בס"ד
*אור החיים יומי*
*מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה*
*יום טוב ומבורך. יום השישי כא' מנחם אב התשפ"א*
*וְהָיָה עֵקֶב ְִמְען אֵת הְִַָטִים הָאֵֶה:*
ידוע שכל אדם נמצא במלחמה תמידית עם יצר הרע עד הרגע האחרון בחייו, ולכן אין לאדם לשמוח במשך חייו ולבטוח בצדקתו ובמעשיו הטובים, וכבר אמרו על יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי. ורק כשהגיע האדם לסוף ימיו ותכלית חייו, יכו לשמוח.
וגם כשזוכה האדם לקיים מצוות, אין ראויה להיות שמחתו שלימה בקיום חלקי של המצוות, אלא רק אם יזכה ויקיים את כל התורה כולה מתחילה ועד סוף.
ומבאר רבינו האור החיים הקדוש שזה מה שרמז הפסוק: *והיה* - אין 'והיה' אלא לשון שמחה. *עקב תשמעון* - 'עקב' לשון סוף, כמו העקב שהיא ברגל בסוף גוף האדם, כלומר רק כשיגיע האדם לסוף חייו, וקיים את כל המצוות כראוי אז יוכל האדם לשמוח.
וזה לשון קודשו: *אדון הנביאים, בא בנועם דבריו להעיר במוסר נעים, כי אין לאדם לשמוח אלא כשישמור לעשות את כל אשר ציוה ה' לעשות, אז ישמח ויגל כבודו, אבל כל עוד שיחוש, שחסר אחת מכל מצוות ה', עליו אמר שלמה 'ולשמחה זו מה זה עשה'. וכל שלא הגיע לזה אין לו מקום לשמוח, כי אין נכון לשמוח מי שהוא עתיד לעמוד בבושה וכלימה לפני מלך גדול'.*
*[אור החיים עקב פרק ז פסוק יב]*
*שבת שלום ומבורך, ובשורות טובות לכל בית ישראל*
*התענוג היומי שלי*
אשכול 26682