להורדת אפליקציה:
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום גילוי מסמכים אשכול 27889

ליה 10.06.1808:07

על מי מגן צבא ההגנה לישראל? אשכול 2

ערכתי לאחרונה בתאריך 10.06.18 בשעה 08:41 בברכה, ליה

את השאלה על מי מגן צבא ההגנה לישראל בדורנו חובה לשאול נוכח מעשי צבא זה, המוכיחים בשנים האחרונות שהצבא הזה אינו רואה את מטרת קיומו כ"הגנה על ישראל והעם היהודי" אלא יותר כצבא נייטרלי שמשימתו להשתתף בשפיטת ישראל ויהודיה ולהחליט בעצמו וללא רשות חוקית כלשהי, מי צודק בכל שדה קרב מול העם היהודי - היהודים או הערבים ולפעול על פי החלטת הדרג המחליט שלו, שמתואם עם בג"צ וכבר מזמן לא עם דרישות הבטחון של מדינת ישראל.

דבר זה הוא חריגה חמורה מתפקיד הצבא ומייצר תחושה לאומית בקרב הציבור היהודי הלאומי הרחב בישראל, שכל פעולות הדרג הבכיר בצבא ובכל שדרת צמרת מערכות הבטחון של ישראל, אינן נטועות עוד בתחושת צידקת עמנו היהודי וצבאנו היהודי וכי הדרג הזה מייצג בחשיבתו ובמעשיו גורמים עוינים כמו אירגוני הקרן לישראל חדשה במימון זר ואנטישמי כ"שוברים שתיקה" ו"בצלם" ודומיהם - במקום את העם היהודי.

החשיבה המסוכנת לעמנו ולמדינת ישראל היהודית, המתבצרת כנגדנו במערכת הבטחון שלנו, הולכת ונחשפת עוד ועוד ומתגלה כגורם מרכזי בהחמרת המצב הבטחוני שלנו, כתוצאה מאוזלת יד וקשירת ידי חיילינו ופעולות המדינה היהודית אל מול האויב הערבי, בשטחה ומחוצה לו וכל זאת באשמת בג"צ וצמרת הבטחון של ישראל, שהפכו לשני מוסדות המאיישים בדיוק את אותו סוג של אנשים ועמדות פוליטיות, השואפות להחליש את ישראל ולאנוס אותה להתקפל אל מול האויבים הערבים.

לצמרות מוסדותינו הזדחלו גורמים אלה והשתלטו עליהם בעורמה בשלושת העשורים האחרונים ורק עכשיו מתגלה גודל השבר החמור הזה.

האנטישמיות המשתוללת ומתגברת בעולם אינה מיוצרת ע"י אויבינו. ממש לא. היא מיוצרת פה בישראל - ע"י משתתפי אירגוני הקרן הזרה והחתרנית וע"י פושטי מדי מערכת הבטחון שלנו, היושבים אחד אחרי השני ומשתלחים במדינה, בנבחרי הציבור, במטרות העם היהודי, ביהדות, בדת ובכל מה שמבצר את בטחון ישראל ומבטיח לנו עתיד בטוח. תוך השתלחותם הבזויה הם גם מגלים את כל סודותינו וחושפים שיקולים והחלטות סודיות שלנו בפני אויבינו.

והם פושטים את מדי הצבא והבטחון שלנו ויושבים מיד להתראיין אצל הגננת המניפולטיבית, הנמוכה והמרושעת - אילנה דיין - כשעיניהם תלויות בה כעיני עגל של ילדים קטנים והקצף על שיפתותיהם, בעודם משתלחים ומשמיצים את המדינה ואת פעולותיה השונות, חושפים ברבים וללא בושה את מבושיהם לעיני כל ויוצאים קטנים, עלובים, אפסיים, ממש טיפשים, עד שכל אחד בציבור, למראה הזוועה, שואל את עצמו האם באמת אנשים אלה היו ממונים על בטחוננו?! זה הרי לא יאומן.

תופעה מאוסה וחולנית.

ומכאן מובן מדוע בטחוננו הבינלאומי הולך ומתערער לנוכח מעשיהם השפלים המעידים על עליבותם.

שכן ברור לכל מי שעיניו בראשו, חוץ מלהם עצמם כנראה, שכל מילה שלהם ושל אירגוני הקרן לישראל חדשה במימון זר ואנטישמי, משמשת נשק יום הדין לגויי כל העולם, שמצטטים אותה והופכים אותה לחרב מלובנת, אותה הם תוקעים במעי המדינה היהודית ומסובבים ללא הפסקה.

הבוגדים מבפנים מצליחים לייצר אווירה בינלאומית שתוביל להחרבת המדינה, כי הדרך ממעשיהם אל הדה-לגיטימציה של קיומנו כאן קצרה, קצרה מאד.

ישראל כמדינה מתחילה להיות במצב של העם היהודי לפני השואה.

היתה לגיטימציה להגיד על היהודים הכל, להאשים אותם בשקרים ולא לשלם על כך דבר ולבסוף לשחוט אותם ולהרגיש שזה בסדר גמור וזה מעשה צודק, נוכח שיפלות ורשעות היהודים.

כך בדיוק מתפתחת בעולם התחושה הבינלאומית, שמותר להאשים את מדינת ישראל בכל מה שרוצים, כי הרי צמרת הבטחון שלה עצמה מאשימה את המדינה בכל מה שהגויים מצטטים והרי אין יותר צודק מלהתנפל ולהחרים ולהחריב אותה.

המצב של ישראל מסוכן ביותר.

הלגיטימציה שלה אבדה.

הזכות שלה להתגונן אבדה.

אם לא יחוסל בג"צ במתכונתו הנוכחית, ההרסנית והמסוכנת לבטחון המדינה ואם לא יושם רסן לפיות משתחררי מערכת הבטחון שלנו, ואם לא יושם קץ לזרימת המימון הזר, הפושע והאנטישמי מיידית ואם לא תסולק מישראל הקרן לישראל חדשה - הקרן הזרה הזו, העוסקת בחתרנות חמורה ועמוקה ואף מצליחה מעל המשוער בכך - העתיד אבוד.

גדלים כאן דורות של יהודים שונאי ישראל המחונכים על בירכי הקרן הזו ומטרותיה.

גדלים כאן דורות ששמו להם למטרה להחריב את המדינה.

גדלים כאן דורות של שונאי ישראל, שונאי התנ"ך, שונאי הדת, שונאי הצבא, שונאי העם היהודי, שונאי יהדות.

מוסדות המדינה מוצפים באנשים שעוסקים בהחרבת המדינה היהודית.

כל עוד בג"צ משמש מגן לפעילות המחרידה הזו, אי אפשר להתחיל לפעול נגדה ולנקות את האורוות במלוא מובן המילה.

צבא ההגנה לישראל כבר לא מגן על ישראל.

צבא ההגנה לישראל מגן על מטרות הקרן לישראל חדשה ונתון למרות בג"צ מסוכן, המסכן את עתיד המדינה והעם בישראל!!!

בכך יעסוק האשכול.

***

זהו אשכול מספר 2 תחת הכותרת "על מי מגן צבא ההגנה לישראל"

כשפתחתי את האשכול הראשון זה היה מתוך זעזוע עמוק וצרימה חמורה שחשתי כשהתגלו מעשי הצבא בימינו.

זה היה לפני מספר שנים לא קטן.

החשיפות הלכו והתרבו על הנעשה בצבא, במערכת הבטחון, במערכת האכיפה ובבג"צ והיום מתגלה לכולם השבר שנגרם למדינה ולזכות קיומה וללגיטימציה שלה בעולם ממעשי האנשים האלה, שמאיישים את צמרות מוסדות אלה.

מוסדות אלה הפכו לחרב המתהפכת כנגד העם בישראל וכנגד המדינה היהודית, בעודם נהנים ממתרס הגנה שנקרא בג"צ.

לא עזרו מחאות הציבור ומנהיגיו כנגד פסיקות בג"צ מחליאות, שיוצרו ע"י כנופיית בג"צ, שבחרה את עצמה בעצמה ומנהלת את המדינה כאילו אין לנו נבחרי ציבור וממשלה נבחרת, כאילו אין לנו כנסת שתפקידה לחוקק את הנדרש במדינה לצורך הגנתה מהאויב הערבי ומהסתננות פושעת מאפריקה (רק לפושע אפריקני יכולים להיות 5000 דולר לצורך פלישה למדינה לא לו בניגוד לחוק).

כנופיה שהחליטה למנוע מהממשלות בישראל לסלק מפה פולשים אלה מאפריקה, שיש להם מדינות ענקיות משל עצמם וחובתם להילחם שם במה שלא מוצא חן בעיניהם ולא לפלוש למדינות אחרות.

כנופיה ששמה רגל גסה לממשלות שחוקקו חוק הגנת המדינה מפני הסתננות ופשוט ביטלו אותו ברוב חוצפתם ויהירותם שאין לה גבול שלוש פעמים בהפרשי שנים רבות עד לפרסום הפסקים הללו, כדי בכוונה רעה ומרושעת, לאפשר לפולשים להתרבות ולהשתרש פה וללדת עוד ועוד דורות של פולשים, דווקא בישראל הפצפונת, תוך שהם משאירים את המדינה ללא שום אמצעי הגנה מפני התופעה הפושעת הזו, כי כפי הנראה זה רצון בג"צ, שהמדינה תבוטל ותחוסל באופן טבעי כזה, באמצעות הצפתה בפולשים מוסלמים ונוצרים, שיש להם מדינות משל עצמם, כדי שייווצר מצב בו לעם היהודי - שאין לו ארץ אחרת - לא תהיה מדינה.

אלה נראה התקוות האפלות של מעשי בג"צ, שכן אחרת לא ניתן להסביר פסיקות וביטולי חוקים מהסוג שאנחנו חווים כבר עשורים רבים מבלי שלנבחרינו יש יכולת להתגונן ממעשי ההרס והחורבן האלה.

הטענה השיקרית של בג"צ ושל עדר מאמיניו האדוקים, שהמסתננים האלה באים לישראל כדי לקבל פה הגנה מפני סכנות במדינתם מבוססת הרי על השקר הגדול ביותר שיכול להיות.

ישראל היא המדינה המאויימת בתבל.

אף אחד לא בורח מסכנה אל סכנה גדולה יותר.

ישראל היא בסך הכל מכרה זהב לנוכלים האפריקנים האלה ובג"צ, הוא ולא אחר - כשכחלון הצבוע - מגן על אותו בג"צ ומעשיו - אשם בהפקרות המכוונת המיוצרת נגד המדינה היהודית וקיומה.

ישראל זקוקה לנס על מנת להינצל מגורל אפל שכבר אורב לפיתחה.

או להנהגה שתצליח לפרוץ את המצור הפנימי הזה לפני שיהיה מאוחר מדי.

על המחנה הלאומי בישראל להתאחד בבחירות ולאפשר למפלגת הימין הגדולה להיות גדולה באמת ולהילחם בהשמדת המדינה מבפנים!!!

הפיצול הפוליטי הימני הצדקני הוא הגורם לאי היכולת של מחנה הימין לפעול למיגור פעילות הבוגדים והבגידה מבפנים!

****

סימוכין:

יעלון תוקף: "'שוברים שתיקה' - בוגדים".

יעלון: שוברים שתיקה אוספים סודות מבצעיים – זו בגידה.

יעלון תקף את ארגון "שוברים שתיקה": "תופעה בלתי נסבלת".

יעלון: "שוברים שתיקה"- לא בצה"ל.

בדברים שכתב שר הביטחון בעמוד הפייסבוק שלו, הוא טען כי "מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל. זהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו". הוא הורה לאסור את כניסתם של חברי הארגון לכל פעילות של צה"ל. "שוברים שתיקה", כמו גם ארגונים נוספים כדוגמתו, הם "תופעה מקוממת ובלתי נסבלת".

"מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו".

"ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים".

שר הביטחון נגד ארגון השמאל: "הם מפיצים סודות מבצעיים, זה חמור".

המתקפה כנגד ארגון "שוברים שתיקה" נמשכת. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הגדיר את פעילות ארגון השמאל שוברים שתיקה שנחשפה לאחרונה בתקשורת כבגידה.

*

כך תומכת הקרן לישראל החדשה באנטישמיות

https://www.youtube.com/watch?v=-DQ...



*******

ד"ר גדי טאוב על הבעיות ביחס בין בג"צ לכנסת והממשלה

https://www.youtube.com/watch?time_...



*******

לעיון האשכול הראשון

על מי מגן צבא ההגנה לישראל:

https://rotter.net/forum/gil/20135....
ליה 10.06.1808:12
1. מחדירים לצה''ל אג'נדה בתגובה להודעה מספר 0
בארגון לביא מברכים על הקפאת ההתקשרות בין מכון מנדל למכללה לפיקוד טקטי שנחשפה בערוץ 7. "מברכים על שבירת המונופול של המכון בצבא"

ארגון לביא אשר חוקר את תוכניות מכון מנדל בצה"ל, מגיב היום (שישי) לחשיפת ערוץ 7 ולפיה בשיחה אישית בין מרצה ממנדל לקצין צעיר, הפציר בו המרצה לצאת מהארון ולהכריז על עצמו כהומוסקסואל.

"יש להסתכל על אירוע זה לא כאירוע בודד אלא על המגמה והאג'נדה שמנסים להחדיר לתוך צה"ל", אומרים בלביא. "תכניות מכון מנדל בצה"ל מתקיימות למעלה מעשור ללא מכרז, ובשנה האחרונה אף הורחבו התכניות, והמכון החל לשמש כגורם החינוכי הבלעדי של חניכי המכללה לפיקוד טקטי.

''ראשי המכון הצהירו לאחרונה על כך שהם מסייעים לקציני צה"ל בבניית תפיסת עולם, וכי הקצינים בוגרי תכניות המכון עתידים להיות סוכני חינוך עבור צה"ל ועבור החברה בישראל''.

בארגון לביא הוסיפו: ''מעמדו של מכון מנדל המזוהה עם תפיסות שמאל ולעתים אף תפיסות שמאל קיצוני כאוטוריטה החינוכית עבור קציני צה"ל פסול מכל וכל, ואנו מברכים על שבירת המונופול של מכון מנדל בצה"ל".

אתמול, נזכיר, דיווחנו כי קצין החינוך והנוער הראשי, תת-אלוף צביקה פייראיזן, החליט להקפיא את התוכנית שמפעיל מכון מנדל במכללה לפיקוד טקטי של צה"ל, בעקבות תקרית שנחשפה בערוץ 7.

לפני מספר חודשים, במהלך סיכום מערך חינוכי במכללה לפיקוד טקטי, התקיימו שיחות סיכום "אחד על אחד" בין מרצה ממכון מנדל שמוביל את המערך החינוכי לבין הקצינים - חניכי המכללה לפיקוד טקטי.

במהלך שיחה אישית בין המרצה לקצין הצעיר, הציע לו המרצה "לצאת מהארון" ולהכריז על עצמו כהומוסקסואל מוצהר. החייל המבוהל הבהיר שאין לו דבר וחצי דבר עם קהילת הלהט"ב והופתע מהצעתו החריגה של המרצה.

בהמשך דיווח הקצין למפקדיו על התקרית המביכה, ובצה''ל הוחלט להקפיא את התוכנית שמפעיל מכון מנדל במכללה לפיקוד טקטי.

המכללה לפיקוד טקטי (המלט"ק), נועדה להכשיר את הקצונה הצעירה בזרוע היבשה לביצוע תפקידי פיקוד במערך הטקטי. התוכנית של מכון מנדל במלט''ק הינה חלק מההכשרה של הקצונה הצעירה.

ממכון מנדל נמסר בתגובה כי "שאלות לגבי התוכנית יש להפנות לחיל החינוך והנוער".

תגובת דובר צה"ל: ''המקרה מוכר וטופל ע"י סגל המפקדים. עם קבלת תלונת החניך, הנושא טופל בציר הפיקודי שבסופו התקיימה שיחת יישור הדורים בין המנחה והחניך. כיום, תוכנית מנדל במלט"ק מוגדרת כתוכנית בהרצה, בקרוב תתקבל החלטה באשר להמשכה''.

https://www.inn.co.il/News/News.asp...

תגוביות:

1.צה"ל מאמץ את הדוגמה מהצבא האדום של הצמדת קומיסר לכל קצין והפקדת פוליטרוק על חינוך החיילים. רק אחרי שהוורמכט כמעט כבש את מוסקבה, האסימון נפל אצל סטאלין והוא ביטל את השיטה.


ליה 18.06.1808:46
2. בכירים בצה''ל הבהירו לדרג המדיני: אין הצדקה לפגוע ישירות במפריחי עפיפוני תבערה בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 18.06.18 בשעה 08:58 בברכה, ליה

גורמים בכירים במערכת הביטחון הבהירו היום (ראשון) לאנשי הדרג המדיני כי לעמדתם, הדרך להתמודד עם מפריחי עפיפוני ובלוני התבערה היא באמצעות תקיפת יעדים של חמאס, ולא על ידי פגיעה במפריחים עצמם.
אתמול פרצו יותר מ-15 שריפות בעוטף עזה בעקבות עפיפונים ובלוני תבערה שהופרחו מהרצועה וגרמו להצתה של יותר מאלף דונם. היום פרצו 17 שריפות בעוטף, ככל הנראה גם כן בעקבות הפרחת העפיפונים.

https://www.haaretz.co.il/news/poli...






****

ח''כ אמיר אוחנה: מידיעה, גורמים משפטיים מונעים מצה''ל להגיב בירי על מפריחי העפיפונים

עוד אמר שלקראת יום חמישי יהיה פתרון והתגובה תשתנה.

ערוץ 20



ליה 19.07.1816:26
3. ''הפיקוד העליון אחוז תבוסתנות. זה מרי לכל דבר ועניין'' / שפטל בתגובה להודעה מספר 0
כרמלה מנשה כתבלבת החצר של החוגים התבוסתניים במטכ"ל מקריאה הודעה שהיא מגורם בכיר בצבא, כלומר או מאלוף או מהרמטכ"ל שאומרים שלירות במחבלי האש זה לא מקצועי ולא מוסרי. בנוסף אומר אותו גורם עלום שהצבא דורש מהדרג המדיני החל מסיום מבצע "צוק איתן" להסדיר את החיים האזרחיים בעזה, לשבור את המצוקה והממשלה לא עושה כלום ולכן לא מוצדק בשום אופן לצאת למבצע צבאי בעזה. לא פחות ולא יותר.

צריך להגדיר את הדברים. הדבר הזה הוא מרי בדרג המדיני המופקד על הצבא. הצבא דורש צעדים מדיניים - להסדיר את המצוקה בעזה ואם לא - אז הצבא לא מוכן לצאת למלחמה. למה - כי אתם לא הסדרתם את המצוקה הכלכלית בעזה. זה מרי לכל דבר ועניין. זה דבר ראשון.

שנית. האמירה השיקרית שלירות במחבלי האש זה בניגוד לערכי צה"ל היא רמיה מובהקת מההתחלה עד הסוף. ערכי צה"ל הם בראש ובראשונה לבצע משימה בכל מחיר. זאת היתה פקודת הקרב לאוגדת הפלדה של טל במלחמת ששת הימים. זאת היתה פקודת הקרב של אריק שרון לאוגשה שלו באותה מלחמה. מאחר וזאת היתה הפקודה שיש להביס את האויב בכל מחיר חוסל הצבא המצרי בסיני תוך יומיים. לעומת זאת, באף אחד משלושת המבצעים בעזה לא היתה פקודה כזאת שבכל מחיר לבצע את המשימה ולכן הם נגמרו לא בנצחון.

לכן, לא מדובר פה בערכי צה"ל אלא מדובר פה בתבוסתנות של המטכ"ל שלא מוכן בשום פנים ואופן להסתכן אפילו בעימות שיצריך כניסה קרקעית לעזה. המטכ"ל התבוסתני שיש לנו לא מוכן לשמוע אפילו על אפשרות כזאת. זה כל הסיפור ותמיד לכל מעשה נבלה רוצים להמציא צידוק מוסרי ומכאן ההיזדקקות לערכי צה"ל. זה לא ערכי צה"ל. אלה ערכים של מה שמייסד הדיקטטורה של בג"צ, אהרון ברק הגדיר ערכים של הציבור המתקדם בישראל. אלה ערכים שלו.

את הערכים האלה עם ישראל מביס ברוב של שניים לאחד בכל מערכות הבחירות מזה 40 שנה.

זו ביקורת מתונה נגד הרמטכ"ל כיוון שהוא ראוי לביקורת הרבה יותר חריפה. לא יכול להיות שיהיה לנו צבא שחייליו ומפקדי השדה שלו מוכנים לצאת לקרב בכל רגע והפיקוד העליון אחוז תבוסתנות. לא יכול להיות דבר כזה.

https://www.inn.co.il/News/News.asp...


אחד מהשורה 10.08.1814:53
4. השאלה המרכזית היא, זהותו של צבא הגנה לישראל בתגובה להודעה מספר 0
האם הוא עדיין צבא העם, או שהפך להיות צבאו של ראש הממשלה שמשתמש בו לצרכיו הפוליטיים.

ביום גירוש גוש קטיף, יחד עם הבתים, חרב צבא העם וקם צבא שכיר של ראשי ממשלות.
ליה 23.08.1818:35
5. יאיר גולן והמרד של צמרת צה”ל נגד הדמוקרטיה / מידה בתגובה להודעה מספר 0
הדיון סביב נאום סגן הרמטכ”ל וההשוואה לנאצים הוא רק טיפה בים של כפירת ראשי הצבא בכפיפותם לממשלה

בשנת 49 לפנה”ס אמר יוליוס קיסר כי “הפור נפל”, והוביל את הלגיון השלושה-עשר גמינה מעבר לנהר הרוביקון. כך נפתחה מלחמת האזרחים שהביאה את הקץ על רומא כרפובליקה והחלה תקופת הקיסרות. האיסור לחצות את הרוביקון עם כוח צבאי חמוש נועד להגן על הרפובליקה מפני המצביאים שלה עצמה, שהיו עלולים להשתמש בכוח שעליו הופקדו כדי להשתלט עליה.

בהקשר המודרני שלנו, הרוביקון מציין את הביקורת ההולכת וגוברת של צמרת הצבא על הדרג המדיני הנבחר. כאשר אנשי צבא בכירים מתערבים בדמוקרטיה ובמוסדותיה ומסרבים לציית למפקדיהם – הדרג המדיני – הרוביקון הדמוקרטי נחצה.

סערת יאיר גולן

נאומו של גולן באותו ערב שואה ב-4 במאי 2016 לא נישא בחלל הריק. הוא הגיע בעקבות הסערה הציבורית שפרצה לאחר אירוע הירי של אלאור אזריה, ב-24 במרץ 2016. שר הבטחון בוגי יעלון וצמרת הצבא, כזכור, הפקירו את אזריה בהודעות לתקשורת עוד לפני שאפילו התחיל התחקיר המבצעי. מבחינתם, כאן תם העניין. הם המפקדים, הם הסמכות, הם לשיטתם האורים והתומים המוסריים, ועליהם – כך הם התרגלו – אין פיקוח ואין ביקורת.

אבל רוב הציבור חשב אחרת, ולא היסס להביע את דעתו. אזריה קיבל ברוב הסקרים תמיכה גדולה, בדרך כלל יותר משני שלישים בקרב הציבור היהודי. הרשתות החברתיות זעמו על הפיכתו של אלאור לשעיר לעזאזל על מזבח מוסר ‘בצלם’. פוליטיקאים זיהו את התמיכה הציבורית, והתגייסו למען אלאור.

האליטה הצבאית שלנו התרגלה כנראה לעליונות הא-סימטרית של ישראל, ולא רגילה להימצא תחת אש. כתוצאה מכך היא נלחצה, התבלבלה, שכחה מי היא ומה היא – וניתצה את מערכת הכלים הדמוקרטית.

אכן, הנקודה החמורה ביותר בנאומו של גולן לא היתה ההשוואה האווילית והנבזית של ישראל לגרמניה הנאצית, אלא היותו נאום פוליטי ציבורי ישיר של סגן רמטכ”ל, שבו הוא ביקר בצורה חריפה גם את הציבור הישראלי וגם את נבחריו. כך למשל הטיף גולן ממרום מוסרנותו החברתית:

הרי אין קל יותר ופשוט יותר לשנוא את הזר אין יותר קל ושפוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים. אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות. ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית”

הידעתם? בזכות המצאת הסרט המדבר, שיצא לראשונה על אדמת גרמניה בתחילת שנות ה-30, כבר הרבה יותר קשה לשקר לציבור לגבי נאום "זיהוי התהליכים" של סגן הרמטכ"ל יאיר גולן.

לידיעת כרמלה מנשה ויתר הליצנים. זה באמת מעורר חלחלה שכבר אי אפשר לשקר בכזו קלות, אבל זה מחיר הטכנולוגיה.

למי התכוון גולן? מי מעורר חרדות, מתבהם, מתקרנף ומתחסד? אלו הן קלישאות שנשמעו אז ונשמעות היום ממחנה השמאל כנגד הימין, במיוחד בהקשר ההתעוררות הציבורית להגנה על אלאור אזריה, שהפכה למטרה לחיצי השמאל. בזרם העכור הזה, המתנשא, שונא העם ומתעב הימין, החליט סגן הרמטכ”ל להשתכשך. כל ההתחכמויות היום לא יסתירו עובדה זו: דברי גולן כוונו ישירות להנהגה הפוליטית ולציבור הבוחרים שלה. בעשותו כך, חצה גולן את הרוביקון נגד הדמוקרטיה.

צמרת צה”ל רואה תהליכים

גולן לא היה לבד כמובן. צמרת צה”ל פועלת כאליטה מגובשת. כמו בשמאל, אין בה ביקורת עצמית, אין בה קולות שונים, אין בה רשות להתנגד לשורת המקהלה. האם יש חבר מטכ”ל אחד או קצין בכיר אחר בשירות שחשב שאולי יש לאלאור נסיבות מקילות? לא. עשרות ומאות קצינים בכירים יישרו קו, לא העזו לבקר את המערכת שהם חלק ממנה והתחבאו מאחורי הדרגות, בזמן שהם מטיפים לציבור על אומץ, מוסר, וההכרח בביקורת ציבורית.

צמרת צה”ל הובלה אל הקרב נגד הדמוקרטיה על-ידי ממונה המוסר מטעם עצמו, שר הביטחון המתהפך והמתבכיין בתולדות ישראל, בוגי יעלון, שהעניק תמיכה חסרת-תקדים ואנטי-דמוקרטית לגולן.

ביום המחרת לנאום יום השואה התקשר רה”מ נתניהו ליעלון ודרש שגולן יחזור בו מדבריו. בעקבות כך ניסח דובר צה”ל הכחשה מגוחכת, לפיה גולן לא השווה את ישראל לגרמניה כשאמר “השואה חייבת להוביל אותנו לחשיבה על אודות חיינו הציבוריים … אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016”. ההשוואה פה מובנת מאליה לכל ילד.

אבל מילא ההכחשה העלובה הזו של דובר צה”ל. ביום המחרת מיהר לגבות את גולן שר הביטחון יעלון, שבחוסר מודעות אופייני ניסח את התפיסה הפוליטית של צמרת צה”ל:

יש לי אמון מלא בסגן הרמטכ”ל, אלוף יאיר גולן … ההתנפלות עליו וההתלהמות כלפיו נוכח פרשנות מעוותת, במכוון, שניתנה לדברים שאמר אמש – הן ניסיון נוסף במסע המדאיג והמטריד לפגוע פוליטית בצה”ל ובקציניו. אבוי לנו אם ניתן לזה לקרות. תפקידו של כל מפקד בצה”ל, בוודאי מפקד בכיר, אינו מסתכם רק בהובלת חיילים וחיילות לקרב, אלא גם מחייב אותו להתוות להם דרך וערכים בעזרת מצפן ומצפון”

חילופי הדברים לא נגמרו כאן. בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון שלאחר מכן (8.5.16), הבהיר נתניהו שוב:

ההשוואה שעלתה בדבריו של סגן הרמטכ”ל בתהליכים שאפיינו את גרמניה הנאצית לפני 60 שנה היא מקוממת. הדברים מופרכים מיסודם. הדברים שנאמרו לא היו צריכים להיאמר בשום עת ובוודאי לא בעת שנאמרו. הם גורמים עוול לחברה בישראל והם גורמים לזילות השואה. סגן הרמטכ”ל הוא קצין רב זכויות, אבל דבריו בעניין זה היו שגויים לחלוטין ואינם מקובלים עלי”.

שוב קיבלו שר הביטחון וסגן הרמטכ”ל הזדמנות לחזור בהם ולתקן, אך שוב הם סירבו. נתניהו ביקש להמשיך הלאה ולמתן את החיכוך, ולכן הכריז מספר ימים לאחר מכן ש”הסיפור מאחורינו”. אך הוא שגה כאן פעמיים. פעם אחת, משום שה”סיפור” לא נשאר מאחור, ופעם שניה משום שלא הבין שלב העניין איננו ההשוואה הבורה לגרמניה הנאצית, אלא עצם העובדה ששר הביטחון וסגן הרמטכ”ל מתריסים נגד הממשלה וראש הממשלה, וקובעים בציבור שתפקידם למתוח עליהם ביקורת חברתית ואזרחית.

חדשות עשר

"לא מצטער על נאום יום השואה": צפו בריאיון שנערך לפני כשנה עם האלוף יאיר גולן, שנמצא ביממה האחרונה תחת מתקפה, כשסיים את תפקידו כסגן הרמטכ"ל

https://www.10.tv/news/63580

ואמנם, גולן, שכזכור רק הוציא הכחשה מאת דובר צה”ל, סירב בעצמו להתנצל על המרד. ביולי 2017 התראיין סגן הרמטכ”ל לערוץ 10 ואמר:

אני לא מתחרט על האמירה. חשבתי שאני מדבר על דברים שחשוב שייאמרו, ואני עדיין מאמין בהם … לא אמרתי שזה פרצופנו ולא השוויתי, אלא שאלו אירועים מדאיגים שכדאי להסתכל עליהם בצורה מפוכחת. אין דבר הרסני יותר לחברה מאלימות פראית”.

משמע, גולן לרגע לא חזר בו מהבנתו את פעולתו כלגיטימית, כמי שתפקידו לחשוף ולדכא “אירועים מדאיגים” בחברה האזרחית ובהנהגה הפוליטית.

מורשת פיקודית

בין שר הביטחון לסגן הרמטכ”ל מצוי הרמטכ”ל. שלא במפתיע, רב-אלוף אייזנקוט לא רק שגיבה את גולן, הלכה למעשה הוא התווה את אופן ההתנהלות הזה. בנאום שנשא בינואר 2016 הציג הרמטכ”ל את העמדה לפיה “דווקא בנסיבות ביטחוניות מסובכות ורגישות, תפקידה של מערכת הביטחון הוא לשמר את ישראל כמדינה דמוקרטית, אי של יציבות, בעלת עוצמה צבאית וערכית”. על כך הוא כמובן זכה לשבחים אין קץ משמאל.

העובדה שרמטכ”ל סבור שתפקידו להיות מעין שומר סף של הדמוקרטיה, ומגדיר זאת כאחד מתפקידי מערכת הביטחון, היא שערורייה שאין כדוגמתה. מתוך תודעה כזאת אין פלא שהרמטכ”ל לא סבור שגולן עשה מעשה חמור, אלא אולי גם הוא, כמו יעלון, רואה בכך מימוש של תפקידו. משמע, צמרת צה”ל סבורה ששלטון החונטה הצבאית שלהם עולה על סמכות נבחרי הציבור לפקד עליהם.

לאור זאת אין פלא, שכחודשיים וחצי לאחר תקרית גולן הגיע הרמטכ”ל למשכן הכנסת, לדיון בוועדת החוץ והביטחון, בו גער בנבחרי הציבור:

“ההתבטאויות שנשמעו לאחרונה בנושאים מבצעיים שנמצאים בבדיקה במערכת הפיקודית והמשפטית בצה”ל אינן רצויות … אם מישהו רוצה אתוס של כנופיה, שיגיד … האיום הגדול ביותר על צה”ל הוא לא אויב מבחוץ, אלא המתקפות עליו מבית שיכולות להוביל לפגיעה באמון הציבור בצבא העם. מתנהלת הסתה פרועה נגד צה”ל על ידי פוליטיקאים, רשתות וערוצים מסוימים”.

הבנתם? יש את המוסר של צמרת צה”ל המגינה על הדמוקרטיה, ויש את נבחרי הציבור עם “אתוס של כנופיה”. הרמטכ”ל מנסה להשתיק את הביקורת נגדו: של הציבור, של פוליטיקאים, ושל “רשתות וערוצים מסוימים”, בזמן שהוא מרגיש חופשי לבקר נבחרי ציבור. זוהי קריאת תיגר מובהקת נגד הדמוקרטיה.

על רקע הדברים הללו, אין פלא בכך שאייזנקוט גיבה את גולן. גולן מימש את ערכיו ואת השקפתו על צמרת צה”ל ותפקידה.

שת”פ בין השמאל לבין צמרת צה”ל

למותר לציין שהרמטכ”ל מעולם לא דיבר בעזות מצח אנטי-דמוקרטית שכזו על ביקורת משמאל. אולי כי ביקורת מהשמאל היא ביקורת בין שותפים לעמדה הפוליטית. ואמנם, השמאל התייצב בעוז לצד גולן ואייזנקוט. כך, למשל, פרופ’ קרמניצר, איש השמאל הרדיקלי, פרסם באתר ‘המכון הישראלי לדמוקרטיה’, מאמר תמיכה נלהב ביאיר גולן. ואין פלא בכך, כי כבר במאי 2013 פרסם ד”ר רן ברץ מאמר על השותפות שבין צמרת צה”ל ל’מכון הישראלי לדמוקרטיה’, שהוכיח עד כמה גדולה השפעתם של אנשי המכון על עיצוב תודעת צמרת צה”ל.

גם הקרן החדשה לישראל פרסמה באותו זמן דברים שאמר פרופ’ משה הלברטל, מהם עולה שצה”ל ניצב עם השמאל נגד הממשלה:

המפלגה השלטת בישראל הפכה ממפלגה לאומית ניצית בעלת בסיס הומניטרי ודמוקרטי, למפלגה לאומנית המסמנת עתה את אויביה מבפנים – בית המשפט, ארגוני זכויות אדם, מערכת החינוך, המיעוט הערבי, ועתה: גם הצבא – כל מי שעומד בינה ובין מימוש הפרויקט המרכזי של הממשלה: המשך הכיבוש ביהודה ושומרון”

מכון ברוקינגס האמריקאי, שגם הוא נטוע בשמאל, פרסם אף הוא בסמוך לנאום הבלע של גולן, מאמר שמשקף באופן מובהק את האופן שבו השמאל מזהה את צה”ל כמשרתו ומקדם ערכיו, שלהם הוא כמובן קורא, בסגנון “שלום הוא מלחמה” של אורוול, “דמוקרטיה”: “לנוכח הוואקום הדיפלומטי שהתהווה בפוליטיקה הישראלית מאז קריסת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ב־2014, פועל צה”ל יותר ויותר כדי לקבע את עצמו כמגן הערכים הדמוקרטיים של ישראל”.

כל זה הוא תוצר של שנים בהם קציני צה”ל נאלצים לעבור אינדוקטרינציה של ארגוני שמאל רדיקליים. יאיר גולן הוא תוצר של המערכת הזאת.

מובן מאליו שגם הפוליטיקאים של השמאל לא טמנו ידיהם בצלחת. נביא כדוגמא אחת את התמיכה הבולטת שנתן לגולן יו”ר האופוזיציה דאז בוז’י הרצוג בטוויטר שלו: “סגן הרמטכ”ל הוא מפקד אמיץ. המופרעים שיתחילו לצרוח עכשיו נגדו צריכים לדעת: כך נשמעים מוסר ואחריות”.

ברור, אם כן, שהמסרים של צמרת הצבא שירתו היטב צד אחד במחלוקת הפוליטית הקיימת בישראל. לאור האינדוקטרינציה שעברו קציני צה”ל, אין שום דבר מפתיע בכך שהם מהדהדים את מסרי השמאל, מבלי להבין אפילו שבכך הם חותרים תחת ערכי הדמוקרטיה הבסיסיים ביותר.

מועמדות גולן היא כשל מהדהד

העובדה שצמרת צה”ל מרגישה חופשית לבקר את נבחרי הציבור ואת העם הריבון, ועוד במקרה פשוט כמו משפט אזריה, היא תמרור אזהרה גדול ובוהק על יכולתם לציית לפקודות משמעותיות הרבה יותר של מפקדיהם – ראש הממשלה והקבינט.

במצב שכזה, לאחר שנות אינדוקטרינציה שעוברת צמרת הצבא על-ידי השמאל, נדרש שידוד מערכות כללי במטכ”ל ובצה”ל. אם דווקא ממשלה לאומית תמנה את גולן לרמטכ”ל, ולא תנצל את ההזדמנות להוציא את הפוליטיקה מהצבא ולשמור עליו כצבא העם, יהיה מדובר בכשל יסודי ועמוק ובחולשה פוליטית במובנה הבסיסי ביותר של מחנה פוליטי עם רגשי נחיתות.

https://mida.org.il/2018/08/23/%D7%...


ליה 27.08.1813:21
6. האג'נדה של מכון מנדל נחשפת בתגובה להודעה מספר 0
מכון מנדל מעביר תוכניות חינוך אינטנסיביות לבכירים בשירות הציבורי בישראל ובכירי המכון מזוהים עם תפיסות שמאל קיצוני, ארגון לביא מוציא כעת דו"ח מפורט על המכון שמחנך את בכירי משרד החינוך וקציני חיל החינוך של צה"ל

קרן מנדל מפעילה בישראל מזה כעשרים וחמש שנים מספר רב של תכניות חינוך ומנהיגות לבכירי משרד החינוך ולקציני צה"ל ולקבוצות ממוקדות נוספות, כאשר מאות מבוגרי הקרן מצויים בתפקידי מפתח במגזר הציבורי.

הדו"ח סוקר את האג'נדות והתפיסות שמובילות את שלושת נשיאי המכון האחרונים, ובהם אנט הוכשטיין, שכיהנה כנשיאת קרן מנדל-ישראל ולאחר מכן היתה חברת ועד בארגון השמאל הקיצוני "מולד", וכן ורדה שיפר שכיהנה גם היא כנשיאת מנדל וכיום חברה במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה ומכהנת כיושבת ראש ועדת המענקים של הקרן החדשה.

בסקירה נחשפת גם פעילותו השנויה במחלוקת של נשיא מנדל הנוכחי פרופ' יהודה ריינהרץ, שבזמן היותו נשיא אוניברסיטת ברנדייס חתם על הסכם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת אל קודס וקיבל לעבודה באוניברסיטה את חליל שקאקי אחיו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי פתחי שקאקי, שהיה חשוד גם הוא בקשר עם גורמי הטרור, למרות התנגדות של הקהילה היהודית למינוי זה.

בנוסף מתוארת פעילותה של איימי מנדל, הבת של הבעלים, מורטון מנדל, שמנהלת בארה"ב ארגון בשם "צדק" שמצהיר על התנגדותו ל"כיבוש פלסטין", כאשר מורטון מנדל האב והבעלים של מכון מנדל מוגדר כיועץ בארגון זה.

מדיווחי קרן מנדל לרשויות המס בארה"ב עולה שקרן הצדקה של מנדל תומכת כספית באופן מתמשך בקרן לישראל חדשה (NIF) ומהצהרות בכירים בארגון שתיל מתברר כי הם רואים במרכז מנדל בנגב בית עבור ארגון שתיל, שמשמש כזרוע הביצועית של הקרן החדשה.



תרומות מנדל לקרן החדשה לישראל מתוך דו"ח 990-PF שהוגש לרשויות המס בארה"ב

קישור לדו"ח המלא בעברית – http://bit.ly/2PCUPoV

קישור לדו"ח המלא באנגלית – http://bit.ly/2wgW0Ce

http://www.lavi.org.il/%D7%94%D7%90...


ליה 01.09.1806:49
7. עצם מועמדותו של יאיר גולן למשרת הרמטכ''ל היא כשל מוסרי חמור בצה''ל / ק. גליק בתגובה להודעה מספר 0
מינוי מטה כללי חדש הוא הזדמנות לממשלה לתקן את המצב המעוות של יחסי הפיקוד העליון עם השלטון והעם. אי אפשר לתת לצבא להרגיש שהוא מורם מנבחרי הציבור

תהליך מעורר חלחלה ברמה המוסרית והלאומית עובר על המטה הכללי.

על כך מעידה המועמדות של סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן לתפקיד הבכיר ביותר בצבא.

בזמן האחרון שמענו לא מעט אזהרות מהשמאל ומהערבים שפעולות הכנסת והממשלה, אשר נועדו לשמור על זהותה היהודית של ישראל, מסכנות את הזהות הדמוקרטית של המדינה.

המועמדות של גולן והגיבוי שהוא זוכה לו מהמטכ"ל מספרים את הסיפור ההפוך: החלשת האופי היהודי של ישראל מסכנת את השלטון הדמוקרטי שלה.

בנאומו הזכור לשמצה של גולן מערב יום השואה לפני שנתיים הוא עשה מעשה אנטישמי, וזה לא הימין שאומר זאת. 31 מדינות, לרבות 24 חברות באיחוד האירופי, אומרות זאת. "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה זה זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט אז לפני 70, 80 ו־90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום".

בחודש שעבר שלושת העיתונים היהודיים הארציים בבריטניה נקטו צעד חסר תקדים: הם פרסמו מאמר מערכת זהה בעמודם הראשון, ובו קביעה כי האפשרות שמנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין ירכיב את הממשלה הבאה בבריטניה מהווה "איום קיומי על חיים יהודיים במדינה". מה דרבן אותם לפעול כך?

מפלגת הלייבור סירבה לאמץ את הגדרת האנטישמיות שנוסחה על ידי ההתאחדות הבינלאומית לזכר השואה (IHRA) ושאומצה עד כה על ידי 31 מדינות. התנגדות המפלגה נבעה בין השאר מסירובה לאמץ את קביעת ה־IHRA שמעשה אנטישמי הוא בין היתר השוואה בין מדיניות ישראלית בת זמננו למדיניות הנאצים. זאת אומרת שמפלגת הלייבור נקטה עמדה שאיננה שונה במהותה מהמסר שהשמיע גולן בערב יום השואה. אך בעוד עם ישראל מצטרף לגינויים המוצדקים נגד קורבין ומפלגתו, המטה הכללי של צה"ל עומד כאיש אחד בהגנת גולן, שאמר דברים שהיו יכולים לצאת מגרונו של קורבין.

רק בעובדה זאת יש כדי לפגוע פגיעה מהותית ביכולת המדינה להמשיך להילחם נגד אנטישמיות. רק בכך יש די כדי לומר באופן חד־משמעי שתהליכים מדאיגים ביותר עוברים על אלופי צה"ל.

וזה לא רק שגולן אמר את הדברים וחבריו גיבו אותו. ולא רק שהוא לא התנצל. בראיונות שנתן מאז, חזר גולן על דבריו והבהיר כי לדעתו על צה"ל להנחיל את תפיסתו - שאותה מגבים חבריו במטה הכללי - בקרב חיילי צה"ל.

"אני משוכנע שכאור לגויים וכחברת מופת אנחנו צריכים להקפיד על עליונות מוסרית, שהיא החשובה ביותר", אמר בראיון פרישה שהעניק לאתר האינטרנט של צה"ל ביולי 2017. "אנשים לעתים הם כחומר ביד היוצר, במיוחד אנשים צעירים. בצה"ל מתעסקים באנשים צעירים, ואנחנו צריכים להוציא מצה"ל אנשים טובים יותר, אזרחים עם רמה מוסרית גבוהה יותר שסולם הערכים שלהם יציב יותר".

הבעיה הכי גדולה במועמדותו של גולן ובגיבוי שלו הוא זוכה מחבריו במטכ"ל היא שלא מדובר במקרה בודד אלא בביטוי של תופעה רחבה.

גולן אינו המועמד היחיד למשרת הרמטכ"ל שמאחוריו רקורד של התבטאויות קיצוניות, שחשפו חוסר הערכה לחברה הישראלית וחוסר הבנה של הנורמות השלטוניות של חברה דמוקרטית. ישנו גם האלוף ניצן אלון.

עיניים עצומות לרווחה

כמפקד אוגדת יהודה ושומרון וכמפקד פיקוד המרכז התבטא אלון באופן עוין גם כלפי הישראלים שגרים ביו"ש וגם נגד חיילי צה"ל. כמו כן, הוא ניצל את מעמדו כדי לפגוע במדיניות הממשלה ואפילו במדיניות ארה"ב. כל זאת כדי לחזק את המעמד של הרשות הפלסטינית בהתאם להשקפת עולמו הפוליטית.

במרץ 2011 טען אלון כי טבח משפחת פוגל היה תגובה לפעולת "תג מחיר".

זאת אומרת, הוא אמר שהאחראים לשיסוף גרונותיהם של ילדי המשפחה היו השכנים באיתמר. שבועיים לאחר מכן, כאשר בן תלמיד הישיבה בן יוסף לבנת נרצח על ידי כוחות פלסטיניים בעת שיצא מקבר יוסף עם חבריו, טען אלון כי הרוצחים פעלו באופן שגם חיילי צה"ל היו פועלים בו אילו נקלעו למצב דומה עם צעירים פלסטינים.

כפי שדני דיין, אז יו"ר מועצת יש"ע, אמר לערוץ 7: "חיילי צה"ל לא היו יורים צרורות אל עבר אנשים לא חמושים ושאינם מסכנים אותם כשהם בדרכם החוצה ממקום תפילה. את לבנת רצחו במתכוון... מילא לדבר סרה במתיישבים, אבל להאשים האשמות שווא את חיילי צה"ל כדי להלבין את פשעי הפלסטינים? זהו כשל ערכי חמור".

בד בבד עם ההשמצות נגד המתיישבים וחייליו, אלון חתר תחת מדיניות הממשלה בכל הקשור להסדר עם הפלסטינים, הן כמפקד אוגדה והן כמפקד פיקוד.

בראיון ל"ניו יורק טיימס" ב־2011 פסל אלון את עמדת הממשלה שלפיה הלקח הראשון מהנסיגה מעזה הוא שאסור לחזור עליו ביהודה ושומרון. באותו ראיון תקף את כוונת הקונגרס להקפיא את העברת הסיוע הכספי לרשות הפלסטינית. משמעות העובדה שאלון הסכים לדבר בשמו היא שעמדותיו "משקפות את הדעה הרווחת בקרב גורמי ביטחון ישראליים", נכתב ב"ניו יורק טיימס", ובצדק.

ב־2013 ממשל אובמה לחץ על ישראל להסכים מראש כי כל הסדר יהיה מבוסס על נסיגה ישראלית לקווי הפסקת האש של 1949. כלומר, נסיגה מלאה מיהודה ושומרון וירושלים.

הממשלה סירבה.

כמפקד פיקוד המרכז אז, אלון צידד במאמצים של הממשל.

בשיחה עם כתבים זרים שיבח את הרשות ואמר כי אם המאמצים של הממשל ייכשלו, כלומר אם הממשלה תמשיך להתנגד לתכתיבי אובמה וג'ון קרי, מצב הביטחון ביהודה ושומרון יתדרדר.

אותו מטכ"ל ששלח את אלון לחתור תחת הממשלה ותחת חברי ישראל בקונגרס אז חזר על התרגיל השבוע.

"גורם ביטחוני בכיר" הביע התנגדות לכוונה המדווחת של ממשל טראמפ לפעול לסגירת אונר"א, וזאת בטענה כי הפסקת הזרמת הכספים לארגון תערער את המצב הביטחוני בעזה.

תפיסה זאת עומדת בניגוד מוחלט לעמדת הממשלה ופוגעת ביחסי ישראל־ארה"ב. מעבר לכך, היא מסגירה אי־יכולת בסיסית להבין את האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל.

אונר"א קיימת כדי להנציח את המלחמה הערבית־פלסטינית נגד ישראל. המנדט של הארגון הזה הוא למנוע את שיקום הערבים שעזבו את ארץ ישראל במהלך מלחמת השחרור ולהעביר את מעמד הפליטות מדור לדור על מנת לטפח שנאת ישראל וסבל נצחי בקרב ה"פליטים" הפלסטינים. אין אפשרות להסתכל על אונר"א בעיניים פקוחות ולהתנגד לסגירתה.

כאשר קם קונצנזוס כמעט מלא נגד אותו "גורם ביטחוני בכיר", מיהרו האלופים לצמצם נזקים תדמיתיים. זה לא שהם לא מבינים כי טוב לסגור את הארגון, אמרו לדנה ויס, פשוט עכשיו זה לא הזמן. אולי יום אחד הזמן יגיע, אבל לא כעת.

מינוי רמטכ"ל חדש ובעקבותיו מטה כללי חדש, הוא הזדמנות לממשלה לתקן את המצב המעוות של יחסי המטכ"ל עם הממשלה ועם העם.

יכול להיות שיהיה צורך להחזיר אלוף שכבר פרש על מנת להחליף את גדי איזנקוט. יכול להיות שיהיה צורך לקדם קצינים זוטרים יותר לתפקידי מטכ"ל ולדלג על האלופים שמכהנים כיום. אבל מה שבטוח הוא שהמצב הנוכחי, שבו אלופי צה"ל רואים בעצמם מורים מוסריים וסמכות ביטחונית ומדינית מורמת מהממשלה הנבחרת, לא יכול להימשך.

http://www.maariv.co.il/journalists...

תגוביות:

1.כל הכבוד לקרוליין גליק שהסירה את "המסכה המוסרית" הכוזבת מפרצופם המעוות של יאיר גולן וחבריו. הגיע הזמן לשלוח לפנסיה את חבורת האוטו אנטישמיים שגדלה בצה"ל.

2.בכל מדינה אחרת הם היו מוצאים להורג בעוון בגידה.

3.כתבה מדוייקת ונהדרת. מוות ל0מאל הבזוי.

4.נשגב מבינתי הכיצד הוא עדיין לובש מדי צה"ל. אין ספק שגדולי האנטישמים יוצאים מקרב עמנו. הבחור נצר לשושלת המפוקפקת של מרקס, קרייסקי, קיסינג'ר, חומסקי, פיילר ועוד.

5.הבעיה בצה"ל זה הפצ"ר איש השמאל הרדיקלי.

6.איבדנו את ההבנה מי הם מקבלי החלטות ומי הם לובשי מדים.

7.בידקו מיהן הנשים שלהם ותבינו מאיפה הגיעה החוצפה של אלופים בצה"ל להעדיף את הפלסטינים על בני עמם.

8.מאמר עם ניתוח עומק וראוי לשבח. שני האלופים חושבים שהינם חברים בחונטה צבאית שלטת במדינת עולם שלישי ותפקידם ללמד את הציבור ערכים. הגיע הזמן שיבינו אנשי הצבא שקובעי הערכים הם האזרחים באמצעות נציגיהם בכנסת ולא אלופים שמעולם לא עמדו לבחירת העם וספק אם היו נבחרים על ידיו.




ליה 14.09.1811:50
8. הזדמנות פז להרחקת המשפטנים מצה''ל בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 14.09.18 בשעה 12:30 בברכה, ליה

בעקבות הודעת ממשל טראמפ על חיסול בית דין הבינלאומי בהאג, ישראל חייבת לסלק את המשפטנים מהדרג הלוחם ולשנות את הוראות הפתיחה באש

בנאום שנשא ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא טראמפ, הוא הודיע שבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג הוא גוף מת מבחינתה של ארצות הברית.

"בית הדין ימות לבד, מבחינתנו הוא כבר מת", אמר בולטון, שהוסיף איום בסנקציות אישיות על השופטים והודיע שארה"ב שוקלת פניה למועצת הביטחון במטרה לחסל רשמית את הגוף הציני הזה.

מה הקפיץ את ממשל טראמפ? לפי בולטון היו אלה שני דברים: המחשבה שבית הדין הבינלאומי חושב/מתכנן/מדמיין ברוב חוצפתו להעמיד לדין חיילים אמריקאים ששרתו באפגניסטן, והניסיונות שלהם להתעסק עם ישראל.

בולטון מודיע מפורשות שארה"ב תעמוד לצד ישראל נגד הניסיונות של אש"ף לפגוע בחיילנו בבית הדין הבינלאומי. כשנשאלה שרה האקבי, דוברת הבית הלבן, מה הקפיץ את הממשל, התשובה הפשוטה והכנה היתה: שמענו שהם מתכננים פעולה נגד חיילי ארה"ב באפגניסטן ונגד בעלי הברית שלנו (הכוונה לישראל), אז הודענו להם מראש מה הולך לקרות.

התמיכה האמריקנית אכן מחממת לב ומעודדת, בפרט אחרי שמונה שנים קשות של ממשל אובמה, אבל לישראל אסור להסתפק בעידוד ומחיאות כפיים מהיציע. זו הזדמנות פז לשנות את כל הוראות הפתיחה באש בצבא ולהרחיק את המשפטנים מהמג"דים והמח"טים בצה"ל.

מן המפורסמות שבית הדין הבינלאומי בהאג היה התירוץ הפרוגרסיבי האולטימטיבי לכפות על צה"ל נהלי לחימה בלתי אפשריים, שמפורשות סיכנו חיילים בלחימה. התירוץ הזה (שהיה מטופש גם בעבר) נגדע עכשיו על ידי ממשל אמריקני אמיץ.

ישראל חייבת להגיב בהתאם ולהגן על חייליה בשדה הקרב. אין יותר מקום ל"הקש בגג", או למגבלות בלתי אפשריות שמנעו מצה"ל להשיב אש למקורות הירי רק בגלל שהם ממוקמים באזורי מגורים. מי שמאחסן בביתו אמצעי לחימה שמטרתם הרג יהודים, צריך לדעת שישלם בחייו. אם ימותו חלילה בלתי מעורבים, הצד הערבי התוקפן הוא האחראי בלעדי.

רק נזכיר שלפני שבועיים הודיע הפצ"ר כי הוא פותח בחקירת מצ"ח נגד חיילים בשני אירועים שונים של ירי על מחבלים שניסו לטפס על הגדר. באחד הסרטונים רואים מחבל מטפס על הגדר ורק אז נורה. כדאי שהממונים על הפרקליטות הצבאית יפנימו שנפל דבר, וכי איום בית הדין הבינלאומי על חיילי צה"ל מוסר בנחישות על יד ארה"ב.

כדי להבין עד כמה הטרלול המשפטי פשע כאן, נזכיר את דו"ח מבקר המדינה על ההיבטים המשפטיים ב"צוק איתן" שפורסם במרץ 2018. הדו"ח השערורייתי דוחק בצה"ל לשלב משפטנים בדרך הלוחם כדי שאלו "ינחו" את הלוחמים איך להילחם לפי הדין הבינלאומי, דורש כי הפצ"ר יוכפף רשמית ליועמ"ש ולא לרמטכ"ל כדי "שיהיה עצמאי" ושהחיילים יעברו הדרכות על לחימה לפי הדין הבינלאומי, שהדעת נותנת שיסרסו אותם בלחימה, ולכן גם יסכנו אותם.

הודעת ממשל טראמפ, חייבת לתת לממשלת ישראל, סוף סוף, את האומץ להשליך לפח האשפה לא רק את דו"ח המבקר המטורף הזה, אלא גם את כל הרוח האידאולוגית שלו שזיהמה את ערכי הלחימה של הצבא, מה שממילא היה חייב לקרות גם ללא קשר למטריה האמריקאית.

הציבור הישראלי חייב לשאוב עידוד מהעמדה האמריקנית ולדרוש מהממשלה לסלק את כל המשפטנים מהדרג הלוחם, לא להעביר לחיילים שום הדרכות בנושא משפט בינלאומי, ולבצע ריענון מחדש בכל הוראות הפתיחה באש, בשגרה ובחירום.

הפרקליטות הצבאית צריכה להיות המקום הראשון בו מקצצים תקנים, ועיקר תפקידה צריך להיות בירוקרטי/מנהלי: טיפול במכרזים וחוזים והפעלת בית הדין הצבאי ביו"ש לטיפול במחבלים. שום קשר ללחימה. הפצ"ר צריך להיות קצין בדרגת אל"מ לכל היותר הכפוף לראש אכ"א.

לציבור הישראלי אסור להישאר אדיש, וכפי שהצד השני ידע לנופף בתירוץ המטופש של "אנחנו שומרים על חיילים מפני העמדה לדין בינלאומי", נדע אנחנו לנופף במהלך האמריקני. יבכו 1000 אימהות של האויב ולא אמא אחת של חייל צה"ל.

https://www.inn.co.il/Articles/Arti...

תגוביות:

1.מבחינת צמרת צה"ל חיי המחבלים יותר חשובים מחיי היהודים, והאויב יותר חשוב מחיי החיילים ואזרחי ישראל! מבחינתם יותר טוב להשמיד את ההתיישבות היהודית ולגרש יהודים, אבל אסור בשום אופן להרוס בתי מחבלים בלתי חוקיים המסכנים את הביטחון! מעדיפים תמונות של יהודים הרוגים, שכונות מושמדות ויהודים מגורשים, אבל בשום אופן שלא תהיינה תמונות של פגרי אויב ומחבלים מגורשים. ההנהגה לא מייצגת כלל את העם היהודי.

2."ממשלת המשפטנים" הבלתי נבחרת שלחה זרועות תמנון לכל מוסדות המדינה ובתוכם צה"ל, השב"כ, המשטרה והמוסד, שמשפטניהם הפכו לאורים ותומים של הצבא והביטחון ובראשם אלוף בצבא ובמינהל האזרחי. הם המנהלים בפועל את המדיניות. לא האלוף ולא הרמטכ"ל. סירוס והגזמה שכאלה של הרשויות המחוקקת והמבצעת לא תמצאו בשום מדינה דמוקרטית. שום צבא לא מסכן את לוחמיו ע"מ שחבורת אנטישמים אירופאים לא יאשימו אותו בלחימה "בלתי מידתית". רק בישראל ה"נאורים" הללו מטיפים על דמוקרטיה, כשהלכה למעשה היא נחמסה מידי הנבחרים והמפקדים הלוחמים, על ידי ממשלת צללים. את התכנית הזאת יזמו הפרוגרסיבים האירופאים יחד עם אחיהם האמריקנים ההזויים בשת"פ מלא של המימסד הישראלי המפוחד בכל מערכות הממשל שלנו.

3.לשלוח את הפצ"ר ועובדיו לשדות הקרב ממש, לסכן את חייהם ולבחון בגוף ראשון את הוראות הפתיחה באש ומוסריות לוחמנו. בטוח שנגלה שעובדי הפרקליטות יהפכו לחייל האמיץ שווייק.

4.תפקידם של חיילינו הוא לא למות בעד ארצנו, אלא לגרום לכך שהאוייבים יעשו את זה. מפקד שאיננו מסוגל להפנים את זה ולהנחיל את זה לפקודיו - מקומו איננו בצה"ל.

5.מן המפורסמות שבית הדין הבינלאומי בהאג היה התירוץ הסמולני הפרוגרסיבי האולטימטיבי לכפות על צה"ל נוהלי לחימה בלתי אפשריים.


ליה 16.09.1819:19
9. מרחמים על אכזרים: משפחת המחבל מהללת את הפיגוע, צה”ל מסרב להרוס את הבית / מידה בתגובה להודעה מספר 0
המחבל שרצח את עדיאל קולמן כתב “ריח ניחוח הדם יעלה וינעים”, אך צה”ל קבע כי הפיגוע נעשה “על רקע נפשי”. משפחת קולמן: “ריסוק ההרתעה”

צה”ל מסרב להרוס ביתו של מחבל בנימוק כי הוא לוקה בנפשו – אך שירים שכתב המחבל לפני מותו מלמדים כי החזיק באידאולוגיה רצחנית סדורה וכי היה נכון להקריב חייו עבורה. מדובר במחבל עבד אל-רחמאן בני פצ’ל, שרצח בחודש מרץ האחרון את עדיאל קולמן ז”ל, תושב כוכב השחר, בעיר העתיקה בירושלים.

משפחת המחבל מהללת את הפיגוע ואף מייחלת לפיגועי טרור נוספים נגד ישראלים. בנוסף מתברר כי המשפחה איחרה את המועד בהגשת ערעור על צו ההריסה של הבית, אך בצה”ל בכל זאת הסכימו לדון בערעור שבסופו של דבר כאמור גם התקבל.

לפני מותו הקדיש אל-רחמאן שיר לבנו התינוק. השיר רווי במוטיבים אלימים ומסיתים: “אין אנו מפללים לראות את ילדינו ברוך משי עטופים”, כתב המחבל לבנו. “חלומי, אני נשבע! לראותם אל שדות הג’יהאד נחפזים. ריח ניחוח הדם יעלה בזכותם וינעים”. בשיר נוסף מבטא המחבל נכונות להרוג ולמות על רקע אידאולוגי מובהק: “מִקנה הנשק נורה הכדור! לפלח את ראשי התוקפים עושה הוא דרכו”, כתב אל-רחמאן והוסיף: “אינני היחיד שמוכן להמר על חייו. בדרך אהובי אפסע גם אני, דרך הדם”.

ארגון הטרור חמאס לקח אחריות על הפיגוע בעוד אחיו של המחבל, זייד בני פצ’ל, מתהדר עד היום בכרזה של חמאס לזכר הרוצח של קולמן: “תנועת החמאס במחוז שכם, מהללת את בנה הגיבור השהיד, מבצע פיגוע הדקירה שהוא מעשה גבורה…אשר הביאה להריגתו של איש בטחון ציוני”, נכתב בכרזה המוטמעת בתמונת פרופיל הפייסבוק של אחיו של המחבל. אח נוסף של המחבל, אוסמה בני פצ’ל, נעצר זמן קצר לאחר הרצח, ובעבר צולם עם המחבל כאשר אחיו אוחז בחרב.

משפחת המחבל, המתגוררת בכפר עקרבא הסמוך לשכם, פרסמה כרזות נוספות עם דמות המחבל תחת הכותרת “ההתנגדות נמשכת” – כלומר הצגת הפיגוע כחלק מרצף מעשי טרור. כרזות אלו, התומכות ברצח ישראלים, מתפרסמות גם בימים אלו בפייסבוק מבלי שהרשת החברתית ראתה לנכון להסירן.

משפחת המחבל התאבלה על מותו של אל-רחמאן באולם של הכפר עקרבא. בסרטון המתעד את האירוע עולה כי ייתכן והמשפחה ידעה מראש על כוונותיו של אל-רחמן לרצוח יהודים. הדוד, מחמוד סעאדה אבו עמאד, סיפר כי המחבל “נהג להרבות ולדבר על פלסטין ומסגד אל אקצא”. עוד הוסיף הדוד כי “ראינו כיצד הוא החיש צעדיו לירושלים כדי לבצע את פעולת ההקרבה הזו שהיא סמל ומופת לעמידה איתנה למען אלוהים”.

אביו של המחבל התפאר במעשי בנו והדגיש כי המשפחה “גאה ושמחה” על כך שבנו “נפל שהיד בהגנה על ירושלים”. זה לא מפריע כעת למשפחה להיתמם בפני צה”ל ולטעון כי אל-רחמן ביצע את הפיגוע ממניעים נפשיים. באופן תמוה הצבא בוחר להאמין לגרסה זו ונמנע מהרס הבית של המחבל.

ההשגה מטעם המשפחה הוגשה על ידי עו”ד נאסר עודה מארגון השמאל הקיצוני ‘המוקד להגנת הפרט’, המגן דרך קבע על מחבלים ובני משפחותיהם.

בעשור האחרון העבירה הקרן לישראל חדשה כשלושה מיליון שקלים למוקד.

לאחרונה דיווחנו ב’מידה’ כי המוקד היה הארגון שזכה לשדרוג הגדול ביותר מהקרן בשנת 2017. לפי מכון המחקר NGO מוניטור למעלה מ-85% מתקציב הארגון במקורו בישויות זרות, ביניהן האיחוד האירופי, גרמניה, שבדיה, שווייץ, דנמרק, הולנד, נורבגיה וספרד.

בשש השנים האחרונות קיבל המוקד למעלה מ-23 מיליון שקלים מהאיחוד ומדינות אירופה.

בצה”ל מאמינים למשפחת המחבל

מאהר מחמד, ראש ‘צעירי עקרבא’, התגאה גם הוא בבן הכפר שרצח את קולמן. “היום הזה הוא כמו חתונה”, אמר. “אנחנו גאים מאוד בכך שבחור מבחוריה של עקרבא הקריב עצמו למען מסגד אל-אקצא. תושבי עקרבא תמיד ראשונים להוציא מתוכם שהידים. באנו לשמוח ולא להתאבל”. ראש צעירי עקרבא חתם את דבריו כי הוא “מאחל בעצמי להפוך לשהיד למען ירושלים ופלסטין”.

אחד המטיפים באירוע הדגיש בדבריו, כי המחבל אל-רחמאן ביצע את הפיגוע מתוך מניע לאומני מובהק – אמירה הסותרת לכאורה את הטענה כי הפיגוע בוצע על רקע נפשי מעורער של המחבל: “עבד אל-רחמאן הבין היטב כי שחרור ירושלים לא יתממש באמצעות ריקודים למיניהם. לא ולא! אחיי, פלסטין היא אדמה אסלאמית שדודה. היא תשוחרר באמצעות כוח בלבד”. המטיף התפנה בשלב זה לשבח את המחבל: “גיבור כמותו מגיע כדי להזכיר לאומה המוסלמית… מה שנלקח בכוח – יוחזר בכוח”.

בכירים נוספים בכפר ייחלו “להוליד שהיד חדש בכל יום”. לדברי ראש ארגון הצדקה לשעבר בעקרבא, המחבל עבד אל-רחמאן “הסב לנו גאווה. כבוד הוא לנו ששהיד כמותו יצא מקרבנו. אנחנו מייחלים להפוך לשהידים למען אללה על אדמת ירושלים… אני מקווה שהפעולה הזאת (הפיגוע) יישא חסד מלפני אללה”.

אדם נוסף שהגיע ‘לנחם’ את המשפחה היה אלחאג’ חיראללה, תושב ירדן וממקימי ארגון הצדקה של עקרבא. לדבריו “החזון של העם הפלסטיני הוא מוות למען המולדת. אנחנו נקריב את הכל למען פלסטין, בעזרת האל, עד שהיא תשוב להיות בשליטה ערבית וירושלים תהיה ערבית”.

על אף התמיכה המפורשת של המשפחה וסביבתו של המחבל בפיגוע, בצה”ל הודיעו בשבוע שעבר כי “לאור טענות שהועלו על ידי משפחת המחבל בדבר מצבו הנפשי ומסמכים שהוצגו לא ניתן להורות על הריסת בית המחבל”. כלומר צה”ל התעלם לחלוטין מהתשבחות ודברי ההלל הממצבים את הפיגוע כאקט לאומני מובהק – ונותן אמונו בטענות שהעלתה משפחת המפגע כי הרצח של קולמן נבע מקפריזה וממחלה נפשית. המחבל גם קיבל אישור עבודה בישראל – אינדיקציה נוספת לכאורה שהיה בריא בנפשו.

“לא יתכן שמשפחת המחבל תתגאה בבנה ובמעשיו השפלים, אולם תטען לאי שפיות בנה אך ורק כדי למנוע את הריסת הבית”, כותב פרקליטם של משפחת קולמן, עורך הדין מיכאל ליטווק, בפנייה שנשלחה לשר הביטחון, היועמ”ש, אלוף פיקוד מרכז ויועמ”ש איו”ש.

בצה”ל סירבו להגיב לפניית ‘מידה’ בנושא, ונמנעו מלספק את חוות הדעת הפסיכיאטרית שעל בסיסה הוחלט לקבל את טענת המשפחה כי הפיגוע בוצע על רקע “מצבו הנפשי” של המחבל.

“ריסוק ההרתעה”

ההחלטה של צה”ל שלא להרוס את ביתו של אל-רחמאן בהתבסס על מצבו הנפשי עלולה להוות תקדים מסוכן ביותר שיהפוך את נוהל הריסת בתי מחבלים לאות מתה. לאחרונה פורסם מחקר מקיף בשיתוף המשרד לביטחון פנים לפיו שני-שלישים מהמחבלים בגלי הטרור בשנים האחרונות “היו בעלי רקע נפשי”. לדברי מחברי המחקר, שבחן 700 מפגעים בין השנים 2017-2015, “הפיגוע ביהודי היה ‘הפתרון’ למצוקות אישיות” של המחבלים.

לפי ההיגיון החדש של צה”ל רוב מוחלט מבין הפלסטינים שמעלים בדעתם לרצוח יהודים יוכלו לצאת לפיגוע בראש שקט, כשהם משוכנעים במידה גבוהה של וודאות כי בית משפחתם יישאר על תילו ולא ייהרס.

לדברי ליטווק, ביתו של אל-רחמן היה צריך להיהרס גם ללא קשר לתמיכה הגורפת של משפחת המחבל ברצח של קולמן או למצבו הנפשי של אל-רחמן בעת ביצוע הפיגוע. “הריסת בתי מחבלים נועדה על מנת ליצור הרתעה ולא כאמצעי ענישה – כך שטענה בדבר מחלת נפש אינה רלוונטית”, הוא כותב, ומוסיף: “החלטתכם שלא להרוס את בית המחבל תיתן פתח לכל שאר משפחות המחבלים ותביא לריסוק מעט ההרתעה שעוד נותרה”.

משפחת המחבל איחרה את המועד, צה”ל התחשב

קולמן, בן 32 במותו, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. הוא נרצח בזמן שעשה את הדרך מעבודתו בחפירות עיר דוד לרכבת הקלה בירושלים בסוף יום העבודה. ברגעים שקדמו לפיגוע נראה המחבל מסתובב באזור הרובע היהודי ברחוב הגיא ומשוחח עם הסוחרים. בשלב מסוים זיהה את קולמן, הלך אחריו ולפתע שלף סכין, דקר אותו ופצע אותו קשה מאוד. סיור של המשטרה שעבר במקום זיהה את המחבל והגיב מהר בירי ממנו נהרג המחבל. קולמן פונה לבית החולים שערי צדק, שם נקבע מותו.

למחבל היה אישור זמני למשך שבוע שמתיר לו להיכנס לישראל לצורך חיפוש עבודה. יום הפיגוע היה היום הראשון של ההיתר. בעבר קיבל היתרים מעין אלה, שהתקבלו כי לא היתה לגביו אינדיקציה מודיעינית או ביטחונית שתעיד לגביו על כוונות חבלניות. לאחר הפיגוע נעצרו שמונה סוחרים בעיר העתיקה בחשד שהבחינו אך לא מנעו את הפיגוע.

צו הריסה לבית המחבל בעקרבא הוצא ב-2 באפריל, ובהתאם לנוהל ניתנו למשפחה 72 שעות להגיש ערר, כלומר עד ה-5 באפריל. צה”ל היה רשאי על פי חוק להרוס את הבית באופן מיידי, מרגע שתמו 72 השעות. בפועל הצבא המתין וההשגה הוגשה רק ב-8 לחודש, באיחור של שלושה ימים. גם בשלב זה החוק איפשר לצה”ל לדחות את ההשגה בטענה שלא הוגשה בזמן – אך בחרו שלא לעשות כן. “בהליך מינהלי חשיבות הגשת מסמכים בזמן הינה קריטית”, כותב עו”ד ליטווק בשם משפחת קולמן. “גם הגשה באיחור של יום בודד דורשת טעמים מיוחדים וללא הגשת נימוק מיוחד וחריג הנכם מחויבים לדחיית ההשגה על הסף”.

ליטווק, המייצג גם את שי גליק מארגון ‘בצלמו’ המלווה את משפחת קולמן, מציין עוד כי לצבא לקחו למעלה מחמישה חודשים עד שהואילו לקבל החלטה האם להרוס את הבית – דינמיקה הפוגעת בהרתעה שכן הריסת בית צריכה להתבצע בסמוך למועד הפיגוע.

במכתבו שב ומדגיש ליטווק כי הרצח של קולמן נעשה על רקע לאומני מובהק: “המחבל חיפש ואיתר יהודי עם סממן יהודי, ביצע בו את זממו ולא רצח סתם עובר אורח”, הדגיש. “אין ספק שהמחבל תכנן את הרצח, הלך ורכש סכין, לא פגע במשפחתו או במי מבני עמו, נסע במיוחד לרחוב הגיא בעיר העתיקה על מנת לאתר אדם בעל חזות יהודית דתית. המסקנה ברורה: המחבל היה בדעה צלולה לרצוח יהודי”.

https://mida.org.il/2018/09/16/%D7%...

תגוביות:

1.צה"ל מתאמץ להציג את הערבים כקורבנות של תוקפנות היהודים, כצעד של דלגיטימציה להתישבות היהודית ביהודה ובשומרון. שתכשיר את הדרך להקמת המדינה הפלסטינית.

2.שוב מוכיחה החונטה השמאלנית הקיצונית את שליטתה במדינה החולה שלנו, ואת יכולתה להכתיב גם לצה”ל איך לפעול בשטח.

https://www.inn.co.il/News/News.asp...

3.לראשונה: קציני סיוע לאוכלוסייה פלסטינית

לראשונה בתולדות צה”ל, הסתיים השבוע בבית הספר לתיאום וקישור קורס ייעודי לקציני סיוע לאוכלוסייה (קס”ל).

לראשונה בצה”ל הוכשרו קצינים מתוך הגדודים והחטיבות לסייע למפקד בשטח להתמודד עם הסוגייה ההומניטארית בעת לחימה. הקצינים, צפויים להשתלב יחד עם קציני התאום והממשל הקיימים באוגדות ובפיקודים ולשלב את התחום ההומניטרי גם בתרגילים השונים של הגדודים והחטיבות אליהם הם שייכים.

24 קצינים, בסדיר ובמילואים התכנסו בשבוע שעבר בבית הספר לתאום וקישור. במשך שבוע שלם תירגלו תרחישים שונים של סיוע לאוכלוסיה תוך כדי לחימה בשטח עירוני, ושמעו הרצאות שונות בתחומים מגוונים, השזורים כולם עם מאפייני הגורמים המסייעים והנוכחים במהלך לחימה.

בנוסף עברו החניכים בדרגות הסרן והרב-סרן השתלמויות להכרת התרבות הערבית, שיעורים בשפה הערבית וכן הופץ פנקס כיס, שמאגד את כל ההוראות בתחום יחד עם מילון עברי-ערבי.

לצורך הטיפול באוכלוסיה הפלשתינית בעת לחימה הוקם תקן חדש במטה מפקדת תאום פעולות הממשלה בשטחים לתפקיד חדש בדרגת סגן-אלוף – ראש תחום מרכיב אזרחי בלחימה, אותו מאייש סא”ל גיא שטולץ, לשעבר סמג”ד חי”ר וקצין מטה בתחום תורת הלחימה בשטחים.

לדברי סא”ל שטולץ, בצה”ל זיהו את הצורך לתת אנשי מקצוע לרמות הטקטיות בשטח, וכך נולד הקורס הראשון מסוג זה בצה”ל. “בחרנו קצינים בדרגת סגן עד רב-סרן, כולם מתוך הגדודים והחטיבות ובמשך שבוע שלם הועברו לחניכים שיעורים בנושאים שונים, כגון תשתיות אזרחיות, לימוד הסביבה בה הם פועלים והיכרות עם מאפייני האוכלוסייה, צרכים הומנטיריים, הכרת האירגונים הבינלאומיים, השפעת התקשורת על הלחימה ועוד”.

למרות העובדה שהחניכים בקורס הגיעו מרקע שונה, לכולם מכנה אחד משותף – רקע קרבי”, מדגיש סא”ל שטולץ ומוסיף כי “הקצינים הללו יודעים מה זה נוהל קרב, ומטרת הקורס היא ללמד אותם לדעת ולשלב את כל תחום האוכלוסייה בנוהל הקרב ובמהלך ניהול הקרב.

בעבר הם כבר התמודדו עם סוגיות שונות שהתרחשו תוך כדי לחימה. אם לדוגמא במלחמת לבנון השנייה ובמבצע ‘עופרת יצוקה’, למשל פינוי אזרחים נכים מזירת לחימה, פתיחת מסדרון הומניטרי לרכבי הצלה, פינוי גופות, הפוגה הומניטרית ועוד. קורס זה אמור להקנות להם את הכלים לחשוב על סוגיית המרכיב האזרחי טרם היציאה לקרב ולדעת לבצע את זה גם תוך כדי ירי ותוך סיכון הכוחות הלוחמים”.

במפקדת תיאום הפעולות בשטחים מתכוונים לפתוח עוד כמה קורסים במתכונת הזאת במהלך שנת 2011. המטרה היא הצבת קצין סיוע לאוכלוסייה בכל היחידות. הנושא הזה מוטמע גם בקורס פיקוד בכירים בצה”ל ובצה”ל בוחנים כעת גם לשלבו כבר בקורס מ”כים וקורס קצינים, כדי שהלוחמים יכירו היטב מה האתגר העומד בפניהם, מעבר לאויב, במלחמה הבאה.

סגן-אלוף מנצור, מפקד בית הספר לתאום וקישור, אומר כי “תפקידם של הקצינים הללו הוא לעמוד מול המפקדים, לעתים בעקשנות, ולהסב את תשומת לבם לנושא”.

סא”ל מנצור מודה כי אין נוסחת פלא לטיפול בכל הסוגיות הללו, אך הכרת המצב בשטח – יחד עם הבנת המצב תוך כדי לחימה – יכולה לסייע רבות. “המפקדים יודעים היום שאלמלא ייקחו בחשבון את העניין, ההישג המבצעי שהגיעו אליו יישמט. בעימותים שמצפים לצה”ל, לא מספיק להגיע לקווי הגנה, אלא להגיע לשם בצורה נכונה. טיפול נכון והטמעת הרכיב האזרחי תוך כדי לחימה מקנה למפקד בשטח אורח נשימה להמשך ביצוע משימותיו ומאפשר לדרג הצבאי לגיטימציה להמשך הפעילות”.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

תגוביות:

1.יותר מ”בושה וכלימה” אין לי מה להגיד. נקודה. זה מה שצה”ל צריך עכשיו ?!

4.אנשי רשת הריגול והחיסול של הקרן חדרו לצבא לדרגים גבוהים ומשם הם מחדירים ומנחיתים את ההנחיות החדשות האלה על מנת שהפעם,דו”ח גולדסטון 2 לא יתפוגג.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx...

5.אסור להצביע לכל מיני רשימות קטנות שיורידו לאבדון את אלפי הקולות. די לפיצול! הצביעו ליכוד ויהיה לו כוח לשנות. בליכוד יש מספיק אנשים מצויינים בדיוק כמו כל המפלגות הקטנטנות שלא עוברות את אחוז החסימה.
תלמדו כבר את הלקח החשוב הזה. רק ליכוד חזק מאד הפעם. בלי כחלונים רמאים ובלי פייגלינים מבזבזי קולות ומלאי חלומות פז!!!

6.הצבא שהתנתק מייעודו והפך ל''צבא פוסט-מודרני''/ לורד

חוברת מחקרים בפסיכולוגיה צבאית מלמדת שההתנתקות וההכנות לה הכניסו את צה”ל לבלבול מושגי, והפכו אותו לכלי פוליטי.

בעדותו בוועדת וינוגרד סיפר רפי איתן כי לאחר ביקור בפיקוד צפון הוא אמר לראש הממשלה ש”זה לא צה”ל שאני מכיר”.

למותר לציין שהוא לא היה לבדו. גם מפקדי העבר של צה”ל שנפגשו לכינוסים בהולים אחרי המלחמה העבירו אותו מסר, ואולי אף במילים בוטות יותר…

צה”ל כבר הפנים את היותו “צבא פוסט-מודרני” וכתוצאה מכך בנה “שיח צבאי חדש”, והחוקרים אפילו לא מבחינים כי הביטויים אינם בדיוק פוסט מודרניים אלא יותר אורווליאניים…

אין כבר “אויב”; אויב מוגדר כ”שנאת האחר”…

המסקנה היא שצה”ל אכן הפך…לכלי פוליטי, שלא פועל רק בלב הקונסנזוס אלא גם במשימה של “הגנה על אינטרסים פחותי ערך או פחות מרכזיים”, כמו הגשמת תוכנית מדינית מפלגתית…

וכדי להשלים את המכלול האורווליאני שהציף את הצבא, ראוי להזכיר כי במערכי חיל החינוך הושם דגש על ערכי הדמוקרטיה…

כשזהו המצב, שצה”ל אינו נדרך לביצוע משימותיו הלאומיות כפי שנגזר מייעודו המקורי אלא מתפקד כצבא פוסט מודרני, ייתכן שהאלוף שטרן צריך לבדוק את בעיית ההשתמטות מגיוס במקום אחר. מוטב לבדוק את מסכת הערכים של צה”ל פנימה במקום להמציא דחלילי הסתה בדמות סלבריטאים משתמטים ואוגדות חרדיות.

http://www.makor1.co.il/makor/Artic...

7.ד"ר גיא בכור: רסן של אירגוני "זכויות אדם" שמטרתם אינה בהכרח טובת ישראל,הקיף את הצבא שלנו בשני העשורים האחרונים.

מי ששולט היום בצבא אינו הרמטכ”ל אלא היועץ המשפטי לממשלה… שהכריז כבר כי מלחמת לבנון האחרונה היתה “מלחמה משפטית”,ובמלחמה כזו אסור להמר,אסור להפתיע ואסור להציג גאונות צבאית.

הרי הדרג המשפטי צריך לאשר זאת קודם.

בג”ץ ניצח לנו את הצבא,ובעצם בג”ץ ניצח לנו את הנצחון.

*רסן של אירגוני “זכויות אדם” שמטרתם אינה בהכרח טובת ישראל,הקיף את הצבא שלנו בשני העשורים האחרונים.הם מגייסים כספים בחו”ל ומתפרנסים מלזנב בצבא מבפנים.כולם מכירים מי הם אירגונים אלה.באכיפת בג”ץ האפקט שלהם בגימוד הצבא היה,מתברר,מרתיע ואפילו קטלני…

מי שגוזז את מחלפותיו של צה”ל אינו האוייב,אלו אנו עצמנו.

אלא שכאן זו לא אמריקה הגדולה,כאן זה המזרח התיכון שמחכך ידיים בהנאה
לנוכח תהליך ההרס העצמי וסירוס הצבא הגדול באיזור.

הם כבר לא צריכים לעשות את העבודה.אנו כבר עושים זאת בעצמנו טוב יותר-עבורם.

http://www.gplanet.co.il/prodetails...

8.דורפמן: צה''ל הוא צבא הגנה לערבים''

ישראל היא היחידה שקלגסים עוטי שחורים (שמזכירים מחוזות זרים ומחזות זוועה שהאמנו כי לעולם לא יחזרו עוד), פושטים בששון על תושבים יהודים, כאילו היו מחבלי חמאס, כשהם מלווים בקבלני איסוף חפצים פלשתינים, והורסים עד היסוד בתים של יהודים, שהמדינה סייעה בכל המובנים בבנייתם, ומצד שני קצינים ישראליים מסתחבקים עם ראשי ה’מנגנונים’ של האוייב הפלשתיני.

ישראל היא המדינה היחידה שמפקדי צבאה מנחים את חייליהם למרר חיי יהודים בלבד, מתרגלים אותם לירות לעבר יהודים, אוסרים עליהם להתארח בבתיהם או לקבל מידיהם עוגה בכניסת השבת, ומאידך מנחה ראש המינהל האזרחי הפעלת אכיפה קשוחה ואפלייתית נגד מתנחלים ואף גאה בכך, בדו”חות פנימיים של המינהל. ישראל היא המדינה היחידה המבטיחה “חופש פולחן לבני כל הדתות”, אבל שוללת זכות זו מיהודים (בהר הבית רשאי כל אדם להתפלל, פרט ליהודי חובש כיפה).

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

9.המחטף המטורף של הפיכת צה"ל לעוד 'גורם מדיני', היא סכנה לקיומו ולקיומנו. היא מותרות מסוכנות.

כמי שיושב בוועדת חוץ ובטחון ושומע את הסקירות של אלוף הפיקוד, אני לחלוטין לא מופתע. אלוף הפיקוד, גאה במגעים הפוליטיים שלו, עם ‘ראשי הרשות’. הוא מתרברב שהוא מבקר איתם ברמאללה ואף פקד שם יחד איתם את באי בית הקפה שבעיר.

נוצר מצב, שמפקדי צה”ל, מרגישים מחויבות כלפי אלו שהם מכנים ‘מקביליהם’ (מזכיר את אופוריית אוסלו). את הנאמנות למחבלים ניתן לראות גם בהתבטאות הפנימית של ראש המנהל האזרחי תא”ל מוטי אלמוז, שקרה לפיקודיו ‘נתמקד בהרס מבנים בלתי חוקיים של יהודים’. הסימביוזה שבין מפקדים עם אג’נדה פוליטית ובין תקשורת שמאלנית, יצר את הטרוף, כאילו כמה כתובות גרפיטי הם ‘טרור יהודי’, ואילו רצח של אב ובנו הפעוט, מזריקת אבן, הם רק ‘תאונת דרכים’. זה מה שמרשה ל’גורם בכיר בצה”ל’ להוציא הודעה לאחר הטבח בבני משפחת פוגל שמדובר בתגובה פלשתינית על ‘תג מחיר’.

כאמור, זה לא פופולארי לבקר את צה”ל, את מפקדיו המסורים שעושים ימים ולילות. אבל לעיתים אין ברירה, אין לנו צה”ל אחר, והמחטף המטורף של הפיכת צה”ל לעוד ‘גורם מדיני’, היא סכנה לקיומו ולקיומנו. היא מותרות מסוכנות.

https://www.inn.co.il/Articles/Arti...

10.צה"ל הפך לזרוע המבצעת של החונטה

אנחנו בדיקטטורה. הקצינים נבחרים ומתמנים ע”י הדיקטטורה בעוד הפוליטיקאים נבחרים על ידי העם ,ולכן משתמשים בצבא כנגד הפוליטיקאים.

11.צה"ל הפך לסניף של הקרן החדשה

שיבור הלחימתיות של צה”ל נעשה כל השנים האלו, עם הרעלת הדרג הבכיר – הפוליטי, שלו, בפוסט-מודרנה, וע”י החלפת האויב הערבי, באויב הכתום, כי הרי אין צבא בלי אויב!

12.האמון במדינה, במערכותיה ובצה''ל נסדק

צה”ל, שמעולם לא נצטווה להפסיק כליל את ידויי האבנים, מסורס היום יותר מתמיד. הכוחות ביו”ש סובלים מהיעדר משאבים חריף ופקודות מגבילות דוגמת “אפס הרוגים ערבים”.

את הממסד האש”פי החתרני הצנוע של שנות השמונים החליפה הרשות הפלשתינית, “מעצמת הסתה”, המעודדת את המהומות…

חידוש של ימינו הוא קבוצות של אנרכיסטים יהודים וזרים השוהים בתוך כפרים ומסיתים את הערבים לצאת למהומות, בעוד שהם מחפים, מצלמים ומספקים גיבוי משפטי לפורעים. כאן, מערכת המשפט, המשטרה, השב”כ והמנהל האזרחי, אלו המזנקים כפנתרים על כל ריסוס מגוחך של “תג מחיר”, נכנסים לאדישות, ובכך מעניקים רישיון למהומות.

גם בגבולות הקו הירוק הטרור מרים ראש. הרשויות מנסות לטאטא מתחת לשטיח תקיפה לאומנית בחיפה. גניבות, פרוטקשן, השתלטות על קרקעות ובניה בלתי חוקית אדירה אינן זוכות לטיפול.

החולשה הנרחבת הזו נקלטת היטב. המגמות המרדניות מקננות, תופחות, תוססות ומחכות להזדמנות להתפרץ. החולשה מייצרת את האינתיפאדה הערבית השלישית.

גם אצל המתיישבים ביו”ש נקלט המסר היטב. הם רואים את האדישות, הכבדות והעצלנות בכל הנוגע לשמירה על ביטחונם, מול שפע המשאבים, כוח האדם, הזריזות, הערנות והנחישות ליישם נגדם את “שלטון החוק” – בקשיחות, בקטנוניות ובנחישות ללא שמץ של רגישות. גם בתוכם נמתח קפיץ. הם בולעים ובולעים, אך מי שחושב שהמצב הזה יימשך לנצח חי בטעות. האמון במדינה, במערכותיה ובצה”ל נסדק. כאן, הדיכוי של השלטון עלול ליצור את האינתיפאדה היהודית הראשונה.

http://www.inn.co.il/Articles/Artic...

13.צפו: חיילים חמושים נסים על נפשם מאימת נערים ערבים - האידיאולוגיה החדשה של צה''ל

http://www.youtube.com/watch?v=IIeM...

14.האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי? תראו איך המכון במימון זר תואם הקרן לישראל חדשה חדר לתוך צה"ל:

כך חודרים גורמי שמאל זרים לורידי המדינה ולמוסדותיה ועושים בהם כבתוך שלהם יחד עם הקרן הזרה האמריקנית לישראל חדשה במימון זר.

*****

מידע על צה”ל

ב- 2001 התחיל המכון לדמוקרטיה לקיים מפגשים עם צה”ל בהם השתתפו הרמטכ”ל, סגן הרמטכ”ל, חמישה אלופים, ושמונה תתי-אלוף וכן מג”דים, ומח”טים במילואים. הנושאים שנדונו היו שירות של נשים בצבא, כבוד האדם בצבא, ושירות המילואים.

כמו כן הועלו נושאים אסטרטגיים מובהקים כגון, האם הצבא הוא צבא העם או שהולכים לכיוון של צבא מקצועי וההיבטים הכלכליים”. בסוף כל מפגש הופקה חוברת.

אריק כרמון דיווח לאסיפה הכללית של המכון על המפגשים ועל “מספרים די קשים” הנוגעים לשיעורי הגיוס לצה”ל: “אנחנו מגיעים למצב שבו רק חמישים אחוז משכבת הגיל מתגייסת, שליש משכבת הגיל הולכת ליחידות קרביות”.

ב- 2005 – מפגשי המכון עם צה”ל התחדשו במסגרת פרויקט “צבא-חברה”. פרופ’ ברוך נבו, העומד בראש הפרויקט, דיווח לאסיפה הכללית על הקשיים: “קושי אחד הוא התלות ביחסים אישיים מאחר שאין הסכם כתוב בין המכון לבין הצבא. הדברים מתנהלים על בסיס יחסים אישיים ומסורת של יחסי אמון שנבנו בין אריק לבין הרמטכ”לים ואלופי הפיקוד שלהם. קושי נוסף כרוך ברגישות צה”ל לנושאים שונים. רשימת המשתתפים האורחים מוגשת לחוות דעת הצבא לפני כל כנס. ייתכן מצב שהצבא יפסול השתתפות אחד האזרחים. המכון חייב להיות רגיש ביותר ולהסכים לפשרות בנושאים שונים על-מנת לשמור על דיאלוג פתוח וכן”.

http://www.news1.co.il/Archive/002-...

****

ומי הוא המכון הזה המתחזה למכון ממלכתי?

…רק מעטים יודעים כיצד הוא פועל, על האינטרסים העומדים מאחוריו, ובכלל – על פעילותו הבעייתית והעדפתו המוגזמת על-ידי גורמים בכנסת ובמשרד ראש הממשלה…

המכון הישראלי לדמוקרטיה מוחזק על-ידי מיליארדר יהודי אמריקני, ברנרד מרכוס…

למכון יש נגישות למידע בצה”ל, במשרדי ממשלה, בכנסת, ובמשטרה. מטרתו המוצהרת של מייסדו היא לחולל “רפורמה פוליטית בישראל”…

כדי לממש את המטרה המכון לדמוקרטיה שוכר המכון אישים בכירים מן האקדמיה, חלק ניכר מהם משפטנים. כך למשל, בשנת הכספים החולפת הגיעה עלות שכרו של נשיא המכון, ד”ר אריה כרמון, ל- 1,408,287 שקל, כולל מכונית צמודה, שהועמדה לרשותו מאמצע השנה. פרופ’ מרדכי קרמניצר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, קיבל מהמכון בשנה החולפת שכר בעלות של 424,474 שקל. קרמניצר קיבל שכר גבוה גם בשנים קודמות…

“האח הגדול” האמריקני

ברנרד מרכוס, היו”ר הבינלאומי, המייסד והתורם העיקרי של המכון לדמוקרטיה

“מרכוס רוצה למקד מאמץ על רפורמה פוליטית”

מרכוס הקים את המכון הישראלי לדמוקרטיה ב- 1991. הוא מימן את בניין המכון הממוקם בשכונת היוקרה טלביה בעלות משוערת של 5 מיליון דולר. מאז ההקמה הוא התורם בעיקרי של המכון, באמצעות “אגודת ידידים” בארה”ב שהוא עומד בראשה.

…חוקה בהחדרה

המכון לדמוקרטיה מקדם בהשקעה של מיליונים את כתיבת “חוקה בהסכמה”, והעמיד לרשות ועדת חוקה חוק ומשפט תקציבים לקידום הנושא. ב”חוקה בהסכמה” ניתן דגש על זכויות העשירים ונראה שפחות על זכויות חברתיות כגון: הזכות לחינוך, לבריאות לפנסיה וכד’. המכון מחדיר את “חוקה בהסכמה” למערכת החינוך כנושא לתלמידים הנבחנים בבגרות בהיקף של 5 יחידות וזאת באמצעות “מטה שנהר קרמניצר” של משרד החינוך, שהוקם על-ידי אמנון רובינשטיין בהיותו שר חינוך. רובינשטיין אף ‘זכה’ לביקורת מבקר המדינה על מינויים לא תקינים במטה זה. פרופ’ עליזה שנהר ופרופ’ מרדכי קרמניצר הם חברי עמותת המכון לדמוקרטיה. שנהר כתבה עבור משרד החינוך את נייר העמדה בנושא יהדות ואילו קרמניצר את נייר העמדה בנושא אזרחות.

http://www.news1.co.il/Archive/002-...

לעיון:

https://rotter.net/forum/gil/19930....

15.על מי מגן צבא ההגנה לישראל?

את השאלה על מי מגן צבא ההגנה לישראל בדורנו חובה לשאול נוכח מעשי צבא זה, המוכיחים בשנים האחרונות שהצבא הזה אינו רואה את מטרת קיומו כ”הגנה על ישראל והעם היהודי” אלא יותר כצבא נייטרלי שמשימתו להשתתף בשפיטת ישראל ויהודיה ולהחליט בעצמו וללא רשות חוקית כלשהי, מי צודק בכל שדה קרב מול העם היהודי – היהודים או הערבים ולפעול על פי החלטת הדרג המחליט שלו, שמתואם עם בג”צ וכבר מזמן לא עם דרישות הבטחון של מדינת ישראל.
דבר זה הוא חריגה חמורה מתפקיד הצבא ומייצר תחושה לאומית בקרב הציבור היהודי הלאומי הרחב בישראל, שכל פעולות הדרג הבכיר בצבא ובכל שדרת צמרת מערכות הבטחון של ישראל, אינן נטועות עוד בתחושת צידקת עמנו היהודי וצבאנו היהודי וכי הדרג הזה מייצג בחשיבתו ובמעשיו גורמים עוינים כמו אירגוני הקרן לישראל חדשה במימון זר ואנטישמי כ”שוברים שתיקה” ו”בצלם” ודומיהם – במקום את העם היהודי.

החשיבה המסוכנת לעמנו ולמדינת ישראל היהודית, המתבצרת כנגדנו במערכת הבטחון שלנו, הולכת ונחשפת עוד ועוד ומתגלה כגורם מרכזי בהחמרת המצב הבטחוני שלנו, כתוצאה מאוזלת יד וקשירת ידי חיילינו ופעולות המדינה היהודית אל מול האויב הערבי, בשטחה ומחוצה לו וכל זאת באשמת בג”צ וצמרת הבטחון של ישראל, שהפכו לשני מוסדות המאיישים בדיוק את אותו סוג של אנשים ועמדות פוליטיות, השואפות להחליש את ישראל ולאנוס אותה להתקפל אל מול האויבים הערבים.

לצמרות מוסדותינו הזדחלו גורמים אלה והשתלטו עליהם בעורמה בשלושת העשורים האחרונים ורק עכשיו מתגלה גודל השבר החמור הזה.

האנטישמיות המשתוללת ומתגברת בעולם אינה מיוצרת ע”י אויבינו. ממש לא. היא מיוצרת פה בישראל – ע”י משתתפי אירגוני הקרן הזרה והחתרנית וע”י פושטי מדי מערכת הבטחון שלנו, היושבים אחד אחרי השני ומשתלחים במדינה, בנבחרי הציבור, במטרות העם היהודי, ביהדות, בדת ובכל מה שמבצר את בטחון ישראל ומבטיח לנו עתיד בטוח. תוך השתלחותם הבזויה הם גם מגלים את כל סודותינו וחושפים שיקולים והחלטות סודיות שלנו בפני אויבינו.

והם פושטים את מדי הצבא והבטחון שלנו ויושבים מיד להתראיין אצל הגננת המניפולטיבית, הנמוכה והמרושעת – אילנה דיין – כשעיניהם תלויות בה כעיני עגל של ילדים קטנים והקצף על שיפתותיהם, בעודם משתלחים ומשמיצים את המדינה ואת פעולותיה השונות, חושפים ברבים וללא בושה את מבושיהם לעיני כל ויוצאים קטנים, עלובים, אפסיים, ממש טיפשים, עד שכל אחד בציבור, למראה הזוועה, שואל את עצמו האם באמת אנשים אלה היו ממונים על בטחוננו?! זה הרי לא יאומן.

תופעה מאוסה וחולנית.

ומכאן מובן מדוע בטחוננו הבינלאומי הולך ומתערער לנוכח מעשיהם השפלים המעידים על עליבותם.

שכן ברור לכל מי שעיניו בראשו, חוץ מלהם עצמם כנראה, שכל מילה שלהם ושל אירגוני הקרן לישראל חדשה במימון זר ואנטישמי, משמשת נשק יום הדין לגויי כל העולם, שמצטטים אותה והופכים אותה לחרב מלובנת, אותה הם תוקעים במעי המדינה היהודית ומסובבים ללא הפסקה.

הבוגדים מבפנים מצליחים לייצר אווירה בינלאומית שתוביל להחרבת המדינה, כי הדרך ממעשיהם אל הדה-לגיטימציה של קיומנו כאן קצרה, קצרה מאד.

ישראל כמדינה מתחילה להיות במצב של העם היהודי לפני השואה.

היתה לגיטימציה להגיד על היהודים הכל, להאשים אותם בשקרים ולא לשלם על כך דבר ולבסוף לשחוט אותם ולהרגיש שזה בסדר גמור וזה מעשה צודק, נוכח שיפלות ורשעות היהודים.

כך בדיוק מתפתחת בעולם התחושה הבינלאומית, שמותר להאשים את מדינת ישראל בכל מה שרוצים, כי הרי צמרת הבטחון שלה עצמה מאשימה את המדינה בכל מה שהגויים מצטטים והרי אין יותר צודק מלהתנפל ולהחרים ולהחריב אותה.

המצב של ישראל מסוכן ביותר.

הלגיטימציה שלה אבדה.

הזכות שלה להתגונן אבדה.

אם לא יחוסל בג”צ במתכונתו הנוכחית, ההרסנית והמסוכנת לבטחון המדינה ואם לא יושם רסן לפיות משתחררי מערכת הבטחון שלנו, ואם לא יושם קץ לזרימת המימון הזר, הפושע והאנטישמי מיידית ואם לא תסולק מישראל הקרן לישראל חדשה – הקרן הזרה הזו, העוסקת בחתרנות חמורה ועמוקה ואף מצליחה מעל המשוער בכך – העתיד אבוד.

גדלים כאן דורות של יהודים שונאי ישראל המחונכים על בירכי הקרן הזו ומטרותיה.

גדלים כאן דורות ששמו להם למטרה להחריב את המדינה.

גדלים כאן דורות של שונאי ישראל, שונאי התנ”ך, שונאי הדת, שונאי הצבא, שונאי העם היהודי, שונאי יהדות.

מוסדות המדינה מוצפים באנשים שעוסקים בהחרבת המדינה היהודית.

כל עוד בג”צ משמש מגן לפעילות המחרידה הזו, אי אפשר להתחיל לפעול נגדה ולנקות את האורוות במלוא מובן המילה.

צבא ההגנה לישראל כבר לא מגן על ישראל.

צבא ההגנה לישראל מגן על מטרות הקרן לישראל חדשה ונתון למרות בג”צ מסוכן, המסכן את עתיד המדינה והעם בישראל!!!

16.בכירים בצה''ל הבהירו לדרג המדיני: אין הצדקה לפגוע ישירות במפריחי עפיפוני תבערה

גורמים בכירים במערכת הביטחון הבהירו היום (ראשון) לאנשי הדרג המדיני כי לעמדתם, הדרך להתמודד עם מפריחי עפיפוני ובלוני התבערה היא באמצעות תקיפת יעדים של חמאס, ולא על ידי פגיעה במפריחים עצמם.

אתמול פרצו יותר מ-15 שריפות בעוטף עזה בעקבות עפיפונים ובלוני תבערה שהופרחו מהרצועה וגרמו להצתה של יותר מאלף דונם. היום פרצו 17 שריפות בעוטף, ככל הנראה גם כן בעקבות הפרחת העפיפונים.

https://www.haaretz.co.il/news/poli...

17.''הפיקוד העליון אחוז תבוסתנות. זה מרי לכל דבר ועניין'' / שפטל

כרמלה מנשה כתבלבת החצר של החוגים התבוסתניים במטכ”ל מקריאה הודעה שהיא מגורם בכיר בצבא, כלומר או מאלוף או מהרמטכ”ל שאומרים שלירות במחבלי האש זה לא מקצועי ולא מוסרי. בנוסף אומר אותו גורם עלום שהצבא דורש מהדרג המדיני החל מסיום מבצע “צוק איתן” להסדיר את החיים האזרחיים בעזה, לשבור את המצוקה והממשלה לא עושה כלום ולכן לא מוצדק בשום אופן לצאת למבצע צבאי בעזה. לא פחות ולא יותר.
צריך להגדיר את הדברים. הדבר הזה הוא מרי בדרג המדיני המופקד על הצבא. הצבא דורש צעדים מדיניים – להסדיר את המצוקה בעזה ואם לא – אז הצבא לא מוכן לצאת למלחמה. למה – כי אתם לא הסדרתם את המצוקה הכלכלית בעזה. זה מרי לכל דבר ועניין. זה דבר ראשון.

שנית. האמירה השיקרית שלירות במחבלי האש זה בניגוד לערכי צה”ל היא רמיה מובהקת מההתחלה עד הסוף. ערכי צה”ל הם בראש ובראשונה לבצע משימה בכל מחיר. זאת היתה פקודת הקרב לאוגדת הפלדה של טל במלחמת ששת הימים. זאת היתה פקודת הקרב של אריק שרון לאוגשה שלו באותה מלחמה. מאחר וזאת היתה הפקודה שיש להביס את האויב בכל מחיר חוסל הצבא המצרי בסיני תוך יומיים. לעומת זאת, באף אחד משלושת המבצעים בעזה לא היתה פקודה כזאת שבכל מחיר לבצע את המשימה ולכן הם נגמרו לא בנצחון.

לכן, לא מדובר פה בערכי צה”ל אלא מדובר פה בתבוסתנות של המטכ”ל שלא מוכן בשום פנים ואופן להסתכן אפילו בעימות שיצריך כניסה קרקעית לעזה. המטכ”ל התבוסתני שיש לנו לא מוכן לשמוע אפילו על אפשרות כזאת. זה כל הסיפור ותמיד לכל מעשה נבלה רוצים להמציא צידוק מוסרי ומכאן ההיזדקקות לערכי צה”ל. זה לא ערכי צה”ל. אלה ערכים של מה שמייסד הדיקטטורה של בג”צ, אהרון ברק הגדיר ערכים של הציבור המתקדם בישראל. אלה ערכים שלו.

את הערכים האלה עם ישראל מביס ברוב של שניים לאחד בכל מערכות הבחירות מזה 40 שנה.

זו ביקורת מתונה נגד הרמטכ”ל כיוון שהוא ראוי לביקורת הרבה יותר חריפה. לא יכול להיות שיהיה לנו צבא שחייליו ומפקדי השדה שלו מוכנים לצאת לקרב בכל רגע והפיקוד העליון אחוז תבוסתנות. לא יכול להיות דבר כזה.

https://www.inn.co.il/News/News.asp...

18.הריסת הבית ללא הלאמת חלקת האדמה עליו הוא בנוי והעברתה לידי יהודים שנפגעו - בטאבו, לא שווה פרוטה. הם מיד גונבים חומרי בניה מאתרי בניה יהודיים ובונים אחד יותר יפה.

לפגוע בהם בכיס וברכוש.

19.מי שמסתובב ברחוב ודוקר אנשים הוא פגוע נפשית.

הוריהם ומחנכיהם פגועים נפשית אף הם.

ומי שמשלם לרוצח הוא פגוע נפש.

שלוחו של אדם כמותו.

זה “עם” של פגועי נפש.


ליה 14.11.1805:51
10. רוח הגייסות: כך שכח צה”ל איך מנצחים במלחמות / יגאל כנען בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 14.11.18 בשעה 06:11 בברכה, ליה

צה”ל ממשיך לבצע אימוני תמרון רחבי היקף, אבל אף אחד לא מתכוון לזה ברצינות. מערכת המושגים הפרוגרסיבית הוטמעה עמוק מדי וחזק מדי

מקובל, ובצדק לאפיין את הצבא כגוף גברי, גס ומחוספס, אלים. הכל נכון, אבל ישנם תחומים שהנפש הצבאית עדינה יותר מזו של נערה בת 13, ואחד התחומים המרכזיים הוא “רוח הגייסות”, המורל, ההתלהבות, הנכונות להקרבה.

פגעת בזה, כל הכוח העצום הזה היה כלא היה. הנה שתי דוגמאות היסטוריות מימי מלחמת העולם השניה:

הראשונה היא צבא צ’כוסלובקיה, במשבר מינכן 1938. מקובל לראות בגרמניה ענק ובצ’כוסלובקיה האומללה ננס שהוקרב כקרבן. מבחינה צבאית זה ממש לא נכון. הצבא הצ’כי המגוייס כלל יותר מ-48 אוגדות ולמעלה ממיליון חיילים. הצבא הגרמני יכול היה להעמיד רק 40 אוגדות, והיתה לו בעיה להילחם בשתי חזיתות – צרפת וצ’כיה. לצ’כיה היו מפעלי הנשק של סקודה וקו ביצורים מעולה. ברגע שההנהגה המדינית הצ’כית החלה לסגת בסגנון “אכלו לי שתו לי”, והתנתה את עמידתה בסיוע צרפתי, רוסי או בריטי, כל התלכיד החל להתפורר.

צ’מברליין פתאום נזכר שחבל הסודטים קטן ורחוק, דלאדייה הצרפתי חשש ממרחץ דמים, השלישי במספר בתוך מאה שנה, במזרח צרפת. הסלובקים נזכרו שהם שואפים לעצמאות, הסודטים מרדו. וכשנסוגו בהמשך מחבל הסודטים שהיה קטן ביחס לארץ כולה, התפוררה הלכידות לגמרי. הביצורים עברו לידי הגרמנים, עשרות אחוזים מהתעשייה הצ’כית נמוגו. מדינה, וצבא של מיליון חיילים לא האמינו עוד בעצמם. מיליון חיילים שעמדו למסור את נפשם על המולדת, נכנעו ללא קרב.

דוגמה שניה: צבא צרפת ב-1940. הצבא הצרפתי היה ענק בכל קנה מידה. יותר ממאה אוגדות. עוד עשרות אוגדות לסיוע מהאנגלים, הבלגים וההולנדים. גם קו מז’ינו האימתני, שנבנה ב-1930, נועד לסייע לו. בהיסטוריה שלו היו גם ניצחונות – ברוב מלחמות נפוליאון, וגם ב-1917 מול גרמניה. אבל ההנהגה הקרינה חולשה. מלחמת העולם הראשונה נתפסה כטראומה נוראית, בעיקר בשל 1,240,000 ההרוגים שגבתה. במשברי חבל הסאר (1935) ומינכן (1938) צרפת הפגינה חולשה והססנות. לצבא היה המון זמן להתכונן. מסתיו 39 עד אביב 1940. פחדנותם של ההנהגה והצבא גרמו לכך שהיטלר סיים את כיבוש פולין וארצות סקנדינביה, והתפנה בכל כוחו, ובזמנו הפנוי לצרפת והשאר היסטוריה.

אני נזכר בדוגמאות אלה בכל פעם שאני שומע איזה אלוף פיקוד מתלהם על כך שנחזיר את לבנון לימי הביניים, וננצח בכל עימות עם החיזבאללה.

בצה”ל, מאז 1973, יש שני דפוסי פעולה המושפעים מאד מעמדות של גורמים פוליטיים בשמאל.

בתחום הלוחמה הזעירה – קומנדו, טרור, פשיטות – ובחיל האוויר, פחות מרגישים את ההשפעות האלה. הפעילות נמשכת, “כירורגית”, יותר, מדויקת יותר, מוגבלת יותר.

בתחום הלוחמה הקלאסית – תמרונים, כיבוש, טיהור – השמאל ביצע דלגיטימציה מוחלטת.

מבה”ד 1 ועד פו”מ מתרגלים מבצעים קרקעיים רחבי היקף, אבל אף אחד לא מתכוון לזה ברצינות. הצבא הפנים את מערכת המושגים הפרוגרסיבית: כיבוש זה רע. ניצחון זה רע.

זה לא קרה בבת אחת.

אחרי 1973 הצבא היה עסוק בעיקר בנסיגות ובמינהלות “שלום”. בין 1982 ל-2000 הצבא עדיין כבש, אבל אז נקלע לקרב תודעה מתמשך מול השמאל. במהלכו “נרצח” מנחם בגין, הודח אריק שרון, הומלכו “4 אמהות” ושדרניות רדיו.

לבנון, 2006

התופעה הזדקקה במלחמת לבנון השניה ב-2006.

גם צה”ל וגם הדרג המדיני יצרו שיח עצום ומתלהם, כשערי ישראל מופגזות ללא הרף. הכוחות המתמרנים לא עשו כמעט כלום. היו פשיטות קטנות על מרון א ראס ובינת ג’ביל וכניסות קטנות מאזור רכס רמים. וקצת הליכה צפונה.

חיל האויר הפציץ והפציץ, כמו לרדוף עם פטיש אחרי זבוב. לא בטוח שהזבוב נהרג, בטוח שהדירה הרוסה.

והכל לשמחת הפרוגרסיבים – כי בעולם פסטיבל גינויים ושנאה אינסופי לישראל.

היה במלחמה הזו פיתרון בית ספר פשוט: לכבוש את השטח ולטהרו. בצה”ל של הקרן לישראל חדשה זו כבר לא אופציה.

שבוע לפני המלחמה בוצע תרגיל והמדהים היה שהוא היה על המתאר שבגללו החלה המלחמה. חטיפת חיילים, הפגזות מלבנון, גיוס אוגדות וכו’. בתרגיל הכל התבצע היטב. במלחמה עצמה כולם הסכימו להתלהם, אף אחד ממקבלי ההחלטות ומבעלי הדרגות הבכירות לא הסכים להילחם, לקדם אוגדות, לכבוש. אולמרט ציפה מחלוץ, חלוץ ציפה מאולמרט. אבל כלום.

נסיוני האישי בחזית הזו מעלה כמה קוריוזים: בחזית מסוימת פעלו חטיבות המילואים כרמלי ואלכסנדרוני. היחידות הללו היו היחידות שגמאו קילומטרים. החבר’ה צחקו עליהם: המילואימניקים לא מעודכנים שלא צריך להתקדם.

בחזית המזרחית פעלה אוגדה 162 בפיקוד תא”ל גיא צור. לקראת סוף המלחמה, כשהחלו סוף סוף להכנס לשטח לבנון, בוצע נוהל מסודר וחטיבה מסוימת היתה צריכה להכנס. החטיבה לא נכנסה. למה? ככה. גיא צור, במקום לזעום או לקרוא לסדר, הסביר שזה לא נורא. כי כיבוש מביא רק סיבוכים.

באירוע אחר הצנחנו אספקה בשטח ומסיבות שונות לא דייקנו. החבר’ה למטה פחדו להתקדם אל האספקה.

מהצפון לדרום

במבצעי עזה מתרחש אותו תהליך. הרי גם לשיטת הסכם אוסלו, מרגע שעלה חמאס לשלטון, צה”ל צריך לכבוש את הרצועה, לטהר אותה, ולהחזיר את אנשי הרשות הפלסטינית. אפרים סנה ועמוס ידלין אמרו את זה מעל כל במה. נאדה.

במבצעים השונים היתה איזו כניסה סמלית לעזה, שהתייחסו אליה כמו לפלישה לנורמנדי. אם מישהו העלה אפשרות לכבוש את הרצועה התייחסו אליו כמו אל כהנא.

האויב היה הראשון להבין את מצב הרוח החדש בצה”ל.

הוא מבין שבמילים אנחנו מתלהמים, בהפעלת הכוח אנחנו מפחדים. אין משמעות לכל האוגדות שלנו. רוב הסיכויים שהן לא יתמרנו. צה”ל ללא רוח גייסות. צה”ל מסורס.

אז הוא יורה בלי הכרה. בלי לאיים בכיבוש, אבל כולם יודעים ש”רק הכיבוש יכול”.

זה מה שיקרה גם במבצע הבא בעזה, וגם במבצע הבא בלבנון. מדינת ישראל תשותק, וצה”ל ימתין לחוות דעתם של אהרון ברק, ערוץ 2 וטליה ששון.

עד מתי?

אולי עד שרקטה תפגע בכיתת בית ספר או גן ילדים ו-30 ילדים ייהרגו, כמו בליל הסדר של “מלון פארק” ב 2002. רק אז יצאנו לחומת מגן. ניתן לקוות שבנסיבות כאלה תתרצה הקרן לישראל חדשה, ותתיר ברוב טובה לצה”ל לעשות את מה שהוא צריך לעשות.

https://mida.org.il/2018/03/08/%D7%...

תגוביות:

1.עצוב אך זה ככל הנראה מה שיקרה גם במלחמה הבאה. מרבית הפיקוד העליון של צה”ל מאוייש בשמאלנים, שמבחינתם ניצחון הוא עמידה במוסר המעוות שלהם ולא חיסול והשמדת האוייב.

את מאות הרוגי לבנון השלישית ניתן למנוע, אם רק יטהרו את הסמול מהמטכ”ל.

2.נכון, מדויק ומחריד.

המדהים בכל הסיפור הזה שקצינים כמו גיא צור המשיכו בצה"ל עד הפנסיה. אותו כנ”ל לגבי קצינים שלא מילאו אחר פקודות כפי שחלוץ ואייזנקוט העידו!

משהו רע מאד עובר על צמרת צה"ל. אני מאמין שבארה"ב הקצינים הללו היו נשפטים לשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח. אבל פה הסחבקיות הזולה והליצנות הורסים כל חלקה טובה. ראו ערך פוזננצקי כץ.

3.השמאל אחראי לזה שרמטכ”ל הכלניות הקריב חיילי צה”ל בצוק איתן רק כדי לא לפגוע בטעות באזרחי האויב והוא עוד התגאה בזה, כאילו שזה חלק מערכי צה”ל.

4.כקצין בכיר בצה”ל במגוון רחב מאד של תפקידים ובהרבה מהם בהצטיינות, בוגר לימודי מנהל עסקים למנהלים executives וקריאת המון ספרי צבא של מצביאים גדולים בתאור הקמת צבא, ניהול קרב, עמדת המפקד, פקודות, אסטרטגיה, הונאה, מודיעין ועוד, ביקור בספריות הצבא INSS ופו”ם כולל הקשבה לגאון דר’ אורי מילשטיין יאנוש ואחרים, הדרכת בכירים, מחוזר CIA ומוסד, אני יכול לפסוק בודאות כי מערכות השב”כ והמטכ”ל פועלות יותר כחדר אוכל בקיבוץ מאשר כאוסף מצביאים המנהל ארגון.

5.הצבא עובר תהליך של הטלת מגבלות המעקרות את החיילים מרוח קרב הנדרשת לצורך הכרעה. בימי הפלמ”ח לימדו כל בוגר קורס מכ”ים שהוא המפקד העליון בשטח. היום, כל יוזמה עצמאית נחשבת לעברה ואסור לפעול ללא פקודה מהדרג הממונה. כך מעקרים צבא מיכולותיו והופכים אותו לגוף התלוי בהחלטות “הדרג העליון” שראשו כבר בפוליטיקה והדאגה לשמירת “דף נקי” מנחה בקבלת ההחלטות. ועוד שאלה: האם מישהו לקח בחשבון את האפשרות שבשעת חרום, תושבי ואדי ערה יוציאו את המשאיות ואת כלי הרכב לכבישים וילכו הביתה?

6.כל ניסיון לטעון שצמרת צה”ל אינה נשלטת לחלוטין על ידי אנשים המשתייכים באופן מובהק לשמאל, הנו ניסיון מוזר ולא מחובר למציאות.

7.תיאור מדויק להפליא של הבעיה. צבא גדול, טיפש ופחדן המשקיע את עיקר מרצו בפתרון בעיות הזהות המינית והמגדר. כל עקרונות המלחמה נזנחו ונשכחו, ומדוכאות עד עפר התעוזה והיוזמה של החיילים והמפקדים הזוטרים.
אחת העדויות הבולטות לכך היא דברי ההבל של מפקד זרוע היבשה, האלוף ברק, התולה ניצחון במלחמה הבאה עם חיזבאללה בהריגת נאסראללה. ברור מאליו כי כל מה שנאסראללה יהיה צריך לעשות כדי לנצח בה הוא להסתתר בבונקר עמוק מספיק.

8.את זה ראיתי כבר כשהייתי חייל מילואים צעיר בשנת 93 בעורב חטיבה 5 שהגיע אליה מגדוד 51 של גולני. ראיתי קצינים שמנים ונרפים שבאים עם הלפטופים שלהם, נפוחים מחשיבות. המ”מ שלי היה שמן וחסר כושר לחלוטין ותהיתי בקול רם לגבי כשירותו הפיזית להוביל מחלקה לקרב. לגבי הנחישות שלו לא היה לי ספק. בתחתית של התחתית...המ”פ היה אינטלקטואל בעיני רוחו עם משקפי ג’ון לנון, שלא היה ספק איפה הוא ממוקם על המפה הפוליטית. מאז ועד היום כל מה שחשבתי על צה”ל ועל מפקדיו התגשם בצורה גרועה אף יותר בכל המבצעים הצבאיים עד היום. באתי מחטיבה שמפקדיה כמו ארז גרשטיין ז”ל הפיחו בנו רוח קרב ולאחריהם לא ראיתי עוד מפקדים כאלה בצה”ל. לצערי אין בלבי ספק שצריך לבער את השמאל הצבאי והשמאל האזרחי שמשפיע עליו ובכל אמצעי לפני שאנו פונים כנגד האויב הערבי.

9.צה”ל “לקח צד” שמאלה בויכוח הפנים ישראלי, דבר שבעבר הוא נמנע ממנו בגבורה. צה”ל בז לרבנים. צה”ל בעד פמיניזם רדיקלי. צה”ל שולח את קציניו הבכירים להשתלמויות במכונים כמו מנדל והרטמן, צה”ל פותח שעריו לאידיאולוגיה להט”בית, צה”ל ניטראלי בסכסוכי מתנחלים - ערבים, צה”ל מצר את ההתיישבות היהודית, צה”ל חושב שאנחנו כמו גרמניה בשנות ה- 30 ועוד. צה"ל עובד אצל עמותות וניירות עמדה של הקרן לישראל חדשה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון הרטמן, קרן מנדל, התנועה ליהדות מתקדמת וכו’.

10.צבא המעורב במדיניות שמאלנית וסדר יום הומניטרי אינו יכול לנצח במלחמות.נקודה! הגיע הזמן לנקות את כל הפוליטיקאים השמאלנים מהפיקוד הצבאי ולהכניס לוחמים. הגיע הזמן להעמיד לדין את כל האירגונים השמאלנים האנטישמים על בגידה ולשים אותם בכלא.

אם לא, אז נפסיד בכל מלחמה. אם חס וחלילה נופל על בית ספר טיל והורגים לנו את הילדים, צריך לצאת לרחוב ולחסל את הבוגדים ולתלות אותם בכיכר העיר.


ליה 16.11.1817:50
11. השבוע הוכח שאלופי המטכ''ל אינם מסוגלים לפקד בצורה ראויה על צה''ל / ק.גליק בתגובה להודעה מספר 0
המוכנות של המטכ"ל להפנים ולפעול בהתאם למצע פוליטי אנטי־ישראלי - שמוסדות או"ם וארגוני זכויות אדם עוינים פוליטית ואידיאולוגית דוגלים בו - היא פגיעה מהותית בביטחון ישראל

החלטת הקבינט להסכים לנצור אש בעזה מתסכלת ומקוממת.

הרי ברור שעם ההחלטה הזאת התפורר המעט שעוד נותר מכוח ההרתעה של ישראל אל מול חמאס, כמו גם מול חיזבאללה.

ההתפטרות המיידית של שר הביטחון אביגדור ליברמן אולי תסייע לישראל ביתנו לעבור את אחוז החסימה בבחירות, אולם היא היתה מעשה בלתי אחראי מבחינה לאומית.

חמאס בצדק מציג את ההתפטרות שלו כעדות לניצחון המזהיר של משטר הטרור השבוע בעזה.

אבל יותר מאשר החלטת הקבינט מתסכלת ומקוממת, היא מהווה תמרור אזהרה.

מה פתאום ישראל נצרה את האש אל מול מתקפה חסרת תקדים של כמעט 500 רקטות בפחות מיממה? מה הסיבה לכך שהקבינט סבר שעדיף לעבור לסדר היום?

ובכן, יש שתי סיבות עיקריות להחלטת הקבינט: ראשית, יכול להיות שראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו הם פחדנים ומטומטמים. זאת למעשה הגרסה שליברמן הציג ביום רביעי כשהתפטר. אולי זה נכון. בוודאי הבדיחות שרצות בקבוצות הוואטסאפ מבוססות על ההנחה הזאת. אבל אין עדויות לכך. תגידו מה שתגידו, אבל נתניהו אינו איש כסיל. ואם הוא ושריו מפחדים, אולי יש להם סיבה מהותית לחשוש.

וזה מביא אותנו לסיבה השניה והריאלית יותר לכך שהקבינט החליט לאפשר לחמאס להכריז על ניצחון ביום שלישי: קוראים לה המטכ"ל.

כבר שנים שישראל לא פועלת למגר את שלטון חמאס בעזה, והסיבות לכך ברורות. ישראל איננה מעוניינת לשלם את מחיר הדמים והמחיר הכלכלי שתגבה השתלטות מחודשת על עזה. המחיר גבוה מדי, כי התמורה האסטרטגית של מהלך השתלטות מוגבלת מאוד. אילו כוחות ישראליים ישלטו בעזה? ואם ישראל לא רוצה לשלוט שוב בעזה, גם אין לה עניין להעביר את השלטון לפת"ח. אז מגיעים לברירת המחדל. בהיעדר עניין בהשתלטות מחודשת על עזה, המגמה הישראלית אל מול חמאס נמשלת לכיסוח דשא: בכל פעם שחמאס גדל יותר מדי, מנחיתים עליו מכה כדי לגמד אותו מחדש.

אבל אנחנו רואים כי זה לא קרה הפעם.

ללא ספק, שיגור של כ־500 רקטות בפחות מיממה מצביע על כך שהדשא של חמאס גדל יותר מדי והנה, ויתרנו על כיסוח. לא הרגנו את יחיא סנואר או איסמעיל הנייה; לא הרסנו את חוליות השיגורים; לא חיסלנו את מפעלי ייצור הרקטות; לא פגענו בבסיסי האימונים של חמאס או הג'יהאד האסלאמי.

למה? יש שני הסברים אפשריים לכך. הם אינם סותרים זה את זה ויכולים להתקיים בו־זמנית. כל אחד בנפרד ושניהם יחדיו מצביעים על בעיה חמורה שמצריכה טיפול מיידי. כן, לפני הבחירות.

יש אפשרות אחת סבירה, שפרשנים צבאים וקצינים בכירים בדימוס מצביעים עליה: צה"ל לא פעל בצורה אפקטיבית השבוע, משום שהפרקליטות הצבאית מנעה זאת באמתלה של המשפט הבינלאומי.

מאז עופרת יצוקה אנחנו עדים לתהליך מהיר של משפטיזציה של תורת הלחימה של צה"ל.

יועץ משפטי מוצב בכל גדוד, ותפקידו לאשר מטרות.

על פי הדיווחים שצצים מאז יום שלישי, צה"ל לא פגע בראשי חמאס ובחוליות משגרי רקטות, משום שהפרקליטות הצבאית העוצמתית מנעה זאת בטענה כי מדובר בפשע בינלאומי. אנחנו יודעים כבר ממשפטו של אלאור אזריה כי הרמטכ"ל גדי איזנקוט - שהעלה את הפצ"ר שרון אפק לדרגת אלוף - מעדיף להפליל חיילים קרביים מאשר להחליש את מעמדם של פרקליטים שאינם נושאים בתוצאות של שיקול דעת מקל כלפי אויבי ישראל.

חיילים ששירתו בצוק איתן עדיין מתמודדים עם תיקי מצ"ח שנפתחו נגדם בגין חשד ששיקול דעתם בעת קרב היווה עבירה על החוק הבינלאומי.

יש להבהיר כי מה שמכונה "המשפט הבינלאומי", שמיושם על ידי מפקדי צה"ל באמצעות הייעוץ המשפטי, אינו משפט שמחייב את ישראל או כל מדינה אחרת. אין למשל חוק במשפט הבינלאומי שקובע מהו נזק פרופורציונלי. הכל נתון לשיקול דעת. המשפט הבינלאומי המיושם הלכה למעשה על ידי צה"ל הוא יותר עמדה פוליטית ממשפטית, והיא קובעת שישראל פושעת עד שיוכח אחרת. המוכנות של המטכ"ל להפנים ולפעול בהתאם למצע פוליטי אנטי־ישראלי זה - שמוסדות או"ם וארגוני זכויות אדם עוינים פוליטית ואידיאולוגית דוגלים בו - היא פגיעה מהותית בביטחון ישראל.

לוחמה אסימטרית

יש עוד אפשרות שעולה מהעובדה שפעולת הקומנדו בחאן יונס נחשפה ומהעובדה שאוטובוס החיילים ספג פגיעת טיל ישירה: צה"ל לא בכושר להתמודד עם חמאס, שלא לדבר על חיזבאללה. שני המקרים וגם אי־היכולת של צה"ל להפגין יצירתיות, שלא לדבר על אפקטיביות אל מול האלתורים של חמאס בכל הקשור למתקפות מהגדר בשבעת החודשים אחרונים - מצביעים על אפשרות שאלופי המטכ"ל אינם מסוגלים לפקד בצורה ראויה על הצבא.

הם לא מסוגלים להתמודד עם אויב שיודע לאלתר.

הם מוכנים עם תוכניות לפלישה עם אוגדות והפצצות מהאוויר, אבל הם לא מסוגלים להתמודד עם חוליות שיגור של בלונים וקטיושות.

נכון, קשה לצבא קונבנציונלי להתמודד עם אויב לא קונבנציונלי. אבל אנחנו מתמודדים עם אויבים לא קונבנציונליים כבר 50 שנה. אנחנו מדברים על לוחמה אסימטרית כבר דור שלם. אבל אנחנו לא מתאימים את החשיבה הצבאית למצב שמתקיים מאז שנות ה־90.

התעוזה הוחלפה באמצעי מיגון.

העובדה הפשוטה שהקבינט העדיף למסור ניצחון לחמאס מאשר להילחם נגדו מבשרת רעות בנוגע ליכולת של צה"ל להתמודד מול חיזבאללה - אויב מנוסה וחזק פי עשרה מחמאס.

נחשפה כאן בעיה איומה בכל הקשור לכושר הפיקוד של המטכ"ל, שמצריכה טיפול משמעותי באופן מיידי וזה מביא אותנו לסוגיית מינוי שר הביטחון.

ישנן כעת שלוש חלופות. אחת, שנתניהו יכהן כשר הביטחון. חלופה זאת בעייתית, ולו משום שיש צורך בהול בשר ביטחון במשרה מלאה. נתניהו לא יכול לעשות זאת, הוא כבר עובד מסביב לשעון.

מה עם נפתלי בנט? בנט מכיר היטב את המגרעות של המטכ"ל. הוא פירט אותן לפני שנתיים בנאום מכונן שנשא בוועידה של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא גם יודע לבצע רפורמות ולעבוד בשיתוף פעולה מהותי ופורה עם גורמים בכירים בעלי השקפה אידיאולוגית הפוכה משלו. הוא הוכיח זאת בשלוש השנים האחרונות במשרד החינוך. אז ברמה המהותית, בנט הוא המועמד האידיאלי לתפקיד שר הביטחון. אבל מצד שני, בשנת בחירות אולי זה יותר מדי לבקש ממנו. אולי לשאת את האתגר הקיומי הזה על הכתפיים כאשר בתור פוליטיקאי הוא זקוק לתוצאות מהירות שיוכל להראות אותן למצביעים בתוך כמה חודשים זה צעד רחוק מדי בשבילו. ומה אם הוא לא יצליח? זה הימור פוליטי לא קטן בשביל המפלגה שלו ובשבילו באופן אישי.

אולי עדיף למנות איש חיצוני שינקה את האורוות במטכ"ל, לרבות ביטול חלק מהמינויים האחרונים למפקדי אוגדות ופיקודים. אולי עדיף למנות איש נטול שאיפות פוליטיות, שיבצע את העבודה המלוכלכת של הוצאת המשפטנים מהגדודים ומהחטיבות ומהאוגדות ויספוג את החצים של התקשורת ושל השמאל בארץ ובעולם.

מה שבטוח הוא שהאויב יושב ממש על הגדרות - בעזה, בסוריה ובלבנון - וצופה בנו וצופה באלופים שלנו.

שעת השין חלפה כאשר הטיל פגע באוטובוס ביום שני.

אם אנחנו לא מוכנים לטפל בהם היום, אז אנחנו צריכים לטפל בעצמנו באופן מיידי. כי מחר יבוא ולא נוכל לנצור את האש.

https://www.maariv.co.il/journalist...

תגוביות:

1.ראשי המטה הכללי של צה"ל מזמן הפסיקו לעסוק בבטחונם של אזרחי ישראל או ברווחתם ובשלומם של חיילי צה"ל. כל מטרתם הוא לשמר את הקליקה ע"י סיסמאות ואג'נדות הזרות לרוב רובם של אזרחי ישראל.


ליה 20.11.1808:09
12. ח''כ אוחנה: צה''ל קופא במקום וחותר לבריחה. המשפטיזציה היא הסיבה שלא ירו במחבלי העפיפונים בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 20.11.18 בשעה 08:17 בברכה, ליה

השר בנט ‏חד משמעית צודק.

הוראות הפתיחה באש מסורבלות והאופן בו הן מתורגמות ע"י המשפטנים מטה את הכף מצבא חותר למגע ויוזם כפי שהיה צה"ל שהכרנו בעבר, לצבא שקופא במקום, וחותר לבריחה - הכל רק לא להגיע למשפט וישנן דוגמאות.

המשפטיזציה, למשל, היא הסיבה האמיתית שלא ירו במחבלי העפיפונים והבלונים.

https://t.co/ChJ9EgvCNr‎

אני קובע נחרצות: עודף המשפטיזציה קושרת את ידי לוחמי צה"ל ומסכנת את חיי אזרחי ישראל.



*

חייל, על דברי בנט נגד הפצ''ר: נפצעתי בינוני בפעילות בחברון, כי הקפדתי על הוראות פתיחה באש.

אני אהוד, חייל מגיב על דברי בנט נגד הפצ"ר נפצעתי בינוני בפעילות מבצעית בחברון, כי הקפדתי על הוראות פתיחה באש השגויות שניתנו לי, למרות היותי נתון בסכנת חיים יחד עם הכוח שלי עוד טרם הפגיעה בי.

בפרספקטיבה מאוחרת גם אני פחדתי בתת המודע שלי מחקירה, יותר מאשר מכל הבלאגן שהיה סביבי. לבסוף מחבל המשוייך לחמאס פגע בי.

https://twitter.com/ehud_a/status/1...


ליה 20.11.1808:20
13. אוחנה: ''המשפטנים הם חלק ממהלך סירוסו של צה''ל'' בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 20.11.18 בשעה 08:38 בברכה, ליה

חבר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) התייחס בטוויטר לדבריו של בנט לפיהם "עודף משפטיזציה קושרת את ידי לוחמי צה"ל" וכתב כי "חד משמעית צודק.

הוראות הפתיחה באש מסורבלות והאופן בו הן מתורגמות ע"י המשפטנים מטה את הכף מצבא חותר למגע ויוזם כפי שהיה צה"ל שהכרנו בעבר, לצבא שקופא במקום, וחותר לבריחה - הכל רק לא להגיע למשפט, וישנן דוגמאות. המשפטיזציה, למשל, היא הסיבה האמיתית שלא ירו במחבלי העפיפונים והבלונים".

לאחר מכן כתב: "המשפטנים הם חלק ממהלך סירוסו של צה"ל (וגם של האזרחים, אגב, בפרשנות המצמצמת/מסכלת את זכות ההגנה העצמית) ואי אפשר להשאיר את צה"ל מחוץ לויכוח פוליטי אדוני הרמטכ"ל, ודאי לא כשסגנך "מזהה בקרבנו תהליכים" המזכירים לו את גרמניה הנאצית, ואתה שותק. אנחנו מדינה שיש לה צבא, לא להיפך".

https://www.maariv.co.il/breaking-n...

תגוביות:

1.ד"ר גיא בכור כתב על כך כבר לפני שנים רבות:

איך הצבא שלנו איבד את ה"קיליניג אינסטינקט",שהיה פעם למפקדיו,חדורי הבטחון העצמי,שהשמידו את חילות האוויר של צבאות ערב עדיין על הקרקע בשנת 1967.

איך קרה שהצבא אפילו חושש מעימות מוגבל עם כנופייה קטנה של טרוריסטים לא
ממש מאומנים,לא בלבנון, אלא ברצועה הזעירה של עזה,ולוחץ להמשך הרגיעה בכל מחיר,אפילו במחיר ריבונות חלקית סביב הרצועה,ובמחיר הקרבת האזרחים.

איך כל זה קורה לנו,על מיליארדי השקלים שאנו משקיעים בצבא בשנה ?

מדוע הביצועים שאנו מקבלים כל כך ירודים בחוסר המעוף שלהם,בינוניים,עם מטכ"ל מפוהק,מפונק,שמן מתקציבי ענק,שלא רוצה להתאמץ יותר מדי,ללכלך את
הידיים,בדרך אל האזרחות ואל המנכ"לות באירגוני הסקטור הפרטי.

איך קרה שצבא המתוקצב בלא פחות מ-50 מיליארד שקל בשנה (2007) ,כאשר
התקציב הזה אינו כולל את תקציבי המוסד,השב"כ,פיקוד העורף,משמר הגבול
וסיוע לתעשיות בטחוניות במשבר,המסתכמים בעוד כמה מיליארדי שקלים,צבא כזה
אינו פועל?

תשאלו בשביל מה אנחנו משקיעים סכום שהוא 17% מהתקציב הלאומי שלנו,על אי
עשייה,ואפילו על אי הרתעה?

האם לא חבל על הכסף?

כדי להבין את התוצאה המחרידה הזו,יש לרדת לסיבות ואלה כמה מהן:

*עודף משפטיזציה גמר את היוזמה העצמית בצבא.למה להסתכן אחרי המלחמה
בוועדות חקירה מבזות בנוסח וינוגרד ואגרנט,בעריפת ראשים,ובסיכון הקריירה
כולה.והרי כל עימות ייגמר ממילא בוועדת חקירה,כיוון שיהיו נפגעים.

בג"ץ של אהרון ברק,כאשר זה הכריז שהכל שפיט,גמר את הצבא.

שום מפקד בכיר לא ייקח עוד סיכון.ההיפך!

כולם מסתתרים מאחורי היועצים המשפטיים...

מי ששולט היום בצבא אינו הרמטכ"ל אלא היועץ המשפטי לממשלה מני
מזוז,שהכריז כבר כי מלחמת לבנון האחרונה היתה "מלחמה משפטית",ובמלחמה כזו אסור להמר,אסור להפתיע ואסור להציג גאונות צבאית.

הרי הדרג המשפטי צריך לאשר זאת קודם.

בג"ץ ניצח לנו את הצבא,ובעצם בג"ץ ניצח לנו את הנצחון.

*רסן של אירגוני "זכויות אדם" שמטרתם אינה בהכרח טובת ישראל,הקיף את הצבא שלנו בשני העשורים האחרונים.הם מגייסים כספים בחו"ל ומתפרנסים מלזנב בצבא מבפנים.כולם מכירים מי הם אירגונים אלה.באכיפת בג"ץ האפקט שלהם בגימוד הצבא היה,מתברר,מרתיע ואפילו קטלני.

...

זה המזרח התיכון שמחכך ידיים בהנאה לנוכח תהליך ההרס העצמי וסירוס הצבא הגדול באיזור.

הם כבר לא צריכים לעשות את העבודה.אנו כבר עושים זאת בעצמנו טוב יותר-עבורם.

http://www.gplanet.co.il/prodetails...

https://rotter.net/forum/gil/20135....






ליה 21.11.1810:17
14. עו''ד אילן כץ, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר, מחזק את הטענה לעודף 'משפטיזציה' בצבא בתגובה להודעה מספר 0
סגן הפרקליט הצבאי לשעבר: "יש תרבות של כסת"ח"

עו"ד אילן כץ, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר, מחזק את הטענה לעודף 'משפטיזציה' בצבא ולחשש החיילים מפני הליכים פליליים: "יושב משפטן בחמ"ל ושואלים אותו מה לעשות אם יורים עלינו מבניין של אונר"א".

"אין ספק שיש עודף משפטיזציה בצה"ל ומי שאשם בעודף המשפטיזציה אלה הם המפקדים ולא הפרקליטות הצבאית שבעצם איפשרו את המצב הזה...

פעם היה גיבוי לחיילים.

לטעמי ברגע שיש קרב ובחמ"ל יושב משפטן ושואלים אותו מה לעשות אם יורים עלינו מבנין של אונר"א - האם מותר להפגיז או לא, ואז מתחילים לשחק את המשחקים האלה של חצי לבוש חצי ערום באמצעות מילת הקסם "מידתי", בעיני זה פסול וזה קורה בצה"ל.

גם בדיעבד זה קורה.

אם לדוגמא יש אירוע ונהרגים בו אזרחי אוייב חפים מפשע, אז בצה"ל מתחילים לבדוק את איכות המודיעין שקדם לפעולה. זו הבעיה. הרי לא צריך לבדוק כל דבר, אבל הגישה היום היא בעצם הכסת"ח.

הפרקליטות היא ספק של ייעוץ משפטי, אבל מצער שיש הבדל בין בכירים לזוטרים בכל מה שקשור להגנה משפטית ובעליל רואים שכשמדובר בקצין בכיר, אז פתאום הוא מקבל את כל ההנחות בהליך השיפוטי, אם בכלל, בתואנה שזה אירוע מבצעי מורכב, לעומת המצב כשמדובר בחייל זוטר (אלאור עזריה).

כלומר יש עודף משפטיזציה בצה"ל ויש איפה ואיפה (אפליה וקיפוח) בצה"ל. יש חלוקה בין החיילים הפשוטים שהם הנושאים בנטל ומתמודדים ביום יום לבין המפקדים שלהם.

אני טענתי את זה במשפט עזריה ואני טוען את זה היום.

ואילו במקרים של המפקדים, הסנגוריה הצבאית מממנת, למשל כמו במקרה של בוכריס, שלושה עורכי דין מהשורה הראשונה שייצגו אותו, לעומת המקרה של אלאור עזריה החייל הזוטר - שם מימנה הפרקליטות הצבאית תובעים חיצוניים כדי לתבוע אותו וזה בדיוק מה שממחיש את האיפה והאיפה.

מפקדים עומדים על כך שהמשפטנים יבואו לפני תעסוקה מבצעית ויחדדו את הוראות פתיחה באש.

איפה שיש כשל פיקודי של מפקדים שלא נותנים פקודות ברורות, לשם בדיוק נכנס המשפטן. הרבה פעמים נוח למפקד לבוא ולהגיד לעצמו, יש לי פה עורך דין והוא יכסת"ח אותי וקדימה.

קשה לדעת האם מתו הרבה חיילים בצבא ההגנה לישראל בגלל עודף המשפטיזציה לאורך השנים בגלל נוהל שכן, הקש בגג וכו'. אבל אין ספק שכאשר מונעים פעולה מסויימת שהיתה בארגז הכלים של החייל הלוחם והיום כמו למשל נוהל שכן, שלא עושים אותה, אז אין ספק שאם היו עושים נוהל שכן, אולי היו מצליחים להציל את חיי החייל שלנו.

כדי לשנות את המצב הזה יש להפסיק לדבר בכמה קולות.

למפקדים לדעתי יש שלוש משימות בלבד מול העיניים.

המשימה הראשונה זה לבצע את הפקודה שאתה מקבל, המשימה השניה זה להגן על החיילים שלך באופן פיזי ולעשות הכל במידת האפשר להביא אותם הביתה בשלום אם זה ניתן, והדבר השלישי, הלא פחות חשוב, זה לגבות אותם, בעיקר כאשר יש תקלה מבצעית.

אני טוען שהצבא היה צריך להתייחס באופן שונה לחלוטין לחיילים ביחידות קרביות.

אני טוען שבחקירת מצ"ח של חייל, שקשורה לפעילות מבצעית צריך להיות לו סניגור בתוך החקירה ולא מחוץ לחקירה.

https://www.20il.co.il/%D7%A1%D7%92...


ליה 03.01.1917:41
15. צה''ל נלחם באויב ובגל''צ מראיינים אותו / יעקב אחימאיר בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.19 בשעה 17:46 בברכה, ליה

סערה פקדה לאחרונה את רשת הציוצים: בגל"צ שודר ראיון שקיימה יעל דן עם קרוב משפחה של איסמעיל הנייה, בכיר חמאס, שהלין על כי נאסר על בני משפחה לצאת מרצועת עזה להשתתף בהלוויה.

גם אני הייתי שותף לאותו זעם. חיילי צה"ל נלחמים בחמאס, ואילו גלי צה"ל משדרים ראיון עם קרוב משפחתו של בכיר חמאס. הגיוני, לא?

כיצד ייתכן שתחנת השידור הצבאית פותחת (שוב!) את המיקרופון כדי שמאזיניה, ובהם חיילינו, יקשיבו לתלונתו בן משפחה של האויב, בימים שבהם חיילינו לוחמים בו?

אני מבקש להיכנס לנעלי הממונה על יעל דן; בסמכותו לפסול את רעיון הראיון, וברצותו - יאשר לשידור. זו דילמה טעונת רגשות: האם לשוחח בשידור עם האויב, או עם מי שמדבר בשמו, בימים שבהם הוא מפיל חללים מקרב אזרחינו וחיילינו? עיתונאי מקצועי, לא ישראלי ולא יהודי, היה משיב בחיוב.
בחינתו, הראיון הוא חלק מהסיפור הישראלי־פלשתיני, שיש בו שני צדדים אויבים.

גם אצלי התעוררה בשעתו הדילמה. כמגיש מהדורת החדשות, נתבקשתי לראיין אחד מבכירי אש"ף, עוד בטרם הובאו לקבורה קורבנות טרור בחיפה. בתגובה, שכנעתי את העורך להמתין עם הראיון עד לימים רגועים יותר.

עמיתיי למקצוע אולי יגיבו שזה צעד אנטי־עיתונאי, הסותר ציווי מקצועי, שעיקרו דיווח עובדתי על כל המתרחש. אבל לסיפור העיתונאי ולחוקי המקצוע יש עוד היבט מימים עברו.

עיתונאי ערוץ 1 ז"ל שידרו את קולו המוקלט של יאסר ערפאת, למרות הוראת הממונים שאין להשמיע את קולו אך אפשר לדווח על תוכן דבריו. מאז מתראיינים בכירים פלשתינים ללא הגבלות בכל ערוצי השידור. ברקע מציאות שידור זו מונחת התשתית העיתונאית, שלפיה התפקוד המקצועי הוא בעדיפות ראשונה. כמו כן, יש "לדעת את האויב".

אז מדוע פרצה אותה סערה ברשת הציוצים? לדעתי, יש לכך רקע עמוק: היעדר יחסי אמון בין התקשורת לחלקים מקרב ציבור לקוחותיה.

לא מעט צופים ומאזינים סבורים באורח מכליל כי התקשורת בישראל מזדהה עם האויב; היא פרו־פלשתינית ואפילו אנטי־ישראלית. "תשקורת!" רק סקר מדעי יוכיח אם סברה זו נטועה בקרקע המציאות.

בכל מקרה, לא יקרה דבר, וגם לא תיפגע העיתונאות המקצועית אם לא יתקיים ראיון עם נציג האויב בעוד הדם רותח ומן הבטן נשמעת הקריאה "נקמה"!

ואולי גם על התקשורת לעשות צעד קטן אחד כדי להיטיב במעט את היחסים בינה ללקוחותיה. בימים רגועים, יחסית, גם אני שוחחתי בשידור עם בכירים פלשתינים, אך לא בשעה שקורבנות החפים מפשע עדיין מוטלים לפנינו. הרגשות עדיין סוערים.

https://www.israelhayom.co.il/opini...

תגוביות:

1.לא רחוק היום בו משפחות הקורבנות ייקחו החוק לידיים, כנגד המשת"פים מהתקשורת - אני רואה את זה מתקרב בצעדי ענק!

2.אין פוליטיקאי שיכנס בגלי צה"ל, לא כל שכן יסגור אותה...למה? כי ה"ליברלים הפרוגרסיביים" יערפו את ראשו...הפוליטי.

3.אם לא תהיה כאן מהפיכה אמיתית, נאבד את המדינה.

4.איפה הרמטכ''ל. איפה שר הביטחון. איפה הממשלה. מפחדים מכמה שמאלנים ארורים ותקשורת יהודית אנטישמית.

5.כמו יעל דן גם רזי ברקאי שמעדיף לאכול חומוס עם ערבים מעזה, מאשר עם יהודים בבני ברק.

6.בגלי צה"ל תמיד נותנים להם אמפטיה והזדהות ואף פעם לא שואלים שאלות קשות. ראיונות כאלה נותנים רוח גבית לטרוריסטים בו בזמן שהחיילים של אותו הצבא נלחמים בהם. אבסורד.


ליה 10.02.1915:19
16. הונאה ביטחונית בדרך לקלפי בתגובה להודעה מספר 0
בתחילת שנות ה־50 של המאה הקודמת התכנסו ראשי מערכת הביטחון ודוד בן־גוריון לדיון שהגדיר את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. עקרונות התפיסה מדגישים את חשיבות עיתוי היציאה למלחמה - תמיד כשבידינו הברירה לקבוע היכן ובאיזו עוצמה - וסיומה בהכרעה נקודתית. עקרונות אלה נועדו לשמר ואף להעצים את ההרתעה, שנקבעה כיעד עליון.

לשם השגתה, שילמה ישראל לא אחת במחיר דמים עתק. ביום הכיפורים, לאחר הבלימה, נדרשה ישראל "לשלם" כמעט מחצית מנפגעי המלחמה, כדי להעתיק את הלחימה לשטחי האויב ולסיים אותה בהכרעה נקודתית כמסד איתן להרתעה.

אלא שבניגוד לבן־גוריון ולאנשיו, שקבעו את ההרתעה כערך עליון, בחרו תלמידיו - יצחק רבין ושמעון פרס - לשנות כיוון. על רקע מלחמת שלום הגליל בשנות ה־80, בעודם באופוזיציה, פתחו השניים חזית מול הממשלה. מאבק פוליטי זה - ללא קשר לשיקוליו - הביא לגניזתה של תפיסת הביטחון הלאומי ולביטול החובה לחתור להכרעה. הריק הביטחוני שנוצר מאז התמלא באסטרטגיית ה"הכלה", הדומה להפליא להתנהגות שאימצו אבותינו בלית ברירה בגלות. אין בה סימן וזכר ליוזמה, זולת מענה ל"שימור הנפש והרכוש". אין פלא שמאז פסקו הניצחונות, ואנו מסתפקים ב"תיקו", במקרה טוב.

ראשית הגלישה במדרון היתה הקמת מעין "קו בר־לב" בלבנון, שכמו בחזית ההתשה בסיני נוסח 1969, הפכה את המוצבים למטרות לפיגוע. היה זה פתח דבר להקזת דם חיילינו בלבנון, שנקלטו כתשדירי המרצה לפתיחת האינתיפאדה בעזה, בשומרון וביהודה. משם קצרה הדרך לאוסלו, כאבן דרך לבריחה מלבנון ולהתנתקות מגוש קטיף. ישראל מצויה מאז בפרוזדור אינסופי: מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן...

לתמורה היסטורית זו יש תופעות לוואי נוספות: ריסוקה של האחדות הלאומית, פגיעה בביטחון האישי והפיכתן של ממשלות ישראל - כולל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו - לבנות ערובה של המטכ"ל והעומד בראשו. כדי להמעיט בכישלונם של ראשי מטכ"ל, ניפקה מכבסת המילים הצה"לית את הביטוי "המלחמה שבין המלחמות" (מב"מ), המעלים מעיני הציבור את העובדה שמדובר במלחמת התשה מתמשכת, התואמת לאסטרטגיה שגיבש האויב לאחר של"ג: להקיז דם יהודי במידה שתמנע מממשלה בישראל לצאת למלחמה כדי להכריע את האויב עד תום.

רצה הגורל, ובימים אלה מנפנפים שני רבי־אלופים (מיל'), גנץ ויעלון, ביוקרתם ובניסיונם הצבאיים ומתחייבים להביא לשינוי בכל אחד מתחומי חיינו - אם רק נבחר בהם.

אך צה"ל, גם בפיקודם, כשל - ולא בשל היעדר ידע ומוטיבציה, אלא כי הפך ל"בולען" משאבים. אם ברצונם של השניים להציג תוכנית הבראה סדורה לסיכול החובבנות בשאר תחומי החיים והמערכות הציבוריות, מוטב שיתייצבו קבל עם ויסבירו את הסיבות לשליטת החובבנות בעת תפקודם כראשי מטכ"ל.

אם לא כן, "תדע כל אם עברייה" כי הכישלון הצבאי יימשך, הבטחותיהם של גנץ ויעלון לא יושגו, ופעילות השניים תירשם בדפי ההיסטוריה כהונאה לשמה.

תא"ל (מיל') אמציה (פצי) חן היה מפקד סיירת שקד

https://www.israelhayom.co.il/opini...

תגוביות:

1.צה"ל - צבא התבוסה לישראל. הקרן לישראל החדשה הצליחה מאד! צה"ל מונהג בידי צמרת מסורסת ומסרסת!!! גנץ, הוא דוגמא נהדרת לצה"ל. התגלמות הגמלוניות והטיפשות! חכו שיפתח את הפה.

2.גנץ כשל כרמטכ"ל והכנת צה"ל לנצחון. בוגי אבי אבות
תפישת "ההכלה". "הרקטות יחלידו" אמר על הרקטות של החיזבאללה אבל הפלא ופלא הן עפו עלינו עם החלודה.

אלו שני אנשים שבעים ומנופחים בעיקר בעיני עצמם - שניהם כשלו כרמטכ"לים וכמפקדים בכירים - נזכור גם את זה בדרכנו לפתקאות הקלפי.


ליה 17.02.1919:57
17. צה''ל השמן, השנורר והיח''צני אינו צה''ל שאהבנו!!! בתגובה להודעה מספר 0
צה"ל השמן, השנורר והיח"צני אינו צה"ל שאהבנו.

צה"ל השמן הפך לאמא תרזה. מטפל בסורים פצועים ובמסתננים ומפקיר את חייליו לידי בדואים אלימים הבוזזים את ציודו באין מפריע.

מחזיק תחנת רדיו שמאלנית שנויה במחלוקת, המפלגת את העם.

מארגן מסיבות פרישה לבכיריו במיליוני שקלים על חשבון משלם המיסים ושולח את חייליו לקנות אפודים קרמיים כקבצנים, מנדבות של נדבנים.

רץ למבצעי הצלה יחצ"ניים בכל רחבי הגלובוס, בעלות של מיליונים ומפקיר את חייליו בזלדות מיושנות ולא ממוגנות, מחוסר תקציב.

חיי המחבלים חשובים לו מחיי חייליו ולא פלא שברחו כמו שפנים בפיגוע בארמון הנציב וכמו לוחם מגלן שברח ממחבלת במבוא דותן מחשש לבגידת הפיקוד.

צריך להבדיל בין החיילים הנלחמים, לפיקוד השמן והמפוטם, שאינו חס על חייהם, מפחד דעת קהל כלשהי, על מנת להמשיך את החיים הטובים עם הפנסיות השמנות.

אפילו כלת פרס ישראל פרופ' רות גביזון, יצאה נגד הסיכול הממוקד שעשה הרמטכ"ל בלוחם המצטיין אזריה.

את רמטכ"ל המספריים וסגנו מזהה התהליכים, היו צריכים להעיף על טיל מהצבא.

מקווה שהרמטכ"ל החדש לא עוד שיבוט שמאלני של רמטכ"ל הכלניות ורמטכ"ל המספריים.

https://elections.walla.co.il/item/...

תגובית 314


ליה 03.03.1909:02
18. ארה''ב עם הגולן - גורמים בישראל פחות: גורמים ישראליים נגד ''חוק הגולן'' האמריקני בתגובה להודעה מספר 0
ארה"ב עם הגולן - גורמים בישראל פחות • למרות תמיכת הסנאט בהכרה בריבונות ישראל ברמה, גורמי ביטחון ביקשו לצנן את הנושא • "מיותר לעורר דיון בסוגיה"

גורמים ביטחוניים המשרתים בארה"ב העבירו לבכירים בסנאט האמריקני מסרים המסתייגים מחקיקת החוק להכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן.

את החוק הציגו בשבוע שעבר הסנאטורים הרפובליקנים טד קרוז וטום קוטון, והוא גם זוכה לתמיכת בכירים במפלגה הדמוקרטית.

למרות התמיכה הדו־מפלגתית, ל"ישראל היום" נודע כי נציגים של מערכת הביטחון של ישראל גרמו לבכירים בסנאט להבין כי מוטב שלא לחוקק את החוק, לפחות לא בעת הזו.

על פי האופן שבו הוצגה עמדת הישראלים בדיונים פנימיים בסנאט, הנציגים של מערכת הביטחון אמרו כי נוכחות ישראל ברמת הגולן היא עובדה שאיש ממילא לא מערער עליה, ועל כן לא ברור להם מה הטעם לחוקק חוק שרק יעורר דיון בנושא.

העמדה שהציגו הישראלים, אשר דיברו כאמור בשם מערכת הביטחון, הפתיעה את הבכירים האמריקנים אשר סברו שהחוק הוא אינטרס ישראלי.

בתוך כך, הסנטאורים האמריקנים שמקדמים את החוק התאכזבו גם מכך שהוא לא עורר תגובות נרחבות בישראל. הבכיר הישראלי היחיד שהגיב להצגת החוק בסנאט בשבוע שעבר היה שגריר ישראל באו"ם דני דנון.

יו"ר היחידה (קואליציה) למען הגולן, עו"ד צביקה האוזר, המתמודד לכנסת ברשימת כחול לבן, אמר ל"ישראל היום" בתגובה כי "הכרה אמריקנית בריבונות הישראלית בגולן היא צורך אסטרטגי ומדיני כאחד, בפרט לנוכח נסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה". האוזר הוסיף כי "על ממשלת ישראל לא להסתפק בציפיה לשינוי העמדה האמריקנית אלא לשנות את מדיניותה, להתחיל לשנות המציאות בשטח, ולהכפיל את מספר התושבים בו".

מלשכת רה"מ נמסר: "ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר פעמים רבות עם הנשיא טראמפ, כולל רק לאחרונה, על הצורך להכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן. מבדיקה שנערכה, שום גורם במערכת הביטחון הישראלית לא העביר מסר זה או מסרים ברוח זו".

https://www.israelhayom.co.il/artic...

תגוביות:

1.האם הגורמים העלומים דיברו בשם שר הבטחון / ראש הממשלה, או שמא על דעת עצמם? אם פעלו מיוזמתם יש להעיף אותם מהשרות.

2.כבר הוכח במקרה של העברת השגרירות לירושלים שביבי פועל וחותר לבצע העברתה בעוד שפקידים מטעם הדיפ סטייט וגורמים עלומים בכל משרדי הממשלה, בעיקר במשרד החוץ והביטחון בעלי אג'נדה עצמאית, שונה לחלוטין מעמדות הממשלה, פועלים בניגוד להחלטות ממשלה ופעילותה.

3.דיפ סטייט כבר אמרנו? מצפה לחקר המקרה ואם הגורמים עברו על הנחיות הדרג המדיני, פיטורים מיידים!

4.אנחנו בוחרים ממשלה ובסוף מי שמנהל את ישראל אלה הפקידונים שאי אפשר לפטר?

5.עכשיו השמאל נקרא 'גורמי ביטחון'.

6.אולי ה"בכירים" "שוברים שתיקה"?

7.הצמרת של מערכת ביטחון היא אוסף של מטיפי מוסר שמאלנים שכל כוונתם לא להגן על המדינה והעם אלא לחיות בכיף.

8.גורמים לא רק בביטחון אלא גם במשרד החוץ וגם במשרד המשפטים וגם בעוד משרדים, "גורמים" שחושבים שאנחנו עדיין בתקופת פארסת אוסלו, מתנהלים כאילו אהוד ברק עדיין בלשכת רוה"מ. חבל שהימין כשהוא בשלטון, לא מטיס את כל השמאלנים המרדנים האלה הביתה. אם ביבי חכם עליו להצביר שעמדת השמאלנים האלה שלא מייצגים אף אחד - היא בניגוד לעמדה הרשמית של הממשלה והמדינה.

9.גורמים ביטחוניים שמאלנים אנטי-ציוניים תומכי טרור ערבונאצי!

10.אין זו הפעם הראשונה שהדרג הצבאי מתנהל באופן עצמאי ונפרד מהדרג המדיני. כך היה בעוטף עזה כאשר אייזנקוט לא ציית להוראות הקבינט לירות במפריחי העפיפונים.

הגיעו ימים טובים. הדרג הצבאי, שבראשו עומדים קצינים בוגרי וקסנר, כלומר שמאלנים מדופלמים, מתנהל בניגוד לדרג המדיני ובהתאם לראות עיניו השמאלניות.

11.הם גם התנגדו להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים.

12.מפחיד לחשוב שהחלטות מדיניות קריטיות למדינה, יחליט משהו "מגורמי הביטחון"...אם גנץ יעלה לשלטון האסון של המדינה קרב.
עם אפס ניסיון בפוליטיקה העולמית והקשרים בין מדינות, הערכים שלו לסכן חיילים, פלוס האמירות שלו לבצע התנתקות נוספת ונרחבת הרבה יותר והכלכלה של ההסתדרות האדומה עם ניסנקורן. המדינה תפשוט רגל כמו החברה של המשקיעים שהפסידו בגללו מיליארדים...גנץ הוא אסון.

13.לידידינו בממשלת ארה"ב: עם ישראל שמח ומודה על המחווה בהכרה אמריקנית ברמת הגולן. רק מיעוט זעום, רופס, משמיע קולות התנגדות למהלך המבורך של הסנאט האמריקני.

14.עם ישראל צריך לבחור בימין חזק ולתת 50 מנדטים לליכוד, כי אין ברירה.

15.מערכת הבטחון הם מלאה בכסילים שמאלנים. הם תוצר של תהליך המיון והקידום בדיוק כמו בבג"צ ומערכת המשפט בישראל, אשר מוודא שיקודמו דווקא השמאלנים.

16.עם כאלה "בכירים" מה הפלא שהצבא כבר לא מנצח שנים...

17.ראיתי אותם בהיותי קצין צעיר במלחמת לבנון השנייה. חבורת עלובים!!!


ליה 07.04.1909:39
19. לא כל מי שמותח ביקורת על השב''כ הוא תומך טרור / קלמן ליבסקינד בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 07.04.19 בשעה 09:59 בברכה, ליה

הרמטכ"ל, המשטרה, בית המשפט, הפרקליטות - התקשורת החליטה שיש גופים בציבוריות הישראלית שאסור למתוח עליהם ביקורת ולהעלות לגביהם שאלות

משהו בדנ"א העיתונאי שלנו נדפק.

אם פעם חשבנו שהעיתונות תפקידה לבקר, לחשוד, לחקור, לפקוח עין ולהטיל ספק, עושה רושם שבתקופה האחרונה העניין הזה קצת השתבש.

אומנם כשמדובר בנבחרי הציבור אנחנו עושים מלאכתנו נאמנה וקורעים להם את הצורה, אבל כשמדובר במוסדות המדינה העוצמתיים האחרים - שם החלטנו שחל איסור מוחלט לגעת.

לא סתם איסור.

מי שמותח עליהם ביקורת, חוטף מאיתנו בראש. ביקורת על הפרקליטות היא פגיעה בדמוקרטיה. ביקורת על בית המשפט היא D9. ביקורת על צה"ל היא פגיעה בממלכתיות. ביקורת על השב"כ היא פעולת תג מחיר של ממש.

אומנם התיאור הזה מכליל, אבל ההכללה הזו חוטאת לשוליים צרים בלבד.

די היה לראות באיזו חמת זעם - לא ביקורת הגיונית, לא דיון לגיטימי, חמת זעם של ממש - התנפלו השבוע כתבים ופרשנים משפטיים על בנימין נתניהו, שהעז לנהל ויכוח פומבי עם מושאי הסיקור שלהם.

די היה לראות איך נפרדו כתבים ופרשנים צבאיים מהרמטכ"ל גדי איזנקוט: הם כתבו טקסטים מעריצים שהולמים נערות המאוהבות באליל רוק יותר ממה שהם הולמים עיתונאים שכותבים על מי שאותו הם אמורים לסקר.

אין בדברים כדי להגיד מילה רעה על איזנקוט, שתרם את רוב שנותיו לביטחון המדינה, אבל אם שמעון ריקלין היה מצטלם עם נתניהו בפוזה שבה הצטלם פרשן צבאי באחד מערוצי הטלוויזיה המובילים עם הרמטכ"ל הפורש, וכותב לצד התמונה "הרבה לפני כתב, אני אבא במדינה הזו. בארבע השנים האחרונות ישנתי יותר טוב בלילות שבהם הוא לא ישן", נדמה לי שאני יכול לנחש איך הוא היה מוצג אחר כך. ובהקשר הזה אין הבדל בין נתניהו לאיזנקוט. שניהם מושאי סיקור שלנו.

כל ההקדמה הזו מובילה אותנו אל מה שהתרחש השבוע סביב מעצרם של חמשת הנערים מהישיבה ברחלים, בחשד שהיו מעורבים ברצח עאישה א־ראבי (ארבעה שוחררו בינתיים), והמחאה שפרצה לאחר שנמנעה מהם פגישה עם עורכי דינם.

הקו שהסתמן השבוע בסיקור העיתונאי של הפרשה הזו, חייב את כל מי שהתייחס אליה לבחור צד: או שאתה תומך בשב"כ, או שאתה תומך בטרור יהודי וזו תפיסת עולם שראוי לכפור בה.

מי שהשליך את האבן על רכבם של בני הזוג א־ראבי - יהיה מי שיהיה - עשה מעשה נורא, וטוב אם ייתפס וישלם על מעשהו בשנים ארוכות בכלא ובכל זאת, אחרי שאמרנו את זה, מותר לשאול שאלות על האופן שבה מתנהלת החקירה, ודי מבאס שהיחידים שלא מוכנים שהשאלות האלה יישאלו, הם דווקא עיתונאים.

אלה, ברובם המוחלט, במקום לעשות מה שעיתונאי צריך לעשות - לתהות, לבקר ולחשוד בממסד, כל ממסד - היו עסוקים השבוע, במקרה הטוב, בהצדעה יומיומית לגוף שהם אמורים לסקר, ובמקרה הפחות טוב, במסע נזיפות בכל מי שהודעת הגיבוי שלו לשב"כ בוששה לצאת.

כן, שירות הביטחון הכללי הוא גוף חשוב מאוד לביטחוננו. כן, אנשיו מסכנים את חייהם למען כולנו, וכולנו חייבים להם על כך הרבה מאוד, אבל את הגיבוי לארגון כדאי שנשאיר לנשיא המדינה ולראש הממשלה.

אין תפקידם של עיתונאים לקושש גיבוי לממסד שהם מסקרים.

השב"כ קנה את החשדנות הזו בעשר אצבעותיו. קודם כל משום שברמת התיאוריה, כל ארגון שיש לו כוח והוא מתנהל בחשאיות אינו אלא ארגון חשוד ומועד. אבל, כאמור, בכל הקשור לשירות הביטחון הכללי שלנו, אין מדובר רק בתיאוריה.

מי שראה מה עשו בכיריו בפרשות כמו קו 300 או עיזאת נאפסו, מבין מה קורה כשכוח וחשאיות נפגשים. אבל זה לא התחיל שם ולא נגמר שם. רק בשנה האחרונה האירו שלוש תוכניות שונות של "עובדה" זוויות שצריכות לגרום לכל אחד מאיתנו להיות מוטרד מהקווים האדומים של ארגון כזה, כשיש לו חופש פעולה רחב מדי.

כללי הכת

לפני כמה שבועות, במסגרת כתבה שעסקה בפרשת זדורוב, ראיינה אילנה דיין את סגן ראש השב"כ לשעבר, יצחק אילן. אילן שירת למעלה משלושה עשורים בארגון, ובין השאר עמד בראש אגף החקירות.

"אנשים תוהים איך אדם מודה במה שלא עשה", הסביר אילן, "ולא במשהו פעוּט, לא בגניבה של תפוז או תפוח. ברצח. אני שמעתי, לא אחת, לא שתיים - מאות הודאות שווא. אין בכלל בעיה לקבל מבן אדם הודאת שווא, בדרך כלל... קרוב ל־90% מהאנשים מודים בחקירה... התיקים של השב"כ, 99% מהם מבוססים על הודאות".

כשנשאל איך קורה שחוקרים מחלצים הודאות שווא, שהרי יש להניח שאיש מהם לא באמת מעוניין להשליך אל מאחורי סורג ובריח את האיש הלא נכון, הסביר אילן בפשטות: "גוף חקירה רוצח לפענח פשעים, רוצה להצליח".

לפני שנה בדיוק חשף עמרי אסנהיים פרשה שבמסגרתה עלה חשד שצמרת השב"כ הדליפה לשר אריה דרעי מידע על אודות ההאזנות שבוצעו לו בזמן שנחקר במשטרה. עזבו את מה שעולה מהכתבה הזו על ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי. הסיפור החמור ביותר שנחשף בכתבה ההיא - עשור אחרי פרשת קו 300, כשלכולם נראה שמדובר בארגון אחר, חדש, שהפנים, שלמד את הלקח - הוא זה שתיאר מה קרה כשהוקמה ועדת בדיקה, בניסיון למצוא את מקור ההדלפות.

השב"כ, התברר, שכר אז את שירותיו של עו"ד אלי זהר, מבכירי הפליליסטים בישראל, וזה כינס באודיטוריום של אחד ממתקני הארגון את כל מי שזומנו לחקירה לתדרוך קבוצתי מקדים, שאחריו הגיעו כולם לוועדה ודקלמו את אותן שורות בדיוק.

"השירות זה כמו כת. כת סגורה", צוטט בכתבה הזו חיים נתיב, איש שב"כ בעברו, "אתה מקבל עליך כללים ומשמעת כמו בכת. אתה לא תבגוד בכת".

יודעים מה, נניח לזה. זה סיפור ישן.

ברור לגמרי שברקע של כל דיון על תנאי מעצר וחקירה של קטינים בשב"כ שמתנהל בימים אלה, מרחפת החלטתו הטרייה של בית המשפט המחוזי בעניינו של הקטין צ', שסיפורו טופל בהרחבה אצל חיים לוינסון ב"הארץ" ואצל עמרי אסנהיים ב"עובדה".

צ', קטין, נעצר בחשד לביצוע "פשעי שנאה", ובהם ניסיון הצתה של כנסיית דורמציון. במסגרת תרגיל רחב־היקף ומושקע - שהיה באחריותו של השב"כ ובוצע בפועל על ידי שוטרי משטרת ישראל - נבנתה עבור צ' תפאורה ענקית שנחזתה כבית כלא. הוא הוחזק שם במשך כמה ימים, כשאיתו בתא יושבים מדובבים המתחזים לעבריינים שביצעו פשעים חמורים, ומטרתם של אלה להוציא ממנו הודאה. ה"עבריינים" השפילו את הקטין, צעקו עליו, קיללו אותו, לקחו את האוכל שלו, הפחידו אותו, התנהגו כלפיו בברוטליות, ובין השאר גם איימו עליו שיאנסו אותו.

"מקובלת עלי עדותו של הנאשם כי חש פחד ממשי לחייו באותן דקות", קבעה השופטת מיכל ברנט, שפסלה את ההודאה שהוצאה ממנו, והוסיפה שהשתכנעה שהקטין "הרגיש מבועת ומפוחד לאורך התרגיל". צ', כתבה השופטת, נכבל שעות ארוכות בחקירות השב"כ, ללא צורך. הוא נחקר שעות ארוכות, לעתים תוך חריגה מהוראות החוק. באחד המקרים הוצגה לו תמונתו של המחבל סמיר קונטאר, וחוקריו סיפרו לו שאף שקונטאר לא הודה ושוחרר, בסופו של דבר הוא חוסל.

קריאת החלטת השופטת מלמדת שלא כל מה שעשו החוקרים תועד, וגם מה שתועד, לא תמיד תועד באופן מלא. "הלחץ הנפשי שהופעל על הנאשם לצורך השגת הודייתו", פסקה השופטת, "הוא בעיקרו הביא את הנאשם למסור הודאתו".

מי שמביא בחשבון את ההיסטוריה של השב"כ בכמה פרשיות בעבר, קורא את פסק הדין המתאר כיצד התנהלה חקירתו של צ' בימים אלה, ומוסיף על כל זה את תיאוריו של סגן ראש השב"כ לשעבר על האופן שבו ניתן בקלות להוציא הודאות שווא מנחקרים - עליו לבחור באיזו קבוצה הוא נמצא: בזו ששואלת שאלות, או בזו שבה נמצאים העיתונאים שנוזפים במי ששואל את השאלות.

תמונות אווירה

בואו נבהיר רגע את מה שנראה שמיותר להבהיר, ובכל זאת. אני סולד מאלימות, אין לי גרם של אמפתיה כלפי מי שמרים יד על חברו, ודאי לא כלפי מי שמשליך אבן על משפחה תמימה ומביא למותה של חפה מפשע. אותה רמה של אמפתיה יש לי למי ששורף דגלי ישראל, למי שמצייר צלבי קרס או למי שמאחל מוות לציונים, כלומר לי ובכל זאת, מותר לתמוה על ההתמסרות של התקשורת לספינים של השב"כ.

עזבו את זה שלאיש מאיתנו אין מושג איפה צולמו התמונות של הדגל וצלב הקרס, ומה הקשר שלהן לקטינים העצורים, אם בכלל יש קשר כזה. אבל מה העניין של אלה ושל איחולי המוות לציונים, לתיק מותה של עאישה א־ראבי? האם הצעירים האלה חשודים בחילול דגל? באיחולי מוות לציונים? האם הטענות האלה הוטחו בהם?

איתמר בן־גביר - פרקליטו של אחד העצורים, ומי שייצג גם את צ' מהסיפור הקודם - טען השבוע שעניין התמונות הללו אפילו לא עלה בבית המשפט בדיוני הארכת המעצר שלהם.

"אני לא מייחס את זה דווקא לחמישה שנעצרו", הודה רוני דניאל באולפן חברת החדשות, אחרי שהציג את תמונות הדגל הנשרף, "אבל זאת האווירה". מה זאת אומרת "זאת האווירה"?

החמישה האלה נחקרים על אווירה?

אם זה לא קשור אליהם, אז למה אתה משתף פעולה עם הספינים של מקורותיך בשב"כ? וכשאתה מצטט מפי מקורות עלומים ש"אין בשב"כ מרתפים", ש"כל המתקנים האלה מפוקחים גם על ידי הפרקליטות", ושכל המחאות "נועדו רק להכפיש את השב"כ ולהקשות על המשך החקירה" - הדקלום הזה של מה שהכתיבו לך, זו עבודה עיתונאית? זו פרשנות ביטחונית?

הקו המפריד

בואו ניגש לטענה הקבועה העולה בהקשר הזה מול כל מי שמעיר הערות כאלה כשמדובר בעצורים יהודים. "זה מפריע לכם גם כשהשב"כ עושה את זה לערבים"?

אז הנה התשובה.

ההפרדה מבחינתי אינה על בסיס גזעי. הקו אינו עובר בין יהודי לערבי.

הוא עובר בין אזרח ישראלי לאויב.

כן, גם כשמדובר באויב, אין לי עניין לענותו שלא לצורך, אם אינו בבחינת פצצה מתקתקת. כן, גם כשמדובר באויב, אין לי עניין מיוחד שיעבור מניפולציות אלימות בחקירה, כמו אלה שעבר צ', כאלה שאחריהן לא ברור אם באמת ביצע את מה שהודה בו, או מסר את ההודאה רק אחרי שעשה פיפי במכנסיים בגלל תרגילי חקירה מפחידים.

אבל כן, אחרי שאמרתי את כל זה, אני מוכן לקבל מרחב גמישות רחב יותר אצל האויב. כך נהגנו בעבר, כך ננהג בעתיד.

בדיוק כפי שמול האויב אנחנו משתמשים בטנקים ומול אזרחי ישראל לא.

בדיוק כפי שמול האויב אנחנו מבצעים סיכול ממוקד או מורידים בניין באמצעות 16־F, ומול אזרח ישראלי, יהודי או ערבי, לא.

ולכן צריך לחזור על זה ולהבהיר את זה שוב. הקו איננו מפריד בין יהודים לערבים. הקו מפריד בין אזרחי ישראל לבין האויב. וכשאני צריך לבחור בין תקשורת שמהנהנת מול כל הודעה והודעה של השב"כ ודובר צה"ל, לבין תקשורת שמטילה בהן ספק, אני בקבוצה השנייה.

ומהמקום הזה אני יכול גם להתחבר, עד גבול מסוים, לגישה העיתונאית של אנשים כמו גדעון לוי, המבקשים לאתגר את גרסת המערכת ולא לאכול לתיאבון את כל מה שהיא מספרת לנו.

למה אני יכול להתחבר לגישת גדעון לוי רק עד גבול מסוים?

כי לוי, במקום ללכת עם החשדנות העיתונאית עד הסוף ולהטיל ספק בכולם, החליט פשוט שבמקום להאמין למערכת הביטחון באופן אוטומטי, הוא מעדיף להאמין לפלסטינים באופן אוטומטי, בלי לבדוק דבר ובלי לפקפק בדבר, רק כי זה מתאים לאג'נדה שלו.

חסידות שוטה

בשבת שעברה, בהמשך לדברים האלה, קראתי בעניין את טורו של ידידי יועז הנדל ב"ידיעות אחרונות".

"נשארנו כאן, אני ועוד כמה ממה שהיה הימין הישן", כתב, ונתן סימנים בימין הזה. "ימין שהוא בעד ארץ ישראל וההתיישבות בה... ימין פוליטי שבשבילו הרמטכ"ל הוא מושא להערצה, ולא יעד להתקפה... מגזר שמאמין שהמשטרה שלנו לא מושחתת, למרות אלף בעיות שהיא מתקשה להתמודד איתן... ימין שמאמין שאנשי השב"כ הם בחורינו הטובים ולא האויב, כשהם נלחמים בטרור הערבי וגם בפעמים הנדירות שהם מפצחים חוליות טרור יהודי... זה ימין ישן שהתחנך על הדר בית"רי ועל כנפי נשרים של הרב קוק".

אני לא מכיר עיתונות שמעריצה, אני לא מכיר עיתונות שמצדיעה, ולהנדל אעיר שמקום שבו אסור למתוח ביקורת על הרמטכ"ל, ואסור לחשוב שיש שחיתות במשטרה, ואסור להשיג על מעשי השב"כ, איננו "הימין הישן", אלא סתם חסידות שוטה שלא הייתי רוצה להימנות עם אנשיה ומכיוון שכדי להלעיג עד הסוף את כל מי שאיננו מחזיק בתפיסת הרב קוק, לפחות כמו שהוא עצמו תופס אותה, הכתיר הנדל את הטור שלו בכותרת "ימין של הרב קוק, לא קוקו", בחרתי להזכיר לו את הטקסט הנפלא הזה של הרב, טקסט שרלוונטי מאוד לענייננו:

"האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה מכל מום. 'כולך יפה רעייתי ומום אין בך'".

אהבה וביקורת אינן סותרות זו את זו. להיפך.

https://www.maariv.co.il/journalist...

תגוביות:

1.השב"כ, המשטרה, בג"צ ובתי המשפט ממש לא קדושים יותר מהאפיפיור - לכל אחד מותר לבקר אותם ולהעיר להם - אחרת זאת לא נקראת מדינה דמוקרטית!

2.אם השב"כ והמשטרה ימשיכו להתאכזר ליהודים ולהעליל עליהם עלילות דם אוטו אנטישמיות - ויותר מזה: אם ימשיכו להיות חלשים ורופסים מול טרור ערבי - וחזקים וקשוחים רק מול" טרור יהודי" עאלק - אז נשמיץ ונשנא אותם כמו שמגיע להם - כי איש לא פוגע באחים שלנו - ואין מצב בעולם שנשתוק על כך.

3.טור נכון ואמיץ. אותם אלה שמזדעקים ומפחידים אותנו שאנחנו מאבדים את הדמוקרטיה, הם אלה שהכי מסוכנים לדמוקרטיה. לא מפתיע כל פעם מחדש לראות את אותם חברי הפאנלים באולפני החדשות שמשמיעים את אותן הדעות. הגדיל לעשות ערוץ 10 השבוע עם קטיעת נאומו של נתניהו שהעובדות שהציג לא התאימו לאג'נדה של הערוץ. ה"עיתונאים" האלה שמחוייבים לאתיקה מקצועית ,לפלורליזם ולחופש ביטוי, מועלים בתפקידם וגורמים לכך שהציבור מאבד את אמונו בהם. הם מייחצנים את מושאי הסיקור האהובים האלה ומשחירים את פניהם של מי שמעזים למתוח עליהם ביקורת.

4.לעיתונאים אין שום בעיה לבקר את הבג"צ, השב"כ, המשטרה וצה"ל, כשאלה מבצעים מעשים שעוזרים לישראל הציונית והימנית.

כך, הם יבקרו את בג"צ על פסיקת חאן אל אחמר, על פסיקות להרס מבנים בדואים לא חוקיים וכו'. את השבחים הם שומרים לפסיקות של הריסת בתי יהודים.

לכן, הם יבקרו את המשטרה והשב"כ על כל הודאת שווא של ערבי, יתעלמו מטרור ערבי יומיומי ויקדשו את חופש הביטוי וזריקת האבנים של "הפלשתינים המדוכאים".

כשהמשטרה תדהר עם סוסים לתוך קבוצת בנות אולפנה, או כשהשב"כ יכלא חשודי טרור יהודי - תיראה מהם רק קילוסין וחיוכים זחוחים.

כשצה"ל יורה בפוגרומיסטים ערבים, תראה אותם מרצינים. כמעט אי אפשר לזכור את העליצות באולפנים, אי אז בגירוש קטיף. כמעט ושוכחים איך עיתונאי מוביל, אחד, י. לפיד שמו, כתב שהנה "לימדנו אותם לקח".

הכנסת חוקקה חוק נגד צריכת זנות. נראה לי שחוק דומה, נגד הפצת וצריכת תוצרתם של עיתונאים מסויימים, יתקבל בברכה.

5.ליבסקינד הוא העיתונאי הטוב ביותר - במובן של איכות ויושרה - בישראל.
כל כך פשוט.

6.קלמן ליבסקינד מייצג עיתונות אמינה בעלת יושרה. להבדיל מהתועמלנים המתחפשים לעיתונאים.

7.השב"כ עדיין לא הכה על החטא של עינוי הנער מפרשת דומא – בווידאו נראה דבר הרבה יותר חמור מאונס – ארבעה גברים בועטים בכל כוחם ומשתמשים במכשירי עינויים על ילד. מדוע אסור לבקר אותם ולדרוש שינקו את עצמם במקום לחזור על הפשעים האלה?

8.את הממשלה התשקורת מבקרת בלי סוף 24/7. ביקורת שיקרית, מוטה ומגמתית...התשקורת החליטה שתפקידה הוא לעזור לאופוזיציה להדיח את ממשלת הימין הטובה והמוכשרת ולמנות במקומה ממשלה שמאלנית רעבה, אנטי דמוקרטית, כלומר ממשלת שמאל שהביאה עלינו את פשעי אוסלו, את חוקי השקר של בג"צ עם חירויות הפרט שמשעותן היא רק הפליית היהודים במדינת היהודים לטובת אנסים, רוצחים, אוייבים ואנשי שמאל קיצוניים שונאי ישראל.

9.יש המון ביקורת על השלטון, שלא עושה כלום מול הדיקטטורה הבולשביקית של בג"צ. זו מדינת משטרה שהשמאל שולט בפקידיה, יועציה ושופטיה. זו הביקורת. מדוע אנחנו, העם, נותנים להם להשתלט על הממשלה והכנסת הנבחרת?

10."חזקת החפות" (אדם חף מפשע עד שהורשע), לעומת אשם.

היהודים החפים מפשע עוברים עינויים שמחבלים אמיתיים על מעשה זהה וחמור מכך לא עוברים. יש בכנסת תומכי טרור אמיתיים, באופן מוכח.


ליה 16.07.1910:45
20. זכות הציבור לא לדעת / מידה בתגובה להודעה מספר 0
הפרסומים התכופים בתקשורת על מבצעים חשאיים ויחידות מיוחדות נעשים מתוך שלל שיקולים שונים, אך נראה כי ביטחון ישראל הוא לא אחד מהם

בראשית השבוע שעבר, הציבור בישראל נחשף לפרטי התחקירים שערך צה”ל אודות פעולת הכוח המיוחד ברצועת עזה בנובמבר, במהלכה נהרג סא”ל מ’ וקצין אחר נפצע באורח בינוני. אני בטוח שכל הממצאים שהותרו לפרסום עבר את אישור הצנזורה ופורסמו לפי הדין, אך זו לא הנקודה החשובה. השאלה החשובה יותר היא מדוע ישראל הרשמית צריכה לדבר כל כך הרבה על עניינים שעדיף שיישארו עלומים, ובכך להעניק לאויב עוד כמה נקודות?

למרבה הצער, פרסום מסוג זה אינו אירוע נקודתי. בשנים האחרונות התרגלנו בשקט לכך שאחת לכמה זמן נחשפת בתקשורת הישראלית עוד יחידה, עוד מבצע או יכולת ביטחונית סודית “בפעם הראשונה”. כמובן שהכתבים מראיינים חיילים ומפקדים תוך שמירת מעטה סודיות, טשטוש הפנים ושינוי הפרטים, אך הרשימה המתארכת של חשיפות כאלה בהחלט צריכה להדאיג.

יכולתי לערוך כאן רשימה של גילויים כאלה מן השנים האחרונות, אך באופן אישי אני לא מעוניין להקל על עבודת איסוף המודיעין הגלוי של הצד השני.

משיחות שערכתי עם כמה אנשים שעדיין מצויים במערכת, הסכימו כולם שהדבר מזיק לביטחון המדינה, וכאשר שאלתי מדוע בכל זאת מידע כזה מתפרסם בגלוי ובתדירות מתגברת, הם הציעו מספר שיקולים שונים.

להלן אציג את תשובותיהם, מן האופציה הקלה וההגיונית ועד לכבדה והמפחידה ביותר, וברשותכם אוסיף את הביקורת שיש לי על כל נימוק:

פרסום לצורכי הרתעה. ישראל רוצה להראות לאויביה שעינה תמיד פקוחה, והיא בעלת צבא חזק ומודרני שיש להישמר מפניו, מודל המקובל למשל בצבא האמריקני שנוהג לפרסם ולהדגיש את יכולותיו.

אבל ישראל איננה ארה”ב. אנחנו מדינה קטנה ומאוימת תמידית שרחוקה ממעמד של מעצמה, ועם כל הכבוד לצה”ל ולכוחו המרשים, היכולות שלו עדיין מוגבלות ביחס לצבא האמריקני. מלבד זאת, אינני משוכנע שאפילו במקרה האמריקני המדיניות הפומבית הזו מוצדקת, ואין לי ספק שיריבותיה של ארה”ב נעזרות רבות במידע הגלוי כדי ללמוד ולהתכונן ליום פקודה. גם האויבים שלנו הוכיחו בעבר שאינם נרתעים מיכולות תיאורטיות והם ממשיכים להתארגן נגדנו בכל מקרה.

יש לכך גם מימד פסיכולוגי. הפחד מפני מה שאינך מכיר הוא לרוב גדול יותר מאשר הפחד מפני הידוע. מבחינת האויב, גם אם אתה מזהה יריב כאתגר גדול, ככל שתשיג יותר מידע עליו כך תוכל גם למצוא דרכים להתמודד איתו והפחד ממנו יפחת. אם בכל זאת מבקשים להרתיע את האויב, ניתן אולי להשיג זאת על ידי שימוש מוצלח ביכולות מסוימות ולא על ידי נפנוף יהיר בהן.

פרסום לצורך העלאת המורל או “טפיחה עצמית על השכם”. אינני יודע כיצד מרגישים שאר אזרחי ישראל כאשר מתפרסמת ידיעה כזו, אך ממה שנדמה לי זה לא נותן תחושת ביטחון או גאווה לאורך זמן. יתכן שיש רגע של התרוממות רוח אבל מיד אחר כך העסק נשכח, ואינני יכול להימנע מן המחשבה המפחידה שלכן אנו צריכים לחשוף עוד ועוד יכולות כל הזמן כדי לשמור על סף גירוי גבוה ועל “מצב הרוח הלאומי”.

מה שאני כן יודע זה שיש לנו עם קשוח הרבה יותר ממה שחושבים עליו כנראה מקבלי ההחלטות. באופן כללי, הישראלים אינם טיפשים ואינם פראיירים, ובכל מקרה אוהבים את צה”ל ואת ארצם היחידה. עוד כתבה כזאת או אחרת לא תשנה את התמונה הגדולה, אך לעומת זאת סוד שנחשף הוא כבר לא סוד, לתמיד.

פרסום לצורך העלאת מודעות וביקוש לגיוס. מאז הקמת צה”ל היו לו יחידות סודיות שהצליחו לגייס כוח אדם איכותי גם ללא פרסומים בתקשורת. המוטיבציה לשירות קרבי תמיד היתה קיימת, ובמיוחד אצל אלו שמעוניינים ממילא להגיע ליחידות היוקרתיות והסודיות. יתכן שפרסום כזה הוא דרך קלה לסייע להגברת הביקוש, אבל בעיני זו הדרך השגויה. הגישה של איתור מועמדים מתאימים, פגישות אישיות ומיונים הוכיחה את עצמה לא רע עד עכשיו, וממשיכה להוכיח גם עבור אותם גופים שעדיין שומרים על חשאיות.

פרסום לצרכי פופוליזם, הכרזה על “ניקיון כפיים”, צבירת נקודות פוליטיות, או הסחת דעת פוליטית. הטיעון הזה הוא האחרון ברשימה ומסיבות ברורות. אני מקווה בכל מאודי שאין מי שסוחר בקודשי הביטחון של ישראל למטרותיו האישיות, אבל אינני יכול להיות בטוח בכך.

למעשה אני קורא בהזדמנות זאת לנוגעים בדבר לבדוק מחדש את המניעים השונים לפרסומים ביטחוניים רגישים ואם יש צורך בכך, להסיק את המסקנות הנדרשות.

כאזרח ישראלי האוהב את צה”ל, את מערכת הבטחון ואת העם שגופים אלו אמונים על שלומו, אני דורש לעמוד על זכותי שלא לדעת.

יאיר אנסבכר הוא סופר ומחנך, ודוקטורנט בתחום הביטחון החוקר את הכוחות המיוחדים בעת המודרנית.

https://mida.org.il/2019/07/15/%d7%...

תגוביות:

1.בתור לוחם ביחידה מיוחדת, בסדיר ומזה כעשר שנים במילואים, לאורך כל השירות התלוננו (הצוות שלי וצוותים מקבילים) על כך שמחנכים אותנו לבטחון מידע ברמה גבוהה, ומצד שני לעתים תכופות מאוד מגיעים לאימונים שלנו אנשים שונים מדובר צה"ל או מערוצי התקשורת, מצלמים, מתעדים, ומפרסמים. דברים שאנחנו לא העזנו לדבר ולהזכיר גם הרבה אחרי שהם פורסמו בתקשורת.
הרבה פעמים הרגשנו שאנחנו מופקרים, ושאפשר ללמוד הרבה מאוד על הציוד שלנו ועל שיטות הפעולה דבר שהתברר כנכון ממבצע בעזה למשנהו.

תשובות טובות על כך מעולם לא קיבלנו.

2.לאלה שמחליטים לעשות תוכניות על פעולות ישראל, המוסד, המודיעין והצבא שלה, יש כנראה רצון להחליש את ישראל ולחשוף אותה לעיני האויב.

כשמופיעה תוכנית כזו בטלביזיה איני צופה בה בשום אופן.

העובדה שמגלים הכל אינה חלק מדמוקרטיה אלא חלק מרצון לחסל את המדינה ואת יכולותיה.

אין הסבר אחר למעשה האנטי ציוני, אנטי יהודי, אנטי לאומי הזה.

ככל שמציגים לאויבים, שהם כה רבים, איך ישראל פעלה, מה חשבה, מה עשתה ואיך – כך מחזקים את כל מי שרוצה ופועל לפגוע בה.

התוכניות האלה הן חלק ממארג פגיעה במדינה ולא ברור בכלל מדוע מתירים זאת מי ששולחים את אנשינו ובנינו לפעול בסתר למען בטחוננו.

יש לבדוק מי הם הממונים על שמירת הבטחון בנושא זה. ייתכן שגם לשם חדרו פעילי הקרן להשמדה וגרורותיה ואנשי האירגונים הממומנים בכסף זר ואנטישמי – מתוך מטרה ברורה לפגוע בנו.

זה ממש ברור לכל מי שיש לו קצת שכל בראש ועיניים בנוסף!

איפה הצנזורה ומי עובד שם בכלל?

ועכשיו תחקיר עומק על נושא הצנזורה ופעילותה ומדוע אין מונעים את הצגת מערומי בטחון ישראל!!!


ליה 15.01.2011:25
21. יצחק בריק: המידע שבידי יגרום לרעידת אדמה בתגובה להודעה מספר 0
האלוף במיל' בריק טוען כי זיוף מספרי גיוס החרדים התבצע במשך שנים והאלוף מוטי אלמוז לא סיפר את כל האמת לחברי ועדת חוץ וביטחון.

האמת, האמינות והיושרה צריכות להיות נר לרגליו של כל מוסד, חברה כלכלית, גוף ציבורי ובוודאי של צה"ל האחראי על ביטחון המדינה ואזרחיה.

ללא תרבות אירגונית של אמת ויושרה, דינו של כל גוף לסגת לאחור ולהיכשל בהשגת יעדיו.

במשך תר"ש גדעון (תכנית רב שנתית של צה"ל לשנים 2015-2020) נוכחתי במקרים רבים להצגת מצגות של מפקדים בכירים למקבלי ההחלטות, קבינט, ועדת חוץ וביטחון ושר הביטחון, מצגות שלא עמדו באמות מידה בסיסיות של אמת ואמינות, מצגות אשר עיוותו את התמונה האמיתית בשטח ובכך הטעו את מקבלי ההחלטות וגרמו לתחושה שהעניינים מתנהלים כסידרם, כאשר לא כך התנהלו הדברים, ועקב כך לא טופלו הכשלים החמורים אשר פגעו במוכנות הצבא למלחמה.

לאחרונה נחשפנו לפרשה חמורה מאוד של זיוף, שקר ומרמה בדיווח על מספר החרדים המתגייסים לצה"ל בשנים האחרונות, פרשה שטילטלה את אמות הסיפים.

הרמטכ"ל כוכבי מינה ועדת בדיקה בראשותו של האלוף רוני נומה לבדוק את הנושא, הועדה שוקדת על הנושא כבר כחודש ימים וצפויה בקרוב להציג את המלצותיה לרמטכ"ל ולועדת חוץ ובטחון.

להמלצותיה של ועדת האלוף רוני נומה יש חשיבות ממדרגה ראשונה להוביל לשינוי תרבות השקר שהולכת ומעמיקה בצה"ל.

בידי נמצא מידע מטלטל שבמידה ויפורסם יגרום לרעידת אדמה, בפגישתי עם האלוף רוני נומה העברתי לו את המידע שברשותי, ידוע לי גם שנומה קיבל לידיו שתי קלטות שבהם מודים קצין ונגד על כך שהם זייפו וניפחו את מספרי המתגייסים החרדים במשך שנים ברוח מפקדיהם, והם מציינים בהקלטות את השנים 2012-2015 (בניגוד לדבריו של ראש אכ"א בועדות החוץ ובטחון שבשנים הקודמות ל-2016 הספירה היתה מדויקת).

לא נותר לי אלא לקוות שועדת הבדיקה ברשותו של האלוף רוני נומה תוציא מסקנות נחרצות שלא יעסקו רק בש"ג, אלא גם בפיקוד הבכיר שידע והתעלם. אני מקווה בשביל הצבא ואמינותו שנפגעה לאחרונה משלל נושאים שהתפרסמו, שמסקנות ועדת נומה יהיו נחרצות והולמות את חומרת האירוע של זיוף וניפוח מספר המתגייסים החרדים במשך שנים, ובכך ימנעו את המשך העדויות הקשות אשר עלולות לפגוע קשות באמון הציבור בצבא.

לדאבוני, לאחר הפיצוץ של כרמלה מנשה בתקשורת על זיופים וניפוח מספרי גיוס החרדים במאות אחוזים בשנים האחרונות, הוזמנו ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז יחד עם תא"ל אמיר ודמני ראש חטיבת התיכנון כ"א באכ"א לדיון בועדת חוץ ובטחון, אלוף מוטי אלמוז טען בועדה, אני מצטט את דבריו: "זו יכולה להיות טעות מקצועית או חוסר תשומת לב''. מוטי אלמוז הכחיש את הטענות לזיוף נתונים.

אלוף מוטי אלמוז לא עדכן את חברי ועדת חוץ וביטחון שעוד בטרם הגעתו לועדת חוץ ובטחון הוא ישב עם מפקד מנהלת החרדים סא"ל תלם חזן אשר עדכן את האלוף מוטי אלמוז על זיופים וניפוח מתגייסי החרדים בשנים האחרונות, ונתן לידיו הקלטה של קצין ששירת מספר שנים במדור החרדים והודה שהוא וחלק מחבריו זייפו וניפחו את מספרי החרדים שהתגייסו לצה"ל, בהכניסם לרשימות גם חילונים, ציוניים לאומים שבמילא מתגייסים לצבא וכאלה שאין להם שום קשר עם חרדיות ואינם עומדים בשום קריטריון, היו גם ברשימות מספר בנות, מתים ונוצרים.

ההקלטה נמסרה לידיו של האלוף מוטי אלמוז ע"י סא"ל תלם חזן, וכאמור האלוף מוטי אלמוז לא עדכן את חברי הועדה שחומר זה נימצא בידיו המוכיח בדיוק את ההפך ממה שהציגו ראש אכ"א ותא"ל אמיר ודמני בפני חברי ועדת חוץ ובטחון.

אלוף מוטי אלמוז גם טען בפני חברי ועדת חוץ וביטחון שעד שנת 2016 הדיווחים של הצבא על כמות המתגייסים החרדים היו מדויקים ללא רבב. מה שראש אכ"א לא עדכן את חברי ועדת חוץ וביטחון, זה שבהקלטה שקיבל מסא"ל תלם חזן נאמר במפורש ע"י אותו קצין שהודה בזיוף, שמספרי גיוס החרדים זויפו ונופחו גם בשנים שקדמו לשנת 2016 (2012-2015), כאשר רוח המפקדים הבכירים באכ"א הביאה אותם לכך.

מכאן עולה באופן חד משמעי שהאלוף מוטי אלמוז הטעה (וזאת בהמעטה) את חברי ועדת חוץ וביטחון כאשר לא הציג בפניהם את החומר החמור אשר הגיע לידיו, והתעלם מקיומו.

https://www.inn.co.il/News/News.asp...

תגוביות:

1.כל הריקבון והסירחון עולה בכל המערכות. מתברר שהשחיתות האמיתית היא לא אצל הפוליטיקאים, אלא דווקא אצל בעלי תפקידים בכירים במערכות המדינה.

הבעיה היא שמי שבודק את אותם הכשלים הם - הבכירים באותן מערכות, החברים של החברים.

2.עימאד פארס, תת אלוף במילואים, קצין מעולה, הודח מצה"ל על ידי הרמטכ"ל דאז (גבי אשכנזי) בגלל שהתכוון לשקר לגבי דיווח על תאונה שעשה עם רכב צבאי. הוא הועמד לדין משמעתי בפני סגן הרמטכ"ל בני גנץ והורשע באי קיום הוראות מחייבות בצבא ובהתנהגות שאינה הולמת. צה"ל איבד קצין בכיר טוב, בגלל שקר - ובצדק. עכשיו הגיע התור של אלמוז ושות'. יש דין ויש דיין.

3.בכל מקום בו אומרים שקר נוצר חוב לאמת. חובות דינם להיפרע. חובות שקרי צה"ל ייפרעו לאסוננו בשדה הקרב וישולמו בדם.

4.אלמוז הוא שקרן מדופלם. כשהיה דובר צה"ל שיקר בעזות מצח ובלא ניד עפעף. הוא חייב לעוף מצה"ל.

5.יש לסלק מצמרת צה"ל את הרקבון באותה נחישות שצה"ל ערך את הפוגרום ביהודי קטיף לפני 15 שנה, את הפוגרום ביהודי "קומי אורי" הבוקר, ואת יתר החורבן וההרס של בתי יהודים (אום-אל-אחמר עוד עומד).

6.צבא שעסוק מעל הראש עם נשים קרביות ועם איך להציק לדתיים - השקר והזיוף אינם פלא.


ליה 19.01.2017:17
22. מסמך התא''ל: כשלים וליקויים גם בהכשרות ובאימוני כוחות היבשה בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.01.20 בשעה 17:32 בברכה, ליה

"צומצמו תקני אנשי קבע נגדים בימ"חים. איוש כוח אדם סדיר במחסני החירום של פיקוד הצפון היה חלקי, וסביר להניח שצמצומים אלה תרמו לליקויים שהתגלו בזמן גיוס יחידות המילואים.

מצב זה של חוסר כוח אדם בימ"חים הועלה על ידי מבקר מערכת הביטחון בביקורתו עוד בשנת 2003: 'מצבת כוח אדם סדיר בימ"חים עומדת כבר כמה שנים על רמת איוש של 70%-80% לתקן, בדגש על מקצועות חימוש ותחזוקה. הערנו על כך פעמיים בעבר בדוח"ות קודמים'. נראה שלא היתה תחושה של חיוניות ודחיפות במוכנות של מערך החירום בגזרת הצפון".

הדברים האלה אינם לקוחים מדו"ח הביקורת שנוגע לרמת המוכנות של אוגדת המילואים המרכזית של פיקוד הצפון, שנחשף אמש ב-ynet. הם פורסמו בחודש ינואר 2008, בדו"ח וינוגרד, בפרק שסקר את החוסרים והליקויים במוכנות הלוגיסטית של פיקוד הצפון, בדגש על כוחות המילואים של הפיקוד, ערב מלחמת לבנון השנייה. אבל מתברר שליקויים רבים חוזרים על עצמם, גם יותר מעשור אחרי.

הדו"ח של מבקר צה"ל מאוגוסט 2018, שהתפרסם אמש, הפך לחוליה נוספת בשרשרת של תמרורי אזהרה על מצב כוחות היבשה, שכללו ביקורות שנותרו לרוב במחשכים, דו"חות חמורים וגם את אמירותיו של נציב קבילות החיילים לשעבר יצחק בריק, שעוררו סערה. אך מסמך פנימי אחד שהגיע לידי ynet מעיד אולי יותר מכל עד כמה הבעיות בכוחות היבשה הן שורשיות ועמוקות, ונמשכות כבר שנים.

מתוך המסמך: בצאלים חסרים 155 חיילים תומכי לחימה

במסמך זה, שהתפרסם שנה לפני הדו"ח הפנימי של מבקר צה"ל מאוגוסט 2018 על הממצאים החמורים באוגדה 319 של פיקוד הצפון ובאגד הלוגיסטי שאמור לתמוך במלחמה את כוחות צה"ל, שרטט קצין בכיר בזרוע היבשה כשלים מדאיגים לא פחות בדרך ובאמצעים הדלים שבאמצעותם צה"ל מאמן את חטיבות המילואים בכלל, ובפרט את כוחות האוגדה המשוריינת.

מחבר המסמך, קצין בדרגת תת אלוף, שירת אז בתפקיד מפתח בצמרת זרוע היבשה. לפני כן, שימש במגוון תפקידי פיקוד בליבה הלוחמת של כוחות היבשה. במסמך שהנפיק, מהחמורים שנכתבו בשנים האחרונות, נחשפים הליקויים ב"מרכז האימונים הלאומי" של בסיס צאלים, שבו מתאמנים מרבית כוחות המילואים.

מחסור בשטחי אימונים, בתומכי לחימה ובמחשבים "במל"י (המרכז הלאומי לאימונים ביבשה - י.ז.) חסרים 155 חיילים תומכי לחימה בחימוש, במודיעין, בתחזוקה וברפואה, מחסור שמהווה פגיעה ישירה במאמן ובמתאמן.

יש מחסור בשטחי אימונים ולש"ביות (מתקני אימונים ללוחמה בשטח בנוי - י.ז.) לגדודים המתאמנים. בבית הספר לפיקוד ושליטה ומטה מבצעי, חסרים מעל ל-500 מחשבים, תוכנות ורכיבי תקשוב חשובים לשיעורים העיוניים בכיתות הלימוד שבבסיס. תשתיות החשמל בבית הספר אינן יציבות וכל הפסקת חשמל עוצרת אימונים והכשרות".

"יש בצאלים בינוניות של כוח אדם חונך"

הליקויים בדו"ח שנחשף, שנה לאחר מסמך התא"ל

מכתבו של הקצין הבכיר, תחת הכותרת "מעכבי הכשרות יחידות פיקוד זרוע היבשה – דו"ח מפקדים", נשלח אז, בשנת 2017, גם לאלופי המטכ"ל. הוא כלל התייחסות גם ליתר בסיסי ההכשרה של כוחות היבשה - הסדירים, המילואים, בשריון, בחי"ר ובהנדסה.

הוא התריע מפני "תמונת מצב נוכחית שמצביעה על ליקויים, חלקם מהותיים, בתחומי ההכשרה וההדרכה בזרוע היבשה, חלקם נוגעים לנושאי ליבה. הכוח שמוכשר לא מתאמן על הכלי המשוריין ועם אמצעי הלחימה שאותם יפגוש ביחידה המבצעית. מפקדי פלוגות בהכשרה וראשי ענפים במל"י חונכים ללא כלי רכב חומים, כאשר בבסיס ההכשרה המרכזי של חיל השריון בשיזפון מפקדי הפלוגות חונכים על גבי נגמ"שים. מצאי האמצעים הדרוש להכשרה אינו הולם לתקינה ובחלק מהמקומות פוגע באיכות ההכשרה באופן משמעותי. תוכנית הלימודים המקצועית לחייל היא ברמה ירודה, כאשר תשתיות ההדרכה והאימונים הם בפער מתמשך. פערי ההכשרות מחייבים שינוי נקודת העבודה בהתייחס להכשרות. אלו נקבעו בסדר עדיפות מטכ"לי וזרועי ראשון – מוטב שכך גם נפעל".

מתכוננים ללחימה בלבנון בשטח אש מדברי

גורמים שבקיאים בתוכן מכתבו של התא"ל ושוחחו עם ynet טוענים כי המידע מהמכתב הוא חלקי מאוד ותמציתי ביחס לסיכום המלא שהנפיק הקצין הבכיר, שם המציאות המתוארת חריפה וקשה בהרבה. "זו אפילו לא טעימה מהפערים והליקויים החמורים שהוצפו על ידי הקצין", סיפר גורם שנחשף למידע המלא.

מי שמכשיר את לוחמי המילואים וקציני המילואים הם אנשים שב-98% מהזמן שלהם הם אזרחים שמנותקים מהשינויים הגדולים בשדה הקרב ומדפוסי הלחימה של צה"ל", הוסיף אותו גורם. "אלו קצינים שנפלו ממסלול הפיקוד הרגיל, והם חונכים בלי הכלים שעימם יילחמו הכוחות ובלי מערכות השליטה והבקרה למלחמה. מל"י אפילו לא מתקרב לאפשר לכוחות להתאמן בהתאם לאתגרים החדשים והבאים, ועוד מסתכלים עליו כמקבילה של טקסס בארצות הברית או של פיקוד אירופה בצבא ארצות הברית, בדרום גרמניה. יש במל"י בינוניות של כוח אדם חונך ולמתאר לבנוני מתאמנים בשטח אש מדברי. זה שמטיסים גדודים סדירים מובחרים לעשות אימון על יבש בקפריסין או בגרמניה - זה לא פתרון למסות הכוחות. אפשר להפוך באמת את מל"י למרכז האימונים של ישראל, יש לכך תוכנית, אבל זה עולה מאות מיליונים בנוסף לתחזוקה".

מצה"ל נמסר בתגובה: "המסמך שנכתב לפני כשלוש שנים אינו מייצג את מצבה הנוכחי של זרוע היבשה כיום, לאור שיפורים משמעותיים שבוצעו בזרוע היבשה בתחומים רבים הן לאחר השלמת תר"ש 'גדעון' והן במיקוד ההכשרות ויישום התוכנית לשדרוג יכולת האימון בשטח בנוי במתקנים החדשים. צה"ל ימשיך להשקיע בשיפור ומיקוד ההכשרות המבצעיות".

https://www.ynet.co.il/articles/0,7...

תגוביות:

1.יש בעיה רצינית של מוטיבציה להתגייס לצה"ל וליחידות קרביות בפרט. כולם רוצים סייבר שמייבר. וזה ההבדל בין חמאס וחיזבאללה לצה"ל - שם מורעלים ופה מפונקים. בסוף כשהחיזבאללה יכניס לנו את המטריה ויפתח לאט לאט, תיראו את חיילי הסייבר נלחמים עם הטלוויזיות.

2.שיטה רקובה שלאף אחד אין אומץ ויושרה לשנות.

3.הקצונה הבכירה שייכת לשמאל.

4.אביב כוכבי קצין מעולה, אבל אדם אחד לא יכול להזיז ספינה גדולה שנתקעה.

5.ואתם רוצים רמט"כלים לראש ממשלה...רק ביבי!


ליה 27.01.2018:14
23. האלוף במיל' בריק: תר''ש גדעון'' דרדרה את זרוע היבשה לשפל החמור ביותר של צה''ל בתגובה להודעה מספר 0
תר"ש גדעון, התוכנית הרב שנתית שהוביל הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, הובילה למספר משברים חמורים שלא היו כמותם כבר שנים - ולקשר שתיקה ודיווחים לא אמינים בצה"ל • נציב קבילות החיילים לשעבר בטור מיוחד על מוכנות הצבא •

תר"ש גדעון היא התוכנית הרב שנתית שהוביל הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. תוכנית זו תיזכר כתוכנית שדרדרה את צבא היבשה לנקודות שפל שלא היו כמותן ופגעה אנושות במוכנותו למלחמה.

מעולם לא הושקעו בצבא היבשה כספים כה גדולים בתוכנית רב שנתית.

רוב הכספים האלה ירדו לטמיון כתוצאה מהתנהלות לא ראויה וכשלים חמורים בתרבות הארגונית, הניהולית והמנהיגותית בצה"ל.

לא היתה עד היום עוד תוכנית רב שנתית לקידום הצבא למלחמה שזכתה לקידום הדימוי שלה בעיני הציבור על-ידי תא הכתבים הצבאיים הסמוכים לשולחנו של דובר צה"ל ואנשים מקורבים נוספים, כאשר בפועל התוצאות שלה כל-כך חמורות. לצערי, בעלי עניין יצרו פער עצום בין הדימוי להצלחת התוכנית בעיני הציבור לבין האמת המרה בשטח.

התוכנית הובילה למספר משברים חמורים מאוד שלא היו כמותם כבר שנים. אלה משברים שהתחילו אצל קודמיו של איזנקוט, אך התעצמו מאוד בשנים של התוכנית הרב שנתית שהוא הוביל.

נמנה את הכשלים החמורים בתוכנית הרב שנתית גדעון בתקופתו של הרמטכ"ל איזנקוט:

1.תרבות ארגונית, ניהולית ומנהיגותית קלוקלת בתר"ש גדעון הביאה לכשלים בלתי ניתנים לתיקון. אחת מהבעיות הקשות ביותר היא תופעה שהולכת ומתרחבת של קשר שתיקה ודיווחים לא אמינים בצה"ל. דיווחים לא אמינים אלה הלכו והתעצמו בשנים של תר"ש גדעון. כך, למשל, מצגות שהוצגו על-ידי קצינים בכירים על כשירות הצבא לוועדת חוץ וביטחון ולקבינט לא היו אמינות ועיוותו את המציאות האמיתית בשטח.

2.במסגרת התוכנית היה רכש במיליארדי שקלים של אמצעי לחימה חדשים - שחלקם הגדול לא הוטמעו ביחידות המילואים. אין כוח אדם במחסני החירום לטפל באותם אמצעים וברבים מהאמצעים חסרים חלקים, ואי-אפשר להפעילם. כך יוצא שחלק מאמצעי הלחימה שנקנו לא יבואו לידי ביטוי במלחמה הבאה. את הישן כבר לא מכירים, את החדש לא למדו ולא יודעים להפעיל - וגם חלקו לא כשיר.

3.תר"ש גדעון הביא לאחד המשברים הקשים ביותר שחווה צה"ל בכוח אדם:

● משבר קשה בקרב הנגדים המחזיקים את הציוד, אמצעי הלחימה והרק"ם במחסני החירום - שם נמצאים רוב אמצעי הלחימה של צה"ל. הוותיקים קוצצו בהמוניהם כדי לחסוך בעלות והצעירים מצביעים ברגליים ואינם רוצים להיות נגדים בימ"חים. הדור הוותיק שהעביר את הידע המקצועי הולך ונעלם, ואין צעירים שתופסים את מקומו. כך, כל היכולת המקצועית הולכת ונעלמת.

● משבר קשה בקרב הסרנים. הטובים בורחים החוצה, מכיוון שלטענתם הם אינם מוכנים להישאר בצבא בינוני שאין בו סטנדרטים לביצוע, חוסר כוח אדם ואמצעים לבצע את המשימות. שחיקת המקצועיות, חוסר ביטחון תעסוקתי, תרבות של קשר של שתיקה ודיווחים לא אמינים לא עוזרים לשכנעם.

● ההסכמה של איזנקוט לקצר את שירות הבנים בשתי פעימות תמורת תקציב רב שנתי, גרמה לנזק קשה ובלתי הפיך לצבא הסדיר. קיצור שירות הבנים בארבעה חודשים, שכבר התבצע, הביא לקיצור ההכשרות. בנוסף, חוסר תומכי לחימה מביא למצב של חוסר ברירה, לוחמים נשלחים לבצע תפקידים אלה ולא ממשיכים כקרביים. לצד הירידה במוטיבציה לקרבי בשנים האחרונות בכ-14%, קיצור השירות מביא לכך שיחידות לוחמות מאבדות תוך שנה וחצי את כוחן בכמעט 50% ולא יכולות לתפקד.

קיצור נוסף של שירות הבנים בחודשיים (שצפוי להתבצע ביוני 2020) יביא על-פי דעתו של הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי לפגיעה אנושה ביכולת של הצבא הסדיר לתפקד.

הדבר יעמיק את קיצור ההכשרות ואת אי-המוכנות למלחמה, את החוסר המוחלט בתומכי לחימה, יביא להקטנת יחידות לוחמות עד חוסר יכולת לתפקד והיעדר חיילים סדירים ממקומות קריטיים כמו מחסני החירום. במילים אחרות, זו מכירת חיסול: בעוד שאכ"א בתקופתו של הרמטכ"ל איזנקוט הציגה מצגות לוועדת חוץ וביטחון שאין בעיה עם קיצור שירות הבנים, הרי שהרמטכ"ל כוכבי עם כניסתו לפקיד חשף את גודל הנזק ומתנגד נחרצות לכל קיצור נוסף.

● קיצוץ של אלפי אנשי קבע בצורה לא מושכלת (קיצוץ רוחבי ליחידות היבשה) גרם לפערים בלתי ניתנים לגישור ביחידות ליבה בין כוח האדם לבין המשימות. עקב כך נגרמו פגיעות קשות בתוכניות העבודה, אחזקת אמצעי הלחימה וכשירותם.

4. אומנם בתר"ש התאמנו יותר, אך רמת האימונים היתה מתחת לכל ביקורת. יחידות לא התאמנו על מיתאר הלחימה שלהן בצאלים (המרכז הלאומי לאימונים ביבשה), ונוצרו חוסרי ציוד קריטיים לאימונים, פערי כוח אדם בתמיכה באימונים ובמתאמנים, חוסר מטרות שעליהן אפשר לירות ורדידות מקצועית של הכוחות המתאמנים ללא בקרה וחניכה.

בנוסף, לא הוטמעו אמצעי לחימה חדשים באימונים בגלל מחסור בכוח אדם מיומן. נושאים רבים וקריטיים במלחמה כלל לא באו לידי ביטוי באימונים - לדוגמה, פינוי פצועים.

5. משבר חריף מאוד במערך הלוגיסטיקה:

אלפי משאיות ישנות בנות 60, שעומדות במחסני חירום כאבן שאין לה הופכין. הן עומדות תחת כיפת השמים בשמש הלוהטת בקיץ, ובגשם בחורף, הן מפונצ'רות, מכלי דלק דולפים, בעיות בתקינות הברקסים, קיים צו האוסר לנסוע איתן על כבישי הארץ, ואין כוח אדם של נגדים וחיילים לטפל בהן בגלל הקיצוצים.

לכן במלחמה הבאה הן לא יוכלו לדחוף לכוחות הלוחמים תחמושת, חלקי חילוף, דלק, מזון ופריטים נוספים המחייבים את רציפות הלחימה - ללא רצף לוגיסטי הצבא יעמוד מלכת.

6. במשך השנים הופרטו מאות מערכים צבאיים למערכים אזרחיים שעסקו בתחומי ליבה של כשירות הצבא למלחמה. בחלק גדול מהמערכים האזרחיים אין מלאים של חלקי חילוף לתחזק את מאמץ המלחמה. לכן הם לא יתפקדו במצב חירום. בחלקם לא נקבע מי נשאר במערך האזרחי במצב חירום (ריתוק משקי). זו פגיעה משמעותית במוכנות צבא היבשה למלחמה.

מביטים אל השמש ורואים את העתיד: איך עסקים יכולים ליהנות כלכלית מאנרגיה מתחדשת

7. כתוצאה מקונספציה שהשתרשה לאחר מלחמת לבנון השניה האומרת שאין יותר מלחמות גדולות, הקימו בצה"ל צבא שיכול לתת מענה רק לשתי זירות טרור - עזה ולבנון. אך לאחר מספר שנים קיצצו בסד"כ היבשתי במאות טנקים, והצבא יכול כתוצאה מכך לטפל רק בזירה אחת בו זמנית. אבל אז חזרו הסורים לזירה בגיבוי האיראנים, והצבא שנבנה לזירה אחת ימצא את עצמו במלחמה הבאה מול ארבע זירות, עזה, לבנון, סוריה ויהודה ושומרון. אם נצרף את חוסר כשירותו של צבא היבשה, הרי שצה"ל לא יוכל לפתח מאמץ התקפי.

8. הקונספציה לא לקחה בחשבון שהעורף הישראלי יהפוך לזירה המרכזית במלחמה הבאה, בעוד שבצה"ל עסקו בשנים האחרונות במערכה שבין המלחמות, לא מצאו את הזמן להתכונן למלחמה עצמה. האיראנים הקימו בעשר השנים האחרונות עם בני בריתם מערך של 250 אלף טילים ורקטות גדולים וקטנים, שמכוונים אל מרכזי האוכלוסיה שלנו, בסיסי צה"ל ושדות תעופה ומטרות אסטרטגיות בקצב של בין 1,500-4,000 טילים ורקטות ביום.

ישראל לא בנתה יכולות לעצור טילים ורקטות אלה.

בתוכנית תר"ש גדעון העורף הישראלי לא נלקח בחשבון, כתוצאה מאותה קונספציה האומרת שמלחמות גדולות בין מדינות עברו מהעולם.

תפיסה אומללה זו טופחת על פנינו. כשראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר מעל כל במה על איום קיומי חמור מהאיום במלחמת יום הכיפורים והצורך להשקיע מיליארדים בהגנה ובהתקפה ולקדם ברית הגנה עם ארה"ב, כשהרמטכ"ל מדבר על עננים המקדירים את השמים - האסימון נפל רק אחרי הירי האיראני על הנפט הסעודי. איפה היו אמ"ן, הפיקוד הבכיר, שרי הקבינט וועדת חוץ וביטחון בעשר השנים האחרונות?

האיום הקיומי החדש איננו כיבושה של מדינת ישראל, אלא ירי של אלפי טילים ורקטות על העורף שיגרמו הרס אדיר בתשתיות חשמל, מים, רכוש, מפעלים, מוסדות ממשל, מרכזי תרבות ואבידות כבדות. דבר שיגרום לבריחת הצעירים וחוסר הגעת עולים. זה עלול להביא למצב של טראומה לאומית שלא ידענו כמותה.

9. בנסיבות אלה המדינה והצבא צריכים להיכנס לפעולה מיידית כדי להכין את הצבא למלחמה.

זאת על-ידי יישום תוכניתו של הרמטכ"ל כוכבי לרכז את כל המוחות הטכנולוגים ולצאת לפרויקטים לאומיים שיוכלו לתת מענה לאיום הקיומי. צריך להרחיק את הנוהגים לזרות חול בעיני הציבור ועושים כל מאמץ שהאמת לא תיחשף לעיני כל, באומרם שצה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון, ואין צורך בברית הגנה עם ארה"ב. בעידן שהפוליטיקאים עוסקים בעצמם ובהישרדותם ולא בגורלה של המדינה - זה מחייב את הציבור לצאת מאדישותו ולהגיד את דברו. אין לנו מדינה אחרת.

חייבים ברית הגנה עם ארה"ב

מדינת ישראל חייבת, ודחוף מאוד, הסכם הגנה עם ארה"ב. זאת כדי להקטין את הסיכון הנוכחי ולהרוויח זמן על מנת להכין את צה"ל למלחמה. צריך להכיר במציאות ולהפסיק את משחקי עשיית הרושם על הציבור באמצעות הצהרות נבובות כמו: "אנחנו המדינה החזקה במרחב", "צה"ל הוא הצבא החזק ביותר במזרח התיכון" ועוד קלישאות בסגנון הזה.

הכותב שימש כנציב קבילות החיילים

https://www.globes.co.il/news/artic...

תגוביות:

1.אולי אשכנזי צדק שאמר שגנץ חמור, אבל השאלה אם הוא יותר טוב מגנץ ולפיד.

2.הדרך הכי טובה לבחור בכחול לבן. לפיד יידע לעשות לשלושת הפנסיונרים של צה"ל יחסי ציבור טובים...הבעיה שראינו מה גנץ שווה כמוביל של חברת הייטק - תוך כמה חדשים -פשיטת רגל. אשכזי == תביעה על הונאת משקיעים. בוגי - לא עשה כלום חוץ מלהיות בצה"ל ולחיות על חשבון תקציב המדינה.

3.במילה אחת: הלם!

4.איזנקוט היה עסוק רק בשילוב הנשים בצה"ל ותו לא.

5.מי היה רמטכ"ל צה"ל לפני אייזנקוט? רב עלוב בני גנץ שבמלחמת לבנון השניה היה מפקד חילות היבשה ושם היה הכשלון הגדול של אותה מלחמה. האם הוא מתאים להיות ראש ממשלה?

6.כולם יודעים שהוא דובר אמת, מדם ליבו, ושוללים את הדברים לחלוטין. חיים בלה-לה-לנד. הכל בסדר כי ככה מופיע להם במצגות. מקצצים בכח אדם וחושבים שהעבודה תיעשה מעצמה. אי אפשר להצטייד באמל''ח איכותי, מורכב ומתוחכם, שדורש מיומנויות חדשות בלי כח אדם איכותי ומסור.

7.ככה זה כשמביאים רמטכ":ל מהקרן החדשה. המחויבות שלו אינה למדינה אלא לרעיונות של הקרן החדשה. ותרבות השקר מאפיינת כל ארגון שמאל, כי חייבים לעקם את המציאות כדי שתתאים לרעיונות ההבל שלהם.

8.לאנשים כמו יאיר גולן, בוגי יעלון, גדי אייזנקוט, גבי אשכנזי ובני גנץ, אסור לתת לנהל אפילו תחנת דלק. אופס, שכחתי את פילדמרשל יאיר לפיד.


ש-עצמון 08.02.2017:00
24. בגדול-הצבא מגן על... האויב בתגובה להודעה מספר 0
ליה 12.02.2016:51
25. פניה לרמטכ''ל - האלוף אלמוז לא יוכל לשמש דוגמא לחיילי צה''ל בתגובה להודעה מספר 0
ארגון תורת לחימה פנה הבוקר (ה') לרמטכ"ל אביב כוכבי בענינו של ראש אגף כח האדם האלוף מוטי אלמוז עקב התנהלות האלוף בפרשת בלוף גיוס החרדים.

כזכור, בדיון שהתקיים לפני כחודש וחצי בוועדת החוץ והבטחון לא סיפק אלמוז לוועדה את המידע המלא וטען כי לא מדובר בזיופים אלא ב'טעויות' וזאת רק מ2016. אלא שלאחר חשיפת עדות מוקלטת של קצין באגף, לפיה בוצעו זיופים כבר מ2011 - שינה צה''ל את גירסתו והודיע כי הנושא יתוחקר מ2011 - התקופה בה כיהנה ח"כ והאלופה במיל' ברביבאי, אשר יושבת כיום כחברה בוועדה, כראש האגף בצה''ל.

בעקבות החשיפה הנוספת אמש ב'כאן' על כך שאלמוז ידע כבר מיולי אשתקד על הזיופים, אך לא דיווח לכנסת כמתחייב, פנו הבוקר בתורת לחימה לרמטכ"ל כוכבי והביעו בחריפות את דאגתם על התנהגות האלוף, אשר אינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה''ל.

"מדובר בעדות אותנטית מאד, שהאלוף במילואים נומה, אשר מתחקר את הזיופים קיבל, ובגינה הרחיב דרמטית את טווח השנים אותן הוא בודק." כתבו בארגון לרמטכ"ל. "מי שבחר להעלים ראיה זו מעיני הכנסת בדיון, וקודם לכן גם לא דיווח כלל לוועדה חרף הממצאים החמורים שהתפוצצו בתקשורת וגרמו נזק עצום לצבא - הוא האלוף אלמוז"

"נזכיר, כי אגף כח האדם שולט במשאב היקר ביותר של מדינת ישראל - המרכיב האנושי של צה''ל. זהו המרכיב שניצח את מלחמות ישראל מתוך בניית דמותו הערכית של החייל, הלוחם והמפקד בצה''ל.

קצין, בכיר ככל שיהיה, לא יוכל להוביל חיילים מתוך תעתוע, זיוף וחוסר אמינות המתמשך כדפוס התנהגות. האלוף אלמוז לא יוכל לשמש דוגמא לחיילי צה''ל כאשר הינו מתנהל בחוסר יושרה מוחלט, על גבול הפלילי.

כיצד יאמינו עוד פקודיו של אלמוז למפקדם? איך תוכלנה אמהות ששולחות את בניהן לשורות הצבא ומפקידות את גורלם בידי האלוף אלמוז, לבטוח בדבריו? מה יחשבו משפחות שכולות על דיווחיו של ראש אכ"א בנוגע לגורל יקיריהן?"

בתורת לחימה חתמו את המכתב וציטטו את דברי הרמטכ''ל עצמו, "הצגת דברים שלא כהווייתם - הפרת האמון הקיים בין צה"ל לבין החברה הישראלית. במקום שבו יתגלה זדון - ננקוט יד קשה, אין מקום לעגל פינות' כך כתבת אתה הרמטכ''ל, כמפקד ראוי, בנוגע לפרשיה קשה זו הנוגעת לקצינים בצה''ל בהווה ובעבר. הפרת אמון זו מתרחשת באופן בוטה מצידו של מי שיושב עימך לשולחן המטה הכללי - ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז. כעת עליך לפעול נחרצות, בכדי לשקם את אמונו של עם ישראל בבכירי צה''ל".

https://www.inn.co.il/News/News.asp...


ליה 23.09.2009:53
26. פרופ' יגיל לוי, ידיד בג''צ נגד צה''ל: ''סומנתי כאויב''. לוי בתגובה: אוסף של הבל הבלים בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 23.09.20 בשעה 10:05 בברכה, ליה

פרופ' יגיל לוי המקדם שילובן של נשים ביחידות מיוחדות חשף בפני סטודנטים את יחסיו העכורים עם הצבא. לוי בתגובה: אוסף של הבל הבלים

פרופ' יגיל לוי, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה ומהוגי המושג "הדתה" ביחס למפקדים וחיילים דתיים בצה"ל, הגיש לפני כחודש וחצי לבג"צ יחד עם חברו ד"ר זאב לרר, אשר היה בעברו סגן היוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר בצה"ל), חוות דעת מלאה בזעם על צה"ל, על קצינים בכירים המכונים במסמך "קצינים מיושנים", על קציני כוח אדם, על רבנים צבאיים ו"ארגונים חרד"ליים".

פרופ' לוי, אשר הגדיר עצמו בראיונות "שמאלה משוברים שתיקה" ומפת הנכבה תלויה במשרדו, הפסיק להרצות בצה"ל בהוראת הרמטכ"ל הקודם רא"ל במיל' גדי איזנקוט.

בהרצאה שנשא לפני סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה לפני מספר חודשים תחת הכותרת "המושג המתעתע של צבא העם", פתח לוי בגילוי לב על יחס צה"ל כלפיו ואמר: "סומנתי כאויב שרצוי שלא להזמין אותו" ותיאר כיצד יכל בעבר לשוחח עם קצינים בכירים באופן יותר חופשי עד שהוחלט להפסיק את הרצאותיו בצה"ל.

סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, חברים ב"פורום לאקטיביזם יהודי" אשר חלקם לומדים באוניברסיטה אצל פרופ' לוי, מתרשמים כי הצטרפות הפרופסור לעתירה בבג"צ נגד צה"ל נובעת מנקמנות: "הוגה ההדתה, שמסית נגד רבנים ודתיים שהצליח לגרום לכאוס בתוך צה"ל ובמדינה כולה, מרגיש כנראה שנחשף ומאבקו בזהות היהודית עבר מהשלב הסמוי לשלב הגלוי".

בארגון תורת לחימה, אשר מפיץ את המסמך של לוי ולרר במסגרת מסע הסברה, כהוכחה להשפעת השמאל הקיצוני על החלשת הצבא באמצעים משפטיים, הגיבו אף הם: "צה''ל סומן כאויב על ידי אנשי שמאל רדיקלי, שמנסים בימים אלו לכופף את הצבא בבג"צ. בכל מקום בו מתאפשר לנגח את הלוחמים הדתיים ואת צה''ל יחד - שם תמצא את איש ההסתה וההדתה יגיל לוי.

הציבור לא שכח כי יגיל לוי, מגדיר עצמו שמאלה משוברים שתיקה וכי הוא לא מפספס כל הזדמנות להחליש את רוח הלחימה ואת הזהות היהודית של הצבא.

הדבר מעיד כאלף עדים איזו כרוניקה של כפיה משפטית ומגדרית מתרחשת אל מול עינינו, כאשר גורמי קיצון ומיעוט כופים על צה''ל באמצעות בג"צ פמיניסטי כביכול, אג'נדות שמאל קשות.

מי שסימן מפקדים קרביים כ'מפקדים מיושנים' ולוחמים ומפקדים דתיים כ'הדתה', לא יוכל לקונן כקוזק נגזל על כך שמקומו איננו בצה"ל".

פרופ׳ יגיל לוי מסר בתגובה "הכתבה היא אוסף של הבל הבלים. אמירת האמת אינה מדריכה את כותביה. אתייחס רק לעובדות הקשורות בעבודתי באוניברסיטה הפתוחה. ההרצאה המוזכרת בכתבה לא נישאה בפני סטודנטים, אלא בפני עובדי ועובדות האוניברסיטה והועלתה לרשת עבור הציבור הרחב.

אינני נוהג לשוחח עם הסטודנטים על יחסיי עם הצבא כך שגם אם מישהו מבין תלמידי נמנה על "הפורום לאקטיביזם יהודי", ספק אם יכול היה לגבש מסקנות באשר למניעיי. הקוראים והקוראות של ערוץ 7 מוזמנים לעיין בחוות הדעת שד"ר זאב לרר ואני הגשנו לבית המשפט ולהתרשם באופן עצמאי מתוכנה וממטרותיה, ללא התיווך המסית של כותבי הכתבה".

https://www.inn.co.il/news/451441

תגוביות:

1.עוד משונאי היהדות ומתעביה שיישכח במשך הזמן. ייזכר כמסית ומדיח שלצער כולנו אינו חדש ביהדות...תפס את הגל של שנאת חיילים וקצינים יהודים ורוכב עליו, עד נופלו.

2.אוטו-אנטישמי מהסוג הגרוע, פיגוע במסווה אקדמי נגד כל חובש כיפה שלא בא לו טוב בעין. מזל שהזן הזה הולך ונעלם והופך ללא רלוונטי.

3.לברר מי משלם לבן אדם הזה!!! תבדקו את חשבון הבנק שלו.

4.עכשיו הכל ברור. השמאל הקיצוני מחריב את הצבא.

5.סביהם וסבתותיהם ברחו מ"הסופות בנגב",הפרעות שבהם נרצחו יהודים רבים ברוסיה הצארית, בפעילות הפורעים מפלוגות"המאה השחורה" ונכדיהם וניניהם פועלים נגד מדינת היהודים - מדינת ישראל ונגד כל המריח יהדות.

ההרצאה:

המושג המתעתע של "צבא העם" - פרופ' יגיל לוי

https://www.youtube.com/watch?v=FCw...



****

המסמך שהוגש לבג"צ:

המדיניות המגדרית של צה"ל – תצהיר לבית המשפט העליון

בבג"צ הסיירות

ד"ר זאב לרר ופרופ' יגיל לוי

http://a7.org/?file=20200804085349....

***

ידיד בג"ץ נגד צה"ל: "סומנתי כאויב"

פרופ' יגיל לוי המקדם שילובן של נשים ביחידות מיוחדות חשף בפני סטודנטים את יחסיו העכורים עם הצבא. לוי בתגובה: אוסף של הבל הבלים



****

https://m.facebook.com/story.php?st...


העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג