פרשת ויקהל
בתחילת פרשתנו התורה מספרת, שמשה הקהיל את כל ישראל ולימד אותם את הלכות שבת. חז"ל מציינים את העובדה שזה המקום היחיד בתורה שבו נאמר כי משה הקהיל את ישראל: "מתחילת התורה ועד סופה, אין בה פרשה המתחילה שנאמר בראשה 'ויקהל', אלא זו בלבד".
המדרש אומר שזו הייתה הוראה מיוחדת של הקב"ה למשה: "עשה לך קהילות גדולות, ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת...
מדוע הקהיל משה את בני-ישראל דווקא כדי ללמדם את הלכות שבת, ולא מיד לאחר מתן-התורה? הדעת נותנת שהפרשה הראשונה לאחר מתן-התורה הייתה צריכה להתחיל ב"ויקהל".
אלא ש'הַקְהָלָה' עניינה חיבור והתאחדות, והיא נחוצה דווקא כשיש מצב של פירוד. במעמד הר-סיני עמדו בני-ישראל בתחושת אחדות מופלאה, "כאיש אחד בלב אחד", ולכן לא היה צורך בפעולה מיוחדת של "ויקהל". רק לאחר שחטאו בחטא העגל, שגרם ירידה רוחנית גדולה ופירוד – היה צורך בהקהלת בני-ישראל ובחיבורם יחדיו.
לכן ה"ויקהל" היה דווקא כאשר מסר משה לבני-ישראל את הציווי "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". טבעה של האש לפורר ולהפריד, הפך טבעם של המים לקרב ולדבק, וזה הזמן שצריך להבטיח את האחדות והחיבור.
שבת שלום!
אשכול 23615