להורדת אפליקציה:
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום סקופים וחדשות אשכול 646001

דני מכפר סבא 31.07.2018:39

שגריר ארה''ב בהולנד תחת ביקורת על ציוץ בו ציין כי ביקר בבית קברות לחיילי הוורמכט במלה''ע השניה.:




"טיילתי בין הקברים ביסלשטיין, בית קברות לחיילים גרמנים ממלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. תזכורת נוראה למחיר יציאה למלחמה ומדוע עלינו תמיד לפעול למען השלום".

אדמור 31.07.2018:43
1. מה יש בתגובה להודעה מספר 0
לא כל חייל בוורמאכט היה פושע.
ואכן מלחמה עולה מחיר כבד, גם ולפעמים בעיקר לתוקפן.
דני מכפר סבא 31.07.2018:47
4. אני חושב שאתה לא מכיר את הספרות ההיסטורית הענפה שחקרה ותארה על גמה חיילים רגילים, וורמכט היו מעורבים בתגובה להודעה מספר 1
בפשעים. כמו כן קבורים שם חיילי SS.
Badger 31.07.2019:30
8. היו גם חיילים ישראלים שביצעו פשעי מלחמה בתגובה להודעה מספר 4
זה לא משליך על כולם
חייל 73 31.07.2019:36
10. חברי ! ההשמצה הזאת מיותרת לחלוטין ומוטב לה היה שלא נאמרה !! בתגובה להודעה מספר 8
דני מכפר סבא 31.07.2019:50
11. החלטתי להגיב בעדינות: תגובתך אפשרית רק מפי אדם שהידע ההיסטורי שלו על השואה ומעשי הנאצים לוקה בחסר. בתגובה להודעה מספר 8
נוזו 31.07.2020:10
12. והיו גם שמאלנים חולי נפש בוגדים שימכרו את אמא שלהם בשביל בצע כסף, אי אפשר להשליך על כולם בתגובה להודעה מספר 8
The Jedi 31.07.2020:24
14. אני פה בשביל התגובות בתגובה להודעה מספר 8
דני מכפר סבא 31.07.2018:49
5. תקרא: בתגובה להודעה מספר 1
פשעי המלחמה של הוורמאכט

רצח אזרחים בכרתים בידי הוורמאכט, 1941
פשעי המלחמה של הוורמאכט הם כל המעשים והמחדלים שמהווים פשעי מלחמה על פי הגדרות המשפט הבינלאומי - אשר בוצעו בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי חיילי וקציני הוורמאכט - צבאה של גרמניה הנאצית בראשות אדולף היטלר, יושב ראש המפלגה הנאצית. מלבד היות הוורמאכט מכשיר עיקרי להשגת מטרות הממשל הנאצי בפעילותו ליישום האידאולוגיה הנאצית, כמו השמדתם השיטתית של בני העם היהודי והשמדתם של לא-יהודים, מעשים שמהווים פשעים נגד האנושות ורצח עם המוני בפני עצמם - ביצע הוורמאכט גם פעולות אחרות שמהוות פשעי מלחמה. פשעי מלחמה אלה בוצעו בעיקר במהלך הניסיון להשגת מטרות היטלר והממשל הנאצי, לכיבוש מרחב מחיה דמיוני, המשתרע בין האוקיינוס האטלנטי להרי אורל, תוך שיעבוד כל העמים האחרים השוכנים במרחב זה, והשמדה פיזית באמצעות טבח, רצח והוצאה להורג ללא משפט של כל אלו שיימצאו "נחותים" (המונח הנאצי הוא Untermensch או תת-אדם). לאור מעשים אלה, הרי שכל טענה כי תפקידו של הוורמאכט היה לחימה גרידא, אינה עומדת במבחן המציאות.

לאחר המלחמה עלו טענות כי הוורמאכט היה חף מפשעי מלחמה, וכי אלה בוצעו על ידי ארגונים של המפלגה הנאצית כגון האס דה, הגסטפו, האס אס וכיוצא באלה. טענה זו, בצורתה הקיצונית, עלתה כלפי הוואפן אס אס, הוא האס-אס החמוש, אשר כביכול השתתף בלחימה כיחידה צבאית גרידא ולא ביצע פשעי מלחמה. בהקשר זה התעורר פולמוס ציבורי סביב ביקור נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בבית הקברות הצבאי בביטבורג, שבו קבורים גם אנשי ואפן אס-אס, אך אין לטענות אלו כל בסיס או סימוכין בעובדות.


תוכן עניינים
1 פקודת הקומיסרים
2 פקודת הקומנדו
3 היחס לשבויי המלחמה
4 ההשתתפות בהשמדת היהודים
5 עונשים קולקטיביים ומלחמה בפרטיזנים
6 משפטי נירנברג
7 תערוכת "פשעי המלחמה של הוורמאכט"
8 לקריאה נוספת
9 קישורים חיצוניים
פקודת הקומיסרים
הצבא הגרמני לא יצא למלחמת העולם השנייה כשהוא נקי מאידאולוגיה נאצית. החיילים והקצונה, לרבות הקצונה הבכירה, היו כבר תחת השפעת שנים של תעמולה הרואה ביהודים, בצוענים ובקומוניסטים תת-אדם שיש להשמידו באופן פיזי. אידאולוגיה זו הגיעה לכדי מימוש במהלך לחימת הוורמאכט בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה.

כך הורו קציני הצבא הגרמני, אם ביוזמתם ואם תחת עידוד מן המפלגה הנאצית, לחייליהם, בפקודה שקיבלה מספר נוסחים. למשל הנוסח שהוציא הפלדמרשל ולטר פון רייכנאו, מפקדה של הארמייה השישית של הוורמאכט, ביוני 1941, הידועה כ"פקודת הקומיסרים", כי אנשים שיזוהו כקומיסרים, דהיינו פעילים פוליטיים של המפלגה הקומוניסטית, יוצאו להורג ללא משפט. בצבא האדום באותה תקופה היה נהוג הפיקוד הכפול, הן בדרגי הקצונה הזוטרה והן בדרג בכיר יותר, לפיו במקביל לקצין פעל גם קומיסר פוליטי אשר פיקח על הפקודות שניתנות. כך, למשל, היה הגנרל וסילי צ'ויקוב מפקד הארמייה ה-62 של ברית המועצות בקרב סטאלינגרד, כשלצידו פעל כקומיסר ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב (שהיה לאחר מכן למנהיג ברית המועצות).

"פקודת הקומיסרים" הוצאה לפועל על ידי הוורמאכט, ומספר קורבנותיה נאמד בכ-3 מיליון.

במשפטי נירנברג העיד הגנרל ארווין לאהוסן, אחד מארבעת ראשי המדורים באבווהר (שירות המודיעין הצבאי הגרמני), כי נכח בדיון שבו נתן הקולונל גנרל ריינקה, אחד מראשי המחלקות ב-OKW (הפיקוד העליון של הוורמאכט), את הפקודה כי יש להוציא להורג לא רק קומוניסטים, אלא גם אנשים שנראה כי עברו "בולשביזציה". המדובר בהגדרה גמישה הכוללת אנשים הנראים כיהודים, או כבעלי אינטליגנציה. אלו בודדו על ידי הוורמאכט מקרב אוכלוסיית השבויים, והועברו להוצאה להורג בידי האס-דה.

פקודת הקומנדו
ב-18 באוקטובר 1942 הוצאה פקודה סודית לפיה:

... כל האנשים הפועלים כנגד חיילים גרמנים במהלך פשיטות קומנדו, הלבושים במדים ושלא במדים, חמושים ולא חמושים, יחוסלו עד האדם האחרון...

— אדולף היטלר, 18 באוקטובר 1942
פקודה זו הוצאה בשל פעילות נרחבת של כוחות מיוחדים בפיקוד בעלות הברית באירופה הכבושה ובצפון אפריקה, פעילות שהעלתה את חמתו של אדולף היטלר. בשל הוצאת הפקודה הוצאו להורג מאות לוחמי קומנדו של בעלות הברית.

ברוב הארצות שלחמו ב-1942 לא הייתה מחלוקת בקשר לנושא "...אסור בתכלית האיסור... להכריז שלא יינתנו רחמים". עמדה שהתקבלה באמנת האג ב-1907 ובאמנת ז'נבה ב-1929 שאותה אשרה גם גרמניה בעצמה. היטלר ואנשיו ידעו כי הפקודה בלתי חוקית ועלולה לעורר התנגדות בדרג המקצועי הבכיר בורמאכט (בייחוד בשל העובדה שהפקודה תתמלא כנגד שבוי במדים) ולכן הפיצו אותה ב-12 עותקים בלבד.

לאחר המלחמה הוצא להורג הרמטכ"ל הגרמני אלפרד יודל וניקולאוס פון פאלקנהורסט (מפקד הכוחות הגרמניים בנורווגיה בשנים 1940-1944) כשחלק מסעיפי האישום נגדם כללו את ביצוע פקודת הקומנדו.

היחס לשבויי המלחמה

רצח שבויי מלחמה בפולין, 9 בספטמבר 1939
בתחילת המערכה של הוורמאכט בברית המועצות, ובמיוחד בכיתור הגדול שכותרו גייסות הצבא האדום באוקראינה, נפלו בידי הגרמנים מיליוני שבויי מלחמה. הגרמנים טענו שאמנת ז'נבה אינה חלה על שבויים אלו, מאחר שברית המועצות אינה חתומה על האמנה, ולכן הם אינם מחויבים לספק להם כל יחס אנושי.

שבויים אלו הוצעדו בצעדות מוות ארוכות, הועברו למכלאות פתוחות בכפור, והורעבו. מכלאות אלו היו מקום שבו שהו מאות אלפי אנשים, שבגדיהם החמים נלקחו מהם, ללא מזון, וללא תנאים היגיניים מינימליים. הם הושארו פשוט למות בכפור, ברעב ובמחלות. אלו מהם ששרדו תנאים אלו, הוכרחו להצטרף לצבאו של הגנרל אנדריי ולאסוב, שהיה צבא של רוסים שלחמו לצד גרמניה, שהורכב משבויי מלחמה. אלו שסירבו לכך, נורו. המדובר בפשע מלחמה אשר הוא שני באכזריותו רק להשמדת היהודים. מספר שבויי המלחמה שנרצחו, הורעבו, והועבדו למוות נאמד בלמעלה משלושה מיליון.

ההשתתפות בהשמדת היהודים

על אף שעיקר השמדת היהודים לא בוצעה על ידי הוורמאכט, שותפים חיילי הוורמאכט שותפות מלאה לפשע זה. ראשית, באפשרם את הפשע, בכיבוש האזור, ובמתן סיוע (אבטחה, תחבורה, איסוף היהודים וכיוצא בזה) למבצעי הפשע. במיוחד נכון הדבר לגבי פעולת האיינזצגרופן. שנית, רבים המקרים שבהם לקחו חיילי הוורמאכט חלק פעיל בהוצאות להורג. כך ניתן לתת כדוגמה את שותפותה של הארמייה השישית בפיקודו של הפילדמרשל רייכנאו (שהוחלף לאחר מכן על ידי פאולוס), בטבח באבי-יאר, שבו נורו למעלה משלושים אלף יהודים בערוץ נחל סמוך לעיר קייב.

עונשים קולקטיביים ומלחמה בפרטיזנים
הצבא הגרמני נהג להילחם בפרטיזנים בדרך של ענישה קולקטיבית. כפר שבו נורה חייל גרמני - נשרף על יושביו. מתחילת המלחמה הייתה הגישה כלפי האוכלוסייה האזרחית גישה השמדתית. בין אם המדובר בצוענים וביהודים (שסומנו להשמדה), ובין אם המדובר בסלאבים (שנלקחו לעבודות כפייה בגרמניה). הבעיה אך החמירה כאשר האוכלוסייה קמה על מדכאיה, בצורה של מלחמת פרטיזנים. הדרך של הצבא הגרמני להתמודד עם בעיית הפרטיזנים הגוברת הייתה ענישה קולקטיבית אכזרית.

תיאור אומנותי של פשעי הוורמאכט בבלארוס מצוי בסרטו של הבמאי אלם קלימוב "צא וראה" משנת 1985. הסרט מנציח את העובדה כי כמדיניות שיטתית שרפו הנאצים (בהשתתפותם הפעילה של חיילי הוורמאכט) מאות כפרים בלארוסים על יושביהם.

משפטי נירנברג
במשפטי נירנברג נמצא הפיקוד הגבוה של הוורמאכט אשם בפשעי מלחמה אלו, ובפשעים אחרים (במסגרת הדוקטרינה של איסור על "עשיית מלחמה"). שני ראשי הוורמאכט במלחמה הגנרל אלפרד יודל והגנרל וילהלם קייטל הוצאו להורג בתלייה על פשעים אלו. כן נדונו רבים מהמפקדים האחרים לעונשי מאסר שונים.

תערוכת "פשעי המלחמה של הוורמאכט"
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תערוכת פשעי המלחמה של הוורמאכט
בשנת 1995 הוצגה בהמבורג תערוכת פשעי המלחמה של הוורמאכט. התערוכה נוצרה על ידי "המכון למחקר חברתי של המבורג" (אנ'). התערוכה הוצגה ב-33 ערים בגרמניה ובאוסטריה. התערוכה כללה מצילומיו של הצלם הצבאי הגרמני יוהנס הלה.

בשנת 2001 הוצגה בברלין תערוכת המשך, בה ניסו אוצרי התערוכה המקורית להרחיב את התצוגה ולתת מענה לשאלות שענו בעקבות התצוגה הקודמת. התערוכה נדדה בין יישובים שונים בגרמניה, ובשנת 2004 הועברה למוזיאון הגרמני להיסטוריה ושם היא במעמד של תצוגת קבע. לטענת מארגני התערוכה, בין 800,000 ל-1.2 מיליון איש צפו בה בעשור שלאחר הקמתה.

לקריאה נוספת
לוסי דווידוביץ',המלחמה נגד היהודים, תל אביב: זמורה ביתן מודן, 1982. עמ' 139–143.
קישורים חיצוניים

S D Stein, The Wehrmacht, the Holocaust, and War Crimes, University of the West of England
מתוך "פקודת הקומיסר" באתר יד ושם
רצח שבויי המלחמה הסובייטיים בתוך האנציקלופדיה של השואה באתר יד ושם
דני מכפר סבא 31.07.2018:50
6. עוד: בתגובה להודעה מספר 5

מפגינים נגד התערוכה במינכן ב -12 באוקטובר 2002, עם כרזות פרו-ורמכט
תערוכת פשעי המלחמה של הוורמאכט (בגרמנית: Wehrmachtsausstellung) הייתה סדרה של שתי תערוכות שהתמקדו בפשעי המלחמה של הוורמאכט במלחמת העולם השנייה.


תוכן עניינים
1 רקע
2 ביקורת וסקירה
3 תערוכה מתוקנת, 2004-2001
4 סרטים
5 ראו גם
6 לקריאה נוספת
7 קישורים חיצוניים
8 הערות שוליים
רקע
התערוכות סייעו בהפרכת המיתוס לפיו לא היה הוורמאכט שותף לפשעי המלחמה של גרמניה הנאצית. שתי התערוכות הופקו על ידי מכון המבורג למחקר חברתי (Hamburger Institut für Sozialforschung); הראשונה, תחת הכותרת "מלחמת השמדה: פשעי הוורמאכט מ-1941 עד 1944" (Vernichtungskrieg. Verbrechen der Wehrmacht 1941 bis 1944),[1] נפתחה בהמבורג ב-5 במרס 1995 והוצגה ב-33 ערים גרמניות ואוסטריות, בהן הערים המבורג, מינכן, ברלין, בילפלד, וינה ולייפציג.

באמצעות מסמכים כתובים מתקופת מלחמת העולם השנייה וכן צילומי ארכיון הראו המארגנים כי הוורמאכט "היה מעורב בתכנון ובביצוע מלחמת השמדה נגד יהודים, שבויי מלחמה ואוכלוסייה אזרחית". ההיסטוריונים האנס הר (אנ') וגרד האנקל (Gerd Hankel) אצרו תערוכה זו.[2] צפו בה 800,000 מבקרים, לטענת המארגנים.[3] תפיסת הוורמאכט כבלתי פגום התערערה לאור העדויות ב-9 במרס 1999 בשעה 4:40 בבוקר הותקפה התערוכה בזארבריקן בפצצה שפגעה בבניין בית הספר התיכון למבוגרים בו התקיימה התערוכה ובכנסייה הסמוכה לכנסיית "שלוסקירכה" (Schlosskirche).[4]

התערוכה השנייה הוצגה לראשונה בברלין בנובמבר 2001 וניסתה ליישב מחלוקת שנוצרה עקב התערוכה הראשונה.[5]

ביקורת וסקירה

הפגנה נגד התערוכה במינכן, 2002
ביקורת הושמעה על ייחוס שגוי, כגון תמונות של זוועות שביצעו חיילי ברית המועצות ויוחסו בטעות לגרמנים, וכן תמלול של חלק מהתמונות בתערוכה, למשל על ידי ההיסטוריון יליד פולין בוגדן מוזיאל[6] וההיסטוריון ההונגרי קרישטיאן אונגווארי (Krisztián Ungváry). לאור הביקורת השעה ראש ומייסד מכון המבורג למחקר חברתי,[7] יאן פיליפ רמצמה (אנ'), את התצוגה, בהמתנה לבחינת תוכנה על ידי ועדת היסטוריונים. בסקירה עלה שרק 20 מתוך 1,400 מבין התמונות שהוצגו בתערוכה היו תמונות של זוועות סובייטיות.[8]

בדו"ח הוועדה מנובמבר 2000 נאמר כי ההאשמות על חומרים מזויפים אינן מוצדקות, אך כי בחלק מהתיעוד של התערוכה היו אי דיוקים וכי הטענות שהוצגו בתערוכה היו גורפות מדי.[9]

בדו"ח אישרה הוועדה את אמינות התערוכה באופן כללי והסבירה כי הטעויות כבר תוקנו. הוועדה המליצה להרחיב את התערוכה כך שתכלול גם פרספקטיבה של הקורבנות, תוך הצגת החומר אך תוך השארת המסקנות לצופים.[3]

התערוכה אינה על פשעיו של הוורמאכט בפולין הכבושה משני צדי קו קורזון. פשעים אלה הוצגו מאוחר יותר בתערוכה שונה בשם "הקשיחות הרבה ביותר: פשעי הוורמאכט בפולין, ספטמבר ואוקטובר 1939" (Größte Härte: Verbrechen der Wehrmacht) על ידי המכון להיסטוריה גרמנית בוורשה (Deutsches Historisches Institut Warschau).[10]

תערוכה מתוקנת, 2004-2001
התערוכה המעודכנת נקראה "פשעי הוורמאכט: ממדיה של מלחמת השמדה, 1944-1941" (Verbrechen der Wehrmacht. Dimensionen des Vernichtungskrieges).[11] התערוכה התמקדה במשפט הבינלאומי הפומבי והוצגה כתערוכה ניידת בין השנים 2001–2004. לאחר מכן הועברה לצמיתות למוזיאון הגרמני להיסטוריה בברלין.

סרטים
הסרט התיעודי Der unbekannte Soldat (החייל האלמוני) מאת מיכאל ורהובן (אנ') הוצג בקולנוע מאוגוסט 2006. הוא משווה בין שתי הגרסאות של התערוכות, ומציג את הרקע של יוצר התערוכה, יאן פיליפ רמצמה.

ראו גם
מיתוס הוורמאכט הנקי (אנ')
פשעי המלחמה של הוורמאכט
פשעי הנאצים נגד האומה הפולנית (אנ')
יחס הגרמנים לאסירי מלחמה סובייטים
לקריאה נוספת
Heer, Hannes; Klaus Naumann, eds. (1995). Vernichtungskrieg: Verbrechen der Wehrmacht 1941-1944 (War of Annihilation: Crimes of the Wehrmacht). Hamburg: Hamburger Edition HIS Verlag. ISBN 3-930908-04-2.
הרטמן, כריסטיאן; הורטר, יוהנס; Jureit, Ulrike (2005): Verbrechen der Wehrmacht. Bilanz einer Debatte [פשעי הוורמאכט: ביקורת על הדיון], מינכן: ISBN 978-3-406-52802-6, הוצאת C.H. Beck (אנ')
גנוטי 31.07.2020:22
13. שני משטרי מפלצת שהשמידו בני אדם בסיטונאות בתגובה להודעה מספר 5
הבולשביקים והנאצים.
כיום הסינים ממשיכים את דרכם בגלגול המודרני.
ובכל מקום בו הסוציאליסטים והפרוגרסיבים מתחזקים מדי..
חייל 73 31.07.2019:34
9. כל חייל בצבא הנאצי היה פושע מלחמה ! בתגובה להודעה מספר 1
כל חייל בצבאו של היטלר היה פושע מלחמה מזוהם ששרת בנאמנות את מטרותיו של הצבא האכזרי והמתועב ביותר בתולדות האנושות !
החיילים הנאצים ידעו גם ידעו אודות הזוועות שחוללו מדינתם וצבאם !
אין ללכת שולל אחר התמימות הפושעת והמזוייפת של :
" לא ידענו ולא שמענו " !
הצבא הנאצי חייב היה להיות מושמד ואכן הוא הושמד !
ההערכות הן שבין ארבעה לחמישה מליון חיילים נאצים נהרגו במלחמת העולם השנייה !!
Mr W 31.07.2018:44
2. לא מבין מה הבעיה. הוא אפילו אומר בציוץ שזה תזכורת כואבת למחיר המלחמה ולחשיבות השלום. בתגובה להודעה מספר 0
עתיד מתוק 31.07.2019:21
7. לא רלוונטי בתגובה להודעה מספר 2
הגישה של אויבי המערב (דרך נציגיהם במדינות היעד) היא למתוח ביקורת על כל דבר שגורם מערבי עושה, לא משנה מה הוא עושה.

כמובן שזה פחות תקף במקרה ומדובר במנהיג מערבי משת"פ, אז משתדלים להתייחס אליו כאל אתרוג. מכנים אותו כמדינאי פורץ דרך, בעל חזון, ואמיץ.

כמו שרבין היה אמיץ.
דני מכפר סבא 31.07.2018:46
3. חיים הר זהב: בתגובה להודעה מספר 0

https://twitter.com/i/timeline.twit...

משיב ל-
@usambnl
Wonder if you went past the grave of the SS man who murdered my grandmother’s entire family, or maybe the grave of a Vermacht soldier that guarded the cattle train that deported my grandfather to torture in Dachau. Hope you put a wreath on their graves, to honor their heroism.

תוהה אם עברת על קברו של איש האס אס שרצח את כל משפחת סבתי, או אולי קברו של חייל ורמכט ששמר על רכבת הבקר שגירשה את סבי לעינויים בדכאו. מקווה שתשים זר על קבריהם, לכבד את גבורתם.
5:55 אחה"צ · 31 ביולי 2020·Twitter for iPhone

אקטואלי 31.07.2020:36
15. חיים הר זהב מסלף בציוץ שלו, כמו כל הקולגות שלו בתגובה להודעה מספר 3
שגרירו של דונלד טראמפ בהולנד: לזכור ולעולם לא לשכוח את הלוחמים הגיבורים של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה
העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג