הרב יעקב ישראל קניבסקי - מתוך ויקיפדיה
תאריך לידה 17 ביוני 1899 ט' בתמוז ה'תרנ"ט הורנוסטייפל, האימפריה הרוסית
תאריך פטירה 10 באוגוסט 1985 (בגיל 86) כ"ג באב ה'תשמ"ה בני ברק, ישראל
כינוי הסטייפלער, הקהילות יעקב
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, אמונה
תלמידיו בנו, הרב חיים קניבסקי
חיבוריו קהילות יעקב
צאצאים חיים קניבסקי
הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי, שכונה הסטייפלר (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 - כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985) היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.
קורות חייו
נולד לברכה וחיים-פרץ קניבסקי בעיירה טאשאן שבה שימש אביו כשוחט. כשהיה בן 11 מת עליו אביו, ואז חזרה אמו למשפחתה בעיירה הורנוסטייפל (אנ') (שמשמה נגזר כינויו "הסטייפלר") הסמוכה לצ'רנוביל אשר בגוברניית קייב. אביו היה חסיד של האדמו"ר ר' מרדכי דב ובנו רבי יהודה לייב מחסידות הורניסטייפול. שמו "יעקב ישראל" ניתן לו על שם רבי יעקב ישראל מטשרקס, סבו של האדמו"ר רבי מרדכי דב.
למד בישיבת נובהרדוק בעיר נובהרדוק עוד קודם שהגיע לגיל 12 (1911), וגלה עם הישיבה להומל שבשליטת רוסיה בחודש אלול תרע"ה (1915). הוא גויס לצבא רוסיה ושמר על מתקנים צבאיים בסביבות מוסקבה. בשנת תרפ"ב (1922) הבריח, כמו בחורי ישיבות רבים אחרים את הגבול לפולין והצטרף לסניף המרכזי של ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק. בתרפ"ה הוציא לאור את ספרו הראשון "שערי תבונה".
בז' באדר תרפ"ז נשא לאשה את פעשא מרים קרליץ, בתו של רבי שמריהו יוסף קרליץ ואחותו של החזון אי"ש, אשר היה השדכן של השניים. בין השנים 1927–1934 היה ר"מ בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בפינסק שבראשות הרב שמואל וינטרוב.
בא' בניסן תרצ"ד (1934), כשמונה חודשים אחרי גיסו החזון איש, עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק[5]. מיד עם בואו התמנה על ידי הרב מתתיהו שצ'יגל, מייסד ישיבת בית יוסף, לראש הישיבה. הרב קניבסקי התייחס אל החזון איש כרבו. בשנותיו האחרונות של החזון איש הוא התגורר עם משפחת קניבסקי כשהרבנית מרים מנהלת את משק הבית המשותף. לצד הרב שך, הוא נחשב למנהיגו הרוחני של הציבור החרדי-ליטאי. רוב זמנו הוקדש ללימוד ולקבלת קהל ולא לעניינים ציבוריים. היה מנשיאי כולל חזון איש וחבר נשיאות הארגון אתרא קדישא.
ה"סטייפלר" היה כבד שמיעה בדרגה גבוהה ולכן הפונים אליו היו כותבים את שאלתם או בקשתם והוא היה משיב ומברך לאחר קריאת הכתב. בעשרות שנותיו האחרונות, לאחר שנסגרה ישיבת בית יוסף, היה משמיע שיעור מדי שנה בכולל חזון איש ביום פטירת החזון איש בהשתתפות ציבור גדול.
נפטר בליל שבת, כ"ג במנחם-אב ה'תשמ"ה, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, סמוך לקברו של החזון איש.
מעורבות פוליטית
ה"סטייפלר" יצא בחריפות נגד מפלגת פועלי אגודת ישראל, כינה אותה "מהמפלגות המחבלים בכרם בית ה'", והוסיף: "כשנזכה להיגאל יוצג מפלגה זו בצד המהרסים ומחריבי הדת". על מנהיגי המפלגה כתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים". בשנת תשל"ט, כשהועמד איש פועלי אגודת ישראל בראשות הרשימה החרדית המקומית בבני ברק, הורה יחד עם הרב שך להימנע מהצבעה.
בבחירות תשמ"ד, הצטרף לדעת הרב שך והודיע "אני ובני ביתי נצביע ש"ס". בכך נפתח המהלך שהוביל לפיצול אגודת ישראל והקמת דגל התורה לקראת בחירות תשמ"ט.
הנצחתו
לאחר פטירתו נקרא על שמו רחוב קהילות יעקב בשכונת מרכז בעלי מלאכה בבני ברק, וכן הוסב שם השכונה ל"קהילות יעקב". הקהילה הליטאית בשכונה זו נקראת "משכנות יעקב" על שמו. כמו כן הוקמה על שמו ישיבת "קהילות יעקב", ששכנה בחזון יחזקאל ועברה למודיעין עילית, וכן ישיבת "תפארת ישראל" בשכונת גבעת שאול בירושלים. שמו של תלמוד תורה "דרך אמת" בפתח תקווה הוסב ל"ברכת יעקב" על שמו ורשת תלמודי התורה "תפארת יעקב" בבני ברק ובירושלים ובמודיעין עילית נקראת על שמו.
מהדרכותיו
הדריך בני ישיבות בדרכי הלימוד ונהג להיכנס לפרטים כגון הקפדה על שעות שינה מספקות (אף על פי שהוא עצמו ישן פחות). הדרכתו בלימוד הש"ס הייתה לחזור ארבע פעמים על כל דף שנלמד בטרם ממשיכים ללמוד את הדף הבא, וכן ארבע פעמים על כל פרק לפני לימוד פרקים נוספים. בדרך זו יזכור הלומד את החומר הנלמד, ירכוש ידיעה היקפית ויגיע גם להבנה עמוקה יותר. מפורסמת הדרכתו בעניין היחסים בין איש ואשתו השוללת את הנהגות חסידות גור בנושא.
היה ידוע בגישתו המזלזלת ברפואה המודרנית. היה קשה לחלץ ממנו "אישור" לניתוח, מלבד במקרים של פיקוח נפש מובהק. הוא היה סבור שהרופאים מרבים לטפל טיפולים חודרניים בלי ידיעה מספקת. לצד זאת הוא כתב מכתבים רבים בנושא "נרווים". בספר אגרותיו מוקדש לכך מדור שלם, כשהוא מדריך להיות ער לתופעה הזו (ולא לראות בה בטעות "יראת שמים" אופיינית לצעירים חרדים) ולקבל טיפול רפואי מתאים. ד"ר יעקב מרדכי גרינוולד, פסיכולוג חרדי מארצות הברית, פרסם לאחר פטירתו את הספר "עצות והדרכות" ובו גם מכתבים בענייני חכמת הנפש שקיבל מהרב קניבסקי.
כחניך ישיבות נובהרדוק זלזל בהופעתו החיצונית והתרחק מסממני פרסום וכבוד.
משפחתו
בנו הוא הרב חיים קניבסקי. לאחר פטירת רעייתו התגורר בבית בתו יוספה, אלמנת הרב שאול ברזם, ולה הזכות הבלעדית על הפצת ספרו "קהילות יעקב". בת נוספת, אהובה, הייתה נשואה לרב מרדכי שלמה ברמן, מראשי ישיבת פוניבז'.
ספריו
שערי תבונה - קונטרס בעניינים שונים, שהוציא בפיוטרקוב בשנת תרפ"ה.
קהילות יעקב - עשרה חלקים שהדפיס בארץ משנת תרצ"ו עד שנת תשט"ז לא לפי סדר המסכתות. יצאו שוב במהדורת צילום לאחר פטירתו, בשנת תשמ"ה, ורובם שוב בתוך הסדרה הבאה.
קהלות יעקב - סדרת ספרים על סדר הש"ס
שיעורין של תורה - על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. בספרו הוא תומך בשיטת החזון אי"ש בניגוד לשיטת רבי אברהם חיים נאה.
ברכת פרץ - על התורה
חיי עולם - מוסר והדרכות
קריינא דאגרתא - שלושה כרכים של מכתבים בנושאים שונים, יצאו אחרי פטירתו
אשכול 25193