לשון הרע : תועלת
כוונה לתועלת
על פי הכלל שמוטב לו לאדם להינזק מבחינה חברתית או כספית ובלבד שלא ידבר לשון הרע,
נראה לכאורה שאין כל הצדקה הלכתית לדיבור לשון הרע כשמכוונים לתועלת ,
אם כן מדוע מתירה ההלכה דיבורים כאלו כשמכוונים לתועלת ?
ראינו שכל אופני לשון הרע מסווגים לשני סוגים,
א. דברי גנאי
ב. דברים העלולים להזיק לאדם.
אסור לדבר בגנות הזולת באשר יש כאן התרכזות במגרעותיו של אדם או בהתנהגותו השלילית .
יש פעמים שבהן ברור שהדיבור על חסרונותיו של אדם עשוי להביא תועלת ורצוי לנקוט בו.
דבר זה נכון במצבים הבאים :
כשמנסים לעזור לאדם שעליו מדובר או כשמנסים להגן על אחרים מפני אותו אדם.
במצבים אלו למרות שיש להזכיר חסרונות או התנהגות שלילית אין הדיבור הזה נחישב כלשון הרע,
דיבור מזיק הוא בגדר לשון הרע , דיבור לתועלת איננו לשון הרע.
ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 40 , י' אייר
אשכול 23779