ערכתי לאחרונה בתאריך 05.06.19 בשעה 14:14 בברכה, תודה רבה
בשנת 2013 הצטרפו שקד ובנט לפוליטיקה. בתחילה חשבו לפתוח מפלגה חדשה, "הישראלים", אך לבסוף הצטרפו למפלגת הבית היהודי, והפכו אותה למפלגה מרעננת הפונה לאוכלוסיות מחוץ לציונות הדתית. שניהם עבדו בעבר בלשכת נתניהו, ויצאו משם עם סכסוך אישי. בניגוד לתפיסה לפיה בנט תקף את נתניהו בשנותיו בפוליטיקה, ההיפך הוא הנכון.
בקמפיין 2013, הליכוד עוד נתפס כמפלגת ימין-מרכז מתונה, והוביל קמפיין נגטיבי נגד מפלגת הבית היהודי במתכונתו החדשה. "מי מסתתר מאחורי הפנים המחייכות של בנט", שאל הקריין, והחל להציג את חברי המפלגה האחרים ועמדותיהם ה"קיצוניות".
הליכוד גם שיקר בקמפיין הזה, כשהציג את אורית סטרוק כמי שביקשה לבצע "תג מחיר" בשוטרים. תג המחיר עליו דיברה סטרוק, היה תג מחיר משפטי, לתבוע שוטרים שהפעילו אלימות לא מוצדקת. כמו כן, השימוש שלה במטבע הלשון הזאת, היתה עוד לפני שמטבע הלשון שימשה לתיאור מעשי וונדליזם או טרור.
אחרי בחירות 2013 התכוון נתניהו להשאיר את בנט מחוץ לממשלה, מסיבות אישיות. בנאום הניצחון כיוון נתניהו לדברים שהיו חשובים ללפיד: גיוס, שיטת הממשל. הכוונה הזו הביאה את בנט לכרות ברית עם לפיד, כשהאחרון מטיל ווטו על החרדים. נתניהו ראה בחרדים שותפים נאמנים, וניסה להחזיר את הגלגל אחורה ולחזור לממשלה הטבעית, אך בנט כבר היה בברית עם לפיד.
הפארסה הזאת הולידה ממשלה רעועה, שהחזיקה שנתיים בלבד, בניגוד לממשלה שקדמה לה ולזו שבאה אחריה, שהיו בנויות על הגוש הטבעי והחזיקו ארבע שנים.
בקמפיין של 2015, הוחלט לפי השמועות על הפסקת אש בין המפלגות, אך בימים האחרונים של הקמפיין הוביל נתניהו את קמפיין הגעוואלד שטען: כדי לנצח צריך להיות המפלגה הגדולה בכנסת. גם זה שקר: בשנת 2009 קיבל נתניהו פחות מנדטים ממפלגת קדימה, אך טען בנאומו לניצחון "המחנה הלאומי בראשות הליכוד", ש"זכה ביתרון מוחץ". הוא גם קיבל את המנדט להרכבת הממשלה, ואז פנה לאהוד ברק, שאינו שותף ב"המחנה הלאומי".
אחרי בחירות 2015 הרים נתניהו את הטלפון הראשון לבנט, כפי שהבטיח בקמפיין, אך אז השאיר אותו לסוף, בניגוד להבטחתו שבנט יהיה שותף בכיר ללא קשר למספר המנדטים שיקבל, הבטחה שקרית שנועדה להביא את מצביעי בנט לא לחשוש להצביע לליכוד. בסופו של דבר נאלץ נתניהו להעניק את תיק המשפטים לשקד בחוסר רצון, מחוסר ברירה (בניגוד לדברי הפרשנים, זה לא היה בגלל שליברמן החליט להשאר מחוץ לממשלה. בכל מקרה לא היה לנתניהו 61 ללא הבית היהודי).
בתמלילי תיק 2000 התברר לכאורה שהבעיה של נתניהו עם התקשורת היא לא היותה שמאלנית, אלא היותה לא נאמנה לו. לדוגמא: אם נתניהו יבצע מעשה שמאלני, כמו שחרור אסירים, ועיתונאי ימני יתקוף אותו, גם זה לא יתקבל אצל נתניהו כתקשורת לגיטימית. בתמלילים התברר שהבקשה של נתניהו ממוזס היתה להכניס עיתונאים "ימנים", אך לא "בנטים".
בתיק 4000 התברר לכאורה שנתניהו ניצל את קשריו עם וואלה, לא כדי לתקוף את השמאל, אלא כדי לתקוף את בנט ושקד. בנט ושקד הם לא שמאל, אבל הם לא נתניהו. והם בסכסוך אישי איתו.
בקמפיין של 2019, חזר נתניהו על ספין המפלגה הגדולה והצליח בכך שוב. הפעם הוא מחק את נפתלי בנט, אך מסתבר שבכך הוא ניצח גם את עצמו, כשנותר ללא ממשלה. כשהתברר שיש בחירות נוספות, פיטר אותם כדי לאפשר להם פחות השפעה תקשורתית.
בקמפיין 2019 ב' נתניהו אמור להבין שעדיף לו שבנט ייכנס לכנסת וכך תהיה לו ממשלה, אבל ניסיון העבר מלמד שהשנאה חזקה יותר מההיגיון, ויכולה לגרום לאדם לנצח גם את עצמו, בברירת שמשון.
אשכול 25676
בתגובה להודעה מספר 0