ... ואחדותו ית'.
בשעת קריאת עשה"ד [עשרת הדברות] עומדים ופניהם אל הס"ת [הספר תורה], אין אומרים אקדמות. הסתלקות הבעש"ט [הבעל שם טוב] - ביום הרביעי א דחה"ש [דחג השבועות] תק"ך ומ"כ [ומנוחתו כבוד] במעזיבוש. אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] הזקן אמר ע"ז [על זה] - יום ד כ בכסלו תקנ"ט בפעטערבורג - ביום הרביעי נטלו המאורות
אפשרויות ניהול
שליטא
10.06.1914:17
85. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ז סיון, ב דחה"ש [בחו"ל] ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נשא, חמישי עם פירש"י. תהלים: לט-מג. תניא: שער היחוד ... כולא חד.
נשיאות כפים: כשאומרים תיבת יברכך - המתברך ראשו באמצע. ה' - מיסב ראשו לימינו, שהיא שמאל המברך. וישמרך - באמצע. יאר - לשמאלו שהיא ימין המברך וכו'. שלום - ראשו באמצע. אמירת רבש"ע [רבונו של עולם] - בשעה שהכהנים מנגנים דוקא, אבל כשאומרים התיבות צריך לשמוע. כשמנגנים ל"וישם" אומרים רבוש"ע [רבונו של עולם]... הצדיק. כשמנגנים לתיבת "לך" - ואם... אלישע. ל"שלום" - וכשם... לטובה. כשאומרים "שלום" - אומרים "ותשמרני ותחנני ותרצני". אדיר במרום אומרים אחר ענית אמן כשעדיין הטלית על פניו.
אפשרויות ניהול
שליטא
11.06.1911:53
86. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי ח סיון, אסרו חה"ש [בחו"ל] ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נשא, שישי. תהלים: מד-מח. תניא: פרק ב. והנה ... ־154־ אינו כן.
דער עולם הזה הגשמי איז א געמיש פון גינוניא של הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] [א צוזאמענקונפט וואו השי"ת [ה' יתברך] כביכול קומט זיך צוזאמען מיט דעם אדם בחיר הנבראים] און גנת אגוז [בגימטריא חטא]. און השי"ת [ה' יתברך] גיט א בחירה חפשית צום מענשען, אז דער מענש קען זיך אליין אויסקלייבען א וועג אין לעבען.
__תרגום___
עולם הזה הגשמי הוא תערובת "גינוניא" של הקב"ה (מקום מפגש, שבו השי"ת כביכול מזדמן עם האדם בחיר הנבראים) ו"גנת אגוז" ([אגוז=] בגמטריא חטא). והשי"ת מעניק בחירה חפשית לאדם, כך יכול האדם בעצמו לבחור דרכו בחיים.
די וועלט דארף האבען טהרת האויר. טהרת האויר איז נאר דורך אותיות התורה. די אותיות שבתורה זיינען א שמירה כללית און א שמירה פרטית. חלוקת השתא סדרי משנה [בעל-פה] איז א "ובלכתך בדרך"'דיקער. די משנה משניות וואס מען וועט חזר'ן וואו מען וועט זיין, אין וואס פאר א פלאץ מען וועט זיין, וועט באלייכטען די פארבינדונג פון ישראל מיט קוב"ה [קודשא בריך הוא]. משנה איז אותיות נשמה. עס איז זייער שווער צו געפינען די ווערטער אויסצודריקען דעם גרעסטען תועלת בעזה"י [בעזרת ה' יתברך] אין דער שמירה כללית און דער שמירה פרטית, וואס דער כסדר'דיגער חזר'ן משניות וועט בעזה"י [בעזרת ה' יתברך] בריינגען און עס פעלען אויס די ווערטער צו באשרייבען דעם גרויסען נחת רוח, וואס מען וועט פארשאפען דעם בורא עולם ב"ה [ברוך הוא].
__תרגום___
העולם זקוק לטיהור האויר. טהרת האויר היא רק ע"י אותיות התורה. האותיות שבתורה הם שמירה כללית ושמירה פרטית. חלוקת הששה סדרי משנה (בעל פה) היא קיום ה"בלכתך בדרך". המשנה-משניות שמשננים אותם איפה שנמצאים, בכל מקום שנמצאים - מאירים את הקשר של ישראל עם קוב"ה. משנה היא אותיות נשמה. קשה למצוא את הביטוי שיבטא את התועלת הגדולה ביותר, בעזה"י, בשמירה כללית ובשמירה פרטית, שמשיגים, בעזה"י, ע"י החזרה הסדירה של משניות; וחסרות המילים שיביעו את גודל נחת הרוח, שיגרמו לבורא עולם ב"ה.
אפשרויות ניהול
שליטא
13.06.1911:49
88. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון י סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהעלותך, פ' ראשונה עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: פרק ג. והנה ... אפס בלעדו.
רבינו הזקן ענה לאחד בהכנסו ליחידות: ...בני ישראל ווערען אנגערופען נרות. א נר איז כלול פון כלי פתילה שמן ואש. מען מוז אבער אנצינדען דעם אש און דעמאלט איז דאס מאיר. בא דיר איז א גוטער נר, אבער עס פעלט דיר דער אנצינדער. דורך הכאה בכח אין דעם אבן של נפש הבהמית, געהט ארויס א ניצוץ אש, וועלכער צינדט אן דעם אש אלקי.
__תרגום___
רבינו הזקן ענה לאחד בהכנסו ליחידות: ...בני ישראל קרויים נרות. נר כלול מכלי, פתילה, שמן ואש. אך חייבים להצית את האש ואז הוא מאיר. הנר שבך הוא טוב, אך חסר לך מי שידליקו; ע"י הכאה בכוח באבן של נפש הבהמית, ניתז ניצוץ אש, שהוא מצית את האש האלקי.
אפשרויות ניהול
שליטא
14.06.1909:44
89. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני יא סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהעלותך, שני עם פירש"י. תהלים: ס-סה. תניא: והמשל ... ־156־ ואפס בלעדו.
משיחות אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: אין דער עבודה פון עבודת ה' ע"ד [על דרך] החסידות, זיינען פאראן אלע מדריגות... די דרגא פון מת באדארף קיין סך הסבר ניט האבען. עס איז אבער אויך פאראן - ת"ל [תודה לא-ל] - תחית המתים אין עבודה רוחנית. א מת איז קאלט, עס איז ניטא אזא קאלטע זאך ווי שכל הטבעי און שכל אנושי, און ווען דער שכל הטבעי פארשטעהט א השגה אלקית און די מדות שבשכל ווערען נתפעל און גערירט פון דעם געשמאק שכלי, איז דאס דער אמת'ער תחית המתים.
___תרגום__
משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: בעבודת ה' ע"ד החסידות, קיימים כל הדרגות ... דרגת המת אינה זקוקה להסבר רב. אך קיים גם - תודה לאל - תחיית המתים בעבודה רוחנית: מת הוא קר; לא קיים דבר קר כל-כך כמו השכל הטבעי והשכל האנושי, וכשהשכל הטבעי משיג השגה אלוקית, והמדות שבשכל מתפעלים ומתרגשים מהתענוג השכלי - הרי זה תחיית המתים האמיתי.
שיעורים: חומש: בהעלותך, רביעי עם פירש"י. תהלים: סט-עא. תניא: פרק ד. כי ... ־עט־ להטיב.
הצ"צ [הצמח צדק] חבר כמה נגונים, למודו היה בקול ונגון, ולפעמים היה מפסיק באמצע למודו, או כתיבתו דא"ח [דברי אלקים חיים] או שו"ת [שאלות ותשובות], ומנגן איזה ניגון. אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] סיפר, אשר מקול ניגונו של הצ"צ [הצמח צדק] היה יודע במה הוא עסוק באותה שעה.
אפשרויות ניהול
שליטא
17.06.1914:11
91. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי יד סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בהעלותך, חמישי עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: והנה כמו ... ־158־ ליש.
בלבישת טלית קטן בבוקר בידים נקיות ובמקום שמותר לברך, מברכים "על מצות ציצית" - כיון שאין בט"ק [בטלית קטן] שלנו שיעור עיטוף. אם אסור לברך, אזי קודם התפלה - אם אינו לובש ט"ג [טלית גדול] - ימשמש בד' ציציותיו ויברך אז.
בתחילה היה רבינו הגדול אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אח"כ [אחר כך] נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אח"כ [אחר כך] השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שבתורה אור ולקו"ת [ולקוטי תורה], אח"כ [אחר כך] ארוכים מעט יותר ונקראו "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך.
אשכול 23611
