ב"ה שלום וברכה
*הלכות ומנהגי פורים אדר* תשעט
א. *משנכנס אדר מרבים* לכן יש להשתדל בחודש זה להרבות בעניינים שמביאים את האדם לשמחה, להתבונן בכל הטוב שהעניק לנו הבורא ולהתמקד בחלק הטוב והחיובי של החיים, את הכח לשמוח אפשר לשאוב על ידי שמרבים בתורה ובמצות שבהם נאמר בהם "פקודי ה' ישרים משמחי לב". החיבור לבורא מביא לאדם שמחה כנאמר *"עוז וחדוה במקומו"* ובמיוחד ראוי להתרחק ממחשבות שליליות הגורמות לאדם את היפך השמחה.
האדם השמח פועל שהבורא יעניק לו את הסיבות לשמוח.
ב. בשבת שלפני פורים קוראים פרשת *זכור* בנוסף לפרשת השבוע (ויקרא), לדעת רוב הפוסקים החיוב לשמוע פרשת זכור הוא מהתורה. ראוי שגם נשים תלכנה לבית הכנסת לשמוע פרשת זכור וראוי לחנך גם את הקטנים לכך.
*תענית אסתר*
ג. ביום רביעי יג׳ אדר חל תענית אסתר, התענית היא זכר למנהג להתענות בעת המלחמה כדי להזכיר שה' מושיע את ישראל בעת צרה.
*מי פטור מהתענית*
ד. חולה אף שאין בו סכנה, נשים בהריון ונשים מניקות, חתן וכלה ובעלי הברית שהם: אבי הבן, המוהל והסדק פטורים מתענית זו.
*זכר למחצית השקל*
ה. לפני תפילת מנחה בתענית אסתר נוהגים לתת זכר למחצית השקל, ערך מחצית השקל היום הוא כ20 ש"ח. למנהג האשכנזים (רמ"א סימן תרצד) נותנים 3 מטבעות של "חצי" הנהוגים באותו מקום. נותנים עבור כל בני הבית כולל ילדים שהגיעו למצוות, יש הנוהגים לתת גם עבור הילדים הקטנים.
*קריאת מגילה*
לאחר תפילת ערבית קוראים את מגילה. כולם חייבים בשמיעת המגילה בלילה וביום, (גם נשים) ראוי לשמוע אותה ברוב עם בבית הכנסת, ויש לחנך גם את הילדים לשמוע.
*ברכת שהחיינו*
ו. הספרדים מברכים "שהחיינו" רק בלילה ולכן צריכים לכוון בשמיעת הברכה בלילה לפטור גם את מצוות משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. האשכנזים מברכים "שהחיינו" גם בבוקר ולכן יכוונו על כך רק בבוקר.
*שמיעת המגילה*
ז. חובה לשמוע כל מילה מהמגילה, נמנם באמצע, או שדיבר לא יצא. לכן ראוי אם הדבר אפשרי להקשיב מתוך מגילה כשרה כדי שאם לא ישמע מילה ישלים בעצמו מתוך המגילה.
ח. אדם ששמע כבר מגילה, וקורא מגילה עבור נשים, לדעת הרמ"א (אשכנזים) האישה מברכת "לשמוע מגילה" ויש הסוברים שמברכות כרגיל על מקרא מגילה, ולדעת הבן איש חי לא מברכות כלל.
ט. בשמיעת מגילה דרך רמקול, טלפון וכדו׳ לא יוצאים ידי חובה משום שאז לא שומעים את קולו של הקורא אלא קול חדש שנוצר רך גלי הקול.
*משלוח מנות*
י. מצוות משלוח מנות מתחילה *ביום* פורים ולא בלילה, החיוב חל על כל מי שהגיע לגיל מצוות כולל נשים וראוי לחנך לכך גם ילדים. החובה לשלוח לפחות לאדם אחד שתי מנות אוכל, או מאכל ומשקה, שולחים איש לרעהו ואישה לרעותה.
*מתנות לאביונים*
יא. מתנות לאביונים נותנים מתנה לשני אביונים ביום פורים, וראוי להדר שתהיה מתנה חשובה.
*סעודת פורים*
יב. מצוה להרבות בסעודת פורים, לאכול פת ובשר ולשתות יין יותר מרגילותו עד שישתכר וירדם בשכרותו. אם קשה לו לשתות ישתה מעט יותר מרגילותו וישן מעט כדי לקיים מה שאמרו חז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בן ארור המן לברוך מרדכי".
סעודת פורים עושים ביום, עדיף לאחר תפילת מנחה, גם הנשים חייבות בסעודת פורים.
*על הניסים*
יג. ביום הפורים אומרים "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון, לא אומרים הלל ביום פורים כי היום נקבע למשתה ושמחה ולא להלל והודאה כמו בחנוכה, וזאת משום שעיקר הנס הוא הצלת הגוף שהמן רצה להשמיד וכו׳ ח"ו, לכן מציינים את החג בסעודה.
*קריאת התורה*
קוראים בתורה פרשת "ויבוא עמלק" משום שהמן הרשע היה מזרעו של עמלק.
יד. את חג הפורים חוגגים בי"ד וט"ו אדר (חמישי ושישי), בערים שלא היו מוקפות חומה מימי יהושוע בן נון (פרוזים) שהם כמעט כל ערי ישראל, חוגגים ביום י"ד אדר. בירושלים שהיא מוקפת חומה בודאות בזמן יהושוע קוראים בט"ו אדר, כפי שהיה בשושן הבירה, ערים שיש ספק אם היו מוקפות חומה כמו: יפו, טבריה, עכו ולוד, קוראים יומים. בי"ד עם ברכה ובט"ו ללא ברכה, אומרים על הניסים בשתי הימים וכן שולחים משלוח מנות ונותנים מתנות לאביונים וסעודת פורים בשתיהם.
בכל הערים לא אומרים תחנון, ואסורים בתענית והספדים בשתי הימים.
*עשיית מלאכה*
טו. מעיקר הדין מותר לעשות מלאכה ביום הפורים והדבר תלוי במנהג המקום, אך העושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם.
ניתן לתרום את זכר למחצית השקל לרדיו מבשר טוב www.770tv.org העוסק בהפצת מעיינות התורה והחסידות ובשורת הגאולה שנשמע ונתבשר ב"ה תיכף ומיד ממש על ביאת משיח צדקנו גאולה שלימה
בשורות טובות. ופוריםשמח
אשכול 23645