להורדת אפליקציה:
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום גילוי מסמכים אשכול 27936

ליה 10.04.2008:44

משבר הקורונה מחייב עצמאות חקלאית ישראלית

ערכתי לאחרונה בתאריך 10.04.20 בשעה 08:50 בברכה, ליה

מדיניות הממשלה מבוססת כנראה על ההנחה כי יבוא מזון מן החי מביא להפחתת המחירים לצרכן ולהורדת יוקר המחיה. אלא שבחינת המחירים ברשתות השיווק מלמדת כי למרות היבוא המוגבר ורפורמות נוספות שהנהיגה המדינה, המחיר לצרכן לא הוזל.

התפשטות נגיף הקורונה נחתה במפתיע על המשק הכלכלי העולמי והישראלי. אם בתחילה, נראה היה כי מדובר בעניין מקומי שיתכן ואף יפסח מעלינו, התבדנו וכיום כבר ברור כי לאור התפשטותו של הנגיף והשלכותיו על הכלכלה העולמית, זו עלולה להיות שנה קשה עבור הכלכלה הישראלית.

כבר עכשיו, עוד לפני שיא התפשטות הנגיף בישראל, ניתן לראות את החשיבות של עצמאות תזונתית עבור מדינת ישראל. התנועה האווירית כמעט שפסקה, קצב תנועת הסחורות בעולם הואט וניכרות השלכותיה השליליות של המדיניות הממשלתית שבמשך שנים מבכרת יבוא מזון מהחי על פני ייצור מקומי.

המדינה מובילה לאורך שנים מהלכים המצמצמים ייצור מקומי של מזון לטובת יבוא. כתוצאה מכך מגדלי בע"ח סוגרים את פעילותם בזה אחר זה ואיתם נפרדת המדינה מנכסיה האסטרטגיים ביניהם ידע מקצועי וקרקע. נכסים אלו מהווים בסיס הכרחי לשימור יכולת פוטנציאלית לייצור מזון מהחי בעת חירום, בין אם בעקבות התפשטות מגיפה, אירועים בטחוניים או שינויי אקלים.

מדיניות הממשלה מבוססת ככל הנראה על ההנחה כי יבוא מזון מן החי מביא להפחתת המחירים לצרכן ולהורדת יוקר המחיה. אלא שנתוני משרד החקלאות ובחינת המחירים ברשתות השיווק מלמדים כי למרות היבוא המוגבר ורפורמות נוספות שהנהיגה המדינה בשנים האחרונות, המחיר לצרכן לא הוזל. להפך, החקלאים והמגדלים המקומיים נעלמים, השווקים הופכים יותר ויותר ריכוזיים, המדינה מעשירה את קופתה ממיסים, והאזרח הקטן? הוא באורח פלא לא נהנה מהוזלת מחירי הבקר, הצאן, מוצרי החלב, הדגים ועוד.

הסכם החלב האחרון של המדינה, שטרם יושם עקב המצב הפוליטי, כולל פתיחת יבוא למוצרי חלב - גבינות וחמאה. מהלך זה צפוי להעביר מאות מיליוני ליטר (כ- 15% אחוז) מהייצור המקומי לטובת ייצור במדינות אחרות, זאת בנוסף לשחיקת המחיר למגדלים. גם בתחום זה כמו ברבים אחרים, פגיעה בייצור המקומי צפויה להוביל לתגובת שרשרת שתפגע במפעלים מקומיים, מחלבות, אפשרויות תעסוקה ועוד.

היקף הייצור המקומי של חלב, מוצר יסוד המצוי תחת פיקוח, עומד על כ- 1.5 מיליארד ליטר בשנה. חלק מהותי מהכמות המיוצרת בישראל לא ניתן ליבוא בשל חיי מדף קצרים. היתרה – מאות מיליוני ליטר בשנה, נבחנת חדשות לבקרים תחת רפורמות והסדרים שונים שנועדו על פניו להוריד את יוקר המחיה, כאשר בפועל המדינה עלולה להגביר את התלות ביבוא ולגרור לירידה בביטחון התזונתי של התושבים.

דגים מיובאים הם דוגמא לאחד ממקורות ההכנסה הגבוהים של המדינה ממסים. דגי אמנון מובילים בראש רשימת הפריטים הרווחיים ביותר למדינה כתוצאה משיעורי המכס הגבוה הנגבים על ידה עבורם. בזמן שמגדלי הדגים הישראלים כמעט ונעלמו מהשוק המקומי המחיר לצרכן לא ירד. מרבית הציבור אינו מודע לכך שמרבית דגי האמנון המיובאים לישראל מגיעים מסין. כעת, כש"מכת הקורונה" פוגעת בכלכלות העולם, נשאלת גם השאלה האם ניתן להסתמך על יבוא אמנונים במצב כזה.

מובן שבניהול סיכונים וכלכלות שוק גלובליות אין הגיון להתבסס על ייצור מקומי בלבד, אולם האיזון בישראל הופר שכן התועלת הפוטנציאלית ממדיניות היבוא - הוזלת המחיר לצרכן, לא התממשה בפועל ואילו היכולת לאספקת המזון לאוכלוסיה בעת משבר, כבר עתה מוטלת בספק.

משרד החקלאות עצמו מדווח כי בעשור האחרון כמות המקנה המיובאת לישראל רשמה עלייה משמעותית, יבוא צאן גדל פי 3 בין השנים 2019-2014 ויבוא העגלים צמח פי 2.4 משנת 2011 – והכל על חשבון יכולת הייצור בשוק המקומי.

מזון מן החי מיובא מאוסטרליה, פורטוגל, סין ועוד, וכך באמצעות שורה של רפורמות שמטרתן "שיפור איכות החיים והורדת יוקר המחיה", החלישו ממשלות ישראל בשנים האחרונות את העצמאות הכלכלית של מדינת ישראל ואף פגעו בכלכלה המקומית ובבטחון התזונתי של התושבים.

בחסות הקורונה, הפרשנים הכלכליים כבר מכינים את הציבור לעליית מחירים דרמטית ולמחסור הצפוי במוצרי מזון בסיסיים, כאשר מדינת ישראל במו ידיה הגדילה משמעותית את התלות במדינות אחרות לצורך אספקת בשר בקר, צאן, מוצרי חלב ודגים. אולי דווקא ברגעי השפל תתבהר ההבנה שאיזון נכון בין כלכלה מקומית עצמאית וחזקה, המשלבת יבוא כגיבוי וכמענה לצרכים עונתיים, הינה אבן יסוד בחוסנה הכלכלי והבטחוני של מדינת ישראל בשגרה ובעתות משבר.

מדינה החפצה חיים חייבת להיות ערוכה למשברים. שימור יכולת הגידול והייצור המקומי חיונית להגברת העצמאות הכלכלית, לאספקת מזון איכותי ולהרחבת מקורות תעסוקה ובטחון. המפתח נמצא בידי הממשלה שרק צריכה לשנות תפיסה.

https://www.calcalist.co.il/local/a...

תגוביות:

1.צריך לשמר ואף להרחיב את ייצור המזון הצמחי בארץ, לייצר ירקות ופירות בכמות שמספיקה לצריכת כל התושבים.

2.צריך תמיכה בייצור מזון מקומי אבל לא בקרטלים.

3.האינטרס של הממשלה הוא להחליש את מוקד הכוח שנקרא חקלאים, בלי הרבה חשיבה על המשמעות האמיתית של איבוד הקרקעות והעברת הפרנסה מאלפי חקלאים, לשניים שלושה יבואנים שיישלטו בענף.

4.המדינה מובילה לאורך שנים מהלכים המצמצמים ייצור מקומי של מזון לטובת יבוא. כתוצאה מכך מגדלי בע"ח סוגרים את פעילותם בזה אחר זה ואיתם נפרדת המדינה מנכסיה האסטרטגיים ביניהם ידע מקצועי וקרקע. כמה דם נשפך כדי להשיג את השליטה החקלאית בקרקע ובאיזו קלות הממשלה מוותרת עליה. זה עוד יעלה לכולנו. עוד קצת והאסימון ייפול עד כמה מדיניות זו מטופשת וחסרת מעוף.

5.איך אנחנו נתפסים שוב ושוב עם המכנסיים למטה והציבור עדיין לא הבין את מדיניות הממשלה ביחס לחקלאות."הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם".

6.אף מילה על מועצות המזון? אף מילה על השמדת מוצרים רק כדי לשמור על מחיר שפקיד קבע? אף מילה על חלב שנשפך לשם שמירה על מחירו? על שרשרת אספקה שתלויה רבות בועדי עובדים, בנמל ובלובי החקלאי? אף מילה על מכירת תוצרת סוג א' לייצוא והפניית תוצרת סוג ב' לצריכה מקומית? על רגולציה בלתי אפשרית של שוק הבשר והעוף?

7.הרסו כל חלקה טובה ודאגו להפוך את המדבר הפורח לשממה...

8.האם לא מאוחר לשנות כיוון ולחזק את החקלאות והחקלאים בארץ? ועוד לא אמרנו "ציונות".
להיות עם חופשי בארצנו זה ייצור מקומי כי זאת ציונות. סין, פורטוגל, אוסטרליה זה טוב, אבל חלילה שלא נהיה שוב תלויים באחרים.

ליה 10.04.2010:20
1. משרד החקלאות נגד החקלאים: מבקש לייבא ירקות ופירות ללא קשר למחסור בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 10.04.20 בשעה 10:25 בברכה, ליה

סמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות מבקש ממנהל רשות המיסים "להקצות מסגרת כוללת של מכסה פטורה ממכס בכמות כוללת של 60 אלף טונות לפירות וירקות, בהוראת שעה". החקלאים טוענים: מדובר בנסיון למחטף בתקופת הבחירות

המחירים הגבוהים של הפירות, מובילים את משרד החקלאות לפעול נגד החקלאים המקומיים: המשרד פועל לפתיחת מכסות פטורות ממכס, ליבוא ירקות ופירות, ללא קשר למחסור.

לידי "כלכליסט" הגיע מכתב ששלח יעקב פולג, סמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות למנהל רשות המיסים ערן יעקב, ובו כתב פלוג כי ברצונו לאשר את המכסות כהוראת שעה.

במכתב שכותרתו "בקשה להקצאת מסגרת מכסה פטורה ממכס לפירות וירקות טריים" כתב פולג: "כחלק מהערכות אגף סחר חוץ במשרד החקלאות בשנה זו וניהול מדיניות סחר חקלאי בחגי ישראל וביתר ימי השנה, וכן לאור נתוני היבוא של פירות וירקות בשנה החולפת, אבקש להקצות מסגרת כוללת של מכסה פטורה ממכס בכמות כוללת של 60 אלף טונות לפירות וירקות".

עוד הוסיף פולג כי "מכסה זו תאושר בהוראת שעה לשנים 2019-2020 והשימוש במכסה ייעשה לאחר פרסום נוהל להערות הציבור".

לטענת החקלאים, הבקשה המקורית כללה התייחסות לכך שהשימוש במכסות ייעשה בהתאם לתנאי הגידול והצריכה בשוק המקומי. תנאי מהותי, שנעדר מהנוסח הסופי של המכתב.

החקלאים טוענים כי מדובר בנסיון למחטף בתקופת הבחירות, שיחזק את סיטונאי הירקות הגדולים, על חשבון החקלאים. "הסיטונאים שחלקם בבעלות רשתות השיווק הגדולות, יוכלו לייבא פירות וירקות, ללא קשר למחסור בשוק, לשמור אותם בקירור ולהציף את השוק בהתאם לצורך שלהם, בכדי לחסל את החקלאים", טען גורם מטעם החקלאים, שנחשף למכתב של פולג.

עוד נטען כי עד כה לא נפתחו מכסות ליבוא פירות בפטור ממכס ומדובר בצעד חריג שנועד לפגוע במגדלים.

"מהלך מסוכן שיביא לנזק כלכלי עצום לחקלאות הישראלית"

דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים ושי חג׳ג׳, יו"ר מרכז המועצות המקומיות, כתבו לשר החקלאות אורי אריאל: "הובא לידיעתנו כי בכוונת משרד החקלאות להוביל מהלך מסוכן, חסר תקדים ובלתי הגיוני בעליל, לפיו יינתן פטור קבוע ממכס לפירות וירקות בכמות של 60,000 טונות ללא קשר לנתוני הצריכה ועלויות התוצרת בשוק. לאור העובדה כי הוכח כבר כי המחירים לצרכן לא משתנים כתוצאה מפעולות אלה, בשילוב העובדה כי היחידים שמוצאים עצמם מעלים את שורת הרווח כתוצאה מפטור כזה הם היבואנים בעצמם, לא ברורה לנו המוטיבציה שהובילה את המשרד למהלך קיצוני שכזה".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום אבו וילן: "ההחלטה על הורדת המכסים בהיקף שכזה היא אסון לחקלאות הישראלית. אם טובת הצרכנים והחקלאים לנגד עיני המשרד ראוי היה לשבת עם המגדלים והחקלאים ולהגיע עמם להסכמות כפי שנעשה בעבר. פניתי היום לשר החקלאות ואני מאמין שהוא יפעל לעצור את המהלך הזה. לא ייתכן שבתקופה של בחירות ינסו לבצע מחטפים שהנזק שלהם לחקלאות הישראלית ולצרכן הישראלי הוא בלתי הפיך".

יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור: "זה מהלך מסוכן שיביא לנזק כלכלי עצום לחקלאות הישראלית. אלו לא החלטות שאפשר לקחת בכזו קלות ראש. יש להן השלכות כלכליות גם על החקלאים וגם על הצרכנים. לא משנים מדיניות ממשלתית של שנים בהחלטה חפוזה ללא הכנה מקצועית וללא דיון. ממשלת ישראל גורמת במו ידיה לכך שבעוד מספר שנים ירקות ופירות יהיו מצרך רק לעשירים".

https://www.ynet.co.il/articles/0,7...

תגוביות:

1.מדינת ישראל נבנתה באמצעות החקלאות. מדובר לא רק בצורך תזונתי, אלא גם בגאווה לאומית. ברוב העולם הנאור, הממשלה תומכת ישירות בחקלאות ואילו בישראל, משרד החקלאות רוצה למוטט את החקלאות.

2.והכי הזוי שמייבאים מארצות אויב בלי פיקוח על איכות. בושה למדינה שבוגדת באדמה שהאכילה אותה בתקופות קשות ועכשיו מעיפה אותה קיבינימט. מדינה נאורה צריכה להבין שאסור לסמוך רק על יבוא. המדינה הזו בוגדת ביסודותיה!!!

3.מחירי הפירות והירקות נמוכים מאוד בשווקים, אבל לא ברשתות השיווק. הפער הוא עצום ושערורייתי. בשוק תלפיות בחיפה עגבניות 3 שקלים, פלפל 4, אבטיח 1.5 שקלים, נקטרינה 4 שקלים. הסופרים גובים פי 4 ו-5 ללא בושה ועושים קופה על החקלאים ועלינו ועתה גם רוצים להרוס את החקלאים לגמרי. בושה. לכו לשוק וראו במו עיניכם. זה פשוט פייק ניוז טוטאלי.

4.הייתי עכשיו בשוויץ. הכל ירוק. שדות, מטעים, חקלאות פורחת. מדהים. ואצלנו מחסלים את הענף ומקבלים את הזבל של תורכיה, את הזבל של הגדה שם משקים במי ביוב את השדות. איך הגענו למצב המחפיר שמדינת ישראל מוותרת על החקלאות? יחבלו לנו גם בענף החלב ומה יישאר כאן? שממה, מגדלי בטון מכוערים, שהם בעצם מעברות לגובה. מי יתחזק אותם? פנסיונרים שאין להם מה לאכול? העכברים ירוצו שם בהמוניהם בין הקומות. אנחנו מאבדים את היופי והזהות, שלא לדבר על כך שאנחנו מאבדים את היושרה. איבדנו את הדרך. עצוב לראות את ההתדרדרות שלנו.

5.למה אין לנו אנשים שיכולים לנהל את משרד החקלאות? החקלאי מקבל פרוטות על היבול!!! החקלאי חשוף לנזקי מזג האוויר, נזקי הגזל של הסיטונאים, נזקי המיסים על העובדים הזרים, נזקי מחירי המים המופקעים והמסופסרים!!! הכסף הגדול נמצא אצל הרשתות!!! הכסף הגדול הולך לכיסים של הסוחרים!!!
המדינה רוצה להשתלט על האדמות לטובת נדל"ן ומחסלת את החקלאות!!! לא רוצים עגבניה מבחילה מארדואן או מעזה!!!

6.אם לא נפיק מהאדמה הזאת מזון - לא נהיה כאן לאורך זמן. זה מה שצריך לעשות:

1.סבסוד ישיר של החקלאים על יבול ויצירת נוף ירוק (איך לדעתכם יש מזון טרי ונוף חקלאי באירופה?).

2.ביטול משק המים הסגור ויצירת כמה שיותר מים להשקיה.

3.החזרת מחנות העבודה החקלאיים לתנועות הנוער והתיכונים (לא עסקת 3 שבועות בחקלאות, אין תעודת בגרות).

4.עיבוד כל הקרקע החקלאית. חקלאי שלא מעבד, קרקעותיו יופקעו ויעובדו ע"י מישהו אחר. בנייה אך ורק לגובה וצמצום התרחבות של שטחים בנויים על קרקעות חקלאיות - גם בישובים קטנים.

5.הגדלת שטחי הבעל ויצור הגרעינים (70% מיובא).

6.תימרוץ חקלאות עירונית וחקלאות במבנים באזורי תעשיה.

7.צימצום יבוא למינימום וסימון ארץ המקור של תוצרת טרייה בסופרמרקטים.

8.רשתות השיווק מוחצות את החקלאי ומעלות מחירים - מוכרות בפער תיווך של 800 אחוז.

9.לא רוצים פירות וירקות מיובאים. לרוב מדובר בסחורה ישנה וממדינות עולם שלישי שרק אלוהים יודע במה הם משקים ומדשנים את השדות שלהם. מייבאים מירדן ומטורקיה. אני רוצה תוצרת הארץ! סחורה מעולה. אני לא רוצה לאכול ירקות טורקיים.

10.הסחורה בארץ מהמשובחות בעולם! תחזירו סבסוד מים, תעזרו בזמני קטיף -
ובעיקר תאסרו על הסופרים למכור במחירי גניבה. זה יעזור. כל השאר זה פוליטיקה.


ליה 10.04.2010:35
2. החקלאים נגד רמי לוי: מוריד אוטומטית 3% על תוצרת בלי קשר לאיכותה בתגובה להודעה מספר 0
עשרות חקלאים פנו להתאחדות בטענה שלוי החל להפעיל נוהל חדש, לפיו מקזזת החברה 3% פחת אוטומטית מעלות התוצרת החקלאית הארוזה, ללא קשר לאיכותה

לא רק הצרכנים משלמים מחיר גבוה על הפירות והירקות. חקלאים טוענים כי חברת רמי לוי ביכורי השקמה שבבעלות רמי לוי, מנהלת סחר בלתי הוגן.

ממכתב ששלח עו"ד אמיר שניידר היועמ"ש של התאחדות האיכרים ללוי, ואשר הגיע לידי “כלכליסט” עולה כי עשרות חקלאים פנו להתאחדות בטענה שלוי החל להפעיל נוהל חדש, לפיו מקזזת החברה 3% פחת אוטומטית, מעלות התוצרת החקלאית הארוזה, ללא קשר לאיכותה.

"כידוע לכם, פחת מחושב לאור איכות התוצרת שהתקבלה ואינו מהווה בשום פנים ואופן ברירת מחדל". כתב שניידר והוסיף כי נוהל זה הופך את הפחת למקור הכנסה חדש: "אם הכניסה חברתכם נוהל חדש זה, היא הופכת דה פאקטו את הפחת מתלוי איכות ומשלוח ספציפי, למקור הכנסה נוסף העומד על רגליו הוא, דבר המעלה חשש אמיתי לניגוד מול הוראות חוק המזון ומדיניות רשות התחרות בנושא".

שניידר הוסיף עוד כי תלונות החקלאים על נוהל חדש זה “מהווה פגיעה נוספת ומיותרת במגזר החקלאי ועל כן, במידה והוא מתקיים נבקשכם לחדול מיידית מהתנהלות פסולה זו".

המכתב נשלח בתקופה בה מחירי הפירות והירקות הגיעו לשיא ואף נמצאו יקרים יותר מאשר במדינות שונות באירופה.

הקמעונאים והחקלאים מטילים את האשם במחירים אחד על השני והמדינה נמנעת מהטלת פיקוח על סל מוצרים בסיסי.

רמי לוי לא הגיב לטענות.

https://www.calcalist.co.il/marketi...


ליה 13.04.2009:14
3. כך נציל את החקלאות הישראלית בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.04.20 בשעה 09:24 בברכה, ליה

על המדינה לשמור על החקלאות ע"י הגדלת הסובסידיות ומדיניות של מכסות יבוא. על החקלאים, מצדם, להטמיע טכנולוגיות חיסכון במים ופתרונות רובוטיקה

לאחרונה עלתה לכותרת ההטבה שנתנה המדינה לחברת אינטל להרחבת פעילותה בארץ, והיעילות הכלכלית של אותה ההטבה. אמנם בשנים האחרונות ישראל היא סטארט-אפ ניישן, אך ישנה גם תעשייה חקלאית ותיקה בעלת חשיבות גורלית לביטחון התזונתי, שמירה על הקרקעות וקיום של תעשייה מקומית.

כאשר המדינה מסבסדת חקלאות בשיעור נמוך הרבה יותר מארה"ב ואירופה, היא מייצרת אי-שוויון שפוגע בחקלאים, באזרחים וגם במדינה עצמה.

מדינת ישראל לא מכירה בחקלאות המקומית כתעשייה. לחקלאים (בענפי ירקות, פירות, חלב, בשר וביצים) ניתן סבסוד למים בלבד, כאשר בארה"ב ואירופה הסבסוד לחקלאים רחב הרבה יותר. חקלאי בחו"ל המקבל סבסוד מממשלתו יוכל לייצא לישראל, שמאפשרת יבוא, במחיר נמוך הרבה יותר ממה שיוכל להרשות לעצמו החקלאי הישראלי.

בנוסף לפגיעה בתחרותיות בארץ, הסבסוד הלא-שוויוני מקשה על החקלאים הישראלים להתחרות בשווקי חו"ל, כאשר הם מייצאים תוצרת חקלאית. כאשר מוסיפים את הוצאות היצוא על הפער בסבסוד הממשלתי, לחקלאי הישראלי אין יכולת להתחרות במחירים המקומיים.

חוסר ההלימה בהיקפי הסבסוד פוגעת בתחרותיות של החקלאות הישראלית בארץ ובעולם, ועשויה להכחידה. תהליך ההכחדה כבר החל עם נטישתם של אלפי חקלאים בעיקר ממושבים ונטישת הקרקע.

חקלאות ישראלית מתקשרת לרוב לשנותיה הראשונות של המדינה ומעלה זיכרונות נוסטלגיים. עם זאת, גם כיום לחקלאות יש תפקידים קריטיים לקיומה של המדינה. שטחים חקלאיים חולשים על שטחי קרקע רבים ומבטיחים את צביונם הישראלי. בנוסף, בעת מלחמה או אמברגו אין לסמוך על יבוא תוצרת חקלאית, מה שעלול לסכן את הביטחון התזונתי במדינה דווקא בעתות משבר. לכן יש להבטיח את קיום של תעשייה חקלאית ברת-קיימא כאן בישראל.

חקלאות מקומית היא אינטרס עליון של המדינה לשמירה על צביונה והביטחון התזונתי של אזרחיה. על המדינה להעניק יותר סובסידיות לחקלאים בישראל, ולהשוות את תנאיהם לאלו של החקלאים באירופה על מנת לאפשר להם להיות תחרותיים וכלכליים.

הדרך לעשות זאת היא לנקוט במדיניות המכסות, כלומר לאפשר יבוא של חקלאות זרה רק במקרים של תוצרת חסרה, כמענה לפער במילוי הביקוש המקומי. גם אז, יש לאפשר יבוא רק ממדינות בהן נשמרים כללי העסקת עובדים, טיב תוצרת, כשרות ודרישות נוספות של הרגולציה בישראל.

סוגייה נוספת היא השכר – מדינת ישראל היא שקבעה "שכר מינימום" לעובדים בישראל. לא יתכן שאותה מדינה תאפשר יבוא תוצרת חקלאית ממדינות בהן אין כללי שכר מינימום.

גם לחקלאים הישראלים יש מה לעשות. מרבית ההוצאות של החקלאים הן על מים וכוח אדם.

צמצום השימוש במים בחקלאות נמצא בחזית הטכנולוגיה של עולם הזרעים וההשקיה, מה שיוביל להפחתת עלויות לחקלאים ולמדינה. בנוסף, גם להוצאה הגבוהה על כוח-אדם יש מענה טכנולוגי. כיום רובוטים יכולים לבצע עבודות קטיף בצורה יעילה, ולמנוע שינויים דמוגרפיים כתוצאה מיבוא עובדים.

על החקלאים בישראל לאמץ פתרונות טכנולוגיים כמענה לאתגרים העומדים לפתחם.

לחקלאות הישראלית חשיבות קריטית בסוגיות אסטרטגיות כמו ביטחון תזונתי ושמירה על קרקעות. לכן על המדינה לעשות כל שביכולתה על מנת לשמור על החקלאות בארץ, בין השאר בהגדלת הסובסידיה ונקיטה במדיניות של מכסות יבוא. הדברים נכונים שבעתיים כאשר משווים את גובה הסבסוד של החקלאי הישראלי לעומת מקביליו בארה"ב ואירופה. על החקלאים, מצדם, להטמיע טכנולוגיות חיסכון במים ופתרונות רובוטיקה לחיסכון בידיים עובדות.

https://www.calcalist.co.il/local/a...

תגוביות:

1.הבטחון התזונתי ושמירה על קרקעות המדינה הם ליבה של הציונות. קרקעות שננטשו, עברו בדרך זו או אחרת לעיבוד ע"י ערבים. לא צריך בכל מקרה לסבסד את החקלאים אלא להשוות את תנאי התחרות. תפוח מסובסד מארה"ב עולה ברשתות פעם וחצי מתפוח מקומי, אז למי באמת עוזר שחרור המכסים?

2.לצמצם את החקלאות רק לשוק המקומי. להפסיק לייצא פירות וירקות שמגדלים על מים שאין לנו ועל כוח עבודה שאין לנו, המבוסס על תאילנדים.

ליה 09.05.2011:27
4. ''המדינה לא סופרת את החקלאים, מצאנו דרכים יצירתיות לשרוד'' בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 09.05.20 בשעה 11:43 בברכה, ליה

רשתות השיווק לא נותנות לחקלאים לחיות

"עד לרגע זה הממשלה לא עשתה כלום בשביל החקלאים". כך אומר רם פיין מבנימינה, בעלים ומנכ"ל משותף‏ ב‏קבוצת רף משתלות‏, שמחזיק גם במשק קטן בו הוא מגדל פירות. את המשק מנהלת בפועל רעייתו רותם, ועובדים בו גם הבת, גאיה, בעלה, יהונתן, והבן, עומר, חייל משוחרר.

"גם לפני משבר הקורונה, הממשלה לא סייעה בכלום. נותנים תיקים ותפקידים לאנשים שלא מבינים בכלל בחקלאות והחקלאות היא הענף היחיד שלא מקבל סיוע ותמיכה מהממשל בעוד כל הממשלות באירופה תומכות בחקלאות".

פיין, יליד בנימינה ודור חמישי למשפחה חקלאית, הוא רק אחד מתוך עשרות אלפי החקלאים במדינה שנפגעו קשות מהקורונה, מרגישים שהמדינה הפקירה אותם וטוענים שזו ההוכחה למעמדה הנמוך של החקלאות ב-2020: "התחושה קשה והשטח מדבר. בבנימינה בה גדלתי היו מעל 80 משקים. נכון לעכשיו בקושי אפשר לספור את מספר המשקים שנשארו".

עומר פיין. עזר להוריו להציל את המשק

אז למה אתם ממשיכים במקצוע?

"כי אנחנו אוהבים ומאוהבים במה שאנחנו עושים. אנשים לא מבינים שהביטחון הכלכלי של המדינה תלוי בחקלאות ובחקלאים.

ביום שיפול האסימון בנושא למדינת ישראל כבר יהיה מאוחר מדי. מי שעוזב את החקלאות – לא יחזור לשם. אי אפשר להגיד לאדם 'בוא תהיה חקלאי'. חקלאי יכול להיות רק מי שינק את החקלאות מגיל צעיר".

אמנם, החקלאות בישראל היא עדיין תעשייה מפותחת ויצואנית גדולה של תוצרת טרייה, אבל בשני העשורים האחרונים חלה ירידה עצומה במספר החקלאים בישראל.

לדברי שר החקלאות, צחי הנגבי, מספר החקלאים עומד היום בין 12,000 ל-17,000 בלבד.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי רוב החקלאים בישראל בני 55 ומעלה. הדור הצעיר לא ממשיך את דרכם, אלא פונה לתחומים אחרים, רווחיים יותר. חלומם של כל אם ואב חקלאים מזמן הפסיק לסמן את הדור הצעיר כממשיכי דרכם.

לא סתם קרא מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן, לגבש מדיניות לאומית להצלת החקלאות הישראלית, שתכלול תוכנית נקודתית לעידוד שילוב הדור הצעיר בענף.

"להיות חקלאי זה להיות משוגע", אומר אבי, חקלאי באחד ממשקי התענכים בעמק יזרעאל. "היבוא המתחרה, המחיר הגבוה לצרכן שגובות הרשתות והמתווכים הנוספים שבדרך, מביא אותנו להפסדים עצומים".

ואז באה הקורונה והוכיחה שלדור הצעיר יש בכל זאת מה לתרום, עד כדי הצלת המשקים.

כך למשל, עלה פתרון בדמות "שיווק ישיר".

באמצעות הרשתות החברתיות החלו החקלאים לשווק את התוצרת עד לבתים, מה שאיפשר להם להחזיק את הראש מעל המים. מכיוון שחלק גדול מהחקלאים הם מבוגרים ולא פעילים ברשתות החברתיות, לקחו על עצמם את התפקיד הבנים והבנות הצעירים במשפחה. במקרה של פיין, מי שהציל את המצב, היה הבן, עומר.

"נפגענו בצורה קשה", מספר פיין. "הכנו צמחים לשיווק בפסח, ומאמצע מרץ כל השיווק נעצר. עומר החל לפרסם את הצמחים ברשתות החברתיות ושיווק אותם עד לבתי הלקוחות, שהזמינו באמצעות הפייסבוק והאינסטגרם. הוא חרש את הארץ, והפעילות שלו סייעה לנו לתזרים, להתגבר על תשלום של הוצאות קבועות ושכר לפועלים, הצלחנו לשרוד. כל זה לא סותר את העובדה שהמדינה חייבת לתמוך יותר בחקלאים".

"אני יודע שאם הייתי שואל את אבא הוא היה אומר לי שלא כדאי להיות חקלאי", מחייך עומר. "אבל הגורל כיוון אחרת. בימים אלו פתחתי חנות אינטנרטית של המוצרים שלנו, ונמשיך בשיווק ישיר. אם הציבור יפרגן לציבור החקלאים ולהפך, נחסוך פערי תיווך עצומים".

הוכחה נוספת לסיוע הדור הצעיר לחקלאים לצלוח את התקופה מספק סיפורם של מירה ואריה שחר, בעלי משק שחר במושב נעמה שבבקעת הירדן, בו הם מגדלים תמרים ותבלינים ירוקים טריים, שמשווקים בארץ ובעיקר בחו"ל.

חבריו של שחר מספרים שהוא החליט "להתאבד על החלום", ועבר להתגורר בנעמה לפני 35 שנים והקים את המשק מטעמי ציונות.

"בשל המצב, נמצאים במשק מצבורי ענק של תבלינים ותמרים, שמיוצאים בימים שבשגרה לאירופה ולארה"ב ולמסעדות בארץ", כתבה בפוסט בפייסבוק בתם של מירה ואריה. "התחלנו במכירה ישירה עד הדלת. הסחורה נקטפת טרייה בכל יום ומגיעה עד פתח הבית, בלי סופרמרקט הומה אדם ובלי צפיפות. גם ציונות ועזרה חשובה לחקלאים, וגם איכות".

"עוד לפני משבר הקורונה חוויתי את הקשיים של הוריי ושל המשקים האחרים בבקעה", היא מספרת. "המשבר השאיר אותנו עם טונות של סחורה טרייה, וחממות מלאות בירק. אחותי ואני עשינו שינוי מחשבה עם ההורים, והבנו שכדי לשרוד חייבים להתחיל לשווק לתוך המדינה, עד הבית.

להוריי אין פייסבוק, ואף אחד מאיתנו לא האמין שיהיה כזה ביקוש מטורף. בתוך יומיים כולם הכירו את משק שחר. הכוח של הרשת החברתית הביא לחיבור מול האנשים, בלי תיווך. נסענו לכל מקום בארץ, לעוטף עזה ולגליל המערבי, הכל עם חשבוניות. הבנו שרק כך נעבור את המשבר ונצמצם נזקים, לאחר ש- 85% מהחממות יובשו, וה-15% הנותרות מיייצבות את המשק. כנראה שנמשיך בזה, כי הבנו שיש פה שינוי מודל כלכלי מבורך: farm to table".

למצוקה הגדולה של החקלאים נדרשו בין היתר, מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח; יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שי חג׳ג׳; ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס.

במכתב לראש הממשלה ולשרי האוצר, הפנים והחקלאות, כתבו: "הממשלה דאגה למסלול פיצויים לאזרחיה, אך באופן מקומם כלל לא התייחסה לחקלאים שנפגעו כתוצאה מהמשבר".

מהנתונים שהציגו עולה כי סגירת השווקים הביאה לפגיעה של כ-60 מיליון שקל בענף הירקות, סגירת השמיים והגבלת הייצוא פגעו בענף התבלינים בכ-50 מיליון שקל, ובענף הפרחים מוערכת הפגיעה בכ-100 מיליון שקל. אומדן הנזקים מוערך בכ-300 מיליון שקל לכל ענפי החקלאות.

יפרח קרא לממשלה לייצר מיידית מדיניות תומכת חקלאות ולפצות במיידי את החקלאים שנפגעו אנושות. עד לרגע זה כל אלו לא קיבלו תשובה ואין שינוי במתווה הפיצויים של המדינה לחקלאים.

ירון רוזנטל, מקיבוץ כפר עציון, נשוי ואב לשלושה, היה עד לינואר האחרון מנהל בי"ס שדה כפר עציון. חודשיים לאחר שנכנס לתפקידו החדש כרכז המשק, תפס אותו משבר הקורונה.

הדאגה שלו הופנתה לפרחי האדמוניות, פרח נדיר ויקר שפורח תקופה קצרה, עד אמצע מאי ואל הדובדבנים, שעונת הקטיף שלהם מתחילה בסוף מאי ונמשכת כחודשיים.

"הבעיה הגדולה של החקלאות היא מחירי התיווך הגדולים", הוא אומר.

"לא יכול להיות שבתוך שרשרת הערך אני ארוויח הכי מעט, כמי שמייצר את התוצרת ואפילו אפסיד. רשתות השיווק לא נותנות לחקלאים לחיות, ובתקופה זו, כשלא נתנו לפועלים הפלסטינים שלנו להיכנס, כי היה עוצר, איבדנו גם את הלקוחות וגם את העובדים".

"לעבודה ב-270 הדונמים גייסנו את תלמידי התיכון של כפר עציון, שלא למדו", הוא מוסיף. "קטפנו והקמנו מערך שליחויות עד לבתי האנשים עם הפרחים וכך נעשה עם הדובדבנים. שני הצדדים הרוויחו: הלקוח קיבל הנחה, כשקודם שילם סכום של 200 שקל עבור זר של 8 אדמוניות, ועכשיו הוא מקבל עד לבית 10 אדמוניות במחיר של 50 שקל. מכרנו כך מעל 200,000 פרחים. אנחנו עדיין חיים בכל יום בחשש ובאי ודאות, ובשורה התחתונה מקווים להגיע לשורת רווח, אבל הרווחנו את הערבות ההדדית של אזרחי המדינה ואת העובדה, שפתאם היום כולם מתחברים לאדמונית החורש".

מה יהיה בתום המשבר?

"המצוקה ענקית. לא קיבלנו שום סיוע, כי פרחים זה לא אוכל ויש לי חברים שבורים לגמרי. אין להם כסף לשלם ארנונה וגם כשיורדים למינימום הוצאות הם לא שורדים.

הממשלה לא סופרת אותנו, נותנת לנו הרגשה שלא צריך אותנו ורק שלא נפריע. לא נחזור בתום המשבר למה שהיה קודם. העולם עבר לשליחויות, החקלאים הבינו את היתרונות של השיווק הישיר, זה העתיד. גם יש פוטנציאל להוזלה ללקוח וגם בידי החקלאים יישאר יותר כסף מאשר היה נשאר קודם. שיווק ישיר גם משמעותי לבריאות. למשל, הסחורה של הדובדבנים תגיע באותו יום, ישירות לצרכן. לא יקרה שלא ברור איפה היא הסתובבה כמה ימים בין שרשרת המתווכים שבינינו ללקוח".

יוני דמרי הוא דוגמה לחקלאי, שבאופן מסוים מברך על הקורונה. הוא מחזיק ברפת גדולה במושב גילת, הסמוך לאופקים שבנגב, ונחשב למוביל דעה בכל הקשור לזעקת החקלאים כנגד הממשלה.

עם זאת, הוא מפתיע בהכרזה: "לי הקורונה עשתה טוב. הפרה לא יודעת מה הולך בחוץ, היא המשיכה לספק חלב. בגלל הקורונה, אנשים נשארו בארץ, צריכת המזון עלתה, שוק מוצרי החלב פרח. במרץ ואפריל השנה, סיפקנו הכי הרבה חלב. הקורונה עשתה לנו טוב, כי היא החזירה את המודעות לחשיבות תעשיית הכחול לבן וכך נניע את הכלכלה. אנשים טועים לחשוב שחקלאים הם מיליונרים. על כל ארבעה שקלים, שזה הממוצע שמשלם צרכן עבור ליטר חלב, אני, כרפתן, מקבל 1.90 שקלים, ואחרי ההוצאות נשארים לי ביד רק 20 אגורות. אבל כמי שמוביל דעה בענף, אני לא מגיע ממקום של בכי וחולשה, אלא של עוצמה ורצון להתמודד".

יוני דמרי. הרוויח מהקורונה

"לצערי, דווקא שר החקלאות הנוכחי צחי הנגבי, שהגיע כממלא מקום, הוביל נכון וניסה לתקן את הנזק של קודמיו, אבל הוא מפנה את הכסא", אומר דמרי. "אני מקווה שיגיע אלון שוסטר, כי הוא איש התיישבות. צריך להבין שהחקלאים אינם אויבי העם. המטרה היא שנייצר את האוכל שלנו בעצמנו וכך נשמר את החקלאות. השלטון המרכזי כל הזמן פוגע בחקלאים, מונע מהם תקציבים שמגיעים להם מכוח חוק וכופה עליהם מיסים לא פרופורציונאליים. הגיע הזמן שלמשרד החקלאות יגיע שר עם אוריינטציה לחקלאות, עם נשמה של חקלאי וניסיון של פוליטיקאי. הקורונה הוכיחה שייבוא ממדינות אחרות היא שגיאה חמורה, הפוגעת בכלכלה המקומית, לכן יש להתמקד בייצור מזון מקומי".

לדברי צחי הנגבי, שר החקלאות, "ענף החקלאות הוא כמעט הענף היחיד שהפגיעה בו היתה מינורית. הממשלה הכריזה עליו כעל ענף חיוני, כחלק מהצורך במזון. מי שנפגע הם בעיקר אלו שהתוצרת שלהם מיוצאת. מבחינת האוצר הפיצוי לחקלאים הוא כמו לעסקים קטנים. לצערי, בעשור האחרון לא הבינו את החשיבות של החקלאות, רק דיברו בציניות ואמרו שעבודה עברית עוברת לידיים זרות, אבל בפועל לא עשו דבר. לשר החקלאות הבא, תהיה עבודה קשה אבל חשובה מאין כמותה".

https://www.ynet.co.il/articles/0,7...

תגוביות:

1.שהחקלאים יעקפו את כל שרשרת השיווק המסואבת שהכניסו אותם אליה ופשוט ישווקו ישירות. בשמחה אקבל ארגז ירקות מחקלאי הביתה פעם בשבוע כסוג של מנוי.

2.תיכף הלובי החזק של רשתות השיווק יתחיל להתבכיין על פגיעה ברווחיות, ויפסיקו את החגיגה של החקלאים הרוצים אך ורק להתפרנס מעמלם, ללא היזקקות לחסדי הממשלה. הן יפעילו לחצים על רשויות החוק, בטענה שזה מהווה מטרד וזו הפרה של הסדר הציבורי.

3.גבולות המדינה היהודית נקבעים לפי עקבות נעלי החקלאי. בכל מדינות אירופה המערבית מסבסדים ומגינים על החקלאים שלהם. רק בישראל דואגים לפרנסת חקלאי טורקיה וספרד.

4.להפסיק לפרנס את הטורקים. לייבוא מטורקיה נתנו משקל עצום. ארדואן שונא ישראל מוצהר ונותן חסות לחמאס ולאחים המוסלמים.

5.הייתי חקלאי ארבעים וחמש שנים. לפני חמש שנים סגרתי את המשק. יודעים למה? כי אני איבדתי תקווה ולמזלי פרשתי בזמן. היתה כוונה להקים שוק סיטונאי מודרני דרכו תעבור כל התוצרת החקלאית, מהלך ממנו ייהנו כולם. החקלאים ועקרת הבית. היחידים שייפגעו מכך אלה רשתות השיווק. מה עשו? הלכו רמי לוי וחבריו ושיכנעו את הפוליטיקאים לרדת מהעניין כי הם כבר ידאגו לעם ישראל. מאז החקלאות במשבר וגם עקרת הבית. אין בעל בית וכולנו נשלם ביוקר תרתי משמע. זאת האמת הכואבת.

6.חשוב מאד שלא נהיה תלויים במדינות אחרות בעניני מזון. יהיה עצוב מאד אם יהיה מצב דומה לקורונה, או חרם על ישראל ולא נוכל לספק לעצמנו מזון בסיסי. בתהליך הנוכחי, בשנים האחרונות, רומסים את ענף החקלאות ברמה כזו שבקרוב לא תהיה כאן חקלאות בכלל. יהיה תענוג להיות תלויים בסין ובתורכיה ובסחורה הגרועה וחסרת הפיקוח שלהם במקרה הרע, ובחוסר רצונם לספק לנו במקרה הרע יותר.

7.פשוט: תקימו מערכת אחת לשיווק ישיר של התוצרת. לא צריך 16 מועצות פרי ולא צריך מתווכים נוספים. תתאגדו ויהיה לכם כוח. גם תתפרנסו בכבוד וגם האזרח ייהנה מתוצרת טובה ובמחיר נוח.

8.להקים תוכנית חירום לעתיד החקלאות במדינה. חייבים שהממשלה תתייחס לחקלאות כמו שמתיייסים לעתיד התזונתי שלנו. אי אפשר להיות תלויים במדינות אחרות. ברעב עולמי או עוד מגיפה אף אחד לא יעזור לנו.

9.המדינה לא סופרת את החקלאים בנושא הטרור החקלאי - אבל הפלא ופלא, מאמרים מהסוג הזה ממעטים לדבר על הבעיה הזו, כי למרות שהיא אכן מציגה את הממשלה באור שלילי, את יקירי המערכת (הערבים והבדואים) היא מציגה באור שלילי אף יותר.











































ליה 21.05.2014:47
5. ח''כ השכל: שוק החלב הישראלי אינו יעיל, טריאופול של טייקונים כבר שנים מרוויחים הון עתק על חשבון משפחות עובדות בתגובה להודעה מספר 0
ח"כ שרן השכל (הליכוד):

שר החקלאות החדש, אלון שוסטר ממפלגת כחול לבן, רוצה שתשלמו ביוקר על חמאה, או שפשוט לא תוכלו לקנות חמאה.

אתם מבינים?

לא אתם האזרחים מעניינים אותו, אלא קומץ חברים ומקורבים, וטריאופול של טייקונים שכבר שנים מרוויחים הון עתק על חשבון משפחות עובדות שצורכות מוצרי מזון בסיסיים.

טובת הציבור אאוט. טובת קבוצות הלחץ אין.

שוק החלב הישראלי אינו יעיל. השוק נשלט ע"י המחלבות הגדולות השולטות בשוק שסובל ממחירי מוצרי חלב הגבוהים מהממוצע במדינות-OECD.

הוספת חסמי ייבוא יחזיר אותנו אחורה לתקופה בה לא היה ניתן למצוא חמאה על מדפי הסופרים בארץ.

אסור לנו לתת לכלכלה הסוציאליסטית לחזור ולהכות שורש בישראל.

אסור לנו לתת לכלכלה הישראלית לסגת מעקרונות השוק החופשי ולחזור לעקרונות הכלכלה הריכוזית של שנות ה-70.

הציבור הישראלי לא יסבול מחסור בסופרים, או המתנה של חודשים להתקנת קו אינטרנט.

אני קוראת לשר האוצר ישראל כ"ץ לא להיכנע לקומוניסטים.

לחץ כאן לצפיה דרך Facebook

https://www.facebook.com/6506556816...


ליה 28.05.2019:13
6. משבר הקורונה - הזדמנות לצמיחה בחקלאות בתגובה להודעה מספר 0
בריאיון ל'בשבע' מספר יו"ר קק"ל דני עטר על תקוותו להשבת החקלאות למקום מרכזי בעולם הערכים הישראלי, ונזכר בחגיגות שבועות של ילדותו

יו"ר קק"ל דני עטר מסתכל על החודשים האחרונים של משבר הקורונה, שפגיעתו הורגשה היטב גם בארגונו, ומעריך שדווקא ממנה יכולים לצמוח כמה דברים טובים עבור מדינת ישראל.

"הקורונה כבר מחוללת שינויים עצומים במגוון תחומים, ואני מעריך שאחת ההשפעות תהיה אמירה מאוד ברורה: מדינת ישראל, שיש לה רק צד אחד שפתוח למרחב הגלובלי וכל יתר הגבולות בעייתיים ביותר, לא יכולה להמשיך את התהליך של שחיקת החקלאים, צמצום מספר החקלאים, חיסול של ענפי משק, אי־תמיכה בחקלאים ובגידולים החקלאיים, כי אז נקלעים למצוקה כשכולם רצים ואוגרים מזון מתוך החשש שהסופרים לא יספקו את הסחורה", אומר עטר בריאיון ל'בשבע'.

לדעתו, דווקא המצב יוצא הדופן יצר חיבור מחודש של עם ישראל כולו אל החקלאים והחקלאות. "ראינו את ההתגייסות של אזרחי המדינה לרכוש באופן ישיר כשהרשתות לא יכלו לאסוף את התוצרת החקלאית. ראינו את החיבור שנוצר בין החקלאים לכלל הציבור. צריך להבין זאת, להכיר בעובדה שהחקלאות חייבת לחזור למקומה הטבעי ולמרכזיותה בעולם הערכים של מדינת ישראל, להכיר בנחיצות שלה בחיי היומיום של המדינה.

"לכן, אחרי שלושה חודשים שאנחנו נמצאים בתוך תהליך הקורונה ומבינים את החשיבות הגדולה בכך ש'אסם התבואה' של מדינת ישראל יתבסס על גידולים חקלאיים שאנחנו מגדלים ושומרים אותם אצלנו, אני מקווה שתיווצר מגמה הפוכה לזו שמתקיימת שנים רבות, של שחיקה במעמד החקלאים ושחיקה בהבנה של חשיבות החקלאות והייצור המקומי לצורך מילוי המדפים, המטבח והמקרר בכל בית בישראל", מוסיף יו"ר קק"ל.

"החיבור בין החקלאות וההתיישבות לקק"ל - הכי טבעי"

לקראת חג השבועות אנחנו מתיישבים לשיחה עם עטר על החיבור המשמעותי בין הארגון שהוא עומד בראשו לבין החקלאות במדינת ישראל, על כל ענפיה.

"המטרה הראשונית שלשמה קק"ל הוקמה היא גאולת קרקעות ושמירה על הקרקע במדינת ישראל. החיבור הטבעי הוא בין הפעילות שלנו ועולם הערכים שעליו קק"ל מתבססת, לשיתוף פעולה הדוק ומלא עם החקלאות במדינה ועם עולם הערכים שההתיישבות החקלאית מייצגת", מסביר עטר.

לא איבדנו קצת את ההערכה שלנו לחקלאות?

"החקלאות היא הגורם מספר אחת לשמירה על עולם הערכים של מדינת ישראל. על בסיסה המדינה קמה ומתקיימת, והיא גם כלי חזק וחשוב ביותר לשמירה על אדמות הלאום שלנו. לא לחינם מרבית האדמות במדינת ישראל הן עדיין אדמות לאום והחקלאים מעבדים אותן לתקופות זמניות.

"מיד עם קום המדינה, היכולת שלנו להתקיים נגזרה מחקלאות ולא מייבוא. כשבאו ימי הקורונה הם הוכיחו שוב שהחיבור בין קק"ל והחקלאות הוא הכי טבעי, ובנוסף, אם היה מי שחשב שאפשר לבסס את 'אסם התבואה' של מדינת ישראל על ייבוא מטורקיה, מירדן וממקומות אחרים, הוכח שהוא טעה טעות בסיסית וחמורה. אני מניח שזה יגרום לכולנו להיכנס לתהליך שבו החקלאות תחזור להיות הנדבך המרכזי בהגדרה של הציונות בת ימינו".

זה לא הכול. מזה שנים רבות, קק"ל מממנת מעל 50 אחוזים מהמחקר החקלאי במדינת ישראל. "בזכות המימון המחקרי הזה ישראל ניצבת בחזית הטכנולוגיה והקדמה של החקלאות הכי מתקדמת בעולם", אומר עטר.

אתם תומכים בכל מרכזי המחקר והפיתוח?

"יש לא מעט מרכזי מחקר ופיתוח שפרוסים בכל רחבי הארץ, מהצפון ועד לנגב. הם פועלים כיחידות עצמאיות וממומנים באופן מלא על ידי משרד החקלאות והקרן הקימת. אנחנו הגדלנו את ההשתתפות שלנו במרכזים הללו בשנים האחרונות".

עטר מדגים את המצוינות החקלאית הישראלית ומספר כי "אם היום מזמינים מישראל גידולים חקלאיים, תוך פחות מ־24 שעות הם מגיעים למדינות אירופה. זה ההייטק של החקלאות, ולקק"ל יש משקל מכריע בשימור היכולות הגבוהות האלה ובהרמת קרנה של מדינת ישראל כמדינה שמחזיקה בחקלאות המתקדמת ביותר בעולם".

החיבור הזה שלכם לחקלאות מתבטא גם בתחומים נוספים.

"קק"ל היא גם שותפה מובילה במפעל המים של ישראל. מדינת ישראל המדברית לא ידעה מחסור במים מעולם, בזכות הפעילות שלנו, המימון שלנו, הקמת מאות מאגרי מים במדינה, שמאפשרים לחקלאים להמשיך לגדל גם בשנות בצורת וגם בחודשי השרב והחום הכבד. גם החיבור בין החקלאות וההתיישבות לקק"ל הוא חיבור טבעי. נדבך נוסף של המעורבות הוא בהקמת יישובים: חלק גדול מאוד ממאות היישובים והמושבים שקמו במדינת ישראל קמו על אדמות קק"ל. להרחבות היישובים בגליל ובנגב קק"ל מבצעת את כל עבודות התשתית. אנחנו גם מכשירים קרקע לחקלאות מניבה ומוסרים לחקלאים לשם עיבוד".

לחנך להגשמה ולהניע תהליכים

אחת השאלות המרכזיות שנובעות מההכרזה של דני עטר לגבי הרצון שהחקלאות תחזור להיות נדבך מרכזי, היא שאלת הדור הצעיר. גיל החקלאים בישראל נחשב מבוגר מאוד, מספרם של הצעירים שמביעים עניין בכניסה לתחום הולך ומתמעט, וגם בנים ממשיכים כבר חושבים על קריירות אחרות.

כמי שעוסקים בין היתר בחינוך ובמנהיגות, איך קק"ל יכולה לסייע במשיכת צעירים לעולם החקלאות, שהפך פחות פופולרי?

"חלק מתהליך השחיקה במעמד החקלאים מראה שממוצע גיל העוסקים בחקלאות הולך ועולה. הדור החדש שגדל במושבים ובקיבוצים כבר לא חוזר לעסוק בחקלאות, והמשק המשפחתי הולך ומצטמצם. להחזיר חזרה אנשים צעירים לעבוד בחקלאות זה תהליך ארוך מאוד.

"אנחנו מנסים ללמד את הילדים בבתי הספר ובגני הילדים שהפירות והירקות לא גדלים בסופר אלא באדמה של הארץ שלנו. אנחנו מרכזים מאמץ עצום בתמיכה בתנועות הנוער ובמכינות הקדם־צבאיות, שהחיבור שלהם לאדמה הוא חיבור טבעי כחלק אינטגרלי מהפעילות. כשאנשי החינוך של קק"ל יושבים עם אנשי המכינות הקדם־צבאיות ואנשי ההדרכה והניהול של תנועות הנוער ובונים איתם את מערכי השיעור, הם יוצקים את התכנים הללו במטרה לחנך להגשמה - לעבודה חקלאית ועברית, ולהניע תהליכים. אני מאוד מקווה שהקורונה תשנה את הפאזה ותגרום לנו לחשוב במונחים אחרים ולהחזיר את החקלאות לליבת העשייה הציונית במדינת ישראל".

דיברנו הרבה על הקורונה. עד כמה היא פגעה בפעילות שלכם?

"הקורונה השפיעה על קק"ל בדיוק כפי שהושפעו כל החברות במדינת ישראל. במשך חודשיים נאלצנו להשאיר בבתים 75% מהעובדים. העבודה שלנו היא עם קהל: אנחנו קולטים מטיילים בפארקים וביערות, מדריכים טיולים, מפתחים מסלולי אופניים ומעודדים קבוצות לרכוב בהם, מדריכים כנסים של ילדים ובני נוער ומסעות ערכיים באתרי מורשת. כל זה נעצר.

"כתוצאה מזה, גם מקורות ההכנסה נעצרו, והדבר הביא את קק"ל לגבוליות ביכולת התפקוד. הניסיון לחזור לשגרה אילץ אותנו לשנות, יחד עם ועד העובדים, את ההסכם הקיבוצי הקיים, לצמצם את היקף כוח האדם והפעילות".

אתה יכול כבר לראות נקודה חיובית של התאוששות?

"אני מאמין שבתוך חודשיים נחזור לפעילות מלאה, וכבר היום אנחנו נמצאים בהיקף פעילות של 90% יותר ממה שהיינו רגילים לפני ימי הקורונה. אנחנו נמשיך לחזק את ישראל וליישם את תוכנית ישראל 2040 - להביא מיליון תושבים חדשים לנגב וחצי מיליון תושבים חדשים לגליל. נחזיר את התנופה לעשייה שלנו".

שחיקה ביחס המדינה למושבים ולקיבוצים

כמי שנולד, גדל וחי עד היום בהתיישבות, ליו"ר קק"ל יש ביקורת משמעותית על התנהלות המדינה כלפי המושבים והקיבוצים, שלדעתו עומדת ביחס הפוך לתרומה שלהם למדינת ישראל.

"אני עושה הבחנה ברורה בין הפעילות של המדינה למען המושבים והקיבוצים לתרומה שלהם דה־פקטו. אנחנו רואים ששנים רבות חלה שחיקה ביחס המדינה למושבים ולקיבוצים, למרות שהם קובעים בגופם את גבולות המדינה - אז והיום", מלין עטר.

"כשאתה הולך ובוחן את התרומה של בוגרי המושבים והקיבוצים, רואים שאחוזי ההתנדבות לשנת שירות הם מעל 30 אחוזים, וזה נתון עצום. אם היו תקנים זה אפילו היה גדל ל־40 ו־50 אחוזים מבוגרי המושבים והקיבוצים שמעוניינים להתנדב לשנת שירות. אחוז הגיוס לצה"ל במקומות הללו הוא קרוב למאה אחוזים, וכך גם לגבי אחוזי המשרתים שירות משמעותי, המתנדבים לקבע, ליחידות מובחרות - כולם הרבה מעבר לממוצע הארצי. ברור שיש פער עצום בין המשך התרומה של ההתיישבות העובדת למדינת ישראל, לקיומה, לחוזקה, לחוסנה ולאחיזה בקרקע - לבין יחסה של המדינה להתיישבות הזו בכל מובן שהוא", הוא מוסיף.

יש ממשלה חדשה בישראל, אתה צופה שינוי במצב?

"אני מקווה שדווקא ממשלת האחדות החדשה תצמצם את הפער הזה, כי בסופו של דבר, אחרי כל המשחקים הפוליטיים בין ימין ושמאל, יש להתמקד בחיזוקן של החוליות המרכזיות במדינה - ההתיישבות העובדת ומעמד הביניים - שנושאים על גבם את כל החברה הישראלית, וחיזוקם הוא בעצם חיזוקה של המדינה כולה".

החלת הריבונות היא נושא מרכזי מאוד בסדר היום הציבורי. איך קק"ל נערכת אליה?

"בכל מקום שהממשלה הריבונית של ישראל תחליט שהיא מחילה ריבונות, אנחנו נבוא לידי ביטוי בצורה מאוד אינטנסיבית. כיום חלות עלינו מגבלות במקומות שהחוק הישראלי אינו חל בהם".

כיו"ר קק"ל וכאיש ההתיישבות, איפה נוגע בך חג השבועות?

"אין ספק שחג השבועות, מעבר לכך שהוא אחד משלושת הרגלים והוא חג מתן תורה, הוא גם חג החקלאים. זה חג שמבשר על תחילת הקציר ומעלה אצלי זיכרונות יפים ומתוקים, בעיקר מתקופת הילדות. במשך ימים ארוכים היינו חוגגים בתחרויות של ספורט וחקלאות - תחרות של טרקטורים מקושטים רתומים לעגלה, תערוכה של הילדים שנולדו בשנה האחרונה, מביאים את כל העגלים והטלאים הקטנים שנולדו, מציגים את כל התבואה החדשה והפיתוחים החקלאיים.

"היו גם תחרויות של החלפת קווי השקיה, סידור חבילות חציר וקש, והכול היה סביב החקלאות. זה היה מרגש וכל הקהילה הייתה שותפה לכך. זה היה חג החקלאות, אחד החגים השמחים ביותר שגדלנו עליו. לצערי זה לא קיים היום. בימינו מציינים את שבועות באירועים קטנים יותר שלא נמשכים ימים אלא שעתיים-שלוש בלבד. בהתיישבות העובדת זה עדיין חג מרכזי, אבל אולי הגיע הזמן לחדש את מה שעשינו כילדים, לנהוג שוב כמו אז, כשעטפו אותנו כילדים באהבה לחקלאות, לאדמה ולארץ הזו".

https://www.inn.co.il/News/News.asp...


ליה 07.06.2008:51
7. ימי קורונה שבהם לא הגיעו פועלים לעבודה לא שברו את החקלאים בבקעת הירדן אלא מלחמת מים!!! בתגובה להודעה מספר 0
מתקלחים עם מגבונים: מלחמת המים שייבשה עוד יותר את בקעת הירדן

ימי קורונה שבהם לא הגיעו פועלים לעבודה לא שברו את החקלאים בבקעת הירדן, גם לא החום הכבד שטיפס ל-47 מעלות.

מה שכן שובר אותם הוא מלחמת מים.

מצד אחד של המתרס - רשות המים.

מהצד האחר - מקורות ובתווך אגודת המים.

מים מלוכלכים כאלה עוד לא ראיתם

https://www.kan.org.il/item/?itemid...

https://www.youtube.com/watch?v=fXF...





העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג