חג פורים
התקופה שבה אירע נס פורים הייתה אחת התקופות המשגשגות ביותר ליהודים בתוך זמן הגלות. היהודים הגיעו לעמדות בכירות בממשל. מרדכי, ראש הסנהדרין, היה משרי המלוכה שבשער המלך; אסתר, המלכה, הייתה יהודייה.
לכאורה לא הייתה שום תקופה בזמן הגלות, שבה היו היהודים יכולים להיות בטוחים לגמרי, כבימי אחשוורוש. בפועל אירע ההפך הגמור: דווקא כאשר בדרך הטבע היו היהודים בטוחים כל-כך, נחתה עליהם הגזֵרה הנוראה מכול – "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים... ביום אחד".
נשאלת אפוא השאלה, איך ייתכן שממצב טבעי בטוח כל-כך תתפתח גזֵרה נוראה כל-כך?
הגמרא אומרת, שהגזֵרה נגזרה משום שהיהודים נהנו מסעודתו של אחשוורוש. מכאן עולה, כי הקיום היהודי ודרכי הטבע הם שני דברים נפרדים. גורלם של היהודים אינו נקבע על-פי כללי הטבע, אלא הוא תלוי בקיום התורה והמצוות. מצד דרכי הטבע לא היה אז מקום לגזֵרה, אך ברגע ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע", ונכשלו במאכלים אסורים ובניסיון להתבולל בקרב העמים שסביבם, מיד בא דבר בלתי-צפוי לגמרי.
גם דרך ההצלה מבהירה אותו לקח: ביטול הגזֵרה לא היה בדרך הטבע כלל. אסתר הורתה למרדכי לפעול פעולה רוחנית של צום ותשובה: "לך כנוס את כל היהודים... וצומו עליי... שלושת ימים לילה ויום". אסתר עצמה צמה גם-כן שלושה ימים, אף שצום קשה כל-כך פגע בדרך הטבע בסיכוייה לשאת חן בעיני המלך.
אך מרדכי ואסתר ידעו כי כשם שהגזֵרה לא נחתה בדרך טבעית, כך גם הישועה תבוא מלמעלה, ודרכי הטבע אינן אלא לבוש שדרכו תבוא הישועה האלוקית.
פורים שמח!
אשכול 23646