חג השבועות הוא חג המציין את היום בו קיבלנו את התורה בהר סיני. הוא נחשב לחג תנכ"י, מדליקים בו את נרות החג ועורכים סעודות חגיגיות גם בלילה וגם ביום. לפניכם רשימת מנהגים נוספים היחודיים לחג השבועות.
לימוד בליל שבועות בלילה הראשון של חג השבועות, יהודים ברחבי העולם מקיימים מסורת בת מאות שנים ומקדישים את הלילה ללימוד תורה, והכנות לקבלת התורה מחדש.
אחת הסיבות למנהג: בבוקרו של יום מתן תורה, עם ישראל היה עדיין שקוע בשינה וה' בכבודו ובעצמו היה צריך לבוא ולהעיר אותם. כדי לכפר על טעות זו, קיבלו היהודים על עצמם שלא לישון בלילה זה.
עשרת הדברות
יום חג השבועות הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה על הר סיני, לפני למעלה משלושת אלפים שנה. כל נשמות בני ישראל – אני אתה ואת, הסבים שלנו והסבים שלהם (וכן הלאה) עמדו למרגלות הר סיני כדי לקבל את התורה מאת ה' בעצמו.
השנה בחג השבועות, בואו לבית הכנסת יחד עם כל משפחתכם כדי לשמוע שוב את עשרת הדברות ולחזק את בריתנו עם האלוקים.
מכיוון שכל עם ישראל נכח במעמד הר סיני, יש לעשות כל מאמץ כדי להביא את כל המשפחה – אפילו תינוקות – למעמד קריאת עשרת הדברות.
מגילת רות בתי כנסיות רבים נוהגים לקרוא במהלך החג את "מגילת רות", המתארת את סיפורה של רות, גיורת מואביה שהצטרפה לחיק העם היהודי.
קיימות מספר סיבות למנהג זה:
א) שבועות הוא יום ההולדת, וכן יום הפטירה, של דוד המלך, שהגיע מזרע רות ובעלה – בועז.
ב) אירועי הקציר המתוארים במגילת רות תואמים את חג השבועות המכונה גם בשם חג הקציר.
ג) רות היתה גיורת שקיבלה על עצמה את חוקי התורה בלב שלם. בחג השבועות כולנו נחשבים במובן מסויים כ'גרים' המקבלים על עצמם את עול התורה מחדש בשמחה.
לחצו כאן וקיראו את סיפורה המרתק של רות, האלמנה שזנחה את הכול למען היהדות
אכילת מאכלי חלב מנהג עתיק (וחביב) נוסף הוא אכילת מאכלי חלב.
להלן סיבות שונות למנהג זה:
* בחג השבועות היו מביאים אל בית-המקדש את "שתי הלחם", קרבן המורכב משתי לחמים. כדי לציין זאת, אנו אוכלים במהלך החג שתי ארוחות: הראשונה ארוחה חלבית, ולאחריה (לאחר הפסקה מתאימה – ראה כאן) ארוחה בשרית.
* במתן תורה ניתנו לעם היהודי חוקי הכשרות. מכיוון שהתורה ניתנה בשבת, לא ניתן היה לשחוט בהמות לאכילה ולפיכך העם הסתפק במוצרי חלב.
* התורה נמשלה לחלב המזין את הנפש. כמו-כן, הגימטריא של "חלב" היא 40, כנגד 40 יום ששהה משה בהר סיני.
לחצו כאן למתכונים מיוחדים למאכלי חלב לחג השבועות.
קישוטי פרחים מכיוון ששבועות הוא חג הקציר, ישנם הנוהגים לקשט את הבית ואת בית-הכנסת בפרחים ובפירות. בנוסף לכך, חכמינו זכרונם לברכה מספרים כי לקראת מתן תורה הר סיני התכסה כולו בירוק.
חשוב לסיים את סידור הפרחים עוד בערב החג, כדי לשמור על קדושת המועד.
בשבועות, בואו לבית הכנסת!
חג השבועות שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות
מקור: beitchabad.com
שליטא
07.06.1912:34
1. מהלכות החג להשנהבתגובה להודעה מספר 0
מה זה "יַקְנֶהַ"ז"?
4 תזכורות חשובות לקראת החג שמתחיל עם צאת השבת
1. מאוחר זה טוב
בכל יום שישי אנו מדליקים את נרות השבת לפני שהשמש שוקעת והשבת מתחילה, כדי לקבל את פני השבת מוקדם ו"להוסיף מחול על הקודש". כך אנו עושים גם בנרות החג, כאשר הוא יוצא באמצע השבוע.
אבל כאשר החג מתחיל במוצאי שבת, אסור להדליק את הנרות לפני שהשבת יוצאת ולכן מדליקים את הנרות מאוחר יותר עמוק בתוך ערב החג, לאחר שהלילה מחשיך לחלוטין והכוכבים כבר מנצנצים ברקיע. לפני שמדליקים את הנרות יש לומר את המילים "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ".
לחצו כאן כדי לדעת את זמני הדלקת הנרות אצלכם.
2. מאש לאש
בחג אסור להדליק אש חדשה וגם לא לכבות אש דולקת. את נרות החג מדליקים באמצעות העברת אש מאש דולקת, ומניחים לגפרור או הנר שבאמצעותו מדליקים את הנרות לִכבות מעצמו.
כאשר החג מתחיל מיד עם צאת השבת, כדאי להדליק ביום שישי נר גדול, שבוער יותר מ24 שעות, כדי שממנו יהיה ניתן להדליק את נרות החג במוצאי שבת. אם לא הדלקתם נר או שהוא כבה במהלך השבת, תצטרכו להשיג אש ממקום אחר אבל אין להדליק אש חדשה.
3. לא מכינים משבת ליום טוב
השבת קדושה יותר מהחג ולכן אסור להכין דברים ביום השבת עבור החג.
אין לערוך את השולחן ולהתכונן לסעודת החג לפני צאת הכוכבים של מוצאי שבת.
כמו כן, אם רוצים לרחוץ את הכלים או לטאטא את הרצפה, צריך לעצור ולבדוק: האם עושים את זה בשביל שיהיה יותר נעים עכשיו, בשבת, או בשביל לכבד את החג שיתחיל בערב? אם זה בשביל החג, צריך להמתין עד שתצא השבת (אחר צאת הכוכבים) כדי לעשות זאת.
4. "יקנה"ז" ובין קודש לקודש: הקידוש המיוחד של החג שהוא גם הבדלה
הקידוש של ליל החג הוא גם ההבדלה של מוצאי שבת ויש לה נוסח מיוחד שמשלב בתוכו את הקידוש עם ההבדלה וכולל בסך הכל 5 ברכות שנאמרות ברצף.
כדי שנזכור את הסדר הנכון של הברכות, חז"ל קבעו לנו סימן שהוא ראשי-תיבות של הברכות:"יַקְנֶהַ"ז". הנה ההסבר המלא לראשי התיבות:
י' – יין. הברכה הראשונה שעושים היא ברכת "בורא פרי הגפן" על היין.
ק' – קידוש. לאחר מכן מגיע תורה של ברכת "מקדש ישראל והזמנים" שהוא הקידוש של החג.
נ' – נר. הברכה הבאה היא ברכת "בורא ממאורי האש" שאותה מברכים במוצאי שבת, אבל במקום להביא 'נר הבדלה' קלוע ולקרב את האצבעות, רק מביטים על נרות החג שהודלקו מקודם, מבלי לקרב אותם.
ה' – הבדלה. אמנם זהו מוצאי שבת וצריך לעשות הבדלה, אבל מן השבת לא יוצאים ליום חול אלא ל'יום-טוב' שגם הוא יום קדוש. לכן עושים 'הבדלה' מיוחדת שמדגישה את ההבדל בין הקדושה של שבת לקדושה של החג ומסיימת במילים: "ברוך אתה ה', המבדיל בין קודש לקודש".
ז' – זמן. הברכה האחרונה היא 'ברכת הזמן' הלא היא ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיעו לזמן הזה" שאותה מברכים לכבוד החג.
אשכול 23835
