רוחות חדשות מנשבות בפרוזדורי הבג"צ.
היושבים במגדל השן התחילו לקלוט שמשם
לא רואים את העם שהולך ומרחיק אותם מעצמו.

פסיקותיו האחרונות של הבג"צ מלמדות בעליל כי הוא שינה את קו ודפוס מחשבתו בכל הקשור לארועים המתחוללים בישראל בימים אלו. עד לפני זמן לא רב, היה הבג"צ מנותק לחלוטין מרחשי לב הציבור שדרש יותר התחשבות במצבו האישי הביטחוני והסיכוני. "אנחנו לא בשוויץ" טענו אנשים בפגישות לילי שבת, גם העיתונות הכללית שינתה טעמה וכולם רואים עין בעין את המצב האמיתי בו נקלענו למרות כל הניסיונות של דרכי השמאל לחפש וויתורים למען השלום.

החלטת הבג"צ אשר שיחררה 17 אזרחים לבנונים שהיו כלואים שנים אחדות בישראל לצורכי מו"מ עתידיים לשחרור שבויים כמו רון ארד, וזאת חרף טענות אגפי המודיעין בישראל כי האזרחים הלבנוניים נחוצים עד למאד למען מטרה זו, או החלטת הבג"צ בעניין חקירת מחבלים ודרכי הלחץ עליהם לאיתור מבצעי חבלה וניטרולם, וכן סידרת החלטות רצופה בהקלות שאינן מתחשבות כלל וכלל בצורכי הציבור הישראלי בעת הזאת, הביאו אנשים רבים ובניהם אח"מים רבים כמו פרופסור יעקב נאמן, לקבוע כי "ניסדק אמון הציבור בבג"צ". התוצאה לא אחרה לבוא ונדרשה בכנסת החלטה על יסוד בית משפט מיוחד לחוקה אשר בהקמתו דוחק לקרן זוית את עוצמת מרכזיותו של בית המשפט העליון בישראל. נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק נאלץ לכתת רגליו כזבן בשוק ללכת להשפיע על נבחרי העם וקבוצות לחץ שונות, לבל יתנו ידם לתוכנית הקמת בית משפט לחוקה.

בתאריך 15 בינואר, לפני שבועיים קיים אהרן ברק מפגש עם סטודנטים חרדים נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ביקש מהסטודנטים החרדים למשפטים שישמשו גשר בין בית המשפט לציבור החרדי. ברק, שהוזמן להרצות בבית הספר למשפטים שבקריה האקדמית בקרית אונו, ביקש להופיע בנפרד בפני הסטודנטים החרדים, וענה לשאלותיהם.

ברק אמר שקיים נתק בין הדתיים לחילוניים במדינה. לדבריו, "יש חוסר מידע במחנה האחד על בעיותיו של המחנה האחר". ברק טען שחוסר הידע של הציבור החרדי בענייני משפט ובתפיסתם של השופטים העומדת בבסיס פסיקותיהם, הוא העומד ביסוד הביקורת של החרדים נגד בית המשפט העליון. הוא הביע תקווה שהסטודנטים החרדים למשפטים יוכלו "לתרגם את מה שנעשה בבית המשפט העליון ולהביא את דברו לחוג שלכם".

"אתה תלוש" ענו לו החברים, העיתונאים וסטודנטים איתם נפגש בפגישות יזומות מצידו. לאחרונה קבע הבג"צ כי גם האלוף יותם "פסול" לשרת את עם ישראל במלחמתו בטרור עקב היותו מעורב בפרשת קו 300 - החלטה זו הביאה שוב גל חדש של אנשי ביטחון מהאליטות שבחבורה לראות בבג"צ קוץ מנדנד שאינו קולט את מצבינו האמיתי.

את החרדים ואת אנשי הימין וקהילות ההתישבות, הפסיד הבג"צ כבר ממזמן, הפגנת חצי מיליון דתיים, חרדים ובני כיפות הסרוגות נגד הבג"צ לפני כשנה וחצי נחשבו עדיין בבחינת גל חלש שאינו מסכן את אמון הציבור המרכזי בישראל בבית המשפט העליון אולם לנוכח השנה הקשה המלווה בהקזת דם של חילונים כדתיים, שמלאניים כימניים, אשכנזים כספרדים, הביאו את הציבור המרכזי להבנה כי היושבים שם במגדל השן, "מנותקים".

מסתבר שמה שלא עושה השכל, עושה הלחץ. כעת החלה לחלחל בתודעת שופטי הבג"צ ובראשם נשיא בית המפשט העליון ההבנה, כי הם כורתים את הענף שעליהם הם יושבים! וכבר אנו רואים שינויים ברצף פסיקות המתקבלות בימים האחרונים בבג"צ אשר לבטח לא היו כך מתקבלות אך לפני חודשים אחדים.

היום, בבג"ץ נתקבלה עתירתו של פעיל הימין נעם פדרמן, והוצא צו ביניים בענין מניעת הנחת דגל פלשתין במיצג בכיכר רבין . פדרמן עתר לבג"צ לאחר שזה אישר את הקמת המיצג של שני ארונות קבורה שעליהם דגל ישראל ודגל פלשתין. לטענת פדרמן, מדובר בדגל לא חוקי. כאמור, בג"צ קיבל את דבריו של פדרמן והוציא צו ביניים נגד חוג ההורים השכולים למען סובלנות, דמוקרטיה ויהדות המונע להניח דגלי פלשתין על מיצג ארונות הקבורה בכיכר רבין.

לפני ימים אחדים התקיים דיון בבג"צ בעתירתה של עו"ד נאילה עטייה, שתקפה בבג"ץ - בשמו של ח"כ מוחמד ברקה - את מדיניות החיסולים של ישראל בשטחים, והציעה לצה"ל לנסות דרך אחרת: לחדור לשטח איי, לעצור מבוקשים ולהביאם למשפט - במקום להרגם.

כדאי להביא חלק מהפורטוקול:

"לשטח איי נכנס הבן שלי, לא הבן שלך, ואני לא רוצה לסכן את הבן שלי", כך הטיח, בהתרגשות ובזעם, שופט בית המשפט העליון מישאל חשין.
שלושת שופטי בג"ץ, אליהו מצא (יו"ר ההרכב). מישאל חשין ואדמונד לוי היקשו בשאלות נוקבות על הפרקליטה, ערביה ישראלית, המתגוררת במזרח-ירושלים. היא ניסתה להשיב, השמיעה ביקורת על ישראל והעימות יוצא הדופן, אך לבסוף דחה בג"ץ את העתירה של ח"כ ברקה. השופטים קבעו כי "בחירת אמצעי הלחימה בהם פועלים כוחות הביטחון לסכל מבעוד מועד פיגועי טרור אינם מסוג העניינים שבג"ץ יתערב בהם, קל וחומר כשהעתירה של ח"כ ברקה לא התבססה על כל תשתית עובדתית קונקרטית וחתרה לקבל צו גורף".
בתחילת הדיון אמרה עו"ד עטייה: "ישראל מוציאה להורג אנשים ללא משפט. היא משתמשת באמצעי קטלני נגד היחיד בביתו, במשרדו וברכבו, כשהוא לא מהווה סכנה מיידית וממשית".
השופט מצא: "יש דבר כזה שנקרא טרור. הוא אויב האנושות כולה ולא של מדינה מסויימת. מדובר בהרג של חפים מפשע, מעשי חבלה ופיגועים. מדינות העולם מתייחסות לכך כאל אויב משותף".
עו"ד עטייה: "מי קובע מי זה טרוריסט?"
השופט מצא: "בוודאי לא בית המשפט".
עו"ד עטייה: "אבל הכוח הכובש בשטחים, ישראל, אחראי לחיי התושבים שם".
השופט מצא: "לפי הידוע לנו קיים מידע מודיעיני על האנשים שפוגעים בהם. וגם זאת רק בהיעדר דרך אחרת. אם ח"כ ברקה רוצה להעלות השגות פוליטיות הוא לא זקוק לבימת בג"ץ. אנו לא מנהלים כאן את המלחמה. מחר יעתרו לבג"ץ כדי שנורה לצה"ל לא להיכנס לרמאללה עם טנקים אלא רק עם רובים... ניהול המלחמה נגד הטרור לא נוגע לנו".
עו"ד עטייה: "אני מבקשת, לפחות, להוציא צו ביניים שיקפיא את מדיניות החיסולים עד להכרעה בעתירתי".
השופט מצא: "האם אנו יודעים כמה אנשים בישראל ייהרגו מחר בבוקר אם נוציא צו כזה?... מדובר במלחמה יומיומית. רק צאי לרחובות הריקים של ירושלים ותוכלי להיווכח בכך".
עו"ד עטייה: "עליכם להתערב, כי נטילת חיים אפשרית רק על פי החלטת בית משפט מוסמך".
השופט מצא: "מבחינת האינטרס הביטחוני של המדינה, התערבות של בג"ץ במדיניות ניהול המלחמה היא בלתי נסבלת".
השופט חשין: "אני מסכים שתודיעי לכל מי ששלח את המתאבדים לדולפינריום, לחדרה ולירושלים שרק בית משפט מוסמך להחליט על הריגת אדם".
השופט מצא: "מה את מציעה, שגורמי הביטחון יעשו כאשר ב-11 בלילה מגיע אליהם מידע שמישהו מתכנן למחרת בבוקר פיגוע קשה במרכז ירושלים או בתל-אביב ושאם לא יפגעו בו - ייהרגו הרבה אנשים? את מציעה שהם יבואו לבג"ץ לבקש שנבדוק את המקרה ונאשר אותו? או שאולי נזמין את הטרוריסט לבג"ץ כדי להחליט אם הוא טרוריסט? הסוגיה כולה לא שפיטה בבג"ץ".
עו"ד עטייה: "היא כן שפיטה. יש דיני מלחמה שקובעים איך לנהוג עם חשודים בעבירות ביטחוניות אבל לא ניתן להרגם. ישראל מדינה חזקה".
השופט חשין: "איך לדעתך ישראל תגיע לחשודים בפיגועים?"
עו"ד עטייה: "כמו שהביאו את וענונו ודיראני, יכולים להביא אותם". כאן איבד חשין את שלוות רוחו והטיח בה שלא יסכן את בנו בכניסה לשטח איי. השופט מצא הרגיע את הרוחות, וכאמור העתירה נדחתה. את המדינה יצג בדיון עו"ד שי ניצן.
___________________________________________
מי היה מאמין לפני חודשים אחדים שכך תישמע ישיבת בית המשפט העליון בבואה לדון בנושא צה"ל מול הפלסטינים?

הנה גם לפני שלשה שבועות, קבע הבג"צ כי חברי הכנסת של חד"ש לא יוכלו להיכנס לרצועת עזה לפגישה עם בכירים מהרשות הפלסטינית. בגלי צה"ל דווח כי בג"ץ דחה עתירה בנושא שהגישה המפלגה נגד שר הביטחון, בנימין בן אליעזר.

נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, כתב בפסק הדין: "נציגי צה"ל הופיעו בפנינו והצביעו על סכנה שתישקף לשלומם של חברי הכנסת אם הם ייכנסו לרצועת עזה. כמו כן אמרו נציגי צה"ל כי בידם מידע על כוונה של פלסטינים לפגוע באישי ציבור ישראלים. אל לנו לשכוח את השעה בה אנו מצויים, העניין יישקל מחדש עם שינוי העתים".

ח"כ תמר גוז'נסקי (חד"ש) מסרה בתגובה: "בית המשפט העליון שם את מה שמכונה 'שיקולי בטחון', כלומר את ההכרעות של המפקד הצבאי ושל הצבא, מעל חופש התנועה של חברי הכנסת. הוא מכיר בכך שיש לנו תפקיד למלא, אבל הוא קיבל, לדאבוננו הרב, את הטיעונים חסרי השחר של הצבא, כאילו נשקפת סכנה לחיינו בעצם הביקור".

אכן רוחות חדשות מנשבות במסדרונות הבג"צ שהחל לרדת אל העם.