מכתב מהרבי מליובאוויטש למשוררת רחלה בבלי על שירת הקודש של החיים עצמם:
במענה למכתבה . . בו כותבת אודות יום הולדת שלה, בודאי מוסיפה בעניני יהדות ומצות כציווי תורתנו הק׳ תורת חיים להעלות בקודש,
ונוסף על העיקר מילוי הציווי - הרי זה גם הצנור והכלי לקבלת ברכות השם יתברך בהמצטרך.
ויהי רצון מהשם יתברך שתהיה שנה הבאה עליי לטובה שנת הצלחה בגשמיות וברוחניות ותבשר טוב בכל האמור.
בברכת הצלחה וגם (ואולי - ובעיקר) בשירתה - בשירה שבכתב ובפרט - בשירת-החיים, שהרי על פי תורתנו תורת חיים (כמבואר בתורת החסידות) חיי האדם שירה (בכח) הם ועל האדם להביאה מן הכח אל הפועל ושתהיה שירת קודש
וכרמז נעים זמירות ישראל: אשירה להשם *ב*חיי (כולל גם הפירוש - בי"ת השימוש).
ובכבוד.
תודה על התשורה - שני השירים שצירפה למכתבה. ואולי תהיה הזדמנות מתאימה לכתוב גם בזה.
מקור: אגרות קודש חכ"ו ע' ג-ד
*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
אשכול 26642