החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
(מועתק מויקיטקסט, לא מתחילת הפרק)
{הערות שלי בסוגריים מסולסלים}
ובמדרש (תנחומא תזריע) שאל טורנוסרופוס הרשע {את רבי עקיבא}: איזה מעשים נאים {יותר} של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו {רבי עקיבא}: של בשר ודם. אמר לו טורנוסרופוס הרשע: ראית {תראה את} השמים והארץ, יכול האדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי {אל תביא לי דוגמא} בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין {הבריות} שולטים עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין {בין} בני אדם. אמר לו {טורנוסרופוס הרשע}: למה אתם מולים{עושים ברית מילה לבניכם}? אמר לו {רבי עקיבא}: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו רבי עקיבא {דוגמא מ-} שבלים וגלוסקאות { =לחמניות}. אמר לו טורנוסרופוס הרשע: אם הקדוש ברוך הוא רוצה במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה טיבורו { =חבל הטבור} יוצא עמו, והוא תלוי בבטנו ואמו {או המיילדת} חותכתו{? כלומר: מילה אינה ההליך הכירורגי היחיד הנדרש עבור תינוק שנולד, המציאות הנבראת אינה מושלמת}. ומה שאתה אומר {שואל} למה אינו יוצא מהול {כלומר: מדוע הקב"ה לא ברא ישר את התוצאה הרצויה לו?}, שלא נתן הקדוש ברוך הוא המצוות אלא לצרף {לזכך, כמו צורף שמזכך כסף לנישמכין ממנו כלי-כסף} האדם בהם, לכך אמר דוד {פסוק בתהילים}: כל אמרת אלוה צרופה. עד כאן {דברי המדרש, מכאן מבאר המהר"ל:}
וביאור זה: כי טורנוסרופוס היה סבור כי מעשה האדם פחותים {בחשיבותם} מן מעשה הטבע, במה {שהרי} שהטבע פועל אלוהי {פעולה של אלוקים (פועל - עם פתח ב-ע')}. לכך {לכן} אמר שהמילה {חסרון הערלה} היא יותר פחותה מן העורלה, שהיא {הערלה} מעשה הטבע שפועל השם יתברך, ואילו המילה {המקום לאחר הסרת הערלה, היא} מעשה האדם. והשיב לו {רבי עקיבא} שאין הדבר כך, כי מעשה האדם, (במה שהוא פועל) {שעשה אותו } האדם שהוא בעל שכל, {חשוב} יותר במדרגה מן הטבע, שהוא {תוצאה של} כוח חומרי בלבד. וכמו שהוכיח לו מן החטים שהוא פועל הטבע, והוא חסר {לא מושלם} עד שיושלם על ידי אדם השכלי, שמזה תראה כי פועל השכל הוא על הטבע {מייקי: ולא פועל הטבע על השכל}.
והוסיף עוד {טורנוסרופוס הרשע} לשאול: 'אם כן למה אין התינוק יוצא מהול' {מ}אחר שהשם יתברך חפץ במילה ואינו רוצה כלל בעורלה {אז למה בכלל היא נבראה}? {ומבאר המהר"ל:} כי עדיין חשב {טורנוסרופוס:} אף כי פועל האדם הוא יותר במעלה {אפילו אם נאמר שמעשה האדם נעלים בחשיבותם} במה שהוא פועל {שהרי עשה אותם} האדם בעל שכל, מכל מקום אין לומר שפועל הטבע הוא בחסרון {שיש היבט שלילי בפעולת הטבע}, ואם היה חפץ במילה, והערלה היא רע, אם כן למה לא השלים השם יתברך את הטבע ויצא התינוק ממעי אמו מהול{?}. ודבר זה לא יספיק התשובה מן החיטים, שאף כי הגלוסקא - פּעַל בעל שכל {הושקע באפייתו שכל, הוא לא תוצאת פעולה טבעית גולמית - ולכן} יותר נבחר, מכל מקום גם השיבולים שהם מעשה הטבע טובים, רק {אלא ש}פּעַל בעל השכל יותר משובח. אבל אין לומר שפּעַל הטבע הוא חסר {שיש משהו בטבע שהוא שלילי, מכרית את עצמו}.
ועל זה השיב {רבי עקיבא}, כי בודאי פּעַל הטבע הוא חסר גם כן {יש היבט שלילי במעשה הטבע כמו שהוא}, כמו שתראה כי {ראיה לכך:} התינוק יוצא עם הטבור, והאם צריכה לחתכו {ואם לא יכתכו - התינוק ימות}, עד שתראה מזה כי הטבע אין בו השלמה {יש בו היפך השלמות}. ואם כן, אין זה קשיא {קשה} {זה} שיוצא התינוק עם הערלה, כי אין פועל הטבע בשלמות {כלומר: פעולת הטבע אינה מושלמת}. כי אלו היה פועל הטבע בשלמות, לא היה {אפשרות של שינוי במעשה הטבע}, שהדברים אשר בהם השלמות אין שינוי בהם {מה שמכונה בסלנג: 'סוף הדרך'}. אבל אין בו {בטבע} השלמה בפרט {ביחס} אל האדם השכלי, שיש לו מעלה על הטבע מצד השכל.
ובמדרש עוד: (ב"ר פ' י"א) כל מעשה ששת ימי בראשית צריכים עשייה אחרת, כגון: חטים צריכים לטחון, החרדל צריך להמתיק, התורמוס צריך להמתיק. עד כאן.
וכל זה מפני כי אין פּעַל הטבע בעל השלמה בעצמו {ביחס} אל האדם שיש בו השכל, שהוא {נעלה} על הטבע, וזהו מדרגת הטבע כמו שאמרנו. ולפיכך כל אשר נברא בששת ימי בראשית אין השלמה בו {ביחס} אל האדם. ולכן אין זה שאלה אם נברא התינוק בלא מילה, שזה { =הבריאה} שייך אל פּעַל {פעולת} הטבע במה שהוא פּעַל חסר {לא מושלם}, ואינו במדרגת ההשלמה {ביחס} אל האדם השכלי. ואילו {היה} נברא האדם בשלמות כאשר יצא מבטן אמו, אם כן היה האדם טבעי בלבד {בלא שכל}, ולכך {לכן} נתנה לו המילה, שהיא השלמתו, ביום השמיני. כי כל השלמת האדם על הטבע {מעל הטבע, מתייחס אל המספר-8 כמספר המבטא מדרגה שמעל הטבע, ולא כאן המקום להרחיב על כך}. לכן המילה שהיא השלמתו והיא על הטבע שקולה כנגד כל התורה.
{ומסיים המהר"ל את הפרק:}
ואל תאמר כי יהיה חס ושלום בפועל השם יתברך דופי, אין זה כך, {אלא} רק הכל הוא בחכמה, לפי {כפי} אשר ראוי לעולם אשר יש בו הויה והפסד {כלומר: דברים קיימים, נוצרים, ודברים שחולפים מן העלם (נפסדים ממנו)}, אשר אינו בעל השלמה {אינו שלם} ובפרט {ביחס} אל האדם השכלי, שה{מימד ה}שכלי הוא {מ}על הטבע, ולכך {ולכן ביחס} אל האדם אין הטבע בעל השלמה {שלם} כי צריך לתקן {להכין} מזונות שלו: החטים לטחון והטבור לחתוך והערלה למילה.
{סוף הפרק דן במעלת המצוות}
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%...
אשכול 23651
