בא' מהתוועדויותיו סיפר ר' אברהם-דוד פויזנער ע"ה, משל ע"פ סיפור שקרא בילדותו בסיפורי ילדים: פעם ערכו השמש והרוח תחרות שתוכיח מי מהן חזקה יותר. התחילה הרוח לנשב ולהעיף הנה והנה את הבגדים שהאדם לבש. התאמץ האדם, חגר את עצמו בחגורה וככל שהרוח התחזקה, התגבר האדם ואזר חלציו להתגבר כנגדה. והנה, אל התחילה השמש לזרוח,ומיד הסיר האדם את החגורה. וכשהחום התגבר יותר,הסיר האדם מעליו את הבגד. והנמשל, אמר ר' אברהם-דוד, הוא שבספרי מוסר מתוארים כל העונשים הקשים שאדם מקבל בגין העברות שהוא עושה. כתוצאה מכך מתגבר היצר הרע ומתאמץ להצליח לפתות את האדם למרות הידיעה על העונשים. תורת החסידות,לעומת זאת,מתארת ענינים שמוסיפים לאדם אור וחמימות רבה,וממילא מסתלקים ממנו כל העניינים הבלתי- רצויים.
*~מוגש ע"י 'מעגל הסיפור החסידי',
אשכול 26626