שר המשפטים יריב לוין:כל מה שרציתם לדעת על רפורמת המשילות. כל התשובות, לכל השאלות. מוזמנים להיכנס - ולשתף (אתר חדש שמתייחס לכל פרטי הרפורמה).
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.23 בשעה 20:33 בברכה, Like
זהו האתר החדש (יוזמה של תנועת ׳ישראל שלי׳ - תנועה שנוסדה ע"י נפתלי בנט ואיילת שקד): https://legal-reform.org.il/ רקע – מה בעצם קרה פה? בשנת 1995 בית המשפט העליון שינה את שיטת המשטר של מדינת ישראל. בדרך כלל, שינוי שיטת משטר מתרחש או באמצעות הסכמה דמוקרטית, או באמצעות הפיכה. בישראל זה קרה בהחלטה שיפוטית חריגה ומפתיעה.
בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד שעוסקים בזכויות אדם: חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהתקבל ברוב של 32 ח"כים בלבד, מבלי שחברי הכנסת התכוונו לשנות את המבנה המשטרי בישראל. יו"ר ועדת חוקה באותה עת, ח"כ אוריאל לין, אמר לחברי הכנסת בסמוך להצבעה: "אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית המשפט העליון … אין מקום לבית משפט לחוקה… שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים".
אז מה קרה ב – 1995?
חמישה ימים בלבד לאחר רצח רבין, ב- 9 בנובמבר 1995, בעוד אזרחי ישראל שרויים בהלם ואבל, נתן בית המשפט העליון פסק דין דרמטי, "בנק המזרחי". הנשיא דאז אהרן ברק קבע, בדעת רוב, שחוקי היסוד שנחקקו עד אותה עת הם עליונים על כל חקיקה של הכנסת או פעולה ממשלתית, והם מהווים חוקה לכל דבר. כלומר, בית המשפט העליון יכול לפסול כל חקיקה וכל מדיניות על סמך פרשנותו לחוקי היסוד.
במדינת ישראל, בדומה לבריטניה או ניו זילנד, אין חוקה. כשבית המשפט העליון הפך את חוקי היסוד לחוקה, הוא בעצם הפך את ישראל למדינה היחידה בעולם שבה לא האזרחים כוננו את החוקה, אלא היה זה בית המשפט.
תכל'ס מהי חוקה?
טקסט שהתקבל בידי הציבור שהוא המסגרת הפוליטית של כללי המשחק, אותם לא ניתן לשנות ע"י רוב פוליטי זמני. בישראל אין חוקה, יש חוקה בכאילו. המשמעות היא שכאשר בית המשפט הישראלי אומר לציבור שעניין מסוים הוא חוקתי, הכוונה היא שבעיני השופטים באותו עניין אין לאזרחים זכות לקבל החלטות.
בפועל, החלפנו חוקה כתובה בחוקה חיה. תפיסת העולם של השופטים הפכה להיות החוקה בפועל.
למה חייבים לעשות שינוי במערכת המשפט? מאז 1995 והמהפכה החוקתית של השופט בדימוס אהרן ברק, הפרדת הרשויות בישראל נכנסה לסחרור ולכאוס. בית המשפט שחרר את עצמו באופן חד צדדי מהמגבלות שמסדירות את דרכי פעולתו והפך את עצמו לגורם מכריע בכל סוגיה ציבורית חשובה. בית המשפט והיועצים המשפטיים לממשלה הפכו לגורם שמקדם מדיניות תוך פגיעה ביכולת של נבחרי הציבור לממש את המדיניות שלשמה נבחרו.
הנזק במצב הקיים עבור אזרחי ישראל הוא כפול. מצד אחד, שוללים להם את היכולת להשפיע על המדיניות, ומצד שני, אין מי שיגן עליהם מפני פסיקות פוגעניות או מופרזות.
המציאות בישראל כיום היא שיש 15 שופטים שממנים את עצמם והם אלה שיש להם את המילה האחרונה בכל סוגיה ציבורית. שללו מהאזרחים את הזכות להשפיע על חייהם, שללו מהציבור את היכולת לעצב את פניה של מדינת ישראל.
איך זה משפיע על חיינו? לאורך השנים ביטל בית המשפט העליון 22 חוקים משמעותיים. אבל עיקר ההשפעה של האקטיביזם השיפוטי היא בריקון חוקים מתוכן באמצעות פרשנות וכן סיכול הצעות חוק באמצעות יועצים. כל מדיניות וכל חוק לא נבחנים לפי מידת התמיכה הציבורית בהם אלא לפי "מבחן בג"ץ" – האם הוא יעבור בג"ץ.
בית המשפט העליון פגע במדיניות ההגירה של ישראל באופן אנוש. בזה אחר זה הוא ביטל חוקים שנועדו להתמודד עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית לישראל. החוק למניעת הסתננות נפסל 3 פעמים לאחר שבכל פעם הוא תוקן וזכה לרוב מוחלט בכנסת. 'חוק הפיקדון' שנועד לייצר תמריץ כלכלי לעזיבה מרצון של מסתננים נפסל גם הוא, לאחר שנחקק מלכתחילה לאור המלצת בית המשפט לטפל בהסתננות בכלים כלכליים.
גם בתחום המלחמה בטרור קושר בית המשפט העליון את ידי המדינה. הוא צמצם את היכולת להרוס בתי מחבלים עד כדי פגיעה של ממש באלמנט ההרתעה, הוא כפה על המדינה לשלם קצבאות ביטוח לאומי להורי מחבלים, הוא מנע שלילת קצבאות מהמחבלים עצמם, סיכל את היכולת לשלול מעמד אזרחי מהמחבלים והקשה על היכולת לבצע סיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון.
השופט בדימוס מישאל חשין אמר כי "השופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם". גם יאיר גולן, כשהיה אלוף פיקוד המרכז, הפר פסיקה של בג"ץ שאסרה על 'נוהל שכן', בטיעון שהוא "הגן על חיילי צה"ל" ואף "הציל חיי פלשתינים" והוא גאה בכך.
בית המשפט פגע בכלכלה הישראלית באמצעות כרסום בוודאות העסקית, בזכות הקניין וחופש החוזים. "הלכת אפרופים" היא שם קוד למדיניות שיפוטית, לפיה מי שקובע את תוכן החוזה העסקי הוא השופט ולא מה שכתבו וחתמו עליו הצדדים. נוצר מצב של חוסר וודאות עסקית והסיכון בעשיית עסקים בישראל עלה. לכן, גורמים עסקיים מעדיפים לפנות לבוררות או אפילו לנהל את ענייניהם בקפריסין וסינגפור – העיקר לא להגיע לבית משפט ישראלי. בית המשפט גם רמס את זכות הקניין ושינה הסכמים לחיפוש גז בדיעבד- אחרי שנמצא הגז. שינוי כללי המשחק בדיעבד יוצר חשש ממשי בקרב משקיעים זרים ופוגע בכלכלת ישראל.
רפורמה בוועדה לבחירת שופטים מה הבעיה בוועדה לבחירת שופטים הנוכחית? בחירת השופטים בישראל חריגה בכל קנה מידה השוואתי עולמי. השופטים המכהנים מחזיקים בכוח וטו ובאפשרותם למנוע את מינויו של כל מועמד שהם לא מעוניינים בו. שיטת "חבר מביא חבר" הובילה את בית המשפט העליון לראות בעצמו כמשפחה סגורה.
"צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת, גם אם יש דעות שונות. טובתה של המדינה היא שיהיה בית משפט קוהרנטי, שהיחסים בו יהיו כמו במשפחה, עם כל חילוקי הדעות. אי־אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה". (השופט בדימוס אהרן ברק, 2016)
אסור לאפשר לאף רשות מרשויות השלטון להפוך לגרעין שליטה שממנה את עצמו. גם לא לבית המשפט. זה בדיוק כמו שזה לא הגיוני ששרים בממשלה יחליטו מי יחליף אותם בממשלה הבאה וזה לא הגיוני שחברי הכנסת יחליטו מי יחליף אותם בכנסת הבאה. התוצאה של המצב הנוכחי ברורה: חד גוניות שלאורך זמן פוגעת באזרחים ובאמון הציבור בבית המשפט. בשיטת בחירת השופטים הנוכחית, שופט עם תפיסת עולם שונה, פשוט לעולם לא ימונה לבית המשפט העליון.
המצב כיום: הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים: נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון, שר המשפטים, נציג ממשלה שני חברי כנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין.
על מנת למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה והמשמעות היא שלשופטי בית המשפט העליון יש כוח וטו. חשוב לציין שמאז הקמת הוועדה בשנת 1953, שלושת השופטים תמיד הצביעו פה אחד בהחלטות על מינויים לעליון.
השינוי המוצע: הרפורמה מציעה לאזן ולקבוע משקל שווה לשלוש רשויות השלטון כאשר בוועדה יהיו 11 נציגים במקום 9. מתוכם: שלושה שרים, שלושה שופטי בית המשפט העליון ושלושה ראשי ועדות הכנסת: ועדת החוקה חוק ומשפט, ועדת הכנסת והוועדה לביקורת המדינה. לצידם יכהנו שני נציגי ציבור שיבחר שר המשפטים.
הרכב ועדה כזה צפוי להניב לאורך שנים הרכב מגוון של שופטים, באופן שייצג טוב יותר את הרכב הדעות והקהלים בישראל. אם נסתכל אחורה על זהותם של שרי המשפטים שכיהנו בישראל בעשרים השנים האחרונות ועל השקפות עולמם (ציפי לבני, אבי ניסנקורן, איילת שקד, גדעון סער, בני גנץ וכוד'), ניתן לראות גיוון פוליטי רב ודרך ההרכב הנוכחי גם הגיוון המשפטי ישמר.
בהסדר המוצע לא תתאפשר הדחה פוליטית של שופט. כדי להדיח שופט על ידי הוועדה תהיה דרושה תמיכה של תשעה חברים מתוך 11. זאת, כדי להבטיח כי הדחת שופט תחייב הסכמה מצד נציגי שלוש רשויות השלטון כולן.
בנוסף, ייערך שימוע פומבי בוועדת חוקה חוק ומשפט לכל מועמד. שימוע דומה נפוץ במדינות מערביות רבות. באמצעות השימוע תגבר השקיפות לאזרח על תפיסת עולמו/ה של השופט/ת.
מה נרוויח מהשינוי? נרוויח בדיוק את מה שחסר היום: גיוון, שקיפות וייצוג. במקביל, נעצור את הקריסה באמון הציבור במערכת המשפט, דבר המהווה סכנה של ממש לדמוקרטיה.
לאזרחים יש זכות להשפיע על דמותה של המדינה. בית המשפט העליון הוא שחקן מרכזי בקביעת המדיניות במדינה. לכן, חיוני שיהיה קשר הדוק בין הערכים ותפיסות העולם של כלל האזרחים לבין השופטים שמתמנים.
תפיסת עולמו של השופט משפיעה על פסיקותיו. בבית המשפט העליון השפעה זו דרמטית הרבה יותר, שכן סוגיות רבות כרוכות בהכרעות ערכיות ומוסריות. השינוי יבטיח פסיקות שמגנות על כלל האוכלוסיות בישראל ושופטים שיגיעו מכל שכבות החברה בישראל.
כדי להגן על זכויות הפרט אנחנו צריכים שופטים שרואים את כולם, כדי שהם יראו את כולם הם צריכים לבוא מרקעים מגוונים.
כיום המצב הוא שמשפטן שחושב אחרת משופטי בית המשפט העליון המכהנים סיכוייו להתמנות אפסיים. וכך, נוצרת מעין "משטרת מחשבות", בה נוצר תמריץ לכל מי שמעוניין להתמנות לשיפוט "להתיישר". ללא מחלוקות בריאות בתוך בית המשפט בין העמדות המשפטיות השונות התוצאה תהיה בין משפט חד-גוני.
רפורמת לוין מבקשת לשנות את שיטת הקליקות הסגורות באמצעות יצירת איזון חדש בין חברי הוועדה, מתן יותר מקום לנבחרי הציבור לבחור את שופטי העם ודרך כך מייצרת בית משפט מקצועי ומגוון שישרת את כולם.
הופכים את תהליך בחירת השופטים לפוליטי ולכן גם הופכים אותו לפוליטי? כך זה בדמוקרטיות המובילות בעולם – נבחרי ציבור, פוליטיקאים, מעורבים מאד בהליך בחירת השופטים. בנוסף, העיוות בו שופטים בוחרים את עצמם בערכאה חוקתית, קיים כמעט רק בישראל.
האם לא יהיו אלה שופטים "מטעם"? להפך הרפורמה רק תחזק את בית המשפט ואת זכויות האזרח. בית משפט הוא פוליטי רק אם אפשר להדיח שופטים מסיבות פוליטיות. זה לא המצב בישראל וזה גם לא יהיה כמובן המצב אחרי הרפורמה. מגיע לאזרחי ישראל בית משפטי עצמאי ומגוון שמייצג את הציבור הרחב.
התערבות בית המשפט בחקיקה ופסקת ההתגברות המצב כיום: הרשות השופטת בישראל היא הרשות היחידה שאין עליה איזונים ובלמים. בשנת 1995 התחוללה בישראל הפיכה שקטה ששינתה את שיטת המשטר הישראלית. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה שיטת המשטר השתנתה בפסיקה של בית המשפט העליון. בית המשפט לקח לעצמו סמכות בלתי מוגבלת: הוא קובע איזה חוקים הוא יכול לפסול, הוא קובע מי יכול לפנות אליו, הוא קובע באילו סוגיות הוא יכול לעסוק והוא גם קובע מה ראוי שיהיה בחוקה הישראלית. כלומר, הוא הגוף שאומר את המילה האחרונה ולא נבחרי הציבור. מצב זה הופך כל החלטה של נבחרי הציבור להחלטה על תנאי, החלטה שממתינה לאישור בית המשפט.
ברגע שרשות אחת מנכסת לעצמה סמכויות של רשויות אחרות ומרכזת לעצמה עוצמה רבה כל כך, האיזון מופר וזכויות האזרח נפגעות.
כמו בסרטי צוללות: כדי לשגר טיל צריך לסובב בו זמנית 2 מפתחות שנמצאים אצל שני אנשים שונים. זה למעשה מה שקרה לאחר המהפכה החוקתית בישראל: כל חוק, כל החלטה, כל מדיניות, כל מינוי – דורשים מעבר כפול של אישור. ראשית, יש לעבור את כל המנגנונים הדמוקרטיים שנדרשים על פי חוק, ובמקביל, נדרשת הסכמה של מערכת המשפט אף ללא כל בסיס חוקי.
פסילת חוקים: בית המשפט העליון יכול כיום לפסול חוקים גם בהרכב של 3 שופטים בלבד ולא נדרש רוב מיוחד. הוא מעולם לא קיבל את הסמכות לפסול חוקים, הוא לקח אותה לעצמו מאז המהפכה החוקתית.
פסקת התגברות: בישראל קיימת כבר פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. היא נחקקה בשנת 1994, ביוזמה של רה"מ לשעבר יצחק רבין ז"ל בשיתוף עם אהרן ברק שהיה אז נשיא בית המשפט העליון. לפי פסקת ההתגברות הזו, הכנסת יכולה להתגבר על פסיקות בג"ץ ברוב של 61. בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא קיימת פסקת התגברות.
חוקי יסוד: המהפכה החוקתית כולה נשענה על התפיסה שחוקי היסוד הם החוקה של מדינת ישראל ולכן כאשר בית המשפט פסל חוקים הוא עשה זאת כי הם עמדו בסתירה לחוקי היסוד. בית המשפט העליון פועל מכוח חוקי היסוד, הוא פוסל חוקים מכוח חוקי היסוד- והיום הוא גם מתערב בחוקי היסוד עצמם. בית המשפט העליון משנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק.
השינוי המוצע: פסילת חוקים: כדי לפסול חוק יחויב בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מלא- 15 שופטים וזאת כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות בחירת הרכב שופטים. כדי לפסול חוק יידרש רוב של 12 שופטים מתוך 15.
פסקת התגברות: אם בית המשפט העליון פסל חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש לזמן קצוב, ברוב של 61 חברי כנסת. אם בית המשפט העליון פסל את החוק פה אחד, הכנסת תוכל להפעיל את פסקת ההתגברות בכנסת הבאה ולא מיידית.
חוקי יסוד: לפי הרפורמה, בית המשפט העליון לא יוכל לדון בתוקפם של חוקי היסוד. אין במערב דמוקרטיה נוספת שבה הוכרזה סמכות של בית המשפט על החוקה עצמה. הרפורמה תציב את מדינת ישראל בשורה אחת עם הדמוקרטיות המובילות בעולם.
השינוי המוצע מאד מתון. הוא אינו מבקש לשבור את הכלים ולא מבקש לבטל לחלוטין את המהפכה החוקתית של אהרן ברק. להפך, לראשונה הכנסת מעניקה באופן רשמי לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוקים. הרפורמה רק מבקשת להוסיף איזונים ובלמים למצב הנתון כיום.
מי יגן על זכויות אדם? לראשונה מעוגנת סמכותו של בית המשפט העליון לבטל חקיקה בשל עמידתם בסתירה לחוקי היסוד. פסיקה פה אחד אף תציב רף גבוה ביותר שיקשה מאוד על הפעלת מנגנון ההתגברות. כל רשות מרשויות המדינה יכולה לפגוע בזכויות בצורה מופרזת – המחוקקת, המבצעת ואף השופטת. ללא מודל של "דיאלוג חוקתי" שבו הכנסת יכול להשיב לבית המשפט מי יגן מפני פגיעה שיפוטית בזכויות? מה לדוגמה עם זכויותיהם של אזרחי ישראל שנפגעו מההגירה הבלתי חוקית לישראל? חשוב להזכיר שהאזרחים זכאים גם לזכויות פוליטית, ובהן שליטה על גורלם ועל המדיניות והנורמות ששולטות בהם. היות שמדובר בסוגיות שכרוכות בערכים ובתפיסת עולם המילה האחרונה צריכה להיות בידי הכנסת שמייצגת את אזרחי מדינת ישראל.
האם זה לא קיצוני מדי? ישנן דמוקרטיות פרלמנטריות שמשגשגות בלי חוקה כלל ובלי להעניק לבית המשפט סמכות לבטל חקיקה – לדוגמה בריטניה, ניו-זילנד, שוויץ, הולנד, לוקסמבורג, נורבגיה, הולנד ופינלנד. הרפורמה לא משיבה את הגלגל חזרה למה שנהג בישראל בטרם המהפיכה החוקתית של הנשיא בדימוס א' ברק אלא מוצאת את שביל הזהב שמכיר בסמכות הביקורת השיפוטית החוקתית של בית המשפט אך מייצרת יחסים דיאלוגיים בין הרשויות.
ביטול עילת הסבירות המצב כיום: 'עילת הסבירות' היא שם קוד למנגנון שבאמצעותו בית המשפט מקבל את ההחלטות במקום נבחרי הציבור ללא בסיס חוקי. כל החלטה של גורם ממשלתי יכולה להתהפך בבית המשפט גם אם היא חוקית לחלוטין, רק בשל העובדה שהשופט חולק על ההחלטה עצמה. המצב מגיע עד לכדי האבסורד בו דעה של שופטת מחוזית בתל אביב גברה על כל מדיניות ההגירה של שרת הפנים שפעלה על פי חוק. בית המשפט מעולם לא קיבל סמכות להחליף את שיקול דעתן של רשויות השלטון האחרות ואין להניח ששיקול דעתו נכון יותר.
כתוצאה מאימוץ עילת הסבירות גם יועצים משפטיים לקחו לעצמם את הסמכות להתערב בשיקול הדעת של נבחרי הציבור.
מי קובע מה נכון או לא נכון? מי קובע מה טוב ומה לא טוב? מדוע שיקול הדעת של שופט יותר טוב משל שר בממשלה? השופטים עוקפים את ההכרעה של הציבור ושמים את עצמם ואת עמדתם מעל העם וללא הסמכה.
בלתי סביר לחלוטין הוא לצפות באופן סביר, כי בית המשפט יבדוק סבירותם של נושאים מעין אלה.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' מנחם אלון השינוי המוצע: הרפורמה מציעה לבטל את עילת הסבירות, כך ששופטים לא יוכלו להחליף את שיקול הדעת של מי שיש לו את הסמכות לקבוע מדיניות ואת האחריות לתוצאותיה.
עילה עמומה שכזו פוגעת בוודאות המשפטית ויוצרת פסיקה לא עקבית. כשאין כללים ברורים, אמון הציבור בבית המשפט נסדק ויורד. זו הסכנה האמיתית לדמוקרטיה. זו הסיבה שהרפורמה מציעה לבטל את עילת חוסר הסבירות.
חשוב לומר שבית המשפט ימשיך לפקח על עבודת הממשלה ולבקר אותה באמצעות הכללים הקיימים והמוכרים: חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
מי יגן על האזרח הקטן? האם הרשות המבצעת הופכת לחסינה מפני ביקורת שיפוטית? לכל שימוש בעילת הסבירות יש גם נפגעים. עליהם איש לא מגן כיום. בית המשפט ימשיך לעשות שימוש, כאשר יש הצדקה לכך, בעילות הנוגעות לחוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים. אך אין לאפשר לבית המשפט, ללא כל בסיס שבדין, להחליף את שיקול הדעת שניתן בחוק לרשות המבצעת על ענפיה וזרועותיה.
האם זה לא יחליש יותר מדי את בית המשפט? להפך. אמון הציבור צולל בתלילות, בין היתר בשל הפעלת כוח שיפוטי לא כל בסיס חוקי. מרחב הדמדומים המשפטי של עילת הסבירות מגביר דרמטית את הסיכוי להשפעה של הטיות, דעות קדומות ושיקולים זרים שונים. ביטול עילת הסבירות תפנה את בית המשפט לעסוק בפגמים מנהליים ובחריגות מסמכות של הרשות המבצעת במקום לשמש כמוקד אלטרנטיבי לעיצוב מדיניות במדינת ישראל.
הסדרת מעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה האם חוות הדעת של היועץ המשפטי מחייבת או מייעצת? זו השאלה העומדת בבסיס הסעיף החשוב הזה. האם מדובר במאבק על שלטון החוק או על כוח ושליטה? האם מי שיש לו את האחריות למה שקורה במדינה, יש לו גם את הסמכות להוביל סדר יום?
מה שמבקשים להוביל כאן זה מה שקורה בכל מדינה מערבית: חוות הדעת של היועץ המשפטי תהיה מייעצת, לא מחליטה. כולם כפופים לחוק- גם האזרחים, גם השרים וגם היועץ המשפטי. במצב נורמלי, אליו תוביל הרפורמה, הממשלה תהיה כפופה לחוק, לא לעמדה האישית של היועץ המשפטי.
המצב כיום: האם הממשלה יכולה לפעול אחרת מעמדתו של היועץ המשפטי? מי מייצג את עמדת הממשלה מול בית המשפט? אם יש מחלוקת בין השר לבין היועץ המשפטי – מי מייצג את השר בבית המשפט?
בישראל אין כיום חוק שמעגן את סמכויותיהם של היועצים המשפטיים. במספר פסיקות של בית המשפט העליון, היה ניסיון לקבוע כי חוות הדעת של היועץ מחייבת. וזאת למרות המסקנות הברורות של שתי ועדות ממשלתיות שעסקו בנושא הזה בדיוק. הראשונה, דוח ועדת אגרנט (1962) שאומצה בהחלטת ממשלה, והשנייה, דוח ועדת שמגר (2000). בשתיהן נכתב כי הממשלה יכולה, כמובן, לסטות מחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. את הביקורת על חוקיות פעולות הממשלה מבצע בית המשפט ולא היועץ.
ליועץ המשפטי לממשלה יש היום כוח מוגזם וחוות דעתו היא לא עצה או דעה, אלא ממש החלטה מחייבת. כך, כל החלטה בממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת לדיון אצל היועצים המשפטיים לאישורם. היועצים בוחנים החוק הוא "בגיץ" האם הוא "מידתי", ולבסוף מחליטים מה יהיה דינו. ביחס לכל החלטת ממשלה הם בוחנים האם היא "סבירה" בעיניהם, ולא רק האם היא חוקית. הם יכולים למנוע חקיקה, למנוע החלטות, לרוקן חוקים מתוכן ולסכל מדיניות. זאת, מבלי שניתנה להם הסמכות החוקית לכך.
היועץ המשפטי לממשלה הוא גם בעל המונופול היחיד על ייצוג המדינה בפני בית המשפט. כך, לא פעם קרה שהוא הציג עמדות המנוגדות לעמדת הממשלה – בשמה. עיוות מוחלט. במדינת ישראל לכל עבריין יש ייצוג משפטי, אך ממשלת ישראל מתקשה להציג את עמדתה האותנטית בפני בית המשפט, כיוון שהיא כבולה בידי היועצים המשפטיים. אין עוד מדינה דמוקרטית בעולם בה מוסד היועץ המשפטי לממשלה גם אוחז במונופול הייצוג וגם חוות דעתו מחייבת ולא מייעצת.
קחו לדוגמא את הצעות החוק הממשלתיות. בכל הצעת חוק ממשלתית – היועמ"ש או המשנה שלו יכול למנוע העלאה של הצעת חוק אפילו לדיון (!) בממשלה. כלומר: בכוחם של יועצים משפטיים לא רק למנוע הצבעה, אלא למנוע דיון. זו הנחיית יועץ משנת 2018.
למעשה, כיום היועץ המשפטי לממשלה לא מייצג את הממשלה בבג"ץ אלא מייצג את בג"ץ בממשלה.
כך, במקום להיות תומכים של הממשלה, הם הפכו עם השנים ללעומתיים. במקום לסייע במהירות וביעילות בהוצאה לפועל של מדיניות הממשלה, הם הפכו לגורם מעכב ומסכל. במקום לייעץ לפי חוק, הם מייעצים לפי מידתיות או סבירות ולפי סולם הערכים האישי שלהם. אין למצב הזה דוגמה באף דמוקרטיה מוכרת בעולם.
מוסד היועץ התחיל גם לפעול כמחוקק ומוציא הנחיות כתובות לשרים. כך לדוגמא הכתיב לשר הפנים שלא ניתן לשלול מעמד ממחבלים בלי לתת להם זכויות סוציאליות מלאות, בניגוד מובהק לכוונת המחוקקים. כך גם הוציא היועץ "אמות מידה" שהגבילו דרמטית את האפשרות לשלול מעמד למחבלים ללא שום בסיס בחוק וללא שום הסמכה לחוקק את אמות המידה הללו. אמות המידה הללו קבעו לדוגמא שצריך לשקול את גילו של המחבל, כמה הוא בכיר בחוליה, את מספר הנפגעים בפועל ואת חומרת הפציעות. האם על ניסיון פיגוע ענק של מחבל בן 20 לא ניתן לשלול מעמד רק כי היועמ"ש החליט שהוא מחוקק-על? חייבים לבלום את האקטיביזם הייעוצי.
מעולם לא התיימרתי להכתיב לממשלה פסקים או לקבוע בשבילה את דרכה... אם הממשלה שואלת דעתי, הרי תקבל חוות דעתי כבסיס לדיון שכך הוא החוק, אבל מכאן ואילך חופשית היא להכריע כשיקול דעתה
גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה, 1962 השינוי המוצע: ראשית, הרפורמה מציעה לעגן את מעמדו של היועץ בחוק, דבר שלא קיים היום. הרפורמה גם מבקשת לקבוע כללי משחק ברורים ולעשות סדר בבלאגן.
שנית, הרפורמה קובעת שהיועץ, כשמו כן הוא, יהיה יועץ. בעצם הרפורמה לא מחדשת דבר, אלא חוזרת לענקי המשפט שמגר ואגרנט, שגם סברו שהממשלה יכולה לפעול בניגוד לחוות דעתו של היועץ. אם מישהו יתקוף את החלטת הממשלה בבית המשפט- השופטים יבחנו את שתי חוות הדעת: של היועץ המשפטי ושל השר – ויחליטו.
המצב בו היועץ הוא שחקן וטו על כל מינוי ועל כל מדיניות הוא לא מצב בריא. בסוף היועץ צריך לסייע לנציגי הציבור, השרים, לממש את מדיניותם במסגרת החוק.
מטרת החוק ברפורמה היא לקבוע שני דברים:
א. חוות הדעת של היועמ"ש אינה מחייבת כשלעצמה אלא היא ייעוץ ביחס למצב המשפטי.
ב. יש לממשלה ולשרים זכות לייצוג משפטי אותנטי של עמדתם בפני ביהמ"ש, כולל שכירת עו"ד פרטי אם היועמ"ש מסרב לייצג.
כדאי לשים לב: הרפורמה לא הופכת את היועצים המשפטיים למשרות אמון שממונים על ידי השר. ההצעה לא עוסקת בתחום הפלילי או בסמכויותיו של היועמ"ש בכובעו כתובע כללי, כלומר- לא נוגעת בכלל בנושאי שחיתות ציבורית. זה תחום מוגן.
מי יעצור שר מושחת? השאלה מצביעה על אי הבנה. הרפורמה לא עוסקת בסמכויותיו הפליליות של היועץ. כתבי אישום יוגשו כרגיל וחקירות המשטרה על שחיתות ציבורית יתנהלו כרגיל. היועץ אף יוכל לומר מראש שמבחינתו המעשים שעומד השר לעשות מהווים עבירה פלילית.
האם זה לא יפגע בשלטון החוק? שלטון החוק הוא שלטון החוקים ולא שלטונם של אנשים. הממשלה כפופה לחוק ולחוק בלבד. דעותיו של היועמ"ש אינן החוק. החוק הוא החוק. ומי שעובר על החוק פשוט יפסיד בבית המשפט. אם היועץ אומר שמדובר בפעולה שחורגת מסמכות או מנוגדת לחוק הממשלה יודעת שהיא תפסיד בבית המשפט. ואפילו במרבית המקרים שבהם הממשלה לא מסכימה עם היועץ היא לא תנסה את מזלה בבית המשפט. מדובר אם כן לא באירועי שגרה אלא באירועים חריגים, גבוליים ומורכבים שכן במקרים הברורים הממשלה מבינה שהיא תותקף בביהמ"ש וגם ציבורית. כך לדוג' הממשלה החליטה להעלות ארצה בני קהילת הפלאשמורה על אף שהיועמ"ש דאז מנדלבליט אמר שיש מניעה משפטית מלעשות זאת בתקופת בחירות (ללא בסיס בחוק מלבד עילת הסבירות). הממשלה דחתה את עמדת היועץ, ראתה דחיפות בכך, והם אכן הגיעו ארצה והיה טקס שמח בנתב"ג, כאמור – בניגוד לעמדת היועץ.
כינוי
01.02.2319:59
1. פשש. הכל בשקיפות. יפה מאוד. המלל המלא:בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.23 בשעה 20:06 בברכה, כינוי
רקע – מה בעצם קרה פה? בשנת 1995 בית המשפט העליון שינה את שיטת המשטר של מדינת ישראל. בדרך כלל, שינוי שיטת משטר מתרחש או באמצעות הסכמה דמוקרטית, או באמצעות הפיכה. בישראל זה קרה בהחלטה שיפוטית חריגה ומפתיעה.
בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד שעוסקים בזכויות אדם: חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהתקבל ברוב של 32 ח"כים בלבד, מבלי שחברי הכנסת התכוונו לשנות את המבנה המשטרי בישראל. יו"ר ועדת חוקה באותה עת, ח"כ אוריאל לין, אמר לחברי הכנסת בסמוך להצבעה: "אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית המשפט העליון … אין מקום לבית משפט לחוקה… שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים".
אז מה קרה ב – 1995?
חמישה ימים בלבד לאחר רצח רבין, ב- 9 בנובמבר 1995, בעוד אזרחי ישראל שרויים בהלם ואבל, נתן בית המשפט העליון פסק דין דרמטי, "בנק המזרחי". הנשיא דאז אהרן ברק קבע, בדעת רוב, שחוקי היסוד שנחקקו עד אותה עת הם עליונים על כל חקיקה של הכנסת או פעולה ממשלתית, והם מהווים חוקה לכל דבר. כלומר, בית המשפט העליון יכול לפסול כל חקיקה וכל מדיניות על סמך פרשנותו לחוקי היסוד.
במדינת ישראל, בדומה לבריטניה או ניו זילנד, אין חוקה. כשבית המשפט העליון הפך את חוקי היסוד לחוקה, הוא בעצם הפך את ישראל למדינה היחידה בעולם שבה לא האזרחים כוננו את החוקה, אלא היה זה בית המשפט.
תכל'ס מהי חוקה?
טקסט שהתקבל בידי הציבור שהוא המסגרת הפוליטית של כללי המשחק, אותם לא ניתן לשנות ע"י רוב פוליטי זמני. בישראל אין חוקה, יש חוקה בכאילו. המשמעות היא שכאשר בית המשפט הישראלי אומר לציבור שעניין מסוים הוא חוקתי, הכוונה היא שבעיני השופטים באותו עניין אין לאזרחים זכות לקבל החלטות.
בפועל, החלפנו חוקה כתובה בחוקה חיה. תפיסת העולם של השופטים הפכה להיות החוקה בפועל.
למה חייבים לעשות שינוי במערכת המשפט? מאז 1995 והמהפכה החוקתית של השופט בדימוס אהרן ברק, הפרדת הרשויות בישראל נכנסה לסחרור ולכאוס. בית המשפט שחרר את עצמו באופן חד צדדי מהמגבלות שמסדירות את דרכי פעולתו והפך את עצמו לגורם מכריע בכל סוגיה ציבורית חשובה. בית המשפט והיועצים המשפטיים לממשלה הפכו לגורם שמקדם מדיניות תוך פגיעה ביכולת של נבחרי הציבור לממש את המדיניות שלשמה נבחרו.
הנזק במצב הקיים עבור אזרחי ישראל הוא כפול. מצד אחד, שוללים להם את היכולת להשפיע על המדיניות, ומצד שני, אין מי שיגן עליהם מפני פסיקות פוגעניות או מופרזות.
המציאות בישראל כיום היא שיש 15 שופטים שממנים את עצמם והם אלה שיש להם את המילה האחרונה בכל סוגיה ציבורית. שללו מהאזרחים את הזכות להשפיע על חייהם, שללו מהציבור את היכולת לעצב את פניה של מדינת ישראל.
איך זה משפיע על חיינו? לאורך השנים ביטל בית המשפט העליון 22 חוקים משמעותיים. אבל עיקר ההשפעה של האקטיביזם השיפוטי היא בריקון חוקים מתוכן באמצעות פרשנות וכן סיכול הצעות חוק באמצעות יועצים. כל מדיניות וכל חוק לא נבחנים לפי מידת התמיכה הציבורית בהם אלא לפי "מבחן בג"ץ" – האם הוא יעבור בג"ץ.
בית המשפט העליון פגע במדיניות ההגירה של ישראל באופן אנוש. בזה אחר זה הוא ביטל חוקים שנועדו להתמודד עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית לישראל. החוק למניעת הסתננות נפסל 3 פעמים לאחר שבכל פעם הוא תוקן וזכה לרוב מוחלט בכנסת. 'חוק הפיקדון' שנועד לייצר תמריץ כלכלי לעזיבה מרצון של מסתננים נפסל גם הוא, לאחר שנחקק מלכתחילה לאור המלצת בית המשפט לטפל בהסתננות בכלים כלכליים.
גם בתחום המלחמה בטרור קושר בית המשפט העליון את ידי המדינה. הוא צמצם את היכולת להרוס בתי מחבלים עד כדי פגיעה של ממש באלמנט ההרתעה, הוא כפה על המדינה לשלם קצבאות ביטוח לאומי להורי מחבלים, הוא מנע שלילת קצבאות מהמחבלים עצמם, סיכל את היכולת לשלול מעמד אזרחי מהמחבלים והקשה על היכולת לבצע סיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון.
השופט בדימוס מישאל חשין אמר כי "השופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם". גם יאיר גולן, כשהיה אלוף פיקוד המרכז, הפר פסיקה של בג"ץ שאסרה על 'נוהל שכן', בטיעון שהוא "הגן על חיילי צה"ל" ואף "הציל חיי פלשתינים" והוא גאה בכך.
בית המשפט פגע בכלכלה הישראלית באמצעות כרסום בוודאות העסקית, בזכות הקניין וחופש החוזים. "הלכת אפרופים" היא שם קוד למדיניות שיפוטית, לפיה מי שקובע את תוכן החוזה העסקי הוא השופט ולא מה שכתבו וחתמו עליו הצדדים. נוצר מצב של חוסר וודאות עסקית והסיכון בעשיית עסקים בישראל עלה. לכן, גורמים עסקיים מעדיפים לפנות לבוררות או אפילו לנהל את ענייניהם בקפריסין וסינגפור – העיקר לא להגיע לבית משפט ישראלי. בית המשפט גם רמס את זכות הקניין ושינה הסכמים לחיפוש גז בדיעבד- אחרי שנמצא הגז. שינוי כללי המשחק בדיעבד יוצר חשש ממשי בקרב משקיעים זרים ופוגע בכלכלת ישראל.
רפורמה בוועדה לבחירת שופטים מה הבעיה בוועדה לבחירת שופטים הנוכחית? בחירת השופטים בישראל חריגה בכל קנה מידה השוואתי עולמי. השופטים המכהנים מחזיקים בכוח וטו ובאפשרותם למנוע את מינויו של כל מועמד שהם לא מעוניינים בו. שיטת "חבר מביא חבר" הובילה את בית המשפט העליון לראות בעצמו כמשפחה סגורה.
"צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת, גם אם יש דעות שונות. טובתה של המדינה היא שיהיה בית משפט קוהרנטי, שהיחסים בו יהיו כמו במשפחה, עם כל חילוקי הדעות. אי־אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה". (השופט בדימוס אהרן ברק, 2016)
אסור לאפשר לאף רשות מרשויות השלטון להפוך לגרעין שליטה שממנה את עצמו. גם לא לבית המשפט. זה בדיוק כמו שזה לא הגיוני ששרים בממשלה יחליטו מי יחליף אותם בממשלה הבאה וזה לא הגיוני שחברי הכנסת יחליטו מי יחליף אותם בכנסת הבאה. התוצאה של המצב הנוכחי ברורה: חד גוניות שלאורך זמן פוגעת באזרחים ובאמון הציבור בבית המשפט. בשיטת בחירת השופטים הנוכחית, שופט עם תפיסת עולם שונה, פשוט לעולם לא ימונה לבית המשפט העליון.
המצב כיום: הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים: נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון, שר המשפטים, נציג ממשלה שני חברי כנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין.
על מנת למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה והמשמעות היא שלשופטי בית המשפט העליון יש כוח וטו. חשוב לציין שמאז הקמת הוועדה בשנת 1953, שלושת השופטים תמיד הצביעו פה אחד בהחלטות על מינויים לעליון.
השינוי המוצע: הרפורמה מציעה לאזן ולקבוע משקל שווה לשלוש רשויות השלטון כאשר בוועדה יהיו 11 נציגים במקום 9. מתוכם: שלושה שרים, שלושה שופטי בית המשפט העליון ושלושה ראשי ועדות הכנסת: ועדת החוקה חוק ומשפט, ועדת הכנסת והוועדה לביקורת המדינה. לצידם יכהנו שני נציגי ציבור שיבחר שר המשפטים.
הרכב ועדה כזה צפוי להניב לאורך שנים הרכב מגוון של שופטים, באופן שייצג טוב יותר את הרכב הדעות והקהלים בישראל. אם נסתכל אחורה על זהותם של שרי המשפטים שכיהנו בישראל בעשרים השנים האחרונות ועל השקפות עולמם (ציפי לבני, אבי ניסנקורן, איילת שקד, גדעון סער, בני גנץ וכוד'), ניתן לראות גיוון פוליטי רב ודרך ההרכב הנוכחי גם הגיוון המשפטי ישמר.
בהסדר המוצע לא תתאפשר הדחה פוליטית של שופט. כדי להדיח שופט על ידי הוועדה תהיה דרושה תמיכה של תשעה חברים מתוך 11. זאת, כדי להבטיח כי הדחת שופט תחייב הסכמה מצד נציגי שלוש רשויות השלטון כולן.
בנוסף, ייערך שימוע פומבי בוועדת חוקה חוק ומשפט לכל מועמד. שימוע דומה נפוץ במדינות מערביות רבות. באמצעות השימוע תגבר השקיפות לאזרח על תפיסת עולמו/ה של השופט/ת.
מה נרוויח מהשינוי? נרוויח בדיוק את מה שחסר היום: גיוון, שקיפות וייצוג. במקביל, נעצור את הקריסה באמון הציבור במערכת המשפט, דבר המהווה סכנה של ממש לדמוקרטיה.
לאזרחים יש זכות להשפיע על דמותה של המדינה. בית המשפט העליון הוא שחקן מרכזי בקביעת המדיניות במדינה. לכן, חיוני שיהיה קשר הדוק בין הערכים ותפיסות העולם של כלל האזרחים לבין השופטים שמתמנים.
תפיסת עולמו של השופט משפיעה על פסיקותיו. בבית המשפט העליון השפעה זו דרמטית הרבה יותר, שכן סוגיות רבות כרוכות בהכרעות ערכיות ומוסריות. השינוי יבטיח פסיקות שמגנות על כלל האוכלוסיות בישראל ושופטים שיגיעו מכל שכבות החברה בישראל.
כדי להגן על זכויות הפרט אנחנו צריכים שופטים שרואים את כולם, כדי שהם יראו את כולם הם צריכים לבוא מרקעים מגוונים.
כיום המצב הוא שמשפטן שחושב אחרת משופטי בית המשפט העליון המכהנים סיכוייו להתמנות אפסיים. וכך, נוצרת מעין "משטרת מחשבות", בה נוצר תמריץ לכל מי שמעוניין להתמנות לשיפוט "להתיישר". ללא מחלוקות בריאות בתוך בית המשפט בין העמדות המשפטיות השונות התוצאה תהיה בין משפט חד-גוני.
רפורמת לוין מבקשת לשנות את שיטת הקליקות הסגורות באמצעות יצירת איזון חדש בין חברי הוועדה, מתן יותר מקום לנבחרי הציבור לבחור את שופטי העם ודרך כך מייצרת בית משפט מקצועי ומגוון שישרת את כולם.
הופכים את תהליך בחירת השופטים לפוליטי ולכן גם הופכים אותו לפוליטי? כך זה בדמוקרטיות המובילות בעולם – נבחרי ציבור, פוליטיקאים, מעורבים מאד בהליך בחירת השופטים. בנוסף, העיוות בו שופטים בוחרים את עצמם בערכאה חוקתית, קיים כמעט רק בישראל.
האם לא יהיו אלה שופטים "מטעם"? להפך הרפורמה רק תחזק את בית המשפט ואת זכויות האזרח. בית משפט הוא פוליטי רק אם אפשר להדיח שופטים מסיבות פוליטיות. זה לא המצב בישראל וזה גם לא יהיה כמובן המצב אחרי הרפורמה. מגיע לאזרחי ישראל בית משפטי עצמאי ומגוון שמייצג את הציבור הרחב.
התערבות בית המשפט בחקיקה ופסקת ההתגברות המצב כיום: הרשות השופטת בישראל היא הרשות היחידה שאין עליה איזונים ובלמים. בשנת 1995 התחוללה בישראל הפיכה שקטה ששינתה את שיטת המשטר הישראלית. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה שיטת המשטר השתנתה בפסיקה של בית המשפט העליון. בית המשפט לקח לעצמו סמכות בלתי מוגבלת: הוא קובע איזה חוקים הוא יכול לפסול, הוא קובע מי יכול לפנות אליו, הוא קובע באילו סוגיות הוא יכול לעסוק והוא גם קובע מה ראוי שיהיה בחוקה הישראלית. כלומר, הוא הגוף שאומר את המילה האחרונה ולא נבחרי הציבור. מצב זה הופך כל החלטה של נבחרי הציבור להחלטה על תנאי, החלטה שממתינה לאישור בית המשפט.
ברגע שרשות אחת מנכסת לעצמה סמכויות של רשויות אחרות ומרכזת לעצמה עוצמה רבה כל כך, האיזון מופר וזכויות האזרח נפגעות.
כמו בסרטי צוללות: כדי לשגר טיל צריך לסובב בו זמנית 2 מפתחות שנמצאים אצל שני אנשים שונים. זה למעשה מה שקרה לאחר המהפכה החוקתית בישראל: כל חוק, כל החלטה, כל מדיניות, כל מינוי – דורשים מעבר כפול של אישור. ראשית, יש לעבור את כל המנגנונים הדמוקרטיים שנדרשים על פי חוק, ובמקביל, נדרשת הסכמה של מערכת המשפט אף ללא כל בסיס חוקי.
פסילת חוקים: בית המשפט העליון יכול כיום לפסול חוקים גם בהרכב של 3 שופטים בלבד ולא נדרש רוב מיוחד. הוא מעולם לא קיבל את הסמכות לפסול חוקים, הוא לקח אותה לעצמו מאז המהפכה החוקתית.
פסקת התגברות: בישראל קיימת כבר פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. היא נחקקה בשנת 1994, ביוזמה של רה"מ לשעבר יצחק רבין ז"ל בשיתוף עם אהרן ברק שהיה אז נשיא בית המשפט העליון. לפי פסקת ההתגברות הזו, הכנסת יכולה להתגבר על פסיקות בג"ץ ברוב של 61. בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא קיימת פסקת התגברות.
חוקי יסוד: המהפכה החוקתית כולה נשענה על התפיסה שחוקי היסוד הם החוקה של מדינת ישראל ולכן כאשר בית המשפט פסל חוקים הוא עשה זאת כי הם עמדו בסתירה לחוקי היסוד. בית המשפט העליון פועל מכוח חוקי היסוד, הוא פוסל חוקים מכוח חוקי היסוד- והיום הוא גם מתערב בחוקי היסוד עצמם. בית המשפט העליון משנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק.
השינוי המוצע: פסילת חוקים: כדי לפסול חוק יחויב בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מלא- 15 שופטים וזאת כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות בחירת הרכב שופטים. כדי לפסול חוק יידרש רוב של 12 שופטים מתוך 15.
פסקת התגברות: אם בית המשפט העליון פסל חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש לזמן קצוב, ברוב של 61 חברי כנסת. אם בית המשפט העליון פסל את החוק פה אחד, הכנסת תוכל להפעיל את פסקת ההתגברות בכנסת הבאה ולא מיידית.
חוקי יסוד: לפי הרפורמה, בית המשפט העליון לא יוכל לדון בתוקפם של חוקי היסוד. אין במערב דמוקרטיה נוספת שבה הוכרזה סמכות של בית המשפט על החוקה עצמה. הרפורמה תציב את מדינת ישראל בשורה אחת עם הדמוקרטיות המובילות בעולם.
השינוי המוצע מאד מתון. הוא אינו מבקש לשבור את הכלים ולא מבקש לבטל לחלוטין את המהפכה החוקתית של אהרן ברק. להפך, לראשונה הכנסת מעניקה באופן רשמי לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוקים. הרפורמה רק מבקשת להוסיף איזונים ובלמים למצב הנתון כיום.
מי יגן על זכויות אדם? לראשונה מעוגנת סמכותו של בית המשפט העליון לבטל חקיקה בשל עמידתם בסתירה לחוקי היסוד. פסיקה פה אחד אף תציב רף גבוה ביותר שיקשה מאוד על הפעלת מנגנון ההתגברות. כל רשות מרשויות המדינה יכולה לפגוע בזכויות בצורה מופרזת – המחוקקת, המבצעת ואף השופטת. ללא מודל של "דיאלוג חוקתי" שבו הכנסת יכול להשיב לבית המשפט מי יגן מפני פגיעה שיפוטית בזכויות? מה לדוגמה עם זכויותיהם של אזרחי ישראל שנפגעו מההגירה הבלתי חוקית לישראל? חשוב להזכיר שהאזרחים זכאים גם לזכויות פוליטית, ובהן שליטה על גורלם ועל המדיניות והנורמות ששולטות בהם. היות שמדובר בסוגיות שכרוכות בערכים ובתפיסת עולם המילה האחרונה צריכה להיות בידי הכנסת שמייצגת את אזרחי מדינת ישראל.
האם זה לא קיצוני מדי? ישנן דמוקרטיות פרלמנטריות שמשגשגות בלי חוקה כלל ובלי להעניק לבית המשפט סמכות לבטל חקיקה – לדוגמה בריטניה, ניו-זילנד, שוויץ, הולנד, לוקסמבורג, נורבגיה, הולנד ופינלנד. הרפורמה לא משיבה את הגלגל חזרה למה שנהג בישראל בטרם המהפיכה החוקתית של הנשיא בדימוס א' ברק אלא מוצאת את שביל הזהב שמכיר בסמכות הביקורת השיפוטית החוקתית של בית המשפט אך מייצרת יחסים דיאלוגיים בין הרשויות.
ביטול עילת הסבירות המצב כיום: 'עילת הסבירות' היא שם קוד למנגנון שבאמצעותו בית המשפט מקבל את ההחלטות במקום נבחרי הציבור ללא בסיס חוקי. כל החלטה של גורם ממשלתי יכולה להתהפך בבית המשפט גם אם היא חוקית לחלוטין, רק בשל העובדה שהשופט חולק על ההחלטה עצמה. המצב מגיע עד לכדי האבסורד בו דעה של שופטת מחוזית בתל אביב גברה על כל מדיניות ההגירה של שרת הפנים שפעלה על פי חוק. בית המשפט מעולם לא קיבל סמכות להחליף את שיקול דעתן של רשויות השלטון האחרות ואין להניח ששיקול דעתו נכון יותר.
כתוצאה מאימוץ עילת הסבירות גם יועצים משפטיים לקחו לעצמם את הסמכות להתערב בשיקול הדעת של נבחרי הציבור.
מי קובע מה נכון או לא נכון? מי קובע מה טוב ומה לא טוב? מדוע שיקול הדעת של שופט יותר טוב משל שר בממשלה? השופטים עוקפים את ההכרעה של הציבור ושמים את עצמם ואת עמדתם מעל העם וללא הסמכה.
בלתי סביר לחלוטין הוא לצפות באופן סביר, כי בית המשפט יבדוק סבירותם של נושאים מעין אלה.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' מנחם אלון השינוי המוצע: הרפורמה מציעה לבטל את עילת הסבירות, כך ששופטים לא יוכלו להחליף את שיקול הדעת של מי שיש לו את הסמכות לקבוע מדיניות ואת האחריות לתוצאותיה.
עילה עמומה שכזו פוגעת בוודאות המשפטית ויוצרת פסיקה לא עקבית. כשאין כללים ברורים, אמון הציבור בבית המשפט נסדק ויורד. זו הסכנה האמיתית לדמוקרטיה. זו הסיבה שהרפורמה מציעה לבטל את עילת חוסר הסבירות.
חשוב לומר שבית המשפט ימשיך לפקח על עבודת הממשלה ולבקר אותה באמצעות הכללים הקיימים והמוכרים: חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
מי יגן על האזרח הקטן? האם הרשות המבצעת הופכת לחסינה מפני ביקורת שיפוטית? לכל שימוש בעילת הסבירות יש גם נפגעים. עליהם איש לא מגן כיום. בית המשפט ימשיך לעשות שימוש, כאשר יש הצדקה לכך, בעילות הנוגעות לחוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים. אך אין לאפשר לבית המשפט, ללא כל בסיס שבדין, להחליף את שיקול הדעת שניתן בחוק לרשות המבצעת על ענפיה וזרועותיה.
האם זה לא יחליש יותר מדי את בית המשפט? להפך. אמון הציבור צולל בתלילות, בין היתר בשל הפעלת כוח שיפוטי לא כל בסיס חוקי. מרחב הדמדומים המשפטי של עילת הסבירות מגביר דרמטית את הסיכוי להשפעה של הטיות, דעות קדומות ושיקולים זרים שונים. ביטול עילת הסבירות תפנה את בית המשפט לעסוק בפגמים מנהליים ובחריגות מסמכות של הרשות המבצעת במקום לשמש כמוקד אלטרנטיבי לעיצוב מדיניות במדינת ישראל.
הסדרת מעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה האם חוות הדעת של היועץ המשפטי מחייבת או מייעצת? זו השאלה העומדת בבסיס הסעיף החשוב הזה. האם מדובר במאבק על שלטון החוק או על כוח ושליטה? האם מי שיש לו את האחריות למה שקורה במדינה, יש לו גם את הסמכות להוביל סדר יום?
מה שמבקשים להוביל כאן זה מה שקורה בכל מדינה מערבית: חוות הדעת של היועץ המשפטי תהיה מייעצת, לא מחליטה. כולם כפופים לחוק- גם האזרחים, גם השרים וגם היועץ המשפטי. במצב נורמלי, אליו תוביל הרפורמה, הממשלה תהיה כפופה לחוק, לא לעמדה האישית של היועץ המשפטי.
המצב כיום: האם הממשלה יכולה לפעול אחרת מעמדתו של היועץ המשפטי? מי מייצג את עמדת הממשלה מול בית המשפט? אם יש מחלוקת בין השר לבין היועץ המשפטי – מי מייצג את השר בבית המשפט?
בישראל אין כיום חוק שמעגן את סמכויותיהם של היועצים המשפטיים. במספר פסיקות של בית המשפט העליון, היה ניסיון לקבוע כי חוות הדעת של היועץ מחייבת. וזאת למרות המסקנות הברורות של שתי ועדות ממשלתיות שעסקו בנושא הזה בדיוק. הראשונה, דוח ועדת אגרנט (1962) שאומצה בהחלטת ממשלה, והשנייה, דוח ועדת שמגר (2000). בשתיהן נכתב כי הממשלה יכולה, כמובן, לסטות מחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. את הביקורת על חוקיות פעולות הממשלה מבצע בית המשפט ולא היועץ.
ליועץ המשפטי לממשלה יש היום כוח מוגזם וחוות דעתו היא לא עצה או דעה, אלא ממש החלטה מחייבת. כך, כל החלטה בממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת לדיון אצל היועצים המשפטיים לאישורם. היועצים בוחנים החוק הוא "בגיץ" האם הוא "מידתי", ולבסוף מחליטים מה יהיה דינו. ביחס לכל החלטת ממשלה הם בוחנים האם היא "סבירה" בעיניהם, ולא רק האם היא חוקית. הם יכולים למנוע חקיקה, למנוע החלטות, לרוקן חוקים מתוכן ולסכל מדיניות. זאת, מבלי שניתנה להם הסמכות החוקית לכך.
היועץ המשפטי לממשלה הוא גם בעל המונופול היחיד על ייצוג המדינה בפני בית המשפט. כך, לא פעם קרה שהוא הציג עמדות המנוגדות לעמדת הממשלה – בשמה. עיוות מוחלט. במדינת ישראל לכל עבריין יש ייצוג משפטי, אך ממשלת ישראל מתקשה להציג את עמדתה האותנטית בפני בית המשפט, כיוון שהיא כבולה בידי היועצים המשפטיים. אין עוד מדינה דמוקרטית בעולם בה מוסד היועץ המשפטי לממשלה גם אוחז במונופול הייצוג וגם חוות דעתו מחייבת ולא מייעצת.
קחו לדוגמא את הצעות החוק הממשלתיות. בכל הצעת חוק ממשלתית – היועמ"ש או המשנה שלו יכול למנוע העלאה של הצעת חוק אפילו לדיון (!) בממשלה. כלומר: בכוחם של יועצים משפטיים לא רק למנוע הצבעה, אלא למנוע דיון. זו הנחיית יועץ משנת 2018.
למעשה, כיום היועץ המשפטי לממשלה לא מייצג את הממשלה בבג"ץ אלא מייצג את בג"ץ בממשלה.
כך, במקום להיות תומכים של הממשלה, הם הפכו עם השנים ללעומתיים. במקום לסייע במהירות וביעילות בהוצאה לפועל של מדיניות הממשלה, הם הפכו לגורם מעכב ומסכל. במקום לייעץ לפי חוק, הם מייעצים לפי מידתיות או סבירות ולפי סולם הערכים האישי שלהם. אין למצב הזה דוגמה באף דמוקרטיה מוכרת בעולם.
מוסד היועץ התחיל גם לפעול כמחוקק ומוציא הנחיות כתובות לשרים. כך לדוגמא הכתיב לשר הפנים שלא ניתן לשלול מעמד ממחבלים בלי לתת להם זכויות סוציאליות מלאות, בניגוד מובהק לכוונת המחוקקים. כך גם הוציא היועץ "אמות מידה" שהגבילו דרמטית את האפשרות לשלול מעמד למחבלים ללא שום בסיס בחוק וללא שום הסמכה לחוקק את אמות המידה הללו. אמות המידה הללו קבעו לדוגמא שצריך לשקול את גילו של המחבל, כמה הוא בכיר בחוליה, את מספר הנפגעים בפועל ואת חומרת הפציעות. האם על ניסיון פיגוע ענק של מחבל בן 20 לא ניתן לשלול מעמד רק כי היועמ"ש החליט שהוא מחוקק-על? חייבים לבלום את האקטיביזם הייעוצי.
מעולם לא התיימרתי להכתיב לממשלה פסקים או לקבוע בשבילה את דרכה... אם הממשלה שואלת דעתי, הרי תקבל חוות דעתי כבסיס לדיון שכך הוא החוק, אבל מכאן ואילך חופשית היא להכריע כשיקול דעתה
גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה, 1962 השינוי המוצע: ראשית, הרפורמה מציעה לעגן את מעמדו של היועץ בחוק, דבר שלא קיים היום. הרפורמה גם מבקשת לקבוע כללי משחק ברורים ולעשות סדר בבלאגן.
שנית, הרפורמה קובעת שהיועץ, כשמו כן הוא, יהיה יועץ. בעצם הרפורמה לא מחדשת דבר, אלא חוזרת לענקי המשפט שמגר ואגרנט, שגם סברו שהממשלה יכולה לפעול בניגוד לחוות דעתו של היועץ. אם מישהו יתקוף את החלטת הממשלה בבית המשפט- השופטים יבחנו את שתי חוות הדעת: של היועץ המשפטי ושל השר – ויחליטו.
המצב בו היועץ הוא שחקן וטו על כל מינוי ועל כל מדיניות הוא לא מצב בריא. בסוף היועץ צריך לסייע לנציגי הציבור, השרים, לממש את מדיניותם במסגרת החוק.
מטרת החוק ברפורמה היא לקבוע שני דברים:
א. חוות הדעת של היועמ"ש אינה מחייבת כשלעצמה אלא היא ייעוץ ביחס למצב המשפטי.
ב. יש לממשלה ולשרים זכות לייצוג משפטי אותנטי של עמדתם בפני ביהמ"ש, כולל שכירת עו"ד פרטי אם היועמ"ש מסרב לייצג.
כדאי לשים לב: הרפורמה לא הופכת את היועצים המשפטיים למשרות אמון שממונים על ידי השר. ההצעה לא עוסקת בתחום הפלילי או בסמכויותיו של היועמ"ש בכובעו כתובע כללי, כלומר- לא נוגעת בכלל בנושאי שחיתות ציבורית. זה תחום מוגן.
מי יעצור שר מושחת? השאלה מצביעה על אי הבנה. הרפורמה לא עוסקת בסמכויותיו הפליליות של היועץ. כתבי אישום יוגשו כרגיל וחקירות המשטרה על שחיתות ציבורית יתנהלו כרגיל. היועץ אף יוכל לומר מראש שמבחינתו המעשים שעומד השר לעשות מהווים עבירה פלילית.
האם זה לא יפגע בשלטון החוק? שלטון החוק הוא שלטון החוקים ולא שלטונם של אנשים. הממשלה כפופה לחוק ולחוק בלבד. דעותיו של היועמ"ש אינן החוק. החוק הוא החוק. ומי שעובר על החוק פשוט יפסיד בבית המשפט. אם היועץ אומר שמדובר בפעולה שחורגת מסמכות או מנוגדת לחוק הממשלה יודעת שהיא תפסיד בבית המשפט. ואפילו במרבית המקרים שבהם הממשלה לא מסכימה עם היועץ היא לא תנסה את מזלה בבית המשפט. מדובר אם כן לא באירועי שגרה אלא באירועים חריגים, גבוליים ומורכבים שכן במקרים הברורים הממשלה מבינה שהיא תותקף בביהמ"ש וגם ציבורית. כך לדוג' הממשלה החליטה להעלות ארצה בני קהילת הפלאשמורה על אף שהיועמ"ש דאז מנדלבליט אמר שיש מניעה משפטית מלעשות זאת בתקופת בחירות (ללא בסיס בחוק מלבד עילת הסבירות). הממשלה דחתה את עמדת היועץ, ראתה דחיפות בכך, והם אכן הגיעו ארצה והיה טקס שמח בנתב"ג, כאמור – בניגוד לעמדת היועץ.
אפשרויות ניהול
הקרנף של סרטר
01.02.2320:01
6. שקיפות היתה מהתחלה... מי שמתעניין כבר גילה מזמן את כל ההסברים... ומי שלא מתעניין - ממשיך לדקלם גליקמנית בלי להפעיל אפילו תא מוח אחדבתגובה להודעה מספר 1
לא השקיפות הייתה הבעיה... ולא מחסור בהסברים.
כשאין לך גישה למגדל השידור אתה לא תצליח להפיל דיקטטורה בכזו קלות.
ומגדל השידור ממשיך לשדר תבהלות וקונספירציות.
האתר הזה לא יקבל בולטות בקרב האזרחים הפשוטים ולכן הוא לא כל כך משמעותי כמו שנדמה גם אם מדובר בערוץ חביב ונוח.
אפשרויות ניהול
כינוי
01.02.2320:02
8. אתר מסודר עם כל ההסברים זה משהו שעוד לא ראיתי. שאפו.בתגובה להודעה מספר 6
אפשרויות ניהול
נאקימה
02.02.2305:58
116. קרנף אתה בעד חוקה או לא ?בתגובה להודעה מספר 6
לא אתנגד להסבר אם אפשר
אפשרויות ניהול
הקרנף של סרטר
02.02.2308:22
120. מי לא בעד חוקה? ... רק אנרכיסטים לא רוצים חוקה... הבעיה שחוקה נוצרת בחלון הזדמנויות מוגבלבתגובה להודעה מספר 116
או בזמן ההקמה. או אחרי הפיכה.
נדירים המקרים שחוקה מושגת במהלך שגרה.
בישראל אין חוקה כי לא רצו להתחייב בזמן ההקמה עכשיו זה כבר יותר מסובך
אבל הרעיון של חוקי יסוד שיצטרפו לכדי חוקה שלמה היה דווקא רעיון לא רע בכלל. הכוונה הייתה טובה... יחוקקו חוקי ליבה מרכזיים שיקבלו כוח של חוקה ברגע שיקובצו יחד. אבל רק ברגע שיקובצו יחד !
מי שכרגיל הרס הכל היה אהרון ברק שאצה לו הדרך והחליט בתהליך השחתה מחפיר שהוא מקיים חוקה משל עצמו שלא תהיה קשורה בכלל לספר החוקים אלא רק לערכיו האישיים. אם ירצה - חוק יסוד יהיה חשוב ועליון. אם לא ירצה - חוק יסוד יהיה אות מתה.
ומפה הכל הסתבך.
זה לא אומר שאי אפשר לנסות ולהחזיר את הגלגל ולתקן את המצב.
למעשה - הרפורמה מנסה לעשות בדיוק את זה... חוקה זה לא רעיון רע.
אפשרויות ניהול
נאקימה
02.02.2311:56
126. האם לדעתך אפשר להגדיר את מגילת העצמאות כקדם חוקה ?בתגובה להודעה מספר 120
ולהתבסס עליה בבית משפט
אפשרויות ניהול
שנונה במחלוקת
01.02.2320:07
12. שקיפות מעולם לא היתה הבעיה, הבעיה היא שהשמאל לא רוצה להקשיב, לראות או להתדיין 🙈🙉🙊בתגובה להודעה מספר 1
בשקיפות[/re
אפשרויות ניהול
Ofer H
01.02.2320:26
33. ++בתגובה להודעה מספר 12
אפשרויות ניהול
משה
01.02.2320:12
22. כל הכבוד יריב לוין 💪בתגובה להודעה מספר 1
אפשרויות ניהול
הגיון_בריא
02.02.2304:36
113. שום כל הכבוד. האיש קיבל רגלים קרות, וביטל רכיבים חשובים ביותר ברפורמה. אכזבה ענקית מלוין.בתגובה להודעה מספר 22
לדוגמא, הוא ביטל את היוזמה הכי חשובה אולי שהיתה ברפורמה, לפיה היועמ"שים יהיו משרות אמון. בכך למעשה לוין קרס תחת הלחץ של השמאל, והשאיר את לפיתת השמאל במשרדי הממשלה באמצעות היועמ"ש שלא מחוייב למדיניות השר ומוגן מפני פיטורים גם אם יחתור תחת מדיניותו.
בנוסף, הוא נותן לראשונה גושפנקא חוקית להפיכה השלטונית של אהרן ברק, בכך שהוא מאשר לבג"ץ לפסול חוקים, גם חוקים שהתקבלו ברוב של 100 ח"כים, אם בג"ץ יחליט שהם סותרים את חוק יסוד כבוד האדם שהתקבל ברוב של... 32 ח"כים. פשוט הזיה. והכי גרוע, שגם אם הכנסת תחוקק אותו שוב עם פסקת התגברות, החוק יהיה תקף רק לאותה כנסת, ולאחריה הוא יתבטל שוב. בקיצור, בג"ץ נשאר מחוקק העל.
ועוד לא אמרתי מילה על התייפפות הנפש של לוין בכך שהוא משאיר בגוף הבוחר 3 שופטי בג"ץ, בניגוד לרוב הדמוקרטיות בעולם, בהם השופטים נבחרים רק ע"י נבחרי הציבור.
אפשרויות ניהול
Like
01.02.2320:34
42. תודה רבה! צירפתי לראש האשכול.בתגובה להודעה מספר 1
אפשרויות ניהול
menahem
01.02.2320:43
56. שום סיכוי בעולם ששמאלני אחד יקרא את זהבתגובה להודעה מספר 1
יפריע להם להמשיך להתלונן? ממש לא
אפשרויות ניהול
hape
01.02.2320:49
62. בסוף הדברים פשוטים - נתניהו רוצה למנות את כל השופטים ולהימלט מהכלא. כל השאר עטיפה ותעמולהבתגובה להודעה מספר 1
אפשרויות ניהול
הקרנף של סרטר
01.02.2321:01
67. אני אשתדל לענות בזהירות (כדי לא לגרום לקצר)... אתה יודע שהשופטים לא מסיימים כהונה בבת אחת... נכון? 😲בתגובה להודעה מספר 62
בקדנציה הנוכחית... צפויים להתחלף כ 3 שופטים.
אם נתניהו ירצה להחליף את כל השופטים הוא יצטרך:
א. להיבחר לעוד שלוש קדנציות לפחות ב. למשוך את המשפט עוד 15 שנה.
חיבוק גדול יקירי...
אפשרויות ניהול
hape
01.02.2321:20
76. ההגנה שלך על נתניהו בכל אשכול מרשימה. מעניין למה... בכל זאת אענה לךבתגובה להודעה מספר 67
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.23 בשעה 21:25 בברכה, hape
נתניהו התנגד למהפכה עד עכשיו אתה יודע למה דעתו השתנתה? הכוונה היא להגיע לשליטה פוליטית במערכת המשפט. רק תמימים או בעלי אינטרס לא רואים את זה. השליטה בוועדה למינוי שופטים תאפשר לנתניהו למנות כל שופט בכל בית משפט לא רק בעליון. כל שופט יידע שקידומו תלוי בנתניהו (או באנשיו). זה חמור בכל מקרה וחמור במיוחד כשנתניהו יודע שהוא עלול להיכנס לכלא. רוצים גם למנות נשיא בית משפט עליון וסגן חיצוניים. שוקלים להגדיל את כמות השופטים בבית המשפט העליון כך שיהיו יותר מינויים. אם למרות זאת תהיה פסיקה בניגוד לדעת נתניהו אז תופעל פסיקת ההתגברות. השחיתות תחגוג במשרדי הממשלה ולא יהיו שם יועמשים עצמאיים. יהיו שינויים שיפגעו קשות בדמוקרטיה בכל מקום ולא תהיה לנו הגנה. ואתה תומך בזה. עצוב
אפשרויות ניהול
הקרנף של סרטר
01.02.2321:49
90. העובדה שאתה מסכים לענות לי היא כנראה הפסגה של חיי... עשית קרנף מאושר...בתגובה להודעה מספר 76
תחליף את המילה נתניהו במילה אהרון ברק והטקסט שלך הופך לטיפה יותר צמוד לעובדות.
אבל אתה יודע מה הכי עצוב בטרלול הרל"בי? אתם אלה שהקמתם את הקואליציה הזו.
ואתה יודע מה החלק המצחיק באותו טרלול? בלעדיו - נתניהו ממשיך לתמוך באהרון ברק גם עכשיו.
לך תבין טרלול 🤦♂️
אפשרויות ניהול
hape
01.02.2323:27
107. כמובן שאני מסכים לענות לקרנף מנומק שמתנסח יפה כמוךבתגובה להודעה מספר 90
זאת תמיד דילמה האם להיכנע לבעל הכוח, לסחיטה באיומים של מי שלוקח בני ערובה או לחילופין לעשות את מה שצודק, להיאבק ולקוות שהטובים ינצחו ובני הערובה ישוחררו. את מי צריך לגנות את הרלבים הצודקים או את נתניהו שתמך והיה מממשיך לתמוך גם כעת באהרון ברק ועכשיו שינה לגמרי את עמדתו ומוכן לשרוף כאן הכול בגלל מצבו האישי? ילדינו ונכדינו ישאלו אותנו בבוא היום באיזה צד היינו במצב הדרמטי וההיסטורי בו אנחנו נמצאים.
אפשרויות ניהול
הגיון_בריא
02.02.2304:42
114. רגע, אתה טוען כי לוין ורוטמן עושים את הרפורמה הזו רק בכדי לעזור לנתניהו במשפטו? אתה אמיתי?בתגובה להודעה מספר 62
אפשרויות ניהול
חמש חמש
02.02.2309:43
122. מזתומרת?? ברור!בתגובה להודעה מספר 114
לא ידעת שרוטמן הקים את התנועה למשילות וכתב את הספר מפלגת הבג״ץ רק כדי לחלץ את ביבי מהמשפט?? וזה עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום..
אפשרויות ניהול
Foreteller
01.02.2319:59
2. נכנס ונראהבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
מלאכת_מחשבת
01.02.2319:59
3. קול התור של אירגוני הימין האזרחיים. מתחילים לקצור את הפירות עקב בצד אגודלבתגובה להודעה מספר 0
רגבים, קהלת, ישראל שלי, אם תרצו.. לאט לאט מכתיבים פה את סדר היום. עבודות לובינג מצוינות יחד עם שליחים נאמנים בכנסת, המשיכו כך!
אפשרויות ניהול
לב של יהודי
01.02.2320:09
18. שכחת את ''התנועה למשילות ודמוקרטיה'' שהוקמה ע''י יו''ר ועדת החוקה ח''כ רוטמןבתגובה להודעה מספר 3
אפשרויות ניהול
Y to Y
01.02.2320:00
4. צעד דמוקרטי וערכי, שאפו.בתגובה להודעה מספר 0
איזה הבדל בגישות לעומת שורפי האסמים.
אפשרויות ניהול
קשה בבוקר
01.02.2320:00
5. מוותר מראשבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
barry white
01.02.2320:03
9. חח קשה גם בערב :)בתגובה להודעה מספר 5
אפשרויות ניהול
קשה בבוקר
01.02.2320:08
13. נסה אגוזי ברזיל וגם אתה תהנהבתגובה להודעה מספר 9
אפשרויות ניהול
barry white
01.02.2320:09
16. זה האגוז שאני הכי אוהב (אבל הוא נחשב למסוכן בכמות גבוהה)בתגובה להודעה מספר 13
אפשרויות ניהול
קשה בבוקר
01.02.2320:15
24. שניים ביום וגם לך יהיה קשה לאורך כל היום.בתגובה להודעה מספר 16
אפשרויות ניהול
Street
01.02.2320:01
7. אתר תעמולה, עצרתי בציטוט של אהרון ברק שלא רלוונטי לכלום.בתגובה להודעה מספר 0
שיספרו שבקנדה הגיעו למסקנה שהשיטה לא הייתה טובה ועכשיו מנסים לשנות את זה.
אפשרויות ניהול
מלאכת_מחשבת
01.02.2320:05
10. טובבתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
Street
01.02.2320:10
19. יאללה, נפרק שקר אחדבתגובה להודעה מספר 10
הרפורמה מציעה לאזן ולקבוע משקל שווה לשלוש רשויות השלטון כאשר בוועדה יהיו 11 נציגים במקום 9. מתוכם: שלושה שרים, שלושה שופטי בית המשפט העליון ושלושה ראשי ועדות הכנסת: ועדת החוקה חוק ומשפט, ועדת הכנסת והוועדה לביקורת המדינה. לצידם יכהנו שני נציגי ציבור שיבחר שר המשפטים.
אז 3 שופטים שלא צריכים להגיע בתכלס. ושמונה נציגי קואליציה. שניים מתוכם יהיו כנראה פעילי מפלגות. איפה הייצוג של מי שלא בממשלה? איפה הייצוג של *כלל* הכנסת?
ריכוז כוח שדומה לקנדה. אבל הם בשיפוצים כרגע, כי הם הבינו שלא טוב, אז לא טוב.
ועוד פרט קטן, אני בטוח שאלה לא ייסגרו דילים בחדרים חשוכים.
אפשרויות ניהול
eli_s
01.02.2320:24
31. קואליציה אינה רשות שלטון, הכנסת והממשלה כן. תגובה שמציגה חוסר הבנה בסיסי בעובדות הפשוטותבתגובה להודעה מספר 19
העיקר "השקר פורק".
אפשרויות ניהול
Street
01.02.2320:28
36. ועדיין כל השמונה ממונים עי הקואליציה....בתגובה להודעה מספר 31
79. ומה הבעיה ששופטים ממונים על חדי נציגי הציבור? לגיטימי לגמרי.בתגובה להודעה מספר 36
אפשרויות ניהול
כינוי
01.02.2320:49
61. מה היה עד היום? נציג אחד לאופוזיציה שתכל'ס יכל לא להגיע. 2 נציגים ללשכת עורכי הדין (מה הקשר?!) ו3 שופטים עם וטו.בתגובה להודעה מספר 19
עד היום מה בעצם היה לנו? כאשר היתה ממשלת ימין - חצי מהמועמדים היו מהשמאל וחצי מהימין. כאשר היתה ממשלת שמאל/אחדות - 100% מהמועמדים היו מהשמאל.
כיוון שהשופטים שמלכתחילה היו בבית המשפט העליון היו מהשמאל - לימין אין שום סיכוי להחליף אותם כי כל פעם כשהימין שולט יש לו רק 50% (במקרה הטוב) מהמינויים וכשהשמאל שולט יש לו 100% מהמינויים.
אפשרויות ניהול
כינוי
01.02.2320:07
11. הציטוט הזה?בתגובה להודעה מספר 7
"צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת, גם אם יש דעות שונות. טובתה של המדינה היא שיהיה בית משפט קוהרנטי, שהיחסים בו יהיו כמו במשפחה, עם כל חילוקי הדעות. אי־אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה". (השופט בדימוס אהרן ברק, 2016)
אפשרויות ניהול
שנונה במחלוקת
01.02.2320:08
15. מה שנקרא: מהמקפצהבתגובה להודעה מספר 11
אפשרויות ניהול
Street
01.02.2320:11
20. אחי, מה הוא אמור לעניין אותי בכלל? אפילו לא ראיתי את הראיון שלו. השאלה היא האם הרפורמה טובה. כרגע, לא.בתגובה להודעה מספר 11
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.23 בשעה 20:22 בברכה, Street
58. רק רציתי לדעת לאיזה ציטוט התכוונת כי הציטוט הזה דווקא רלוונטיבתגובה להודעה מספר 20
אפשרויות ניהול
Androidog
01.02.2320:08
14. אמלק של החרטטן:בתגובה להודעה מספר 0
1. אנחנו נמנה שופטים - 3 שרים מטעם ביבי + 2 ח"כים מטעם ביבי + 2 נבחרי ציבור שימנה ביבי (רוב אוטומטי לביבי ושרה)
2. גם כשכל השופטים יהיו ביביסטים ויעברו ראיונות אצל שרה במחשכים
הם (השופטים שעברו במחשכים ראיון אצל שרה) יוכלו לפסול חוק רק ב-12-15
3. אפשר יהיה להתגבר על הפסיקה מהכנסת הבאה (אך ורק במצב הקיצוני מאוד הזה - תודה באמת)
4. אם ביבי ירצה לכנות בקומבינה "חוק" כ"חוק יסוד" (כלומר להוסיף את המילה "יסוד"), אז השופטים אכלו אותה. חוק יסוד מחוקק כמו חוק רגיל. רוב רגיל. ההבדל רק בסמנטיקה ובהגדרה. ואז השופטים לא יוכלו לעשות כלום
5. באנו למשול - קרי לצפצף על בית המשפט העליון - להזרים עשרות מיליארדים לחרדים ללא שום ביקורת שיפוטית, לזייף מכרזים, להכשיר עבריינים מורשעים ולמנות שופטים לעליון בהליך בזק שיזכו את ביבי
אפשרויות ניהול
שנונה במחלוקת
01.02.2320:09
17. אמלוק מאוד ''אינטילגנטי''בתגובה להודעה מספר 14
אפשרויות ניהול
משה
01.02.2320:11
21. לא נכון דווקא מעולה 👍בתגובה להודעה מספר 14
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2320:19
27. לא הבנתי מה הבעיהבתגובה להודעה מספר 14
כאשר רוב העם היהודי נשלט ע"י מיעוט שופטים של מרץ זה טוב ?
אפשרויות ניהול
גרינברג28
01.02.2321:15
72. לחיות באנטרקטיקה זה רע, לכן לחיות במדבר סהרה זה טוב?בתגובה להודעה מספר 27
אפשרויות ניהול
קונדור
01.02.2321:05
70. השנאה והטפשות משבשים את המחשבה.בתגובה להודעה מספר 14
תמשיך לרשום שקרים צפה לקיטונות של רותחים ולקינוח: הרפורמה עבור תעבור!!! גם אם הכלבים נובחים!!!
אפשרויות ניהול
גרינברג28
01.02.2321:14
71. כל הכבוד! סיכום מדהים וממצהבתגובה להודעה מספר 14
למדנו הרבה על החברה הישראלית מהסיפור הזה, ואלו לא דברים טובים.. הולכים אחרי החלילן הביביסטי מהמלין לתוך תהומות הדיקטטורה... כמו שאי אפשר להסתכל על האמריקנים אותו דבר אחרי שהם בחרו בדונלד טראמפ המטומטם וחולה הנפש.
אפשרויות ניהול
גדול
01.02.2321:36
83. הייתי עונה לך על הכלבתגובה להודעה מספר 14
אבל בעקבות עברי ברוטר אני יודע שאתה פשוט מקיא את מה שיש לך בבטן ולא מעוניין לשמוע כלום מאף אחד.
וסליחה על המילים הקשות
אפשרויות ניהול
סתם עוד אחד
01.02.2321:38
85. הצגת כאן יכולות חרטוט יוצאות דופן.בתגובה להודעה מספר 14
שאפו.
אפשרויות ניהול
פומפיה
01.02.2320:13
23. שאלה שלא ניתנה לי אליה תשובה עד עכשיו ברוטר. אולי תחסכו לי לכתוב ליריבבתגובה להודעה מספר 0
1. איך תראה מערכת האיזונים ובלמים מול הרשות המבצעת ואיך נדע שהיא ראויה ואפקטיבית.
2. איך נמנע מהממשלה להארחת הכהונה ליותר מ4 שנים, אם בכלל יש רצון כזה מצד המצודדים ברפורמה.
בלי וואטאבאוטיזם, אבל לפיד עשה ככה, חונטות וכאלה…
אפשרויות ניהול
Street
01.02.2320:16
25. אין מערכת איזונים ובלמים יותר.בתגובה להודעה מספר 23
עלאק האזרחים אמורים להיות, כמה אזרחים במדינה נחשפו לטיעונים של פורום המרצים למשפטים? כמה נחשפו לסקירה שרוטמן עצמו הזמין?
אולי רבע אחוז.
2. מטוב ליבם.
אפשרויות ניהול
פומפיה
01.02.2320:19
26. גם אין לזה שום התייחסות באתר. כתוב שם רק על מה שנוח לענותבתגובה להודעה מספר 25
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2320:21
29. בדיוק כמו שכרגע העליון ''מאוזן'' עם בלמים וכו'...בתגובה להודעה מספר 23
הבג"ץ כיום בפועל עובר על החוק. חד וחלק הממשלה לא עוברת על החוק
אז עדיף שהשליטה תהיה ע"י הממשלה ולא ע"י הבג"ץ
מה נעשה עם השופטים יחליטו שכל מינוי יהיה תלוי רק בסבירות שלהם ? מי יבלום את זה?
אפשרויות ניהול
פומפיה
01.02.2320:25
32. אז לא תהיה מערכת איזונים ובלמים?בתגובה להודעה מספר 29
זה מה שאתה מתאר בעצם, שלא תהיה. הממשלה תהיה הבלם של עצמה.
אם זה ככה, אפשר לזרוק את האתר של לוין לפח הזבל.
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2320:28
34. אין לי מושג מה הכוונה לבלמים. אבל ברור לי שרק העם יכול ליצור בלמים ולא קבוצה מצומצמת שנטלה לעצמה סמכות ללא רשותבתגובה להודעה מספר 32
לא יתכן שדעה של מיעוט מאד מצומצם תכפה עצמה על רוב העם
כל התערבות בנושא שהוא ערכי ע"י מיעוט הינו עריצות של מיעוט על הרוב
הרי לא יתכן ש15 איש שכולם כאחד (כמט) מחזיקים בעולם ערכי של מר"ץ יקבעו מה ערכי לכלל העם (אפילו בזמן שמר"ץ עברה את אחוז החסימה)
אפשרויות ניהול
פומפיה
01.02.2320:29
37. אם אין לך מושג מה זה איזונים ובלמים אתה יכול לבדוק קודם ואז להשיבבתגובה להודעה מספר 34
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2320:32
40. אל תגזים ידידי. המילה ''בלמים'' הינה מאד מאד עמומה והתוכן שניצוק לה הינו תוכן ערכיבתגובה להודעה מספר 37
וערכים אלו דברים מאד סובייקטיבים, למשל לדעתי סביר מאד שדרעי יהיה שר (ואינני מחסידיו בלשון המעטה)
תנסה להתייחס לתוכן שכתבתי בתגובה דלעיל, יכול להיות שאז תוכל להאיר עיני או שאתה תשיג עוד קצת אור
אפשרויות ניהול
פומפיה
01.02.2320:37
47. למשל: הכנסת רוצה להוציא חוק ברוב של 61 לסגור את הערוצים 11 12 13,בתגובה להודעה מספר 40
לבטל או לשנות את חוק יסוד הכנסת, למנוע ממוסלמים לרוץ לכנסת, לעצור שמאלנים, לבטל את הבחירות, לסגור את יחידה 433 ולמנוע בכך חקירות שחיתות, ועוד ועוד..
האם יהיה גוף שיוכל למנוע את זה?
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2320:59
66. שאלת שאלה טובה, ומה יקרה אם בג''ץ יחליט לעשות זאת ? מי יעצור אותו ?בתגובה להודעה מספר 47
אני מכיר רק דרך אחת של ניהול מדינה וזה ע"י החוק שום שיקול דעת של אדם שלא נבחר לכך לא יכול להיות בלם (זה יכול להיות רק זרז )
תראה גם אם אתה צודק שיש בעיה של בלמים, איך הפתרון הוא שבג"ץ יהיה הבלם ? אתה לא חושב שצריך שהעם יחליט מי יהיה הבלם ?
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2321:23
78. יש הסכמה רחבה שצריך רפורמה משפטית.בתגובה להודעה מספר 66
יש פחות הסכמה למהפכה משטרית שהופכת את הקואליציה והממשלה לגוף כל יכול בלי טיפה של ביקורת
אם נסתכל טיפה קדימה, מעבר לכנסת הזאת אפשר להעריך שהציבור החרדי בשלב מסויים יזומבר קשות בעקבות הרפורמה הזאת
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2321:29
81. מי ירוויח ומי יפסיד זה ממש לא מעניין, מה שמעניין זה שתהיה יושרה. שתהיה דמוקרטיה אמיתיתבתגובה להודעה מספר 78
דמוקרטיה אמיתית פירושה שלטון הרוב. גם זכויות המיעוט יקבעו ע"י חוקים שהרוב יחליט אין שום דרך אחרת
אין אפשרות שמיעוט "יגנוב" לעצמו סמכות להחליט מה מוסרי ומה לא, מי שמו להחליט?
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2321:39
86. אני לא כל כך בטוח שמה שאתה מתאר נופל להגדרה של דמוקרטיה אמיתיתבתגובה להודעה מספר 81
שלטון הרוב הוא אומנם יסוד חשוב בדמוקרטיה אך הוא לא היחידי
נזכיר שולדימיר פוטין עד לפני המלחמה (אולי גם עכשיו) היה הנשיא המועדף על הרוסים עם 71% אחוזי תמיכה
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2321:41
87. ברור שכן. כל דבר אחר הינו דיקטטורהבתגובה להודעה מספר 86
המשפט דמוקרטיה זה לא רק שילטון הרוב. הינה טעות דמוקרטיה הינה רק שילטון הרוב, כל קביעה אחרת הינה דיקטטורה
לא יתכן שמיעוט יקבע ערכי יסוד שיחייבו את הרוב. כי אם כן זו דיקטטורה שבו מיעוט שולט על הרוב
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2322:06
96. אין בין מה שאתה מתאר לבין דמוקרטיה דבר וחצי דברבתגובה להודעה מספר 87
המושגים היותר מתאימים לתיאורים שלך זה משטר סמכותני או דיקטטורה אלקטורלית.
בשלטון כזה אפשר בקלות להגביל את האופוזיציה ואת המתנגדים למשטר, זכויות המיעוט, להגביל את חופש הדיבור, חופש המחאה ולשים קצוץ על החוק.
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2322:10
98. אני לא בטוח שהבנת מה שכתבתי, אבל א''כ, אז לדעתך בדמוקרטיה מיעוט יכתיב לרוב את ערכיו ?בתגובה להודעה מספר 96
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2322:12
99. כמו שכבר כתבתי, שלטון הרוב בלבד לא הופך את השלטון לדמוקרטיבתגובה להודעה מספר 98
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2322:14
100. אבל אתה לא עונה לשאלה. אני מכיר את הדיקלום הזה, אבל אם תתבונן היטב תגלה שזו טעות חמורהבתגובה להודעה מספר 99
בא תספר לי באיזה נקודה בניהול המדינה נראה לך שניטול מהרוב את הכח ונעניק אותו למיעוט
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2322:16
101. אפשר ליטול את הכח מהרוב גם בלי להעניק אותו למיעוטבתגובה להודעה מספר 100
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2322:20
102. אההה ?? בא תספר לי על זה קצת יותר. נראה לי שזה ממש מענייןבתגובה להודעה מספר 101
נשליך אותו אולי לים? או לחלל ?
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2322:23
103. לא כל כך הבנתי את הדוגמאות שלךבתגובה להודעה מספר 102
אבל בוא ניתן לך דוגמא מדינה בה הרוב רוצה חקיקה בה השתייכות לדת היהודית תזכה אותך בנקודות זיכוי מס.
חוק שבמדינה דמוקרטית אמור להפסל.
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2322:28
104. שים לב שאתה מניח מהי דמוקרטיה, ולכן אתה פוסל את החוקבתגובה להודעה מספר 103
אבל אני אמשיך בדוגמא שלך תסביר לי למה נקודות מס ליהודי זה לא דמוקרטי ? ואילו נקודות מס ליושבי פריפריה או מע"מ ליושבי אילת זה כן דמוקרטי ?
מי קובע איזו העדפה של המדינה הינה לגיטימית ואיזו לא?
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2322:56
106. בפריפריה ואילת אף אחד לא רוצה לגור אז המדינה נותנת תמריץ לאנשיםבתגובה להודעה מספר 104
גם יהודי וגם מוסלמי יקבלו את אותם תנאים במקומות האלה.
מי קובע? הממשלה.
אפשרויות ניהול
LCH
02.02.2307:51
118. מצוין. אז למדינה יש סדרי עדיפויות שבה היא מתנהלת גם כאשר אזרח אחד מקבל יותר מאזרח שניבתגובה להודעה מספר 106
באותה מידה למדינה יש העדפה שיגורו במדינה יהודים (זו הגדרתה) בדיוק כמו שיש לה ענין שאזרחים יגורו באילת
ולכן היא מתעדפת את היהודי על פני האחר ישנה סיסמא "ללא הבדל דת גזע ומין" הסיסמא הזו שרירותית. ולפני שאתה קופץ, אני רק רציתי לעורר את ההתבוננות על עצם "ערכי היסוד"
ועכשיו תרגיל לניסוי בנושא המקורי שלנו
קבוצה של אנשים מקימה מדינה ומתחילה לארגן את המוסדות מחוקקת/מבצעת/שופטת
בא תסביר לי איך אתה בוחר את האנשים שיאיישו את הרשויות ואיך אתה מגדיר את הגבולות של כל רשות
אני לא מכיר דרך אחרת חוץ מאשר על ידי בחירות הרוב. האם אתה מכיר ?
אפשרויות ניהול
FAO
02.02.2306:58
117. ממש לא....בתגובה להודעה מספר 81
גם זכויות המיעוט יקבעו ע"י חוקים שהרוב יחליט אין שום דרך אחרת
זכויות מיעוט הן אבסוליטיות לעומת כלל הציבור. זה מה שיפה בדמוקרטיה: כולם שווים בפני החוק. אם הרוב ייקבע את זכויות המיעוט אז זו בדיוק (התחלה של) דיקטטורה.
אפשרויות ניהול
LCH
02.02.2307:53
119. זה ממש לא נכון. אין שום זכות בעולם שהיא אבסולוטיתבתגובה להודעה מספר 117
זכות זו "המצאה" של בני אדם על מנת להגדיר את מערכת היחסים בתוך קבוצה וזה סוביקטיבי לחלוטין לכל קבוצה
אפשרויות ניהול
FAO
02.02.2309:17
121. כלומר אם יש מדינה שהרוב מחליט שליהודים אסור לצבור רכושבתגובה להודעה מספר 119
אז זו דמוקרטיה. איזה יופי!
אפשרויות ניהול
LCH
02.02.2313:50
128. למה לא ? בבקשה לנסות להשתחרר מ שטיפות המח למיניהן ולנסות להגדיר מהבסיס את צורת השילטוןבתגובה להודעה מספר 121
נסה לחשוב על מדינה חדשה בהתהוות ישנן שתי צורות עיקריות האחת שהרוב יקבע את התנהלות הקבוצה השניה שמיעוט יקבע את התנהלות הקבוצה
לראשונה אני קורא דמוקרטיה = שילטון העם לשניה אני קורא דיקטטורה = שלטון היחיד (יחידים)
מסכים ?
אפשרויות ניהול
eli_s
01.02.2320:28
35. פשוט מאוד: חוק לביטול הבחירות (יחד עם החוק להרוג את כל הג'ינג'ים) יפסל בבגץ פה אחדבתגובה להודעה מספר 23
ואז רק הכנסת *הבאה* תוכל לדון בו שוב, העם כבר יבעט פוליטיקאים כאלו לכל הרוחות.
עכשיו תענה לי מה מונע מבגץ **היום** להורות ליועמשית להוציא את רוה"מ לנבצרות ולמנות שופט בדימוס לראש ממשלה זמני לכמה שנים?
אפשרויות ניהול
פומפיה
01.02.2320:32
41. זה סותר את השאלה השנייה שליבתגובה להודעה מספר 35
ואז רק הכנסת *הבאה* תוכל לדון בו שוב, העם כבר יבעט פוליטיקאים כאלו לכל הרוחות.
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2320:35
44. למה התחמקת מלענות מה הבלמים של בג''ץ ? מודה שאין שום בלם לבג''ץ ?בתגובה להודעה מספר 41
אפשרויות ניהול
פומפיה
01.02.2320:38
50. אני שאלתי קודם. למה אתה עונה בשאלה ולא עונה לי לשאלה שלי?בתגובה להודעה מספר 44
אפשרויות ניהול
eli_s
01.02.2320:39
51. לא זה לא, זו התשובה המדוייקת. שאלת מה ימנע לבטל או לדחות את הבחירות, זו בדיוק התשובה שנתתי.בתגובה להודעה מספר 41
החוק לביצוע של זה ייבלם בבגץ פה אחד, והכנסת הקיימת לא תוכל לדחות את הבחירות. פשוט וקל.
עכשיו תוכל להתייחס במטותא מה עוצר את בגץ כעת מלהדיח את ראש הממשלה ולמנות שופט בדימוס לממלא מקום ללא הגבלת זמן?
אפשרויות ניהול
פומפיה
01.02.2320:41
54. איך זה יבלם בבג״צ אם לקואליציה יהיה רוב בועדה לבחירת שופטיםבתגובה להודעה מספר 51
והם ימנו את נשיא בית משפט העליון מטעמם
אפשרויות ניהול
eli_s
01.02.2320:44
57. איך בארהב הפוליטיקאים ממנים שופטים ובכל זאת לעיתים השופטים עוצרים את הפוליטיקאים?בתגובה להודעה מספר 54
כי גם שופטים ימניים הם לא שטיח של השלטון, פשוט.
אני מבין שתשובה או אפילו התייחסות בקטנה בנוגע להגבלה כל שהיא על כוחן הבלתי מוגבל של בגץ לא נקבל היום או בכלל?
אפשרויות ניהול
גרינברג28
01.02.2321:19
75. יש לזה שתי תשובותבתגובה להודעה מספר 57
1) בארה"ב לסנאטורים יש מעמד עצמאי. הם נבחרים באופן עצמאי, ולפחות חלק מהמדינות הן עם הלך רוח שונה משאר האומה באופן שמבטיח גיוון מחשבה אמיתי. זה דומה לכך שפורום ראשי ערים יבחר את השופטים, וחלק מהליכודניקים שם (למשל כרמל שאמה מרמת גן) שונים מהליכודניקים במישור הלאומי.
2)אפילו אחרי שלוקחים בחשבון את סעיף 1, באמת חלק מהבלמים והאיזונים של בחירת השופטים באמריקה סולקו (למשל הפיליבסטר בסנאט שדרש הסכמת 60% מהסנטורים). זה קרה רק בשנים האחרונות ממש, וייתכן שבטווח הארוך גם בארה"ב בית המשפט עליון והכפיפות שלו למפלגה אחת יהפכו לאסון.
אפשרויות ניהול
Prodigy
01.02.2320:38
49. התשובה שלך לא ממש מספקת כי לצורך העניין, הקואליציה תוכל ברוב של 61 לחוקק חוק יסוד שכזהבתגובה להודעה מספר 35
ולפי הרפורמה בית המשפט לא יכול לפסול זאת.
אפשרויות ניהול
eli_s
01.02.2320:42
55. בסופו של דבר אין ולא היה בית משפט שעצר דיקטטור מלהשתלט על מדינה. נכון, אם זה יהיה חוק יסוד אי אפשר לנגוע בזהבתגובה להודעה מספר 49
אז אתה מציע לתת לשופטים לעצב את החוקה?
אפשרויות ניהול
Prodigy
01.02.2320:47
60. לא, זה לא מה שאני מציע. אני בעד שינויים רציניים מאד ברוח הרפורמה של לוין, אבל מאוזניםבתגובה להודעה מספר 55
לא רוצה לחיות תחת דיקטטורה של בג"ץ ולא תחת דיקטטורה של דודי אמסלם. וברור שתמיד יש סיכוי ופתח לרודן לעלות לשלטון, זה לא אומר שאין לפעול על מנת לצמצמם זאת ולהקשות על כך ככל שניתן, זה הרעיון בהפרדת רשויות.
אפשרויות ניהול
eli_s
01.02.2320:51
63. זה יפה מאוד מה לא רוצים, אבל בנקודה הזו אין לך אמצע: או שהעם יוצר חוקה, או בית המשפט.בתגובה להודעה מספר 60
אם זה שהכנסת מחוקקת חוקה והחוקה *אינה* שפיטה זה מצב מסוכן מבחינתך, אז תעבור להודו זה המקום היחיד בעולם שבית משפט התערב בחוקה.
אפשרויות ניהול
Prodigy
01.02.2320:56
64. קודם כל, מעניין שאתה מאמץ את היחס של שופטי בג''ץ כלפי חוקי היסוד, כאילו הם מהווים סוג של חוקה...בתגובה להודעה מספר 63
אחרי השאלה הקודמת המוזרה שלך אלי, אם אני בעד שהשופטים יעצבו את החוקה, עכשיו אתה מציין בפניי מצב ש"הכנסת מחוקקת חוקה שאינה שפיטה וזה מסוכן בעיני". אתה רוצה לכתוב לעניין או להתדיין עם איש קש?
אני נגד המהפכה השיפוטית של ברק ולכן לא מקבל את העמדה הזו שלך ושל שופטי בג"ץ, כאילו חוק יסוד, שחוקק כמו כל חוק אחר (לפעמים עם רוב של פחות מ61), הוא פתאום במעמד חוקה. רוצים לחוקק חוקה בישראל? נהדר. זה צריך להיות משהו נרחב ובהסכמה, לא גחמה של קואליציה רנדומלית ולא החלטה שרירותית של אהרן ברק.
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2321:01
68. אבל עד אז, מה עושים ? נותנים לבג''ץ כח אינסופי ללא כל בלמים ?בתגובה להודעה מספר 64
אפשרויות ניהול
Prodigy
02.02.2301:40
111. ממליץ לך לקרוא את דבריי שוב, כנראה שלא עשית זאת אם הגעת למסקנה שאני בעד לתת לבג''ץ כח אינסופי ללא כל בלמיםבתגובה להודעה מספר 68
כתבתי ממה באשכול הזה בבירור שהייתי מיישם את התוכנית של לוין עם תיקון כמה חלקים.
אפשרויות ניהול
eli_s
01.02.2321:04
69. אנחנו מדברים על רפורמה מסויימתבתגובה להודעה מספר 64
שבא חוקי היסוד הם במעמד חוקה. זה כבר יותר מובן?
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2320:56
65. כחלק מהמפהכה המילה האחרונה בועדה לבחירת שופטים היא של הקואליציהבתגובה להודעה מספר 35
מספיק שהם ממנים שופט אחד מטעם ובגץ גם לא יוכל לפסוק את זה פה אחד
אפשרויות ניהול
Prodigy
01.02.2320:37
46. לא ראיתי עד כה שום התייחסות לשאלה כזו מצד לוין, רוטמן וכו', וגם לא מהצד הדוחף את הרפורמה הזובתגובה להודעה מספר 23
אפשרויות ניהול
איתי שלום
01.02.2321:52
91. סעיף 9א לחוק יסוד הכנסת מונע חקיקה כזאתבתגובה להודעה מספר 46
9א. (א) הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות.
אפשרויות ניהול
הגיון_בריא
02.02.2304:47
115. איך נמנע מהרשות השופטת את האפשרות לבטל את הבחירות? נניח לבטל תוצאות בחירות שהעלו את הימין, או להארכת כהונה של שלטון שמאל ל-10 שנים?בתגובה להודעה מספר 23
אפשרויות ניהול
Flyby
01.02.2320:21
28. יש רוב מוחלט לקואוליציה* גם אם היא תייצג מיעוט מהקולות בקלפי(כמו שיש בממשלה הנוכחית)בתגובה להודעה מספר 0
הממשלה הנוכחית קיבלה רק 49% מהקולות הכשרים, כלומר אין לה רוב בעם אבל כן יש לה רוב בכנסת(שעושה אותה לגיטימית).
*אם רוצים איזון, אז צריך לתת לכנסת(המחוקקת) להוביל ולהיות הרשות הקובעת את השופטים מכיוון שרק הכנסת מייצגת באופן הקרוב ביותר את אזרחי ישראל.
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2320:29
38. ליתר דיוק בעם היהודי יש לה רוב מוצק.בתגובה להודעה מספר 28
אלה שאחמד טיבי נמצא בעם שלהם אכן לא מסוגלים לראות דברים פשוטים כל כך
אפשרויות ניהול
Flyby
02.02.2300:03
108. נכון, אבל הרוב הזה לא הקים ממשלה וזה העיקר.בתגובה להודעה מספר 38
למרות שהסיבה לאי הקמת ממשלה כזו היא פרסונלית בצדק או לא בצדק, עדיין ממשלת ישראל הנוכחית מייצגת מיעוט בעם.
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2320:22
30. האם לנציגי הקואליציה כיום אין וטו למינוי שופט עליון? יש 3 או 4 נציגים של הקואליציה בועדהבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
Street
01.02.2320:30
39. אני חושב שיש להם וטו, כי אני זוכר שהיה להם התנגשות עם שקד וכל עבודת הועדה נתקעה.בתגובה להודעה מספר 30
הוא פשוט רוצה רוב של הקואליציה.
אפשרויות ניהול
Prodigy
01.02.2320:36
45. בהנחה שלקואליציה יש לפחות שלושה נציגים בועדה, אז יש לה וטובתגובה להודעה מספר 30
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2320:40
52. ומכיוון שהכנסת בוחרת את הנציגים ולכנסת יש רוב קואליציוני תמיד יש לה וטובתגובה להודעה מספר 45
לא הבנתי למה בכלל צריך וועדה כשהרפורמה נותנת לקואליציה 100% כוח
אפשרויות ניהול
פרה אדומה
01.02.2321:22
77. הסבר:בתגובה להודעה מספר 30
כשהשופטים והקואליציה מתואמים ( זאת אומרת כשהקואליציה היא משמאל), כל המינויים כדעת השופטים. כשהשופטים והקואליציה לא באותה דעה, לכל צד יש ווטו (נגיד) אז כדי בכל זאת למנות ולא להיתקע לעולמי עד, החלוקה היא חצי חצי בפשרה. לכן לאורך זמן, מינויי השמאל לעליון גוברים.
היה פעם שנאבקו ראש בראש עם הווטו ההדדי, עד שלא הייתה ברירה והיו חייבים למנות, אז התפשרו על 2 מול 2.
יש הסבר מפורט יותר בראיון של יריב לוין אצל טאוב, יחסית בהתחלה.
אפשרויות ניהול
Prodigy
01.02.2320:35
43. תודה על השיתוף. האמת שגיליתי שם דברים שדווקא גרמו לי לתמוך פחות ברפורמהבתגובה להודעה מספר 0
למשל זה: "כדי לפסול חוק יחויב בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מלא- 15 שופטים וזאת כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות בחירת הרכב שופטים. כדי לפסול חוק יידרש רוב של 12 שופטים מתוך 15."
או זה: "בהסדר המוצע לא תתאפשר הדחה פוליטית של שופט. כדי להדיח שופט על ידי הוועדה תהיה דרושה תמיכה של תשעה חברים מתוך 11. זאת, כדי להבטיח כי הדחת שופט תחייב הסכמה מצד נציגי שלוש רשויות השלטון כולן."
שלא לדבר על הבעיה עם חוקי היסוד (שלא ניתנים לפסילה), אותם לוין מעוניין להפוך לחוקה הלכה למעשה אבל לא דורש שום תנאי מלבד רוב רגיל בקואליציה עבורם.
התוכנית של לוין לא מאוזנת ואני מקווה שזו רק עמדת הפתיחה שלו, והוא מתכנן לתקן את הנקודות האלה בהמשך.
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2320:37
48. מה לא בסדר במה שצוטטת, דוקא נשמע טוב מאדבתגובה להודעה מספר 43
אפשרויות ניהול
Prodigy
01.02.2320:41
53. כי המערכת שלוין מציע מאפשרת לקואליציה מסוימת, ימנית או שמאלנית, המעוניינת להפוך את המדינה לדיקטטורהבתגובה להודעה מספר 48
לעשות זאת באחת מהדרכים הבאות: 1. מינוי שופט יחיד לעליון - ואז אפשר לסמוך עליו למנוע את תסריט ה"בג"ץ פוסל פה אחד". 2. חקיקת חוק יסוד שאותו בית המשפט לא יכול לפסול.
דיקטטורה היא רעה בין אם הדיקטטור הוא בג"ץ או בממשלה. המטרה היא איזון בין הרשויות.
אפשרויות ניהול
omegalul
01.02.2320:45
59. הרפורמה לוועדת בחירת שופטים נותנת את המילה האחרונה בהכל לקואליציהבתגובה להודעה מספר 53
הם ממנים שופט אחד מטעם ואין שום חשיבות לפה אחד הזה
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2321:38
84. יש פה לדעתי בעיה בהגדרות היסוד של הדבריםבתגובה להודעה מספר 53
כשאתה כותב שבעצם תהיה שליטה לממשלה בכול וצריך איזון תחשוב רגע, איזון בין מי למי ? האם אתה מסכים בסופו של דבר שהנהגת המדינה וקביעת ערכיה והביקורת על התנהלותה הכל כולל הכל צריך להיות בידי העם, ולמלא את רצון העם .
האם אתה מסכים ? או שאתה חושב שיש איזשהו משהו חוץ לעם שיכול לכפות עצמו על העם ?
אפשרויות ניהול
קרלוס
01.02.2321:56
93. אתה מבין בכלל שהטיעון שנבחרי ציבור צריכים להיות מעל הכל היא שגויה ביסודה?בתגובה להודעה מספר 84
אתה בעצם אומר: אני בחרתי בהם, אז כל מה שהם יחליטו הוא סבבה.
הרעיון בדמוקרטיה הוא לשמר על גבולות גזרה ולדאוג שנבחרי ציבור הם לא מעל החוק, ושיש חוקים שאמורים למנוע מהם להשתמש בכח שלהם לרעה.
אפשרויות ניהול
LCH
01.02.2321:59
95. ממש לא זה מה שכתבתי. כתבתי שהעם מעל לכלבתגובה להודעה מספר 93
ומפה תמצא את הדרך לממש את רצון העם מה העם רוצה לגבי המחוקק. מה העם רוצה לגבי המבצע, ומה העם רוצה לגבי הביקורת/בלמים
לא יתכן שמיעוט שלא מייצג את העם יקבע משהו. לא בביצוע לא בביקורת/בלמים ולא במחוקק
וברור מעל כל צל של ספק שאין מישהו מעל החוק, וזהו תפקיד בית המשפט לבדוק ולודא שאין שום פעילות שאינה חוקית. ומעולם לא קיבל גושפנקא לבדוק ולמנוע פעילות לא סבירה!
אפשרויות ניהול
גרינברג28
01.02.2321:24
80. סלח לי אבל אתה מאוד נאיביבתגובה להודעה מספר 43
העניין הוא לא לוין, אלא ביבי. ביבי רוצה להשתלט על המשפט שלו, וצריך שופטים בובות. כל דבר שיספק לו פחות מזה אינו קביל.
אפשרויות ניהול
rocsteady
02.02.2311:04
124. סלח לי אבל אתה מאוד קונספרטיבי. ללוין יש משנה סדורה גם בלי נתניהובתגובה להודעה מספר 80
אפשרויות ניהול
Like
02.02.2319:32
129. ואיך בדיוק הרפורמה קשורה למשפט של ביבי?בתגובה להודעה מספר 80
אפשרויות ניהול
incanus
01.02.2321:15
73. שנת 1995 בית המשפט העליון שינה את שיטת המשטר של מדינת ישראל. - איך בדיוק בית המשפט העליון חוקק פה חוקים? ומה זאת הטענה שחברי הכנסת לא ידעובתגובה להודעה מספר 0
על מה הם מצביעים?
אפשרויות ניהול
איתי שלום
01.02.2321:57
94. באמצעות פרשנות "תכליתית" - בית המשפט יצק לחוקים תוכן בניגוד לכוונת המחוקקבתגובה להודעה מספר 73
חברי הכנסת ידעו ואמרו במפורש הפוך. את בית המשפט של אהרון ברק זה בכלל לא מעניין מה התכוון המחוקק.
אפשרויות ניהול
הפוךגוטההפוך
01.02.2321:19
74. שני המשפטים הראשונים הם כבר שקר...בתגובה להודעה מספר 0
אין מה להמשיך
אפשרויות ניהול
the one
01.02.2321:32
82. בן אדם מדהים!!!בתגובה להודעה מספר 0
פשוט כיף לשמוע אותו.ראש הממשלה הבא שלי.
אפשרויות ניהול
פלאי
01.02.2321:42
88. לא מספיק טוב.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
רק ימין
01.02.2321:45
89. חד מדויק ומפורט.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
קרלוס
01.02.2321:54
92. למה הוא לא מתייחס לביקורת? למשל שמינוי שופטים יהיה רוב של הממשלה.בתגובה להודעה מספר 0
או למה פסקת התגברות גדולה יותר של 65-70 היא לא עדיפה?
אפשרויות ניהול
Like
02.02.2313:47
127. מה הבעיה שיהיה רוב לממשלה במינוי שופטים? ופסקת התגברות ברוב של יותר מ-61 אינה ראלית.בתגובה להודעה מספר 92
אפשרויות ניהול
צפוני1
01.02.2322:10
97. לא יעזור העיקר שביבי יעוףבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
בומבילה
01.02.2322:29
105. תודה יריב לוין חזק ואמץ.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
עדי
02.02.2300:09
109. זה ילווה גם בקמפיין בעיתונים ?בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
אני לא רובוט
02.02.2300:11
110. זה המירב שהצלחת להפיק מהידיעה הזו ?בתגובה להודעה מספר 109
אפשרויות ניהול
eli19
02.02.2302:00
112. מעולה. חייבים מסע הסברה בכדי להתנגד לכוחות האופל משמאל.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
the_coon
02.02.2309:48
123. אין ולא תהיה רפורמה, זה הסחת דעתבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
H01
02.02.2311:22
125. החכמתי תודה!בתגובה להודעה מספר 0
כתבה מאירת עיניים. הרפורמה חשובה חיונית ונשמעת ראויה.
אשכול 780083
