חזרה לפורום גילוי מסמכים
ראשי
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום גילוי מסמכים אשכול 27844

ליה 08.05.1609:30

דפוס השוואת ישראל לנאצים הוא דפוס מכוון, מחושב, מתוכנן ויזום

לא מדובר במשהו אקראי. מישהו משתמש בתעמולה הגבלסית מתוך ידיעה שאם תחזור ותשנן שקר מספיק פעמים הוא יהפוך לאמת.

שימו לב מי מתייצב לצד דברי ההבל של יאיר גולן. כולנו יודעים שלובשי מדים לא צריכים לשמור על ערכים. לובשי מדים צריכים לשמור על המדינה!

ההקצנה באמירות ובהכרזות האלה משמעותה הזמנת התקפה מילולית גלובלית נוספת וסיסמה הקוראת להתחלת המבצע האמריקאי לחיסול הצביון היהודי בישראל.

מכאן נשמע ביתר שאת התבטאויות והשוואות בין היהודים במדינת ישראל לבין רוצחי ומפגעי העמים בהיסטוריה האנושית.

הדבר מכין את הקרקע להזרמת כוחות בטחון זרים לתוך ישראל "להגנת" הערבים מפני היהודים - מעשה שיוביל למלחמה גלויה של המערב נגד ישראל.

בראיון שערכה אילנה דיין עם ראש המוסד שבגד במדינתו בגאווה ובלי מצמוץ כלל, התגלה שכל ראשי מנגנוני הבקרה לשמירת הדמוקרטיה הישראלית אינם קיימים וקיבלנו ראייה קלאסית לעובדה שאפילו ראש המוסד היה נאמן למדינת חוץ.

רק טיפש ועיוור לא רואה את כל הקשרים של אנשי צבא עם מדינות זרות.

גלנט לא היה רמטכ"ל רק כי ככה החליטו האמריקאים.


ליה 08.05.1609:41
1. הודעה זו היא הסיבה לפתיחת האשכול. היא מוצגת ללא עריכה, כמו שנכתבה: בתגובה להודעה מספר 0
לאחר כל דיבורי האנטישמיות ההשוואות והנגד לאחרונה על ידי בכירים באנגליה גרמניה ובארץ בפרט מגיע הסיכום כמו גם התרגום בצורה של איום והוראה לבאות על ישראל.

הקצנה באמירות משמעותם התקפה מילולית גלובלית נוספת, בהנהגה אמריקאית משמעותה יישור קוו ועליית מדרגה לכל הנוגעים בדבר, מי הם הנוגעים בדבר? ולמה צריך הודאה לשם הקצנת דיבור?
פשוט מאוד,

ההודעה היא סיסמה להתחלת המבצע האמריקאי לחדלון צביון היהודי בישראל.
כשהקול אמריקאי כולם יישרו קוו לדברי סגן הרמטכ"ל ויקצינו
הנוגעים בדבר הם תקשורת, ח"כים, פקידים, קציני צבא בדימוס ובשירות, ומה שנישאר מקציני המשטרה שלא גויסו.

מכאן ניראה התבטאויות והשוואות בין ישראל והיהדות לבין רוצחי ומפגעי העמים בהיסטוריה האנושית,

הדבר יכין את הקרקע להזרמת ביטחון בצורה של צבא חוץ לערבים ולפלסטינים, אשר יוביל למלחמה גלויה של המערב כנגד ישראל,
גנרלים ביחס לקשרים מול סוכני מדינות חוץ שווה בדיקה.

לאחר ראיון אילנה דיין מול ראש המוסד שבגד במדינתו בגאווה ובלי מצמוץ כלל,
על לכם לקפוץ עליי על הנכתב, רק טיפש ועיוור לא רואה את כל הקשרים כולם,
כשנאמר לכם שכל ראשי מנגנוני הבקרה לשמירת הדמוקרטיה הישראלית אינם קיימים
הרי לכם הראיון הנ"ל ראיה קלאסית לעובדה שאפילו ראש המוסד היה נאמן למדינת חוץ.

אז בוודאי שראש המלמ"ב גם הוא מגוייס או שהוא פשוט עיוור וכן כל ארגונו שזה מדהים, ממש מדהים ומפחיד כאחד, שהרי הארגון היחיד בישראל שיש לו הסמכויות הממש לא דמוקרטיות על מנת לשמור על המדינה, והוא שאחראי על העניין לא פעיל כלל, והיכן הוא כן פעיל השאיר לכם את הבדיקה.. לא אוכל להרבות במילים גם כאן,

עושה רושם כי מדינות האויב אוהבות יותר את קציני צהל וזאת משום הקלות הבלתי נסבלת בגיוסם או בניצולם שאין לי מסוג מה גרוע יותר, ואותם מגייסות לשירות, או מנצלות את גאוות ויהירות הקצין שכל כך בולט בקציני כומתות האדומות למטרתם,

אי אפשר שלא לזכור.. השאר זה חשבון פשוט

גדי איזנקוט למד ביטחון "במכללת צבא ארצות הברית" שבמסגרת גויס או נוצל מודיעינית בוא נולד לפתע רגשות על האויב המר

בני גנץ לפני תפקיד הרמטכ"ל היה "נספח צהל בארצות הברית" גם הוא גויס ומופעל וגם בוא רגשות על האויב המר, הוא שמינה את עייש ששלט במגירה על אירן לנספח בארצות הברית וידע שיסחט שם על אף הידיעה הגלובלית שארצות הברית אינה חלק מתקיפה לכשזו תגיע והיא תגיע. זאת אחת הסיבות שיעקב בחר לעוף מהנוף הצבאי לעת עתה.

גבי אשכנזי עבר לימודי תואר בעסקים של "הרווארד" ובוגר פיקוד של "המארינס" הוא גויס אף הוא והיה שותף להעברת מידע על תקיפה באירן לארצות הברית, וחסם בהוראתם את גלאנט שאותו לא אנגליה גרמניה רוסיה והאמריקאים הצליחו לתקשר או לנצל ולסחוט ולגייס אותו,

כדאי לדעת שגלאנט לא רצה לימודים בארצות הברית ולא בשום מקום אחר ולא היה נספח צהל ולא ביצע קורסים שם! מתוך כך הדרך לרמטכלות ולסגן הרמטכלות נחסמה בפניו בכוח!

דני חלוץ גם הוא בוגר מנהל עסקים בהרווארד – אותו ניצלו מודיעינית כשהוא קלט הוא ניכנס לייאוש וגם בוא רגשות על האויב המר

בוגי יעלון איתו העניין מסובן עד מאוד ממש, בלימודיו באנגליה גויס ונוצל, כל התחזיות שהביא עמו היו פרי אנגלי טהור בשלב מסוים אותר על ידי האמריקאים ניסחט וגויס עד להיום, וגם בוא רגשות על האויב המר

נ.ב- על אף שבוגי הוציא להורג מבוקש שירה בלוחם ימ"מ בכך שפירק אותו עם רימון בכינון ישיר לא היה לו בעיה לחסל אזרחית את החייל שירה במחבל שניסה לחסל את חברו בחברון! בכך תדעו את צביעותו של האיש

דן אראל שהיה "נספח צהל בארצות הברית" מייד לאחר ההתנקות, עבר הכשרות וקורסים בארצות הברית וגם בוא רגשות על האויב המר הוא שגייס גם המליך את ניר ראש המלמ"ב הנוכחי, הוא לא יכול היה לעשות זאת בלעדי תמיכתו של בוגי בעדו, אבל מדוע כל כך רצה בוגי את ניר?

מה בין בוגי לבין ניר?

ניר היה נציג סיב"ט (סיוע בטחוני) בארצות הברית גם הוא ניסחט וגויס הוא המבריק שבסוכנים וממנו אני מפחד.

ראש המלמ"ב הקודם קין היה מעורב גם הוא בחסימה של גלנט לרמטכ"ל, הוא שהעביר לגבי כי יצאה הוראה לשב"כ לאיתור המדליפים הבכירים מהדיונים על תקיפת אירן

מדוע כל הבכירים הללו יצרו יד אחת נגד גלנט ומי הצליח לתקשר בין כולם, הממשל האמריקאי החליט להוריד את הכפפות מול ישראל והם בניגוד אלינו נאמנים לתהליך ארוך, ברגע שהובן כי התכנית יוצאת לדרך כל הסוכנים המורדמים קמו לתחיה,

במדינה שראש המלמ"ב הוא סוכן ריגול בכיר אין לנו סוד אחד ואין לנו דמוקרטיה כי היא חוסלה על ידי - הממשל האמריקאי.

וכמו תמיד הראיות יצוצו לבד. הם מפילים את עצמם לבד...

https://rotter.net/forum/politics/2...

דן חלוץ: צריך להקשיב לדבריו של סגן הרמטכ''ל


הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ התייחס לדבריו של סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, ואמר כי "אפשר להתווכח על העיתוי או על הבמה שמעליה נאמרו הדברים, אבל אני חושב שצריך להקשיב למה שהוא אמר. בואו נדבר על התופעות שהוא דיבר עליהן, התופעות האלה קיימות בחלקן". חלוץ אמר את הדברים באירוע "שבתרבות" בבאר שבע.

עוד אמר כי "לובשי המדים הם אלה שמתייצבים כשומרי הסף של הערכים".
http://m.ynet.co.il/Articles/480028...




ליה 08.05.1610:50
2. מפקד גל''צ ירון דקל: ''סגן הרמטכ''ל מבטא עמדה ערכית, גל''צ עומדת לצד פיקוד צה''ל'' בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 08.05.16 בשעה 10:57 בברכה, ליה



https://rotter.net/forum/scoops1/31...

תגוביות:

1.הבית של המחבלים והאנטישמים. ממתי הם עומדים שם לצידם של מפקדי צה"ל?

2.כל המחבלים מבית סוגרים שורות להגן אחד על השני. אז מה אם הם עוזרים בדרך לכל מי ששואף לרצוח את כולנו. העיקר שהם יצאו 'צודקים'.

3.כל כנופיית השמאל רוצה לגרור את כולנו לאבדון ומתנהגת כאילו אין עולם. כאילו יש רק תככים ויריבות פוליטית בפנים ובתוך היריבות הזו הכל לגיטימי, כולל ביזוי וזילות שואה, כולל העללת עלילות דם על עם ישראל, מדינת ישראל וצה"ל.

איך נילחם נגד ה- BDS שרוצה שנימחק או נגד האיסלאמו-נאצים ותומכיהם שרוצים לראות אותנו מושמדים, כשאידיוט אחד, בעמדה שמעולם לא היה ראוי וצריך להגיע אליה, פתח את הפה ונתן נשק לכל העולם, נגדנו. אילו דבריו היו נאמרים במקום אחר בעולם, היינו זועקים "אנטישמיות". אדם שלא מסוגל לחשוב איך דבריו יתקבלו ויתפרשו, הוא או טיפש או מחבל שאסור לו לכהן בתפקיד כל כך חשוב.

4.לשמאלנים יש בעיית צביעות קשה. הם מתנגדים גדולים ללאומיות יהודית, אבל תומכים בלאומיות אם היא "פלסטינית". נלחמים נגד הפרדה (תראו את ההתקפה על סמוטריץ') ובמקביל צועקים שצריך להיפרד לשלום מה"פלסטינים".
כל אירוע של פגיעה בערבים "מזכיר ימים אפלים" אבל רצח יהודים הוא "אינטיפדת בודדים".

5.מי שמשווה בין אירוע נקודתי ב"ישראל 2016" לבין רצח עם שיטתי ב"גרמניה של שנות ה-30" הוא אויל. מבחינתי הוא גרוע יותר מכל האנטישמים.

6.קציני הצבא שכחו את מקומם ותפקידם, מבזים את עם ישראל ברבים ומוציאים קלון לכולנו. אני מתבייש בתהומות שהצבא התדרדר אליהם מוסרית וערכית ורואה באמירה של ירון דקל רק עוד מסמר בארון הקונצזוס הישראלי.

7.עשבים שוטים בפיקוד מקדמים עשבים שוטים אחרים.

8.רק בישראל אם אתה משווה יהודים לנאצים אתה מוכתר כ''איש ערכי''. אפילו לא בשבדיה ואנגליה שם משעים ומפטרים טינופות אנושיות שכאלו מיד.

9.אנשי ציבור ורוח התרגלו להשוות בין מדינת ישראל של 2016, למה שהתרחש בגרמניה / צור ארליך

אוּלַי זֶה הַיּוֹם שֶׁיַּזְכִּיר
לְכָל הַכּוֹתְבִים עֲלֵי קִיר
וּלְכָל הַלּוֹקִים בְּלַהֶמֶת
מָה הָעִנְיָן עַל-אֱמֶת.
אוּלַי הוּא כְּמוֹ מֶלַח יַזְכִּיר
לְבַעֲלֵי פִּלְפּוּלִים תְּפֵלִים
שֶׁלֹּא כָּל חוֹק וְתַחְקִיר
מַזְכִּירִים זְמַנִּים אֲפֵלִים.

אוּלַי לִישׁוּרוּן שֶׁשָּׁמַן
הוּא יַזְכִּיר בִּבְעִיטָה שֶׁל סֶרֶט
מִי בַּסִּפּוּר כָּאן הָמָן
וּבָנָיו עֲשֶׂרֶת.

אוּלַי לַמְחַלִּקִים בָּאֵין-סוֹף,
לַהוֹפְכִים אֶת כִּוּוּן הַחֶשְׁבּוֹן,
הוּא יִגְרֹם לָרוּץ וְלִשְׁטֹף
אֶת הַפֶּה בְּהַרְבֵּה סַבּוֹן.

אוּלַי בִּצְמַרְמֹרֶת הַגַּז,
אוּלַי בְּהֵדֵי הָעֱנוּת,
הוּא יַזְכִּיר מָה נוֹאָל וּמָה גַּס
הַשִּׁמּוּשׁ בַּמֻּנָּח גִּזְעָנוּת

לְצִיּוּן הִסְתַּיְּגוּת מִמִּנּוּן
הֶחָרִיף בַּסְּעוּדָה,
לְנִגּוּחַ בֵּין עַרְס לְבֵין חְנוּן,
לְקִדּוּם מְהַגְּרֵי עֲבוֹדָה,
וּכְגוֹן וּכְאִלּוּ דָּא.

הוּא יַזְכִּיר, יְבַקֵּשׁ, יָשִׂיחַ,
אוּלַי יְיָעֵץ,
שֶׁהַשִּׂיחַ הַזֶּה הַמֵּסִיחַ,
הָעוֹשֶׂה מִכָּל שִׂיחַ עֵץ,
הָעוֹשֶׂה כָּל עַכְבָּר פֹּה לָהָר
(וְלָכֵן אֶת הָהָר לְעַכְבָּר),
יְטֹהַר.

http://mida.org.il/2016/05/05/%d7%9...

10.אני לא רואה פה ערבים מובלים לכיכרות העיר כדי להיהרג על "עוון" היותם ערבים ואפילו לא גזיזת זקנים למוסלמים ברחובות העיר. שלא לדבר על חוסר ברכבות מלאות בערבים להובלה למשרפות. מבלי לדבר על ההשלכות של אמירה כזו ברחבי העולם. זה פשוט שקר גמור שנבנה בראשו של סגן הרמטכ"ל וזה עוול לחיילי צה"ל שצריכים לשרת תחת אדם כזה. בושה וחרפה. לא פלא שבשמאל כל כך דואגים לטפח את הנהגת צה''ל הנוכחית.

11.מיישרים קו מול האנגלים והגרמנים על אירועי הזמן האחרון. סוכני גרמניה השנונים מבצעים יישור כל שורות השמאל העולמי. התזמון מדהים שוב.
גרמניה צועקת: הישראלים מנצלים אותנו, הבריטים צועקים אנטישמיות, ח"כ ישראלי מיישר קו, אחריו קצינים בכירים, במקביל ביצוע הסכמי ביטחון של צה"ל מול האוייב, תוך תחושה חזקה של כעס, פגיעה ובזיון. הקצין הגזען ביותר בצה"ל. גזענות היא מידת שמאל הבאה מגאוותנות ויהירות יתר.

12.יש להם שבוע לחשוב על הפרובוקציה הבאה.

13.מזעזע איך כל הצמרת בארץ עדיין מייצגת את המיעוט השמאלני!

14.מי אתה ירון דקל שתיתן ציונים?

15.סגן הרמטכ''ל ביזה 6 מיליון יהודים בערב יום השואה. הוא חייב ללכת הביתה.

16.איך 35 שנה הימין בשלטון והצבא עדיין נשלט בידי השמאל הקיצוני? כל קצין דתי או ימני שמתקרב לעמדת כוח עובר סיכול ממוקד.

17.סגן הרמטכ"ל נבזה, כי אנחנו נרדפים על ידי נאצים ערבים והנבזה הזה משווה אותנו לנאצים.

18.תפסו פשע אחד של יהודי ושכחו כמה יהודים נטבחים כאן. רק חסר שעוד מעט בצה"ל יאשימו את היהודים בפיגועים ובגל הרציחות.

19.אחרי כנופיית שלטון החוק הנה באה לה כנופיית הפיקוד הבכיר של צה"ל.
כנופיות כנופיות והאיש הקטן נכתש ביניהן למורת רוחו ודווקא היום. אנחנו צריכים לקום ולשאוג "טלו קורה מבין עיניכם כי מאוס מאסנו במזנבים בכוח עמידתנו".

20.כל צמרת צה''ל היא גוש מונוליטי של אג'נדת הקרן החדשה. לא ייתנו לאף אחד שלא שייך לחונטה להגיע לצמרת הזו. מכאן הכשלון המתמשך של צבאנו בשלושים השנים האחרונות. לא מצליחים להתמודד מול כנופיית פורעים עלובה בעזה ועוד כנופיית פורעים עלובה ביו"ש. זה צבא?

אמר אתמול טראמפ: איזה עם ואיזו מדינה חוץ מישראל היו מסכימים שיירו עליהם אלפי טילים בלי למחוק את מקור הירי.

כן! צמרת הבטחון של ישראל היא המסכימה לכך ומכילה את הרעל הזה כאילו היה משהו שכדאי להכילו למען מטרה נעלה כלשהי.

כתב עליהם ד"ר גיא בכור דברים כדורבנות:

איך אפשר להסביר את העובדה המדהימה, שצה"ל הגדול שלנו, המהולל והאהוב על
ידינו, בורח מעימות בעזה כמו מאש? שהוא מתפלל כל בוקר שה"רגיעה"
תימשך, ושאולי האירגונים הפלסטיניים לא מתכוונים למה שהם אומרים.

הרמטכ"ל הנעלם רב אלוף גבי אשכנזי, זה שאמרו שהפך את צה"ל למשהו אחר לגמרי, מצוטט כאומר שאין להיכנס לעימות בעזה כמעט בשום מחיר.

בעצם צה"ל לא השתנה, ובדיוק כמו במלחמת לבנון האחרונה, הוא פשוט לא רוצה
להילחם. צבא פציפיסטי.

איך הגענו למצב שהצבא שלנו, כן, צה"ל של כולנו, הוא גורם כמעט - פוליטי, המפעיל לחץ פוליטי שלא להתמודד צבאית; שבורח מעימות בכל החזיתות, למשל הסורית, כאשר בכירי הצבא לוחצים על הדרג הפוליטי להיכנס למשא ומתן עם סוריה, כולל ויתור על רמת הגולן, העיקר לא להילחם.

איך הצבא שלנו איבד את ה"קיליניג אינסטינקט",שהיה פעם למפקדיו, חדורי הבטחון העצמי, שהשמידו את חילות האוויר של צבאות ערב עדיין על הקרקע בשנת 1967.

איך קרה שהצבא אפילו חושש מעימות מוגבל עם כנופייה קטנה של טרוריסטים לא
ממש מאומנים, לא בלבנון, אלא ברצועה הזעירה של עזה, ולוחץ להמשך הרגיעה בכל מחיר, אפילו במחיר ריבונות חלקית סביב הרצועה, ובמחיר הקרבת האזרחים.

איך כל זה קורה לנו, על מיליארדי השקלים שאנו משקיעים בצבא בשנה? מדוע הביצועים שאנו מקבלים כל כך ירודים בחוסר המעוף שלהם, בינוניים, עם מטכ"ל מפוהק, מפונק, שמן מתקציבי ענק, שלא רוצה להתאמץ יותר מדי, ללכלך את הידיים, בדרך אל האזרחות ואל המנכ"לות באירגוני הסקטור הפרטי.

איך קרה שצבא המתוקצב בלא פחות מ-50 מיליארד שקל בשנה (2007), כאשר
התקציב הזה אינו כולל את תקציבי המוסד, השב"כ, פיקוד העורף, משמר הגבול
וסיוע לתעשיות בטחוניות במשבר, המסתכמים בעוד כמה מיליארדי שקלים, צבא כזה אינו פועל?

תשאלו בשביל מה אנחנו משקיעים סכום שהוא 17% מהתקציב הלאומי שלנו, על אי
עשייה, ואפילו על אי הרתעה?

האם לא חבל על הכסף?

כדי להבין את התוצאה המחרידה הזו, יש לרדת לסיבות ואלה כמה מהן:

בג"ץ של אהרון ברק, כאשר זה הכריז שהכל שפיט, גמר את הצבא ורסן של אירגוני "זכויות אדם" שמטרתם אינה בהכרח טובת ישראל, הקיף את הצבא שלנו בשני העשורים האחרונים. הם מגייסים כספים בחו"ל ומתפרנסים מלזנב בצבא מבפנים. כולם מכירים מי הם אירגונים אלה. באכיפת בג"ץ האפקט שלהם בגימוד הצבא היה, מתברר,מרתיע ואפילו קטלני.

https://rotter.net/forum/gil/20135....

21.כל הפיקוד העליון של צה"ל חסום וחטוף על ידי השמאל = הסמול = 0.
מסתמנת תופעה מחרידה של חוסר מקצוענות, חוסר רצינות, חוסר תכנון, יהירות וחוסר גדול מאד של תכונות פיקוד אמיתי.

צה"ל הפך לצבא מקובע.

מקובעותו וחוסר המעוף של צה"ל נגרמת אך ורק בגלל חסימת עמדות הפיקוד העליון של צה"ל על ידי הצפתם באנשי שמאל.

אתה שמאלן, אתה תקודם.

אתה ממתיישבי יו"ש, אתה תיחסם.

זה מה שקורה כבר עשרים שנה בצה"ל בצורה מודעת והרסנית.

יש הסכם שבשתיקה שאנשי ימין לא מקודמים.

לכן הפך צה"ל לצבא של גלמים.

כמו אנשי השמאל המוגבלים, כך צה"ל מוגבל.

כל שדרת הפיקוד, השליטה, החשיבה והתכנון פקוקה בידי השמאלנים.

עד שזה לא ישונה אין אפשרות לקבל צה"ל מבריק. הוא יישאר צה"ל אפור, חסר מעוף ומוגבל, ולכן מושפל.

אהוד ברקים קטנים, כמו גם עמי איילונים תקועים ובני גנצים מוברגים, זה כל מה שיש לשמאל להציע.

כלומניקים חסרי כשרון לחימה אמיתי הנדרש על מנת לייצר את התחבולות שיעניקו לישראל את הנצחון והתהילה, הם שמובילים אותנו מאסון לאסון ומתבוסה לתבוסה.

*

כתב על כך פרופ' דניאל פייפס:

ישראל סולדת מניצחון

מדהימה היא העובדה – בפרט עם פתיחת הקלפיות בישראל – שאין ולו אחת מבין המפלגות המובילות שמציעה את האופציה של הכרעה במלחמה נגד הערבים הפלשתינים.

מדהימה ומסוכנת.

ראשית, קצת רקע. מן ההיסטוריה אנו למדים שנצחון במלחמה מושג כאשר אחד הצדדים מוותר על מטרותיו. ואך הגיוני הוא, שכן כל עוד שני הצדדים מקווים להגשים את מטרותיהם במלחמה, הלחימה תימשך, או תוכל לפחות להתחדש. הגרמנים לדוגמה, על אף תבוסתם במלחמת עולם הראשונה, לא וויתרו על חלומם להשתלט על אירופה, ותוך זמן קצר פנו להיטלר לנסות שוב. מלחמת קוריאה הסתיימה לפני למעלה מ-50 שנה; למרות זאת הלחימה עלולה להתחדש בכל רגע משום לא הצפון ולא הדרום וויתרו על שאיפותיהם. בדומה לכך, למרות הסבבים הרבים בעימות הערבי-ישראלי (1948-49, 1956, 1967, 1973 ו-1982), שני הצדדים מקווים עדיין להגשים את מטרותיהם.

מטרות אלו הינן פשוטות, בלתי-משתנות ומנוגדות אלו לאלו באופן מדוייק. הערבים נלחמים לחסל את ישראל; ישראל נלחמת כדי לזכות בהכרת שכנותיה. הראשונה התקפית; השנייה הגנתית. הראשון הוא ברברי; האחרון מתורבת. במשך 60 שנה מבקשים הערבים – המסרבים להכיר בזכותה של ישראל להתקיים – לחסל את ישראל במגוון דרכים: כירסום הלגיטימיות שלה על ידי תעמולה; גרימת נזק לכלכלתה על ידי חרם מסחרי; פגעיה בכושר עמידתה על ידי טרור ואיום על אזרחיה בנשק להשמדה המונית.

על אף שהערבים גילו סבלנות ודבקות במשימה, מאמציהם נחלו כשלון. הישראלים הצליחו לבנות מדינה מודרנית, חזקה ומשגשגת, אך הערבים ברובם ממאנים להשלים עם קיומה. עובדות אלו הביאו לשתי התפתחויות פוליטיות: תחושת בטחון-עצמי אצל ישראלים מתונים מבחינה פוליטית; ותחושה של אשמה וביקורת עצמית אצל אלה בשמאל. מעטים בישראל מודאגים מן העובדה שהערבים טרם השלימו עם ישראל; זוהי מעין מטרה בלתי-נראית במלחמתה של ישראל.

במקום לחתור לנצחון, ישראל פיתחה לעצמה תפריט עשיר של דרכים שנועדו לנהל את העימות:

•צעדים חד-צדדים (בניית חומה ונסיגות חלקיות): המידיניות הנוכחית כפי גובשה על ידי שרון, אולמרט ומפלגת קדימה.

•חכירת הקרקעות עליהן ממוקמים יישובים יהודיים בגדה המערבית לתקופה של 99 שנים: תכניתה של מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ.

•פיתוח הכלכלה של הערבים הפלשתינים: מבית מדרשו של שמעון פרס.

•וויתורים טריטוריאליים: הנחת היסוד של תהליך אוסלו על פי משנתו של יצחק רבין.

•מימון חיצוני לערבים הפלשתינאים (על פי דגם תכנית מרשל): חבר קונגרס האמריקני הנרי הייד.

•נסיגה לגבולות 1967: השמאל הקיצוני הישראלי.

•לדחוק בערבים הפלשתינאים לפתח סדרי שלטון תקינים: נתן שרנסקי (והנשיא בוש).

•לעמוד על כך שירדן היא פלשתין : הימין הישראלי.

•להעביר את הערבים הפלשתינים אל מחוץ לגדה המערבית: הימין הקיצוני בישראל.

גישות אלו שונות זו מזו מהותית, ועם זאת כולן תובעות לעצמן בלבדיות.

ואף על פי כן יש ביניהן מכנה משותף: כולן נועדו לנהל את העימות אך לא לסיימו.

כולן מתעלמות מן הכורח להביס את אי-ההשלמה הפלשתינית.

כולן נועדו לטפל בענינים בכפפות של משי במקום לנצח במלחמה.

למתבונן מן הצד המקווה להשלמה ערבית עם ישראל במוקדם ולא במאוחר, הימנעות זו מלנקוט בגישה המנצחת היחידה גורמת לתיסכול מסויים – בפרט לאור ההבנה הישראלית המאוד נכונה של מטרות מלחמתה בימים עברו.

מה טוב, איפוא, שישנו לפחות פולטיקאי ישראלי בכיר אחד התובע נצחון ישראלי מול הערבים הפלשתינים.

עוזי לנדאו קבע בפשטות ש"כאשר אתה במלחמה אתה רוצה לנצח במלחמה". הוא שאף להנהיג את הליכוד בבחירות האחרונות, אך למעשה היה רחוק מלהשיג רוב במפלגתו ושובץ במקום ה-14 ברשימה – מה שלא תספיק, ככל הנראה, להבטיח את מקומו בכנסת.

העובדה שהליכוד צפוי לזכות בפחות מ-15% מקולות הבוחרים מבהירה שלעת הזאת ההצעה לנצח במלחמתם אינה פופולארית בקרב הישראלים כלל ועיקר.

ומשום כך עוסקים הישראלים בעריכת ניסויים: פעם פשרה, פעם צעדים חד-צדדיים, פעם מיטיבים עם האויב – ועוד תחבולות מתחבולות שונות.

אך כפי שהתבטא דאגלס מקארתור: "במלחמה, אין תחליף לנצחון".

הסכמי אוסלו נכשלו כשלון חרוץ, וכך יהיה גורלם של כל שאר התחבולות הנמנעות בשיטתיות מלהיכנס לעובי הקורה במטרה לנצח.

בסופו של דבר יצטרך הציבור הישראלי לשנס מתניו ולשוב למאמץ הארוך, המר, היקר והמפרך הנדרש כדי לשכנע את הפלשתינים ואת האחרים שחלומם על חיסול ישראל שבק חיים.

ואם חלילה ייכשלו הישראלים במשימה זו, אזי ישראל עצמה תשבוק חיים.

http://he.danielpipes.org/article/3...

https://rotter.net/forum/gil/20030....

22.אם הצמרת הבטחונית הפכה לממונה על המוסר, מי ממונה על הלחימה ושמירת העם?

23.הוא העליל עלילה איומה שמשמשת את כל שונאינו.
בול טרייר 17.05.1618:59
7. רק סגן הרמטכ''ל?? להלן חומרי עזר שצה''ל מחלק - בתגובה להודעה מספר 2

ליה 09.05.1616:25
3. איילה חסון בשידור חי: האמריקאים משלמים ללשעברים במערכת הביטחון שיתבטאו לפי צורכיהם בתגובה להודעה מספר 0
וברוח עמדותיהם. בנוסף אמרה שהשתדלה לנסח בזהירות. מעולם לא נאמר דבר כזה בצורה כל כך מפורשת ופומבית.

https://rotter.net/forum/gil/27570....

***

שמענו את כל הבכירים בסרט ''שומרי הסף''. זה מסביר מדוע ראשי השב"כ לדורותיהם מתבטאים כמו זהבה גלאון.

תגוביות:

1.אם יבדקו היטב, יגלו שארגוני שמאל או אפילו מדינות זרות אחרות משלמות לכתבלבים בתקשורת כדי לייצג את עמדותיהם.

2.מאת פילוביץ שחף (משנת 1998): הפחד המונע את שחרורו של פולארד: חשיפתו שכ- 200 בכירים ביותר בשלטון הישראלי עובדים כסוכנים עבור ארגון המודיעין האמריקאי.

https://rotter.net/forum/gil/5130.s...

תגובית 178

3.לאמריקאים יש כבר קרוב ל- 30 שנה תוכנית שמביאה בכירים בעולם על חשבון המימשל על מנת "שיכירו" את ארצות הברית. תוכנית זו מטרתה לאתר אנשי מפתח במדינות השונות על מנת להשפיע עליהם לדבר "אמריקאית". בהמשך, ארצות הברית מממנת את מכוני "המחקר" של אותם אנשים ודואגת להזמין אותם להרצאות יקרות להפליא על מנת להבטיח את הנאמנות שלהם. לצערי, הדבר רחוק מלהיות חדש. עד כמה שאני יודע גם מספר אנשי תקשורת לא קטן השתתפו בתוכניות שכאלה. נ.ב. פרשיה דומה התפוצצה במצרים כשהסתבר *שכל* ראשי האחים המוסלמים המצרים בילו תקופות ארוכות בארצות הברית על חשבון המימשל. האירוניה היא שבאותה שיטה משתמשים הקטרים בדרכם להפיכת ארצות הברית למדינת חסות שלהם...

4.בגלל זה הם צצים בכל חור ומברברים עצמם לדעת בשביל כסף.

5.לא חייבים ''לשלם שוחד'' כמו מאפיה במזוודת דולרים. מספיק מינוי קטן בדירקטוריון, עבודת ייעוץ, ליווי פרוייקט. כל דבר שיאפשר לשלשל עשרות ומאות אלפי דולרים במאמץ קטן, מתוך הבנה שבשתיקה מה נדרש לדברר ולבצע. מי שיטען לשוחד לא יוכל להוכיח אחר כך דבר. לא מדובר בחבורת טמבלים שיסכנו עצמם בהסכמי בגידה חתומים.

6.צריך לבדוק את יעקב פרי...

7.מטריד מאוד. עכשיו גם יותר מובן למה כל מיני לשעברים בעמדות מפתח מתבטאים בצורה כל כך לא לויאלית לישראל.

8.שגרירות ארה"ב בישראל מקיימת מפגשים עם הלשעברים. אין מפגשים חינם, בכירים לשעבר השמיעו בדיוק את האמירות של המימשל האמריקאי בנוגע לפינוי הגדה, מו"מ עם הרשות ועוד...

9.הנה 36 ישראלים בוגרי תוכנית פולברייט:
יאיר אורגלר
דוד אנוך
אסף לחובסקי
עוזי ארד
גד ברזילי
אהרן ברק
באסל גטאס
חנוך דגן
יהודה דנון
רות הלפרין-קדרי
גבי וימן
חוסאם חאיק
אסף חמדני
אילן חת
יורם טורבוביץ'
מנואל טרכטנברג
עובד יושע
אורן יפתחאל
דב לוין (היסטוריון)
דני לויתן
מאיר ליטבק
שחר ליפשיץ
מנחם מגידור
אייל נווה
אברהם ניצן
דניאל פרידמן
אהרן צ'חנובר
עתי ציטרון
אשר קוריאט
איתמר רבינוביץ
רון רגב
אורנית רז
אמיר שגיא
אברהם שוורצבאום
אייל שיינר
יולי תמיר

תוכנית פולברייט (באנגלית: Fulbright Scholar Program) היא תוכנית של הממשל האמריקאי להקצאת מענקי מימון לחילופי סטודנטים, חוקרים ומרצים, אשר נחשבת לאחת מתוכניות המלגות היוקרתיות ביותר בעולם.

התוכנית שמנוהלת על ידי מחלקת המדינה, נוסדה ועוגנה בחוק האמריקאי ב-1946, מאז התרחבה באופן משמעותי ופועלת במעל 155 מדינות ברחבי העולם. מהקמת התוכנית זכו ארבעים ושלושה מבוגריה בפרס נובל ושבעים שמונה בוגרים זכו בפרס פוליצר. תוכנית המענקים מעניקה 8,000 מלגות מדי שנה ללימודי תואר שני, דוקטורט ופוסט-דוקטורט.

בשנת 2010 העניקה תוכנית פולברייט העולמית כ-6,000 מלגות בעשרות מדינות שונות בעלות כוללת של למעלה מ-322 מיליון דולר. עד ל-2010, השתתפו מעל 300,000 אקדמאים בתוכנית. מתוכם, 114,000 מארצות הברית והשאר מרחבי העולם.

http://he.m.wikipedia.org/wiki

10.בקיצור, מוכרים אותנו.

11.תהליך שטיפת המוח שעובר על הציבור הישראלי כבר שנים רבות, רחוק מלהיות תמים. אבל ההאשמות הממוקדות על תשלום לבכירים שידברו ברוח עמדותיהם, הם כבר צעד אחד רחוק מדי.

12.ומה עם כל הגיס שפועל כאן למען ארגוני השיטנה במימון ארה"ב ואירופה?

13.חייב להיות כאן תהליך של טיהור המערכות והמדינה מכל הרפש ששופכים עלינו.

14.אני מנסה לשמור על אופטימיות אבל מצד שני כשרואים למשל בוגד שמעלליו לא סוד והוא מגיע מעלה מעלה ואין מי שעוצר בעדו - מה נשאר? הלוואי ויתבצע ניקוי אורוות רציני וראשים סרוחים יעופו.

15.מישהו בכיר אמר לי לאמריקאים יש 1000 מרגלים בקרבנו...זה מלחמה אבודה מראש...

16.ההוא מחיל האויר לשעבר בערוץ 2 איך קוראים לו? איתן בן אליהו.

17.''המועצה לשלום וביטחון''. לא מזמן אחד מהם התראיין ברשת ב' בנושא הבקעה ולדבריו, אין לה שום ערך בטחוני.

18.לא מזמן התראיין אחד, מאיר דגן. טען כי לבקעה אין שום ערך ביטחוני וזו סתם ''גחמה פוליטית''.

19.לעניות דעתי (ודעתו של דיוויד קמרון), "פתרון שתי המדינות" הוא בלתי אפשרי...

20. עכשיו אני מבין מאיפה צצו המיליונים של דיסקין ודגן...

21.האם יש קשר בין דבריה לבין הפלת החוק נגד מימון זר בכנסת?

22.אמיר בר שלום הצטרף אליה.

23.מהקשבה להקלטה איילה חסון גם רמזה שלתוכנית שלה אותם בכירים מדוברים אינם מוזמנים...

24.יש קבוצה קבועה של מתראיינים כאלה ששוכחים לספר שהם מייצגים את שולחיהם והם לא מומחים בלתי תלויים...למעשה מה שנאמר חשו רבים עוד לפני שנאמר.

25.במלחמה הזאת לא רק המנהרות הפיזיות שנחפרו מעזה לישראל מתגלות. גם מנהרות החושך של אלו שמכרו את ישראל מתגלות ולא נמצא גוף אחד בישראל שיטפל בנושא...המנהרה הגדולה והמסוכנת נמצאת אצלנו...מי יטפל כאשר חלקם בין ''החופרים''... !? כך הם יכולים להסביר את דברי קלינטון, שחמאס מאחסן נשק בין אזרחים כי עזה קטנה מדי.

26.לפני מספר חודשים עמדה על הפרק התעקשות נתניהו על נוכחות ישראלית בבקעת הירדן. מייד במקביל צצו כל מיני מומחים לשעברים במסע תקשורתי מתוזמן, והסבירו לנו שאין שום חשיבות בטחונית בבקעה. תבדקו את השמות של אותם מומחים.

27.כתבה בנושא:

The Pentagon has cultivated “military analysts” in a campaign to generate favorable news coverage of the Bush administration’s wartime performance.

http://www.nytimes.com/2008/04/20/u...

28.הם אולי גם שילמו ל''עמותות'' ברק שהרצוג עמד בראשן ושתק בחקירת משטרה
כדי שברק ייבחר ויעשה רצונם. ה"עמותות" היו צינור לתשלומי אתנן של האמריקנים בהתערבות מאסיבית בעניינים פנימיים של מדינת ישראל.

29.איך הנושא לא מוצף עדיין בתקשורת?

https://www.facebook.com/photo.php?...

איילה חסון: "לא נעים לי להגיד...אממ...מבלי לנקוב בשמות...גם האמריקנים, מחזיקים כל מיני 'לשעברים' בצה"ל, באופן כלכלי, כדי שהם יתאימו את עצמם לעמדות האמריקניות".

איילה חסון לאמיר בר שלום (כמדומני): "איזה ניסוח זהיר זה היה"?

אמיר בר שלום: "מובילי דעת קהל, שצצים בכל פעם שצריך כאן הגנה על העמדה האמריקאית".

אמיר בר שלום לאיילה חסון: "ואמרתי הרבה כבר, לא"?

איילה חסון לאמיר בר שלום: "בפאנל שלנו הם לא צצים".




ליה 09.05.1617:14
4. קלמן ליבסקינד: ''התבטאותו של סגן הרמטכ''ל - אחת מנקודות השפל של צה''ל'' בתגובה להודעה מספר 0
העובדה שהאלוף גולן ימשיך לכהן בתפקידו מוכיחה - אין כאן מחיר על כלום. אבל הוא סימפטום למגמה - יהודים שלא מצליחים להשלים שורה על המצב כאן בלי להשוות אותנו לגרמניה הנאצית
הנאום של סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, במכון משואה בערב יום השואה, היה אחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר שאליהן הידרדר צה"ל ב־68 שנות קיומו. היו לנו כבר קרבות כושלים. היו קצינים שסרחו. היו מבצעים שלא צלחו. היו מחירים כבדים ששילמנו, לפעמים שלא לצורך. אף אחד מהם לא הצליח להותיר חותם ארוך טווח על פניו של צה"ל, על תדמיתו, על מוסריותו. לא כך השפל המוסרי הנוכחי. כזאת עוד לא הייתה פה. ולכן, כל רגע שעובר כשיאיר גולן ממשיך ללבוש מדים, אחרי הנאום שבו השווה את מה שקורה אצלנו למה שקרה בגרמניה הנאצית, מטיל כתם מכוער על כולנו. על צה"ל. על הרמטכ"ל. על ראש הממשלה. על שר הביטחון. על מדינת ישראל.

ניסיתי להיזכר אתמול מה היה פשעם של כמה קצינים בכירים, שנאלצו לסיים את דרכם בצה"ל שלא כדרך הטבע. נזכרתי בתת אלוף צ'יקו תמיר, שהלך הביתה אחרי סיפור הטרקטורון הצבאי שהבן שלו נהג בו. נזכרתי בתת אלוף שמואל זכאי, שנפרד מהשירות בעקבות חשד להדלפה. נזכרתי בתת אלוף עימאד פארס, שפשט מדים בגלל דיווח שקרי על תאונת דרכים. חומרת המעשים של כל אלה גם יחד לא מתקרבת לפרומיל מהנזק שהשאירו אחריהם דבריו של האלוף גולן.

יודעים מה, פתאום חשבתי שאם האלוף גולן יכול להשוות אותנו לגרמניה הנאצית ולהמשיך כאילו כלום לא קרה, אולי בכלל עשינו עוול ליואב גלנט שלא מונה לרמטכ"ל בגלל פרשת הקרקעות. כי על הקרקעות של גלנט אף אחד בעולם לא שמע ואת הטרקטורון של צ'יקו תמיר אף אחד בארץ לא יזכור בעוד עשר שנים. אבל אם תסתכלו איך תומכי ה־BDS ושאר שונאי ישראל בעולם מצטטים עכשיו בהתלהבות את סגן הרמטכ"ל, ותחשבו מה הטקסט הזה שלו יעשה בראייה היסטורית לצה"ל ולמדינת ישראל, תבינו שכל מי שעף עד היום מצה"ל, עף על שטויות. שאם צה"ל חשוב ויקר לאלוף יאיר גולן, ואני משוכנע שהוא חשוב ויקר לו, הוא צריך לפטור את כולנו מכאב הראש הזה וללכת הביתה בעצמו.

***

ביום רביעי בערב נסעתי עם הילדים שלי לניר גלים, להיות עם אמא בטקס יום השואה. קהל של 1,500 איש שמע בהתרגשות את ישראל גולדברגר בן ה־95, "הזמר מברגן בלזן", מרעיד את הבמה עם "אל מלא רחמים". כעבור שעתיים, עם סיום שירת "התקווה", השיב הקהל הזה כמו הד ל"עם ישראל חי", הצעקה הקבועה של דוגו, ניצול אושוויץ, שמסיימת כל אירוע כזה במשק מאז שאני זוכר את עצמי.

גדלתי בניר גלים, מושב של ניצולי שואה. כל חברי הילדות שלי, עד האחרון, בני ניצולים. לכולנו הייתה משפחה בהרכב חסר. בלי סבים או סבתות או בלי דודים ודודות. השואה נכחה אצלנו בכל פינה, גם אצל אלה שבבית שלהם שתקו. עניין אחד היה ברור לכולנו, ביום השואה ובסתם ימים של חול. עניין שאי אפשר היה לטעות בו. השואה הייתה שואה, הנאצים היו נאצים, הקורבנות היו קורבנות. אי אפשר היה להחליף אותם או להשוות אותם או להתבלבל ביניהם לבין שום דבר אחר.

מיום צאתי לאוויר העולם ועד היום הזה לא שמעתי בניר גלים, גם בוויכוחים פוליטיים קשים וגם בימים של מחאות והפגנות, מישהו שמשווה משהו למה שקרה אז, "שם". "שם" היו תאי הגזים והמשרפות והקרמטוריומים. "שם" היה מנגלה, ששלח את סבא יוסף, סבתא רחל ודודה ורה מצד אמא, ואת דוד קלמן מצד אבא אל הארובות. ואת ה"שם" הזה אי אפשר היה, אסור היה, בלתי נתפס היה, להשוות לשום דבר אחר בעולם.

פעם, עד שהשתבשה דעתם של חלקים ממנה, נהגה כך כל החברה הישראלית. בשנים האחרונות, באופן בלתי ניתן להבנה, הפכה מדינת ישראל למקום היחיד בעולם השפוי שבו קל כל כך ומתגמל כל כך להשוות כל דבר לגרמניה הנאצית.

הגיבוי שקיבל האלוף גולן משר הביטחון משה בוגי יעלון והעובדה שהוא כנראה ימשיך לכהן בתפקיד סגן הרמטכ"ל במדינת היהודים, היא ההוכחה שאין כאן מחיר על כלום. שהכל מותר. יאיר גולן השווה את מה שקורה במדינת ישראל למה שקרה בגרמניה הנאצית. אין אפשרות לברוח מהשורה התחתונה הזו, באמצעות שום תעלול תחבירי או ספרותי. "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה", הוא אמר בנאום שנוסח בקפידה והוכן היטב מראש, "הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו־90 שנה, ומציאת עדות להם כאן, בקרבנו, היום, ב־2016".

לא יעזרו כאן שום הבהרות של דובר צה"ל ושום הסברים מפותלים ומביכים בפני עצמם של השר יעלון, שלפיהם מדובר ב"פרשנות מעוותת" לדבריו של גולן. סגן הרמטכ"ל חושב שיש היום בישראל, "בקרבנו", עדות ל"תהליכים מעוררי חלחלה" שהיו בגרמניה הנאצית. וכדי שיהיה ברור למה הוא מתכוון, מצא האלוף גולן את טקס יום השואה כמקום המתאים ביותר כדי לדבר גם על אלאור אזריה, החייל היורה מחברון.

וכשדובר צה"ל מנסה לנקות אחרי האלוף גולן ומפרסם הודעה שלפיה לסגן הרמטכ"ל "לא הייתה שום כוונה להשוות בין צה"ל ומדינת ישראל לתהליכים שהתרחשו בגרמניה לפני 70 שנה", וגם "לא הייתה שום כוונה ליצור הקבלה כזו", הוא או משקר או חושב שכולנו מטומטמים או שניהם גם יחד. כי כשמדברים על תהליכים שקרו לפני 70 שנה בגרמניה, אי אפשר להתכוון לשום דבר אחר מאשר הדבר ההוא שבגללו אנחנו מציינים את יום השואה. כי בגרמניה של לפני 70 שנה לא היה כלום חוץ מזה.

***

מה שהכי מטריד זה החיבוק הענק שהוא מקבל מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. יש לכם ביקורת? בסדר. חושבים שצריך לתקן פה דברים? מצוין. נראה לכם שהכל פה מקולקל? תגנו, תמחו, תשבתו רעב, תחסמו כבישים, תכריזו על מרי אזרחי. אבל אתם מבינים מה זה אומר על המחנה שלכם, שאתם ממהרים להתחבר לכל פליטה של מישהו שמסתכל עלינו ורואה את גרמניה של לפני 70 שנה?

תגיד לי, יצחק הרצוג, כשרצת להיות הראשון שמחבק את האלוף גולן ואת דבריו, מה עבר לך בראש? כשאתה מסתובב כאן ברחוב, אתה באמת רואה כאן דברים שמזכירים לך את מה שקרה במקומות ההם שמהם פעל סבא שלך להציל יהודים? אתה באמת רואה כאן, צומח בינינו, את ההיטלר הכחול־לבן הראשון?

ומה צריכים לחשוב חיילי חטיבת כפיר, ששלושה מהם נדרסו בפיגוע השבוע, כשסגן הרמטכ"ל מוצא את טקס יום השואה כמתאים ביותר לדבר על החבר שלהם שירה בחברון, באירוע שעדיין נמצא בחקירה? ונניח שכל מה שחושבים שר הביטחון וסגן הרמטכ"ל והמשטרה הצבאית, אכן היה שם. נניח שאלאור אזריה ירה והרג שלא כדין וללא הצדקה. נניח שגם בית המשפט יחשוב כך וישלח אותו ל־20 שנה בכלא. זה ילמד שבחטיבת כפיר יש נאצים?

לא, האלוף גולן, אתה לא יכול לטעון שלא השווית. כי בטקס יום השואה במכון משואה לא מדברים על סתם דברים. מדברים על השואה. על הנאצים. על קורבנות הנאצים. וכשאתה מדבר שם, על הבמה הזו, ביום הזה, על החייל היורה בחברון, אין אפשרות להתבלבל באשר לכוונותיך.

***

אבל יאיר גולן הוא רק חלק קטן של הבעיה. הוא סימפטום של נתחים הולכים ומתרחבים בחברה, של יהודים שלא מצליחים להשלים שורה אחת על המצב כאן, בלי להשוות אותנו לגרמניה ההיא.

הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, רק כמה שעות לפני יאיר גולן, התייצב גם הוא במפגש עם תלמידים לכבוד ערב יום השואה והסביר להם שהניצחון שלנו על בני העוולה נמדד בין השאר, בדרך שבה אנחנו משתמשים בכוחנו. "עלינו להשתמש בְּכוח כשצריך ולהיות הומניים כשאפשר", אמר. ונגיד, רא"ל בני גנץ, שהשתמשנו בכוח שלנו שלא כמו שצריך. רק נגיד. ונניח שירינו בעזה על בית שלא היינו צריכים לירות עליו. רק נניח. האם זה מזכיר לך את מה שהיה בשואה? את מה שעשו הגרמנים? הסיפור של הגרמנים היה שהם לא השתמשו נכון בכוח שלהם? זו הייתה הבעיה איתם? כך אתה מבין את מה שקרה שם?
מי כמוך, בני גנץ, יודע שאין עוד מדינה בעולם שלפני שהיא משיבה אש על המקורות שמהם יורים על אזרחיה השלווים, היא טורחת להתקשר כדי להודיע לכל מי שגר בסביבה שהאזור מסוכן עבורו ושייצא מהבית. אתה זוכר שבגרמניה הנאצית שקלו להשתמש בנוהל "הקש בגג"? מאיפה לעזאזל באים הרעיונות האלה?

לגנץ גם היה סיפור לספר לתלמידים על אמא שלו, שבמבצע צוק איתן אמרה לו שאנחנו צריכים להיות הומניים ולספק לתושבי רצועת עזה מזון. מה אומר הסיפור הזה, בני גנץ? שכשאנחנו לא מספקים להם מזון, אז זה אומר שלא הפנמנו נכון את לקחי השואה? שהבעיה של הנאצים הייתה שהם לא סיפקו מזון ליהודים בברגן בלזן? תגידו, אתם באמת לא מבינים שכשאתם מדברים ככה אתם נוטלים מאיתנו את כל הזכות המוסרית להילחם במכחישי השואה באשר הם? הרי מי ששומע את גנץ ואת גולן יתקשה להבין על מה נסבה כל המהומה השבוע במפלגת הלייבור בבריטניה. הרי שם זרקו מהמפלגה אנשים על אמירות שהן פרומיל ממה שאמר סגן הרמטכ"ל שלנו.

ראיתי את ירון דקל, מפקד גלי צה"ל, מזכיר בטוויטר תוך מתן גב לסגן הרמטכ"ל, ש"שריפת משפחה לא יהודית ולא אנושית". נו, מישהו פה טוען אחרת? ונניח שמה שנעשה בדומא מזכיר לדקל את מה שעשו הנאצים, כמה אנשים פה בדיוק תומכים בזה? הרי ההבדל הוא לא בשאלה אם יש איש אחד שמוכן לרצוח באכזריות. ההבדל הוא ביחס של הסביבה. האם כאן, כמו בגרמניה הנאצית, אפשר לזהות ולו ניצנים של תמיכה מצד אנשי רוח, פוליטיקאים, אנשים בעלי השפעה ומפלגה כמו המפלגה הנאצית בשריפת ערבים? בהשמדתם? נפלתם כולכם על הראש?

הרי העיוות והשקר הגדולים ביותר הם במקום שבו לוקחים את הקטן והחריג ויוצא הדופן והשולי ומנסים לצייר אותו כאילו הוא מלמד על הכלל.

ובכלל, אם כבר יש איזה שהוא לקח מהשואה לימינו אנו, הוא לא קשור לדרך שבה אנחנו מתנהגים עם האויב שלנו, שהרי יהודי גרמניה לא היו אויביו של השלטון. הלקח הוא שאסור שמישהו יוכל שוב לחשוב שהוא יכול להרוג יהודים רק משום שהם יהודים. ואם מפקד בכיר כמו האלוף גולן מחפש השוואה רלוונטית לימים אלה, היה טוב לו היה מזכיר בנאומו את אזרחי ישראל היהודים שהולכים לתומם ברחוב ונדקרים למוות רק משום שהם יהודים והיה נשבע "לעולם לא עוד". זה הלקח.

ומאיפה, לכל הרוחות, בא הרעיון המעוות של גולן להציע להפוך את יום השואה ליום "חשבון הנפש הלאומי", שבו אנחנו בודקים את מעשינו שלנו? אני בעד לבדוק את עצמנו כל יום, אבל איזה מסר מעבירה ההצעה הזו, אם לא מסר שאומר שכדאי שגם אנחנו נטפל בעצמנו לפני שנתעורר בוקר אחד ונמצא את עצמנו נאצים.

***

העסק הזה, חייבים להודות, לא התחיל היום. יש כאן מדרון חלקלק שנמשך כבר שנים. מדרון שאנחנו מחליקים בו ושותקים. שותקים ולא עושים כלום כדי לעצור. שתקנו כששולמית אלוני אמרה ש"החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שמהם ינקה הזוועה הנאצית הפשיסטית", וכשהיא אמרה ש"נתניהו הוא תלמיד מצטיין של גבלס" וכשהיא אמרה ש"אלי ישי פועל לפי חוקי נירנברג".

שתקנו ליגאל תומרקין כשהוא אמר ש"כשאני רואה את החרדים, אני מבין את הנאצים". שתקנו כשהאלוף שלמה גזית אמר ש"הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאצים". שתקנו כשבמכון מכובד כמו ון ליר ערכו כנס שעסק בכריכה אחת בשואה ובנכבה תוך ציון ש"שניהם אירועים טראומטיים, מכונני זהות". שתקנו כשמרצה באוניברסיטה העברית קרא לשרה בממשלת ישראל "חלאה ניאו־נאצית". אנחנו שותקים כל יום, כשעיתונאים שפועלים בינינו חוזרים ומשווים את מה שקורה כאן - מהצעת חוק מעצבנת ועד ה"כיבוש" - ל"ימים האפלים ההם".

תקראו את העיתונים שלנו. תקראו את מאמרי הדעות. תקשיבו לאינטליגנציה. אלה לא טוקבקיסטים. אלה אנשי רוח. אלה מרצים שמקבלים את שכרם מאיתנו. מדינת ישראל הפכה להיות המקום שבו מוכחשת השואה על בסיס יומיומי ואנחנו שותקים.

קחו לדוגמה, את טקס יום השואה האלטרנטיבי שנערך אצלנו מדי שנה. במקור, התכוונו יוזמיו שנבין שמדובר בטקס אלטרנטיבי. כשרואים מה קורה שם, בלב לבה של תל אביב, מבינים שלא טקס אלטרנטיבי בנו לעצמם החברים משמאל, אלא שואה אלטרנטיבית. מה בתפריט? ח"כ זוהיר בהלול, איש המחנה הציוני, כך לפי ההזמנה הרשמית, דיבר על "התגברות החקיקה הלאומנית, מדרון חלקלק שיכול להמיט אסון על דמותה הדמוקרטית של המדינה". הבמאי והסופר אודי אלוני סיפר על "ניצולי שואה שאושפזו בבית חולים כפר שאול, ושמעו את קולות הנרצחים מהכפר דיר יאסין, שעל אדמותיו הוקם בית החולים לחולי נפש". רותם אילן, מנהלת עמותת ילדים ישראלים ומנהלת תחום הגירה באגודה לזכויות האזרח, סיפרה על "ילדי המהגרים שחיפשו מקלט בטוח בישראל ובמקום זאת חיים יום־יום ממעצר, מכליאה ומגירוש".

כדור שני לניצולי שואה, אני מודאג כבר שנים מהשאלה מה יישאר מהזיכרון ביום שאחרי. כשאמא שלי והדור שלה יגיעו ל־120. איזה פנים יהיו ליום השואה. השבוע, אחרי נאומו של האלוף גולן, הדאגה הפכה לבהלה. לחרדה של ממש. פתאום חבטה בי הכרה שאם ככה זה נשמע היום בצמרת צה"ל, אני אפילו לא רוצה לדמיין מה יקרה פה בעוד 30 שנה.

***

ועוד הערה אחת. שמעתי את נאומו של הנשיא ראובן ריבלין ב"יד ושם". שוב אותו הניגון. שוב החברה הישראלית לא בסדר. "ניצולי השואה לא זכו מעולם לכבוד הראוי להם", אמר, "גם היום, ועד היום, מדינת ישראל אינה עושה הכל כדי לדאוג לניצולי השואה".

כתבתי כאן כבר כמה פעמים שריבלין הוא בעיני מוציא דיבתה הגדול ביותר של החברה הישראלית. מאז נבחר הוא מקפיד לתת לנו בראש מעל כל במה אפשרית. פעם על בני עמנו שבחרו בטרור, פעם על היחס שלנו לערבים, פעם על היחס לניצולי השואה. האם אנחנו מושלמים? לא. האם יש מקום לתקן? ברור. אבל דמיינו לעצמכם מה עובר בראשו של מי שבכל אירוע משפחתי נושאת בת זוגו דברים ומסבירה לנוכחים מה לא בסדר אצלו. צריך להיות פסיכולוג מומחה כדי להבין שמשהו בזוגיות הזו חולני?

אני האחרון שיגיד שניצולי השואה זוכים ליחס מושלם או שמהקצבאות שהם מקבלים אפשר לחיות בכבוד. אבל בזה צריך לעסוק 364 יום בשנה. לא ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום שבו אנחנו לא צריכים לדבר, לא על מה שקורה בינינו לבין הפלסטינים ולא על מה שקורה עם החייל מחברון ולא על הקצבאות שמקבלים או לא מקבלים הניצולים. איכשהו בשנים האחרונות נראה שאנחנו עושים הכל כדי להעביר את יום השואה והגבורה עם כמה שפחות עיסוק בשואה ובגבורה.

http://www.maariv.co.il/journalists...


ליה 09.05.1618:30
5. שפל חדש. ביום השואה פצח גם סגן הרמטכ''ל, בדברי שטות משלו / ד''ר חיים משגב בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 09.05.16 בשעה 18:52 בברכה, ליה

דברי הבל הם לא רק נחלתם של פוליטיקאים. ביום השואה פצח גם סגן הרמטכ"ל, לוחם אמיץ, לדברי סנגוריו, בדברי שטות משלו.

עד לפני כמה ימים חשבתי שכבר הגענו לשפל שאין נמוך ממנו. חבר הכנסת דב חנין, יהודי מחמד ברשימה הערבית המשותפת, התראיין ברשת sky news הבריטית וסיפר שם שמדינת ישראל מבצעת "טיהור אתני" בפלשתינים המתגוררים בבקעת הירדן.

כשניתנה לו ההזדמנות להתנצל, בתוכנית שמגיש אראל סג"ל בגל"צ, או להסביר, או לנסח מחדש את הדברים, בשידור חי, הוא ניסה לתרץ את האמירה הנלוזה הזאת בקש ובגבבה.

כל חסידי האנטישמיות, במסווה של אנטי-מדיניותה של ממשלתה של מדינת ישראל, בציבור הבריטי, לא היו צריכים יותר מזה. אם חבר בבית הנבחרים הישראלי מודה שזה המצב, הם בוודאי אמרו לעצמם, אז יש להניח שכל מי שטוען, שהקמתה של המדינה היהודית במזרח התיכון היתה טעות היסטורית, ללא ספק, צודק.

והנה התברר לי שדברי הבל הם לא רק נחלתם של פוליטיקאים.

ביום השואה פצח גם סגן הרמטכ"ל, לוחם אמיץ, לדברי סנגוריו, בדברי שטות משלו, כשהוא טען שהוא מוצא בחברה הישראלית העכשווית קווי דמיון לחברה הנאצית ערב מלחמת העולם השניה.

אינני יודע למה בדיוק הוא התכוון, אבל אני מניח שהוא לא התכוון להסתה הפרועה של אנרכיסטים ממחנה השמאל נגד ההתיישבות ביהודה ובשומרון.

מכל מקום, לאחר מכן, יאיר גולן טען שלא הבינו אותו. זה לא נכון. מה שנאמר היה ברור לחלוטין. מי שהאזין לדברים - שמע מסר שאין לטעות לגבי כוונת אומרו. האלוף המיועד, כנראה, להתמודד יום אחד על תפקיד הרמטכ"ל התכוון בדיוק למה שהוא אמר.

ועכשיו, אני שואל את עצמי, מה הלאה?

לאיזה עוד תהומות של הלקאה עצמית נוכל לרדת כדי לספק לכל שונאינו, והם מגיחים כעת מהרבה חורים, חומרי תבערה?

כלום יכול להיות שכל העולם טועה ורק אנחנו צודקים? ואולי אנחנו באמת דומים לנאצים שהוציאו להורג מיליוני יהודים? ושמא אנחנו באמת עושים לפלשתינים את מה שעשו ליהודים, הנאצים ועוזריהם בקרב כל עמי אירופה?

וכאשר שאלתי את עצמי את השאלות האלה, נזכרתי במאמרו של אחד העם "חצי נחמה". הוא כתב את הדברים בשנת 1892. הרבה שנים לפני שמדינת ישראל הוקמה כדי לשמש בית לאומי לעם היהודי החוזר משנים ארוכות של גלות. גם הוא תהה לגבי שורשי האנטישמיות שאז לבשה צורות אחרות. לרגעים, במאמרו, הוא אפילו נטה להאמין שכל העולם צודק ורק היהודים טועים. ואז הוא הגיע לשלב שבו הוא ניתח את עלילת הדם שלפיה היהודים משתמשים בדמם של ילדים נוצרים כדי לאפות את המצות. וכך סיים אחד העם את מאמרו, זמן רב לפני שפרחו גידולי הפרא בערוגות של האנטישמיים המודרניים בבריטניה, בצרפת, בשוודיה ובשאר ארצות אירופה:

"...וכי אפשר שכּל העולם חייבים והיהודים זכאים?'

אפשר ואפשר, ועלילת־הדם תוכיח. פה הרי היהודים זכאים וטהורים כמלאכי

השרת: יהודי ודם! היש שני הפכים גדולים מאלו? – ואף על פי כן..."

הדברים מדברים בעד עצמם. הם נכוחים ויפים גם לימינו אלה - ומוטב שגם יאיר גולן ישנן אותם. הגיעה העת להפסיק לייסר את עצמנו. אנחנו נמצאים כאן בדין. זאת היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי. כאן נוסדה הממלכתיות היהודית לפני אלפי שנים. פה נולד ספר הספרים המשמש אור לגויים מזה דורות רבים. מתוכו לימד העם היהודי את העולם כיצד מכבדים את האחר.

מנהיגיה של היבשת אכולת המרירות מבקשים להטיף לנו היום הלכות הגנה עצמית. אין להם רשות. לא אחרי מה שהם עשו לעם היהודי בשנות מלחמת העולם השניה.

כך או אחרת, אין בי שמחה לאיד גם כשאני רואה את האירופאים מקבלים כעת את מה שמגיע להם. זה מחירה של השנאה אל היהודים שלא נפסקה מעולם. זה התגמול על מה שהם עשו ליהודים בשנות המלחמה הנוראה ההיא. מיליוני המהגרים שמגיעים מכל רחבי העולם אל היבשת שתושביה חיו עד עכשיו במעין הדחקה כבר יראו להם היכן הם טעו כשהם התייחסו אל היהודים כפי שהם התייחסו.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

תגוביות:

1.אמו מחנכתו הצדיקה את דבריו. זה אומר הכל. צריך לעשות הכל שיודח. אם הוא רוצה לנהל שילך לבצלם או לשלום עכשיו. שם יש לו מקום. הצבא אמור להיות לכל הפחות גוף ניטרלי אם לא גוף פרו ישראלי. טמבלים הם מרכיב במדינה הזו. בכל מדינה ובכל חברה יש כאלה.

2.אם אכן אמו הצדיקה את דבריו הרי היא בורה גמורה ואין לה שמץ של מושג. הקצין "הנבחר" שכח או לא ידע שיהודים ששרתו במלחמת העולם הראשונה וקיבלו את צלב הכבוד נשלחו למחנות ריכוז. הוא שכח את תורת הגזע (חצי יהודי, רבע יהודי), הוא לא שמע על אי קבלת סטודנטים יהודים לאוניברסיטאות. מפלגה יהודית גם לא היתה. יהודים פוטרו ממקומות עבודתם, יהודים נדרשו לשלם דמי אש"ל על ימים שהיו במרתפי הגסטאפו. אני מזמין את הקצין " הנאור" כדי שאוכל לתאר לו את המצב בגרמניה של אז.

3.מדוע מדינת ישראל היא היחידה המכנה את התבוסתנים שבדובריה "אמיצים". - הם מפחדים להילחם.

4.העובדה ששונאי ישראל מיהרו להשתמש בדבריו כדי לנגח אותנו בהם, מעידה שהדברים הובנו בעולם בצורה שאינה מיטיבה איתנו - בלשון המעטה - ואף משחירה את פני ישראל ומדמה אותה לגרמניה הנאצית ואני לא נכנס אפילו לעיתוי האומלל בו בחר לומר את הדברים - בפני ניצולי שואה ומשפחותיהם שזכרון השואה אצלם נמצא ב"פאזה" אחרת מכל מה שאפשר לדמיין מאז ומעולם...

5.תראו את המבט וצורת העמידה של השמאלני האנטישמי יאיר גולן, בוגר הקורסים של "ישיבת בינה" בצבא ה"ממלכתי" המתחלן בטירוף.

6.לצערנו הפכנו ל- 2 עמים בשתי שפות - היהודים והישראלים.

ישראלי אמר משהו - וכל היהודים שפשפו את עיניהם ואוזניהם בתדהמה.
ולא זאת - אף זאת, להפתעתנו ולתדהמתנו, הישראלים מצדיקים את דבריו.

נתניהו (שאני ממש לא סובל אותו) הוא יהודי, ויעלון הוא ישראלי, ולכן שניהם הגיבו בצורה הפוכה.

במלים פשוטות - שתי שפות, מנטליות שונה, ועכשיו כבר מתברר שיש זכרון הסטורי שונה לשני העמים.

איני זוכר שהיה פיצול כל כך מהותי בין שני הפלגים.

7.בבריטניה היו אנטישמיים במפלגת הלייבור והעיפו אותם משם .לצערי בישראל זה לא קורה, לא במפלגת העבודה והכי גרוע לא בצה"ל.

8.פינוי עמונה האלים נוהל על ידי ה"צדיק" הזה יאיר גולן. אולי זה מה שזה הזכיר לו?


ליה 16.05.1609:00
6. נתניהו עונה ליעלון בתגובה להודעה מספר 0
שר הביטחון קרא למפקדי צה"ל לומר את אשר ליבם, וראש הממשלה הגיב: מפקדי צה"ל מביעים דעתם בחופשיות אך דברי יאיר גולן הזיקו לישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיב הערב (ראשון) לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון שקרא למפקדי צה''ל לומר את כל אשר על ליבם גם אם דעותיהם סותרות את עמדות הדרג המדיני.

בלשכת ראש הממשלה מיהרו להגיב לדברים, והבהירו כי נתניהו ''נותן גיבוי מלא לצה"ל, מפקדיו וחייליו. מפקדי צה"ל אומרים את דעתם בחופשיות, בפורומים הרלוונטים ובנושאים שתחת אחריותם. צה"ל הוא צבא העם וצריך לשמור אותו מחוץ למחלוקות פוליטיות".

יחד עם זאת, ראש הממשלה איתן בדעתו שהשוואה שעשה האלוף יאיר גולן בין ישראל לגרמניה הנאצית היתה לא ראויה ובעיתוי לא ראוי, ''וגרמה לישראל נזק בזירה הבינלאומית''.

כאמור, ב"קבלת פנים" שערך שר הביטחון לרגל יום העצמאות ה-68, יעלון קרא לבכירי צה''ל להמשיך לומר את אשר על ליבם - גם אם הדבר סותר את עמדות הדרג המדיני או של קצינים אחרים במטכ''ל.

''המשיכו לומר את אשר על ליבכם. עשו זאת גם אם הדברים אינם חלק מהזרם המרכזי, ואף אם הם חולקים על רעיונות ועמדות שהפיקוד הבכיר או הדרג המדיני אימצו", אמר יעלון.

הוא הדגיש בפני הבכירים: ''אל תחששו, אל תהססו, אל תירתעו. הוסיפו להיות אמיצים לא רק בשדה הקרב, אלא גם סביב שולחן הדיונים.

''צבא טוב הוא צבא שמפקדיו, זוטרים כבכירים, חשים בטוחים ביכולתם לומר את דעתם בכל עת, בידיעה שלא ייפגעו. זו דרישתי מכם, מפקדי צה"ל הבכירים, וזו צריכה להיות דרישתכם מהכפופים לכם: הוסיפו לפעול על פי מצפון אנושי ומצפן, ולא לנהות אחר כיוון הרוח''.

לדבריו צה"ל היה ונותר כור ההיתוך המרכזי של מדינת ישראל, ''וככזה יש לשמור עליו מכל משמר, ולא לאפשר חדירת גורמים אלימים ומסיתים לתוכו, או כאלו המשפיעים על חייליו''.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.מר נתניהו. איך אתה מחד גיסא מגבה את צה"ל, מפקדיו וחייליו ומאידך אתה טוען שדברי גולן הסבו נזק לישראל בזירה הבינלאומית. קציני צה"ל אינם צריכים לתת ביטוי לדעותיהם בזמן שהם במדים. תפקידם לדאוג לביטחוננו, אחרת אין להם פנאי להתעסק עם הדברים שלשמם הם שם. שנית, ממתי קציני צה"ל נושאים נאומים ביום השואה?

2.אם בוגי מאפשר לכל מפקדי צה"ל להתבטא, כולל לחסרי רגישות כמו סגן הרמטכ"ל, אז ראוי להעניק זכות זו לכל חייל, כולל לאלוף משנה עופר וינטר, ולא רק לכאלה שרוקדים לצלילי הפוסט ציוניים.

3.יאיר גולן מבקש שנציל ילדי מחבלים בדם בנינו וילדינו ואחינו...אלו שחוגגים כשיהודי נרצח...אז בבקשה יאיר תקריב את בניך ובנותיך ואין לך רשות לצוות לבנינו ואחינו להקריב עצמם למען חלאות אדם צמאי דם שחוגגים במות חיילנו...המוסר שלך הוא מוסר עלוב שפל מבית מר"צ.

4.פשיטת רגל!

5.יעלון, גולן ושו"ת מסוכנים למדינה. הם הורסים את צה"ל.אף אדם
נורמלי לא יסכים לצאת למלחמה עם מפקדים טיפשים כאלה, שמזלזלים בחייו ובחיי שאר חבריו החיילים.

6.יעלון אסון במשרד הבטחון.

7.בוגי נותן לגיטימציה להפוך את הצבא לגרורה פוליטית קיצונית אקטיביסטית של השמאל הקיצוני.

8."כל שעל ליבם" הכוונה לדעות שמאלניות מטורפות בלבד, ליברליות אוניברסליות לחלוטין בלי שמץ יהדות. אם קצין ישמיע דעה ימנית על זכותנו על הארץ, או חס וחלילה אמונה בשם, יוקיעו אותו. איזו צמרת ביטחונית יש לנו?

9.ממתי מותר למפקדי צבא ל'דבר בחופשיות'? זה צה"ל אחר שיונק את 'רוחו' ו'מוסריותו' מהרוח הרעה של אוסלו! כולנו חשבנו, שביבי נבחר כדי ליישם את מדיניות הליכוד: 1. נאמנות ללא סייג לארץ-ישראל והמשך המפעל החלוצי של הדור, ההתנחלות בלב ארצנו! 2. שמירה על בטחון המדינה ואזרחיה, לא רק מפני שואה, אלא גם מפני טרור ערבי שגובה מחיר כבד ופוגע קשות בכושר ההרתעה של לוחמי צה"ל! את הטרור הערבי הזה - צריך היה לחסל מזמן ואם הפיקוד הנוכחי לא מסוגל לכך - יש להחליפו ולהכשיר במהירות פיקוד חדש צעיר ורענן, שינטרל את איומי חמאס, אש"ף וחיזבללה!

10.אז כחייל מילואים גם אני אגיד את דעתי:

מחריד אותי לשרת תחת שר ביטחון שכזה ותחת סגן רמטכ"ל שכזה, שנראה שהעיסוק בזכויות חיי אזרחי האוייב גדול מהעיסוק בזכותי לחיות. זאת, מעבר לעובדה שלא ברור לי מי יודע להבדיל בדיוק מי אזרח ומי מחבל בקרב האוייב הזה...לדעת סגן הרמטכ"ל חיי הם פחותי ערך כיוון שלבשתי מדים, והוא יהיה מוכן להעמיד את חיי בסכנה (אף שכמדומני גם אני אזרח...) ולא לסכן חיי אזרחי אוייב. אני לא רוצה לצאת למלחמה שבה המפקד חושב שהוא משחק שחמט ולא בחיי אדם. משפחתי ועמי וחיי אני, חשובים לאין ערוך מכל אזרח אוייב, גם אם הוא בן יומו!


ליה 18.05.1620:02
8. הכוכב של ההרצאות נגד ישראל: סגן הרמטכ''ל בתגובה להודעה מספר 0
בהרצאה של פעיל פלסטיני בוושינגטון הוא הציג את נאום האלוף גולן ביום השואה לצד תמונה של חייל המכוון נשק לפלסטינית והסביר כי דברי הקצין הישראלי הם הוכחה לטענה נגד פעילות צה"ל

בשירות אויבי ישראל:­נאומו מעורר המחלוקת של סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, בערב יום השואה, הצליח לטלטל את כל המדינה כשגרר ביקורת נרחבת הן על תוכן הדברים והן על העובדה כי דבריו עלולים לשמש את אויבי ישראל. כעת נראה שהתחזית הזו מתממשת.

בסרטון שנמצא על ידי העיתונאי ישי פרידמן ושצולם ארבעה ימים בלבד לאחר נאום סגן הרמטכ"ל, נשא דברים עמרו עיסא, פלסטיני תושב חברון ורכז בארגון "צעירים נגד התנחלויות", בכנס של המרכז הפלסטיני בוושינגטון, תחת הכותרת: "ההתנחלויות והכיבוש: המקרה של חברון". בראשית הרצאתו הוא הקרין על הלוח קטע מדבריו של האלוף גולן והסביר כי סגן הרמטכ"ל הישראלי השווה בין היחס לפלסטינים לבין גרמניה של שנות ה-30. עיסא אומר כי הוא יראה בהרצאתו כיצד דבריו של גולן באים לידי ביטוי בחברון.

לצד דבריו של סגן הרמטכ"ל הציב עיסא תמונה בה נראה חייל צה"ל מכוון את נשקו לעבר פלסטינית והוא מסביר כי מדובר בתיעוד מחברון בו ירו חיילי צהל למוות בפלסטינית בת 18 בשם הדיל אל-שלמון. מדובר בפיגוע דקירה בחודש ספטמבר האחרון כאשר תחילה נורתה המחבלת בידה ולאחר שניסתה לתקוף שנית נורתה בבטנה.

כזכור בערב יום השואה השתתף סגן הרמטכ"ל בטקס במכון משואה בתל יצחק כי "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה - ומציאת עדות להם כאן בקרבנו היום ב-2016". הוא הוסיף: "הרי אין קל יותר ופשוט יותר לשנוא את הזר אין יותר קל ושפוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים. אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות".

בעקבות הדברים הותקף גולן על ידי גורמים רבים במערכת הפוליטית ובראשם ראש הממשלה נתניהו. "ההשוואה שעלתה מסגן הרמטכ"ל היא מקוממת הדברים מופרכים מיסודם ולא היו צריכים להיאמר בשום עת, ודאי לא בעת שנאמרו. הם גורמים עוול למדינת ישראל ולזילות השואה. סגן הרמטכ"ל הוא קצין רב זכויות", אמר נתניהו, "אבל דבריו בעניין זה היו שגויים לחלוטין ואינם מקובלים עליי".

היו כאלה שכבר אז זיהו שדבריו של גולן עלולים לשמש כחומר תעמולה בידיהם של שונאי ישראל. "לא יתכן שסגן הרמטכ"ל, קצין לובש מדים, יהיה חלק מהדה-לגיטמציה נגד ישראל ובנאום ממלכתי יישא דברים שפוגעים בישראל, בתדמיתה ובחוסנה. סגן הרמטכ"ל צריך לעסוק בכשירות הצבא והכנתו למלחמה ולא באמירות שקריות ובהשוואת אזרחי המדינה לנאצים", אמרה השרה רגב שקראה לו להסיק מסקנות, "הוא עבר כל גבול ועליו להתפטר מתפקידו".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...

תגוביות:

1.ככה זה כשבוחרים את המפקדים בצה"ל כל פי רמת השמאלניות הקיצונית שלהם! חמור גרם אמיתי.

2.אחד הקריטוריונים העיקרים הוא: אם אשת האלוף מציקה לחיילים במחסומי ווטש.

3.לעם ישראל דרושים בדחיפות:

א.ראש ממשלה עם אפס סובלנות לרצח יהודים.

ב.שר בטחון שממוקד בחיסול מחבלים.

ג.רמטכ"ל וסגן שעושים את העבודה בלי זיוני שכל.

4.גולן פשוט עשה פיגוע הסברתי. אידיוט.

5.יאיר גולן שביצע פיגוע הסברתי נגד המדינה ופגע בזכר השואה, צריך ללכת הבייתה יחד עם מי שנותנים לו גיבוי, בוגי ואייזנקוט.

6.דברי גולן פיגוע אסטרטגי. גם אוויל מחריש חכם יחשב לידו ואפשר לתאר לעצמנו מי הם המינויים שלו: חבר מביא חבר. אוי לצמרת צה"ל והביטחון שאלה בכיריה.

7.על הרוצחים הפלשתינים השפלים ביותר שרצחו פעוטות בשנתם השתדלנו (ובצדק) לא "לבזבז" תחמושת ולא להשוות ברבריותם למעשי הנאצים ובא הטיפש הזה וממרום מעמדו משתמש בקדושת השואה ומצביע על דווקא חיילי צה"ל באותו הקשר?! טפשות בלתי נסלחת! יתר על כך הוא מוסיף ואומר מאוחר יותר כי לא זו היתה כוונתו - כאילו מעניין מישהו למה התכוון ולא למה שאמר! זה מה שקורה לאדם שאומנותו אבל השתן עלה לו למוח והוא חושב שהוא מין איש רוח...במדינה נורמלית היו כבר מעיפים אותו מזמן.

8.היה צריך להדיח אותו עוד באותו ערב! איזה נזק עצום הוא עשה לנו!

9.מהצד השני גם מכחישי שואה ישתמשו בדבריו להוכיח שהיה לא רע בכלל בגרמניה וגם יסבירו שהשואה הגיעה ליהודים, כי היהודים הם מקור הרשע.

10.לצערי ראשי כל ארגוני השמאל שנתמכים ע"י שונאינו (הכנסיה הקתולית ועוד) הם ישראלים יהודים...באמת כמו משתפי הפעולה בגטו...

11.יעלון עלוב.

12.בשלב הבא מחזיקי ה"אמת" בעיני עצמם עוד ינסו לבצע הפיכה.

13.יש להעמיד את גולן לדין על בגידה.

14.הפלסטינים והישראלים כולל מתוך צה"ל, פועלים בהכוונה אמריקנית לקידום האינטרס של ארה"ב באזור. צה"ל נגוע במרגלים אמריקנים וסוכנים עושי דברם.

15.אייזנקוט אתה אטום!!! תן לסגן שלך פקודה להתנצל על השוואת מדינת ישראל לגרמניה הנאצית. רק אידיוט לא רואה מה באמת קורה. אני מתריע לפני שאיזה גדוד יחולל כאן מרד חמוש!!! אם אתה חושב שאחד כמוני הוא קיצוני, אז אתה טועה. אני ימני, חילוני, ליברלי מאד בעניינים אזרחיים, אבל אני רותח מזעם על הפוליטיזציה השמאלנית בצה"ל. אין ולא תהיה אחדות ולא יהיה פיוס של חלקים נרחבים בעם עם צמרת צה"ל, בלי התנצלות ברורה של יאיר גולן!!! שמענו את הקלטת האלוף משנה משמיע דעות פוליטיות מובהקות לפני חיילים ולא שמענו מצה"ל שום נזיפה. מי ילך בקרב אחרי קצין שמאלני פוליטי כזה?? מי יבטח בו שהוא לא יהיה נאמן יותר למר"צ מאשר לחיי חייליו?
אני לא!

אייזנקוט אם לא תתעורר, אל תתפלא אם יפרוץ בצה"ל מרד של ממש.

16.נשמח לקבל ממנו תשובת נגד לקמפיינים שמשתמשים באמירותיו. משום מה יש דממה מכיוונו.

17.איך סגן הרמטכ"ל לא מתפטר? איך הוא ישן בלילה? איך? ועוד לחשוב שהוא מעדיף אמא ערביה על אמא יהודיה.

18.תומכי טרור שמאלנים בוגדים סוכנים זרים הם האויבים של עם ישראל:
---
המטכ"ל
מר"צ
מפלגת העבודה
הקרן החדשה לישראל
בצלם
שלום עכשיו
שוברים שתיקה
יש דין
עדאלה
תעיוש
מחסום ווטש
נשות הכותל
רבנים למען זכויות אדם
התקשורת:(הארץ /ערוץ 2 / ערוץ 1 / ערוץ 10 / וואלה / ynet)
האקדמיה
ובתי המשפט!

המפעילים = ג'ורג' סורוס הנאצי + מחלקת המדינה האמריקנית + האו"ם + האיחוד האירופי.

19.לו היתה בישראל תקשורת פרו ישראלית - האיש היה עף הביתה תוך שניה.

לו היתה בישראל תקשורת פרו ישראלית - אמירות הזויות ומפרכות מהסוג הזה כלל לא היו נאמרות.

לו היתה בישראל תקשורת פרו ישראלית - כל מוסדות השלטון, המשפט והאקדמיה היו פועלות למען ישראל.

לו היתה בישראל תקשורת פרו ישראלית - תדמית ישראל לא היתה כשל צפון קוריאה.

לו היתה בישראל תקשורת פרו ישראלית - מעמדה הבינלאומי של ישראל היה מתחזק לעין שיעור.

רק שינוי שוק התקשורת המקומי יציל את ישראל! זו הזירה היחידה שבה צריך לפעול.

20.נתניהו השמאלני ממנה כבר 10 שנים רק שרי בטחון ורמטכ"לים שמאלנים והם ממלאים את המטה הכללי רק בשמאלנים.


ליה 12.06.1612:20
9. ''משתמשים בשואה באופן ציני ומקומם'' / אורי ברבש בתגובה להודעה מספר 0
אורי ברבש חוזר עם סרט חדש והתבטאויות חדשות. על המצב מול הפלסטינים: "הפרדה היא הפתרון היחיד".

על סגן הרמטכ"ל: "כל ניסיון להשוות בין אז להיום - מטורף".

ועל חמאס: "אין הבדל בינם לבין דאעש"

בפתח ביתו של הבמאי אורי ברבש, במקום של כבוד, תלויה תמונה קטנה בשחור-לבן של רב עם חיוך עדין ועיניים חודרות. זהו סבא משה ברבש, דור שישי לרב שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד. הדמיון בין השניים מדהים, אני מעירה וברבש מהנהן, לא מסתיר את גאוותו.

ממש מתחת לסבא משה תלויה תמונת פנים נוספת של אישה צעירה ויפה - תמה שניידרמן, לוחמת בארגון היהודי הלוחם שנספתה בשואה ועל שמה קרויה בתו הצעירה של ברבש. בבית היפהפה, גדוש הספרים והתמונות, ניכר שלכל פריט ופריט יש משמעות מיוחדת. קשה שלא להרהר האם המיקום של התמונות זו לצד זו הוא מקרי, ואיך קרה ששניידרמן קיבלה מעמד של בת משפחה של ממש. לסוגיה הזו עוד נידרש בהמשך.

בינתיים אנחנו עוסקים בנושא שלשמו התכנסנו - צאת סרטו החדש של ברבש "קאפו בירושלים", על פי תסריט של מוטי לרנר ובהפקת חיים שריר. הסרט זכה לפני מספר שבועות בפרס "אהוב הקהל" בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע יהודי שנערך בוורשה. הסרט, בכיכובם של מיה דגן, גיל פרנק, נתי רביץ ועוד, מתאר את קורותיהם של ברונו ושרה, ניצולי שואה שעלו ארצה מיד לאחר המלחמה.

ברונו, רופא שהפך לקאפו באושוויץ מואשם בכך שהתעלל באסירים יהודים ואף הרג כמה מהם. הוא מנסה ללא הצלחה להילחם על שמו הטוב ולהסביר את מעשיו בפני מי שלעולם לא יבינו את התהום והכאוס שבהם פעל.

מהר מאוד גולשת השיחה ליום השואה האחרון, אל דבריו של סגן הרמטכ"ל יאיר גולן שעוררו סערה פוליטית ולאופן שבו הציבורי הישראלי זוכר כיום את השואה. "זיכרון השואה הוא הדבר הכי מהותי בחיים שלנו", אומר ברבש.

"לצערי, אנחנו נתקלים שוב ושוב בשימוש מניפולטיבי, ציני, מקומם ומבעית שנעשה בזיכרון הזה. מצד אחד - ראש הממשלה שעושה שימוש בשואה והופך את המופתי למי שיזם והגה את רעיון השמדת היהודים. מצד שני - ישעיהו ליבוביץ ז"ל שטבע את יודו-נאצים, ביטוי בלתי נסלח שמבוסס או על רצון לעורר פרובוקציה או על בורות".

מה דעתך על נאומו של סגן הרמטכ"ל יאיר גולן?

"כל השוואה היסטורית בין מה שקורה פה למה שקרה שם היא השוואה מופרכת. אנחנו גם לא זקוקים לזה. זה עושה עוול לתקופה ההיא ולשואה וגם הרסני לניסיון שלנו לתקן את מה שדורש תיקון במציאות שלנו".
תסביר.

"איך אפשר להשוות מדיניות גזענית-ביולוגית חסלנית שהתרחשה בגרמניה, כאשר מדינות רבות אחרות משתפות פעולה, למה שקורה היום? היום יש מאבק דמים מכוער ואלים של שני עמים על אותה חלקת אדמה. זה פשוט לא קשור. אנחנו חיים תחת איום קיומי, אין מה לעשות, אי אפשר להתווכח עם הנתון הזה.

"אף גרמני לא היה מצוי תחת איום קיומי של אף יהודי באירופה, מעולם. היהדות הגרמנית הרי הייתה הכי משתפת פעולה ובעלת רצון טוב להיות חלק מהחברה. זה שנעשים עוולות על ידינו אין לי ויכוח, זה שנעשים מעשי תועבה על ידם? גם על זה אין לי ויכוח, אבל כל ניסיון להשוות הוא פשוט מטורף".

איך היית ממקם את עצמך פוליטית?

"בדרך כלל ממקמים אותי בשמאל, אבל אני בכלל לא יודע מה זה שמאל וימין. אני חושב שכל מי שתפיסת עולמו לא מכירה בזכותי לחיות כאן הוא בן מוות. החמאס והחיזבאללה והג'יהאד הם כולם בני דודים של דאעש, אין מבחינתי הבדל ביניהם. אלו ואלו לא רוצים אותי בכלל. מהבחינה הזו המאבק הזה הוא מייסר אבל הוא פשוט לי.

"הבעיה היא שעם העם הפלסטיני אני חייב למצוא דרך לחיות לצדו או אולי איתו", אומר ברבש ומתייחס ליוזמת "מולדת אחת שני עמים", המקדמת תוכנית שלפיה ישראל תהיה מעין קונפדרציה המורכבת משתי אוטונומיות נפרדות. יהודים יוכלו לחיות באוטונומיה הפלסטינית ולהפך.

"אליעז כהן הוא חבר קרוב שלי שאני אוהב אותו, אבל יש בתפיסה הזו משהו נורא נאיבי ותמים. מצד שני הם צודקים בטענה שגם המציאות שמתנהלת היא הזויה עוד יותר. יש משהו בתפיסה הזו, אבל אם נבין את המרכיב האנושי המייסר והאומלל של שני העמים האלו, שסוחבים חשבונות ארוכים, אני חושב שהפרדה היא הפתרון היחיד שאפשר יהיה לחיות איתו. איך בדיוק? צריך למצוא את הדרך".

סגן הרמטכ"ל הוא לא היחיד שמדבר על המאבק בגזענות וקבלת האחר בהקשר של יום השואה.

"אני באופן אישי לא חושב שהשואה יכולה ללמד אותנו משהו על סובלנות, פלורליזם או קבלת האחר. הרי היה שם שבר טוטאלי של אמות המוסר, מה אפשר ללמוד מזה? נכון שאלו ערכים הומניים בעלי משמעות עמוקה שצריך לאמץ, הם נטועים בתיאולוגיה היהודית וההומניסטית כאחד. אבל השואה היא אירוע שכל ניסיון לשפוט אותו במושגים האתיים הנוכחיים שלנו הוא טעות. מה שכן אפשר ללמוד מהשואה זה צניעות והרכנת ראש וזה שיעור גדול מאוד".

ברבש מבקש לחלוק עמי סיפור קצר של תדיאוש בורובסקי שהשפיע עליו עמוקות. "גבירותיי ורבותיי לתאי הגזים" הוא שם הסיפור, שמתרחש בפלטפורמה שאליה יורדים היהודים בהגיעם לאושוויץ. רוב רובם נשלחים אל מותם ואילו חלק קטן נלקח לעבודות במחנה. "אנשים יורדים מהרכבות במצב נוראי, אחרי ימים של נסיעה בתנאים מזעזעים", מספר ברבש, "והנה אישה צעירה יורדת מהרכבת, נאה מאוד, לבושה עדיין בצורה סבירה, ויחד איתה יורד בנה הקטן בן השלוש.

"היא מהר מאוד מבינה את הסיטואציה של הסלקציה, מנסה להתאפר כדי שתיראה טוב ואז היא הולכת על הרציף ופשוט מתעלמת לגמרי מהילד שלה. הילד צועק 'אמא, אמא!' והיא לא מסובבת אליו את הראש, היא יודעת שאם יקשרו אותה אל הילד הזה היא תמות, ואם לא אולי תשרוד. קצין גרמני מזדעזע מהמעשה שלה ומהבגידה של האם בתפקידה האמהי, הוא מוציא אקדח ויורה בה למוות".

"מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?" שואל ברבש בכאב, "אני לא מאשים את האמא, לבי איתה. האם אפשר להגיד שהקצין הנאצי דווקא פעל כמו שצריך? הרי זה טירוף. אז אפשר ללמוד מזה על סובלנות? על גזענות? קבלת האחר? טוב ורע? אי אפשר ללמוד מזה שום דבר. כלום. אפשר ללמוד רק על חוסר האונים הקיומי והמוסרי של התקופה ההיא, ועל כך שאסור שהוא יחזור".

מוזיקה בדרך לתאי הגזים

ברוח הדברים הללו, "קאפו בירושלים" הוא סרט שואה שונה ממה שהורגלנו אליו עד היום. במקום הצגה ישירה וכרונולוגית של רצף האירועים ושחזור היסטורי של חיי היהודים בגטו ובמחנות, הצופה נחשף לרצף מונולוגים עוצמתיים ואישיים שנועדו לברר מכל הזוויות האפשריות את האמת על מעשיו של ברונו. הבחירה הזו לא הייתה בחירה שרירותית או הפקתית, אלא החלטה מודעת, ערכית ומוסרית של ברבש יחד עם התסריטאי מוטי לרנר.

"אחרי אושוויץ כתיבת שירה היא מעשה ברברי", הוא אחד מהמשפטים המפורסמים של הפילוסוף היהודי תיאודור אדורנו. ברבש מבקש להזכיר משפט נוסף שלו: "מעשה האסתטיקה האמנותי כמוהו כמוזיקה שניגן האס-אס בכניסה לתאי הגזים על מנת להשתיק את צעקות הנרצחים".

הדברים הללו נגעו עמוקות ללבו של ברבש והוא ניסה למצוא דרך לחמוק מהשירה הברברית וליצור שפה ופואטיקה אחרות לסרט שמבקש לעסוק באחד הקונפליקטים הנוראיים שסיפקה לנו השואה: "ההחלטה שהתקבלה הייתה לספר את הסיפור אך ורק דרך עיני הדמות שהמציאות הולמת בה. נקודת מבטה היא הרלוונטית, הנכונה והאמיתית".

ברבש מוחה על סרטים שמנסים לתאר את השואה באופן ריאליסטי. בעיניו, "הבן של שאול", שזכה לאחרונה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר הוא לא פחות מ"פשע מוסרי". הסרט מתאר את חוויותיו של זונדר-קומנדו באחד ממחנות ההשמדה, שמנסה להביא את בנו לקבורה יהודית מסורתית. הסרט מתמקד בנקודת מבטו הצרה של הגיבור ועל ידי כך לכאורה מצליח להימנע ממבט מלא על מה שנעשה מסביב. "בעיניי זו אחיזת עיניים", אומר ברבש, "יש כאן ניסיון לשחזר את התופת, לא ברור לי איך שרים לזה שיר הלל".

בין "מאחורי הסורגים" ל"טירונות"

ברבש, בן 69, תושב שכונת רמת החייל בתל-אביב, נשוי לחנה ואב לשלושה. הוא נחשב ליוצר פורה במיוחד ומאז ראשית שנות השמונים ביים עשרות סרטים וסדרות טלוויזיה עלילתיות ותיעודיות. צה"ל והסכסוך הישראלי-ערבי מהווים נושאים מרכזיים ביצירתו, החל בסרט המיתולוגי "מאחורי הסורגים" שהיה גם מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, דרך סדרת הטלוויזיה "קו 300" ואיך אפשר בלי "טירונות" המצוינת. אבל חלק נרחב מיצירתו עוסק גם בזיכרון השואה ובפרט בקונפליקט הנוראי של מי ששיתפו פעולה עם הנאצים.

כך היה גם בסדרה הטלוויזיונית קורעת הלב "משפטי קסטנר" מ-1994, ששחזרה את המשפט שבו נחשפה פעילותו של חבר ועד העזרה וההצלה, ד"ר ישראל קסטנר, במהלך שואת יהודי הונגריה.

"קאפו בירושלים" מבוסס אף הוא על סיפורו האמיתי והטרגי של אליעזר גרינבוים, בנו של יצחק גרינבוים שהיה מהמנהיגים הציונים הבולטים בפולין בין המלחמות ובהמשך גם שר הפנים הראשון של מדינת ישראל. גרינבוים הבן פנה לדרכים שונות: הוא היה עורך דין, קומוניסט, לחם במלחמת האזרחים בספרד ובמלחמת העולם השנייה גורש מצרפת לבירקנאו, שם מצא עצמו סגן ראש בלוק.

אחרי המלחמה הועמד לדין בפריז על רקע האשמות שהפנו כלפיו ניצולים, אך לא הורשע. הוא עלה ארצה ב-1946, התגורר בירושלים, ונפל בקרב רמת-רחל במלחמת העצמאות. גרינבוים ספק נהרג בקרב, ספק התאבד תוך כדי הסתערות, ספק נרצח על ידי ניצולי שואה שביקשו נקמה.

כמו ב"משפטי קסטנר", גם ב"קאפו בירושלים", במקביל לסיפורי הזוועות וההאשמות הקשות, למשתף הפעולה ניתנת במה נרחבת והזדמנות היסטורית נדירה להציג את עמדתו, באופן שמעורר שאלות וספקות: האם לאחר כל הפשעים שביצע, הוא בכלל ראוי לכך?

"הדמויות האלו מרתקות אותי מפני שאלו אנשים שעשו מעשה", מסביר ברבש, "גם קסטנר וגם ברונו, אנשים שלא קיבלו את גורלם והיו מוכנים להיאבק בתנאים שטניים בלתי אפשריים. ברוב המקרים המאבק הזה נידון לכישלון, ובכל זאת לא ויתרו על הניסיון להיאבק נגד כל הסיכויים".

המאבק שעליו ברבש מדבר כלל, במקרה של ברונו, מכות רצח ליהודים החדשים במחנה, המתת חסד של חמישה יהודים גוססים בחניקה (בכך ברונו מודה, אך הוא מואשם בהריגה של רבים אחרים) ושלטון טרור בצריף שעליו פיקד שכלל כאלף יהודים.

באחת הסצנות החזקות בסרט, נזכר סנדלר חרדי שגר בירושלים בשכנות לברונו בכך שהכה באלה את החרדים בצריף שהעזו להתפלל: "הוא אמר לנו - אין אלוהים שיכול להציל אתכם, רק אני יכול להציל אתכם, אז אל תעבדו אותו, תעבדו אותי". ברונו טוען לאורך כל הדרך שמעשיו היו לטובת האסירים, שכן אם הנאצים היו מגלים את דבר התפילות - הם היו רוצחים אותם.

"זה נכון שהם עשו דברים נוראיים", אומר ברבש על גיבוריו, "הם אימצו נורמות של המפלצת. בלתי אפשרי לחיות במציאות הזו ולא להידבק בחיידק המפלצתי שהנאציזם הפיץ לסביבה שלו. אבל אלו היו גם אנשים ערכיים, הם לא חיפשו את המפלט האישי המיידי לעצמם, שזה גם לגיטימי לגמרי, אני לרגע אחד לא שופט. אבל הם היו במעלה אחת גבוהים יותר, אמרו שיעשו הכול כדי לנסות להציל - ולא רק את עורם שלהם. במאבק הזה בוודאי שילמו מחיר נוראי כי היו צריכים לשתף פעולה עם השליט הנאצי".

אתה מאמין לברונו? הוא לא היה גם קצת סאדיסט ששאב הנאה ממעשיו?
"אני מאמין לו. זה לא אומר שהיה יוצא זכאי במשפט, אבל אני כן מאמין לאמת הפנימית שהדריכה אותו. אני קורא את הביוגרפיה שלו, הוא היה חלק מהבונד שהייתה תנועה סוציאליסטית יהודית שהאמינה בתיקון עולם. כל ההיסטוריה שלו הייתה מלאה בסולידריות חברתית ובניסיון לשנות את העולם. אני מאמין לאנשים שמאמינים בתיקון".

לקראת סיום הסרט תוהה ברונו בקול שבור האם כל מאמציו היו לריק: "האם בשביל קדושת הרחמים הייתי אמור לוותר על קדושת החיים? אם אין שום משמעות להיגיון, שום תועלת במחשבה, שום חשיבות לרצון, אם כל בחירה שלנו היא מראש בזויה ושפלה, אם אין שום תועלת בשפיות, בסולידריות, אם כל מעשה שלנו רק מקרב אותנו למוות סתמי ונקלה, אז אני הייתי צריך לרוץ לגדר ביום שהגעתי לשם".

חיסול בארגנטינה

הידע של ברבש על השואה הוא עצום. הוא מפזר לחלל האוויר שמות של דמויות מפתח בעולם היהודי שנחרב, של ניצולי שואה, היסטוריונים, סופרים ומשוררים, כפי שאדם מזכיר בני משפחה, קרובים וידידים. לכן מפתיע לגלות שברבש כלל אינו נחשב לדור שני לשואה. לפחות לא במובן המקובל של המילה. אביו שנולד בבלארוס ואמו שנולדה בברלין עלו ארצה לפני השואה. לאחר שהכירו, השתקעו בבאר-שבע ושם גדל ברבש עד גיל 12.

ובכל זאת, מאז שהוא זוכר את עצמו היה לו חיבור נפשי ורגשי חזק מאוד לאותה התקופה: "אני מרגיש באופן עמוק מאוד דור ראשון לשואה. אני מחובר לחלוטין לסיפורים של אליעזר גרינבוים, מארק אדלמן או תמה שניידרמן; לסופרים שעברו את השואה כמו אידה פינק וחנה קראל. מבחינתי, הם בני המחזור שלי".

איך אתה מסביר את החשיבות העצומה שהשואה תופסת בחיים שלך?
"זו שאלת מפתח בחיים שלי בכלל ובתעודת הזהות הרוחנית שלי בפרט. אבל כמו שאדם דתי שנולד למשפחה דתית ונשאל איך נוצר הקשר שלו לקב"ה לא ידע להגדיר את זה כי זו מציאות קיומית בשבילו, כך השואה היא בשבילי. היא חלק ממני בלי שאוכל להצביע על אירוע מסוים בחיי שהתניע את המפגש הזה".

לברבש הילד לא היה שמץ של מושג, אבל בזמן שהוא צלל לספרים ולעדויות על הזוועות שביצעו הנאצים, אביו, בשליחות המוסד, לקח חלק בחיסולם. "בגיל 12 עברנו לארגנטינה בעקבות עבודתו של אבי שהיה נספח כלכלי בשגרירות, מאוחר יותר בשביעית, חזרתי ארצה וחייתי אצל הדודים שלי. בוקר אחד, אני מרפרף בעיתון ורואה כותרת: 'מנחם ברבש, אזרח ישראלי, נרדף על ידי האינטרפול באשמת רצח בבירת אורוגוואי'".

הנער ההמום מיהר להתקשר לחבר המשפחה שחשב שיוכל להסביר לו מה קורה. רק מאוחר יותר הבין עד כמה צדק. החבר, מאיר עמית, במקרה ראש המוסד באותה העת, ידע בדיוק במה מדובר, ובלי לחשוף יותר מדי אינפורמציה הצליח להרגיע אותו. ואכן, תוך מספר חודשים הוריו ואחיו חזרו ארצה והמשפחה התאחדה. לימים הסתבר שמנחם ברבש לקח חלק בחיסולו המפורסם של הרברט צוקורוסט, נאצי רצחני במיוחד שנודע בשם "הקצב מריגה". אבל האב ובנו מעולם לא דיברו על כך לאחר מכן.

"הסרט הוא השבת שלי"

מבין מאות הספרים הגודשים את סלון ביתו של ברבש, בולטים במיקומם המרכזי ספריהם של הרב והפרופסור דוד הרטמן "עשה לבך חדרי חדרים" ושל הרב אברהם יהושע השל, "אלוהים מחפש את האדם". "אלו הרבנים שלי", מחייך ברבש למראה התעניינותי, "וגם הרב ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר". ואכן, מעל שולחן העבודה של ברבש תלויה האמירה של הרבי מסלנט: "צרכיו החומריים של זולתי הם צרכיי הרוחניים". "זה משפט מדהים! זה צדק חברתי", הוא מתפעל.

הקשר של ברבש ליהדות הוא בראש ובראשונה משפחתי. סבו, כאמור, היה חסיד חב"ד ורבים מדודיו ובני דודיו הינם דתיים עד היום. "אני תמיד אומר שבכל דור יש מישהו שממשיך את הנפש החסידית במשפחה שלנו, איזשהו אופי שורשי שמתגלה כל פעם מחדש", אומר ברבש, "בדור הקודם זה היה אבי. הוא אמנם עזב את הדת כשהלך לפלמ"ח ולקיבוץ, אבל הוא מאמין גדול בתיקון עולם ובתיקון המידות האישיות. הוא לא שמר מצוות אבל הוא היה שומר המצוות האולטימטיבי לדעתי. בדור שלי זה לא אני לצערי, אבל בדור הבא זה עבר לבן שלי שחר, ואני אומר את זה לא רק בגלל שחזר בתשובה".

היה לכם קשה שהוא חזר בתשובה?

"קשה? ההפך. הבית מותאם לכך. פלטות, שעוני שבת, מערכות כלים נפרדות, אנחנו כבר מיומנים באירוח".

שחר, שעושה בימים אלו את הפוסט-דוקטורט שלו במדעי המוח בניו-יורק, חזר בתשובה לפני שנים רבות. "לא מזמן היינו בניו-יורק וגיליתי שהנכדים לומדים בבית הספר שקרוי על שם אברהם יהושע השל והולך בעקבות תפיסת עולמו. הייתי מאושר", מספר ברבש.

גם מעבר לנסיבות המשפחתיות, בשנים האחרונות מצא את עצמו ברבש מחובר יותר ויותר ליהדות דרך טקסטים וספרים שאליהם נחשף באופן אישי: "הפכתי ליוצר קולנוע באופן מקרי. אני אוהב את העיסוק הזה כמובן, אלו כל חיי, אבל מה שאני אוהב בקולנוע זה המקום החברתי הקהילתי של היצירה. החוויה האמיתית הרוחנית והעזה שאני עובר בחיים היא כקורא. גם אינטלקטואלית וגם רגשית. ללא ספק, שם אני פורח, שם אני מרגיש. אלו באמת החברים הטובים שלי".

עבור ברבש, "קאפו בירושלים" הוא הסרט הכי יהודי שיכול היה ליצור, ובלי להתכוון מצא את עצמו מנהל תוך כדי העבודה עליו דיאלוג סמוי עם השל: "זה סרט של מילים כי הוא לא מתרחש במרחב אלא בזמן. מסע בזמן של הניצולים. ומה זו השבת אצל השל? קתדרלה יהודית. הגויים בונים קתדרלות מופלאות עם ציורים ופסלים, והיהודים בנו קתדרלה בזמן שהוא מקודש, ולא משנה איפה תשמור אותה, בקנדה, בירח, בפיליפינים. 'קאפו בירושלים' זו השבת שלי במעשה הקולנועי".

ברבש מדבר על אברהם יהושע השל בעיניים נוצצות. "הוא היה אורתודוקסי, שמר תרי"ג מצוות לגמרי. ולראות אותו במאבק לזכויות השחורים זה נפלא. התמונה המיתולוגית הזו עם מרטין לותר קינג שאמר שהשל הוא הנביא של דורנו, והוא גם נראה ככה עם הזקן הלבן שלו. באיזשהו מקום הצורך שלי למצוא את עצמי ביהדות הוא מושרש וקיים בי מאז ומעולם.

"עדיין אני קרוע בתוך איזשהו דיאלוג שהוא עתיק יומין, של הסתירה בין דת ומוסר ואיך היהדות חיה עם המוסר - הוא מכונן או נלווה? זה לא פשוט. אבל זה סוג של החלטה אמונית, קפיצת אמונה שצריך לעשות, ואני לא שם. למה? אין לי תשובה. אני צריך לפתור את הבעיה הזו ואז אתחיל לשמור מצוות".

http://www.nrg.co.il/online/55/ART2...


ליה 12.11.1613:12
10. למי אתם קוראים נאצים? בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 12.11.16 בשעה 13:41 בברכה, ליה

מפחיד כמה שהנאצי דיוויד דיוק אוהב יהודים מסוימים. כולם(!) שייכים לשמאל. אף לא אחד מ"הקומץ" שאליו אני משתייך ושממנו גרבוז וחבריו כל כך מסתייגים. על השימוש בהשוואות לנאצים ועל האמת המרה של הפוסלים במומם

מעת לעת אני קם שטוף זעה ואימה, כולי חרד מפני מר גורלי האכזר. שמעתי שאנשי רוח ובכלל אנשים שחושבים שהם חושבים, נוטים להשוות אותי ואת חברי לנאצים, לפחות לפי עיתון אחד בארץ, שמוחזק אגב בבעלות חלקית, של משפחה נאצית בעברה. ביולי 2008 הזהירה זהבה גלאון כי: "אני מזכירה לכם שהדמוקרטיה בגרמניה קרסה בגלל שהיא אפשרה לאויבים שלה בימין הקיצוני לנצל אותה, לנצל את המנגנונים הדמוקרטיים, והיא קעקעה את סמכויות היסוד שלה". זה קרה בדיוק זמן קצר אחרי ששמעתי אותה ואת חבריה, מכנים את חברי הליכוד "ימין קיצוני".

זו הייתה מכה קשה בבטן הרכה שלי, כי נוכחתי להבין שאם הליכוד הוא "ימין קיצוני", אז מה יגידו אנשים כמוני שהם ימינה מהליכוד, אבל לא חשים כל כך את נטל הכינוי "קיצוני", וודאי לא את גורלה האפרורי של רפובליקת ויימאר המונח על כתפיהם. כעת אני מבין שאני בכלל ה"ימין" שהיה שם. הבנתי שבעיני השמאל, או חלקים ממנו, לחשוב אחרת מהם זה לא פחות משווה לנאצי, או דומה לנאצי, או ממש נאצי.

מעניין, המפלגה הנציונל סוציאליסטית הייתה קומבינציה של נציונליות ימנית וסוציאליזם שמאלני. אך היא הייתה הרבה יותר סוציאליסטית מנציונאליסטית, שכן רוב מוחלט של בכיריה היו מרקסיסטים שמאלנים, ובהווייתה היא נשארה כוחנית כמו סטלין, ריכוזית כמו לנין ומארקס, מיליטריסטית כמו טרוצקי ואנטישמית כמו היטלר. בארץ, מסיבות פוליטיות ושלא כמו בשום מקום אחר, נשארה רק הצלע הימנית ונעלמה התשתית השמאלנית מהגדרת ה"נציונל סוציאליזם". מעצם השאיפה הנאצית לשליטה עולמית, או לפחות לכינון האיחוד האירופי, היא הקדימה את זמנה לכיוון השמאלי עוד יותר.

ב-28.4.95 התפרסמה "דעתו המלומדת" של משה צימרמן, במקומון "ירושלים", בזו הלשון: "הרי כבר היום, ואני מתייחס לתהליך שרק תופס תאוצה, יש מגזר שלם בחברה הישראלית, שללא היסוס אני קובע שהוא העתק של הנאצים. תראה את ילדי חברון, הם בדיוק כמו נוער היטלר. מנפחים להם מגיל אפס את השכל על ערבים רעים, על אנטישמיות, על איך כולם נגדנו. הופכים אותם לפרנואידים בני גזע עליון, בדיוק כמו נוער היטלר".

להאשים ב"נאציזם" פעילות נורמטיבית של גורמי ימין, זה לא מראה נדיר. מרצה באוניברסיטה העברית בשם עמירם גולדבלום השווה בין "אם תרצו" לנאצים ולפשיסטים. בימים האחרונים שמעתי מ"איש רוח" נוסף, יהושע סובול, שאם איני מוכן להתנצל על עמדותי, שלא לתמוך ולהעביר עוד נכסים לרשות פלשתינית שלוקה בהערצה עיוורת להיטלר ולכל מה שהוא מייצג, אני נוהג כמו המפלגה הנאצית. מעניין, ההיגיון השמאלני מחייב שכדי שלא ניחשב לנאצים, אנו מחויבים לתמוך ברשות הפלשתינית, שבה מאות ילדים נושאים בגאווה את השם השני "היטלר" ("אל-חיאת אלג'דידה", 13.4.2000), בה "מיין קאמפף" של היטלר הוא רב מכר ("אל-חיאת אלג'דידה", 2.9.1999), בה מאמרי דעה משבחים את היטלר ואת הנאציזם באומרם בצער כי: "אילו היה היטלר מנצח במלחמה, היה הנאציזם אות כבוד" ("אל-חיאת אלג'דידה" 18.3.13), רשות שבראשה עומד מכחיש שואה, שנסמך בספרו על מקורות פרו-נאציים מובהקים, ורואה בשואה שקר ובציונות משת"פית של היטלר ומזימה נאצית, ובנוסף, רשות שבה הצדעה ספונטנית במועל יד לאורחים מגרמניה היא דבר סביר. ובאותה נשימה, מחייב ההיגיון השמאלני הדבקת כינוי "נאצי" לכל מי שמתנגד למעריצי הנאציזם הערבי המוצהר הזה.

לצערי, עד היום לא נמצא נציג ערבי רשמי אחד, בארץ או ברש"פ, שמגנה, מתנגד או חושב באופן ביקורתי כלשהו על חאג' אמין אל חוסייני, מנהיג הפלשתינים, שהכריז כי לאיסלאם ולנאציזם יש יחס זהה כלפי היהודים, רעיונית ומעשית.

בזכרונותיו כתב חוסייני: "התנאי הבסיסי שלנו לשיתוף פעולה עם גרמניה היה יד חופשית להשמיד את היהודים עד לאחרון שבהם, מפלשתינה ומהעולם הערבי. ביקשתי מהיטלר הבטחה מפורשת לאפשר לנו לפתור את הבעיה היהודית באופן שהולם את שאיפותינו הלאומיות והגזעיות, ולפי השיטות המדעיות שפותחו על-ידי גרמניה לטיפול ביהודים. התשובה שקיבלתי הייתה: 'היהודים שלכם'".

כידוע, אבו מאזן נחשב "מתון". הוא ודאי לא יזכה לכינוי "נאצי" מצד השמאל הישראלי, כמו שגלאון וסובול נוטים לייחס לאנשים "קיצוניים באמת", כמוני למשל. אז חשבתי לעצמי, הנה יש כאן מופתי נערץ, בן ברית של היטלר, ומצד שני מנהיג "מתון" כאבו-מאזן.

הבה נראה אפוא מה חושב "המתון" על הנאצי המוצהר.

חיפשתי ומצאתי שאבו-מאזן נוטה לשבח את חאג' אמין אלחוסייני בכל הזדמנות אפשרית, ומעולם לא הסתייג משום אלמנט באישיותו המופרעת של הנאצי המוצהר הנ"ל. כאן כבר התבלבלתי לגמרי. ראיתי שיש רבים בשמאל הששים אלי קרב נגד אנשים הקרובים אלי בדעותיהם, בהיותנו ייצוג מוקטן של מחנה שנחשב בעיניהם "נאצי".

עם מי הזדהה היטלר?

יש הרבה האשמות מצד השמאל, כאילו כל מי שאוהד את מדינתו ועמו הוא נאצי.

כך למשל קבעה נחרצות ליזי שגיא מ"בצלם", כי: "ישראל מוכיחה דבקות בערכי הנאציזם". בהפגנה אחת חילקו שלטים עם מסרים דומים למסרים שהופיעו על כרזה נאצית, והופ... כולנו נאצים. המסר בשלטים היה פטריוטי מאוד, בעד העם והארץ... והעובדה שזה הופיע שם בגרמניה, על-ידי הנאצים, הפך בעיני השמאל את כל היהודים השפויים בארץ הזאת, אלו שעדיין יודעים להבחין בין טוב (ישראל...) לרע (חמאס, אש"ף...), למעין נאצים.

אם ננקוט אנלוגיות מעין אלו, נגיע למסקנות מעניינות. בבדיקה מעמיקה שנעשתה בעבר על-ידי חוקרים, היטלר נאם יותר נאומי שלום מכל מנהיג אירופי אחר בתולדות אירופה החדשה.

זה מופיע אצל לא אחר מאשר אורי אבנרי שכתב בעבר ספר בשם "צלב הקרס", ושם כתב את הדברים. התמונה העולה מספרו המונומנטלי של שירר דומה, וגם אחרים שמו לב לכך. היטלר אגב דיבר באהדה על "איחוד אירופי", שנא באופן מיוחד את היהדות החרדית, וזה מופיע ב"מיין קאמפף" בצורה בהירה וישירה: "הזהו יהודי?" הוא שאל (אדולף היטלר, מאבקי, נוסח עברי, ע' 289).

עמדה זו של היטלר דומה מאוד לעמדתם של אנשים בולטים בשמאל הישראלי, למשל: "ניתן להכליל אמירה על המתנחלים האידיאולוגים שהם גרועים הרבה יותר מכל ניאו-נאצי באוסטריה" (מאמר בכתב העת "קדמה שער המזרח", ינואר 2003).

הקול הקיצוני ביותר שקבע את המונח "יהודונאצים" לדורות הוא קולו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' שהכריז בגסות אופיינית כי: "חיילי צה"ל המשרתים בשטחי יש"ע הם יהודונאצים", (קיץ 1987). דבריו אלה של ליבוביץ' הסגירו עמדה עקבית שקיבלה את ביטוייה בכתב ובעל פה עוד שנים קודם לכן, כשהמליץ לשומעי לקחו: "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ובשומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם לאחוז בנשק. להחזיק בנשק נגדם לפני שהם יכניסו אתכם ככלבים מצורעים למחנות ריכוז" (פרופ' ליבוביץ' מייעץ לערבים, הארץ, 27.9.85).

היום כשאנו רואים את יישומה של פרקטיקת הטיהור האתני של שטחי יהודה, שומרון ועזה מיהודים, אנו מצטמררים נוכח ההקשרים והזיקות. ואולם דבריו של אותו האיש שנשמעו בשעתו מטורפים ממש, הפכו מינורים לנוכח "מקצה השיפורים" שחל בהם.

הקורבן המותקף ביותר היה הציבור החרדי שנתפש כמחוץ לקונסנזוס.

לכן גם הלגיטימציה הניתנת בשמאל הקיצוני למשמיציו של ציבור זה חורגת אל מחוץ לגבולות החוק, והכל בחסות חופש הביטוי כמובן. פחות או יותר באותו זמן הכריזה שרת החינוך לשעבר, שולמית אלוני, כי: "החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שמהם ינקה הזוועה הנאצית-פשיסטית" (שולמית אלוני", דבר", 24.12.84). דבריה אלה נגד החרדים אינם בשום פנים ואופן יוצאי דופן בנוף הפוסט-ציוני: "כשאני רואה את החרדים, אני מבין את הגרמנים שרצחו אותם בשואה" (הפסל יגאל תומרקין, עיתון "תל אביב", 1988).

אבל היטלר לא שנא רק את החרדים והדתיים, כמו אלוני תומרקין ודומיהם.

היטלר שנא גם את הציונות, וחשב שמדינת לאום יהודית, להבדיל ממדינת כל אזרחיה או מפדרציה וכיוצא באלה, היא אסון לעולם. לטענתו: "...בו בזמן שהציונות מעמידה פנים בפני העולם, כאילו שאיפותיה הלאומיות תמצאנה את סיפוקן ביצירת מדינה יהודית, היהודים שוב מוליכים שולל את הגויים המטופשים בצורה ערמומית ביותר... תהיה זו ארץ מקלט לנוכלים שאשמתם כבר הוכחה וכן בית ספר גבוה לרמאים מתלמדים..." (מאבקי, מהד' עברית, חלקית, ע' 96).

אז מה יש לנו כאן: היטלר – חילוני קיצוני, אנטי-ציוני, שונא חרדים, נואם נאומי שלום, תומך בפלשתינים, ו...צמחוני התומך בזכויות בעלי חיים, לא עלינו (לפחות חלק מן הזמן). זה בטח לא נשמע דומה ל"קומץ" מנשקי המזוזות של גרבוז, אז למה בכל זאת גורמי שמאל מאשימים אותי ואת המשתטחים על קברי צדיקים ומנשקי המזוזות בסוג של נאציזם, או דמיון לנאציזם או כל כיו"ב?

בסוף שנות ה-70' של המאה שעברה נמצאו בסאן פאולו שבברזיל יומניו של ד"ר יוסף מנגלה. מתברר שהרופא, שהיה ידוע בכינויו "ד"ר מוות", המשיך לתמוך בנאציזם כתפיסת עולם, ומתפיסת עולם זו קרא לעולם לתמוך ב"פתרון צודק" לבעיה הפלשתינית ולריסון ישראל בפעולותיה. הוא הוסיף וקרא למעורבות אירופית מעשית בסכסוך, קצת כמו גדעון לוי לאחר הבחירות. נראה כמו כמה מדוברי השמאל, אבל זהו, שהם אינם יכולים להיות "דומים" לנאצים. זה רק אנחנו, "הקומץ" של גרבוז, של סובול ושל עמוס עוז. כך לפחות הם טוענים בלהט. בשלב זה כבר כמעט אמרתי נואש. איך אדע מי קרוב יותר לנאצים – "הקומץ החשוך", ואני, נעבעך, עימו, או אולי מישהו אחר?

על ימין ועל שמאל: עם מי מזדהים הנאצים היום?

לאור כל ההאשמות האלו, היה קצת מוזר לשמוע את גינתר גראס, הסופר המהולל ופנסיונר של הוואפן אס. אס., זה שמדבר על כך שישראל מסכנת את שלום העולם, מקווה שבוז'י וציפי ינצחו את נתניהו. טוב, אבל גראס הוא הרי נאצי בדימוס. הוא אומנם אנטישמי בהווה המייחל לקיצה של ישראל, באשר היא איום על שלום העולם וכולי, ותומך מתוך השקפה זו בבוז'י וציפי, אבל עדיין מדובר בנאצי שפרש, אז למה להיתפס לקטנות. ובכלל, הרבה שמאלנים מזהים אנטישמיות עם סוג של "מוסר עליון", בלי להיות נאצים.

מרוב בלבול ומבוכה, החלטתי להפנות את שאלתי לנאצי ידוע, אולי הנאצי המפורסם והחשוב ביותר בארה"ב היום, הוויזרד הגדול, ראש האחווה הלבנה וראש הקו קלוקס קלן בעבר, מכחיש השואה ונאצי מוצהר בעבר ובהווה, ד"ר דיויד דיוק. רציתי שיספר לי על "דיסידנטים" (מתנגדים) יהודיים, ומי הם גיבורי היהדות השפויה בעיניו, כדי שאדע. הרי אם נאצי שמבין בנאציזם משבח יהודי, ודאי יש בעיה ביהודי הזה.

תתפלאו. דיוק כותב הרבה בעד הפלשתינים, בעד שלום עולמי והסדרים במזרח התיכון.

בנוסף, הוא משבח הרבה יהודים.

מפחיד כמה שהנאצי הזה אוהב יהודים מסוימים. כולם(!) שייכים לשמאל. אף לא אחד מ"הקומץ" שאליו אני משתייך ושממנו גרבוז וחבריו כל כך מסתייגים.

הוא מעריץ במאמריו את אילן פפה, מאוניברסיטת חיפה. הוא מעריץ את נורמן פינקלשטיין ואת נועם חומסקי, שניהם חביבי מחנהו של סובול בארץ.

הוא ממש יוצא מגדרו כדי לשבח את אורי אבנרי, אבל בעניין זה אין כל פלא. אבנרי הרי ידוע כמי שמשתמש במוטיבים של "הפרוטוקולים של זקני ציון" ו"מיין קאמפף", ומפרסם אותם, לא פחות, באתרים אנטישמיים מובהקים, לצד מאמרים של דוברי האחווה הלבנה.

דוגמה לכך ניתן לראות במאמר שפרסם אבנרי, שכותרתו "אמריקה שולטת בעולם והיהודים שולטים באמריקה" – מוטיב אנטישמי ידוע השאוב מתוך "הפרוטוקולים של זקני ציון" ו"היהודי הבינלאומי" של נסיך המכוניות הנאצי, פורד. האם ייפלא בעיני הקורא, שהקרן שהקים פורד, שהיה נאצי מובהק והמנטור של היטלר בשורה של אידיאלים, מממנת רק פעילות שמאל בארצנו?

אבל הוא לא היחיד.

באתר האנטישמי הנודע, "קאונטרפאנץ"', מצאתי מאמרים של שולמית אלוני, לצד מאמרים של גדולי האנטישמים בארצות-הברית, כולל אנשים דוגמת דיויד דיוק הנאצי.

במאמרה באותו אתר אנטישמי מובהק מאשימה אלוני את ישראל במדיניות אפרטהייד. מעניין, כי על הרשות הפלשתינית אין לה כלל ביקורת. כנראה היא מסכימה למדיניות הרשמית של גירוש יהודים, כולל ניצולי שואה, מבתיהם רק כי הם יהודים, ויצירה מודעת של "יודן ריין". היא חיה בשלום עם העובדה שברשות הפלשתינית מטילים עונש מוות על מכירת נדל"ן ליהודים, או מחנכים להשמדת יהודים. בקיצור, רשות המשדרגת את חוקי נירנברג היא בסדר בעיניה, אבל ישראל לדעתה היא "משטר אפרטהייד". זאת, למרות שערבים בוחרים ונבחרים בישראל, וקונים נדל"ן היכן שהם רוצים וכולי, ואילו הרשות הפלשתינית – שיוצרת מרחב מטוהר מיהודים, על-ידי ישראל והערבים, ומוציאה להורג בחוק(!) ערבים שמכרו נכס ליהודים – אינה נחשבת בעיניה "משטר אפרטהייד".

אבל למה ללכת עד הרש"פ? הרי אלוני מתעלמת גם מהסכנה שבשכירת דירה על-ידי יהודי באום אל-פחם או בסכנין, שאינה אפשרית היום. אולי אלוני התכוונה לאפרטהייד הרפואי הנהוג בארץ, למרות שבועת הרופא וכיוצא באלה זוטות, הרי בבתי החולים "אלמקאסד", "אוגוסטה ויקטוריה", "בית היולדות הסהר האדום" ובית החולים "אלאמירה בסמה", שכולם בתי חולים ערביים – אסור ליהודים להתאשפז. וזה בישראל 2015, שבה בכל בתי החולים היהודיים יש מטופלים ערבים למכביר.

חשבתי לעצמי שאולי העובדה שכמה אנשי שמאל מראשי "מחנה השלום" נערצים על-ידי הנאצי מספר אחד בארה"ב אינה מעידה על כך שיש כאן תופעה.

אז המשכתי לפשפש, ולהפתעתי מצאתי שהגרנד וויזארד של הקלן הנאצי, דיוויד דיוק, ידוע גם באהדתו לגלעד עצמון, הנערץ על-ידי השמאל הישראלי ומככב באתרים אנטישמיים רבים כולל באתר האנטישמי "'Jew Watch' המארח הרבה ישראלים, כולם(!) מהשמאל הישראלי, ומכיל גם קישורים לאתרים אנטישמיים אחרים, כולל אתרים נאציים מובהקים.

באחד הקישורים שם מצאתי את ההפניה למאמר שמופיע באתר של האחווה הלבנה הנאצית בראשותו של טום מצגר. מעבר לתמיכה הבלתי מרוסנת בנרטיב הפלשתיני, מה שממקם את הכותב, המגדיר עצמו כנאצי, עמוק בשמאל הישראלי מבחינת דעותיו.

שימו לב את מי המאמר משבח: אורי אבנרי, מקס בלומנטל, נועם חומסקי, יהונתן קוק, נורמן פינקלשטיין, עמירה הס, גדעון לוי, אילן פפה, הנרי זיגמן, פיליפ ווייס ועוד. שימו לב שאין כאן ימני אחד או חלילה מנשק מזוזות כלשהו.

התחלתי לחשוב שאולי סובול טועה. זה אומנם לא יכול להיות, הוא הרי שייך לשמאל שאינו טועה אף פעם, ולכן אינו מתנצל, לא על אוסלו, ולא על ההרוגים ולא על שום דבר. אבל אולי בכל זאת, הרי מדובר כאן באתר נאצי, של נאצים שיודעים מה פירוש נאציזם, לגמרי נאצי, ושמשבח רק אנשי שמאל? בטח יש כאן טעות, אמרתי לעצמי.

הרי בארץ, השמאל טורח לומר שאנו "הסכנה הימנית" שמאיימת על ויימאר בסוף ימיה הנאורים, אבל עדיין הנאצים טוענים שבעלי בריתם הם רק אנשי שמאל. מתעתע למדי ואפילו מביך.

מאחר שטום מצגר הוא יחסית חדש בתפקיד "היו"ר" של הנאצים שם, לפחות ביחס לדיוק, "מייצג הנאציזם" האמריקני, אז חזרתי לנאצי "הטוב והמוכר" שלנו דיוק, וגיליתי שגם הוא מעריץ את מקס בלומנטל. באתרו יש מאמרים רבים המשבחים אזרחים יהודיים, ישראלים, כדיסידאנטים אמיצים – כולם מהשמאל.

היחס לערבים שם זהה לחלוטין ליחס אליהם במחנה השמאל בארץ, היינו: באתרי האחווה הלבנה בארה"ב ובעולם, הפלשתינים נחשבים עם מדוכא, נכבש, היהודים מתוארים כמדכאים חסרי מצפון, ורק אנשי השמאל הישראלים יוצאים שם כגיבורים. נתניהו מוקע באתר של דיוק ובאתר של מצגר כמפלצת נהנתנית חסרת רחמים וקפיטליסטית, השולטת בארה"ב ובאמצעותה – בעולם כולו. כנראה העתיקו מאורי אבנרי במבחן. השמאל יוצא שם נהדר. רק הימין מוקע שם אל עמוד הקלון.

בסרטון תעמולה אנטישמי ומסולף, אחד מני רבים, מתאר דיוק את השליטה היהודית בתקשורת העולמית, בבנקים, בממשל ובעולם. בסוף דבריו (דקה 9:19), הוא פתאום יוצר רהביליטציה עצמית, באמצעות השבחים שהוא מרעיף על כמה ישראלים ויהודים, כולם שייכים לשמאל הישראלי, ובהם ניצול השואה האז'ו מאייר, התומך בחרם מוחלט על ישראל, אורי אבנרי, גלעד עצמון, ועוד. מעניין מאוד.

לא הייתי מכביר מילים, אם לא היה הכרחי, אבל פתאום כל כך הרבה האשמות של השמאל כנגד הימין בנאציזם, מעמוס עוז, אשר טען כי נוער הגבעות הוא כינוי לקבוצות ניאו-נאציות עבריות, ועד מבליחי המקלדות המזדמנים, בפייסבוק.

אולי כדאי להמשיך בדיווח הזה, כי אותה תמונה עולה גם באתרים אנטישמיים אחרים. לצורך המאמר הזה אספתי חומר רב נוסף, כמו היחס של חומסקי ושל נורמן פינקלשטיין, המככבים באתרים אנטישמיים ונאציים, לנאציזם, ולהכחשת שואה, ומצד שני היחס אליהם באתרים של השמאל הישראלי. רציתי לבחון את יחס השמאל למכחישי השואה ארנסט זונדל או לרובר פוריסון באתרי שמאל בארץ ועוד. אלא שמהחומר שהעליתי העדפתי לנהוג במתינות, בכך שממש חסתי על חברי בשמאל וצנזרתי הרבה יותר ממה שהעזתי לפרסם. כמו-כן יש לבדוק מי נלחם בתופעות הנאציזם בארץ. רמז: הם לא שמאלנים.

http://www.news1.co.il/Archive/003-...

תגוביות:

1.כמה שאתה צודק. הפער בינינו, היהודים השפויים, האנושיים, החפצים בחיים, הלא שפוטים לרעיון הקומונאצי, שסטאלין והיטלר היו מבטאיו ומיישמיו, לבין היהודים הנלהבים לרעיון הקומונאצי, אותם ציינת במאמרך, שמה שמאפיין אותם - אדישות מוחלטת - לגורל אחיהם לדם, הוא - אי אכפתיות מוחלטת.

השפוטים היהודים לקומונאציזם, אדישים לאימה, לכאב, להצמתת החיים, לכל המעשים הנוראים שהרעיון הזה גרם / גורם / יגרום לאנשים בני עמם וגם לבני עמים אחרים.

ידוע לך סיפורה של קבוצת אלקינד שב- 1927 חזרה מארץ החופש, ארץ ישראל, לקבר האחים הגדול - בריה"מ, כדי להגשים "עוד בחיינו את הקומוניזם, אחוות העמים, פועלי כל העולם וגו'...".

על כך נאמר "אידיוטים שימושיים בלי הפסקה" גם במחיר חייהם, שלא לדבר על הסבל שגרמו לבני עמם ולבני עמים אחרים.

היהודים הישראלים שרק בימים אלה שלפני בחירות, השתמשו ברעיונות דומים בתורה הקומונאצית, מזכירים לי את הגברת שולה, אותו איזכור לרעה מאוד ובצדק רב מאוד במאמרך, בגין רישעותה הצדקנית, שאמרה ב- 1977/8 "אני מעדיפה למות מאשר לפגוע בזכות כלשהי של ערבים".

כאילו שאני ואתה מחפשים כל יום, כל היום, דרכים לפגוע בערבים וכאילו שהערבים לא מחפשים כל יום, כל היום, כל דרך לפגוע בי ובך.

כל הערבים? לא. חלק מהם? כן! ומה הם חפצים? לאיזו תוצאה הם רוצים להגיע?לחיסול מוחלט שלנו וכמה שיותר מוקדם וכמה שרבים יותר מאיתנו, הכי טוב.

וכיוון שכל "הנשמות הרעות" שהזכרת ועוד רבים אחרים ורעים טרם הגיעו לסיפוקם הקומונאצי, אין ספק שהמסע המתועב שלהם נגדי ונגדך, לא הסתיים והנגועים הללו בשנאת אדם, בשר מבשרם, ימשיכו לעשות לשם קידום רעיונם הקומונאצי.

2.כאשר אנו חיים בעולם שהוא כולו גיהנום רחב מאוד עם סטטוס קוו של שואות וזוועות ובו שבט של אנשים שלא מעניין אותם שבצפון קוריאה מתחוללת שואה, שבכל העולם מוסלמים קיצונים שוחטים ואונסים על בסיס מסחרי, מתעלמים מכל הזוועות בכיף והדברים היחידיים המטרידים אותם זה שמדינה המנסה להתגונן מפני השמדה, נאנסת להרוג גם ילדים, צריך פשוט לאפסן את השבט הזה בבית חולים לחולי אנשי רוח, או להעבירם לכוכב שביט, או לשלוח אותם לאמזונס, או לעזה ז"ל ובלבד שלא ינהלו את העולם.

3.יסודו של דבר: אלביון הנוכלת היא צבא מוחמד. הלך הזרזיר אצל העורב, שהרי אלביון הנוכלת היא צבא מוחמד - מבשרו (רסול) של השטן (אללה הוא הטוב שבנוכלים) והשטן (א.ק.א. טריקסטר) הוא אבי אבות טומאת הנוכלות. ביבי קורא לשכמותם ברית המפסידים: לוזרס-ליג.

4.כולי תקווה שרגב תהיה חזקה מאוד ותבין שזה לא יהיה קל לעמוד מול אותם בולשביקים מזרח אירופאים, וינשטיין, קוטלר, גרבוז, פישר ושאר קוזקים אוכלי חינם ומלחכי פינכה. חייבים לטפל בגזענים המושחתים האלה ביד ברזל ולמחוק אותם מארכיון התרבות לעד. אסור שייזכרו לעולם אנשים שחושבים באופן יהיר וגזעני.

5.סופם של הגרבוזים והקוטלרים יהיה כסופם של הטופזים למיניהם.



****

Why the Jewish Elite Hates Donald Trump

https://www.youtube.com/watch?v=HV2...




ליה 15.09.1712:28
11. מראיין: ''יש בעיה בהשוואה של מדינת ישראל לנאצים'' מו''ל 'הארץ' עמוס שוקן: ''יש סיבות לכך'' בתגובה להודעה מספר 0


היום הזה - תוצרת 'הארץ': הסתה או דעה?

https://www.youtube.com/watch?v=tpO...

תגוביות:

1.יש רק עיתון גרמני אחד שכותב בעברית וטוען שהוא ישראלי.

2.כתב הארץ:''עלי לציין מיד כי הרושם שעושה היטלר טוב לאין ערוך מן המשוער''

התאריך הוא 28 בינואר 1932. כתב "הארץ" בברלין, גרשון סוויט,
מדווח מבית המשפט. על דוכן הנאשמים עומד אדולף היטלר,

מנהיג המפלגה הנאצית, שמתגונן מפני תביעת דיבה שהוגשה על ידי חברו לשעבר, ולטר סטנס. שנה לפני מינויו לקאנצלר, היטלר עדיין אינו מוכר היטב לקוראי "הארץ". בכתבה,

"היטלר בכבודו ובעצמו", הוא מצטייר כדמות אקזוטית, תמהונית למחצה.

"עליי לציין מיד כי הרושם שעושה היטלר טוב לאין ערוך מן המשוער",

כותב סוויט. "הוא בן 46, אבל מראו צעיר יותר. אגב: הוא רווק...

שביעות רצון וביטחון עצמי ניכרים מכל תנועותיו, הוא מתנהג ומרגיש את עצמו כ'כוכב' כי העולם לוטש עליו עין עכשיו, והדבר מוצא חן בעיניו".

https://www.haaretz.co.il/misc/1.13...

3.עיתון בבעלות גרמנית משווה עם שהושמד בשואה אל הנאצים.

4.מי שמקבל כסף של משפחת מו"לים ששירתו נאמנה את היטלר ימ"ש, כשותפיו לעיתון, חזקה עליו שיקרא לאחרים נאצים תוך זילות וביזוי השואה.

5.שוקן הוא איש שפל או מיתמם גדול. הטיעונים שלו כל כך רדודים ולא משכנעים שזה פשוט מקומם. הרי תופעות של גזענות ולאומנות שקיימים בחברה הישראלית קיימים גם בפרקים היסטורים שלא קשורים לנאציזם אבל הוא/הם בוחרים לעשות בזה שימוש כדי להכעיס ולעורר מדון. הטענה שלו שניסוח קיצוני נועד לעודד דיון בתוכן גם זו טענה סתומה שהרי הנכונות להקשיב ולהתווכח יורדת כאשר מוטחות בך קללות ונאצות. בקיצור מקשקש. תגיד את האמת: הכתבים והעורכים שלי שונאים מתנחלים וזה שיח שנאה קלאסי...ההתפתלות שלו הפסדו אקדמית היתה מבחילה.

6.לפי הטיעונים העלובים שלו, הימין יכול לקרוא לשמאל בוגד, סייען ותומך מחבלים, אנטישמי ונאצי ומה לא ואין להם זכות להתקומם או לכעוס ואת זה איבגי לא אמר לו והיה צריך לומר. אם הכל כשר כדי לפתוח "דיון" אז גם זה כשר באותה מידה.

7.תארו לכם כותרת בעיתון של המדינה "ישראל היום": האם עמוס שוקן הוא חלאה נאצית או יהודון רשע מרושע? רחמנות על טוויטר ועל כל הקלדניות של העיתונים ביום למחרת.

8.וכך האיש מסביר יפה יפה למה ישראל היא למעשה נאצית...ולמה חיילים הרוגים הם ג'יהדיסטים (חיילים שרבים היו בנים של קוראי הארץ). האיש אידיאולוג, מנוע של רעיונות וחזק פוליטית - יום אחד יעשו עליו סרט שייקרא Der Untergang כדי ששוקן יזכור שהשוואה לנאצים הולכת להרבה כיוונים...גם שלו!!!

9.האיש פשוט אנטישמי שמוציא לאור עיתון אנטישמי.

10.דעה: עיתונאים שכאלה יגרמו לבסוף להגבלת חופש הדיבור! אין שום סיבה לאפשר לאנשים מסוגו של שוקן לקרוא לנו נאצים ולהפיץ על פני כל כדור הארץ שמדינת ישראל נאצית, וזאת לאחר שהם כבר הצליחו להפיץ את ההבנה שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד.

בהחלט יש מקום להגביל את חופש הדיבור כאשר החופש הזה גורם ל"אנשים נאורים" להפיץ שקרים ועלילות דם שגורמים להתרת דמם של יהודים (טעות*, "ישראלים") בארץ ובעולם.

* - הם לא מפיצים שקרים ועלילות נגד יהודים חס וחלילה, רק נגד מדינת ישראל. הם רק אנטי ישראלים לא אנטי יהודים.

*******

וכך כתבתי באותו לילה לפני שבע וחצי שנים:

הודות לחקר האמת הנמרץ בשנתיים האחרונות,התגלתה לכל תופעה מזעזעת שהתקיימה לה במסתור שני עשורים ויותר ואנשיה זרעו שדות כבירים של זרעי פורענות כלל עולמיים מרעילים וארסיים ללא גבול,כלפי עם ישראל ומדינתו הקטנטונת.

השמאל הקיצוני ומטרותיו העויינות התגלו ונחשפו בהממם את הציבור הציוני היהודי.מזה שנים רבות חש הציבור הגדול שמשהו לא תקין משודר בארץ בכל מיני הזדמנויות וערוצים.התופעה הפכה נרחבת וכוללת.

בית המשפט החליט החלטות שגרמו לשערנו לסמור,בתי הספר לימדו בשיטות ונושאים, שלא נראו לנו כלל,הפרקליטות התנהגה בצורה מוזרה וחסרת פשר,התבטאויות מפחידות נגד המדינה וזכויותיה נשמעו ברמה ללא הרף,ואיש מאיתנו לא באמת הבין מה קורה פה.

עד שהתגלה לנו כל סיפור הקרן לישראל חדשה,האירגונים הלא ממשלתיים החותרים נגד המדינה וקיומה היהודי,והשתלטות אנשי האג'נדה נגד המדינה היהודית, בכל עמדות המפתח לשליטה על המדינה היהודית.

עלינו בעצם לשמוח מאד על הדו"ח הנקרא דו"ח גולדסטון.

כיוון שהוא סימן את הגעתנו למצב האבסורד המוחלט.

השקר והחתירה של גורמים עויינים החיים בינינו התגלו ונחשפו לאור השמש בבת אחת,משאירים אותנו עם פה פעור לנוכח ההרס והחורבן שהם הספיקו לזרוע בכל.

עכשיו אנחנו אוספים את השברים ומנתחים את גודל השבר שנגרם לעם ולמדינה.

אין שום ספק שהאנטישמיות ושינאת ישראל הבוערת בעולם כרגע, היא תוצר של מדליקי המדורות היהודים והישראלים, ולא אף אחד אחר.

עלינו לפעול בכל הכוח על מנת לנטרלם ולסלקם מעל במת הלגיטימיות החברתית של עמנו.

רק עם ישראל מאפשר למעשי בגידה מהחמורים בהיסטוריה האנושית לעבור ללא עונש מיידי ותואם לבוגדים.

למצב זה יש לשים קץ.

אני פותחת אשכול זה על מנת להציג בו את הדברים המעידים על בגידה,חתרנות,שינאת ישראל מבית,מעשים שמטרתם שבר ללאום ולמדינתו,אמירות ששום עם בריא אינו מתיר להן להתקיים בקירבו וכנגדו,וכוונות זדון שיש לפעול נגדן על ידי הוצאתן אל מחוץ לחוק על מנת להגן על ישראל.

יש לפעול בדיוק כמו שפועלת הדמוקרטיה האמריקנית שאינה מאפשרת לשום גורם לאיים על בטחונה ובטחון אזרחיה.על ישראל מוטלת בדיוק אותה חובה.לחוקק את החוקים הנדרשים ולאוכפם ללא פשרות.

על כולנו להתגייס ולפעול למען חיסול תופעת הבגידה הרווחת בעמנו.

לעיון האשכול:

https://rotter.net/forum/gil/19929....





ליה 11.07.1807:03
12. חבר סגל במכון שמכשיר קצינים בצה''ל: ישראל עוברת תהליך של ''נאציפיקציה'' בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 11.07.18 בשעה 07:54 בברכה, ליה

לאחרונה פורסם כי צה"ל מתכוון להפסיק ההתקשרות עם מכון מנדל בקורס המלט"ק המחנך את שכבת הפיקוד הזוטרה של צה"ל, זאת לטענתם על רקע חוסר התאמה של התכנים המועברים לשכבת הפיקוד הזו.

בדו"ח חדש שמתפרסם היום מציג ארגון אחים לנשק בשיתוף עם ארגון לביא את תפיסת העולם של מובילי מכון מנדל והמרצים בו. בדו"ח מובאות אמירות רבות של ראשי המכון, אמירות שממקמות אותם בצד הפוסט ציוני, שמאלי-רדיקלי של המפה הפוליטית בישראל.

כמו למשל ג'רמי פוגל חבר סגל במכון מנדל למנהיגות שבראיון עימו בעיתון "הארץ" נכתב: "אל המסקנה כי החברה הישראלית מצויה בתהליך שהוא מכנה "נאציפיקציה" הגיע לאחרונה בעקבות מפגשים עם גרמנים קשישים שהיו חברים במפלגה הנאצית".

עוד נחשף בדו"ח קשר חם בין נשיא הקרן בישראל פרופסור יהודה ריינהרץ לבין ריצ'רד גולדסטון מחבר דו"ח האו"ם שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה במבצע "עופרת יצוקה".

מכון מנדל שפועל כבר מספר שנים בתוך צה"ל פעל ללא מכרז ו"תרם" את רוב פעילותו.

הדו"ח מראה בצורה ברורה את הכיוון אליו מוביל מכון מנדל בצה"ל. זניחה של ערכי הניצחון וההכרעה בקרב, זניחה של הערכים הבסיסיים של עם ישראל אותם תמיד חינכו בצה"ל, לטובת ליברליות אוניברסלית, תוך רצון לשנות את החברה הישראלית כולה.

"המעורבות של גורמי שמאל קיצוניים, בעלי אג'נדה אנטי ציונית ואנטי יהודית, היא נסיון להשתמש בצה"ל כסוכן לשינוי פני החברה והמדינה". אמר היום רס"ן (במיל') חיים טייטלבוים יו"ר אחים לנשק.

"אנחנו שמחים שהבינו בצה"ל שמכון מנדל לא ראוי ולא מתאים לחנך קצינים שאמורים לחתור לניצחון ולהכרעה, ומקווים שצה"ל ישכיל ויפסיק כל התקשרות עם מכון מנדל, עם מרציו ועם שאר ארגוני הקרן החדשה לישראל המנסים לבסס בחברה הישראלית אג'נדות קיצוניות מתוך צה"ל, על גבם של החיילים ועל חשבון בטחון ישראל".

https://www.0404.co.il/?p=197039

תגוביות:

1.השואה היכתה בעם היהודי פעמיים: פעם אחת כשגבתה את חייהם של מעל שישה מיליון יהודים ובפעם השניה, כאשר חטפה את דעתם של מחצית העם היהודי שפשוט אינו מסוגל שלא לראות את השואה בכל מה שקורה לו בחיים גם כאשר אין הדבר קשור בכלל.

היהודים על אדמות אירופה לא היו טרוריסטים ולא רצחו גויים בשם האל ולא זממו להשתלט על העולם ולהמיר את כולם ליהדות!!! מתי היהודים יקלטו את ההבדל הזה?

2.אם בראש הצבא עומד רמטכ"ל ששולח את קציניו לקורסי שטיפת מוח של הקרן החדשה ומכון וקסנר בארה"ב, מעלה על שולחנם של קציני המטכ"ל כל בוקר את עיתון הארץ ומסרס את חיילי צה"ל במשפט דרייפוס/אלאור ובנוהלי פתיחה באש המתעדכנים חדשות לבקרים כדי לא לפגוע חלילה בשערת ראשו של מחבל יקר - מה ניתן לצפות?

יש לבדוק אם הקרן החדשה תפסה גם טרף קל כליברמן עם אתנן. מדוע שר הביטחון הזה מגבה את הרמטכ"ל? להזכירכם, הוא ניסה לבצע מחטף עם הרמטכ"ל הזה והאלוף פולי של בניית יחידות דיור לפל-שטנים בקלקיליה, 5 דקות מכפר סבא. רק בנס הוקפא הפרויקט כאשר עלה עליו בנט ממש ברגע האחרון.

3.אייזנקוט סוכן של הקרן המנוולת. ברגע שהפקיר את אלאור אזריה, חשף את תובנותיו הפוסט ציוניות.

4.המכון לסירוס צה"ל!

5.זה נורא הזוי שהמילה המוזרה הזאת נאמרת ע"י אנשים הזויים. כאילו בעוד עשור ישראל מתכננת לרצוח מיליוני ערבים כמו שהנאצים רצחו יהודים?
או שמישהו יטרח בבקשה להסביר לי מה המשמעות של המילה המוזרה הנ"ל.

6.מסכנים הקצינים שלנו שעברו שטיפת מוח של מכון מנדל. את התוצאות התבוסתניות רואים בשטח.

7.אם יש מי שמשחזר במעט את תהליך השתלטות מערכת אחת על שאר המערכות בצורה בוטה, מתובלת בניחוח דיקטטורי, הרי שזאת מערכת המשפט. תהליך של החלשת המשטר הפרלמנטרי שהוא תמיד מקור הכוח של הדמוקרטיה, תוך שטיפת מוח בלתי פוסקת בדבר הצורך בהחלשת היכולת של העם לקבוע את גורלו והעברת מקור הסמכות לקבוצת עילית שלא נבחרה.

8.הנאציפיקציה מה היא: שנאת יהודים מתהווה. ארגונים כמו מכון מנדל הם אכן נגד כל סממן יהודי. בארגונים שנתמכים על ידי סורוס, נאצי בעבר, בהווה ובעתיד - שם ניתן לראות בבירור נאציפיקציה. הנאצים, לא צלחה משימתם בהשמדת עמנו, ולא זו, אלא שקמה לנו מדינה. סורוס מבין היטב שכדי להשלים את מזימת הנאצים ולחסל את היהודים, עליו להתחיל עם חיסול מדינת ישראל. לאחר מכן, יהיה קל יותר עם היהודים בגולה. ארגוני השמאל הקיצוני משרתים אותו במטרתו. כאשר ג'רמי פוגל מצהיר על נאציפיקציה, הרי הוא ממקדמיה ותומכיה. במסווה של צעקת אזהרה, הוא מנסה להרדים את שומעיו ולהסיט אותם מהסכנה האמיתית: הוא ושכמותו. הם ששמו להם למטרה לחסל כל סממן יהודי בכל תחום, הם שהמציאו את המלה ''הדתה'' ונלחמים בכל מה שעד לנאציפיקציה - היה סטטוס קוו במדינה היהודית. אכן, יש לעקור ולעקר כל נאציפיקציה שמבחינים בה. ללא רחם.

9.לא פלא שצה''ל כבר לא חותר לנצח מלחמות כשמרכיב חשוב כמו נחישות, הוחלף ב"מוסריות".



***

מכון מנדל למנהיגות

סקירת מגמות ופעילות בצה"ל

http://a7.org/?file=20180710133157....
ליה 11.07.1810:07
13. מי רוצה להחליש את צה''ל? מכון מנדל למנהיגות - סקירת מגמות ופעילות בצה''ל - הדו''ח בתגובה להודעה מספר 0
לקריאת הדו"ח המלא של ארגון אחים לנשק עם ארגון לביא על פעילות מכון מנדל בצה"ל:

מכון מנדל למנהיגות

סקירת מגמות ופעילות בצה"ל

ראשי פרקים:

א.פתיחה

ב.שיטת הפעולה של מנדל

ג.חדירת מכון מנדל לצה"ל ומוקדי הפעילות של מנדל בצה"ל

ד.נשיאי קרן מנדל בעבר ובהווה - קשר של נשיאי מנדל לקרן החדשה לישראל

ה.תרומות לקרן החדשה לישראל

ו.מכון מנדל פועל בצה"ל ללא מכרז, ותורם את רוב עלות פעילותו

ז.מרצים וחברי סגל מנדל

ח.מרכז מנדל למנהיגות בנגב - עבודה הדוקה עם שתי"ל, הזרוע הביצועית של הקרן החדשה לישראל

http://a7.org/?file=20180710133157....

א.פתיחה

1. מכון מנדל למנהיגות

נוסד בשנת 1992 בירושלים בידי קרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מקליבלנד. במכון מתקיימות מגוון תוכניות לפיתוח מנהיגות חינוכית. בראש קרן מנדל עומד מורטון מנדל.

משנת 2005 משקיעה הקרן מאמצים רבים בהכשרת המנהיגות החינוכית בצה"ל.
בדוח שלפניכם ננסה לסקור מה הן העמדות של העומדים בראש קרן מנדל בעבר ובהווה וכן מה הן שיטות הפעולה של הקרן ובאלו תחומים היא משפיעה בצה"ל.

ב.שיטת הפעולה של מנדל

מכון מנדל למנהיגות, אשר כאמור נוסד בשנת 1992 ,פועל ליצירת מנהיגים סוכני שינוי אשר יובילו.

2.ארגונים ומיזמים חינוכיים בישראל ובקהילות יהודיות ברחבי העולם. זירת הפעולה הראשונה והראשית של מכון מנדל היתה משרד החינוך. לדברי נשיאת קרן מנדל בעבר, אנט הוכשטיין "לפני שהוקם בית הספר נעשה מחקר שהגדיר את
1500 המשרות המשפיעות על מערכת החינוך בישראל. שם שאפה הקרן לראות את בוגרי המוסד בתום לימודיהם". בבית הספר תוכניות המיועדות הן לאנשי חינוך מדרג הביניים, והן מהסגל הבכיר. מדי שנה מתקבלים לתוכנית כעשרים עמיתים, ולאחר השלמת לימודיהם בבית הספר למנהיגות במכון מנדל, עוזרים להם להשתלב בתפקידי מפתח במערכת החינוך בעזרת רשת בוגרים מפותחת. כיום ישנם במערכת החינוך למעלה מ-400 בוגרים של בית הספר למנהיגות חינוכית שמכהנים
בעמדות מפתח.

ג.חדירת מכון מנדל לצה"ל בשנת 2005

3.בתקופה הסמוכה לביצוע תכנית ההתנתקות, החל שיתוף הפעולה בין צה"ל למכון מנדל. המכון התחיל להפעיל את "תכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה"ל", במסגרת התקשרות ללא מכרז עם משרד הביטחון, כאשר את מרבית עלות התכנית מממן המכון בעצמו כתרומה לצה"ל. מאז, המכון פועל במספר מישורים בצה"ל, ובעצם מכשיר את קציני צה"ל כ"סוכני שינוי" לערכיו, כפי שסיפר גם פרופ' יהודה ריינהרץ, נשיא קרן מנדל, בנאום שנשא בטקס הסיום של בוגרי מנדל: "אנו גאים לחלוק עם צה"ל את המחויבות לחינוך מפקדים...הבנתנו ההדדית היא שבעשותם זאת הם משמשים סוכני חינוך לכלל החברה הישראלית...".
באותו נאום חשף בנוסף נשיא קרן מנדל כי לסגל מנדל ולבוגרי התכנית ישנה השפעה ישירה על התפיסות החינוכיות והאתיקה בצה"ל: "ואני יודע גם שברגע זה, בדברי אליכם, אחד מבוגרי תכנית צה"ל עובד שעות ארוכות ותובעניות על פיתוח פרדיגמות ושיטות חדשות להכשרתם האתית של חיילי צה"ל ומפקדיו
בהתייעצות עם סגל מנדל ושהוא יבחן את רעיונותיו עם עמיתים בתכנית כחלק מהכשרתם והערב אנו גאים שתכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה"ל שולחת עשרים ושניים בוגרים כאלה בחזרה לשורות צה"ל כדי להפיץ את מה שלמדו במנדל".

מוקדי הפעילות של מנדל בצה"ל:

1.הכשרת קציני חיל חינוך – "תכנית מנהיגות"

החל משנת 2005 מפעיל מכון מנדל תוכנית "מנהיגות חינוכית" המיועדת לקציני חיל חינוך ובכירים נוספים בצה"ל. בכל שנה יוצאים כ-20 קצינים מתחום החינוך וההכשרה הצה"לי לשנה של הכשרה במכון מנדל כך שבפועל המכון הוא גורם מרכזי המעצב את תפיסתם של גורמי החינוך בצה"ל.

פירוט בנוגע לקורס בו משתתפים קציני חיל חינוך:

•שם הקורס: "תוכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה"ל"

•קהל יעד: הלימודים במכון מנדל נועדו לקצינים בדרגת סרן-סא"ל, העוסקים בתחום החינוך ובהכשרת חיילים בצה"ל. רבים מהקצינים מגיעים מחיל חינוך, והשאר משאר חיילות צה"ל.

•מטרת ההכשרה: "לסייע לקציני צה"ל לפתח את זהותם כאנשי חינוך לובשי מדים
ולהרחיב את הידע, התפיסות והפרקטיקות שלהם בתחומי חינוך"; "התכנית מיועדת
למפקדי צה"ל שרוצים ללמוד ולהשפיע על החינוך בצה"ל ובחברה הישראלית".

•משך ההכשרה: פעם בשבוע במשך שנה. כבר בשנת 2009 פורסמו ב"הארץ" עדויות על התכנים המועברים על ידי מנדל, ונמתחה ביקורת על עולם הערכים הליברלי ועל חוסר העיסוק בחיזוק המוטיבציה ורוח הלחימה. "הדילמה ככלי חינוכי" היא אחת התוכניות החשובות בהשתלמות. המחנכים המכשירים את עיקר הכוח הלוחם של צה"ל אינם מוזמנים להכשיר את קציני החינוך. אפילו בנושא "התנהגות מוסרית במסורת היהודית" אין מרצה, או רב, שאינו מזדהה עם הרוח הליברלית של המכון. וכך בכל התוכנית. "עיקר ההכשרה הרוחנית של קציני החינוך נעשית מחוץ לצה"ל... חיל החינוך בחר להכשירם במכון מנדל, שם במשך שנת לימודים תמימה אין ולו סדנה אחת העוסקת בעידוד המוטיבציה".

2.מלט"ק - המכללה לפיקוד טקטי

לפני כשנה וחצי, חרף הנחייתו הרשמית של הרמטכ"ל לצמצם את מעורבות מכוני החוץ בצה"ל, מכון מנדל דווקא הרחיב את פעילותו להכשרת קצינים נוספים - חניכי וסגל המלט"ק - המכללה לפיקוד טקטי - חניכי המלט"ק. קצינים בדרגת סרן לקראת תפקיד מ"פ, משתתפים אחת לשלושה שבועות בסדנת מנהיגות במכון מנדל אשר אורכת כ-8 שעות. בנוסף לחניכים, גם סגל הפיקוד במלט"ק עובר תכנית נפרדת במנדל. בכיר במלט"ק העיד כי בין ברשימת המרצים אותם מציע מנדל למלט"ק, אין כלל מרצים העוסקים בערכים ברוח אהבת המולדת, דבקות במשימה, אהבת הארץ והעם, חתירה לנצחון וכד'. לדבריו: "מתוך 360 מעלות, יש ייצוג רק ל-270 מעלות – כאשר ה-90 החסרים הם הערכים הרגילים עליהם
גדלנו בצבא". עדויות מהשטח מלמדות גם הן על עיסוק נרחב בערכים ליברליים ורב תרבותיות, ללא עיסוק משמעותי בסוגיות ישירות של חיזוק רוח הלחימה והמשימה הצבאית.

"יעוד ויחוד"

קורס "ייעוד וייחוד" הינו קורס חינוכי לקצינים אשר מוגדר כקורס חובה כתנאי מקדים לקבלת דרגת רס"ן. הקורס הופעל במשך השנים ע"י ארגון 'בינ"ה'. בעקבות ביקורת ציבורית על זיהוי אג'נדה שמאלית וליברלית של בינ"ה ומכונים נוספים אשר פעלו בצה"ל, הורה הרמטכ"ל לצמצם
מעורבות מכונים בצה"ל, והקורס עבר לניהול ישיר של צה"ל. לאחרונה נודע כי מדובר בשינוי קוסמטי גרידא, שכן אנשי המילואים המעבירים את הקורס – כולם הינם בוגרי מנדל.

ד. נשיאי קרן מנדל בעבר ובהווה

קשר של נשיאי מנדל לקרן החדשה לישראל

מתוך ארבעה נשיאי מנדל במשך השנים, שניים קשורים לקרן החדשה לישראל. בנוסף, הנשיא הנוכחי מזוהה עם אידאולוגיה פרו פלסטינית ומבטא עמדות שמאל רדיקלי מובהקות:

א.אנט הוכשטיין, ממקימי קרן מנדל-ישראל, בעבר נשיאת קרן מנדל-ישראל וכיום יועצת בקרן. הינה חברת דירקטוריון בארגון השמאל "מולד", הממומן ע"י הקרן החדשה לישראל.
.
ב.ד"ר ורדה שיפר, נשיאת קרן מנדל-ישראל בין השנים 2012-2010, חברה במועצה הבין-לאומית של "הקרן החדשה לישראל", בעבר חברת הנהלה ויו"ר של ועדת המענקים של "הקרן החדשה לישראל".

ג.נשיא קרן מנדל הנוכחי - פרופ' יהודה ריינהרץ, שימש בתפקיד נשיא אוניברסיטת ברנדייס בארה"ב בין השנים 2010-1994, לפני שנכנס לתפקידו הנוכחי כנשיא קרן מנדל. כיום, לדברי גורם במכון מנדל שפורסמו ב-Globe Boston, פרופ' ריינהרץ מועסק במנדל במשרה מלאה. שני אירועים שהתרחשו בימי כהונתו כנשיא אוניברסיטת ברנדייס מלמדים רבות על השקפתו של האיש:

•פרופ' ריינהרץ יזם בשנת 2003 שותפות אקדמאית עם אוניברסיטת אל-קודס הפלסטינית השוכנת במזרח ירושלים, במימון קרן פורד. השותפות כללה חילופי סטודנטים ופרויקטים משותפים והחלה שנה אחת לאחר ששר הפנים בישראל הורה על סגירתה של אוניברסיטת אל-קודס, בעקבות איסוף חומר מודיעיני רב כנגדה ע"י המשטרה והשב"כ. בשנת 2003, בזמן שהחלה השותפות בין האוניברסיטאות, קיימה אוניברסיטת אל קודס מחאה נגד הקמת גדר ההפרדה. רק בשנת 2013 החליט פרדריק לורנס, נשיא אוניברסיטת ברנדייס אשר החליף את פרופ' ריינהרץ בנשיאות האוניברסיטה, על ניתוק הקשר בין האוניברסיטאות לאחר שבאוניברסיטת אל-קודס נערך טקס בעל סממנים נאציים. באתר אוניברסיטת ברנדייס נכתב כי אחת ממטרות השותפות שהיתה לאוניברסיטה עם אוניברסיטת אל-קודס הינה: "לשפר את יכולות הניהול והתשתית באל-קודס, אחד המוסדות האזרחיים המתהווים של פלסטין". בנאום שנשא פרופ' ריינהרץ בשנת 2009 יום לאחר אימוץ דו"ח גולסטון ע"י האו"ם, שיבח פרופ' ריינהרץ את השותפות הקיימת בין אוניברסיטת ברנדייס לאוניברסיטת אל-קודס.

•אירוח ריצ'רד גולדסטון, מחבר "דו"ח גולדסטון" והאשמת ישראל בפשעי מלחמה במבצע "עופרת יצוקה": אוניברסיטת ברנדייס אירחה את מחבר הדו"ח, ריצ'רד גולדסטון אשר הוזמן לנאום בפני הסטודנטים באוניברסיטה במסגרת
פורום העוסק בעימות הישראלי-פלסטיני בעזה - מבצע "עופרת יצוקה", יום לאחר אימוץ דו"ח גולדסטון ע"י מועצת האו"ם.

את דברי הפתיחה לכנס נשא פרופ' ריינהרץ, אשר אמר כי "'האמת, אפילו אל החלקים הפנימיים שלה' זה לא רק המוטו של ברנדייס, זהו ערך הליבה של האוניברסיטה, מאז הקמתה. זהו אתגר שלעתים קרובות אינו קל לפגישה.
סוגיות של מלחמה ושלום, אתיקה וצדק חברתי, נוגעות לעתים קרובות בעצבים
החשופים שנגרמו על ידי סבל אישי, או על ידי אמפתיה לאלה הסובלים. אין מקום כזה יותר מאשר במאבק הארוך, הכואב והמתמשך בין הישראלים לפלסטינים".

בהמשך דבריו התייחס פרופ' ריינהרץ לתוכנו של 'דו"ח גולדסטון':

"פרטי הסכסוך בעזה הובילו למסקנות שונות באופן דרמטי לגבי הבסיס החוקי
והמוסרי של פעולות ישראל. הועדה בראשות השופט גולדסטון הסיקה על בסיס
חקירותיה, כי ישראל נקטה במדיניות מכוונת של ענישה קולקטיבית של תושבי עזה, ובכך ביצעה מעשים שיש לסווגם כפשעי מלחמה".

לאחר מכן התייחס לכך שגולדסטון מתארח באוניברסיטת ברנדייס יום לאחר
שמועצת האו"ם החליטה לאמץ את הדו"ח. בנוגע לכך אמר פרופ' ריינהרץ:

"התזמון שלנו הוא לגמרי מושלם".

כמו כן אמר: "נכנסנו לעידן חדש של לוחמה. כיצד אנו עוסקים במצבים כאלה בצורה יעילה ומוסרית, עם פגיעה מינימלית בחפים מפשע של היריב תוך שמירה על עצמנו. זהו אחד הנושאים הבולטים והמורכבים של ימינו".

ה.תרומות לקרן החדשה לישראל

בין השנים 2015-2013 ,תרם מורטון מנדל לקרן החדשה סכום כולל של $500,375

ו.מכון מנדל פועל בצה"ל ללא מכרז, ותורם את רוב עלות פעילותו:

תכניות מנדל הפועלות בצה"ל, לגביהן נכתב לעיל, פועלות בהתקשרות בין קרן מנדל למשרד הביטחון אשר קיימת ללא כל מכרז. יש לציין כי את מרבית עלות ההכשרה "תורם" המכון לצה"ל ללא תשלום כ- 800.000 ₪ מתוך 1.000.000 ₪. כאמור, בשנתיים האחרונות הרחיב הארגון את פעילותו בצה"ל במסגרת המכרז, וקיבל תוספת תקציבית להפעלת הכשרות לחניכי המכללה לפיקוד טקטי - מלט"ק.
עלות תרומת המכון להפעלת התכנית כולל הרחבתה הינה כ-2.2 מיליון ₪ בשנה.

ז.מרצים וחברי סגל מנדל

פרופ' חיים עומר

מרצה מטעם מכון מנדל במסגרת תכנית המנהיגות לחניכי המלט"ק. במסגרת תוכנית המנהיגות של מכון מנדל, העביר פרופ' עומר הרצאה לחניכי
המלט"ק, תחת הכותרת "הסמכות החדשה". פרופ' עומר הינו פסיכולוג קליני, מפתח גישת ה"סמכות החדשה" בתחום ההורות, מומחה בנושא 'ההתנגדות הלא אלימה"'. הגה ופיתח את שיטת ה"מאבק הבונה". השיטה אומצה ע"י הקרן
החדשה לישראל והיוותה התשתית לגישה הפסיכולוגית שנקטו צה"ל והמשטרה במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות. גם לאחר תכנית ההתנתקות הירבה פרופ' עומר להשתתף בכנסים של הקרן החדשה ולא מן הנמנע כי גם כיום נמצא בקשר עם הקרן לישראל.

השיטה יושמה ע"י פרופ' עומר בתכנית ההתנתקות במימון הקרן החדשה לישראל, והיא הבסיס לתפקוד "הרובוטי" של החיילים מבצעי הגירוש. בהמשך, מיישמת הקרן החדשה את התפיסה במסגרת ייעוץ לארגוני שמאל קיצוניים בהובלת מאבקים לשינוי תודעה ציבורית בישראל.

פרופ' משה הלברטל

מעביר הרצאות לקציני צה"ל, חבר סגל מכון מנדל, חבר הנהלת "האגודה לזכויות האזרח" ומקורב לרמטכ"ל.

אבי כצמן

חבר סגל מכון מנדל למנהיגות ויועץ בהנהלת קרן מנדל-ישראל, בכיר במכון ובקרן מנדל. על פי התבטאויותיו במהלך השנים, מחזיק בתפיסות שמאל קיצוני. כצמן רואה בניצחון במלחמת ששת הימים "טעות מביכה" ו"תקלה חמורה" שהביאה על מדינת ישראל את "קללת השטחים הכבושים". בעבר הוזמן לנאום בכנס של "שוברים שתיקה", וכן היה חבר הנהלה בעמותת השמאל "קשב" יחד
עם דוד גרוסמן, פרנסיס רדאי, וכן חגית עופרן וגליה גולן החברות ב"שלום עכשיו".

פרופ' יהודה ריינהרץ – נשיא קרן מנדל הנוכחי, נשא דברים בכנס הסיום של בוגרי מנדל לשנת 2016

מדברים אחרים שאמר פרופ' ריינהרץ עולה כי הערכים בהם עוסקים במנדל הינם ערכים גלובליים, ללא אזכור של תכנים המחזקים את הפן הלאומי:

ח. מרכז מנדל למנהיגות בנגב

במרכז מנדל למנהיגות בנגב מתרכזת פעילותה של קרן מנדל בדרום הארץ. המרכז ממוקם בעיר באר-שבע, ופועלות בו תוכניות מנהיגות המיועדות לתושבי איזור הנגב, יהודים ובדואים כאחד. בחינה של הנעשה במרכז מנדל למנהיגות בנגב עשויה לשפוך מעט אור על קשריה של קרן מנדל עם הקרן החדשה לישראל, ועל עמדותיה הפוליטיות של הקרן.

סגל

מקימת המרכז היא ד"ר ורדה שיפר, אשר בהמשך דרכה במנדל מונתה להיות נשיאת הקרן. חברה במועצה הבין-לאומית של "הקרן החדשה לישראל", בעבר חברת הנהלה ויו"ר של ועדת המענקים של "הקרן החדשה לישראל".

בסגל המרכז ניתן למצוא את ד"ר ספא אבו-רביעה, אשר עשתה דוקטורט על "השפעת הנכבה על נשים בדואיות בנגב".

עבודה הדוקה עם שתי"ל, הזרוע הביצועית של הקרן החדשה לישראל

בערב פרידה ממנהל המרכז בין השנים 2013-2009, ינקל'ה שטיינברג, הודה לו מנהל שתי"ל בדרום: על שהפך את המרכז לבית עבור שתי"ל ועבור החברה הערבית - הבדואית בנגב". דוגמה לדבר ניתן לראות בהתקיימות "שולחן עגול" בהשתתפות שתי"ל במרכז מנדל למנהיגות בנגב.

כמו כן, המרכז פועל עם שתי"ל והאיחוד האירופי במסגרת פרוייקט "כלכלה מקומית מקיימת - "כמ"מ - שהינו פרוייקט אשר הוקם בשנת 2012 בהובלת שתי"ל ובמימון האיחוד האירופי.

קבוצת המחקר של כמ"מ הוקמה בשיתוף מרכז מנדל לנהיגות בנגב ומנוהלת על-ידי אסף רז משתי"ל וד"ר יצחק (קיקי) אהרונוביץ' ממרכז מנדל למנהיגות בנגב
הקבוצה מונה חוקרים מארבעה מקומות: הנגב, הרשות הפלסטינית, איטליה ופורטוגל.

כחלק מפעילותה בנגב תרמה בעבר קרן מנדל ל"מכון הנגב לאסטרטגיות שלום ופיתוח" שהינו ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי שפעילותו מתמקדת בתהליכי פיתוח קהילתי בקרב הערבים הבדואים תושבי הנגב. בארגון "פועלים ליצירת שותפות אמת בין האוכלוסיה הערבית לאוכלוסיה היהודית.

בועד המנהל של הארגון חברה ויוויאן סילבר, שהיתה מנכ"לית הארגון עד שנת 2014 וממייסדיו, החברה בארגון השמאל הקיצוני "נשים עושות שלום".

http://a7.org/?file=20180710133157....










ליה 23.07.1810:42
14. ''נירנברג כבר כאן'': השמאל הרדיקלי מסית נגד הממשלה (בהפגנה נגד חוק הפונדקאות) בתגובה להודעה מספר 0
מפגין למען 'חוק הפונדקאות' הניף הערב בכיכר רבין שלט המשווה בין חוקי הכנסת לחוקי נירנברג. על השלט צויר בנוסף איור המשלב בין מגן דוד לצלב קרס

שערורייה בכיכר רבין: מפגין הניף אתמול (ראשון) שלט המשווה בין חוקי הכנסת לחוקי נירנברג במסגרת המחאה נגד חוק הפונדקאות. בנוסף, צויר על השלט איור המשלב בין מגן דוד לצלב קרס.



צילום: מתוך חשבון הטוויטר של יערה זרד

הכנסת אישרה את 'חוק הפונדקאות' המתוקן בשבוע שעבר ללא התייחסות לזוגות חד-מיניים ואבות יחידניים, ובשל כך הקהילה הגאה קיימה יום מחאה נגד אי השוויון והאפליה לטענתם.

במסגרת המחאה שבתו עובדים המשתייכים לקהילה, ועשרות מקומות וחברות גדולות במשק הודיעו על תמיכה בשביתה.

בתל-אביב חסמו מפגינים את היציאה לנתיבי איילון דרומה, וגרמו לעומס תנועה כבד במקום.

גם בירושלים שובשה התנועה באזור כיכר פריז ואחד המפגינים עוכב לחקירה

https://www.20il.co.il/%D7%A0%D7%99...

ליה 05.07.1914:13
15. כבר שנים שמתנהל בעולם קמפיין איטי, שקט, שמנסה להפוך את ישראל ליורשת של המשטר הנאצי בתגובה להודעה מספר 0
פרויקט הנאציפיקציה / בן דרור ימיני

"הקמפיין להפיכת ישראל למדינת נאצית עובר גם דרך האוניברסיטאות בישראל ומגיע לקריקטורה בנוסח ה"דר שטירמר" בעיתון בריטי מכובד * "הארץ" תורם את חלקו בעלילה על "עיקור האתיופיות", שבמהירות שיא הפכה לתעמולה נאצית * כך מגויסת גם העלייה האתיופית לתעשיית השקרים והנאציפיקציה"

"כבר שנים שמתנהל בעולם קמפיין איטי, שקט, שמנסה להפוך את ישראל ליורשת של המשטר הנאצי והאידיאולוגיה הנאצית.

לפי הקמפיין, לידתה של ישראל בחטא וכל קיומה הוא פשע נגד האנושות.

לקמפיין הזה שותפים זרמים שונים. ימין קיצוני, מכחישי שואה, שמאל קיצוני. השבוע הגיע הקמפיין הזה לאחד מהישגיו האדירים.

לא עוד שוליים, אלא מרכז הבמה.

העיתון "סנדיי טיימס" פרסם קריקטורה אנטישמית שבה נראה בנימין נתניהו בונה חומה באמצעות דמם וגופותיהם של פלסטינים. הקריקטורה זכתה להרבה תגובות זעם. גם בבריטניה. מדובר בעיתון רציני. לא עיתון שמצטיין בקו אנטי-ישראלי. זה קרה בדיוק ביום השואה הבינלאומי. זה היה עוד ציון דרך במסע ארוך. ימים בודדים לפני כן, חבר פרלמנט מהמפלגה הליברלית, דייוויד וורד, טען ש"היהודים עושים לפלסטינים מה שהנאצים עשו להם". מתברר שאין צורך להיות מה"פמילייה" המיוזעת והצווחנית של בית"ר ירושלים כדי לחשוף גזענות. הרי גזענות, כבר למדנו, מסתדרת מצוין גם עם חליפות ועניבות, במינכן כמו בלונדון.

אין שום צורך להרחיק ללונדון כדי לגלות את פרוייקט הנאציפיקציה. רק לאחרונה חשף "אקדמיה מוניטור" עוד אירוע של נאציפיקציה בישראל: אריאלה אזולאי פרסמה תמונה של פלסטינים שעטו על עצמם בגדי אסירים, כשהם נעצרים על ידי חיילי צה"ל. אזולאי הוסיפה כיתוב לתמונה, שבו היא משווה בין התנהגות חיילי צה"ל לבין הנאצים. פרופסור ריצ'רד לנדס הגדיר את המניפולציות הפלסטיניות לנוכח מצלמות התקשורת כ"פליווד" (הוליווד מתוצרת התעמולה הפלסטינית). הפעם יש להם גם את הכיתוב של אזולאי.

אזולאי היא גם מרצה בבר-אילן וגם חברה בצוות של מרכז מינרבה באוניברסיטת תל-אביב, שבראשו עומד עדי אופיר. כמעט כל חברי הצוות שייכים לקצה הרדיקלי של המפה הפוליטית. המכנה המשותף של אופיר, אזולאי וחברי האסכולה שלהם הוא שלילה מוחלטת לזכות קיומה של מדינה יהודית, תוך השוואות בינה לבין הנאצים. וכפי שכבר ציין פרופסור אלחנן יקירה ("פוסט ציונות פוסט שואה") יש דמיון מדהים בין הרטוריקה הזו לבין זו של מכחישי שואה.

אנטישמיות?

האם נאציפיקציה היא אנטישמיות?

ובכן, האיחוד האירופי פרסם מסמך להגדרת תופעת האנטישמיות. תחת הכותרת של "דוגמאות לדרכים שבהן אנטישמיות יכולה לבוא לידי ביטוי" מופיעה הדוגמה של "השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים". זו הגדרה מדויקת. משום שהטענה שהיהודים נוהגים כנאצים שווה לטענה שהיהודים משתמשים בדם של נוצרים.

נאציפיקציה ואנטישמיות מבוססות על אותה תבנית: הפצת שקרים שאין להם שום אחיזה במציאות. היהודים לא הפיצו מחלות ולא השתמשו בדם של ילדים נוצרים ולא היוו איום על האנושות, בדיוק כשם שהישראלים של היום אינם עוסקים בהשמדה או בביצוע ללא הפסקה של פשעי מלחמה.

מותר לבקר את ישראל. היא גם עושה טעויות. אבל לאף אחד אין פטור מעובדות ומפרופורציות.

באופן יחסי ומוחלט, ישראל פוגעת באויבים שלה פחות מכל מדינה אחרת שמצויה בעימות. זה לא מעניין את האנטישמים, הישנים והחדשים. הם שקועים, היום כמו אז, בשיח של שנאה, שקרים והסתה. האנטישמים החדשים מתיימרים לדבר בשם שיח הזכויות. אין שקר גדול מזה. הם עסוקים בשלילת זכויות. פעם זו הייתה שלילת זכות היהודים כפרטים. היום זו שלילת זכות היהודים להגדרה עצמית.

שתיקת הכבשים והמדינה

ראשי האוניברסיטאות מתקשים להבדיל בין חופש ביטוי אקדמי, שצריך לשמור עליו, לבין מתן לגיטימיות ובמה מכובדת לאנטישמיות ולנאציפיקציה. במקום להתמודד, הם חוזרים על הטענה הפבלובית של "חופש הביטוי האקדמי".

איזה חופש יכול להתקיים במקום כמו מרכז מינרבה, כאשר בחסותו פועל צוות בראשות אופיר, שמורכב רק, או בעיקר, מתאומיו הפוליטיים של אופיר. הרי מדובר ב"אוטיזם אינטלקטואלי", כהגדרתו של פרופסור יקירה.

ועל איזה חופש בדיוק מדובר, כאשר לפי הגדרת האיחוד האירופי, העמדות המובעות על ידי אנשי צוות הן אנטישמיות לכל דבר ועניין. גם הטענה שמדובר ב"זרם קיקיוני" ראויה לעיון חוזר. אולי זה היה פעם. ייתכן שגם ראשי האוניברסיטאות חשבו כך. אבל מתחת לאף שלהם צומחת אליטה אינטלקטואלית שאיננה "ביקורתית" ולא "אקדמית", אלא בולשביקית ופוליטרוקית, שחותרת תחת זכות קיומה של מדינת ישראל במגוון שיטות. גם באמצעות נאציפיקציה. כל ניסיון להצביע על התופעה ולהפריך את השקרים נתקל בתגובה קבועה: "מקרתיזם".

נחזור לבריטניה. המפלגה הליברלית התנערה מוורד. רופרט מרדוק גינה את הפרסום האנטישמי בעיתונו. עורכי העיתון נפגשו עם משלחת של יהודי בריטניה, אבל כמו הקריקטוריסט עצמו, הם התנצלו על העיתוי. קצת פחות על עלילת הדם. ישראל הרשמית העבירה, כמתבקש, מחאה לנוכח האנטישמיות מתוצרת לונדון.

הגינויים הרפויים אינם יכולים להסתיר את העובדה שאזולאי ואופיר וחברי פרוייקט הנאצי פיקציה מצליחים. עלילות הדם שלהם מתפשטות. זה יפה שישראל הרשמית הגישה מחאה. השאלה היא רק, מדוע יש שיתוק שלטוני לנוכח אותן תופעות בדיוק, בתוך האקדמיה בישראל? ומדוע רבים מאנשי האקדמיה, שמודעים למה שקורה לידם, לוקים בשתיקת הכבשים?

זה לא ברור מי יהיה שר החינוך בממשלה הבאה. צריך רק שיהיה לו אומץ, וצריך הרבה אומץ, כדי להתמודד עם התופעה.

כך רוקחים עלילה

לפני שבועות אחדים פורסם ב"ואקום", תוכנית של גל גבאי בטלוויזיה החינוכית, תחקיר שכלל האשמות חמורות נגד הממסד. עולות ממוצא אתיופי התלוננו שעוד באתיופיה כפו עליהן לקחת זריקות למניעת הריון, "דפו-פראוורה", וגם איימו עליהן שהן לא יורשו לעלות לישראל ללא לקיחת הזריקה. זה לא סיפור חדש. הראשון שפרסם את העניין בכתבה רחבה היה העיתונאי דני אדינו אבבה מ"ידיעות אחרונות", ב-6.1.2008. פרסום נוסף, של רות סיני, היה ב"מעריב" במאי 2010, שדיווחה על מתן הזריקה לעולות מאתיופיה בישראל. הזריקה, יש לציין, היא תחליף לגלולות, והשימוש בה רחב יותר במקומות ובתרבויות שבהם נטילת גלולה מדי יום ביומו היא בלתי מעשית. גם בארה"ב היה שימוש מוכוון נרחב בזריקה, בעיקר בקרב אפרו-אמריקניות. השימוש בזריקה שנוי במחלוקת משום שיש לה תופעות לוואי. גם לגלולות יש תופעות לוואי, ובכל מקרה, אין שום מניעה רפואית לשימוש בזריקה.

בעקבות התחקיר ב"ואקום" פורסמה ידיעה נרחבת בעיתון "הארץ", תוך העלאת הטענה שמדובר ב"מנגנון שיטתי", ותוך בדיית הטענה שמדובר בעיקור כפוי. משרד הבריאות, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט, שמטפל במועמדים לעלייה במחנות באתיופיה, הכחישו את הטענות בכל מכל. כך שאין ויכוח על עצם השימוש בזריקה. יש ויכוח על שאלת הכפייה.

החשיפה של הסיפור, החל מאבבה שהיה הראשון, וכלה בגבאי שהעניקה לנשים זמן מסך, הייתה ראויה. הבעיה, כמו תמיד, היא "הארץ", שפרסם שקר ועוד שקר. ראשית, הוא יצר את הרושם שהמדינה מודה בכך שהזריקה ניתנה בכפייה או בלחץ. זה לא היה ולא נברא. והשקר הנוסף היה בהוספת הטענה על "עיקור" כדי ללבות את הפרשה. שוב, לא היה ולא נברא. בעניין טענת העיקור, העיתון חזר בו, ושינה את הכותרת באופן חלקי. זה לא עזר. הסיפור התפשט כמו אש בשדה קוצים. לא רק בתקשורת העולמית, אלא גם בעיתון "הארץ" עצמו, שפרסם מאמר, שעוד נחזור אליו, שחזר על טענת העיקור.

מדוע העידו נשים על כך שלמעשה התנו את העלייה שלהן לישראל בקבלת הזריקה? ובכן, תחקיר של האתר "the elder of ziyon" העלה את ההשערה שמדובר ברצונן של הנשים להסתיר מהבעלים את הסכמתן לקבל את זריקת המניעה. עברו שעות אחדות, ומתברר שמה שהוצג כהשערה מופיע במחקר שפורסם כבר ב-2005, בעניין שימוש באמצעי מניעה. נשים, כך המחקר, "פונות לשיטות מניעה שמתאימות להסתרת השימוש". הנה לנו מחקר שמעניק הסבר קצת יותר טוב לסיפור כולו. קצת אי-הבנה ובעיות בתקשורת. קצת שימוש בזריקה שהשימוש בה מקובל באותה סביבה, וגם טעויות שנעשו בעצם המשך מתן התרופה בישראל, גם אם ללא כפייה.

שקר כפול ומכופל

מייד לאחר פרסום הידיעה ב"הארץ" הופיע גם מאמר דעה של אפרת ירדאי, לשעבר דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. היא גם חזרה שם על עלילת העיקור, והוסיפה טענות נגד המדינה שבעצם לא רוצה את העלייה הזאת: "במדינת המקלט ליהודים, החליטו ... שהם לא מספיק יהודים - כי מי שמע על יהודים כל כך שחורים? במחנות המעבר היום עוברים העולים לעתיד מסכת ביורוקרטית מבעיתה, אשר מטילה עליהם את חובת ההוכחה שהם ראויים להגיע מדינת ישראל". נשמע מפחיד.

האם זו האמת? ובכן, לאחר העלאת יהודי אתיופיה, שקרויים לפעמים "ביתא ישראל", החל ויכוח נוקב בנוגע להעלאתם של בני הפלשמורה. הטענות היו שהקשר של הגלים החדשים ליהדות או למוצא יהודי בכלל שואף לאפס. אם תמשיכו כך, אמר שר אתיופי, יש לפחות מיליון מועמדים. כמובן שהיו כאלה שנפלו בין הכיסאות. יהודים לכל דבר ועניין שבשלבים ראשונים לא היה ברור אם הם זכאי עלייה.

ירדאי מאשימה את הממסד הישראלי שהתנכל להם, משום ש"הם לא מספיק יהודים". הממסד? ובכן, ירדאי יודעת כמה עובדות בסיסיות. היא הייתה פעילה מרכזית. דוברת האגודה למען יהודי אתיופיה. ולמרות זאת היא מפרסמת שקר בוטה.
ובכן, המתנגדים הבוטים ביותר להעלאת בני הפלשמורה הם בני הקהילה היהודית מאתיופיה. אחד מהם היה, למשל, חה"כ שלמה מולא. בהמשך הוא שינה את דעתו.

נמשיך. ארבעה פעילים בולטים מבני הקהילה הלכו למבקר המדינה כדי להבהיר לו שהמשך העלאת הלא-יהודים מאתיופיה הוא מחדל בקנה מידה היסטורי. אחד מהם מוכר לאפרת. מאוד מוכר. מדובר באבא שלה, אברהם ירדאי. ויש עוד. פעילה נוספת שהייתה באותה פגישה היא זיוה מקונן-דגו, שהפכה למנכ"ל אותה אגודה שאפרת הייתה הדוברת שלה.

ירדאי יודעת גם שבמקומות רבים יש מתיחות בין הוותיקים לבין החדשים. והיא יודעת שככל שמדובר בתופעות של גזענות, הן רווחות לצערנו גם בתוך הקהילה האתיופית, גם כלפי ה"ברייה" (שהיו כמו משרתים, ויש אומרים עבדים, של הקהילה הוותיקה עוד באתיופיה), וגם כלפי גלי העלייה החדשים. אז מה בדיוק קרה לאפרת ירדאי? מדוע היא מפרסמת שקר כל כך בוטה, שזוכה לתהודה עולמית? האם זו ההשפעה ההולכת וגוברת של "שיח הזכויות", שאין לו שום עניין בזכויות אלא רק בהפצת עלילות?

דעתם של בני הקהילה, ובכלל זה של אבא שלה ושל מנכ"ל האגודה - לא התקבלה. המדינה החליטה על המשך העלאת הפלשמורה. אבל כמה קל להאשים את המדינה. לשקר הזה, הכפול והמכופל, יש תמיד הרבה קונים.

* * *

למען הסר ספקות, מרגע שבני הפלשמורה הגיעו לארץ - הם זכאים למלוא הסיוע ולשוויון, למרות היחס הצונן מצד הקהילה הוותיקה יותר. אבל את השקרים והעלילות מתוצרת "הארץ" ואפרת ירדאי - צריך להציג ולהפריך.

פשע מתוצרת "הארץ"

השקרים השגרתיים עוברים שדרוג. וכך זה עובד. כותרת המאמר של ירדאי ב"הארץ" הייתה "זריקה שחורה". במעבר לאנגלית הפכה הכותרת ל"An inconveivable crime" ("פשע לא יאומן". הטעות במקור, צריך להיות An inconceivable crime). משם הדרך כבר הייתה קצרה לתקשורת העולמית. שוב ישראל. שוב שחורים שישראל הגזענית מבצעת בהם פשעים. וכך, מה"לוס אנג'לס טיימס" עד ה"הפטינגטון פוסט", מאות עיתונים ואתרי אינטרנט קפצו על המציאה.

יהודי אתיופיה נאבקו כדי לעלות לישראל. העלייה שלהם הייתה פרק מפואר. גם מצד העולים. גם מצד המדינה. הקליטה בארץ לא הייתה קלה. היו גם טעויות, במהלך ההעלאה ובמהלך הקליטה. יש טעויות שנמשכות. אבל היה רצון טוב. היה מאמץ.

אין עוד עלייה שקיבלה סיוע לנפש ולמשפחה, מתקציב המדינה, כמו העלייה מאתיופיה.

אבל מי זקוק לעובדות כשנמצאים באווירה או במימון של גופים עוינים ואנטי-ציונים. המציאות נהפכת. ישראל שהעלתה את יהודי אתיופיה, בהחלטה מודעת, הופכת למדינה גזענית. ולא סתם. אתר נאצי פרסם ידיעה תחת הכותרת "ישראל הנאצית מעקרת נשים אתיופיות בכפייה". אם יש "פשע לא יאומן" מתוצרת "הארץ", במערכה הראשונה, זה ברור שישראל תהפוך לנאצית במערכה השלישית. זה רק עניין של זמן עד שזה יהפוך למאמר מערכת או קריקטורה ב"סנדיי טיימס" או ב"ניו-יורק טיימס".

אמרנו כבר שהנאציפיקציה מנצחת. צריך לומר זאת שוב.

תוספת ועדכון

לאחר פרסום הדברים בנוגע לעלילת העיקור שפורסמה ב"הארץ" הגיעו אליי תגובות שמעידות על כך שהסיפור הולך ומתפשט בתקשורת העולמית המיינסטרימית. לצערי, אין לי עדיין תרגום לאנגלית של המאמר הנוכחי. מצד שני, יש הפרכות לא רעות בלינקים שהפניתי אליהם. וגם ארגון קמרה עשה עבודה מצוינת, כמו תמיד, לצורך הפרכת העלילה. מי שרוצה לסייע במלאכת ההפרכה - מוזמן להשתמש גם בחומרים שכבר מופיעים באנגלית.
שרק לא נאמר לעצמנו שלשקר אין רגליים. יש לו. הרבה רגליים.

https://www.makorrishon.co.il/nrg/a...


העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
מזג אשכול
מזג עם פוסט מספר:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג