מכתב מהרבי מליובאוויטש על כך שלא רק שהאדם לא ידבר דיבורי עצבות אלא גם שלילת מחשבות כאלו:
במענה על מכתבו, שבו נראה שעדיין לא פעלתי עליו רוממות הרוח, וכמדומה שכבר אמרתי לו כמה פעמים, שעל פי המבואר בספרים (לאו דוקא בספרי חסידות) הנה אין לחדש סברות של 'מרה שחורה' [=דאגה, עצבות] בעולם, שזו 'סגולה' שלא יבוא הדבר לידי פועל.
ולא רק שאין לחדש [דברים של דאגה ועצב] בדבור (ועל דרך המובא בדא"ח (כמדומה שנדפס בסוף סידור מאה שערים) שהרב המגיד כשהיה נופל לו סברא היה אומרה בדבור כדי להמשיכה בעולם) אלא שאפילו במחשבה אין לחדש סברא כזו והטעם כנ"ל.
והוא מובן גם כן מפתגמי כבוד קדושת נשיאינו רבותינו הקדושים שסיפר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שהיו אומרים "תחשוב טוב - יהיה טוב"!
בטח נדמה לו שקשה במאד לפעול על כח המחשבה ב[נושא] הנ"ל ובלית ברירה, ילביש כח המחשבה במחשבה של [עניני] תורה ומהטוב ברוחניות יומשך גם-כן טוב בגשמיות.
והמורם מכל הנ"ל, אשר ככל מה שיתחזק בבטחונו עד שיפעול גם על המחשבה, הדיבור והמעשה שלו, הרי יתגשם הדבר במוחש יותר לפרנסה בהרחבה בגשמיות וגם ברוחניות.
מקור: אגרות קודש ח"ו אגרת א׳תשצ"ב
*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
אשכול 26652