החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום גילוי מסמכים אשכול 27899

ליה 24.01.1909:12

מחדל לימודי הרפואה בחו''ל: עשרות רופאים ורוקחים ערבים קיבלו רישיון במרמה

ערכתי לאחרונה בתאריך 24.01.19 בשעה 09:56 בברכה, ליה

התופעה הובאה בהרחבה בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שם אמנם מסיבות השמורות עם המבקר לא הוזכר כי מדובר בתופעה שרובה ככולה נוגעת לרופאים ערבים.

"רישיון להרוג"

המשטרה עצרה לפנות בוקר 40 רופאים, סטאז'רים ורוקחים ערבים שהציגו בפני משרד הבריאות תעודות סיום לימודי רפואה ורוקחות ("DIPLOMA")מאוניברסיטאות בארמניה כאשר בפועל הם למדו שם פרק זמן קצר מבלי שסיימו את תקופת הלימודים הנדרשת.

במשטרה אומרים כי על בסיס תרמית זו קיבלו החשודים רישיון לעסוק במקצועות רפואה בארץ וכי מקרה זה חמור שבעתיים מכיוון שמדובר במקצועות בהם קיים פוטנציאל לנזקי גוף ועד חשש לחיי אדם.

חקירת המשטרה החלה בעקבות פנייה של משרד הבריאות למשטרת ישראל לחקור תלונה אנונימית שהוגשה אליהם בנושא, אולם גם מבקר המדינה פנה למשטרה בבקשה לחקור את הנושא.

הדברים פורטו בדו"ח מבקר המדינה בנוגע להענקת רישיונות ללומדים רפואה ורוקחות בחו"ל, בפרט בארצות מזרח אירופה, שם גילה המבקר ליקויים חמורים.

רשיון שהתקבל במרמה (משטרת ישראל)



הבן "רופא" – האב עם קלצ'ניקוב

במשטרה אומרים כי החקירה הוטלה על ימ"ר צפון אשר ניהלו פעילות סמויות במשך תקופה ארוכה והבוקר ניתן האות ובפעולה מתואמת, פשטו כוחות משטרה על בתי החשודים ברחבי הארץ: ועצרו בו זמנית 40 חשודים, מלקיה בדרום ועד מג'דל שמס בצפון, ביניהם רופאים, סטאז'רים ורוקחים, חלקם עובדים בבתי חולים או במוסדות ציבוריים אחרים.

במסגרת החקירה עלה כי החשודים למדו לימודי רפואה במוסדות שונים בחו"ל. משלא עמדו בדרישות אותם מוסדות לקבלת ההסמכה הנדרשת, הם פנו למאכר (אשר גם הוא בעבר לא הצליח לסיים את לימודי הרפואה שלו ולבסוף קיבל הסמכה שכביכול הוא בוגר השכלה רפואית) שהפנה אותם למוסדות אקדמאיים שונים בארמניה: SAINT TEREZA, HAYBUSAK, MKHITAR GOSH.

החשודים, בסיוע של המאכר, נסעו ולמדו באותם מוסדות פרק זמן קצר שלאחריו קיבלו את תעודת סיום הלימודים, וזאת מבלי שסיימו את תקופת הלימודים הנדרשת.

החשודים שידעו כי הם מחזיקים תעודת סיום לימודים שיקרית הציגו אותה בפני משרד הבריאות במטרה לקבל את רישיון הרפואה הנחשק, חלקם אף הצליחו לעבור את בחינות ההסמכה ולזכות במשרות ציבוריות כרופאים או סטאז'רים בבתי חולים או במוסדות ציבוריים אחרים.

אחד החשודים בשנות ה- 30 לחייו תושב ערערה נעצר בזמן שהיה במשמרת בתפקיד רופא במחלקה פנימית באחד מבתי החולים המוכרים בארץ.

במקרה אחר, במהלך מעצר של חשוד תושב טירה שהציג את עצמו כרופא כללי - נתפס אביו של החשוד נמלט מהמקום כשהוא מחזיק ברשותו 2 נשקים, האחד מסוג קלצ'ניקוב והשני מסוג קרלו.

כלי הנשק שנתפסו (משטרת ישראל)



רופא שיניים מחבל

לדברי המשטרה, במקרה אחר, ריצה החשוד, שהוא רופא שיניים בעל מרפאה עצמית בעבר עונש מאסר בפועל, בגין עבירות ביטחונית.

במשטרה מדגישים כי מדובר בדפוס פעולה קבוע ומתמשך.

כך במסגרת החקירה נתפסו גם עלונים בשפה הערבית בהם כתוב: "אנו מבשרים בשמחה לסטודנטים המתקשים בהשלמת לימודיהם – אפשרות העברה לאוניברסיטאות בארמניה, גיאורגיה ללא הפסד שנים – מאוניברסיטאות אירופאיות וכו'... יכולת הסבה ממקצועות הטיפול הטבעי ופיזיוטרפיה, שמיעה ודיבור, לרפואה כללית או שיניים...". ובהמשך מצויינים גם פרטים לצורך יצירת קשר.



לאחר סיום החקירה יובאו היום מרבית החשודים לבית משפט השלום בנצרת לדיון בבקשת המשטרה להאריך את מעצרם.

תגוביות:

1.תנו לנו רופאים ולא מחבלים בתחפושת.

2.אם יבדקו את מצלמות האבטחה כנראה שיגלו שגנבו ציוד ואם יפתחו את תיקי "הטיפול" שלהם, בוודאי יגלו שפגעו בחיי אדם.

3.המשנה בתחילת פרק שני, קובעת כי ישנו איסור ללכת אל רופא גוי...ההסבר שנראה הכי קרוב לפשט הסוגיה הוא שיש חשש שהגוי יתרשל בכוונה בטיפול הרפואי - כלומר, חשש לשפיכות דמים.


ליה 24.01.1910:06
1. רופאים ערבים שלמדו במזרח אירופה מקבלים רישיון רק בזכות בונוס בתגובה להודעה מספר 0
בלעדי: גורם רפואי בכיר "פותח את הפה"

​רופאים ערבים שלמדו במזרח אירופה מקבלים רישיון רק בזכות בונוס. "80% מאלה שראיינתי לא היו ברמה של שנה א'. במערכת חוששים להתעסק איתם בגלל פוליטיקלי קורקט"

עשרות המעצרים שביצעה המשטרה הבוקר (א') של רופאים ורוקחים ערבים שקיבלו רישיונות רפואה במרמה, לא הפתיעו גורמים רבים במערכת הבריאות.

גם עובדת היותו של אחד העצורים רופא במחלקה הפנימית במרכז הרפואי ברזילי באשקלון לא הרימה גבות אצל אלו המכירים את המצב לאשורו.

התופעה הובאה בהרחבה בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שם אמנם מסיבות השמורות עם המבקר לא הוזכר כי מדובר בתופעה שרובה ככולה נוגעת לרופאים ערבים.

מעדויות שהגיעו לידי הקול היהודי עולה כי מדובר בסוד גלוי, עליו לא מעוניינים לדבר במרכזים הרפואיים וקופות החולים, הן בגלל תרבות התקינות הפוליטית (פוליטיקלי קורקט), והן משום שהדבר עשוי לגרום לבהלה בציבור והתגברות דרישת מטופלים שלא לקבל שירות מרופאים ערבים.

אלא שלאחרונה, ועוד בטרם פורסם דבר חקירת המשטרה והמעצרים הבוקר, שיתף את הקול היהודי גורם רפואי בכיר בחששותיו ובניסיונו, וקבע כי בקרב עשרות מקרים בהם נתקל מתוקף תפקידו, עובדים במערכת הבריאות רופאים ערבים בעלי רמה נמוכה להחריד עד כדי מצבים בהם החזקתם במערכת מביאה לסכנת חיים.

מדובר בדרך כלל ברופאים ערבים שלמדו בארצות מזרח אירופה, כדוגמת רומניה שמוסדות בשטחה עומדים במרכז חקירת המשטרה שפורסמה הבוקר, אולם גם כאלו הלומדים במולדובה, עיירות ברוסיה ואוקראינה, ואף במדינות ערביות כגון סודן ותימן.

יש לציין כי במערכת הרפואית ישנם רופאים ורופאות ערבים רבים הנחשבים מקצועיים וברמה גבוהה, חלקם למדו באוניברסיטאות בארץ, וחלקם בירדן, שם לימודי הרפואה נחשבים גם כן לאיכותיים יחסית.

"לא מתקרבים לקרסוליים של הבנת המבחן"

בדו"ח מבקר המדינה שחקר את הנושא נכתב כי כ-40% מהרופאים המצטרפים למערך כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות הם ישראלים שלמדו בחו"ל, במוסדות לימודים שרמתם ואיכותם אינה מפוקחת באדיקות ע"י המוסדות האקדמיים עצמם ומל"ג.

זאת בניגוד לבוגרי לימודי מוסדות אחרים בחו"ל הנחשבים ברמה גבוהה, וחלקם, כמו בארה"ב למשל, אינם מצריכים מבחן הסמכה נוסף בישראל.

"מתוך כמה עשרות רופאים כאלו שראיינתי, לכ-80 אחוז אין ידע אפילו של שנה א' של סטודנט לרפואה בארץ", אומר הגורם ששוחח עם הקול היהודי. "המבחן עצמו מאוד קשה ואין ספק שהם לא מתקרבים להבנה שלו".

הגורם, שמבקש לשמור על עילום שמו ותפקידו, אך מאחוריו עשרות שנים במערכת הבריאות בתפקידים שונים, מסביר לקול היהודי כי מדובר בתופעה מוכרת אך במערכת חוששים לדבר עליה.

"כל בית חולים מתמודד עם הבעיה הזו. בתי חולים נחשבים יותר מרשים לעצמם לברור יותר כי יש שכר גבוה יותר, אבל מוסדות חלשים, בפריפריה או כאלו שלא מתוקצבים מהמדינה נתקעים ומקבלים גם רופאים ברמה נמוכה מאוד".

"אנחנו קודם כל מסננים את רובם, וגם כאלו שבכל זאת מקבלים בגלל מצוקת כח אדם או משהו כזה, לא נותנים סמכות שאין להם ידע לגביו", הוא מנסה להרגיע במעט את המצב, אך עם זאת מודה כי המצב עלול להגיע לסכנת חיים.

"לעיתים רופאים בכירים מגיעים למצב שהם לא סומכים על אותו רופא שלצידם ומעדיפים לעבוד יותר ושאותו רופא יעמוד בצד ולא יתערב, וזאת מתוך פחד שהמצב הרפואי של המטופל יסתבך בגלל שגיאות אותו רופא".

רשת מאורגנת לקבלת רישיונות רפואה בדרכי מרמה (מסמך שתפסה המשטרה)

10 נקודות בונוס - בקומבינה

חקירת המשטרה שפורסמה הבוקר העלתה כי מדובר בתופעה מכוונת ושיטה של ממש כולל פרסומים בשפה הערבית המביאים בין השאר גורמים עבריינים ובעלי רקע של מעורבות בטרור להשיג רישיון רפואה.

אז איך עוברים אותם רופאים את מבחני ההסמכה כאשר הם בעלי ידע כה ירוד?

ובכן, התשובה גם היא נמצאת בדו"ח המבקר האחרון.

קיימים קורסי הכנה למבחני ההסמכה לבוגרי לימודי רפואה בחו"ל המבקשים להתקבל בארץ כרופאים, אשר העובר אותם מקבל לא פחות מ-10 נקודות בונוס במבחן ההסמכה. המבקר קובע כי קורסים אלו נערכים ללא פיקוח וקיימים ברבים מהם ליקויים קשים, זיופים ומעשי מרמה.

מתברר עוד כי לסטודנטים לרפואה הלומדים בארץ, למרות רמת הלימודים הגבוהה, כלל אין אפשרות לקבל נקודות בונוס, והמינימום הנדרש לעבור את הבחינה הוא ציון 65 ולא 60 כפי הנדרש מהלומדים בחו"ל. כלומר - הפער מחריף באופן הפוך מההיגיון.

"מתכונת ההפעלה של קורסי ההכנה והבקרה עליהם נדרשת לעבור שידוד מערכות יסודי ומידי", קובע המבקר בחריפות.

לתוספת הבונוס יש חשיבות רבה מאוד, משום שמי שיקבל ציון 50 בלבד בבחינת הרישוי, יקבל ציון כולל של 60 במבחן בזכות הבונוס, וכך יוכל לזכות ברישיון לעסוק ברפואה בישראל.

50% מקבלים רישיון רק בזכות הבונוס

"הבנת איך מגיעים אלינו רופאים ברמה כזו"? מסביר בחיוך עצוב הגורם הרפואי לאחר שאני קורא את דו"ח המבקר.

יש לציין כי אחוזים גבוהים של הלומדים בחו"ל בארצות אלו כלל לא עוברים את המבחנים בישראל.

כחצי מאלו שכן עוברים, עוברים את המבחן רק בזכות ציון הבונוס, ובלעדיו היו נכשלים בשל רמתם הנמוכה.

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מתחילת שנת 2015 עד מרץ 2017, מ-28 בוגרים שלמדו בארמניה ועברו את בחינת הרישוי לתואר דוקטור ברפואה, יותר ממחציתם - 16, עברו רק בזכות הבונוס שקיבלו – כלומר 57% מהנבחנים.

בבחינת הרישוי שנערכה במרץ 2017, 37 מ-84 (44% מהנבחנים) מבוגרי מולדובה עברו את בחינת הרישוי רק בזכות הבונוס שקיבלו.

יש לשער כי אילו היה ציון העובר של הבחינה 65 כפי שנדרש מבוגרי הלימודים בישראל, היו המספרים של העוברים רק בזכות הבונוס גדולים עוד יותר.

המבקר קובע כי מאז שנקבעה מתכונת הבונוס, לפני למעלה מ-25 שנה, לא ניתחו ועדת הבחינה ומשרד הבריאות את התוצאות של הטבה זו, ובעיקר לא בדקו כמה נבחנים עברו בהצלחה את מבחן הרישוי בזכות הבונוס שקיבלו.

מסיבה זו בידינו אמנם אין נתונים מדויקים המלמדים כמה מכלל מקבלי רישיונות הרפואה בישראל עברו את המבחנים רק בזכות הבונוס, אך לאור נתוני המבקר מדובר ככל הנראה בכ-20 אחוזים מכלל הרופאים בישראל, שכן מדובר בכ-50 אחוזים מקרב בוגרי מוסדות לא מפוקחים בחו"ל, שלפי דו"ח המבקר מהווים כ-40 אחוזים מהרופאים בישראל.

דו"ח המבקר אמנם העיר את המשטרה להתקדם בחקירת המרמה בנוגע למוסדות בארמניה, אך מטיל אחריות ומעביר ביקורת חריפה גם על משרד הבריאות והמל"ג על כלל היחס לבוגרי חו"ל המבקשים להתקבל בישראל כרופאים.

"על האגף לרישוי שבמשרד לבחון מחדש את הליך אישור התארים של בוגרים מחו"ל", נקבע בדו"ח המבקר.

"ממצאי הדוח מצביעים על היעדר יד מכוונת בכל הנוגע להכשרת רופאים, ובעיקר בולטים עד מאוד חוסר הפעילות ואוזלת היד של המל"ג ומשרד הבריאות כגורמי אסדרה ואכיפה... נוכח היעדר המנהיגות והרפיון המשתקפים בדוח, עליהם לשקול לרתום גם את שר הבריאות ושר החינוך לייזום תכנית לאומית שתאפשר הרחבה ממשית של התשתיות להכשרת רופאים בישראל".

כלי הנשק שנתפסו אצל אביו של "רופא" מטירה שנעצר (דוברות המשטרה)

"חוששים להתעסק איתם בגלל פוליטיקלי קורקט"

לדבריו של גורם הרפואה ששוחח עם הקול היהודי, אותם רופאים היודעים כי רמתם נמוכה מוכנים לעבוד בשכר נמוך מאוד וכך תופסים את מקומות העבודה לרופאים מקצועיים.

לדבריו, אלו שלא מתקבלים לבתי החולים משתלבים פעמים רבות במרכזי רפואה אזרחיים שונים, או בקופות החולים במזרח ירושלים המנוהלות ברמה נמוכה מאוד בידי זכיינים והשחיתות וההפקרות בהן, סיפקו כבר כמה כתבות ותחקירים, כולל זה של חדשות ערוץ 2 אשר הכניסו תחקירנית שהתקבלה לעבוד כרופאה בשיחת טלפון ואפילו מבלי להגיע למרפאה.

לדבריו של הגורם, איכות כח האדם הירודה בקרב הרופאים הערבים, בפרט כאמור בוגרי חו"ל, מתבטאת גם במוסר העבודה. כאשר רואים את תיאור המשטרה על כך שאביו של האחד העצורים בחשד לקבלת רישיון רפואה במרמה נמלט מהשוטרים כשהוא נושא קלצ'ניקוב ונשק נוסף, מוסר העבודה נראה זניח.

"ישנו מוסר עבודה נמוך מאוד של עובדים ערבים במערכת הרפואה, כולל רופאים", אומר הגורם. "חוסר אחריות כלפי החולים, מבריזים מעבודה בלי לעדכן ולהודיע, לפעמים לכמה ימים.

היו מקרים בהם קבעו עם רופאים פגישה רבת משתתפים והם נעלמים ולא עונים לטלפון. לצערי יש רק בודדים שלא מתנהלים כך והם החריגים.

במערכת חוששים להתעסק איתם בגלל פוליטיקלי קורקט, וגם יש אמירות של בכירים בסגנון של: נו ברור, הוא ערבי אז מה אתה מצפה. דברים שלעובד או רופא יהודי לא היו שותקים, להם מחליקים".

https://www.hakolhayehudi.co.il/ite...


ליה 24.01.1911:00
2. מחדל לימודי הרפואה בחו''ל. במל''ג ובמשרד הבריאות התעלמו בתגובה להודעה מספר 0

60% מהרופאים החדשים בישראל לומדים במדינות אחרות, שברובן רמת הלימודים נמוכה יותר, דבר שניכר גם בציוני הרופאים ● המחסור בתשתיות להכשרת סטודנטים בישראל ידוע כבר כמה שנים, אך במשרד הבריאות ובמל"ג לא טיפלו בו והעבירו את האחריות - עד שמבקר המדינה הגיע ● ישראל 2048

הרופא בחדר מיון, רופא המשפחה או האורתופד אליו אתם הולכים - 6 מכל 10 רופאים שמטפלים בחולים ישראלים למדו במוסד אקדמי בחו"ל. ה-OECD אמנם פירסם נתונים עדכניים באחרונה, אך המגמה הזאת קיימת כבר שנים רבות, ואף אחד במערכת הבריאות, במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), באוניברסיטאות ובבתי החולים לא הופתע מהנתון הזה.

באופן מודע לחלוטין ישראל הפריטה את הכשרת הרופאים שלה. המשמעות היא לא רק העברת נטל עלות ההכשרה לסטודנטים עצמם, אלא החלק הבעייתי יותר טמון בכך שישראל מפקידה את החולים שלה בידי רופאים שהוכשרו במוסדות שעל תהליך ההכשרה בהם היא לא מפקחת. התוצאה היא חד משמעית - למערכת הרפואה הישראלית נכנסים רופאים פחות טובים. למרות זאת, כל הגופים הרלוונטיים - ובראשם המל"ג ומשרד הבריאות - בחרו להתעלם מהבעיה.

"רוב הרופאים בישראל מקבלים הכשרה במדינות שאף אחד לא היה רוצה להתאשפז
בהן", אומר אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ומוסיף: "ההכשרה שלהם ניכרת גם בבחינת אמצע ההתמחות (שלב א'). בדקתי את שיעור הסטודנטים שעברו את המבחן בשנים 2007-2016 - הממוצע של אלו שלמדו בארץ עמד על 95%, ואלו שלמדו בחו"ל על 41% בלבד. אבל אסור להתבלבל - גם רבים מאלו שלא עברו את המבחן מגיעים בסוף למערכת, הם פשוט עושים את הבחינות כמה פעמים". שמחון אמר את הדברים בפאנל של עמותת "בשער" שנערך באחרונה באוניברסיטת תל אביב.

גורם במערכת הבריאות שמכיר את הנושא הדגיש כי קיימת קורלציה טובה מאוד בין בית הספר לרפואה ששם למדת להצלחה שלך בבחינות ההתמחות. הוא הסביר כי יש לכך שתי סיבות: הראשונה, אתה מתקבל לבית ספר טוב יותר בגלל הכישורים שלך; והשנייה, בית ספר טוב יותר מקנה לסטודנט כישורים טובים יותר.

בשנת 2017 עברו 1,480 את מבחני הרישוי, וכאמור רק 40% מהם למדו בישראל. עיקר הישראלים שלומדים בחו"ל עושים זאת כי הם לא מתקבלים ללימודים בישראל.

המדינות העיקריות שבהן הם לומדים הן רומניה, רוסיה אוקראינה, איטליה ומולדובה. כחמישית מהרופאים שקיבלו רישיון בארץ בשנים 2012-2015 למדו בחו"ל טרם עלייתם. לאחר הלימודים בחו"ל, הסטודנטים עוברים מבחני רישוי, חלקם לאחר קורס נוסף בישראל. מספר הסטודנטים שלומדים בחו"ל הוא הגבוה ב-OECD (אחרי ניו זילנד ואירלנד, שם הוא עומד על 42%) וגבוה משמעותית גם מהממוצע שעומד על 20%.

המשמעות היא שבין הרופאים שמקבלים רישיון בישראל יש שונות מאוד גדולה, ויש לזה כמובן השלכות על הרפואה הציבורית, בעיקר בבתי חולים. אמנם נעשה מאמץ לתת לרופאים תמריצים לעבוד בבתי חולים פחות טובים, רובם בפריפריה, אך גורמים שמעורים בנושא ציינו בפנינו כי רופאים עדיין מעדיפים להיות במרכז, גם בגלל המיקום וגם מכיוון שהרמה של בתי החולים גבוהה יותר ויש אליהם הפניות של מקרים מסובכים. בתי החולים במרכז מעדיפים כמובן את הרופאים הטובים יותר, כך שניתן להעריך כי הרופאים שלמדו בבתי ספר פחות טובים מוצאים את דרכם לבתי החולים בפריפריה.

העיסוק בהכשרה בחו"ל גם הוא אינו חד משמעי, וגם שם יש כמובן בתי ספר טובים. כך למשל, בהונגריה יש שני בתי ספר לרפואה שנחשבים טובים מאוד. בשנים האחרונות בוחן משרד הבריאות את המוסדות בחו"ל כדי לוודא שהם עומדים בסטנדרטים הנדרשים.

לפני כשנה המליץ המשרד שלא ללמוד מקצועות רפואיים באוניברסיטאות בארמניה: "תוכניות הלימודים ברפואה, רפואת השיניים ורוקחות המתקיימות במוסדות אוניברסיטאיים שונים בארמניה, נמצאות בבחינה באגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות. לעת זו לא ניתן להתחייב שהלימודים במקצועות הבריאות והתארים שיינתנו במוסדות האקדמיים בארמניה, יוכרו לשם עיסוק במקצועות אלה בישראל".

ניגוד אינטרסים בבתי החולים

אם רמת הסטודנטים שלומדים בחו"ל אינה משביעה רצון, למה לא מגדילים את מספר הסטודנטים שלומדים בישראל?

על פי סיכום של יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) פרופ' יפה זילברשץ עם הדיקנים לרפואה מאוקטובר 2017, מתוכנן גידול מכ-760 סטודנטים כיום ל-900 ב-2020. זהו עדיין לא גידול משמעותי. שמחון, שניסה לקדם את הנושא, סיפר כי במשרד האוצר הסכימו להגדיל את התקציב לאוניברסיטאות במטרה להגדיל את מספר הסטודנטים שלומדים בישראל, אך הפקולטות לרפואה לא מיצו את מלוא התקציב.

ההסבר נעוץ ב"שדות הקליניים" - מחלקות בבתי החולים שבהם מבוצעת ההכשרה. מכיוון שמדובר בלימודי רפואה, שלא כוללים רק לימודים עיוניים, אלא מצריכים גם לימודים בבתי חולים - אז לא ניתן להגדיל את מספר הסטודנטים באופן מיידי.

הבעיה נעוצה בין היתר במחסור ברופאים שמסוגלים לפנות את זמנם לטובת ההכשרה, שיש להם את הידע הדרוש והם בעלי יכולת הוראה טובה. כמו כן, צריך רופאים שיחפו עליהם. מספר הסטודנטים בכל מחלקה משתנה בהתאם לתחום הלימוד, כך שאין מספר קסם אליו צריך להגיע.

השדות הקליניים הם למעשה בסיס המחלוקת - האם ניתן להגדיל את מספר הסטודנטים, או לחילופין להכשיר שדות קליניים נוספים.

למרות האפשרות להגדיל את מספר הסטודנטים בישראל, במשרד הבריאות ובמל"ג התנערו מאחריות לנושא.

הקשר עם בתי החולים מורכב מכיוון שיש התנגשות אינטרסים בין הצורך לתת טיפול מיטבי לחולים לבין הצורך להכשיר את הדור הבא של הרופאים. לבית החולים יש אינטרס שתהיה אצלו הכשרת סטודנטים מכיוון שזה יוקרתי, אך לא בטוח שיש לו תמריץ למקסם את הפוטנציאל עד תום.

ועדה שהקימה המל"ג ב-2013, בראשות יעל אנדורן, קבעה כי השדות הקליניים נמצאים באחריותו של משרד הבריאות, אך הוא לא יישם את המלצותיה.

מבקר המדינה, שפירסם בחודש מאי האחרון דו"ח נוקב על הכשרת הרופאים, מתח ביקורת על המל"ג על כך שלא קידמה את הנושא, למרות שידעה שמשרד הבריאות לא עושה זאת.

שני הגופים האלו "נעדרים מהשלב הקריטי בהכשרה שהוא הלימוד וההתנסות בשדות הקליניים, והוא נותר נחלתם של בתי החולים והפקולטות עצמן.

אלו פועלים על פי שיקוליהם, בלי שיש להם יכולת ראייה מערכתית מקיפה שתאפשר לייעל את התהליכים ולנצל את המשאבים המוגבלים של השדות הקליניים הקיימים ברמה הלאומית", כותב המבקר.

הבעיה הייתה ידועה, אך במל"ג לא הרימו את הכפפה עד שמבקר המדינה החל לבדוק את הנושא.

בנובמבר האחרון, לפני פרסום הדו"ח אך לאחר בדיקת המבקר, התקבלה החלטה על ביצוע מיפוי מקיף של השדות הקליניים, שבמסגרתו הם בוחנים איזה מחלקות עומדות לרשות ההכשרות ומה מונע את ביצוע ההכשרות במחלקות נוספות. המיפוי נעשה בשיתוף משרד הבריאות, הדיקנים לרפואה, המועצה הלאומית לכלכלה וגופים נוספים.

במל"ג ציינו כי "קיימת שונות במספר בתי החולים המסונפים לכל אוניברסיטה, בגודל הקבוצות במחלקות השונות ובמספר שבועות הלימוד בהן ומכאן גם בגודל בתי הספר וביכולת הגידול שלהם. עבודת המיפוי נמצאת בשלבי סיום ותאפשר לדעת מהו מספר המיטות הקליניות במחלקות השונות והאם אופן ניצולן מאפשר את הרחבת ההכשרה לרפואה בישראל, תוך שמירה על איכות אקדמית וקלינית".

באוניברסיטאות התנגדו לפקולטה באריאל

נושא השדות הקליניים עלה לדיון לפני כשנה בעקבות הכוונה להקים פקולטה לרפואה באריאל, מהלך שגרר התנגדות מצד הדיקנים של הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות. הטענה שלהם הייתה כי השדות הקליניים מנוצלים עד תום, ולכן הוספת סטודנטים תוביל לפגיעה באיכות ההוראה. "מה שיקרה זה שהרמה של אלו שלומדים בארץ תרד", מזהיר גורם באחת הפקולטות. "אם אתה מכניס 12 סטודנטים במקום שבעה, רואים שזה פחות אפקטיבי. זה מוריד את הרמה של כל הסטודנטים, ומוביל לפגיעה ברמה גם של הרופאים שמוכשרים בארץ וכיום מציגים תוצאות טובות. צריך לחשוב גם מי יכול ללמוד רפואה", אמר אותו גורם.

שמחון טוען כי אפשר להגדיל את מספר הסטודנטים בשדות הקליניים, ונותן את המקרה הזה כדוגמא לכך שהאוניברסיטאות לא מסייעות להשגת מטרות חשובות ברמה הלאומית.

"הפקולטות קיבלו הקצאה של 800 סטודנטים לשנה הנוכחית, ואז הם הסכימו להגיע ל-740. למה? כי הם עצמאיים, ויכולים לעשות מה שהם רוצים. מספר הסטודנטים ביחס לשדות הקליניים באוניברסיטה העברית הוא בערך פי 2.5 מאוניברסיטת תל אביב, והרופאים שמסיימים שם לא פחות טובים. כך שבאוניברסיטת תל אביב יכולים יותר מלהכפיל את מספר הסטודנטים", אמר שמחון.

מי שלא מסכים עם שמחון הוא מבקר המדינה שהתייחס בדו"ח שלו באופן ספציפי לאוניברסיטה העברית. "תמונת המצב העולה מהאופן שבו מתנהלים השדות הקליניים של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית מדאיגה ביותר.

לגידול שחל בשנים האחרונות במספר הסטודנטים בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית לא ניתן מענה בהכשרה הקלינית ובשדות הקליניים. כך למשל, בשנת תשע"ז הוכשרו קלינית 15 סטודנטים בממוצע בכל אחת מארבע מחלקות הילדים בבתי החולים שבהסכם עמה, ובמחלקה הנוירולוגית באחד מבתי החולים לא פחות מ-27 סטודנטים", כתב המבקר.

למרות היעדרם של שדות קליניים שיכולים לאפשר הגדלה של מספר הסטודנטים בישראל, דווקא כן מצאו מקום ל-170 סטודנטים זרים בשנה, שבאים כמובן על חשבון סטודנטים ישראלים.

ועדת אנדורן קבעה מגבלה של 130 סטודנטים, אך המל"ג לא פיקחה על כך, ולמעשה זה משתלב עם הרצון שלה להגדיל את מספר הסטודנטים הזרים שלומדים בתוכניות בינלאומיות.

בסך הכל לומדים כיום בישראל מעל 500 סטודנטים זרים לרפואה, והם כ-12% מכלל הסטודנטים לרפואה בישראל. הם לומדים בתוכניות ייעודיות, אך לא מקבלים רישיון להיות רופאים בישראל.

המוסדות נהנים כמובן משכר לימוד גבוה, אך גורמים שמעורים בנושא מציינים כי "התועלת הגדולה מהסטודנטים הזרים היא לא מקור ההכנסה, אלא היוקרה והמעמד של האוניברסיטה. זה צריך להיות אינטרס של מדינת ישראל. יש היום שגרירים, יהודים ברובם, בארה"ב ובקנדה שהם בוגרי הכשרה בישראל. זה בא לידי ביטוי ביכולת של רופאים מישראל לנסוע לארה"ב להשתלמויות, ומחזק את הנראות של ישראל בחו"ל".

האם רמת הלימודים בישראל תיפגע?

קשה מאוד להתקבל ללימודי רפואה בישראל ורף הקבלה מצריך ציוני בגרות ופסיכומטרי גבוהים במיוחד, שקשה מאוד לעמוד בהם. סטודנטים רבים שלא רוצים לוותר על חלום הרפואה מוצאים את דרכם לחו"ל. ואולם תנאי הקבלה ללימודים הם בין השאר תוצאה של היצע מקומות לימוד, כלומר כמה סטודנטים יכולים בתי הספר בישראל להכיל. מספר הרופאים בישראל (ל-1,000 איש) גם נמוך מהממוצע ב-OECD - 3.1 בישראל לעומת ממוצע של 3.3.

השאלה היא מה יקרה אם יגדילו את מספר הסטודנטים שלומדים רפואה בישראל - האם מספר הסטודנטים שילמדו בחו"ל יירד בגלל ההקלה בתנאי הקבלה.

בעבר הזהירו בפקולטות לרפואה כי אין לכך בסיס וכי הסטודנטים שלומדים בחו"ל הם אלו שהציונים שלהם נמוכים, ולכן הם גם ככה לא יתקבלו לישראל. ככל הידוע, אין נתונים מדויקים על הנושא. קיים גם חשש כי הסטודנטים החדשים שילמדו בארץ יורידו את הרמה של אלו שהיו מתקבלים ללימודים בישראל בלאו הכי, אך גורם שמכיר את הנושא מקרוב ציין כי "אם הם יצטרכו לעמוד בסטנדרטים שנקבעו ולעבור את המסננת כולל בחינה בסוף שנה שישית, אז זה בסדר. האיי-קיו שלהם לא בהכרח יותר נמוך".

כרגע זה לא בהכרח כך: דו"ח המבקר העלה כי משרד הבריאות לא קבע הנחיות והוראות לבקרה על אופן הפעלתם של קורסי ההכנה שמיועדים להכין סטודנטים שלמדו בחו"ל לבחינת הרישוי, ולכן לא יכול להבטיח את רמתם האקדמית.

כמו כן, המבקר מתח ביקורת על כך שמוענק בונוס נדיב למסיימי הקורסים, אך משרד הבריאות וועדת הבחינה לא בחנו מעולם כמה נבחנים עברו בהצלחה את מבחן הרישוי רק בזכותו.

במשרד הבריאות השיבו למבקר כי הם פועלים ליצירת אחידות בקורסי ההכנה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לכתבה כי "המשרד מופקד על מערכת הבריאות בישראל. כחלק מתפקידיו, מחויב המשרד לבחון כל הזמן את מצב כוח האדם הרפואי, ולתכנן את הצרכים העתידיים.

הכשרת סטודנטים לרפואה נמצאת באחריות המל"ג.

משרד הבריאות פועל כל העת לשם הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בארץ ואף קיים סיכום בנושא עם משרד האוצר והמל"ג, אולם לצערנו, האוניברסיטאות אינן מממשות את ההסכמה".

https://www.globes.co.il/news/artic...


ליה 24.01.1916:45
3. חושף זיוף רישיונות הרפואה: ''סטודנט שנכשל בשנה שניה בג'נין החל פתאום שנה רביעית'' בתגובה להודעה מספר 0
בארמניה.

ד"ר חסן פרח סיפר בכאן ב' איך גילה על התרמית: "אנשים חזרו עם תעודה עוד לפני שהקולגות שלהם סיימו ללמוד, היה בחור אחד מסוריה ובחור אחר מעזה, הם אלה שהיו בקשר עם הישראלים"

המשטרה עצרה הבוקר (ראשון) 40 רופאים, סטאז'רים ורוקחים שהציגו בפני משרד הבריאות תעודות סיום לימודי רפואה ורוקחות ("DIPLOMA") מאוניברסיטאות בארמניה, כאשר בפועל הם למדו שם פרק זמן קצר מבלי שסיימו את תקופת הלימודים הנדרשת. על בסיס תרמית זו קיבלו החשודים רישיון לעסוק במקצועות רפואה בארץ.

החקירה החלה בעקבות פנייה של משרד הבריאות למשטרת ישראל לחקור תלונה אנונימית שהוגשה לה בנושא והוטלה על ימ"ר צפון אשר ניהל פעילות סמויה במשך תקופה ארוכה.

הבוקר ניתן האות ובפעולה מתואמת, פשטו כוחות משטרה על בתי החשודים ברחבי הארץ ועצרו בו זמנית 40 חשודים, מלקיה בדרום ועד מג'דל שמס בצפון, ביניהם רופאים, סטאז'רים ורוקחים, אשר חלקם עובדים בבתי חולים או במוסדות ציבוריים אחרים.

בין הראיות שהביאו לחשד נגד אותם מתחזים, היתה העובדה שהלימודים אמורים להימשך חמש שנים, אולם הדרכונים שלהם הראו שהם לא שהו בארמניה במשך התקופה האמורה.

ד"ר חסן פחרי, יו"ר עמותת רופאי השיניים הערביים, שחשף את הסיפור, סיפר לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן בכאן ב' על השתלשלות הפרשה:

"ביקרתי במולדובה עם קולגה, ותוך כדי שיחותינו, גילינו שיש דברים שלא נראים לנו. פתאום ראינו שסטודנט שנכשל בג'נין, ירדן או איטליה, בשנה שניה או שלישית, עובר לארמניה וממשיך ללמוד שנה רביעית. לא חוזר אחורה לשנה שלישית, אלא עובר הלאה, וחוזר עם תעודת רפואת שיניים. כשראינו את הנושא הזה, התחלתי לחקור את העניין דרך אוניברסיטת ג'נין, וגילינו עוד אנשים שחזרו עם תעודה עוד לפני שהקולגות שלהם סיימו ללמוד. הם נסעו לשם וקיבלו תעודות".

גילינו שיש כנופיה בארץ שקשורה לכנופיה שקשורה למולדובה וארמניה", אמר ד"ר פחרי.

"היה בחור אחד מסוריה ובחור אחר מעזה, הם אלה שהיו בקשר עם הישראלים. לא כל ה-40 האלה הם רופאי שיניים, זה התחיל משם, ואח"כ התפתח לרפואה כללית. אחד מהם אפילו נעצר במהלך משמרת בבית חולים.

מספר התעודות שהיו מזויפות עמד על 217, ו-57 מהם היו ברפואת שיניים. כנראה שהמשטרה הצליחה לאסוף ראיות מוצקות נגד 40 מהם. התופעה היא יותר גדולה מזה, והיא נמשכת הרבה מאוד שנים. אני הגשתי את החומר למשרד הבריאות עם כל המסמכים וכו'. נתתי עדות מפורטת לגבי מה שאספתי".

משרד הבריאות הגיב הבוקר לחשיפת הפרשה והודיע כי בעקבות חשש שעלה במשרד הבריאות שלימודי הרפואה בארמניה אינם ברמה נאותה, המשרד פרסם בעבר הודעות אזהרה בנוגע לאיכות לימודי הרפואה במדינה ושיתף גם את משטרת ישראל במידע. "המשטרה פתחה בחקירה והמשרד ימשיך לסייע לה בכל הנדרש", נמסר.

https://m.maariv.co.il/news/law/Art...

תגוביות:

1.הונאה, שקר והולכת שולל הם חלק מהאמונה של אותו זן חלאתי. יתר היסודות הם ביזה, שוד, אונס, התעלקות, שריפה, גניבת ציוד חקלאי, גניבת עדרים, כריתת דגדגנים, השפלה, דיכוי, אונס חיות, שריפה, מטעני צד, תליה, כריתת איברים ורצח.

2.מהיום לא אבדק אצל מוסלמי.

3.רוב האישורים, הרשיונות, המירשמים, הטסטים וכד' במגזר הערבי והדרוזי הם מזוייפים או "משופצים". לא צריך לחקור. מספיק לקחת תעודה ולהתקשר לאוניברסיטה לברר אם הציונים והתעודה נכונים. הצלבה קטנה והמירמה בולטת.

4. 217 רופאים, לפחות, שלא הוכשרו כראוי. לשם אפליה מתקנת רבים מהמגזר מתקבלים ללימודים בישראל, על חשבון יהודים מצטיינים. אלה נמצאים במרפאות ובבתי החולים ואתם משלמים את המחיר בבריאותכם. משרד הבריאות צריך לאסור אפליה מתקנת בפקולטות לרפואה ובכל מקום בו ההשלכות של קבלת מועמד מוכשר פחות עלולות לסכן חיים.

5.מפחיד!!! גם ערבים וגם רופאים. זה לא יתכן שמדינת ישראל לא בודקת ובוחנת אותם בשעה שמבחני הקבלה לרופאים היהודים שבאו מצרפת לא היו הגיוניים ולא קיבלו אותם. כנראה שמי שמקבל את ה"רופאים" הערבים ומאשר, אלה ערבים, שהם גם לא ישרים, גם שונאי יהודים. איך, איך מדינת ישראל היהודית נותנת לערבי להחליט דבר כזה וגם לעשות את המבחנים לערבי. צריך לבדוק את כל הרופאים הערבים, גם את אחמד טיבי, שונא היהודים. לא הולכת לרופא ערבי.

6.מרגע שהוכחו כ- 40 וקיים חשד לגבי מאות נוספים, יש בהחלט מקום להכללות, במיוחד כאשר רואים את ההבדלים בין ציוני הבגרות לציוני הפסיכומטרי של בוגרי המגזר...

7.עכשיו מובן למה כל בתי החולים מוצפים ברופאים ערבים!


ליה 24.01.1918:10
4. ''מדינת ישראל מוותרת על היכולת להכשיר את עתודת הרופאים שלה'' בתגובה להודעה מספר 0
בעוד 58% מהרישיונות שמקבלים רופאים ניתנים לישראלים שלמדו בחו"ל, מבקר המדינה חושף כי מאות זרים לומדים רפואה בישראל - אף שלא יועסקו כאן המבקר מגלה גם כי הגופים האחראים על התחום מגלגלים את האחריות ביניהם המל"ג: עד 2020 מספר הסטודנטים כאן יגדל ל-900

שישה מכל עשרה (58%) רופאים שפעלו בישראל ב–2016 למדו בבתי ספר לרפואה בחו"ל, על חשבונם וחשבון משפחותיהם — השיעור הגבוה ביותר במערב של רופאים המוכשרים מחוץ למדינה וכמעט פי שלושה מהממוצע ב–OECD. בהתאם, שיעור המסיימים של לימודי הרפואה בישראל הוא מהנמוכים במערב — כך לפי נתוני דו"ח השוואתי שפירסם לפני כחודש משרד הבריאות, המבוסס על נתוני הבריאות של 35 המדינות החברות ב–OECD ל–2016.

הנתון הזה נכון גם במבט רב־שנתי על כלל הרופאים המועסקים בישראל, וגם במבט על השנים האחרונות. ב–2015, למשל, מתוך 1,259 הרישיונות החדשים שהנפיק משרד הבריאות — 775 (62%) ניתנו לרופאים שלמדו בחו"ל.

לפני כמה שבועות צלל גם מבקר המדינה לעומק נושא הכשרת הרופאים בישראל, וחזר עם ממצאים מדאיגים וחשיפה של לא מעט אבסורדים, בלגן וגלגול אחריות בין הגופים השונים שאחראים על התחום הקריטי. דו"ח המבקר מגלה פעם נוספת שכאשר מפקידים נושא גדול באחריותם של כמה גורמים — אף אחד מהם לא לוקח אחריות אמיתית, ואת המחיר משלמת מערכת הבריאות כולה ואזרחי ישראל.

לפי המבקר, "מדינת ישראל נסמכת במידה רבה על בוגרי פקולטות לרפואה שלא למדו בארץ, ובשל כך אין לה השפעה על קביעת המרכיבים השונים של התוכניות להכשרתם ולהתאמתם למערכת הבריאות בישראל, וכן לדרישותיה ולצרכיה. בכך מוותרת המדינה על יכולתה להכשיר את עתודת הרופאים הטובים ביותר שהיא יכולה לקבל, אילו היו לומדים במסגרת לימודים שבה היא המשפיעה על מתכונתה, תכניה והצוות האקדמי שלה". הנה כמה מהממצאים העיקריים של מבקר המדינה.

שיעור הרופאים המועסקים שהוכשרו בחו"ל ב-2016

רמת לימודים נמוכה

אנשי המבקר השוו בין שיעורי ההצלחה בבחינות הרישוי של סטודנטים לרפואה בוגרי הארץ וחו"ל (אף שהמבחנים אינם זהים), ומצאו כי קיים ביניהם פער גדול. ב–2013–2017 היה שיעור ההצלחה הממוצע של סטודנטים שלמדו בארץ כ–97%, לעומת 50% בקרב בוגרי רפואה מחו"ל ב–2015–2017.

נמצאה גם שונות בין המדינות השונות: ב–2015–2017 עברו את בחינת הרישוי רק 36%–43% מבוגרי לימודי הרפואה באיטליה, 31%–44% מבוגרי לימודי רפואה במולדובה, 8%–22% מארמניה ו–27% מרוסיה.

לגבי מולדובה וארמניה גילה המבקר כי במשרד הבריאות התקבל מידע על בעיות שונות בתוכניות ההכשרה. כך, למשל, הסתבר כי סטודנטים רבים התקבלו בארמניה לשנים מתקדמות של הלימודים, אף שנכשלו בלימודיהם במוסדות שבהם למדו קודם לכן. בנוסף, התגלו מקרים של בוגרים שהמציאו אישורים על לימודים, אך לא שהו בארמניה לפרקי זמן המאפשרים לימודים אלה.

באשר למולדובה, גילה המבקר כי שמונה מ–12 בוגרי רפואה שטוענים שלמדו באוניברסיטה במולדובה לא סיימו את תקופת הלימודים באוניברסיטה שעליה הצהירו — חלקם משום שנכשלו בקורסים. שניים מהם אף הציגו מסמכים מזויפים. אחת מהם, העובדת כרופאה במרכז הארץ, הציגה תואר מזויף.

המבקר גם מצטט אמירה קשה של קופת חולים לאומית מדצמבר 2017, שלפיה "מבין עשרות רבות של פונים בוגרי חו"ל להתקבל להתמחות ברפואת המשפחה בקופה, אנו מתקשים לאתר את אותם הבודדים בעלי ידע ראוי ויכולת להתמחות ולסיים את ההתמחות בהצלחה, מה שמצביע על כך שיש לא מעט בעלי רישיון בוגרי חו"ל שרמת הידע והמיומנויות שלהם נמוכה".

מחדל בניהול ההכשרה המעשית

צוואר הבקבוק בהכשרת יותר רופאים בישראל הוא השדות הקליניים להוראה, כלומר מקומות ההכשרה המעשית לסטודנטים בבתי החולים. הם מוגדרים כמשאב לאומי מוגבל.

דו"ח המבקר חושף בלגן גדול בכל הקשור לניהול השדות הקליניים יקרי הערך: אין כללים מנחים ברורים להפעלתם, אין סטנדרט מחייב של מספר הסטודנטים הנכון לכל שדה קליני, אין הנחיה לגבי מספר שבועות הלימוד בשנה שיש להפעיל את השדות — ואין כיום אף גורם שיודע אפילו כמה שדות קליניים פועלים בישראל. "בהיעדר מידע זה, אין הם יכולים לתכנן כהלכה את מספר הסטודנטים לרפואה שיוכשרו בפקולטות לרפואה של מדינת ישראל", קובע המבקר, ומגדיר זאת כ"מחדל".

ובכלל, שוב ושוב עולה מהדו"ח כי כמעט בכל סוגיה שבה מצא המבקר ליקויים — משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), שאחראים במשותף על לימודי הרפואה, מתקוטטים ביניהם, לא מגיעים להבנות, וזורקים את האחריות זה על זה.

דוגמה להתקוטטות כזו היא סביב השאלה מה היקף ההוראה הראוי בשדה הקליני בישראל. משרד הבריאות טוען כי אין מחסור בשדות קליניים, בהנחה שהיקף הוראה של עד 40 שבועות במחלקה הוא סביר. פורום דקאני בתי הספר לרפואה, לעומת זאת, הודיע למבקר כי לא ניתן לדרוש ממחלקה ללמד בצורה ראויה יותר מ–30 שבועות בשנה. בבית החולים שיבא, שמפעיל שדות קליניים רבים, טוענים כי המגבלה בהכשרה במחלקות תלויה רק בגודל הצוות המלמד במחלקה, וכי בהינתן תוספת ייעודית של כוח אדם — אין סיבה שמחלקה לא תלמד לאורך כל השנה.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את המחדל של הנהלות המל"ג ומשרד הבריאות המשתקף בהיעדרו של תכנון לטווח ארוך ובאי־מתן מענה יישומי לצרכים הרפואיים של הציבור בישראל", נכתב בדו"ח.

מכשירים רופאים — למדינות אחרות

במקביל למחסור בשדות קליניים, שמגביל את הרחבת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, לומדים בישראל מאות סטודנטים זרים שיחזרו בסיום לימודיהם לחו"ל ולא יעסקו ברפואה בישראל. כבר ב–2012 המליצה ועדה מטעם המל"ג, שעסקה בדרכים האפשריות להסדרת ההכשרה הקלינית לרפואה, בראשותה של חברת הוות"ת דאז יעל אנדורן, להקצות את השדות הקליניים לפי סדר עדיפויות לאומי, ולפיכך לצמצם בהדרגה את מספר הסטודנטים הזרים הלומדים בישראל.

ההמלצות אומצו על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), אלא שהחלטות לחוד ומציאות לחוד. ב–2014 הביעו דקאני הפקולטות לרפואה הסתייגות מההמלצה: "הדקאנים טענו כי הגדלת מספר הסטודנטים הישראלים על חשבון המסלולים המיועדים לסטודנטים זרים תתאפשר רק אם יימצא מקור מימון חלופי לשכר חברי הסגל, במקום ההכנסות שמתקבלות מתוכניות הלימוד לסטודנטים זרים", נכתב בדו"ח.

בשורה התחתונה, דבר לא נעשה, ומספר הסטודנטים הזרים אף גדל מאז: בשנת הלימודים תשע"ו (2015–2016) למדו בארץ כ–170 סטודנטים זרים במחזור. "המל"ג נהגה בפסיביות כלפי התנגדות פורום הדקאנים — היא לא הגיבה לטענותיהם ולא נקטה צעדי אכיפה ובכך סייעה להפוך את החלטתה לאות מתה", כתב המבקר.

כך, בעוד בתי החולים בישראל מכשירים סטודנטים שלא יעבדו לאחר מכן כרופאים בישראל — סטודנטים ישראלים נאלצים ללמוד בחו"ל בלי מעורבות של המדינה בתוכנית הלימודים שלהם.

השורה התחתונה של מבקר המדינה ברורה: "הגורמים המרכזיים המובילים את תהליך הכשרת הרופאים — המל"ג־ות"ת ומשרד הבריאות — נעדרים מהשלב הקריטי בהכשרה, שהוא הלימוד וההתנסות בשדות הקליניים, והוא נותר נחלתם של בתי החולים והפקולטות עצמן. אלו פועלים על פי שיקוליהם, בלי שיש להם יכולת ראייה מערכתית מקיפה. כתוצאה מכך, נוצר עומס רב על מחלקות מסוימות, בשעה שייתכן שיש מחלקות שאינן עוסקות בהכשרה קלינית כלל. (זהו) חסם מרכזי הן לשיפור ההכשרה והאפקטיביות שלה לסטודנט ואף לרופא, והן להגדלת מספר הסטודנטים הישראלים בפקולטות לרפואה בלי לפגוע באיכות הכשרתם".

ממשרד הבריאות נמסר: "בצד האבחנה כי על פי חוק המל"ג אחראי על אסדרת הלימודים האקדמיים בישראל (לרבות הלימודים הקליניים), משרד הבריאות מסייע, ככל הניתן, בשיפור לימודי הרפואה בישראל, כולל בגישור בין מערכת הבריאות לבין מוסדות הלימוד, במידה והדבר נדרש.

"משרד הבריאות פועל להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, בין השאר באמצעות הגעה להסכמה עם אגף התקציבים. הגדלה זו עוגנה בהסכם בריאות־אוצר האחרון, ובהינתן שהאוניברסיטאות יממשו את ההגדלה שאושרה, צפוי מספר הסטודנטים לרפואה לגדול. משרד הבריאות יקדם עם המל"ג, האוניברסיטאות ושאר הגורמים הרלוונטיים את בחינת השדות הקליניים בלימודי הרפואה ואת ההתאמות הנדרשות כדי להרחיב את היקף הלומדים".

במל"ג אומרים בתגובה כי החלו בנובמבר 2017 בתהליך של תיקון הקיים: "הוות"ת קיבלה החלטה על מיפוי השדות הקליניים הראויים להכשרת סטודנטים נוספים, שעדיין אינם מנוצלים על ידי הפקולטות הקיימות. המיפוי נעשה בשיתוף משרד הבריאות, הדקאנים לרפואה, המועצה הלאומית לכלכלה וגופים נוספים, והוא בשלבי סיום. לאחריו, ניתן יהיה להבין אם מספר המיטות הקליניות ואופן ניצולן מאפשר את הרחבת ההכשרה לרפואה בישראל". עוד נמסר כי "על פי סיכום בין הוות"ת לדקאנים לרפואה, עד 2020 יעלה מספר הסטודנטים לרפואה בישראל לכ-900. השנה, תשע"ח, התחילו ללמוד רפואה 764 סטודנטים בשנה א'".

https://www.themarker.com/news/heal...

תגוביות:

1. 500 סטודנטים זרים תופסים מקומות של ישראלים? ולארץ מגיעים בוגרי מזרח אירופה? לכאורה סטודנטים עם תעודות מזוייפות מארמניה, מולדובה ורומניה? כל הנפל המזוייף? מה הפלא שרמת הרפואה ירדה?

2.שערוריה ממדרגה ראשונה. 764 סטודנטים התחילו השנה ללמוד רפואה בישראל, אבל המדינה זקוקה ל-1300 רופאים חדשים כל שנה. הממשלה והאוניברסיטאות אומרים לנו בלי למצמץ שנשלח את ילדינו ללמוד בחו"ל הרחק ממשפחותיהם ועל חשבון חסכונות הוריהם, והילדים שלנו באמת נאלצים לעזוב. למה שיחזרו אחר כך? הרי גם למי שחוזר מחכה מסלול מכשולים של בחינה קשה שאפילו הבחינה האמריקאית קלה ממנה. מספרים לנו סיפורי סבתא על מחסור בשדות קליניים ועוד שקרים, ומציגים לנו רף קבלה נדרש של 760 פסיכומטרי וממוצע 110. כן, בדקתי באתר של האוניברסיטה העברית. מדובר בטמטום מוחלט וחוצפה ענקית שכולה על חשבוננו.

3.שיקולי כסף ומוכנות מערכות בריאות לרדת ברמת הרפואה גורמים לתופעה של העסקת רופאים "זולים" שאינם רופאים מומחים ואפילו אינם בעלי רישיון ישראלי. כך למשל בכמחצית מניתוחי משמרת שניה ושר"פ המתבצעות בביה"ח הדסה ירושלים כלל לא מעורב רופא מרדים בעל תואר מומחה בהרדמה...

4.הכל די ברור...אפליה מתקנת כלפי ערבים, מחסור בפקולטות לרפואה והעדר הכנה מתאימה לתלמידים...כסף, סדר עדיפויות לקוי וסטנדרטים לא נכונים.



ליה 09.02.1913:10
5. כך השתלטו הפלסטינים על בתי החולים בישראל / מקור ראשון בתגובה להודעה מספר 0
הרשות הפלסטינית מנצלת את ישראל כדי להפוך את הטיפולים האיכותיים של בתי החולים הישראליים לעסק המגלגל מאות מיליוני דולרים - על חשבוננו

לפי מקור ראשון, בכל שנה עשרות אלפי פלסטינים מקבלים אישורים לטיפול בישראל, מה שמהווה נטל כלכלי כבד מאוד על מערכת הבריאות. הישראלי הממוצע סובל מהתארכות זמני ההמתנה לתורים ולפגיעה בתפקוד הרופאים.

אם לבת חולה צוטטה במקור ראשון בעילום שם ואמרה: "המחלקה שאמורה לטפל בנו עמוסה בילדים פלסטינים. עיני לא צרה בהם וכואב לי הלב עליהם. אבל אני רואה שוב ושוב שהם גם מקבלים קדימות על פנינו. מה עם ערך "עניי עירך קודמים"? אתם רוצים לטפל בפלסטינים? אין בעיה אז תוסיפו תקנים ומיטות אשפוז, למה זה צריך לבוא על חשבוני"?

האזרחים משלמים את המחיר וישראל משלמת את החשבון

על פי הדיווח במקור ראשון, הרשות הפלסטינית, מתחמקת מתשלום על ימי האשפוז של תושביה. משלם המיסים הישראלי הוא שנושא בנטל הכלכלי של הטיפול בפלסטינים. הרשות מפעילה ועדות שקובעות את אחוז ההשתתפות הכספית מצידה, ואת יתרת הסכום משלמים הישראלים.

כמות המאושפזים האדירה אינה הבעיה היחידה, אלא גם משך האשפוז של הפלסטינים. ילדים פלסטינים רבים מאושפזים לפרקי זמן ארוכים במיוחד, שיכולים להגיע לחודשים רבים וזאת גם בזמן שהם לא נדרשים לקבלת טיפול וזאת מהחשש שאם יחזרו לתחומי הרשות, לא יוכלו לחזור להמשך טיפול עתידי בישראל.

מנהלו לשעבר של המרכז הרפואי איכילוב, פרופסור גבי ברבש, צוטט ב"מקור ראשון" כנוע לגבי הסיטואציה:

"בכל מה שקשור לקליטת חולים פלסטינים, אין לנו באמת ברירה. אנחנו לא יכולים שלא לתרום מהידע שלנו לאוכלוסיות במצוקה".

על היחסים בין ישראלים ופלסטינים בתוך בתי החולים סיפר: "בתוך בית החולים הכל יכול לקרות. מתפתחים יחסים בין האמהות היהודיות והערביות וזה מחמם את הלב. האם זה מפחית את העוינות בין העמים? אני לא רואה תהליך כזה".

זכור לכולם מקרה האשפוז של נכדתו של איסמעיל הנייה, בזמן מבצע צוק איתן. ראש הזרוע הצבאית של חמאס לשעבר סייע גם לאחותו לקבל את הטיפול האקסלוסיבי בישראל.

חמאס והרשות הפלסטינית הפכו את ההפניות הרפואיות שמוענקות לפלסטינים לעסק שמכניס מאות מיליוני דולרים מדי שנה.

כך משתלטת ההנהגה הפלסטינית על תקציבים שמיועדים למימון טיפולים כאשר השימוש בכסף כלל אינו מתועד, ואין שום מנגנון שמאפשר בדיקה האם מי שזקוק לטיפול אכן קיבל אותו.

ריבוי הפלסטינים הנכנסים ארצה לקבלת טיפול מהווה גם איום ביטחוני.

השב"כ פירסם מסמך "ניצול המדיניות ההומניטרית של מדינת ישראל לפעילות טרור" ובו תיאור כיצד מחבלי חמאס עקפו את הבידוק בגבול הרצועה ועד לרצח של יהודים בפיגועי התאבדות.

ממשרד הבריאות נמסר:

"ישראל מקבלת רק מקרים שלרשות אין יכולת לטפל בהם, ולאחר אישור גורמי ביטחון ורפואה. הבדיקות לתושבי הרשות בבתי חולים בישראל נעשות תוך כדי אשפוז, כאשר מה שקובע במקרה הזה היא הדחיפות הרפואית. הגעת חולים מהרשות מתואמת מראש, והחולים מתקבלים לבתי החולים בארץ רק אם יש מקומות פנויים. בנוסף, מדינת ישראל מחויבת לתת מענה לטיפולים מצילי חיים לחולים מהרשות. אין מדובר בקדימות לחולים מהרשות. כמו כן, לעיתים רופאים מבתי חולים בישראל מייעצים לרופאים מהרשות בטיפול הנדרש כדי לחסוך העברת המטופלים לישראל".

https://www.20il.co.il/%D7%9B%D7%9A...

תגוביות:

1.זקנים נזרקים למסדרונות והבת של הרוצח הנייה מקבלת טיפול vip במקומם.
ומי מממן לנבלה את הטיפול הזה? אנחנו הפראיירים!!!

2.'במצעד האיוולת' של ברברה טוכמן היא כותבת: "דבקות חולנית במדיניות לא מעשית ובלתי מועילה בעליל - מובילה לאסון. לאורך ההיסטוריה כולה, ללא הבדל מקום ותקופה, אפשר להבחין בתופעה של ממשלות הנוקטות מדיניות המנוגדת לשלהן עצמן. אטימות מוחין היא גם העיקשות שלא ללמוד מן הניסיון".

מתי נתעורר? לאחר החורבן?

3.יש לדרוש שהמדיניות הניהולית של הרפואה הציבורית בישראל תתנהל בשקיפות מלאה. יש לשים את טובתנו ואת המשאבים של המדינה לשירות אזרחיה בראש וראשונה. מה שקורה הזוי.

4.חשוב מאד לדעת את האמת שמוסתרת מרוב התושבים.


ליה 26.04.1909:41
6. מהמרים על בריאותנו או שגדלים גאונים ברפואה בירדן וברש''פ? בתגובה להודעה מספר 0

מעבר הבחינה הממשלתית לרפואה לפי מדינות:

ממצאים מדאיגים מנתוני המעבר של הבחינה הממשלתית לרפואה. אחוז עוברים תמוה בקרב נבחנים מהרשות וירדן

בצילום המסך - אחוזי מעבר הבחינה הממשלתית לרפואה ב- 4 השנים האחרונות לפי מדינות:

הרשות הפלסטינית - 91%

ירדן - 86%

אביהו גמליאל

https://rotter.net/forum/scoops1/54...

תגוביות:

1.מנגנון ההשמדה עצמית שמופעל ע"י הדיפ סטייט נמצא כבר בשלב מתקדם. אולי אף עבר את נקודת האל חזור.

2.מכירים הרבה רופאים בעלי שם עולמי שיצאו מהאוניברסיטאות הפלסטיניות והירדניות?

3.מנסים להרוג אותנו עם הפייק רופאים האלה.

4.הפלשתינים הקדמונים המציאו את הרפואה המודרנית. טבעי שיובילו בתחום.

https://m.facebook.com/story.php?st...


ליה 24.07.2007:17
7. ''אלפי ישראלים מסכנים את רמת הרפואה בישראל'' בתגובה להודעה מספר 0
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ אלי אלאלוף קיימה הבוקר דיון בעקבות הפרשה במסגרתה נעצרו לאחרונה כ-40 רופאים ורוקחים בחשד שהשיגו את רישיונם במרמה על בסיס תעודות הסמכה מארמניה. חלק מהעצורים בפרשה עברו את בחינות ההסמכה של משרד הבריאות ועבדו בישראל. הדיון נערך לבקשת חברי הכנסת לאה פדידה, מסעוד גנאים, עיסוואי פריג' וסופה לנדבר.

בפתח הדיון התריע פרופ' שאול יציב, מנהל אגף לרישוי מקצועות הבריאות במשרד הבריאות על הסכנה שבלימודי הרפואה של ישראלים בחו"ל.

לדבריו "יש היום אלפי סטודנטים ישראלים לרפואה שלומדים בבתי ספר שרמתם נמוכה מאוד וזו סכנה לרמת הרפואה בישראל בעתיד. אני יודע זאת לא רק באופן תיאורטי, נסעתי לשם כדי לראות ממקור ראשון.

באחד מבתי הספר לרפואה במולדובה לומדים 1,300 סטודנטים ישראלים ועוד מאות לרפואת שיניים ולרוקחות, לצד סטודנטים מקומיים וממדינות נוספות. בית חולים אחד של 600 מיטות נותן הוראה קלינית לכולם, זה בלתי אפשרי.

הסטודנטים בקושי רואים חולים. גם מבלי להיכנס להיבטים לא חוקיים אפשר לומר שהם לומדים מעט מדי וללא חשיפה לדברים החשובים ביותר.

אם לא נפעל עכשיו בעוד 10 שנים נצטרך להקים כאן ועדת חקירה שתבדוק את זה".

על הלימודים בארמניה אמר: "בכל השנים שלומדים שם ישראלים לא היה סטודנט אחד שנכשל במקצוע אחד אי פעם. זה לא קיים. אין שם סטודנט אחד שהתחיל בשנה ראשונה וסיים בשנה שישית. רובם מגיעים מבתי ספר אחרים שבהם הם נכשלו, או שהיה להם יקר מדי".

ח"כ לאה פדידה אמרה "הזדעזעתי כשקראתי על המקרה והתחושה היתה שאם אין מספיק רופאים ורוקחים, אפשר להעלים עין. ואולי בפריפריה יותר קל להעלים עין ולשים רופאים שלא סיימו לימודים.

אני רוצה לדעת איך אנחנו כמדינה מונעים דברים כאלה? מהם מנגנוני הבקרה? מי אמור לזהות מקרים מהסוג הזה ומה היה קורה אם לא היה מתקבל מכתב אנונימי מרופא? אך אחד לא היה מתעורר"?

מספר חברי כנסת ערבים שלקחו חלק בדיון הביעו מחאה על מה שלדבריהם הוצג כמתקפה על כלל העוסקים במקצועות הרפואה מהמגזר הערבי.

ח"כ עיסוואי פריג' אמר: "התעוררנו לכותרות על 'רישיון להרוג', אבל מי שלכאורה הניח את הנשק פה זו המדינה. אני מסכים שהיה כאן מחדל, אבל אתם (משרד הבריאות) שותפים לו. סטודנטים שקיבלו אישור מהמדינה לצאת וללמוד במוסדות האלה, סיימו את כל חובותיהם, את הבחינות ואת הסטאז' פתאום מוצגים שפושעים ולא מקבלים את הרישיון שמגיע להם. באיזה זכות משחקים כך ברגשות ומשלים צעירים והורים"?

ח"כ איימן עודה אמר "אתם משנים את כללי המשחק באמצע המשחק. זה לא הגון וגורם עוול לסטודנטים ולמשפחות ששילמו הון עתק כדי שילדיהם ילמדו שם. אם אתם טוענים שלא לומדים שם או שלא תכירו במוסדות מלכתחילה וזה לגיטימי, או שתתנו את הרישיון במבחנים נוספים, אבל גם זה לא נעשה. החקירות, המשטרה, המעצרים באישון לילה וגם הכותרות הרועשות- כל אלה מטילים דופי במגזר הערבי כולו, שגם ככה סובל מקושי תעסוקתי".

ח"כ אחמד טיבי, רופא במקצועו הוסיף "המשטרה יצאה במבצע לילי, לא נגד סוחרי סמים או רוצחים חמושים. לא נגד מאפיה או כנופיות אלא נגד רופאים, חלקם נלקחו מהמחלקות. אם יש רופא או בוגר שזייף תעודה, לא עבר בחינה ועבר על כללי המוסר והחוק- יש להתמקד בו ולהעניש אותו. גם אני לא רוצה שמי שזייף יטפל בילדיי, אבל מדובר במקרים בודדים. לא עשרות מקרים, לא 'הרופאים הערבים'. רופאים ורוקחים ערבים הם מיטב אנשי המקצוע בארץ והם מקור של גאווה. אני עצמי למדתי רפואה באוניברסיטה העברית ואני מסכים שבתי הספר בארץ טובים יותר מאלה שבאותן מדינות שצוינו כאן, אבל אני גם מכיר אישית מספר רופאים שלמדו בארמניה ובמולדובה והם רופאים מצוינים".

פרופ' גדעון פרת, יו"ר המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית אמר "אנחנו לוקחים את העניין הזה ברצינות רבה. אני מברך על הדיון ומצטער על כך שלוקחים את הדיון אחורה. חשוב לפתור את עוגמת הנפש שנגרמה לסטודנטים אבל השאלה היא המרכזית היא איך הולכים מכאן קדימה".

חווה קליין מהמועצה להשכלה גבוהה אמרה: "המצוקה העיקרית להרחבת בתי הספר לרפואה בארץ היא המחסור במקומות להתנסות קלינית. יש לנו צוות ששוקד בימים אלה על מיפוי השדות הקליניים לסטודנטים מתוך רצון להגיע תוך 3 שנים ל-950 סטודנטים בשנה במקום 750 היום, זאת אחרי גידול משמעותי של 300 סטודנטים בעשר השנים האחרונות. הגדלה נוספת היא פתיחת בית הספר הנוסף באריאל. זה אמור לענות על הצרכים שאותם קובע משרד הבריאות, מתוך רצון להגיע ל-3 רופאים לכל 1,000 נפש.

בהמשך הדיון העלו המשתתפים הצעות להתמודדות עם הנושא של לימודי רפואה בחו"ל, ביניהן הרחבת ההיבטים הקליניים של קורס ההכנה לבחינות ההסמכה ושל הבחינה עצמה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף אמר לסיכום הדיון "אני מצטער כאזרח וגם כחבר כנסת על האופן שבו המשטרה טיפלה בנושא אל מול הסטודנטים והרופאים. עם זאת, עתיד הרפואה בישראל חשוב מאוד לכולנו ולכן נמשיך לעסוק בנושא בוועדה ולבחון איך מתמודדים עם המצב הקיים ומוודאים שכל רופא או איש מקצועות הרפואה שעובד בישראל יהיה בעל ההכשרה הטובה ביותר".

http://www.kolhazman.co.il/357259

ליה 24.07.2008:08
8. בלעדי: גורם רפואי בכיר ''פותח את הפה'': ​רופאים ערבים שלמדו במזרח אירופה מקבלים רישיון רק בזכות בונוס בתגובה להודעה מספר 0
בלעדי: גורם רפואי בכיר "פותח את הפה"

"80% מאלו שראיינתי לא היו ברמה של שנה א'. במערכת חוששים להתעסק איתם בגלל פוליטיקלי קורקט"

עדות נדירה נחשפת בקול היהודי.

עשרות המעצרים שביצעה המשטרה הבוקר (א') של רופאים ורוקחים ערבים שקיבלו רישיונות רפואה במרמה, לא הפתיעו גורמים רבים במערכת הבריאות.

גם עובדת היותו של אחד העצורים רופא במחלקה הפנימית במרכז הרפואי ברזילי באשקלון לא הרימה גבות אצל אלו המכירים את המצב לאשורו.

התופעה הובאה בהרחבה בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שם אמנם מסיבות השמורות עם המבקר לא הוזכר כי מדובר בתופעה שרובה ככולה נוגעת לרופאים ערבים.

מעדויות שהגיעו לידי הקול היהודי עולה כי מדובר בסוד גלוי, עליו לא מעוניינים לדבר במרכזים הרפואיים וקופות החולים, הן בגלל תרבות התקינות הפוליטית (פוליטקלי קורקט), והן משום שהדבר עשוי לגרום לבהלה בציבור והתגברות דרישת מטופלים שלא לקבל שירות מרופאים ערבים.

אלא שלאחרונה, ועוד בטרם פורסם דבר חקירת המשטרה והמעצרים הבוקר, שיתף את הקול היהודי גורם רפואי בכיר בחששותיו ובניסיונו, וקבע כי בקרב עשרות מקרים בהם נתקל מתוקף תפקידו, עובדים במערכת הבריאות רופאים ערבים בעלי רמה נמוכה להחריד עד כדי מצבים בהם החזקתם במערכת מביאה לסכנת חיים.

מדובר בדרך כלל ברופאים ערבים שלמדו בארצות מזרח אירופה, כדוגמת רומניה שמוסדות בשטחה עומדים במרכז חקירת המשטרה שפורסמה הבוקר, אולם גם כאלו הלומדים במולדובה, עיירות ברוסיה ואוקראינה, ואף במדינות ערביות כגון סודן ותימן.

יש לציין כי במערכת הרפואית ישנם רופאים ורופאות ערבים רבים הנחשבים מקצועיים וברמה גבוהה, חלקם למדו באוניברסיטאות בארץ, וחלקם בירדן, שם לימודי הרפואה נחשבים גם כן לאיכותיים יחסית.

"לא מתקרבים לקרסוליים של הבנת המבחן"

בדו"ח מבקר המדינה שחקר את הנושא נכתב כי כ-40% מהרופאים המצטרפים למערך כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות הם ישראלים שלמדו בחו"ל, במוסדות לימודים שרמתם ואיכותם אינה מפוקחת באדיקות ע"י המוסדות האקדמיים עצמם ומל"ג.

זאת בניגוד לבוגרי לימודי מוסדות אחרים בחו"ל הנחשבים ברמה גבוהה, וחלקם, כמו בארה"ב למשל, אינם מצריכים מבחן הסמכה נוסף בישראל.

"מתוך כמה עשרות רופאים כאלו שראיינתי, לכ-80 אחוז אין ידע אפילו של שנה א' של סטודנט לרפואה בארץ", אומר הגורם ששוחח עם הקול היהודי. "המבחן עצמו מאוד קשה ואין ספק שהם לא מתקרבים לקרסוליים של ההבנה שלו".

הגורם, שמבקש לשמור על עילום שמו ותפקידו, אך מאחוריו עשרות שנים במערכת הבריאות בתפקידים שונים, מסביר לקול היהודי כי מדובר בתופעה מוכרת אך במערכת חוששים לדבר עליה.

"כל בית חולים מתמודד עם הבעיה הזו. בתי חולים נחשבים יותר מרשים לעצמם לברור יותר כי יש שכר גבוה יותר, אבל מוסדות חלשים, בפריפריה או כאלו שלא מתוקצבים מהמדינה נתקעים ומקבלים גם רופאים ברמה נמוכה מאוד".

"אנחנו קודם כל מסננים את רובם, וגם כאלו שבכל זאת מקבלים בגלל מצוקת כח אדם או משהו כזה, לא נותנים סמכות שאין להם ידע לגביו", הוא מנסה להרגיע במעט את המצב, אך עם זאת מודה כי המצב עלול להגיע לסכנת חיים.

"לעיתים רופאים בכירים מגיעים למצב שהם לא סומכים על אותו רופא שלצידם ומעדיפים לעבוד יותר ושאותו רופא יעמוד בצד ולא יתערב, וזאת מתוך פחד שהמצב הרפואי של המטופל יסתבך בגלל שגיאות אותו רופא".

רשת מאורגנת לקבלת רישיונות רפואה בדרכי מרמה (מסמך שתפסה המשטרה)

10 נקודות בונוס - בקומבינה

חקירת המשטרה שפורסמה הבוקר העלתה כי מדובר בתופעה מכוונת ושיטה של ממש כולל פרסומים בשפה הערבית המביאים בין השאר גורמים עבריינים ובעלי רקע של מעורבות בטרור להשיג רישיון רפואה.

אז איך עוברים אותם רופאים את מבחני ההסמכה כאשר הם בעלי ידע כה ירוד?

ובכן, התשובה גם היא נמצאת בדו"ח המבקר האחרון.

קיימים קורסי הכנה למבחני ההסמכה לבוגרי לימודי רפואה בחו"ל המבקשים להתקבל בארץ כרופאים, אשר העובר אותם מקבל לא פחות מ-10 נקודות בונוס במבחן ההסמכה. המבקר קובע כי קורסים אלו נערכים ללא פיקוח וקיימים ברבים מהם ליקויים קשים, זיופים ומעשי מרמה.

מתברר עוד כי לסטודנטים לרפואה הלומדים בארץ, למרות רמת הלימודים הגבוהה, כלל אין אפשרות לקבל נקודות בונוס, והמינימום הנדרש לעבור את הבחינה הוא ציון 65 ולא 60 כפי הנדרש מהלומדים בחו"ל. כלומר - הפער מחריף באופן הפוך מההיגיון.

"מתכונת ההפעלה של קורסי ההכנה והבקרה עליהם נדרשת לעבור שידוד מערכות יסודי ומידי", קובע המבקר בחריפות.

לתוספת הבונוס יש חשיבות רבה מאוד, משום שמי שיקבל ציון 50 בלבד בבחינת הרישוי, יקבל ציון כולל של 60 במבחן בזכות הבונוס, וכך יוכל לזכות ברישיון לעסוק ברפואה בישראל.

50% מקבלים רישיון רק בזכות הבונוס

"הבנת איך מגיעים אלינו רופאים ברמה כזו"? מסביר בחיוך עצוב הגורם הרפואי לאחר שאני קורא את דו"ח המבקר.

יש לציין כי אחוזים גבוהים של הלומדים בחו"ל בארצות אלו כלל לא עוברים את המבחנים בישראל.

כחצי מאלו שכן עוברים, עוברים את המבחן רק בזכות ציון הבונוס, ובלעדיו היו נכשלים בשל רמתם הנמוכה.

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מתחילת שנת 2015 עד מרץ 2017, מ-28 בוגרים שלמדו בארמניה ועברו את בחינת הרישוי לתואר דוקטור ברפואה, יותר ממחציתם - 16, עברו רק בזכות הבונוס שקיבלו – כלומר 57% מהנבחנים.

בבחינת הרישוי שנערכה במרץ 2017, 37 מ-84 (44% מהנבחנים) מבוגרי מולדובה עברו את בחינת הרישוי רק בזכות הבונוס שקיבלו.

יש לשער כי אילו היה ציון העובר של הבחינה 65 כפי שנדרש מבוגרי הלימודים בישראל, היו המספרים של העוברים רק בזכות הבונוס גדולים עוד יותר.

המבקר קובע כי מאז שנקבעה מתכונת הבונוס, לפני למעלה מ-25 שנה, לא ניתחו ועדת הבחינה ומשרד הבריאות את התוצאות של הטבה זו, ובעיקר לא בדקו כמה נבחנים עברו בהצלחה את מבחן הרישוי בזכות הבונוס שקיבלו.

מסיבה זו בידינו אמנם אין נתונים מדויקים המלמדים כמה מכלל מקבלי רישיונות הרפואה בישראל עברו את המבחנים רק בזכות הבונוס, אך לאור נתוני המבקר מדובר ככל הנראה בכ-20 אחוזים מכלל הרופאים בישראל, שכן מדובר בכ-50 אחוזים מקרב בוגרי מוסדות לא מפוקחים בחו"ל, שלפי דו"ח המבקר מהווים כ-40 אחוזים מהרופאים בישראל.

דו"ח המבקר אמנם העיר את המשטרה להתקדם בחקירת המרמה בנוגע למוסדות בארמניה, אך מטיל אחריות ומעביר ביקורת חריפה גם על משרד הבריאות והמל"ג על כלל היחס לבוגרי חו"ל המבקשים להתקבל בישראל כרופאים.

"על האגף לרישוי שבמשרד לבחון מחדש את הליך אישור התארים של בוגרים מחו"ל", נקבע בדו"ח המבקר.

"ממצאי הדוח מצביעים על היעדר יד מכוונת בכל הנוגע להכשרת רופאים, ובעיקר בולטים עד מאוד חוסר הפעילות ואוזלת היד של המל"ג ומשרד הבריאות כגורמי אסדרה ואכיפה... נוכח היעדר המנהיגות והרפיון המשתקפים בדוח, עליהם לשקול לרתום גם את שר הבריאות ושר החינוך לייזום תכנית לאומית שתאפשר הרחבה ממשית של התשתיות להכשרת רופאים בישראל".

כלי הנשק שנתפסו אצל אביו של "רופא" מטירה שנעצר (דוברות המשטרה)

"חוששים להתעסק איתם בגלל פוליטקלי קורקט"

לדבריו של גורם הרפואה ששוחח עם הקול היהודי, אותם רופאים היודעים כי רמתם נמוכה מוכנים לעבוד בשכר נמוך מאוד וכך תופסים את מקומות העבודה לרופאים מקצועיים.

לדבריו, אלו שלא מתקבלים לבתי החולים משתלבים פעמים רבות במרכזי רפואה אזרחיים שונים, או בקופות החולים במזרח ירושלים המנוהלות ברמה נמוכה מאוד בידי זכיינים והשחיתות וההפקרות בהן סיפקו כבר כמה כתבות ותחקירים, כולל זה של חדשות ערוץ 2 אשר הכניסו תחקירנית שהתקבלה לעבוד כרופאה בשיחת טלפון ואפילו מבלי להגיע למרפאה.

לדבריו של הגורם, איכות כח האדם הירודה בקרב הרופאים הערבים, בפרט כאמור בוגרי חו"ל, מתבטאת גם במוסר העבודה. כאשר רואים את תיאור המשטרה על כך שאביו של אחד העצורים בחשד לקבלת רישיון רפואה במרמה נמלט מהשוטרים כשהוא נושא קלצ'ניקוב ונשק נוסף, מוסר העבודה נראה זניח.

"ישנו מוסר עבודה נמוך מאוד של עובדים ערבים במערכת הרפואה, כולל רופאים", אומר הגורם. "חוסר אחריות כלפי החולים, מבריזים מהעבודה בלי לעדכן ולהודיע, לפעמים לכמה ימים.

היו מקרים בהם קבעו עם רופאים פגישה רבת משתתפים והם נעלמים ולא עונים לטלפון. לצערי יש רק בודדים שלא מתנהלים כך והם החריגים.

במערכת חוששים להתעסק איתם בגלל פוליטיקלי קורקט, וגם יש אמירות של בכירים בסגנון של: נו ברור, הוא ערבי אז מה אתה מצפה. דברים שלעובד או רופא יהודי לא היו שותקים, להם מחליקים".

טלקו 29.07.2022:58
9. מדינה בהתאבדות. פשוט אין מילים לתאר כמה קשה ונורא המצב שלנו. בתגובה להודעה מספר 0
שמאל, בג"ץ... ערב רב!
ליה 09.11.2012:26
10. תחקיר ערוץ 20 מחדל לימודי הרפואה בחו''ל, איום אסטרטגי על מערכת הרפואה בישראל בתגובה להודעה מספר 0
ב- 2018 מבקר המדינה מפרסם דו"ח ובו ממצאים, על עלייה דרמטית במספר הסטודנטים לרפואה ממולדובה, שביקשו רישיון רפואה ישראלי בשנים האחרונות. בשנת 2010 היו חמש בקשות, שש שנים אחר כך עלו מספר הבקשות לרישיון לרפואה ליותר משלוש מאות.

בכירים במערכת הרפואה הביעו דאגה מהתופעה.

לפני כשנתיים התקיים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיון בנושא, ובמהלכה הוגדרה הבעיה כאיום אסטרטגי על מערכת הרפואה בישראל.

"יש במולדובה 1,300 סטודנטים לרפואה ישראליים, שימו לב למספר, בבית ספר לרפואה אחד. פלוס 200 סטודנטים לרפואת שיניים, ועוד סטודנטים לרוקחות מישראל, ישראליים, שלומדים שם בבית ספר לרפואה אחד, עם בית חולים של 600 מיטות, שנותן הוראה לכל הסטודנטים האלה, שזה פשוט בלתי אפשרי. כל כך הרבה סטודנטים ילמדו קליניקה, עם כל כך מעט שדות קליינים". כך אמר פרופ' שאול יציב, איש משרד הבריאות, בוועדה בכנסת.

"לצערי הרב" כך הוא המשיך "אני אומר לכם באמת, בכאב לב אני אומר את זה, הסטודנטים האלה בקושי רואים חולים. הם מסתובבים עם קצת בובות, ראיתי בובות, הם בודקים כי אין חולים, ואין אפשרות לזה, אז יש להם בובות, ויש להם זה, הם לא לומדים רפואה כמו שצריך".

יום אחרי הופעתו של פרופ' יציב בוועדה בכנסת, משרד הבריאות מפרסם אזהרה חריגה על לימודי הרפואה במולדובה. וכך נכתב בהודעה: "נציגי משרד הבריאות ערכו לאחרונה ביקור בביה"ס לרפואה טסטמיציאנו במולדובה – שם לומדים סטודנטים ישראלים רבים מאוד.

במהלך הביקור נמצא כי קיים פער משמעותי בהוראה הקלינית לסטודנטים לרפואה, וזאת בין השאר, בשל מיעוט השדות הקלינים, יחסית למספר הסטודנטים. הוראה קלינית הינה מרכיב מרכזי וחיוני בלימודי הרפואה ואי עמידה נאותה במרכיב חשוב זה, מהווה פגיעה משמעותית ברמת לימודי הרפואה.

משרד הבריאות מבקש להזהיר שנושא החשיפה הקלינית, יילקח בחשבון במכלול השיקולים להחלטה למתן אישור לגשת למבחן הרישוי בישראל, וגם יהווה מרכיב חשוב בבחינת הרישוי עצמה. לפיכך יובהר כי לעת הזו, לא ניתן להתחייב שלימודי הרפואה בביה"ס לרפואה טסטמיציאנו במולדובה, יוכרו לשם מתן היתר לעיסוק במקצוע הרפואה בישראל, לרבות לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית".

בדו"ח מקבלי הרישיונות לרפואה בישראל ב – 2019 הוצגו הנתונים הבאים: מתוך 1783 רישיונות לרפואה, פחות מ-40% הונפקו לבוגרי לימודי הרפואה בישראל, לעומת 45% לבוגרים שלמדו בחו"ל. ומתוך הבוגרים בחו"ל, במקום השני, סטודנטים לרפואה במולדובה מהווים כ – 10% מכלל מקבלי רישיונות הרפואה בישראל ב-2019.

מנהל מחלקה פנימית בסורוקה ד"ר דניאל פלוסר, תאר בסדרת ציוצים בטוויטר לפני כחודש, את הבעיה של רמתם הנמוכה של בוגרי ביה"ס לרפואה במולדובה.

כך כתב: "אני הכשלתי כמה וכמה צוערי רפואה בסטאז'. לצערי כולם הועברו ע"י רופאים רחמנים. היום הם רופאים. מדובר בצוערים שלמדו במקומות מסוימים (בעיקר במולדובה). לקח לי זמן להבין איך הגיעו לסטאז'. בעזרת ידידים ומתמחים ערבים – בדואים הבנתי. שוחד מרמה והפרת אמונים".

"לא רק זאת שאלה שנכשלו אצלי לא ידעו רפואה - הם לא ידעו דבר" כתב בהמשך והסביר: "השאלות ששאלתי הן:

איזה טיפול אתה מכיר מלבד אינסולין לסוכרת?

תגובה: פנים עצובות עם קמטים במצח.

איך מאבחנים אוטם שריר הלב ומה הטיפול?

תגובה דומה.

את השאלות הללו שאלתי רק לאחר חודשיים במחלקה, ולאחר תחנונים של המתמחים לא להעביר אותם. הצוערים הללו עברו לעיתים בהצטיינות במחלקות אחרות. פניתי לחותמים ושאלתי מדוע. ענה לי אחד, שמישהו צריך להיות רופא בכפרים".

במענה לבקשת חופש מידע שהגיש ארגון לביא למשרד הבריאות התברר, כי למרות אזהרת המשרד על רמתם הנמוכה של בוגרי מולדובה, בתי החולים בישראל מעסיקים כ-178 רופאים ואנשי צוות רפואי בוגרי מולדובה, במחלקות רבות שבהן ההתמחות הקלינית היא קריטית.

כך למשל במחלקות קרדיולוגיה, הרדמה, אונקולוגיה, חדר מיון, נשים ויולדות, פנימיות, רנטגן, ועוד ועוד ועוד.

מבדיקה שערכנו בכמה בתי חולים עולה נתון מדאיג:

באיכילוב מועסקים בוגרי מולדובה כרופאים תורנים, ובמחלקות בהן ההתמחות הקלינית מחייבת ידע מקיף ויסודי, עניין שמשפיע במישרין על אופן הטיפול בחולים.

בית החולים פוריה מעסיק בוגרי מולדובה אפילו בחדר הניתוח.

תגובת משרד הבריאות: "בוצעה רפורמה בנושא ההכרה של משרד הבריאות בבתי ספר לרפואה בחו"ל בהם לומדים סטודנטים ישראלים. בהתאם לנוהלים החדשים שפורסמו בחוזר מנכ"ל באתר משרד הבריאות, סטודנט ישראלי שירצה ללמוד רפואה בחו"ל, החל משנת 2019, וירצה בתום לימודיו לגשת לבחינת רישוי בישראל, יחויב ללמוד באחד מבתי הספר לרפואה המוכרים על ידי משרד הבריאות. בתי ספר לרפואה אלה נמצאים רובם ככולם במדינות oecd וכן הוכרו מס' מועט של בתי ספר לרפואה שאינם שייכים למדינות oecd.

על פי הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות, לא ניתן היה לכלול בכללים החדשים האלה סטודנטים שהתחילו את לימודיהם לפני פרסום ההוראות החדשות בדבר ההכרה בבתי הספר לרפואה בחו"ל. לפיכך, סטודנטים שהתחילו לימודיהם לפני 2019, בתום תקופת לימודיהם, מסלול לימודיהם נבדק ואם נמצא תקין, הם מורשים לגשת לבחינת רישוי בישראל" כך אומרים ממשרד הבריאות.

כלומר לפי משרד הבריאות למרות הכשלים החמורים, מודיע המשרד שעד 2026, ימשיכו רופאים שהחלו את לימודי הרפואה עד 2019, לגשת לבחינות הסמכה ולהשתלב במערכת הבריאות בארץ.

מבית החולים פוריה נמסר בתגובה שהם מעסיקים בוגרי מולדובה לאחר שקיבלו הסמכה של משרד הבריאות.

מבית החולים איכילוב בחרו שלא להגיב עד כה לטענות שעלו בכתבה.

https://www.20il.co.il/%D7%AA%D7%97...


ליה 14.12.2009:11
11. סטודנט לרפואה איים עם אחר על בן דודו בירי בגלל שני ילדים בני 12 ו- 14 שרבו בתגובה להודעה מספר 0
יורים בגלל ילדים

שני ילדים בני 12 ו-14 רבו והאבות שלהם הם בני דודים מאיכסאל שבאזור עפולה.

אחד מהאבות בן 19, שהוא סטודנט שנה ב' לרפואה נעצר.

זאת לאחר שלהבנת המשטרה הוא הגיע עם אחר אל בן דודו (האב השני) ויחד הם איימו עליו, כאשר האחר, שבינתיים אותר ונעצר גם הוא, איים עם אקדח בירי.

"הכל על רקע סכסוך קודם בין ילדים", נאנחה השופטת רות שפילברג-כהן והאריכה את מעצר הסטודנט ביממה.

https://rotter.net/forum/scoops1/67...

https://twitter.com/crimechannel1/s...

תגוביות:

1.חבל. הפסדנו רופא טוב.

2.מהכותרת היה מובן מאליו שמדובר במוסלמים. השילוב סטודנט לרפואה וירי.

3.לפי הכותרת היה ברור לי שמדובר בערבים. איך הגיע ללמוד רפואה? מכסות של עבריינים?

4.האריכה מעצר ביממה. מערכת משפט דפוקה.

5.נראה שהמדינה מתנגדת לרפואה יהודית.

6.לערבים יש אפליה מתקנת בקבלה. איזו זוועה.

7.חבורה של ברברים.

8.שמעון פרס הוא שיזם להפוך את הערבים לרופאים ורוקחים ולפטור אותם מחובת פסיכומטרי. כך זה התחיל.

ליה 21.02.2117:27
12. עשרות תושבי מזרח ירושלים חשודים בגין חשד לשימוש במסמך מזויף המעיד על סיום לימודי אוניברסיטה בתגובה להודעה מספר 0
דוברות המשטרה - ירושלים:

הותר לפרסום: חקירה סמויה שנערכה במשטרה ואגף האכיפה במשרד החינוך, הביאה לחקירתם בשבוע החולף של עשרות חשודים תושבי מזרח ירושלים בגין חשד לשימוש במסמך מזויף המעיד על סיום לימודי אוניברסיטה. הבוקר נעצרו שלושה חשודים עיקריים שיובאו במהלך היממה הקרובה להארכת מעצר בבית המשפט.

שיתוף פעולה בין חוקרי מפלג ההונאה במחוז ירושלים של המשטרה ואגף האכיפה במשרד החינוך שבפעילות יזומה חקרו את הנושא והעבירו את ממצאיה לידי המשטרה, הביא לפתיחת חקירה סמויה שהחלה לפני מספר חודשים בעקבות חשדות כי עשרות חשודים משתמשים בתעודת גמר מאוניברסיטה לצורכי עבודתם, תעודות שעל פי החשד מזויפות. בשבוע החולף הפכה החקירה לגלויה עת הובאו לחקירה עשרות חשודים "בוגרי" האוניברסיטה בחשד לעבירות של שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה.

הבוקר (ראשון) הובאו לחקירה שלושה חשודים נוספים תושבי מזרח ירושלים, שלהערכת חוקרי המשטרה הם הדמויות העיקריות בפרשיה ובחיפוש בביתו של אחד מהמעורבים אף איתרו חוקרי המשטרה תעודות נוספות החשודות כמזויפות. שלושת החשודים צפויים להיות מובאים אל בית המשפט במהלך היממה הקרובה שם תבקש המשטרה להאריך את מעצרם.

מהחקירה עד כה עולה כי עשרות חשודים הגישו תעודות מזויפות המעידות לכאורה על סיום לימודים באוניברסיטת א-נג'אח בשכם ובכך התקבלו למקומות עבודה שונים, לרבות במערכת החינוך, וחלקם אף טייב באמצעות כך את זכאויות השכר בהתאמה להשכלה האקדמית אותה הציג.

---

מצ"ב תמונה לשימושכם

קרדיט דוברות המשטרה




ליה 26.06.2118:50
13. אתגר הקבלה ללימודי רפואה בישראל / מידה בתגובה להודעה מספר 0
יותר ויותר סטודנטים לרפואה עוברים ללימודים בחו”ל והמדינה טומנת את ראשה בחו”ל. דרושה רפורמה בלימודי הרפואה בישראל.

דרושה רפורמה בתנאי הקבלה

מסלול לימודי הרפואה נחשב כיעד נכסף בעבור צעירים איכותיים רבים, הדורש הקרבה אישית עילאית מכל אזרח וחייל משוחרר ההופך לסטודנט, מתמחה ורופא בארץ, בהיותו מסלול חיים המגלם שליחות ומחויבות עמוקה כלפי החברה בישראל.

בימים אלו מתבשרים המועמדים ללימודי רפואה בדבר קבלתם או דחייתם על ידי בתי הספר לרפואה בארץ. במידה ויידחו יאלצו הם לשקול את צעדיהם בהמשך הדרך, בין אם בניסיונות חוזרים ללמוד באוניברסיטאות בישראל או בחו”ל בשנים הקרובות.

מספר הסטודנטים החדשים לרפואה שהחלו את לימודיהם בארץ בשנת 2020 עמד על 825. על פי הערכות משרד הבריאות יישאר מספר זה יציב בשנים הקרובות, אלא אם יחול שינוי מהותי בתחום, מכיוון שבתנאים הנוכחיים הגידול האפשרי בפקולטות הקיימות וכן בשדות הקליניים בבתי החולים- קרוב למיצוי.

אתגרי הקבלה והגדרת הבעיות

למצער, רבים וטובים מהחפצים ללמוד רפואה בישראל נדחים בשל אי עמידתם במדדי הסף הגבוהים ולאחר מספר ניסיונות חוזרים ונשנים לשפר את הציונים ולהתקבל, בוחרים הם לנטוש את המקצוע או לחילופין ללמוד בחו”ל.

כך לדוגמא, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא שבשנת תשע”ז (2016/17) נרשמו בעדיפות ראשונה 2,110 מועמדים ללימודי רפואה כללית, ורק -28.6% מהם קיבלו תשובה חיובית.

בשנים 2017-2012, על כל ישראלי שקיבל בישראל תואר ברפואה כללית היו בממוצע כ-1.5 ישראלים שקיבלו תואר זה בחו”ל ולאחר מכן קיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל.

בשנת 2017 ממוצע הפסיכומטרי של הסטודנטים שניסו, אך לא התקבלו לבתי הספר לרפואה בארץ עמד על 711 נקודות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ללימודי רפואה באוניברסיטאות בשנים תש”ס (1999/00) תשע”ז (2016/17) ממוצע הפסיכומטרי של סטודנטים שכן התקבלו ללימודי רפואה היה 735 נקודות.

היקף הלומדים רפואה בחו”ל גובר משנה לשנה בעשור האחרון, עת תנאי הקבלה ללימודי רפואה בארץ מאמירים ונפתחות אפשרויות חדשות באירופה. כיום כשישה מכל עשרה רופאים חדשים, 57.8% מכלל הרופאים המועסקים בישראל קיבלו את הכשרתם בחו”ל – זהו הנתון הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD נכון ל- 2017 בו הממוצע עומד על 19.1%. לשם השוואה, באירלנד מדובר על 42.3% מכלל הרופאים שהוכשרו מחוץ לגבולות המדינה, בגרמניה על 11.9% באסטוניה על 3.5% ובאיטליה על 0.8% בלבד.

מקור: OECD STATS

בראיון לגלובס שפורסם ביולי 2019, אמר פרופ’ שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים כי “יש אלפי ישראלים שלומדים בבתי ספר לרפואה בחו”ל, רבים מהם ברמה יחסית נמוכה. רק במזרח אירופה מדובר ב־4,000 סטודנטים לפחות, המשימה הלאומית שלנו היא לשמור על הרמה הגבוהה של הרפואה כאן”.

למרות דברים אלו, ממשיכה נהירת סטודנטים ישראלים לאוניברסיטאות בחו”ל במטרה להגשים את החלום והשליחות להיות רופאים משום ש”יש סטודנטים נהדרים שלא הצליחו להתקבל ללימודי רפואה אפילו עם פסיכומטרי של 750, ויש אחרים שלא השקיעו בלימודים בתיכון, אז אין להם בגרות טובה, אבל הם מבריקים”, הסביר באותה כתבה פרופ’ שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ולשעבר איש סגל בפקולטה בתל אביב.

העובדה שכיום קרוב ל- 600 צעירים נוסעים מדי שנה ללמוד רפואה בחו”ל ומשלמים עשרות אלפי יורו בשנה – זהו חוסר צדק חברתי משווע. לתופעה זו יש להוסיף את העובדה שכשליש מהסטודנטים לרפואה נשארים בחו”ל ולא חוזרים ארצה, “גם זו בעיה” כפי שהטיב להגדיר פרופ’ אשכנזי. ל”בעיה” כאובה זו יש להוסיף את סכנת ההתבוללות מחד והאנטישמיות מאידך, אליה חשופים הסטודנטים הצעירים בשנות הלימודים המעצבות בחייהם.

לאחרונה נחשפתי לסיפורם של מספר צעירים משוחררים, אותם נהוג לכנות “מלח הארץ”, אשר קבלתם ללימודי רפואה בישראל נדחתה ועתה נאלצים הם לעזוב את הארץ והמשפחה, רק בכדי להגשים בבוא העת את חלומם להיות רופאים, כאן במדינתנו המופלאה.

פגשתי קצין משוחרר ששירת בצה”ל עד לאחרונה ואף זכה לאות הצטיינות ביחידה מובחרת בה שירת במשך חמש שנים. בחור צעיר שלמד בבית ספר מהמעולה שבמעולים עם בגרות הנושקת לממוצע 120 ופסיכומטרי 710, שתרם לקהילה במשך שנים טרם גיוסו לצבא - אך בארצנו החביבה אינו ראוי להתקבל ללימודי רפואה, מפאת אי עמידה בתנאי הסף שהכתיבה תוצאת הפסיכומטרי לבדה.

פגשתי חיילת משוחררת מיישוב בעוטף עזה ששירתה ביחידת עילית מסווגת בצבא. בדומה לאחיה הבוגר, לוחם משוחרר מיחידה מובחרת. אותה בחורה צעירה נאלצה אף היא לטוס ללימודי רפואה באירופה בעקבות אחיה ולכלות את מיטב משאבי המשפחה הציונית, כדי להגשים חלום ציוני לא פחות – להיות רופאים במדינת ישראל.

טובים היו הם לשרתה ולהילחם למענה בצבא, לחזור ולהיות בה רופאים אך למצער בתווך לא נמצאו ראויים להישאר בארץ וללמוד בה

רבים ממיטב בנינו ובנותינו שגדלו והתחנכו על ערכי הציונות, התרומה, הנתינה ואהבת המולדת, ששירתו שנים בצבא במיטב היחידות ובתפקידים תובעניים כפיקוד וקצונה, נאלצים עם שחרורם לצאת לגלות בעל כורחם מהמדינה לארצות ניכר, להתנתק ממשפחתם וסביבתם התומכת והקרובה, כדי להגשים את היעד והחלום הבא – לימודי רפואה בכוונה לחזור ארצה בלי נדר, “בשאיפה” לשרת בבוא העת כרופאים מן המניין את כל שכבות החברה במדינה.

טובים היו הם לשרתה ולהילחם למענה בצבא, לחזור ולהיות בה רופאים אך למצער בתווך לא נמצאו ראויים להישאר בארץ וללמוד בה כסטודנטים חרוצים.

לאור ניסיונם ומאבקם של רבים מהצעירים להתקבל ללימודי רפואה בארץ ללא הועיל, ניראה כאילו המדינה שזקוקה נואשות לרופאים טובים ומסורים, מעדיפה לקבלם מן המוכן ועל חשבון רישוש משפחתם, במקום להקים מוסדות לימוד נוספים ו/או להגדיל את מכסות הלומדים על מנת לאפשר את קבלתם של רבים וטובים לא פחות בהכרח, ללימודים בישראל.

כנראה שהשיטה בישראל היא לקבל רופאים “אינסטנט” מחו”ל, בלי להשקיע בתשתיות, להגדיל מכסות לומדים, לחשוב מחוץ לקופסא ולשנות את השיטה, כמו גם להיטיב את תנאי המתמחים ולעדכן תקנים, בכדי להשלים פערי צורך ואיוש ברופאים.

אילולא כן, כיצד מוסברת התופעה בגינה צעירים רבים את הארץ עוזבים לאחר ניסיונות מרובים לשפר ציונים ולעמוד בסף דרישות הקבלה הארכאיות והמוגזמות ללימודי רפואה הנהוגות באוניברסיטאות בארץ מזה שנים. דרישות שבמצב הנוכחי בארץ, כמו גם במיטב אזרחנו הצעירים והמועילים לחברה, אינן מתחשבות, לא מותאמות ובהן אף מצוי פגם ערכי לכאורה, המקנה העדפה מתקנת לאזרחים על בסיס מדדים שונים ולא תמיד ברורים או ראויים.

האבסורד, החוצפה ועזות המצח של מוסדות המדינה כלפי אזרחיה הנאמנים, רק מתגברת נוכח העובדה כי רבים מאותם סטודנטים נחושים, שלא נטשו את המקצוע בגין מסלול התלאות שחוו, שבים ארצה להתמחות ולעבודה סדירה בתנאים לא נאותים, גם אם לתקופת מה בטרם יהגרו לחו”ל בה נוכחו כבר שתנאיהם כרופאים יהיו משופרים מכפי המקובל כאן.

לסוגיית תנאי הקבלה והלימודים בחו”ל משמעויות סוציו – אקונומיות נרחבות על הסטודנטים המיועדים, משפחותיהם וסביבתם הקרובה כאחד.

מועמדים שנדחו נאלצים לשפר את ציוניהם בהתאם ולהתמודד שוב ושוב נוכח הסף המאמיר. לחילופין יכולים הם לוותר על הקבלה ללימודים בארץ ולנסות להתקבל באחת האוניברסיטאות בחו”ל.

המשמעויות לעזיבת הצעירים ללימודי רפואה בחו”ל כוללות את חמשת הסעיפים המרכזיים הבאים:

ניתוק מהסביבה המשפחתית התומכת – זאת לאחר פרק שירות צבאי וחזרה למעגל החיים האזרחי על הכל המשתמע מהדבר.

ניתוק מהסביבה המשפחתית הנתמכת – לעתים המשפחה זקוקה לנוכחות הבן או הבת בקרבתם לאור צרכים פיזיים ורגשיים הנובעים ממצב משפחתי ובריאותי מורכב כשכול, נכות וכיו”ב.
ניתוק מהמעגלים החברתיים – לכך השפעות רבות על האפשרויות להקמת תא משפחתי יציב בארץ תו”כ הלימודים, מניעת התבוללות, תמיכה חברתית קרובה, תעסוקת בני/ בנות זוג, שמירת המסורת וכיו”ב.

פגיעה כלכלית במשפחה ובמדינה – עלות הלימודים הישירה והעקיפה בחו”ל עומדת על ממוצע של בין 400 ל- 500 אלף ₪ המתורגמים למטבע חוץ ומשולמים ברובם בחו”ל.

הפסד הון אנושי ותרומה לחברה – מדובר בוויתור על אנשי מילואים מוכשרים בעלי אופק פיתוח ויכולות נצברות היורדות לטמיון. זאת נוכח הפגיעה בזמינות ובכשירות הסטודנטים השוהים בחו”ל לשרות ביחידות המילואים אליהן הוכשרו ויועדו מלכתחילה.

הצעות מתבקשות

אינני מבקש חס וחלילה להנמיך את סף ותנאי הקבלה ללימודי רפואה בארץ ללא הכר, אלא לבצע התאמות בהליך המיון באופן המתחשב במדדים נוספים. מדדים שאינם נבחנים כלל בבחינה הפסיכומטרית ובממוצע מבחני הבגרות, כך שיקנו למועמדים ללימודי רפואה בפרט ולימודים נבחרים ומבוקשים אחרים ככלל, נקודות זכות מצטברות המתווספות לציון הסכם המהווה סף כניסה ללימודים.

על פי הצעתי יש להתחשב במספר תחומים המזכים בנקודות זכות במשקלות שונים במסגרת עקרון ההעדפה המתקנת כאמור:

תרומה ומעורבות חברתית – האם המועמד היה פעיל חברתי בתנועות הנוער ונשא בתפקידי הדרכה בכירים ואחראיים, האם התנדב בשנת שירות, האם עבר קורסי עזרה ראשונה והתנדב במד”א וכיו”ב.

שירותו הצבאי / שירות לאומי של המועמד – האם המועמד שירת שירות מלא וללא רבב, האם שירת שירות משמעותי ביחידות מבצעיות, האם היה בתפקידי פיקוד וקצונה, האם חתם קבע וכמה זמן (סוגיה בעלת השפעה מכרעת על היכולת להתמודד שוב ושוב על קבלה ללימודי רפואה).

מצב משפחתי – האם מדובר בבן למשפחה שכולה או בן למשפחת נכה צה”ל- הרי עזיבתו של כל בן משפחה לחו”ל הינה מורכבת ומאתגרת, אך במשפחות אלו – המורכבות והרגישות רבים אף יותר.

הצעה זו נדרשת להישקל לצד הצעות אחרות שהוצגו בעבר וחלקן מיושם חלקית בארץ ובחו”ל, אך טרם הוחלט בעניין החלתן והרחבתן לכלל הפקולטות לרפואה מסיבות שונות.

כך למשל, ישנה המלצה להרחבת מסלולי הלימוד הארבע שנתיים, בהם סטודנטים מוכיחים את קבילותם האקדמית ומידת התאמתם ללימודי רפואה בתום לימודיהם לתארים ראשונים בתחומי המדעים בעיקר (ביולוגיה, כימיה, פיזיולוגיה וכיו”ב), ללא צורך בעמידה בתנאי סף, בדומה למסלול המקובל בארה”ב. הצעה זו זכתה לתמיכה של פרופסורים מכובדים כדיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן, פרופ’ קרל סקורצקי ופרופ’ רבקה כרמי, הנשיאה לשעבר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב והדיקנית לשעבר של הפקולטה למדעי הבריאות.

הצעה אחרת שפורסמה בשנת 2018, אותה הגו ד”ר ערן הלפרן, יו”ר איגוד מנהלי בתי החולים ופרופ’ שמעון מרום, נציג פורום דיקני הפקולטות לרפואה, הציעה לבטל את תכניות הלימודים ברפואה המיועדות לכ-130 סטודנטים מחו”ל המהווים כ-15% מכלל הסטודנטים לרפואה, בכדי שתשתיות הלימוד שלהן יוקצו לסטודנטים ישראלים. אם תרצו- “עניי עירך קודמים” – דבר שיאפשר לישראלים שנאלצו ללמוד בחו”ל, להתקבל למוסדות הלימוד בארץ על סמך נתוניהם.

הצעה נוספת שטרם יושמה גרסה שיש להגדיל את מספר הסטודנטים בארץ באמצעות פתיחת שדות קליניים בקהילה. מדובר על העברת 25% מהשדות הקליניים שהיו נהוגים בעבור הסטודנטים לרפואה בבתי החולים לקהילה. באופן זה תתאפשר הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים המתקבלים ללימודי רפואה שיתחלקו בין שתי מגמות לימוד והסמכה, במקום אחת הנהוגה כיום: “מגמת בית החולים” ו”מגמת רפואה בקהילה”.

הצעה זו לצד הגדלת מכסת הלומדים רפואה בישראל כך שתעמוד על כ-1500 סטודנטים בממוצע שיחלו לימודיהם בכל שנה, תאפשר מענה טוב יותר לצרכי המדינה והחברה בישראל בשנים הבאות, לצד מתן האפשרות לסטודנטים ללמוד ולחיות בארץ. להגדלת מכסת הלומדים השפעה על יחס מספר הרופאים לאלף נפש שצריך לעמוד על-3.3-3.5 עד לשנת 2040 בהתאם לסוגיות דמוגרפיות, קצב הזדקנות האוכלוסייה ובהלימה למספר הרופאים לאלף נפש המתוקננת בממוצע מדינות ה-OECD.

מקור: OEDC, משרד הבריאות, עיבוד המועצה הלאומית לכלכלה

סיכום

תהליך המיונים ללימודי הרפואה בארץ, המציב רף דרישות גבוה ביותר המקשה באופן חריג על הקבלה ללימודים- חייב להשתנות.

העוול הנגרם לאזרחים צעירים ראויים, חרוצים ונאמנים התורמים לחברה, בעלי כישורים, יכולות למידה ומוטיבציה רבה ללמוד רפואה, מתוך כוונה לחיות ולתרום לחברה בישראל – חייב להשתנות.

צרכיה של מדינת ישראל ברורים כיום יותר מאי פעם לאור “שנת הקורונה” החולפת. שנה בה נדרשה ואושרה תוספת תקנים מידית למערכת הרפואית, אך למעשה לא ניתן מענה מערכתי מלא ועמוק כמצופה בראייה מערכתית –אסטרטגית, מעין “אקמול לחולה סרטן” אם תרצו.

מנהל התכנון האסטרטגי במשרד הבריאות היטיב להסביר מסקנה זו במסמך המלצות שפורסם בפברואר 2021 בו נכתב: “מתן תקן אינו מייצר רופא חדש במערכת. מתן תקן הוא רק קצה המשפך שמכניס רופאים חדשים למערכת הבריאות. אם לא תיווצר הרחבה בתחילת המשפך, כלומר במספר הסטודנטים לרפואה (שם עיקר הקושי הוא בשלב הקליני, בו נדרשים לימודים בתוך בתי חולים), אזי מספר הרופאים יישאר זהה, גם אם מספר התקנים יגדל”.

במדינת ישראל נדרשים יותר רופאים מוכשרים, שביכולתם לספק שירות מקצועי ואיכותי לציבור הרחב. קליטת יותר סטודנטים ללימודי רפואה באוניברסיטאות האיכותיות בארץ, על חשבון “דחיקתם” ללמודים בחו”ל, במוסדות טובים יותר או פחות, הינה צו השעה לשמירת רמתו הגבוהה של השירות הרפואי בארץ, לצד המחויבות העמוקה לאלו הרואים במקצוע הרפואה שליחות חברתית והמשך ישיר לתרומתם לחברה ולמדינה במסגרת שנת השירות, השירות הלאומי והצבא.

דחיקתם על ידי המערכת האקדמית הנוקשה, הבוחנת אותם על בעיקר על בסיס נתונים מספריים
ממשלת ישראל חייבת להתערב ולעצור בחקיקה ובהקצאת משאבים את דחיקתם של אותם צעירים איכותיים החפצים ללמוד רפואה אל מחוץ לגבולות המדינה.

דחיקתם על ידי המערכת האקדמית הנוקשה, הבוחנת אותם בעיקר על בסיס נתונים מספריים (בגרות ופסיכומטרי) שלא בהכרח משקפים רצון או יכולת, וגורמת להם לנטוש חלום או להגשימו בעמל וממון רב בחו”ל, למרות שתרמו למדינה את מיטב שנותיהם עד כה. שיטה זו חייבת להשתנות.

מערכת המיון המבחינה בין מועמדים ומעניקה הזדמנות ותנאים שווים גם לאוכלוסיות מיוחדות בהגדרה, הינה מקובלת וראויה. אך עם זאת נדרשת היא לתיקון ועדכון ערכי שיכיר גם במועמדים מקרב בני משפחות נכי צה”ל וחלליו הזקוקים לסיוע ותמיכה, כאוכלוסיות ייחודיות הזכאיות לאותה התחשבות בתנאי הקבלה.

נדרש ומתבקש לבצע העדפה מתקנת לצעירים שהקריבו ותרמו שנים יקרות למען המדינה כלוחמים, מפקדים וקצינים בשירות סדיר ובקבע. לרובם עוד נכונו שנות שירות רבות ומשמעותיות ביחידות המילואים, על כן מן הראוי להוקירם לא רק בסיסמאות ומילים יפות- אלא במעשים המכוונים לסייע בהתמודדות עם האתגרים החשובים של החיים.

חובתה של ממשלת ישראל, המועצה להשכלה גבוהה וכל אזרח ציוני במדינה, להכיר ולהוקיר באופן מעשי את אותם אזרחים צעירים על סמך פועלם ותרומתם לכלל, ולא רק על סמך רקעם החברתי – כלכלי, עדתם, דתם, מוצאם האתני ומינם, כפי שמקובל עד עתה.

חובתה של האקדמיה בישראל, הדוגלת בפתיחות מחשבתית, יצירתיות ושונות חברתית – לצאת מקיבעון מחשבתה התקוע בציון הפסיכומטרי וממוצע ציוני הבגרות מזה שנים ארוכות, ולמצוא את הדרך החכמה להשאיר את מיטב הנוער הערכי והציוני במדינה. הרי צעירים אלו הם הילדים שלנו והעתיד של כולנו, כאן בישראל.

https://mida.org.il/2021/06/25/%d7%...

העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג