פרשת מצורע
בפרשה הקודמת למדנו על דיני הטומאה והטהרה של אדם, של כלים ושל בגדים. אלה דברים מוחשיים, ואפשר להבין שיכול להיות בהם מצב של טומאה וטהרה. אך האם גם באוויר עצמו יכול להיות מצב של טומאה וטהרה? לכאורה האוויר אינו נתון לשליטה אנושית, ואיך ייתכן שהאדם יוכל לטמא את האוויר או לטהר אותו? אולם למעשה גם האוויר יכול להיטמא, וכל מה שנמצא בחלל האוויר הזה נטמא אף הוא.
בפרשתנו אנו לומדים על טומאת הבית, שמטמאת את כל מה שנמצא בבית. התורה גם מנחה אותנו כיצד לטהר את האוויר – על-ידי החלפת האבנים שבהן הופיע הנגע באבנים חדשות, ובהן לבנות את הבית מחדש, ואז יחזור האוויר להיות אוויר טהור.
כל זה קיים גם בעולמו הרוחני של האדם. אנחנו נדרשים לשמור על טהרת המעשים, הדיבורים והמחשבות שלנו, אך בזה לא דיי. עלינו לשמור גם על טהרת האוויר – האקלים הרוחני שבתוכו אנחנו חיים.
יהודי יכול להקפיד על כל המצוות המעשיות של התורה. הוא אוכל מאכלים כשרים, מתגורר בבית שקבועות בו מזוזות כשרות וכו'. כל פרט בהתנהגותו, שאפשר להצביע עליו, נעשה על-פי הוראות התורה. ועם זה הוא עלול להיות ספוג כולו ב'אוויר' שלילי.
לכאורה אפשר לשאול – אם ההתנהגות המעשית היא על-פי התורה, במה חשיבותו של ה'אוויר'? אלא כשאדם נושם אוויר מזיק, גם אם הוא אוכל ושותה דברים בריאים, בסופו של דבר בריאותו תיפגע.
יהודי צריך לבנות סביבו 'אוויר' טהור – אקלים רוחני שבו הנחות-היסוד נובעות מהשקפת-עולם יהודית טהורה. עליו להיזכר באבותיו, שלא היו שקועים בהבלי העולם, אלא גם המאוויים הפנימיים שלהם היו בדברים רוחניים, בענייני אמונה, תורה ועבודת ה'. וכאשר ה'אוויר' יהיה טהור – יתגלה בו עצם נשמתו ויאיר את כל מעשיו, דיבוריו ומחשבותיו.
שבת שלום!
אשכול 23702