ערכתי לאחרונה בתאריך 30.07.20 בשעה 21:49 בברכה, גבעתי
*תמצית הלכות מנהגי האבלות על חורבן בית המקדש הנוהגים _מראש חודש אב_ ועד תשעה באב - ח"א:*
א. - צריך *למעט בשמחה.* י"א דאין שמחים כלל גם שמחה הבאה מעצמה (נולד לו בן וכדו'), וי"א שמחה הבאה מעצמה מותר. - אין לעשות *סעודה גדולה* של מרעים, בשמחה יתירה. כגון מסיבת יום הולדת וכדו', אבל בצינעא שרי. - *אסור לשמוע מוזיקה כלל.* (מותר בדיעבד כשיש חשש דיכאון וכדו', ודוקא מוזיקה שקטה, ללא ראיית הזמר, ולא מכלי שיר אלא בטייפ וכדו')
ב. - מי שיש לו *משפט עם גוי שידחה לאחר ט"ב,* 'דריע מזליה'. (טוב לדחות עד לאחר י' באב, וי"א טו' באב, וי"א ר"ח אלול) - מי שצריך לעבור *ניתוח,* ואפשר לדחותו עד אחר ט"ב, כדאי שידחה, דזמנים אלו 'ריע מזליה'. - אסור ללכת *לטיולים ובילויים* בימים אלו, הן משום זמן סכנה, והן משום מיעוט שמחה. ולצורך מותר
ג. מיעוט *משא ומתן.* י"א כל משא ומתן אסור. וי"א רק של שמחה ממש, כגון קניית צורכי חופה, תכשיטי כסף וזהב, ותפירת וקניית בגדים וכלים חדשים, אסור. אבל אם יש חשש שיתייקרו לאחר מכן, מותר לקנותם בימים אלו, שזה נחשב דבר האבד, אבל לא ללבוש. וכן כדי פרנסתו מותר, ונהגו להקל
ד. - אסור *לבנות בניין* (בנייה ושיפוץ בית) של שמחה והרווחה, *ונטיעה* (נטיעת אילנות צמחים וכו') של שמחה ונוי. וכן *קניית רכב כלי כסף וזהב* וכדו' שמשמחים, ורק לצורך מותר. - מותר *לבנות מעקה* אפילו ביום תשעה באב, הואיל ויש בו מצוה למנוע סכנה.
ה. אסור לעשות *נישואין גם בלא סעודה.* וכן *אירוסין עם סעודה* אסור, אבל *אירוסין ללא סעודה* מותר.
ו. - יש להחמיר לאסור *לתקן בגד ומנעל,* (תיקון פירושו תפירת קרע וכו', וי"א תפירת בגד חדש) - וכן לאסור *לקנות בגד ומנעל חדש* אפילו לובש אח"כ, ובדבר האבד אפשר להקל. - וכן לאסור לאומן *לתפור בגדים* וכו'. ונהגו להקל.
ז אסור *לאכול בשר (בהמה ועוף) ולשתות יין,* (אשכנזים מראש חודש, לרוב הספרדים ממוצאי ר"ח) - נהגו להקל *בשתיית יין.* (מנהג ירושלים ועוד פוסקים) - תבשיל *שנתבשל בו בשר,* יש שהתירו, ונהגו להחמיר. - *כלי שבישלו בו בשר,* מותר לבשל בו תבשיל פרווה אפילו באותו יום. - מותר *לטעום* תבשיל בשרי שמבשל לכבוד שבת חזון, לדעת אם חסר מלח וכדו', דהוי מצוה. - *יין של הבדלה ובהמ"ז,* לספרדים מותר. לאשכנזים אסור אלא נותן לתינוק, ואם אין תינוק, מותר. *למחמירים* בשתיית יין יש להמנע מלברך על *כוס בהמ"ז* כיון שאין רגילות בו. - *סעודת מצוה* מותר לאכול בשר ולשתות יין. - *בשר שנשאר משבת,* יש אוסרים ויש מתירים, המקל יש לו ע"מ לסמוך, ובפרט בסעודה רביעית לרגיל לאכול בשר. - כל *שכר* מותר, כגון בירה, ושאר אלכוהול. - כל האוכל בשר בימים אלו, נאמר עליו *כל הפורץ גדר ישכנו נחש,* וגדול עוונו מנשוא, רח"ל. - מותר לתת *בשר לקטן* עד גיל יב', גם אחר ר"ח, וכן *לחולה* אע"פ שאין בו סכנה. ובכלל חולה, *מעוברת חלשה, ויולדת תוך ל' יום, ומניקה* באופן שאם לא תאכל בשר ישפיע על החלב ושמא יפגע בתינוק. ח. *תספורת וגילוח,* לאשכנזים אסור מי"ז בתמוז ועד ט"ב. לספרדים בשבוע שחל בו אסור. וטוב להחמיר *שלא להסתפר שער הראש לפני ר"ח אב* כדי שיכנס בניוול ביום התענית. - המחמיר לא להסתפר בימי בין המצרים, מותר לו *לספר אחרים* שמקילים עד שבוע שחל בו. - *אישה,* י"א דאסורה בתספורת, וי"א דמותרת. ונהגו להקל. - המחמיר לא להסתפר מי"ז בתמוז, יכול להקל *לגלח זקנו בע"ש חזון* אם מצטער.
ט. *כיבוס בגדים,* אפיל להניח, ואפילו אין לו עוד בגד, וכן ללבוש *בגד מכובס,* כולל מגבות ומצעים. לאשכנזים אסור מר"ח, לספרדים בשבוע שחל בו. [לכן *יכין בגדים קודם שבוע שחל בו,* ע"י שילבש או ישתמש בבגד מגבת ומצעים כשעה, ויוריד וישמור וכו']. - *לצורך מצוה* מותר לכבס. - *לכבס לקטן* מותר. (י"א עד גיל 3, וי"א עד 12) - אסור לתת *לכובסת גויה* לכבס בגדיו. - *ניקוי יבש* הוי בכלל כיבוס. - מותר *לגהץ בגדים* שכבר לבש אותם. (לאשכנזים שלא לובשים מכובס מר"ח) י. *ברכת לבנה* נהגו לברך אחרי ט"ב, ויש שנהגו לברך בזמנה. יא. לדעת הרמ"א מצניעין סכין השחיטה, *ואסור לשחוט.* ויש שהתירו לצורך. - מותר *לקנות בשר* לצורך הימים שלאחר ט"ב, ויש מחמירין. יב. - *רחיצה,* האשכנזים נהגו לאסור מר"ח, (יש שנהגו מיז' בתמוז), הספרדים נהגו לאסור בשבוע שחל בו רחיצה בחמין, ובצונן וסבון שרי. - *רחיצת מצוה* וכן *לחולה ויולדת* מותר, דרחיצת תענוג אסור. וכן רחיצת *קטן* שלא הגיע לחינוך. - *עש"ק 'חזון'* מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו בצונן, י"א מותר לרחוץ ראשו בחמין לרגיל כל ער"ש. - מותר *לטבול במקוה טהרה,* משום 'הכון לקראת אלהיך ישראל'. יג. *'שהחיינו'* על פרי ובגד חדש, מי"ז בתמוז אסור. ובשבתות שבנתיים נהגו להקל. יד. יש נוהגים שלא *לשטוף ולהדיח הרצפה של חדרי הבית כל תשעת הימים,* אך אינו מנהג נכון, ונהגו להקל, וכ"ש שמותר בע"ש חזון. *תזכורת:להכין היום לפני שבת בגדים לשבוע שחל בו תשעה באב. מי ששכח אפשר גם בשבת*
*'כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה'.*
[פסקי ההלכה לדעת מרן רבנו הגדול רבי עובדיה יוסף זיע"א]
גבעתי
25.07.2022:46
1. הלכות שבוע שחל בו ט' באבבתגובה להודעה מספר 0
*הלכה יומית* /ט באב * דין אכילת בשר מראש חודש אב*
סימן תקנא - דיני שבוע שחל בו תשעה באב
אסור מדברי סופרים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב, ואפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה אלא להניחו לאחר תשעה באב. ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור. ואיסור זה הוא אפילו אם מכבס הבגדים במכונת כביסה חשמלית. *וכן אסור ללבוש בגדים המכובסים מקודם בשבוע שחל בו תשעה באב,* ואף הכתונת שעליו דהיינו הגופיה, אסור להחליפה במכובסת, בשבוע זה. ובמקומותינו ששורר חום בתקופה זו, ויש הכרח להחליף הכתונת והגרביים מפני הזיעה, *יש לנהוג כך:* שכל אחד ילבש הבגד המכובס למשך כשעה [הליכות עולם ח''ב עמוד קמ] לפני שיכנס שבוע שחל בו ט' באב, ואחר כך יפשטנו מעליו וילבש בגד אחר גם כן למשך כשעה, וכן הלאה, עד שיהיו לו מספר חולצות או גרבים שכבר לבשם זמן מה לפני שבוע שחל בו תשעה באב, ואין עליהם יותר תורת בגדים מכובסים, ויוכל להחליף ולהשתמש בהם בשבוע שחל בו תשעה באב. ויוכל לעשות כן גם בשבת, שילבש בגדים מכובסים בערב שבת, לכבוד שבת קודש, ובבוקר יום השבת לא יחזור ללובשם, אלא ילבוש בגדים אחרים, מכובסים ומגוהצים, והבגדים שלבש בליל שבת יניחם למשמרת לימות החול. וכן יעשה לגבי הלבנים והגרבים. ואם יש צורך יפשוט הבגדים שלבש בבוקר, וילך לישן שינת צהרים, וכשיקום שוב ילבש בגדים אחרים, *ואין בזה משום מכין משבת לחול, כיון שנהנה מן הבגדים גם ביום השבת.* אסור להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן אסור לגלח הזקן. אבל שפם שמעכב את האכילה, מותר לגלחו. ואסור לגדולים לספר לקטנים, ומותר לאשה להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב. [יבי''א ח''ג סי' לא סק''ה. יחוה דעת ח''א סי' לט. הליכו''ע ח''ב עמו' קמ. ילקוט יוסף על המועדים].
אשכול 25126
