החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
שהאדמו'ר הזקן נאסר כל החסידים חילקו בניהם תפקידים, מה עושים עכשיו.
אחד החסידים הגדולים (הרב מיאסי) הלך לקנות כמות עצומה של
'תפוחי אדמה'
החברים שלו חשבו שהוא מתכנן איזה עסק כדי לאגור כסף להצלה.
והוא באמת התחיל לייצר 'משקה'.
אבל המוזר הוא לא מוכר ? ולא פותח בית מרזח.
בסוף שאלו אותו מה הוא עושה? והוא ענה :
"הרי בודאי בלי שום ספק הרבי תכף יצא כמו שהוא הבטיח, ותיהיה שמחה וגאולה, וכולם יחפשו 'משקה' כדי להרים 'לחיים' ולחגוג.
אז אני דבר ראשון מכין את 'המשקה' לשמחה. ולאחר מכן נעשה
עוד דברים...
הסיפור הזה מעלה חיוך אבל הוא 'עמוק' ביותר, עומד חסיד ברוסיה הקומניסטית
שהרבי שלו תחת אישום כבד מאוד וגזר דין, והוא כה מאמין בדבריו של רבו ובכוח החסידות שזה גורם לו לא רק להאמין רוחנית
אלא גם לפעול פה ולתכנן את השמחה של השחרור.
ותכל'ס הוא באמת צדק 
השבת שלנו מספרת לנו סיפור מיוחד, הסטורי-נצחי שנוגע בנו בכל הרבדים.
הפרשה שלנו היא "שלח" והיא מספרת על המרגלים ששולח משה רבנו,
12 אנשים גדולים ומובחרים מכל שבט.
בסופו של דבר 10 מתוכם חוזרים מהשליחות ומפחידים את עם ישראל.
העם חושש להכנס לארץ בעקבות הסיפור, ויום חזרת המרגלים מקבלת תפנית מיום גדול של שמחה ליום כואב ועצוב, דרך אגב תאריך היום הזה הוא ט' באב.
מה קורה תכל'ס בסיפור המורכב הזה ?
אפשר לשאול כבר בהתחלה למה בכלל משה שולח מרגלים ?
הרי ישנו ציווי והבטחה אלקית להכנס לארץ .
ישנם כמה הסברים אבל אולי המיוחד בהם, הוא שמשה רוצה שעם ישראל יכנס לארץ מהבחירה שלו החופשית, שהעם יהיה שותף,
משה לא שולח מרגלים, המילה מרגל בכלל לא מופיעה בפרשה, משה שולח אנשים 'לתור' את ארץ כנען, משה בעצם שולח תיירים.
הוא רוצה שהם יספרו באופן אובייקטיבי מה הם רואים שם.
אבל זה לא קורה והאנשים ששולח משה באמת פועלים כמו מרגלים,
הם מנסים לא רק לראות אלא גם להסיק מסקנות לפי הרצון האישי שלהם.
למה באמת אנשים כאלו גדולים בשליחות קדושה טעו?
המרגלים באמת היו גדולים, בעלי הבנה, והסתכלות רחבה.
הם הבינו שתכף הולכים לעזוב את המדבר ולהיכנס לארץ.
הם ידעו שבמדבר הכול ניסי והם מחוברים לאלקות באופן טבעי.
הם טענו " שהארץ אוכלת יושביה" - הארציות תאכל אותנו, או יותר עמוק, הארציות תחדור בנו כמו אוכל ותעשה חלק מאיתנו.
הם עוד טענו: במדבר השיטה האלקית היא ניסית מעל הטבע, בארץ השיטה היא טבעית אנחנו נאבד את הרוח.
הם לא פחדו מעבודה, מזריעה, הם פחדו לאבד את הרוח, את עולם המחשבה.
המיוחד שלטענת המרגלים: יהושע וכלב (2 המרגלים שלא טעו)
לא ענו להם, שהם לא מאמינים או תסתכלו את כל הניסים שעברנו...
אלא כלב עונה להם "עלה נעלה וירשנו אותה"
כלב אומר להם אל דאגו בכניסה לארץ אנחנו נקבל 2 עליות, אנחנו גם נוכל להישאר כמו במדבר מעל- הטבע אבל נשיג משהו
חדש 'ירושה' נוכל להחדיר את האור בטבע עצמו. נוכל להפוך את חיי היום יום לקדושה. נוכל ליצור פה במציאות חיינו אור
עצום, ולהפוך את הטבע למעל הטבע.
לגלות בכל דבר את הניצוץ האלקי, לעשות פה במציאות חיינו
דירה לאור, בית לקדושה ולאלוקות.
השבת הזאת מראה לנו את היכולות
שלנו את הכישרון האלקי שלנו
ומה רוצים מאיתנו..
רוצים מאיתנו שניהיה 'שותפים' שנשמח מהבטחה האלקית.
שנדע שלפעמים צריכים להיות כמו תיירים, ללכת לשליחות חיי
מתוך אמונה בנכון ובאמת.
שנתאמן להקשיב למשה בתוכי ובחוץ.
שנפנים ונדע שאנו לא צריכים לברוח מהטבע, אלא בשליחות נכונה
מלמעלה אנו יכולים לגלות בטבע את המעל הטבע שלו, את הניצוץ האלקי את הכוונה שלו.
אנו יכולים להיות, לא רק להיות בעולם המחשבה, אלא גם להוריד את
הכוחות שלנו לדיבור וגם למעשה.
בכניסה לארץ קיבלנו את היכולות להיות 'אלקים' קטן שמגלה
אלוקות אור וקדושה בתוכו ובעולם...
אשכול 25014