ערכתי לאחרונה בתאריך 12.09.19 בשעה 21:02 בברכה, עתיד מתוק
הפיתרון הציוני של רחבעם זאבי ל"סכסוך" בין העם הערבי לעם ישראל,
ואשר ציווה לנו במותו:
הסכם שלום שכולל חילופי אוכלוסין בהסכמה בין הממשלות.
תמצות המאמר של רחבעם מהאתר לזכרו של רחבעם זאבי:
https://web.archive.org/web/2015040...
"כאשר השמענו לפני יותר משלוש שנים (המאמר נכתב ב-1991),
לפני הבחירות לכנסת ה-12 (שהתקיימו ב-1988),
בקול רם ובלי מורא את רעיון הטרנספר - התקבל הדבר בעוינות מצד רובה של הקשת הפוליטית וכן מצידה של התקשורת.
לפתע התאחדו ימין ושמאל וזרקו בנו בליסטראות של עוינות
וקילוחים של רפש. הם הזדעקו: גזענות! כהאניזם! מפלצתיות! פאשיזם!
לא מוסרי! לא מעשי! - ומה לא?!
בתחילה לא הבנתי את פשר עוצמת ההתקפה ואופיה, ותהיתי על כך: הרי הרעיון הזה ליווה את הציונות במשך עשרות שנים, הוא הושמע ונכתב על ידי ראשי הציונות ומנהיגי המדינה, הרי למדתי אותו מפיהם של מנהיגי ומפקדי.
אז מדוע יצא עליו הקצף כעת ובעוצמה כזאת?
אם רעיון הטרנספר הוא כל כך מפלצתי, הרי גם ברל כצנלסון ודוד בן-גוריון ראויים לתואר הזה, ואולי אפילו לתואר חריף ממנו (אם קיים דבר כזה),
כי הם צמרת מפא"י וראשי המדינה היו בעד טרנספר בכפייה, שמשמעו גירוש, בעוד ש"מולדת" מציעה את רעיון "טרנספר בהסכמה" או "טרנספר מרצון".
אם רעיון הטרנספר הוא כל כך זוועתי, מדוע שתקו כולם מאז ימי בנימין זאב הרצל ועד לוי אשכול?! ואם זה זוועתי - הכיצד זה המחנך היהודי הדגול יאנוש קורצ‘אק תמך ברעיון הזה?!
אם רעיון הטרנספר הוא בלתי מוסרי, מדוע החזיקו בו ותמכו בו חיים וייצמן ומנחם אוסישקין?! ואפילו "יונים" כמו ארתור רופין ומשה שרת?!
וסופרים כמו נתן אלתרמן וחיים הזז?! ומה עם יוסף ברץ ויוסף וייץ?!
ברוח כינויי הגנאי שכינו אותנו, אנשי "מולדת", כל יפי הנפש - פוליטיקאים ואנשי תקשורת, צריך היה לכנות את בן-גוריון, יגאל אלון,
לוי אשכול, משה דיין ודוד (דדו) אלעזר כסופר-גזענים וארכי-פשיסטים,
כי הם ציוו על טרנספרים! גם יצחק רבין לא יכול להינקות מה"חטא" הזה!
חופש ביטוי?
אלא שבטרור אשר מפעיל עלינו הפאשיזם האדום השמאלני,
זה שמנצח על כלי התקשורת ומטיל חיתתו גם על אבירי הליכוד,
ב"טרור הדמוקרטי" הזה - אין מקום לרעיונות כאלה.
כאשר הם תובעים וצועקים בזכות חופשה ביטוי - כוונתם לחופש הביטוי שלהם ושל עוכרי ישראל בלבד.
מבחינתם, היה מקום לחששם מפני הרעיון שלנו.
חושיהם ונסיונם השכילו אותם, כי אל הדגל של הרעיון זה
יתלקטו רבים-רבים, ולכן - יש להכות ברעיון ובמבשריו בעודו באיבו! להשמיץ, להוקיע, להכפיש, להחרים! הם התגייסו למאבק ולא בחלו באמצעים: שיקרו, הלעיזו, דיברו דופי, השתלחו וגידפו במיטב כישרונם ובכל הבמות.
אבל ככל שהותקפנו יותר - קנה לו הרעיון אחיזה טובה ורחבה יותר בקרב הציבור. אנשים שלא שמעו מונח זה מעודם, החלו לחשוב עליו ולאמצו, להתווכח עליו להשתכנע, להתלבט ולהסכים. כך ידעו לספר משאלים וסקרים על 41% מתושבי ישראל היהודים, שהם בעד טרנספר! ובסקר אחר - 49% מצדדים ברעיון, ובסקר נוסף - 67% תומכים בכך.
כיצד להסביר זאת? כיצד זה זוכה הרעיון המושמץ מחד גיסא לתמיכה ולאהדה רבים כל כך מאידך גיסא? איך זה קרה ש-45,000 אזרחים הצביעו בעד "מולדת", שדוגלת ברעיון הטרנספר? והרי תנועת "מולדת" היתה כמעט אנונימית, זה עתה נוסדה ולא עמדו לרשותה ארגון ואמצעים, לא היו לה מנגנון וסניפים, והיא הותקפה והושמצה בתקשורת, ובכל זאת זכתה בתמיכה גדולה כל כך. הכיצד זה קרה?
המונח "טרנספר"
לפני שיצאנו למאבק הפוליטי התלבטנו מה שם נקרא לרעיון המדיני שלנו?
ידענו, שישנם בינינו כאלה שאינם יודעים להבחין בין "טרנספר" ל"טרנספורט" וכי הם מערבבים בין השניים ומדמים את הטרנספר לפרק העגום ביותר בתולדות עמנו. הלוואי שהצורר הגרמני ימ"ש היה עושה טרנספר לאחינו ואחיותינו מאירופה לארץ אבותיהם - ארץ-ישראל. אם הוא היה נוקט בדרך זאת, כי אז היינו היום 10 מיליון יהודים בארצנו. הוא לא עשה לנו טרנספר, כי אם טרנספורטים למחנות ההשמדה.
אבל בשל החשש הזה של ערבוב המונחים - קראנו לרעיון בשמות אחרים, כמו: היפרדות העמים, חילופי אוכלוסין, העברה, הזזת אוכלוסין (את המונח האחרון טבע יצחק רבין ב-1973 כאשר רצה לשכנע בצדקת רעיון הטרנספר לגבי ערביי רצועת עזה).
אבל הציבור קרא לילד בשמו - טרנספר!
יש חשיבות כלשהי למונחים ולמילים, אבל לנו חשוב היה הרעיון.
חשוב היה לנו להחזירו למשנה המדינית הציונית כפי שהיה נחלתה בעבר.
לפיכך, הסכמנו למונח הישן-חדש והנפנו ברמה את דגל הטרנספר!
מדוע טרנספר?
מדוע טרנספר? מדוע היפרדות העמים? מדוע חילופי אוכלוסין?
מפני ששני עמים אינם יכולים לחיות ביחד.
יש שאפילו שתי דתות בקרב עם אחד אינן מסתדרות בארץ אחת,
כמו הפרוטסטנטים והקתולים באירלנד, או כמו ארבע העדות בלבנון,
שאינן חדלות מלטבוח אלה באלה.
כאשר טענו במשך שנים, שאין מקום למדינה דו-לאומית המכילה שני עמים עם דת ומסורת שונים, היו משיבים לנו (השמאלנים, שכיום מזהירים בפיהם מפני מדינה דו-לאומית) בהבעת ניצחון:
"ומה עם יוגוסלביה שבה חיים שישה עמים בהרמוניה?! "
את "ההרמוניה" היוגוסלבית אנחנו רואים כעת דרך כוונות התותחים והרובים...
אמנם ישנה מדינה רב-לאומית חריגה ושמה שוויץ, שאיננה דומה לנו ולבעיותינו.
האיטלקי-השוויצי איננו מחכה מדי בוקר לכך שהצבא האיטלקי יפלוש לשוויץ ו"ישחרר" אותו. וכך גם הצרפתי-השוויצי וגם הגרמני-השוויצי. הערבי הפלשתיני, לעומת זאת, רוצה ושואף "לשחרורה המלא של פלשתין במאבק מזויין", ככתוב באמנה הפלשתינית.
האם הטרנספר מוסרי?
אם הטרנספר אינו מוסרי - כל הציונות אינה מוסרית, כי היא קמה וצמחה והיתה למדינה תוך שימוש מסיבי בדרך הטרנספר.
כמעט כל יישובינו קמו ונוסדו במקומם של כפרים או ערים ערביות, שנרכשו או שנכבשו, ובשני המקרים זה הביא ליציאת הערבים מכאן, שפירושו טרנספר.
קיבוץ מרחביה בא במקומו של הכפר פולה, כמו שרשפים נבנה על חורבות אשרפיה, ורוחמה במקום ג‘ממה, ומגידו במקום לג‘ון, וגם רחובות במקום חרבת דורן, ובית-שאן במקום ביסאן, וכך כל היישובים שלנו.
כל הציונות היא טרנספר:
ראשית, טרנספר של היהודים מהגולה לציון;
שנית, טרנספר של הערבים מהארצות השכנות לארץ-ישראל,
שבא בעקבות העלייה וההתיישבות כדי ליהנות מהשגשוג והקידמה של היהודים;
שלישית, בעטיין של מלחמות והתנגשויות - טרנספר של הערבים בחזרה לארצות אבותיהם.
אם מעשה הטרנספר איננו מוסרי - מדוע עשו טרנספר לאחינו ואחיותינו מסיני, שם פונו היהודים משתי ערים ו-14 כפרים?
ואם טרנספר איננו מוסרי - הכיצד רוצים לעשות זאת ל-120 אלף יהודים החיים ביש"ע?
ומדוע מותר לעמים אחרים לעשות זאת כדי להשיג הפסקת לחימה, מניעת מלחמה ואפילו שלום?!
מדינת ישראל קלטה כמעט 2 מיליון פליטים יהודיים מפני שיש לנו ערבות הדדית לאחים ומפני שזה מוסרי.
21 מדינות ערב, ששטחן הכולל גדול פי 500 משטחה של ארץ-ישראל המערבית כולה, ולהן נפט ופטרודולרים ונהרות מים הנשפכים לים, מדוע הן אינן קולטות את אחיהם הפלשתינאים כדי שייפסק הרצח בין העמים?!
טוענים כנגדנו, שהערבים חיו בארץ-ישראל במשך דורות רבים, ולכן יש להם זכות על הארץ הזאת.
ובכן, מרביתם של ערביי ארץ-ישראל, הם או אבותיהם, באו לכאן במאה השנים האחרונות. אבל אפילו אם ישבו כאן דורות רבים, כלום זה נותן להם את הזכות על הארץ? האם העובדה, שיהודים חיו בפולין אלף שנים נותנת לנו את הזכות על פולין? והיהודים חיו בתימן 2,500 שנה ולא תבענו עליה זכות, והיהודים חיו באתיופיה מאז ימי שלמה המלך ולא דרשנו אותה לנחלה לנו, כי: פולין - לפולנים, תימן - לתימנים, אתיופיה - לאתיופים, וארץ-ישראל - לבני ישראל!
כבן לעם היהודי, שסבל ונרדף אצל כל העמים ובכל הארצות, אינני מכיר מעשה מדיני ומוסרי יותר מאשר לתת לעם שלי מולדת משלו ובלי שותפים, ובלי אבנים, ובלי סכינים, ובלי בקבוקי תבערה ובלי פרעות ואינתיפאדה.
אין דבר מוסרי יותר מאשר לתת לנו לשבת בארץ אבותינו בלי שותפים!
ההיבט המעשי
כאשר נסתתמו טענותיהם של המלעיזים בנושא המוסרי הם מצאו מפלט בטענה שהרעיון של הטרנספר איננו מעשי: איך תגשימו זאת? איפה ישנו ערבי שרוצה לצאת מכאן מרצון? איה היא הממשלה הערבית שתקבל טרנספר בהסכמה? וכו‘.
ישנן תשובות לכל השאלות הללו, אבל תחילה צריך להבין את סוגי הטרנספר - "בהסכמה", "מרצון" ו"בכפיה":
# "טרנספר בהסכמה" נעשה בין ממשלות, שרוצות להגיע להסדר של שלום ובשל כך מחליפות אוכלוסין, מוציאות מקרבן את המיעוטים. כך היה בין טורקיה ויוון כאשר 3 מיליון בני-אדם חזרו לארצות מוצאם, וכך היה בין ישראל ומצרים כאשר פינינו את סיני. האנשים עצמם לא הסכימו לעבור,
אבל ממשלותיהן הסכימו.
כאשר תבוא באחד הימים ממשלה ערבית לדבר איתנו על שלום, נגיד לה כתנאי ראשון שעליה לקבל מאיתנו 1.5 מיליון פלשתינאים, ואין בכך משום הליכה לגלות כי הם חוזרים לחיק האומה הערבית באותה שפה ובאותה תרבות ובאותה דת. בכלל, יש כאן גזירה שווה על שני הצדדים: כל עם חוזר לארץ אבותיו. אנחנו - לארץ אבותינו האחת והיחידה, ואילו הערבים – ל-21 המדינות שלהם.
# "טרנספר מרצון" הוא כאשר הפרט או המשפחה מחליטים להגר לארץ אחרת בשל כל מיני סיבות. ל"טרנספר מרצון" אנחנו יכולים לגרום ולעודד אותו מבלי שממשלה ערבית כלשהי תסכים לכך. אם המלך חוסיין השכיל להוציא מיו"ש בשנים האחרונות לשלטונו שם כ-60 אלף ערבים בשנה, מדוע שאנחנו לא נדע להכפיל או לשלש מספר כזה?!
אם נסגור את אוניברסיטאות האינתיפאדה ביש"ע, אם נפסיק את עבודת הערבים מיש"ע אצלנו, אם נפסיק לעודד את צמיחתן של התעשיות אצלם - הם ילכו לשבור שבר בארצות אחרות וגם יישארו שם! זהו "טרנספר מרצון".
ההגשמה הציונית ותולדות היישוב היהודי בארץ הוכיחו לנו, שהכל נהיה מעשי אם מאמינים בצדקת הדרך ובצור ישראל, וכן אם מבינים שאין לנו אלטרנטיבה. או אז, הכל נהיה מעשי! וכך יהיה גם הטרנספר: אם נאמין ואם נבין שאין לנו ברירה - הוא יהיה מאוד מעשי!
האם תוכנית מדינית ציונית אחרת היא יותר מעשית בראייה הערבית?
האם הם הסכימו לתכניות של "העבודה" או של "הליכוד" או של מפלגות ציוניות אחרות? אין הכוונה לתכניות של חיסול המפעל הציוני כתוצאה מהקמת מדינת ערפאת, שתומכת בה מר"צ. בוודאי שהערבים מסכימים לתכניות של עצמם, היוצאות מפיהם של אנשי מר"צ. אבל אין ערבי שמסכים לתוכנית ציונית אחרת, דהיינו - כל התכניות לא מעשיות... אלא שרעיון הטרנספר הוא גם מעשי וגם נותן מענה אמיתי ושלם לסכסוך המתמשך.
#"טרנספר בכפייה", או גירוש, היה במשנתן של שתי מפלגות בלבד:
האחת - תנועת "כך", והשנייה - מפא"י שהיא אמה-הורתה של מפלגת "העבודה" ומפא"י גם הגשימה טרנספרים כאלה בכל רחבי הארץ.
תנועת "מולדת" גורסת שטרנספר בכפייה יבוא על ערביי ארץ-ישראל אם נותקף בחזית המזרחית. אותו שליט או עריץ ערבי שיחליט לתקוף אותנו ממזרח יגזור בכך גם את דין הטרנספר על ערביי ארץ-ישראל, שיופנו אל מול הצבאות הפולשים כדי לשבש את מערכותיהם. לא נוכל לקבל נוכחות של גיס חמישי אצלנו במלחמה כל כך קשה.
הטרנספר יביא את השלום!
אומרים אנשי השמאל, שפיתרון מדיני יחסל את האינתיפאדה.
נכון! פתרון מדיני שיוציא את הערבים מיש"ע, מערינו ומכפרינו, משדותינו ומדרכינו - יחסל את האינתיפאדה. אולי עוד לא יהיה שלום, אבל לא יונפו סכינים על אזרחים, ולא ייזרקו בקבוקי תבערה על כלי רכב, ולא תיפתח אש לעבר "מטרות יהודיות".
ויתורים על יש"ע או הקמת אוטונומיה פלשתינאית יוכיחו לערבים,
שאפשר להצליח בדרך הטרור והאלימות. הנה הם קיבלו את שכם וחברון,
אז הגיע תורן של טבריה וצפת גם כן "להשתחרר", ואחר כך יבוא תורן של בית-שאן ובאר-שבע ושל אשדוד ואשקלון. לבסוף הם יבקשו/ידרשו את חיפה ויפו - ואז תסתיים האינתיפאדה...
אבל סיום האינתיפאדה והטרור הערבי בתוככי ארץ-ישראל מבלי לחסל את הריבונות והממלכתיות הישראלית והנוכחות של העם היהודי בארץ הזאת יושג רק בדרך אחת, בדרך של היפרדות העמים כאשר הערבים ישובו לארצות אבותיהם. רק הטרנספר יפסיק את המאבק האלים בארצנו, רק הטרנספר יחסל כליל את האינתיפאדה, רק הטרנספר הוא הפרוזדור האמיתי לשלום, ורק היפרדות העמים תפסיק את ההתחככות ביניהם, ואת ההרג ואת השכול בקרב שני העמים!
תנועת "מולדת" גורסת טרנספר למען השלום.
השלום יקר לנו לא פחות מאשר לנסוגים, מוותרים והנכנעים.
ישראל צריכה שלום, אבל שלום עם ביטחון.
שלום של נסיגה איננו שלום, אלא חיסול בשלבים של ישראל.
החוששים ממלחמה ונכונים בשל כך לסגת יקבלו מחרתיים מלחמה קשה שבעתיים, שתתחיל משערי ירושלים, כאשר תל-אביב נמצאת בטווח הארטילריה של האויב (כמו שהיה עד 1967).
אם נהיה חזקים, אם נשמור על כוחו המרתיע של צה"ל, אם יהיה לנו עומק אסטרטגי, אם ניפטר מגיס חמישי מאסיבי בעורף, אם נשלוט בטרור ובהתקוממות בשטחים, אם נמשיך להיות בעמדות מוצא מאיימות על בירות האוייב - נרחיק את סיכויי המלחמה.
אם נהיה חלשים, אם ניתן לכוח זר לחצות את הירדן, אם נכרסם בכוחו של צה"ל, אם ניתן לאויבים להתקרב לשטחים החיוניים של מדינת ישראל -
הם יחשקו בטרף הקל הזה, כביכול, ותבואנה עלינו מלחמות.
רבותי, אם נרצה בכך ואם לא נרצה, אם מנהיגי המפלגות יסכימו לכך או יתעלמו מכך, טרנספר יהיה בארץ-ישראל; או שהם ילכו, או שאנחנו נלך!
לנו - אין לאן ללכת. הלכנו כבר 2,000 שנה על אדמות נכר.
עכשיו - שבנו למולדת היחידה שלנו. אם נלך שוב - נאבד.
הבחירה עדיין בידינו, ואנחנו עונים:
אנחנו - כאן,
הם - שם
ושלום על ישראל!
מולדת יש רק אחת!
רחבעם זאבי, מולדת (44), אייר תשנ"ב, מאי
תמצת וערך: עתיד מתוק.
ימין = רוצים לנצח את האויב || שמאל = רוצים להכיל ולהיכנע בשלבים.
לכן הליכוד וליברמן וכחול-לבן וברק = שמאל!
אשכול 27923