להורדת אפליקציה:
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום גילוי מסמכים אשכול 27449

ליה 10.02.1415:29

ההתבוללות בישראל מייצרת נזקים חמורים לעתיד המדינה והעם היהודי בארץ

בישראל נוצרת התבוללות מסוכנת ביותר המייצרת אנשים שהם יהודים על פי היהדות ומוסלמים על פי האיסלאם. יהודים על פי היהדות ונוצרים על פי הנצרות.

התהליך דומה לתמנון רב זרועות שיכה בנו בעוד זמן לא רב.

לימודי היהדות, התנ"ך וההיסטוריה היהודית בארץ כמעט נוטרלו לחלוטין בקרב הילדים החילוניים בבתי הספר הממלכתיים על ידי גורמי השמאל, שדאגו לסלקם מתכני הלימוד.

החינוך ליהדות רופף ואף אינו קיים בשל התנכלות מתמשכת של גורמי השמאל בכל המערכות.

נוצר מצב בו הדור הצעיר אינו רואה עוד משמעות עמוקה בשימורו של עם ישראל ומדינתו, כפי שצריך היה שיהיה.

אל הריק הזה חודרים האיסלאם והנצרות מתוך תאוות הכיבוש וחיסול הדת והעם היהודי כעם הומוגני וחזק.

יש לקיים דיון מקיף על הבעיה ההולכת וצוברת תאוצה מחרידה בארץ ולמצוא את הדרך שתשיב את העמקת לימודי היהדות ואת הדרך להנחיל לילדים את חשיבות שימור העם היהודי בארצו.

האשכול יציג את ממדי ותוצאות ההתבוללות בישראל.
ליה 10.02.1416:04
1. משפחת נשאשיבי הערביה מחותנת עם משפחתו של ש''י עגנון זוכה פרס הנובל לספרות בתגובה להודעה מספר 0
משפחתו הערביה של ש"י עגנון

לש"י עגנון, הסופר היהודי הגדול, יש משפחה ערבית במזרח ירושלים.

הסיפור נשמע מוזר בהתחלה - מה לעגנון ולערבים? - אבל כשיורדים לפרטיו, ופוגשים את בני המשפחה, התמונה מתבהרת, ונראית הגיונית. הרי בירושלים המנדטורית בימים שלפני קום המדינה, סיפורים מסוג זה יכולים היו לקרות, ועובדה שקרו.

אח אחד ושלוש אחיות היו לעגנון. אחת מהם, דבורה, התחתנה בגרמניה עם הפרוון מוריץ וינר. לשניים נולדו שתי בנות - אסתר (הנקראת על שם אמו של עגנון) ומילי. וינר, גיסו של עגנון, המשיך לעבוד גם בירושלים כמייצר פרוות. הוא היה אדם פתוח ונהג לארח בביתו יהודים וערבים גם יחד. באחד הימים בשנת 1940 הגיעו לביתם בני משפחת נשאשיבי המפורסמת ממזרח ירושלים. ג'וואד נשאשיבי הצעיר ליווה לשם את דודתו - אשתו של פחרי נשאשיבי, פעיל מרכזי בחיים הפוליטיים בירושלים באותם ימים - שביקשה לקנות מעיל פרווה.

כך הכיר ג'וואד נשאשיבי את אסתר וינר, אחייניתו של עגנון.

השניים התאהבו, נישאו ונולדו להם שלושה ילדים - סוהילה, סוהיל וסיהאם. מאוחר יותר וינר אף התאסלמה. לכל אחד מהם יש היום כבר משפחה עניפה משלו. משפחתה של אסתר, כך מספר ל"הארץ" בנה סיהאם נשאשיבי, התרחקה ממנה. הדוד עגנון, כאדם דתי וכמי שיחסו אל הערבים, לפחות לפי המשתקף מיצירתו, היה מסויג, התקשה לקבל את הנישואים האלה. "הוא היה בספק, הוא לא ידע לאכול את זה", מספרת בתו, אמונה ירון.

לאחר נישואיה שמרה אסתר וינר-נשאשיבי על קשר עם אמה דבורה, אחותו של עגנון, ועם מילי אחותה. זה היה קל יחסית עד 48', אולם אחרי מלחמת העצמאות נחצתה ירושלים ווינר עברה עם בעלה וילדיה להתגורר בבית משפחת נשאשיבי במזרח העיר.

הקשר עם המשפחה הרחבה ניתק כמעט לגמרי, והמפגשים עם אמה ואחותה נעשו בעיקר במעבר מנדלבאום - קו הגבול שחצה את העיר.

ב-1955 נשא ג'וואד נשאשיבי אשה שנייה, והשניים התגרשו. אחרי מלחמת ששת הימים, כשילדיה כבר היו בוגרים, חזרה אסתר וינר-נשאשיבי להתגורר במערב ירושלים, בשכונת קרית יובל. היא מתה ב-1989 ונקברה בגבעת שאול.

http://e.walla.co.il/?w=/266/935686

תגוביות:

1.כמה חבל שכך הדברים מתגלגלים, אולם נא לשים לב להתבטלות היהודיה לעומת המוסלמי. מוסלמית או מוסלמי לא יעשו כדבר הזה.

2.הסיפור של עמוס עוז על אהבה וחושך מזכיר את עגנון ואת הנשאשיבים.

3.האם התאסלמה וכדי לחזור ליהדותה היא צריכה לעבור הליך גיור מקוצר(לא כמו הגיורות).

4.עכשיו כל ערבי יחפש את הסבתא היהודיה שלו 10 דורות אחורה כדי לקבל אזרחות ישראלית.

5.בקוראן יש מצווה מפורשת של מוחמד למוסלמים להתחתן עם יהודיות ולאסלם אותן כמובן.



*************

אבא ג'וואד וסבא מוריץ

בביוגרפיות של ש"י עגנון העדיפו להצניע את סיפורה של אחייניתו, אסתר וינר, שהתחתנה עם אחד מבני משפחת נשאשיבי הירושלמית, ילדה לו שלושה ילדים והתאסלמה.

עץ משפחתי

בלובי של מלון אמריקן קולוני במזרח ירושלים יושב גבר פלשתינאי נאה כבן 60. הוא מעשן, למרות ניתוח המעקפים שעבר, ומספר על חייו בעברית שוטפת. שמו סיהאם נשאשיבי, יש לו תעודת זהות כחולה של תושב מזרח ירושלים, שם הוא גר, יש לו משפחה רחבה והוא אב לארבעה ילדים.

אבל פתאום הוא עובר לדבר על ליל הסדר שחגג ב-1969 בבית משפחתו של ש"י עגנון, והשיחה אתו - מציאותית ואמיתית ככל שתהיה - מקבלת גוון הזוי. סיהאם נשאשיבי, למרות שם המשפחה שהוא נושא, הוא בכלל יהודי - לפחות על פי ההלכה.

בשלב הראשון זה נשמע מופרך: לש"י עגנון, הסופר היהודי הגדול, יש משפחה פלשתינית שלמה במזרח ירושלים.

מה לעגנון ולפלשתינאים?

כשפוגשים את בני המשפחה המדוברת התמונה מתבהרת והעלילה - עלילת טלנובלה ישראלית ממש - נראית הגיונית לפתע. מתברר גם, שילדיו של עגנון מכירים את בני הדודים שלהם מהצד האחר של ירושלים ושהיו תקופות ששני אגפי המשפחה שמרו על קשר.

אמו של סיהאם נשאשיבי היא אחייניתו של ש"י עגנון. שמה אסתר וינר. לא רבים מכירים את סיפורה, שנדמה לעתים כי המשפחה העדיפה להצניעו. לש"י עגנון היו אח אחד ושלוש אחיות. אחת מהן, דבורה, נישאה בגרמניה לפרוון מוריץ וינר. לבני הזוג וינר נולדו שתי בנות - מילי ואסתר (שנקראה על שם אמו של עגנון). ב-1940 הכירה אסתר את ג'וואד נשאשיבי, אחיינו של פחרי נשאשיבי, שהיה פעיל בחיים הפוליטיים בירושלים ושימש עוזרו הקרוב של ראש המשפחה המפורסמת - ראע'ב נשאשיבי.

השניים נפגשו כשהדודה של ג'וואד ביקשה ממנו להתלוות אליה לבית משפחת וינר, שם רצתה לקנות מעיל פרווה.

כשהקשר בין אסתר לג'וואד החל להירקם, משפחת וינר היתה בתקופה לא קלה. מוריץ וינר, גיסו של עגנון, חלה בשחפת בקיץ 1937. המשפחה נותרה כמעט ללא אמצעי מחיה ועגנון היה צריך לדאוג לכלכלתם.

בספרו "חיי עגנון" מתאר דן לאור את התקופה: "עגנון נאלץ איפוא לדאוג לסידורי האשפוז של וינר, לבוא בדברים עם הרופאים, לעודד את אחותו - ובנוסף לזה לאכסן בביתו את בתם מילי, שכן לדבורה לא היו התנאים המינימליים לטיפול בשתי בנותיה. האירוח של מילי היה מקור לצרות רבות: אמונה וחמדת לא חדלו מלריב אתה, והמריבות לא הוסיפו לשלוות הנפש של עגנון, ומעל הכל גרמו להפרעות בעבודתו. אולם עגנון השלים בלית ברירה עם הנוכחות הממושכת של בת אחותו, שכן לבו נכמר לנוכח גורלם המר של אחותו וגיסו".

האחיינית הבכורה, אסתר, כלל אינה מוזכרת בספר. שלוש שנים אחר כך התחתנה עם נשאשיבי, ולשניים נולדו שלושה ילדים: סוהילה, סוהיל וסיהאם.

עגנון לא ראה בעין יפה את הנישואים האלה. כאדם דתי וכמי שיחסו אל הערבים נראה מסויג למדי - לפחות על פי יצירתו - הוא התקשה לקבל את חייה החדשים של האחיינית. סיהאם נשאשיבי, בנה של אסתר, מספר שאמו נודתה על ידי המשפחה הרחבה. היא שמרה על קשר בעיקר עם אמה ועם מילי אחותה הקטנה. עד 1948 זה עוד היה אפשרי; אחרי מלחמת העצמאות נחצתה ירושלים ואסתר עברה עם בעלה וילדיה לבית משפחת נשאשיבי במזרח העיר, אז גם התאסלמה בתהליך קצר. המפגשים הספורים עם משפחתה נעשו אז במעבר מנדלבאום - קו הגבול שחצה את העיר. עם עגנון ומשפחתו כמעט לא היה לה קשר באותן שנים.

חזרה למערב

חייה של אסתר וינר-נשאשיבי לא היו קלים. ב-1955 החליט ג'וואד להינשא לאשה שנייה, והשניים התגרשו. היא החלה להתפרנס מעבודות רקמה, ואחרי מלחמת ששת הימים חזרה למערב ירושלים וחידשה את הקשרים המשפחתיים. היא התגוררה בקרית יובל, עבדה כמטפלת, נישאה בשנית ונקראה אסתר נייגר. היא מתה ב-1989 ונקברה בבית העלמין בגבעת שאול. "אמא שלי קבורה בגבעת שאול, אבא שלי קבור במזרח ירושלים ואני בטח אקבר איפשהו באמצע", מגחך סיהאם נשאשיבי.

אסתר וינר-נשאשיבי דיברה עם ילדיה ערבית בלבד - לא עברית ולא גרמנית, כדי לכבד את משפחת בעלה ולא לעורר אי נוחות. "אבל כשההורים היו רבים - הם רבו בעברית", מספר נשאשיבי. היא גם לא ויתרה לגמרי על יהדותה: בערב שבת הדליקה נרות והמשיכה לצום ביום הכיפורים ולציין את החגים היהודיים.

בפסח 1969 לקחה את בנה הצעיר סיהאם (סוהילה וסוהיל חיו באותן שנים בכוויית), והתארחה בליל הסדר בביתה של אמונה ירון, בתו של עגנון. הדוד המפורסם חזר להכיר בה.

אמונה ירון זוכרת שבאותו ליל סדר חרד אביה שמא האורחים ייגעו ביין. "על פי דין, אסור שנוכרי ייגע ביין", היא אומרת. אבל סיהאם נשאשיבי זוכר אותו אחרת. "עגנון הסתכל בי ואמר, 'צריכים לעזור לבחור הזה, הוא מהמשפחה שלנו', והם באמת עזרו לי הרבה", הוא מספר. חיים ירון, בעלה של אמונה, מצא לו עבודה בבית הדפוס של כתר. פנינה, אשתו של חמדת עגנון, עזרה לו בלימוד עברית. בשלב די מוקדם בחייו החליט ללמוד עברית. הוא כמעט היחיד מבני משפחתו שמדבר עברית ומחפש את שורשיו.

את סבתו דבורה ראה פעם אחת בחייו, בשנת 1966, במעבר מנדלבאום. "היינו ילדים קטנים ונופפנו לה לשלום. אחר כך היא נפטרה. לפעמים היו שולחים לנו שוקולד ישראלי, היינו אוכלים ואמא שלי היתה שורפת את העטיפות כדי שלא יראו שכתוב עליהן בעברית.

"תמיד ידעתי על המשפחה היהודית שלי. כשעגנון קיבל פרס נובל, אבא שלי, שהיה מדבר עברית טוב והיה כל הזמן שומע רדיו, התקשר אלי ואמר 'הדוד של אמא שלך קיבל נובל'. אחרי מלחמת ששת הימים אמא חזרה להיות יהודייה וקיבלה תעודת עולה חדש מהעיר העתיקה".

אתה מרגיש חצוי בין הזהות היהודית לזהות הערבית?

"בהתחלה כעסתי על זה, אבל התחלתי ללמוד עברית ולחיות בצד השני, הכרתי יהודים. כשהייתי ילד לא הציקו לי עם זה שאמא שלי יהודייה, אבל אחרי 1967 התחילו לדבר על זה. אני יודע שאני מעורב, אבל זה טוב בעיני".

הערבי מ"שירה"

בסוף הרומן הידוע של עגנון, "שירה", מסופר באגביות סיפור ירושלמי על צעירה יהודייה ממשפחה ענייה, שנענית לחיזוריו של צעיר ערבי ממשפחה עשירה ונישאת לו. היהודייה מוצגת שם כקורבן, והערבי כפתיין.

לא ברור מדוע הוצנע הסיפור הזה על קרובי משפחתו הפלשתינאים של עגנון - הרי דברים מסוג זה היו יכולים לקרות בירושלים המנדטורית. כיצד ייתכן שהסיפור כמעט לא נחשף בביוגרפיות של עגנון? מדוע, למשל, החליט לאור לדלג על הסיפור העסיסי הזה כשפירסם את "חיי עגנון" ב-1998?

"יכול להיות שזה קצת חסר בספר, אבל לא היו בידי עדויות מוצקות ליחס של עגנון למקרה הזה", אומר לאור. "אני מבין שאחרי 1948 המשפחות היו מנותקות, וב-1967 התחדש הקשר. ירושלים המנדטורית היתה פחות מחולקת מהעיר של היום, ובסך הכל אלה היו שני צעירים ממשפחות מיוחסות שהתחברו".

רחלי אידלמן, מו"ל הוצאת שוקן שפירסמה את הספר, טוענת שלאור ידע יותר ממה שכתב בספר. "הוא רצה לצאת בסדר עם כולם", היא אומרת.

אמונה ירון אומרת היום שלא אכפת לה להעלות זיכרונות ולהעמיק את ההיכרות עם בני משפחתה הפלשתינאים. היא הכירה את בתה של אסתר, סוהילה, והתרשמה ממנה מאוד. "אסתר הביאה אותה אלינו פעם והיא סיפרה שכשחיתה בכוויית ראתה בטלוויזיה תוכנית שנקראה 'דע את האויב' - ושם הראו את ישראל ובין השאר הראו את עגנון, ופתאום היא קראה 'זה הדוד שלי!'

"אסתר היתה בת דודה שלי. היא היתה אשה שמנה מאוד וחביבה. נראה היה שההורים שלה טיפחו את אחותה הקטנה מילי, ואותה די קיפחו. בנוסף, אביה היה אדם פתוח והוא תמיד הביא הביתה אורחים ערבים, כך שדי בקלות היא הכירה את הבן למשפחת נשאשיבי. הוא עשה רושם טוב והיא כנראה קיבלה ממנו יחס טוב, אבל אחר כך הוא לקח אשה אחרת ואת זה היא לא יכלה לשאת".

איך אביך קיבל את הסיפור?

"הוא היה קצת בספק, הוא לא ידע איך לאכול את זה".

היה חשוב לכם לשמור את הסיפור בסוד?

"לא. היום אנשים לא יודעים על זה, אבל אחרי 1967 כתבו על זה שאחיינית של עגנון באה לחיות שוב בירושלים. לא הסתרתי את זה אף פעם".

היית רוצה לשמור אתם על קשר?

"זה בהחלט מעניין אותי, אם יפנו אלי אני אזמין אותם אלי בשמחה".

הצד היהודי

שתים עשרה בצהריים, קריאת המואזין מהדהדת ברחוב אל-חרירי במזרח ירושלים. בסלון הגדול והיפה בבית משפחתה של סוהילה דקאק (היא נישאה ליוסף עז א-דין דקאק) יושבים בני המשפחה, מעבירים ביניהם תמונות ישנות. כולם מכירים את הצד היהודי שלהם, כולם שמעו על הדוד עגנון. הזהות שלהם מורכבת.

על השולחן מונחים תצלומי שחור-לבן של האם אסתר, האב ג'וואד, הסבא היהודי מוריץ וינר, הדודה מילי וגם גזיר עיתון ישן של עגנון בטקס קבלת פרס נובל. לפני יותר מחודש הלכו לעולמן, באותו יום, בתה הבכורה של אסתר, סוהילה, ודודתה מילי.

לכל אחד משלושת הילדים של אסתר וג'וואד יש ילדים ולחלקם גם נכדים. שמונה ילדים השאירה סוהילה אחריה, רובם משכילים, פתוחים, מרשימים מאוד. כמה מהם אמורים לבקר בתל אביב בשבוע הבא, בכנס מספרי סיפורים בבית אריאלה, ולספר את סיפורם האישי (ראו מסגרת בעמ' 1).

הבת הבכורה הניה, רופאה במקצועה, עובדת בארגון רופאים בינלאומי וחיה בניו יורק; אחמד, גם הוא רופא, מחלק את זמנו בין מזרח ירושלים ובין בולגריה, שם חיה משפחתו; איימאן עובד במאפיית אנג'ל; אשראף, לוקה בשכלו, גר בבית משפחת דקאק; אמג'ד מתגורר עם משפחתו בירדן, הוא למד פיסיותרפיה אבל עוסק במסחר; אינאס למדה ברוסיה רפואת שיניים אבל הפסיקה את לימודיה לטובת לימודי בישול וקונדיטוריה, והיום היא מגדלת את ילדיה מנישואיה הראשונים והנוכחיים; ניבין למדה חינוך בניו יורק ועבדה שם כמטפלת; איהאב, הבן הצעיר, הוא מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת בית לחם, שמתכנן לנסוע באוגוסט הקרוב לניו יורק, שם ילמד באוניברסיטת קולומביה לדוקטורט בדמוקרטיה וזכויות אדם.

בסלון יושב גם סוהיל נשאשיבי, בנה השני של אסתר. הוא אדם דתי, לא מדבר עברית, סגור למדי, לא חש צורך לחפש את שורשיו היהודיים. סיהאם אחיו מסביר במקומו: "ב-1968 אבא שלי קיבל התקף לב וסוהיל רצה לבוא מכוויית לירושלים. הוא נכנס דרך ירדן ותפסו אותו, שמו אותו בכלא תשעה חודשים. זה כנראה השפיע עליו מאוד. אמא שלי ניסתה להפעיל קשרים, היא כתבה מכתב לזלמן שזר והוא פנה למשה דיין שהיה אז שר הביטחון - ועזרו לה. סוהיל חזר לחיות בכוויית, אבל בא לירושלים במלחמת המפרץ".

אינאס דקאק-שמאסנא נזכרת בדודה מילי, שאותה הכירה היטב. "היא נהגה לבוא לכאן הרבה לפני שנסעה לחיות בלונדון", היא מספרת. "אני לא יודעת למה לא היתה לנו הזדמנות לפגוש את שאר המשפחה. לא יצא לי לקרוא ספרים של עגנון אבל הייתי רוצה, אולי אקרא אותם באנגלית. הוא דוד שלנו וזכה בפרס נובל, אני חייבת לקרוא משהו שלו".

את מתמודדת עם שאלות של זהות?

"אני חצי יהודייה וחצי מוסלמית, אבל אני בעיקר פלשתינאית שחיה בישראל. אין לי רגשות רעים כלפי אף אחד, כי אנחנו קשורים זה בזה".

על פי ההלכה היהודית, את בעצם יהודייה.

"אני יודעת, וגם הילדים שלי יהודים. אבל אני חיה בחברה מוסלמית, אבי מוסלמי. אני יודעת שיש לנו צד יהודי, אבל אני לגמרי קשורה לצד הערבי שלי. כאן מקבלים אותנו כמו שאנחנו. סבתי חיה כאן הרבה שנים. כולם ידעו שהיא יהודייה, ואפילו פעם אחת היא לא ספגה הערות על כך".

"אבא לא ידע איך לאכול את זה", אומרת אמונה ירון.

http://www.haaretz.co.il/gallery/1....


ליה 12.02.1408:24
2. 221 ילדי זרים והוריהם, אחיהם ואחיותיהם קיבלו מעמד קבע בישראל בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 12.02.14 בשעה 08:49 בברכה, ליה

לא מדובר רק ב- 221 ילדים. מדובר באלפי אנשים, שכן לכל ילד כזה יש זוג הורים ושניים שלושה אחים.

*************

שר הפנים גדעון סער אישר היום הענקת מעמד קבע בישראל ל-221 ילדי זרים בין הגילאים 8-23.

ממשרד הפנים נמסר, כי הרוב המכריע של הילדים הללו נולדו בישראל וכולם שולבו במערכת החינוך הישראלית.

מדובר בילדי עובדים זרים שהגיעו לישראל, בין היתר מהפיליפינים, טורקיה, ארה"ב, גאנה, ניגריה וגרמניה. 221 הבקשות משלימות את הטיפול במכלול הבקשות של ילדי עובדים זרים שהוגשו בעקבות החלטת הממשלה מ-1 באוגוסט 2010.

שר הפנים סער אמר על החלטתו, "לקחתי בחשבון את השיהוי הניכר בטיפול בבקשותיהם של אותם ילדים, שגדלו כאן והם למעשה ישראלים. כמו כן, ניתן משקל לעובדת אי הרחקתם מישראל במהלך השנים, מאז החלטת הממשלה ותום עבודת הוועדה הבין-משרדית". סער הוסיף, "עוד בתקופת כהונתי כשר החינוך התוודעתי לנושא ונקטתי בו עמדה ברורה. ההחלטה מתחייבת מגישה הומנית ושקולה ומליבת הערכים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

באגודה לזכויות האזרח ובמוקד לפליטים ולמהגרים בירכו על הודעת השר.

רותם אילן, רכזת פרויקט "ילדים ישראלים" באגודה לזכויות האזרח אמרה, כי "מאז שהתקבלה החלטת הממשלה בדבר מתן מעמד לילדי מהגרים, חיו אותם ילדים בחרדה ובמצב של אי ודאות מתמשכת. כעת, בתום ארבע שנות מאבק, הם יוכלו סוף כל סוף להיות תושבים חוקיים במדינה בה נולדו ושהפכה לביתם היחיד".

עוד הוסיפה אילן, "הצעד הנקודתי של הקניית מעמד לילדים הללו הוא הכרחי ואנושי ויש לברך את השר סער על כך. כעת, יש לקבוע בישראל מדיניות הגירה הגונה, שכוללת הכרה בזכויותיהם של מהגרי העבודה, שמדינת ישראל החליטה להביא לכאן".

http://www.israelhayom.co.il/articl...

http://news.walla.co.il/?w=/9/27201...

תגוביות:

1.צעד גדול בדרך להתבוללות. הילדים יגדלו ויהפכו לגויים שינסו להתחתן עם יהודיות וגויות שיתחתנו עם יהודים והכל בחסות השלטון הציוני!!!

2.חשבנו שאתה נחוש לגרש...חתיכת צבוע.

3.מנוולים שהצליחו לכפות את עצמם עלינו בחסות הזבל גדעון סער. מנוולים.

4."מדיניות ההגירה" פשוטה: רק ליהודים יש זכות קנויה להתאזרח בישראל. עובדים זרים מגיעים הנה לתקופה קצובה כדי לעבוד ולחזור הביתה. מספיק עם השטויות של חלאות כמו רותם אילן. חלאס!

5.סער תוקע לנו לתוך הנשמה זרים עבריינים, שלא עזבו את הארץ כשנגמרה להם הוויזה אלא עשו צחוק מהחוק ומכולנו ועוד מקבלים על כך פרס במקום לשבת בכלא ולהיבעט לכל הרוחות.

מדינה צפופה וקטנטנה, שמיועדת לקליטת יהודים בלבד ובקושי יש בה מקום לעם ישראל - הופכת באדיבות אידיוטים כמו גדעון סער ופושעים כמו רותם אילן לפח הזבל של העולם השלישי.

עכשיו תחשבו על כל הפולשות האפריקאיות שמסתובבות לכם פה עם הבטן מלאה במסתננונים קטנטנים ותבינו שאידיוטים כמו גדעון סער הם אלה שנותנים לפולשות את התמריץ להשריץ. מה איכפת להן לנסות? אולי גם הן יקבלו "מעמד"?

6.הנה לכם ביטוח לעבריינים.

7.המדינה שלנו הוקמה כמדינה של יהודים ולשם כך קיבלנו את ההכרה! מי שנותן אזרחות ללא יהודים מבטל את הלגיטימציה של ישראל להתקיים.

8.עוד ועוד נוצרים ומוסלמים שמקבלים תעודות כחולות ימחקו אותנו תוך עשור.

9.הכל מובן אנחנו פה הזמניים רק בשביל להילחם ולשלם מיסים ואח"כ לקיבינימט.

10.לא הקמנו את המדינה ונלחמנו עליה, כדי לתת אותה לכל דורש.

11.גדעון סער לא יוצלח שהורס את המדינה. זה תקדים שאזרחי ישראל יבכו עליו!

12.גדעון הפכת את ישראל למדינת כל אזרחיה.

13.הגיעו לתקופה קצרה ונשארו לנצח!

14.אפשר לחיות בין זרים במדינה אחרת. למה לחיות דווקא פה?




ליה 14.02.1409:11
3. עדי קול מיש עתיד בהצעת חוק שיתיר למסור ילדים יהודים לאימוץ למשפחות לא יהודיות בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 14.02.14 בשעה 09:23 בברכה, ליה

יד לאחים: הצעת עדי קול מכשירה התבוללות

"האם זוהי טובת הילד שהוא ינותק מעם ישראל"?

עמותת "יד לאחים" פנתה לחברי כנסת בבקשה לבלום את הצעת החוק של עדי קול מיש עתיד המתירה למסור ילדים יהודים לאימוץ גם למשפחות לא יהודיות.

לטענת הארגון, באמצעות הצעת החוק אותה הגישה ח''כ קול (יש עתיד) המדינה מכשירה את הקרקע לתופעת ההתבוללות.

ראשי עמותת יד לאחים מציינים, כי תיקון חוק האימוץ עפ''י הצעת מס' ח''כים בראשות חברת הכנסת קול מ''יש עתיד'' הינה פגיעה קשה בעם היהודי, כאשר במשך דורות יהודים מסרו את נפשם שילדיהם יחונכו חינוך יהודי ויישארו נאמנים לעם היהודי...

"הצעת חוק זו, בנוסף לכך שהיא בעצמה מהווה פירצה חמורה במחיצות בין עם ישראל לאומות שאחריתה מי ישורנו, היא תספק לגיטימציה לבתי המשפט ולרשויות להעברת ילדים יהודיים לנוכרים".

ב"יד לאחים" מדגישים את האבסורד הטמון בעצם הצעת החוק ואומרים: "תמוה הדבר שבשעה שהמדינה והסוכנות היהודית מקצות משאבים כספיים עצומים במטרה למנוע נישואי תערובת בין יהודים לגויים בארץ ובתפוצות, באה זרוע אחרת של המדינה ומכשירה קרקע באמצעות חקיקה להתבוללות ולטמיעה, שכן גם אם נגזר על הורים שבנם יימסר לאימוץ, אין לאיש הסמכות היהודית, הלאומית והמוסרית להפקיע את בנם מדתו, דת הוריו והורי הוריו לדורותיהם, ולמסור אותו לבני דת נכרית.

ארגון "יד לאחים" תמה על סעיף טובת הילד. טובת הילד שבשמה כביכול מדברת הצעת החוק אינה לנתקו ממורשתו ומעמו.

"האם זוהי טובת הילד, כאשר הוא ינותק מעם ישראל וביום מן הימים, כאשר ירצה הילד המאומץ להתחקות אחר מקור משפחתו ימצא למרבה תדהמתו כי הוא יהודי שנמסר לאימוץ אצל גויים.

האם זאת תיקרא 'טובת הילד'"?

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.בשנת 46 הגיע הרב הראשי הרצוג לאפיפיור עם רשימה של 10,000 ילדים יהודים שנמסרו לכנסיה ע"י הוריהם במהלך השואה. משם בא לשיקגו ובשדה התעופה סיפר ליהודיי שיקגו שבאו לכבודו, שהאפיפיור השיב בשלילה ואז החל בוכה בכי מתמשך אין סופי עד שכל הקהל געה עמו בבכייה ואז אמר: "נכשלתי במשימתי אבל מה כל אחד ואחד מכם יעשה בשביל העם היהודי". יש לקוות שנכדו ראש האופוזיציה ינער את עדי קול".

2.האח הגדול לפיד רוצה אימוץ ללא גזענות. איך נעיז להמרות את פיו?

3.מדינה סלפית נאצית ביו"ש חייבת להיות מלווה בהתבוללות ובענק! ביבי, פרס, ליבני, יאיר, למען שלום מוסרי.

4.כמה מסרו את נפשם למצוא ולהוציא ילד יהודי אחד מבין הגויים?

5.נציגת הערב רב הסדומי עמלקי עדי קול קופצת בראש לבצע את מלאכת עמלק - מחיקת העם היהודי על ידי שמד.



הערה:

מדי יום מתגלה מפלגת "יש עתיד" כמשרתת את אג'נדת הקרן החדשה ואנשיה באמת קשורים לקרן החדשה (ראו סימוכין). עכשיו "יש עתיד" עם הצעת חוק חדש שיתיר למסור ילדים יהודים לאימוץ אצל לא יהודים. הצעת חוק זו תספק לגיטימציה לבתי המשפט ולרשויות להעברת ילדים יהודיים לנוכרים.

סימוכין:

1.שי פירון מ''יש עתיד'' טוען שבימין מכפישים אותו בשל הקשר שלו לקרן החדשה לישראל

הרב פירון בחר בדבריו לתקוף את העיתון "בשבע" שלדבריו פגע בשמו על רקע הקשר האישי עם הקרן החדשה לישראל.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

הקרן החדשה לישראל מחליפה אסטרטגיה חשיפה

http://www.youtube.com/watch?v=coRf...

2.ח''כ קארין אלהרר מ''יש עתיד'' היא בוגרת תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה

ח"כ קארין אלהרר מ"יש עתיד" המתנגדת לחוק העמותות היא בוגרת תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה

ח"כ קארין אלהרר היא אחת הבוגרות הראשונות של תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל שמפעילה את כל העמותות הרעות האלו.

את התנגדותה העזה לחוק מיסוי מימון אירגוני שמאל שחותרים תחת קיומה של ישראל ובטחונה היא הביעה אתמול כך:

"מדובר בעוד הצעה פשיסטית במסווה של ציונות מבית 'הבית היהודי', ששם לו למטרה לבטל כל מאפיין דמוקרטי במדינת ישראל. ביטולם של חופש הביטוי וריבוי דעות מקומם בדיקטטורות חשוכות ולא אצלנו".

דבריה של קארין אלהרר מוזרים נוכח הביקורת החריפה של השופט בדימוס מאיר שמגר על המימון הזר הזורם לכיסי אירגונים לא ממשלתיים בישראל ממדינות זרות:

השופט בדימוס מאיר שמגר, הביע את מורת רוחו ממימון עמותות על ידי מדינות זרות, ואמר בשנת 2012 : "אני חושב שתמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה היא דבר שהיה צריך להפחיד כל אדם המאמין בדמוקרטיה אמיתית" ואף כינה התנהלות זאת כ"לא תקינה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

3.צפו: ח''כ יפעת קריב מ''יש עתיד'' מחפה על עברייני מין ערבים שתוקפים יהודיות

צפו: ח"כ קריב מחפה על עברייני מין סדרתיים

ח"כ יפעת קריב תוקפת את הסטודנטיות באוני' העברית שמותקפות ע"י ערבים

http://www.youtube.com/watch?v=tCi_...

הסטודנטיות היהודיות באוניברסיטה העברית כנראה לא כלולות אצלה ברשימת הנשים הראויות להגנה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

לעיון האשכול:

פוליטיקאים בישראל ומניעיהם הנסתרים

https://rotter.net/forum/gil/20264....
ליה 26.09.1516:03
4. יורם שפטל מסביר מהו זרע ישראל על פי ההלכה ועל פי החוק בתגובה להודעה מספר 0
http://103fm.maariv.co.il/programs/...

http://103fm.maariv.co.il/programs/...

מאזין: "הלו? שפטל? מדבר אחמד טיבי" שפטל: "לא נראה לי"

לדברי שפטל ניתן בקלות לגייר את כל מי שהגיע לארץ כזרע ישראל ואין צורך בהליך גיור מפרך.


ליה 01.01.1610:59
5. יד לאחים: ההתבוללות מרימה ראש גם בארץ. כמאה בנות בממוצע מתאסלמות כל שנה! בתגובה להודעה מספר 0
הרב שמואל ליפשיץ, מראשי הארגון החרדי: "הסוכנות היהודית משקיעה הון גדול למניעת התבוללות, ועכשיו באים גורמים פוליטיים ויוצאים נגד המאבק הזה"

"רוב הציבור בישראל מתנגד להתבוללות, ורוב הציבור זכאי שהילדים שלו יקבלו במערכת החינוכית ספרות ברוח שהוא מאמין בה" - כך אמר אתמול הרב שמואל ליפשיץ, מראשי עמותת 'יד לאחים' הפועלת למניעת התבוללות בישראל, בשיחה עם nrg. הרב ליפשיץ אמר שלא קרא את הספר 'גדר חיה' של הסופרת דורית רביניאן שעורר את הסערה, אולם לדבריו משרד החינוך מינה ועדה מקצועית, והוא סומך על חוות דעתה.

"אמונה עליי המערכת של משרד החינוך, שקבעה כי הספר של רביניאן נותן לקורא תחושה של פספוס גדול בשל העובדה שהנישואין בין יהודי וערבייה לא עלו", הסביר ליפשיץ, "ספר משפיע יותר מטקסט קצר. הוא מכניס את הקורא לחוויה רגשית ואינטלקטואלית".

רבים טוענים שיש לאפשר גיוון של התכנים המוצעים לתלמידים, ולא לברור להם רק תכנים המתאימים למדיניות השלטון.

"זו היתממות", קובע ליפשיץ, "כולם מסכימים שלא כל חומר ראוי לכל תלמיד. כולם רוצים לייצר מערכת ערכים מסוימים ולהעביר אותה לתלמידים, גם אלו המתנגדים למהלך הנוכחי. כולם מבקשים גבולות ומבינים שכשהתלמיד נמצא בשנותיו במערכת החינוכית נותנים לו חומר לימודי מסוים. בביתו ובהמשך חייו, כל אחד יעשה כרצונו".

ישנם גם יהודים בישראל שלא רואים פסול בהתבוללות. מי קובע את התכנים שיועברו בבתי הספר?

"על פי מבדקים שנערכו במכוני סקרים בלתי תלויים הוכח כי רוב הציבור היהודי בישראל מתנגד להתבוללות, כולל בחוגי השמאל. זה עיקרון בסיסי מוסכם. אני עצמי קראתי דברים של דמויות מוכרות בשמאל שהצהירו כי הן מתנגדות להתבוללות. האמירות עכשיו נובעות מצורך פוליטי בלבד".

ליפשיץ הזהיר גם כי הסערה הנוכחית מהווה "פשיעה נגד קהילות יהודיות בתפוצות": "בקהילות בחו"ל מתעקשים לחנך נגד התבוללות, והנה גורמים במערכת הפוליטית באים ומדברים נגד זה. הסוכנות היהודית משקיעה הון גדול למניעת התבוללות, ועכשיו, כשהתבוללות גם בישראל מרימה ראש, באים ואומרים כאילו לא מדובר בבסיס מוסכם.

"נתן שרנסקי, יושב ראש הסוכנות היהודית, מדבר על ממוצע של 5,000 יהודים שמתבוללים בחוץ לארץ מדי יום. הבעיה הזו הגיעה לארץ וצריך להסתכל לה בעיניים. אם אנחנו רוצים להמשיך להתקיים כעם ולשרוד, צריך לדעת שהתבוללות היא דבר נורא שמכחיד את עם ישראל. זו אמירה פשוטה מאוד: אנחנו מכבדים את הזולת, אבל לא מוכנים להתבולל".

על פי נתוני 'יד לאחים', בישראל חיים כיום כ-90 אלף זוגות מעורבים. כמאה בנות בממוצע מתאסלמות כל שנה. בנוסף, בעמותה מעריכים כי קיימים קשרים רבים בין בני זוג מעורבים שאינם רשומים ברשויות.

www.nrg.co.il/online/1/ART2/745/935.html?hp=1&cat=402&loc=20


ליה 01.02.1615:14
6. ''באום אל פחם אני מרגישה בבית'' / אוהד חמו בתגובה להודעה מספר 0
היחסים בין יהודים לערבים בישראל נמצאים בשפל והחשדנות בשיאה, אבל יש דווקא זוגות מעורבים שבחרו לחיות יחד ביישובים ערביים בישראל ובשטחים. פגשנו שלוש נשים ישראליות יהודיות שהתחתנו עם ערבים מוסלמים ומספרות על הקשר המיוחד, הזהות המורכבת והאתגרים. האם האהבה באמת יכולה לנצח הכל?

http://www.mako.co.il/news-israel/l...

תגוביות:

1.פשוט לבכות - שובר את הלב. הכי מזעזע זו האשה שעברה את השואה וכל בני משפחתה נרצחו בגלל יהדותם, ובסוף, בשל חולשת הרגע, והמצב הנורא בו היתה לאחר המלחמה בבואה לארץ, נישאה לערבי ובגדה בעמה ומולדתה. הרי הילדים והנכדים הם ערבים מוסלמים, שבבוא היום ירצו [והלואי שלא יצליחו] לרצוח ולשחוט את בני עמה, והיא הביאה אותם לעולם, זה אבסורד נורא!!! ועוד משהו, ראיתם את הפה עם השיניים החסרות של המסכנה שגרה בדורא? אם כל כך טוב שם, למה הוא לא יכול, לכל הרוחות, לדאוג לאשתו האומללה למראה מכובד יותר?

2.הדבר הכי בולט בכתבה שהילד למד בבית הספר שהיהודים לקחו את האדמות אזי צריך לקחת סכין וצריך לרצוח אותם. אז האמא הלכה לבית הספר ונתנה להם בראש. זה ממש מזעזע. אשה יהודיה שנחשפת למה שהבן שלה לומד בבית הספר ולבסוף בא הביתה וגם רוצה ליישם.

3.עם ישראל חי וקיים לדורותיו.

4.ילדיהם הם "המלחמים" הבאים. מעורר שאט נפש, מעוררות רחמים. הן השוליים של החברה היהודית.

5.השואה השקטה של העם היהודי.

6.מטומטמות, ילדים מסכנים.

7.ההתבוללות היא מחיקת העם היהודי.

8.העם היהודי יחיה לנצח.


ליה 20.07.1913:30
7. עוד בענין עתידה של היהדות / דניאל פייפס בתגובה להודעה מספר 0
הבאתי מספר אמירות מפיהם של מנהיגים יהודיים אורתודוקסיים כחלק מהרהורי ב"עתידה של היהדות" בדבר האפשרות שהזרם האורתודוקסי ישוב להיות הזרם העיקרי בעולם היהודי.

"יתכן שחלקו של המגזר האורתודוקסי באוכלוסיה היהודית הכללית ישוב להיות בערך מה שהוא היה לפני כמאתיים שנה – מצב שבו, שוב, רוב היהודים יהיו אורתודוקסים.

אם כך יקרה, יתכן שתופעת החלופות הלא-אורתודוקסיות תיראה, במבט לאחור, כאפיזודה חולפת: נסיון מעניין, רווי-אירועים ובעל משמעות, ועם זאת נסיון הנדון לכישלון מראש. יתכן שהמסקנה המתבקשת תהיה ששמירת מצוות היא חיונית לשימור הזהות היהודית לאורך שנים ודורות".

מחקר חדש, "יהודים מבוגרים-צעירים בארה"ב היום: מבשרי הקהילה היהודית של מחר"? מטעם הועדה היהודית האמריקנית (AJC), מאשר את הדברים.

המחקר בחן את יהדות ארה"ב בקבוצת הגיל 18-39 ומצא כי המגזר האורתודוקסי מהווה כ- 11% מכלל האוכלוסייה היהודית; בקבוצת הגיל 18-29 האחוז עולה לכדי 16%. בקרב ילדים יהודיים האחוז הוא כנראה גבוה עוד יותר. לשון אחר – אחוז האורתודוקסים בקבוצת הגיל 18-29 הינו כמעט כפול מזה בקבוצת הגיל 30-39.

המחקר מתבסס על סקרים שנערכו בידי עמיתי אוקלס, סקר האוכלוסין הלאומי היהודי משנת 2000-01, וסקרים שה- AJC ערכה בעצמה מאז שנת 2000.

סטיב ביים, מנהל האגף לחיים יהודיים עדכניים ב-AJC, הגוף שהזמין את המחקר, העיר "שלאור מספרם, המחוייבויות והילודה שלהם, סביר להניח שמבוגרים-צעירים אורתודוקסיים ישתבצו לתפקידי מפתח בחיי הקהילה היהודית בקצב גובר והולך" (27 באפריל 2006).

עדכון מ-27 בדצמבר 2006: הלל חלקין מאשר ותומך במסקנות אלה ב"המגמה לכיוון האורתודוקסיה". הוא פותח בדיון על ההשתייכות הרופפת של יהודי ארה"ב. אבל צמצום אוכלוסין זה, הוא מוסיף, "הוא רק חלק מהסיפור כולו.

החלק השני הוא התחזקותם הראויה לציון של החינוך היהודי, ההקפדה על אורח חיים דתי והיצירתיות היהודית בקרב אותו מגזר ביהדות ארה"ב שבחר להישאר יהודים. ואין כאן כל סתירה – לפנינו שני תהליכים התלויים זה בזה: ככל שמספרם של יהודי ארה"ב ההולכים ומתבוללים גדל, היהודים בארה"ב החפצים לנצח את ההתבוללות הגיעו למסקנה שהדרך היחידה להצליח במשימה זו היא להשקיע מאמצים רבים יותר ביהדותם.

ההתבוללות מחד וההתחדשות התרבותית מאידך – אלה הם שני צדדי המטבע של החיים היהודיים בארה"ב.

רבים הם הכותבים באריכות על הכיוון העתידי של יהדות ארה"ב, והעמדות השונות תלויות במידה רבה בשאלה על איזה צד של המטבע אתה מביט.

הקהילה היהודית בארה"ב הולכת ומתפצלת לשני קטבים: יהודים המתבוללים בקצב מהיר מחד ויהודים המתחזקים ביהדותם מאידך. המרכז האתני הרחב של פעם הולך ונעלם.

הקהיליה נעשית יותר אורתודוקסית משתי סיבות: הילודה הגבוהה שלהם (האורתודוקסים הינם היחידים המתרבים משנה לשנה), והצלחתם במניעת נשירת ילדיהם. הם מהווים רק כ-10% מכלל יהודי ארה"ב, אבל הם גם מהווים כשליש מבאי בתי הכנסת, 20% מקבוצת הגיל מתחת ל-18, ובקושי אחוז אחד מתוך אלה המתחתנים עם לא-יהודים.

יתירה מזאת – למרות המחלוקות הרבות והמרות בינם לבין היהודים הרפורמיים והקונסרבטיביים, המחוייבות האורתודוקסית לאורח חיים יהודי צריכה לשמש דוגמה לחיקוי על ידי הרפורמים והקונסרבטיביים אם חפצי חיים הם.

יתכן שהדבר הבולט בשנים הבאות בתחום הדמוגרפיה היהודית האמריקנית יהיה תהליך ה"אורתודוקסיזציה" העובר על יהדות ארה"ב. ואם אמנם רבים ממנהיגיה ומוסדותיה של יהדות ארה"ב טרם נתנו דעתם לכך, המגמה ברורה למדי ולא ניתן יותר להתעלם ממנה.

http://he.danielpipes.org/blog/7574


העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג