טל רוסו תמתין ותתפטר רק אחרי יום השואה, אחרת מירב מיכאלי שוב תדליק נר לזכר האיש שמכר את נשמתו....
טל רוסו עשה טובה, תמתין ותתפטר רק אחרי יום השואה, אחרת מירב מיכאלי תכנס לכנסת, ותאטרון האבסורד יחזור על מופע הפלצות של שנה שעברה בכנסת, בו הדליקו ביום השואה, נר לזכר האיש שאפשר לאייכמן לשגר לאושביץ, 12000 יהודים מדי יום במשך כ-50 יום, חצי מיליון יהודי הונגריה הוכחדו תוך פחות מחודשיים.
טל רוסו, בבקשה, חסוך לנו את הדלקת הנר ביום השואה, לזכר סבה של מירב מיכאלי (זוגתו של השטן הקטן - ליאור שליין), ישראל קסטנר, האיש ש"מכר את נשמתו לשטן", כפי פסק השופט בנימין הלוי, במשפט קסטנר.
מובא מתוך אתר דעת: מהי "פרשת קסטנר" בשנת 1953 כתב יהודי פשוט בשם מלכיאל גרינוולד מאמר בסגנון שלוח רסן בעיתון נידח שאותו הוציא לאור והפיץ בכמה מאות עותקים, שבו האשים פקיד בכיר במשרד המסחר והתעשיה, ישראל קסנטר, כי בהיותו ראש 'ועד ההצלה' בהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה, שיתף פעולה עם הנאצים, הציל פושעי מלחמה בכירים מחבל התלייה לאחר המלחמה, ואף השתתף עם הנאצים בשוד הרכוש היהודי.
בתגובה, תבעה מדינת ישראל את גרינוולד למשפט דיבה. הסנגור היה עו"ד שמואל תמיר, ועד מהרה הפך המשפט ממשפט גרינוולד למשפט קסטנר.
במהלך המשפט הסתבך קסטנר בשקרים אינסופיים שנחשפו. בסופו פסק השופט בנימין הלוי שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים, ובכך "מכר את נשמתו לשטן", ואף נתן הצהרה בשבועה לטובת קורט בכר - קצין בכיר, ראש המחלקה הכלכלית של האס-אס, שקודם לכך השתתף בהשמדת יהודים בפולין וברוסיה. הצהרת קסטנר, שניתנה אחרי המלחמה, הצילה את חייו של בכר והוא שוחרר.
הממשלה ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון. בקרב הממשלה והמפלגה היה מתח רב וחשש מכישלון גם בערעור. והנה, זמן קצר לפני מתן פסק הדין, נורה קסטנר על ידי מתנקשים ונפצע. לאחר שאושפז החל מצבו להשתפר, אך לאחר 12 יום, באורח בלתי מוסבר, נפטר.
פסק הדין בערעור אמנם זיכה את קסטנר, אך היה זה על חודו של קול - 3 שופטים מול 2, לא דבר של מה בכך, וזאת במיוחד בהתחשב בעובדה שפסק הדין ניתן בהשפעת הזעזוע שלאחר הרצח. גם בערעור הורשע קסטנר בכל הנוגע למתן העדות המדהימה שזיכתה את קורט בכר.
הונגריה 1944 המצב בהונגריה בשנת 1944 היה שונה בתכלית מהמצב בפולין, 1939.
הקהילה היהודית בהונגריה, שהיתה השנייה בגודלה באירופה, שרדה את המלחמה כשהיא שלמה בגופה וברוחה - בשונה לחלוטין ממצבם של יהודי פולין, שהיו תחת כיבוש גרמני מוחלט, רעבים ומושפלים. הונגריה שמרה על מראית עין של עצמאות שהגבילה במובנים מסוימים את פעולות הגרמנים ואפשרה, למשל, לצירויות ניטרליות לפעול ולהעניק חסות ליהודים.
להונגריה היה גבול ארוך עם רומניה, גבול קל למעבר עם נכונות גדולה של הרומנים לסייע ליהודים נגד ההונגרים, שעמם היה להם סכסוך חריף על חבל טרנסילבניה. היה להונגריה גם גבול עם יוגוסלביה, שם ניהל טיטו לחימה עזה נגד הגרמנים. באין ברירה, אף זו היתה אפשרות מילוט.
יתר על כן, השנה היתה 1944, הגרמנים היו בקריסה צבאית, אחרי סטלינגרד, בנסיגה מתמידה בפני הרוסים ממזרח, בצפייה לפלישה ממערב, שאכן הגיעה לאחר זמן קצר, לאחר אובדן צפון אפריקה ואיטליה, נתונים בכל הגזרות ללחץ הפצצות אימתני מצד בעלות הברית, כאשר כוחם הצבאי מצומצם בהרבה יחסית לתחילת המלחמה. לצורך מבצע השמדת יהודי הונגריה עמדו לרשותם 150 (!) אנשי אס-אס בלבד, ו- 5,000 ז'נדרמים הונגרים.
עיקר השמדת היהודים התבצעה בשבעה שבועות, בין אמצע מאי לתחילת יולי 1944. חצי מיליון יהודים גורשו לאושוויץ ונרצחו בקצב של 12 אלף ליום! מכונת ההשמדה עבדה באופן מושלם, ללא תקלה וללא שום שיבוש.
איך התאפשר הדבר? קסטנר היה ראש 'ועד ההצלה' מטעם הסוכנות היהודית, והנציג הבולט של הממסד הציוני בהונגריה.
אף שהציונים היו מיעוט בקהילה היהודית, נחשב קסטנר למנהיג ללא עוררין, ל"איש החזק" של הקהילה, בשל קשריו עם הנאצים מזה, וקשריו עם היישוב בארץ ישראל מזה, שהקנו לו גם עוצמה כלכלית.
קסטנר שלט ברשת של אנשי יודנראט של הקהילות היהודיות בהונגריה ועל ידיהם שלט למעשה בכל הקהילות. לא היה סיכוי להשלים את הגירוש וההשמדה בצורה חלקה ללא לוחמה פסיכולוגית והטעיה של היהודים, ולהטעיה זו לא היה סיכוי ללא עזרת מנהיגים מקרב היהודים. סיפור הכיסוי העיקרי היה שהיהודים נשלחים למחנה עבודה בשם 'קנייר מיזה', והם לוקחים איתם את משפחותיהם, כי הגרמנים הגיעו למסקנה שפריון העבודה גדל כשהמשפחה מאוחדת. קסטנר היה זה שהזרים מכתבים מזויפים, שקיבל מהגרמנים, מהמגורשים, כביכול, אל קרובי משפחתם, שבהם הם מדווחים על מצבם הטוב. הוא כפה על רשת היודנראט להפיץ את המכתבים הללו בקהילות.
היהודים רוכזו בגטאות, מנותקים ומבודדים מהעולם. מקור המידע שלהם היה היודנראט, אשר מקור המידע שלו היה קסטנר.
באותה שעה, לקסטנר היו פריבילגיות. רכב צמוד, קשר טלפוני, חופש תנועה, פטור מענידת טלאי צהוב, חסינות מול ההונגרים. הנאצים רחשו אמון מלא לראש ועד ההצלה היהודי.
קסטנר שיתף פעולה עם אייכמן, והפעיל את היודנראט ליצירתה של מערכת ההונאה ששכנעה את היהודים שישיבה במחנה עבודה עד סוף המלחמה, שכבר נראה באופק, עדיפה על בריחה והתנגדות שסיכון בצידן. האשליה הזאת פעלה את פעולתה אך ורק בגלל שבאה ממקור יהודי מוסמך.
מילה אחת של קסנטר, וכל בניין הקלפים היה מתמוטט. אולם המילה הזו לא באה. בתמורה לשיתוף הפעולה קיבל קסטנר רשות לחלץ כ- 1,700 יהודים, שכללו את בני משפחתו, מקורבים, מנהיגים מקומיים, אנשי יודנראט, וראשי ציבור יהודי בהונגריה. שחרור ה"מיוחסים" (כך נקראו!) בוצע בצורה סחטנית תוך וידוא פעולה של הניצולים להרדמת כל היתר.
פרשת קלוז' כמשל קלוז', עיר הולדתו של קסנטר, שכנה קילומטרים בודדים מגבול רומניה וגרו בה 20 אלף יהודים. עם בוא הנאצים הוצאו היהודים מהעיר ובודדו בגטו שהוקם לידה. על 20 אלף היהודים הללו שמרו... 20 ז'נדרמים הונגרים, בפיקודו של גרמני אחד.
קסטנר הגיע לקלוז' ימים אחדים לפני הגירוש. בשיחותיו עם מנהיגי העיר ותושביה לא אמר מילה על הגירוש וההשמדה הצפויים להם בעוד ימים ספורים, אף שלפי עדותו במשפט ידע על כך עוד קודם לכן. היהודים גורשו, בעוד 380 מקורבים, אנשי יודנראט, חברים וקרובי משפחה של קסטנר הועברו לבודפשט להמתנה ל"רכבת ההצלה".
הביקור בקלוז' היה נקודת זמן מכרעת בצומת החלטות חשוב אצל קסטנר. ניתן לתאר תרחיש אחר: לו אמר קסטנר לאנשי קלוז' את האמת, לו הורה להם לברוח, ואולי בורח עימם לגבול הקרוב לרומניה (כל זה בד בבד עם הודעה חשאית ומתואמת מראש לעוד קהילות, דבר שטכנית היה בידו לעשות), היה סיכוי שמהלך כזה ישבש את כל תוכנית הרמייה השברירית.
מרידה ובריחה במקום אחד היתה מדללת ביתר המקומות את הכוחות המועטים שעמדו לרשות מנגנון ההשמדה. ומכאן ועד לאובדן שליטה על המצב מצד הגרמנים היתה הדרך קצרה. למצער, ניתן היה בצעד כזה להציל הרבה יותר מאשר 1,700 בלבד.
אלא, לצורך כך היה עליו 'לבגוד' בנאצים. הוא לא עשה זאת, ומרגע זה והלאה הוא שקע יותר ויותר עמוק בתהום שיתוף הפעולה.
בחיקו של השטן תמיר שואל בספרו, מה הופך יהודי שקודם לכן היה בוודאי אדם חיובי, לחבר ושותף במנגנון ההשמדה של הנאצים. מה גרם לו "למכור את נשמתו לשטן?" ומשיב: תחילתו של התהליך הנפשי הזה בפסימיות עמוקה לגבי סיכויי היהודים להינצל. קסטנר ראה את 800 אלף היהודים בהונגריה כאבודים ורצה לפחות להציל את מקורביו. רק בשלב מאוחר יותר שיתוף הפעולה נעשה ביודעין. בהיותו בעל אופי חסר מעצורים, הרפתקן חסר אחריות בעל אמביציות חולניות, בלחץ האיום ההוא נלכד קסטנר במערכת, מתפרק מכל ערכי מוסר, והופך להיות משת"פ.
דברים אלו הזכירו לי דוגמא קרובה יותר. בין שבויינו בסוריה במלחמת יום כיפור היה אבי לניר הי"ד, מפקד טייסת פנטומים. ניתן לשער איזה נזק היה נגרם לו נודע לסורים כל מה שהוא ידע. לניר שתק, עבר עינוים קשים, ולבסוף נרצח מבלי שפלט מילה.
לעומתו אדם אחר, שאת שמו לא נזכיר, איש מודיעין שנשבה בחרמון, הסורים גרמו לו לשתף פעולה בעזרת חוקרים רוסים, והוא סיפר הכל. בשלב מסוים הוא נשבה במשחק החדש הזה, ובהיותו בעל זיכרון פנומנלי, סיפק לאויב מיוזמתו ידיעות שלא ציפו להן כלל, כגון שמות, כתובות וטלפונים של אנשי מודיעין, שב"כ ומוסד.
בבית המשפט התברר שקסטנר, אשר אליו כוונו על ידי הבריטים שני צנחנים שבאו מא"י, גרם להסגרתם. האמון שרחשו אליו הנאצים היה ללא עוררין. לימים התגלתה הצהרה של גנרל האס-אס וולטר שלנברג שניתנה אחרי המלחמה, שבה נאמר שקסטנר שימש סוכן של האס- אס בקרב יהודי הונגריה.
אדולף-אייכמן, האיש שניהל את ההשמדה, רואיין שנים אחדות לפני שנתפס בידי עיתונאי הולנדי בשם סאסן. בראיון, שהתפרסם בשבועון 'לייף', הוא מצוטט: "קסטנר העניק לי את השקט בהונגריה, והביא לכך שלא חוויתי ורשה הונגרית (הכוונה למרד). הוא עשה לי עבודה שלמה. הוא נתן לי את כל היהודים מבלי שנורתה ירייה אחת, בלי הפגנות, ומבלי שהייתי צריך לתת אדם אחד לעזרת המשטרה ההונגרית. הוא הנעים לי את החודשים בבודפשט וחסך לי צרות ומועקות. היה לו חופש תנועה מלא. הוא גרם לכך שהס (מפקד אושוויץ) בא להתחנן כדי להמעיט במשלוחים. קסטנר עשה לי את השהות במטה לעבודה משרדית נעימה. לאיש אמונים כזה, הכרת התודה שלי היתה מתן חופש תנועה מלא... נעשינו חברים... זה היה עסק טוב בשבילי, מחיר של 20-15 אלף יהודים תמורת סדר במחנות". פרשה נוספת הדורשת התייחסות היא התיימרותו של קסטנר כי בזכותו ניצלו היהודים במחנות ערב השחרור על ידי בעלות הברית. לעומת זאת, קיימת גרסה אחרת, שלפיה האחראי להצלחה הזו הינו יהודי רב השפעה שגר בשוודיה בשם הלל שטורך. הוא האיש ששלח את ראול ולנברג להונגריה בתיאום עם השלטון בשבדיה, במטרה להציל יהודים. שטורך יצר ערוץ הידברות עם הימלר, ראש האס-אס, שהיה מפקדו של בכר. לא היה זה משא ומתן מתוך התרפסות. הימלר חיפש אליבי, כי החל לחוש את התבוסה הקרבה. סגנו של שטורך, נורברט מזור, טס לגרמניה, נפגש עם הימלר והשיג הצלת 400-300 אלף יהודים במחנות. לפי הגרסה הזו, התיאור כאילו קסטנר הוא שהשיג זאת באמצעות בכר, זנבו של הימלר, הוא יומרה ריקה.
שאלה אחרת היא לשם מה היה נחוץ לקסטנר חופש תנועה שאותו ניצל למסעות ברחבי אירופה הנאצית בחברת קורט בכר, רוצח יהודים מוכח, אותו תיאר קסטנר מאוחר יותר כ"יפה כמו האלוהים". זהו האיש שהיה אחראי על ניצול שיער היהודים לתעשיית המזרנים, לעקירת שיני הזהב מגופות הנרצחים, לניצול אפר גופותיהם של סבינו, אמהותינו ואחינו לדישון אדמת גרמניה, וכמובן לעינוי יהודים לשם גילוי רכוש מוחבא. חופש תנועה זה לא היה נחוץ לשם שיתוף הפעולה עם אייכמן. אם כן, למה שימש? אחת התשובות שנותן תמיר בספרו היא: ליצירת אליבי משותף של הצלת יהודים לבכר וכנופייתו מזה, ולקסטנר מזה.
עובדה אחת, אפלה, מטילה צל אחורנית על ההתרחשויות בין קסטנר לראשי האס-אס. העובדה הזו היא התנהגותו של קסטנר אחרי המלחמה. בכר וחבריו נתפסו על ידי בנות הברית. קסטנר הוא שמושיע אותם בעזרת תצהירים שהתיימר לחתום, ללא סמכות, בשם הסוכנות היהודית והקונגרס היהודי העולמי. את בכר הוא הציל כך מתלייה ושחרר. את ויסליצני, משמיד יהודי סלובקיה, ניסה להציל, אך איחר את המועד. לקרומאי, רוצח ילדי לידיצה, העניק את חייו וכן עוד 20 שנות חופש, וכמו כן העיד לטובת גנרל האס-אס יוטנר, כולם רוצחים מהגרועים ביותר. עד היום לא נמצא בין סנגוריו של קסנטר אדם שיספק הסבר משכנע למעשים הללו.
פרשה מפורסמת אחרת היתה פרשת שליחותו של יואל ברנד. ברנד, שהיה חבר בוועד ההצלה, הגיע לטורקיה עם הצעה מאייכמן לעסקת חליפין: מיליון יהודים תמורת עשרת אלפים משאיות. ברנד עצמו לא האמין בהצלחת השליחות, אך דרבנה אותו העובדה שההצעה כללה עצירת פעולות ההשמדה לשבועיים, שאכן התבצעה במציאות, וכן הבטחה לשחרור מיידי של 100 אלף יהודים כמפרעה לפני קבלת המשאיות, כנגד קבלת הסכמה עקרונית לעסקה. אנשי הסוכנות שפגשו אותו דיווחו לבריטים על השליחות. הבריטים עצרו את ברנד לתקופה ממושכת כדי להכשיל לחלוטין את העסקה, כי לא היו מעונינים בבואם של יהודים לארץ ישראל. מפורסמת אמירתו של הלורד מוין "איפה אשים מיליון יהודים?", עליה שילם בחייו כשחוסל על ידי לח"י בקאהיר. משה שרת, ראש המחלקה המדינית בסוכנות, ולימים, בימי המשפט, ראש ממשלת ישראל, אמנם פגש את ברנד, אך היה זה לאחר מעצרו, כשאפסו הסיכויים להישג כלשהו מהשליחות.
השאלה הגדולה היא, למה שתקו ראשי היישוב? מה היה פשר האדישות הנוראה לחיי יהודים? איזה מין סדר עדיפויות היה להם? איך אפשר היה שלא לצאת מהכלים מול הבריטים למרות המלחמה? ושמונה שנים אחרי המלחמה, בזמן משפט קסטנר, עם תחילת הקריסה של גרסתו בבית המשפט, מדוע לא התנער הממסד ממנו, והגן עליו בשצף קצף? האם ידע קסטנר משהו על אנשים מלב הממסד? למה משה שרת, שבא לפגוש את ברנד, סירב להעיד בבית המשפט? מדוע סחרה מדינת ישראל דווקא עם קורט בכר, שהפך להיות סוחר תבואה לאחר המלחמה? האם יש קשר בין כל אלה לבין הידידות יוצאת הדופן בין קסטנר לבכר?
אכן השאלות רבות והתשובות מעטות, ובמקום לחקור לעומק, יש תנועת טשטוש והטעיה מתמדת מצד הממסד השמאלני.
השב"כ שמואל תמיר לא חדל מלהוקיע את מעורבותו הפוליטית של השב"כ בכל הפרשה הזו, בשיטות המתאימות למדינה טוטליטרית. עדים הוטרדו ובודדו, ונמנעה הגישה אליהם מצד הסנגוריה. התבצעו מעקבים אחרי עורכי דין ועדים. ביומני ראש הממשלה, שרת, מאוזכרת מעורבות פוליטית שגרתית של השב"כ, שבה מדווחים לראש הממשלה, למשל, איך תצבענה בכנסת מפלגות שונות. היו התייעצויות פוליטיות ומפלגתיות בין חברי ממשלה לעמוס מנור, ראש השב"כ. יעקב מרידור ממפלגת חרות סיפר שפנה אליו איסר הראל, ראש שירותי הביון, כדי לגשש איך חרות תגיב אם יינקטו פעולות נגד תמיר.
השב"כ הפעיל פרובוקטורים שניסו לדובב את תמיר לאמירות קיצוניות ומפלילות. קסטנר נרצח בידיו של איש שב"כ בשם זאב אקשטיין ובסיוע איש שב"כ נוסף, דן שמר. כביכול היתה זו מחתרת שנמנה עליה יוצא לח"י בשם מנקס, שמעולם לא הודה בקשר לרצוח את קסטנר. תמיר שואל: האם המחתרת כולה היתה תוצרת השב"כ? לאחר הרצח נעצר יוצא לח"י, יעקב חרותי. תמיר מספר שאיסר הראל הציע לדודו של חרותי הצעה, הנשמעת כאילו נלקחה מהסרט 'הסנדק': אם יעיד שתמיר הנהיג את הקבוצה המחתרתית, ישוחרר חרותי, ויקבל ביחד עם משפחתו כרטיסים לארה"ב ומימון שהייה ולימודים שם. הראל פנה גם לאשתו של חרותי בהצעה דומה, והיא השיבה: אבל תמיר חף מפשע! ועל כך באה התשובה שלא תיאמן: גם בעלך חף מפשע, אז מה אכפת לך שחף מפשע אחד יישב בכלא במקום חף מפשע שני? חרותי סירב, וישב שנה בכלא.
אקשטיין ושמר יושבים שנים ספורות ומקבלים חנינה בהמלצת השב"כ. מנקס משתחרר מאוחר הרבה יותר.
דן שמר אמר בראיון ב- 1967: דאגו לחסל את קסטנר אנשים שחששו כי הוא עמד לגלות דברים הקשורים בשואה ולא פורסמו מעולם. הרצח גם שימש הסחה לנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש. כמו כן רמז שמר כי השחרור המוקדם שלהם הותנה בשתיקתם.
בימים ההם בזמן הזה נותר לשער מה היה שמואל תמיר, שפעל וכתב בסערת נפש גדולה על מה שלדעתו עוללו יהודים זה לזה, אומר היום על משתפי פעולה יהודים האוספים ראיות נגד קציני צה"ל לצורך הלשנה בבית דין בינלאומי. או על פרופ' זאב שטרנהל המייעץ לאויב להרוג חיילים ומתנחלים (גברים בלבד). או על ממשלה המוסרת נשק וערי מקלט לכנופיות מחבלים, יורשיהם של הנאצים, ועל פוליטיקאים ישראלים מרכזיים המקבלים מימון בגלוי ממדינות זרות.
התנהגות השב"כ בהשוואה לתקופת רבין, אף היא אומרת דרשני. התיאורים של תמיר מוכרים ולא חביבים: החל במחתרת מפוברקת, דרך פרובוקציות למיניהן לתועלת מפלגת השלטון (אותה מפלגת שלטון), וכלה בתמיהות ושאלות שהושמעו לגבי רצח קסטנר כמו לגבי רצח רבין.
גם עולם המושגים השקרי דומה. פעולותיו של קסטנר מכונות "הצלה". הצלה לא היתה כאן, בדיוק כפי ש"שלום" לא יצא מאוסלו, אלא ההפך הגמור.
הסופר מאיר שלו, בתארו את רשימת המוזמנים לטקס חתימת הסכם השלום עם ירדן, כינה אותם: כל אלו שביום שתיפול המדינה יחולצו מכאן בצורה מסודרת. אם זה מה שעבר בראשו בימי הזוהר של תקופת אוסלו, האם איננו מזהים אצל דמות מרכזית זאת ב"מחנה השלום" את הפסימיות העמוקה שאבחן תמיר? אותה הפסימיות שאחריה מתחילה ההידרדרות?
1. ה''מומחיות'' שלך לשואה מתפרשת גם על גל השקרים הזה שהבאת.בתגובה להודעה מספר 0
אתה מתבסס על אייכמן, על תמיר, פרקליטו של גרינוולד הנוכל (בעל הרשעות פליליות) על רוצחו של קסטנר. אסמכתאות איכותיות לעילא לעילא...
רק שאין לך מושג מי היה קסטנר, מה תפקידו, מה תיפקודו ומה יכולתו היו. שלא לדבר על זה שאת חושב את עצמך לאלהים ופוקד עוון אבות על בנים. איזו זכות יש לך לפסול את מיכאלי ולפגוע בכבודה, גם אילו היה משפט אחד נכון בדבריך?
אז הנה תלמד משהו, ותענה על השאלה בסוף
כמה מלים, על העובדות הכי בסיסיות של המצב בבודפשט ובהונגריה ב-1944.
ההסתדרות הציונית בהונגריה הייתה גוף קטן שייצג מיעוט. מתוך חצי מיליון יהודי הונגריה היו כ-5,000 ציונים. יו"ר ההסתדרות הציונית משנת 1940 היה אוטו קומוי.
ב-1940 סופחה טרנסילווניה לשטח הונגריה. חוקים אנטי-יהודים שהוחלו בה, גרמו בין השאר, לסגירת העתונות היהודית בקולוז'ואר ולשלילת זכות עורכי הדין היהודים לעסוק במקצועם. כך מצא ישראל קסטנר עוזב את עיר הולדתו ועובר לבודפשט. הוא מצא שם כר לפעלתנותו כסגנו של קומוי. ב-1943 היה שותף לאחרים בהקמת ועד העזרה וההצלה שפעל להציל יהודים מהתופת הנאצית.
זהו הפרופיל של האיש. מהגר מעיר שדה, איש מרשים ודעתן, שהיה "סגן המנהיג" של 1% מיהודי הונגריה. עיקר תפקידו היה כ"שר חוץ" של ועד ההצלה ומייצג היהודים כלפי השלטונות. בתחום זה הוא הצליח "לשחק אותה" ויצא ובא כאילו הוא שווה ערך לאלה שיכלו לצוות על הריגתו בשניה. הוא הצליח להרשים את אייכמן. "מכר" לו סיפורים כדי להשיג הישגים. האידיוטים השקרנים היום מביאים זאת לחובתו.
ליהודי הונגריה לא היה מנהיג. הם התחלקו לאורטודוקסים, ניאולוגים, "סטטוס קוו" למתבוללים, ולציונים. אם ניתן לדבר על מנהיגות – זאת הייתה רק אצל החרדים. מה המנהיגות הזאת עשתה – שייך לפרק אחר... גם בערי השדה, בעיקר אצל האורטודוקסים היית למנהיגות בתי הכנסת המקומיים השפעה מסוימת. בשאר הקבוצות לא הייתה מנהיגות לא היו "גורו" ואנשים לא פעלו על סמך "הוראות" או עצות.
זאת ועוד כבר למחרת יום הפלישה, ב-20 במרץ, התחילו הגרמנים לאסוף את היהודים, שהיה להם תפקיד חשוב בחיי הפוליטיקה והכלכלה, ואחרי ישיבת מועצת השרים ב-29 במרץ הוחל בפירסום צווים נגד היהודים. הצו הראשון מ-29 במרץ פקד על חובת הדיווח על הטלפונים של היהודים, וזמן לא רב לאחר מכן על החזרת מכשירי הטלפונים. הצו מס' 1240/1944 מיום 31 במרץ בעניין "סימון היהודים באות מבדיל" חייב ענידת "כוכב צהוב כציפור הכנרית". בהתאם לחוק היהודי השלישי, חובת ענידת ה"כוכב" חלה גם על אלה שהתנצרו.
יצא צו על חובת דיווח על כלי תחבורה שבידי יהודים. ב-7 באפריל הגבילו את נסיעות היהודים, מכאן ואילך אסור היה ליהודי להשתמש במכונית, באופנוע, במונית, או לנסוע ברכבות, באוניות או באוטובוסים. אחרי חובת מסירת הטלפונים באה גם חובת מסירת מקלטי הרדיו.
אז איך בדיוק "הסתיר" את מוראות השואה מתושבי הארץ? איך בדיוק הוא "שלח" את היהודים אל מותם? בתוקף איזו סמכות או יכולת? מה הוא היה צריך לעשות כדי שלא יהיו נגדו טענות?
ואחרון אחרון שבעצם לא קשור לקסטנר: יהדות הונגריה לא רצתה לשמוע את האמת על אושוויץ. עשרות צעירים מתנועות הנוער החלוציות פשטו בכל רחבי הארץ להזהיר את הקהילות היהודיות. יש על כך עדויות כתובות מפורטות. פרנסי הקהילות והרבנים סרבו כמעט בכל מקום לתת לצעירים לדבר עם הקהילות. הם אמרו שאצלם זה לא יקרה
אפשרויות ניהול
AVNER
29.04.1912:05
2. לא טרחת לקרוא בעיון. יש במאמר התייחסות לטעוניך, למשל...בתגובה להודעה מספר 1
לא טרחת לקרוא בעיון. יש במאמר התייחסות לטעוניך, למשל הראיון בו מעיד אייכמן עצמו כמשיח לפי תומו, על התפקיד המרכזי שמלא קסטנר בבצוע 'המשימה' בצורה 'חלקה', כמצוטט: אדולף-אייכמן, האיש שניהל את ההשמדה, רואיין שנים אחדות לפני שנתפס בידי עיתונאי הולנדי בשם סאסן. בראיון, שהתפרסם בשבועון 'לייף', הוא מצוטט:
"קסטנר העניק לי את השקט בהונגריה, והביא לכך שלא חוויתי ורשה הונגרית (הכוונה למרד). הוא עשה לי עבודה שלמה. הוא נתן לי את כל היהודים מבלי שנורתה ירייה אחת, בלי הפגנות, ומבלי שהייתי צריך לתת אדם אחד לעזרת המשטרה ההונגרית. הוא הנעים לי את החודשים בבודפשט וחסך לי צרות ומועקות. היה לו חופש תנועה מלא. הוא גרם לכך שהס (מפקד אושוויץ) בא להתחנן כדי להמעיט במשלוחים. קסטנר עשה לי את השהות במטה לעבודה משרדית נעימה. לאיש אמונים כזה, הכרת התודה שלי היתה מתן חופש תנועה מלא... נעשינו חברים... זה היה עסק טוב בשבילי, מחיר של 20-15 אלף יהודים תמורת סדר במחנות".
אפשרויות ניהול
Big Joe
29.04.1913:30
3. אתה לא קראת מה שאני כתבתי. זה שהוא ''עבד'' על אייכמן, לא משנה שהוא לא היה בעמדהבתגובה להודעה מספר 2
ביקשתי שתענה לי על השאלה - אחרי שתקרא מה שכתבתי, לא במקום...
אפשרויות ניהול
AVNER
29.04.1921:57
4. השתתפותו של קסטנר במעשה ההונאה של חצי מיליון יהודי הונגריה בדרכם להשמדה באושוויץ מצדיקה נר לזיכרו?בתגובה להודעה מספר 3
ערכתי לאחרונה בתאריך 29.04.19 בשעה 22:03 בברכה, AVNER
מי שהיה מנערי הרב וייסמנדל ופעל בשרותו להצלה יהודים, סיפר לי רבות על התקופה, והוא, אכן מציין כדבריך, שמנהיגים איימו שיסגירו אותו אם יעיז לפרסם את 'ההפחדות'. זו אכן הייתה תקופת ליקוי מאורות קשה של ההנהגה הרישמית לגווניה וד"ל.
וכאן, לדבריך, נכנס קסטנר ותפס פיקוד, אף שלא קבל מינוי רישמי, התברג בתחכום לעמדת כח מול המשטר הנאצי, עד שכאשר אמא של חנה סנש בקשה להציל את בתה הפנו אותה אל ביתה של אנזי ברנד אשת יואל ברנד ידידו, כי שם הוא לן וכי הוא היה היהודי החזק.
אבל למה אתה מייחס משקל כה רב לדרך בה הוא הגיע לעמדת הכח הזו ביצוג יהודי הונגריה? עובדה שהוא היה בעמדת כח השפעה על היהודים, וקשרים כה טובים עם הנאצים, עד שהצליח לשכנע את היהודים לעלות ברצון לרכבות, אף שידע לאן מתוכננות הרכבות להוביל אותם, 12000 יהודים ביום...
עכשיו אתה שואל: מה הוא היה יכול לעשות כדי לעצור את המשלוחים השיטתיים הללו שנמשכו כ-50 יום ובהם הושמדו כחצי מיליון יהודי הונגריה?
ואתה טוען שהשתתפותו של קסטנר במעשה ההונאה של חצי מיליון יהודי הונגריה בדרכם להשמדה באושוויץ תוך הטעייתם כאילו פניהם ליישוב מחדש, וכל זאת כדי להציל כמה אלפי מיוחסים, היא מעשה שעלינו להוקיר ועל כך יש להדליק נר לזיכרו ביום השואה...
אפשרויות ניהול
Big Joe
30.04.1900:45
5. עדיין לא ענית על השאלה שליבתגובה להודעה מספר 4
ובמקום זה אתה מסלף את דברי. אני הסברתי לך מדוע הוא לא היה בעמדת הכוח שמיחסים לו. אתה חוזר על הטענה האווילית שהוא השתתף בהונאה, אבל לא אומר מה הוא היה יכול לעשות אחרת (לדעתך).
ולגבי חנה סנש זה פשוט בוקי סריקי. חנה סנש הייתה במאסר אצל ההונגרים. הקשרים של קסטנר הין עם הגרמנים. ההונגרים התיחסו אליו בחשדנות וניסו לחקור אותו מה הוא רוקח עם אייכמן. לא הייתה לו שום יכולת לעזור לחנה סנש.
אפשרויות ניהול
AVNER
30.04.1908:28
7. לגבי, אמה של חנה סנש, התכוונתי, גם, לשהותו הליילית הקבועה, בבית אשת חברו, כחלק מהתפרקות מערכים...בתגובה להודעה מספר 5
לגבי, אמה של חנה סנש, התכוונתי, גם, לשהותו הליילית הקבועה, בבית אשת חברו, כחלק מהתפרקות מערכים, כפי שתמיר שואל בספרו: מה הופך יהודי שקודם לכן היה בוודאי אדם חיובי, לחבר ושותף במנגנון ההשמדה של הנאצים. מה גרם לו "למכור את נשמתו לשטן?" ומשיב: תחילתו של התהליך הנפשי הזה בפסימיות עמוקה לגבי סיכויי היהודים להינצל. קסטנר ראה את 800 אלף היהודים בהונגריה כאבודים ורצה לפחות להציל את מקורביו. רק בשלב מאוחר יותר שיתוף הפעולה נעשה ביודעין. בהיותו בעל אופי חסר מעצורים, הרפתקן חסר אחריות בעל אמביציות חולניות, בלחץ האיום ההוא נלכד קסטנר במערכת, מתפרק מכל ערכי מוסר, והופך להיות משת"פ.
ובהמשך לזה, שיכרון הכח, תוך התהדקות הידידות עם הצמרת הנאצית, מסביר איך השקיעה העמוקה בתהום שיתוף הפעולה, מביאה בהדרגה לאבדן השיקול האנושי והיחס לחיי אדם, כך שאפשרויות ריסוק המערכת בקריאה דרמטית של מי שקולו נחשב: "איש איש לנפשו", לא עלתה לפניו כפי שציטטתי: קסטנר שלט ברשת של אנשי יודנראט של הקהילות היהודיות בהונגריה ועל ידיהם שלט למעשה בכל הקהילות. לא היה סיכוי להשלים את הגירוש וההשמדה בצורה חלקה ללא לוחמה פסיכולוגית והטעיה של היהודים, ולהטעיה זו לא היה סיכוי ללא עזרת מנהיגים מקרב היהודים. סיפור הכיסוי העיקרי היה שהיהודים נשלחים למחנה עבודה בשם 'קנייר מיזה', והם לוקחים איתם את משפחותיהם, כי הגרמנים הגיעו למסקנה שפריון העבודה גדל כשהמשפחה מאוחדת. קסטנר היה זה שהזרים מכתבים מזויפים, שקיבל מהגרמנים, מהמגורשים, כביכול, אל קרובי משפחתם, שבהם הם מדווחים על מצבם הטוב. הוא כפה על רשת היודנראט להפיץ את המכתבים הללו בקהילות. היהודים רוכזו בגטאות, מנותקים ומבודדים מהעולם. מקור המידע שלהם היה היודנראט, אשר מקור המידע שלו היה קסטנר. באותה שעה, לקסטנר היו פריבילגיות. רכב צמוד, קשר טלפוני, חופש תנועה, פטור מענידת טלאי צהוב, חסינות מול ההונגרים. הנאצים רחשו אמון מלא לראש ועד ההצלה היהודי. קסטנר שיתף פעולה עם אייכמן, והפעיל את היודנראט ליצירתה של מערכת ההונאה ששכנעה את היהודים שישיבה במחנה עבודה עד סוף המלחמה, שכבר נראה באופק, עדיפה על בריחה והתנגדות שסיכון בצידן. האשליה הזאת פעלה את פעולתה אך ורק בגלל שבאה ממקור יהודי מוסמך. מילה אחת של קסנטר, וכל בניין הקלפים היה מתמוטט. אולם המילה הזו לא באה. בתמורה לשיתוף הפעולה קיבל קסטנר רשות לחלץ כ- 1,700 יהודים, שכללו את בני משפחתו, מקורבים, מנהיגים מקומיים, אנשי יודנראט, וראשי ציבור יהודי בהונגריה. שחרור ה"מיוחסים" (כך נקראו!) בוצע בצורה סחטנית תוך וידוא פעולה של הניצולים להרדמת כל היתר. פרשת קלוז' כמשל קלוז', עיר הולדתו של קסנטר, שכנה קילומטרים בודדים מגבול רומניה וגרו בה 20 אלף יהודים. עם בוא הנאצים הוצאו היהודים מהעיר ובודדו בגטו שהוקם לידה. על 20 אלף היהודים הללו שמרו... 20 ז'נדרמים הונגרים, בפיקודו של גרמני אחד. קסטנר הגיע לקלוז' ימים אחדים לפני הגירוש. בשיחותיו עם מנהיגי העיר ותושביה לא אמר מילה על הגירוש וההשמדה הצפויים להם בעוד ימים ספורים, אף שלפי עדותו במשפט ידע על כך עוד קודם לכן. היהודים גורשו, בעוד 380 מקורבים, אנשי יודנראט, חברים וקרובי משפחה של קסטנר הועברו לבודפשט להמתנה ל"רכבת ההצלה". הביקור בקלוז' היה נקודת זמן מכרעת בצומת החלטות חשוב אצל קסטנר. ניתן לתאר תרחיש אחר: לו אמר קסטנר לאנשי קלוז' את האמת, לו הורה להם לברוח, ואולי בורח עימם לגבול הקרוב לרומניה (כל זה בד בבד עם הודעה חשאית ומתואמת מראש לעוד קהילות, דבר שטכנית היה בידו לעשות), היה סיכוי שמהלך כזה ישבש את כל תוכנית הרמייה השברירית. מרידה ובריחה במקום אחד היתה מדללת ביתר המקומות את הכוחות המועטים שעמדו לרשות מנגנון ההשמדה. ומכאן ועד לאובדן שליטה על המצב מצד הגרמנים היתה הדרך קצרה. למצער, ניתן היה בצעד כזה להציל הרבה יותר מאשר 1,700 בלבד. אלא, לצורך כך היה עליו 'לבגוד' בנאצים. הוא לא עשה זאת, ומרגע זה והלאה הוא שקע יותר ויותר עמוק בתהום שיתוף הפעולה.
אפשרויות ניהול
Big Joe
30.04.1910:25
8. על השאלה לא ענית, ובמקום זה את עוסק ברכילות ירודה וקופי-פייסט ממקורות עלומיםבתגובה להודעה מספר 7
והתוכן - זיבולים חסרי בסיס.
קסטנקר לא היה ביודנראט. אלה שיצאו ברכבת נבחרו ע"י הסקטורים השונים ביהדות הונגריה בקלוז' בוצע הגרוש הראשון חודש אחרי תחילת הגרושים בהונגריה, והיו 5 משלוחים של כ-3000 איש כל אחד: 25/5 29/5 31/5 2/6 8/6
אז איך ומה בדיוק "הסתיר קסטנר"?
וההיפותזות של מה היה קורה אילו ידעו - הן טמטום שנובע מבורות.
אפשרויות ניהול
AVNER
01.05.1915:42
11. עזוב ספקולציות.בתגובה להודעה מספר 8
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.05.19 בשעה 16:14 בברכה, AVNER
עזוב ספקולציות.
במשך 50 יום יצאו רכבות עם 12000 יהודים ביום לאושוויץ. כחצי מיליון יהודי הונגריה הושמדו, תחת הטעיה שקסטנר היה שותף לה - נסיעה לישוב מחדש.
אלו עובדות, כמו גם העדויות של קסטנר לטובת הרוצחים במשפטם אחרי המלחמה. על כל זה אין חולק, והטענה היחידה היא שבתנאים של אז, הצלת 1700 יהודים שקסטנר הצליח לארגן ב-"רכבת המיוחסים", הייתה שווה...
האלטרנטיבה של בריחה לרומניה נוסתה בהצלחה ואלפי יהודים שחצו את הגבול לרומניה - ניצלו. למה הגאון רב התושיה - קסטנר - לא ניצל את כישוריו לארגון בריחה המונית אל מעבר לגבול? אין ספק שמתוך חצי מיליון היה הרוב ניצל - הרבה יותר מ- 1700...
המשלוחים של יהודי הונגריה לאושוויץ התחילו במאי 1944.
זה היה אחרי תחילת הקריסה של הנאצים, הצבא האדום כבר כבש את קרים ושטף לכוון פולין והונגריה בסדרת נצחונות מול הגרמנים.
באויר כבר הייתה שליטה מוחלטת של בנות הברית, למעשה חיל האויר הגרמני כבר חדל להתקיים.
הגרמנים כבר לא יכלו להפנות משאבים להשמדת יהודי הונגריה ורק שיתוף הפעולה הנוראי בין השטניות של אייכמן וההתמסרות של קסטנר, אפשרו את הזוועה...
תתמודד עם העובדות.
אפשרויות ניהול
Big Joe
06.05.1912:23
12. לא הייתה הטעיה. ממילא קסטנר לא היה שותף למה שלא היהבתגובה להודעה מספר 11
וגם כל דבריך מעידים על העדר שמץ מידע על הארועים והתנאים. רק דוגמה לבורותך: היו כ-10,000 או אף יותר צעירים שברחו לרומניה. כולם עם תעודות מזויפות בתיאום אישי של חוליות עם מבריחי גבול. להגיד שמשפחות יהודיות שלמות יכלו להתחזות לנוצרים, לעלות על רכבת (שהייתה אסורה על יהודים) זה טמטום. כדי שתבין את גודל הטמטום: הבריחה פסקה לחלוטין כאשר רומניה נכנעה לסובייטים וסגרה את הגבול עם הונגריה באופן הרמטי. אתה תופס עד כמה התיאוריות שלך עקומות?
הגרמנים לא נזקקו למשאבים בהונגריה. ההונגרים עשו את כל העבודה ומסרו "משלוחים" מוכנים לגרמנים על הגבול ההונגרי.
לך ללמוד לפני שאתה מקשקש
אפשרויות ניהול
Seagulls
30.04.1907:39
6. השאלה העקיפה שיש לי בנושא היאבתגובה להודעה מספר 0
למה ומדוע מתנקשי ישראל קסטנר זכו לחנינה ושוחררו כעבור זמן קצר?
אפשרויות ניהול
AVNER
01.05.1900:38
9. והתשובה הישירה היא שרוצחי קסטנר היו אנשי ש''ב שנקרא היום שב''כ, כדי להשתיק...בתגובה להודעה מספר 6
והתשובה הישירה היא שרוצחי קסטנר היו אנשי ש"ב שנקרא היום שב"כ, כדי להשתיק את גלי ההדף שהתחילו להתעורר בעקבות המשפט, ואיימו לפגוע בתדמית של מנהיגי הישוב - המפא"יניקים.
לצורך זה יצרו מצג שווא כאילו סוכן ש"ב - דן שמר, הוחדר לארגון ימני כדי לעקוב אחר המנהיג - יוסף מנקס, אבל במקום לרגל אחריו הוא הושפע ממנו ואימץ אידיאולוגיה ימנית קיצונית, שהביאה אותו לרצוח את קסטנר...
אכן בימי שלטון מפא"י ההיסטורית היה אפשר למכור סיפור כזה בלי שהרמת הגבות תביא לתסיסה נגד הפגיעה באינטיליגנציה של האדם הסביר.
היו ימים...
אפשרויות ניהול
Big Joe
01.05.1911:37
10. ברור. הם התאמנו על קסטנר לקראת רצח רביןבתגובה להודעה מספר 9
אפשרויות ניהול
Seagulls
07.05.1902:39
13. גם בימי שלטון מפלגת העבודה ההיסטורית (בואכה 1995)בתגובה להודעה מספר 9
• מכרו סיפורים • לא הורמו גבות רבות • מרבית האנשים הסבירים לא חשו שפגעו באינטליגנציה שלהם
למרות ששפכו על ראשם טונות של אשפה
לדעתי גלי ההדף אז היו עשויים לפגוע אנושות בבכירי מפא"י (לא רק בתדמיתם)
הדברים שהם עשו הדברים שהם מסתירים אלו דברים בלתי נתפסים שיכולים לזעזע קשות כל בן אנוש
אפשרויות ניהול
Big Joe
08.05.1917:03
14. מה שהיה לבכירי מפא''י ואין לבכירי קואליצית הימין היום הוא דבר אחד - בושה.בתגובה להודעה מספר 13
אברהם עופר ויעקב התאבדו כשהוחשדו בפלילים אשר ידלין ומיכאל צור הלכו לכלא בלי השמצת מערכת המשפט - והתפוגגו מהזירה הציבורית.
והיום - מורשעים וחשודים חוגגים כאילו לא קרה דבר. ועוד טורחים לחזק את החסינות ואת עמידתם מעל לחוק. (אני בטוח שינך נזקק לרשימת הג'נטלמנים).
אשכול 25593
