האם היה סיכוי לנביא לגרום לשינוי התנהגות? מה אנו יכולים ללמוד מכך היום?
בהפטרה השבוע (שקריאתה נדירה) אנו לומדים על עימות בין התפיסה הדתית-היסודית שהתקיימה אז: ״היכל ה׳ היכל ה׳ היכל ה׳ המה״, לאמור: לא יהיה חורבן כי הקב״ה לא יחריב את ביתו. זו נחשבה כיסוד האמונה, כדבקות בקב״ה, כהליכה בדרך הנכונה מאוד. ובין טענת הנביא: ״המערת פריצים היה היה הבית הזה?!״, לאמור: המקדש יחרב, כי אין הוא משמש עוד כמקדש, אלא כמקום המכנס את הגנבים והנואפים, הפוגעים והרוצחים.
אנו למדים (מפרק כ"ו בירמיה) שלא זו בלבד שדבריו כלל לא התקבלו, אלא שהוא הואשם בנבואת שקר, שכן לא ייתכן שהוא נשלח על ידי הקב״ה לבשר מסר חתרני כזה, ובקושי הצילו אותו.
ואנחנו? מה אנו יכולים ללמוד מכך? מאחרי מי היינו מתייצבים *אז*, ומה נכון לעשות *היום*?
אשכול 23653
