רבי מנוח הנדל - מתוך ויקיפדיה
תאריך לידה האיחוד הפולני-ליטאי ברסטצ'קה, האיחוד הפולני-ליטאי
תאריך פטירה 1611 כ"ב בתמוז שע"א האימפריה הרומית הקדושה וינה, ארכידוכסות אוסטריה
מקום קבורה אוסטריה בית הקברות היהודי (אנ'), וינה
מקום פעילות ווהלין, מוראביה, אוסטריה
השתייכות רבני פולין
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פילוסופיה, קבלה, רפואה
רבותיו רמ"א, מהרש"ל
חיבוריו הגהות "חכמת מנוח" על הש"ס; "מנוח הלבבות"
רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני. בסוף ימיו כיהן כרבה של וינה.
ביוגרפיה
מנוח הנדל בן שמריה נולד בברסטצ'קה שבווהלין, פולין-ליטא. חסרים פרטים על שנות חייו הראשונות. הוא היה תלמידם של הרמ"א ושל המהרש"ל.
בעשורים האחרונים של המאה ה-16 היה פעיל במסגרת ועד ארבע ארצות, והשתמרו חתימותיו על החלטות שונות שקיבל הוועד. ידועה גם הסכמה שלו משנת 1592 על הספר "תמים יחדיו" העוסק בספר הזוהר.
כרב ופוסק היה רבי מנוח הנדל מעורב בכמה פרשיות ופולמוסים הלכתיים, שבהם חיווה את דעתו ההלכתית. בין היתר עסק בפולמוס בשאלת גט שניתן בידי משומד, ובפרשה שבה נחשף כי אדם ששימש כעד במקרי גירושים רבים, התברר כגזלן, דבר הפוסל אותו לעדות ומטיל צל כבד על כשרות הגירושים. שני הרבנים הנוספים שנשאלו במקביל אליו בפרשה זו היו גדולי אותו דור: רבי מאיר מלובלין, ורבי בנימין אהרן סלניק בעל "משאת בנימין".
כחודש לפני פטירתו נקשר שמו של רבי מנוח הנדל בפרשה שהסעירה מאוחר יותר את העולם היהודי באירופה, וזכתה לכינוי "הגט מווינה". רבי מנוח הנדל וחברו רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) סידרו גט לאשה שבעלה שכב על ערש דווי. לימים, אחרי פטירתו, פרץ פולמוס על כשרותו של הגט, לאחר שהבעל המגרש הִבריא ורצה לבטלו.
רבי מנוח הנדל נפטר בכ"ב בתמוז שע"א, 3 ביולי 1611 ונקבר בבית הקברות היהודי בווינה.
יצירתו
רשימת חיבוריו של רבי מנוח הנדל כוללת עשרות ספרים: חלקם נדפסו, חלקם אבדו וחלקם נותרו בכתב יד. מגוון התחומים בהם עסק כוללים: פרשנות למקרא; פרשנות לפשוטו של מקרא; ולדקדוק המקראי. הלכה ופרשנות ההלכה. דקדוק עברי, פילוסופיה, קבלה, טריגונומטריה ("תשבורת"), אסטרונומיה ורפואה.
מנוח הלבבות, קרקוב שנ"ו – פירוש על ספר תורת חובת הלבבות של רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה. זהו הספר היחיד שהדפיס בעצמו.
מנוח מצא חן, פראג שע"א – פירוש על פירושו לספר בראשית של רבנו בחיי בן אשר.
חכמת מנוח, פראג שע"ב – הגהות וחידושים קושיות ותירוצים על התלמוד הבבלי. יצא לאור על ידי בנו משה.
צורת הארץ, אופנבאך ה'ת"ף - ספרו של רבי אברהם בר חייא הנשיא, ובו הגהות בענייני אסטרונומיה מאת רבי מנוח הנדל.
חיבורים שאבדו
פירוש על הספר הקבלי "פרדס רימונים" של הרמ"ק; קטעים מפירוש זה נשתמרו בביאוריו של רבי יואל סירקיש, שעשה שימוש בפירושו של רבי מנוח הנדל.
חיבור על המקרא; מצוטט אצל מחברים בני התקופה, כמו חתנו של הב"ח, רבי דוד הלוי סגל (הט"ז), בספרו "דברי דוד".
חיבורים בכתב יד
אוטוגרף שלו על ארבעה טורים, השמור בספרייה הבודליינית באוקספורד, נדפס בטור שיצא לאור על ידי מכון המאור.
פירוש על ספר הדקדוק "לשון לימודים" של ר' דוד בן שלמה אבן יחיא, השמור אף הוא באוקספורד.
פירוש על "יסוד עולם", ספרו האסטרונומי של יצחק הישראלי בן המאה ה-14, השמור במוזיאון היהודי בפראג.
אשכול 25081